וְעָלַיִךְ סָגְרָה הַמִּסְגְֶּרֶת,

אַתְּ נִבֶּטֶת מִבְּעַד לַזְּכוּכִית.

חֲתִימָה: לְמַזְכֶּרֶת,

כִּי אוּלַי תִּהְיֶה עוֹד יָחִיד – – –

צְפִירַת הַמַּסָּע, קוֹל סִירֶנָה –

הַאֻמְנָם אֶשְׁמָעֵם מִקָּרוֹב?

נְקִישָׁה: לֹא תִּרְאֶנָּה.

אֵי שָׁם שֶׁמֶשׁ נוֹטָה לַעֲרֹב.

מִתְלַבֵּט הֵד אִלֵּם מִן הָרַחַק –

הַאֻמְנָם אַתְּ קוֹרְאָה לִי בִּשְׁמִי?

עֲנָנָה שָׁם בַּשַּׁחַק

מְשָׂרֶכֶת דַּרְכָּהּ לָהּ בַּדְּמִי.

הֶהָלְכָה עֲנָנָה הַמִּדְבָּרָה,

כּי סֵרְבָה פֹּה לִבְכּוֹת וּלְנַגֵּן?

בֶּחָלָל כְּבָר הוּשָׁרָה

שִׁירַת כֹּסֶף רוֹטֶטֶת אֶל קֵן.

וְסָגְרָה הַמִּסְגֶּרֶת עָלַיִךְ,

צָלַלְתְּ לְנֶגְדִּי בִּתְהוֹמָהּ.

וְהוֹפִיעַ הַלַּיִל, –

אֲפֵלָה עֲבֻתָּה וְהוֹמָה…

וְעָלַיִךְ סָגְרָה הַמִּסְגְֶּרֶת,

אַתְּ נִבֶּטֶת מִבְּעַד לַזְּכוּכִית.

חֲתִימָה: לְמַזְכֶּרֶת,

כִּי אוּלַי תִּהְיֶה עוֹד יָחִיד – – –

צְפִירַת הַמַּסָּע, קוֹל סִירֶנָה –

הַאֻמְנָם אֶשְׁמָעֵם מִקָּרוֹב?

נְקִישָׁה: לֹא תִּרְאֶנָּה.

אֵי שָׁם שֶׁמֶשׁ נוֹטָה לַעֲרֹב.

מִתְלַבֵּט הֵד אִלֵּם מִן הָרַחַק –

הַאֻמְנָם אַתְּ קוֹרְאָה לִי בִּשְׁמִי?

עֲנָנָה שָׁם בַּשַּׁחַק

מְשָׂרֶכֶת דַּרְכָּהּ לָהּ בַּדְּמִי.

הֶהָלְכָה עֲנָנָה הַמִּדְבָּרָה,

כּי סֵרְבָה פֹּה לִבְכּוֹת וּלְנַגֵּן?

בֶּחָלָל כְּבָר הוּשָׁרָה

שִׁירַת כֹּסֶף רוֹטֶטֶת אֶל קֵן.

וְסָגְרָה הַמִּסְגֶּרֶת עָלַיִךְ,

צָלַלְתְּ לְנֶגְדִּי בִּתְהוֹמָהּ.

וְהוֹפִיעַ הַלַּיִל, –

אֲפֵלָה עֲבֻתָּה וְהוֹמָה…

בַּחַלּוֹן הֶעָצִיץ. הִתְיַפַּח לִבְלוּבוֹ.

וְהַסַּהַר עָלָה מֵעִמְקֵי מַחֲבֹא.

וְהַסַּהַר גָּחַן וְיָרָה בִּי מַבָּט,

וְנִרְתַּע בְּחָפְזָה, וְנִרְתַּע – כִּי לֹא בָּאת.

וְנִרְתַּע בְּחָפְזָה, וְהִסָּה כָּל כּוֹכָב.

וְחַדְרִי הַיּוֹדֵעַ: בּוֹאֵך הוּא מֶרְחָב.

אֵי שָׁם רוּחַ הָמָה מְזֹעָף וּמַרְתִּית,

הוּא הָלַךְ לְבַקֵּשֶׁךְ בַּדְּרָכִים פֶּן תָּעִית.

נִצְמְתוּ הַקִּירוֹת. וְיָשֵׁן הַיְקוּם. –

וְהָרוּחַ חָזַר מְבֹהָל וְעָגוּם…

דּוֹלֵף גֶּשֶׁם בַּחוּץ וְנוּגֶה הוּא, הַלַּיִל,

וְיָרֵחַ הוּבָא אֱלֵי קֶבֶר בַּשֶּׁקֶט.

מִתְפָּעֵם לְבָבִי הַנִּבְעָת רַק אֵלַיִךְ

בִּכְמִיהָה שֶׁאֵינֶנָּה נִפְסֶקֶת.

כּוֹכָבִים גַּלְמוּדִים נֶאֶסְפוּ – וְרַק גֶּשֶׁם,

רְסִיסָיו לוֹחֲשִׁים לְשִׁמְשָׁה מִשְׁתּוֹחַחַת.

דּוּמִיָּה רְווּיָה לָךְ קוֹרְאָה ומְבַקֶּשֶׁת

לִפְגֹּש פֹּה אֶת שְׁנֵינוּ בְּיַחַד.

הַשָּׁמַיִם בּוֹכִים בְּאֵין דַּעַת מַדּוּעַ – – –

אַגָּדָה תְּמִימָה וְרוֹגַעַת נִשְׁחֶלֶת:

עַל פַּלְגֵי רְנָנִים עֵץ חַיִּים שָׁם נָטוּעַ

וּפִרְיוֹ הַמָּתֹק הוּא תּוֹחֶלֶת.

דּוֹלֵף גֶּשֶׁם בַּחוּץ וְנוּגֶה הוּא, הַלַּיִל,

וְיָרֵחַ הוּבָא אֱלֵי קֶבֶר בַּשֶּׁקֶט.

מִתְפָּעֵם לְבָבִי הַנִּבְעָת רַק אֵלַיִךְ

בִּכְמִיהָה שֶׁאֵינֶנָּה נִפְסֶקֶת…

כָּל שָׁעָה עֲגוּמָה. לֹא תִּפְרַח, לֹא תָּגֵל

בִּזְהַב פֶּרַח נוֹבֵב, בִּלְטִיפָה שֶׁל צַמֶּרֶת.

מִדַּרְכִּי הַזְּרוּעָה לֹא אָבִית לְסַקֵּל

אֶת אַבְנֵי תּוּגוֹתַי הַכְּבֵדוֹת כָּעוֹפֶרֶת.

כִּי אָמַרְתִּי: עֵינַי הַכְּמֵהוֹת אֶעֱצֹם –

עֲבָרַתְנִי דְּמוּתֵךְ, לֹא יָדַעְתִּי שָׁכֹחַ.

רְגָעַי שֶׁנָּגוֹזוּ בַּשְּׁכֹל וּבַצּוֹם –

נִכְסְפוּ לָךְ רְתֵת כְּאֶל נוֹי וְנִיחוֹחַ.

אַתְּ דְּגוּלָה מִכֻּלָּן וְיוֹרֶשֶׁת לָךְ אֵין,

דּוּמִיָּה מַלְכוּתִי כִּשְׁמָמָה מְסֻלַּעַת.

מִגְּנָזַי הָרַבִּים אֵין לִי מִי – כִּי אֶתֵּן,

אֵאָסֵף מְדֻלְדָּל כְּמוֹ נַחַל בַּלַּהַט…

אַתְּ אֵינֵךְ. רַק עִמְעוּם שֶל אֵי אָז וְאֵי שָׁמָּה,

רַק הִבְהוּב כִּי הָיֶה וְדָעַךְ, –

כִּפְרִיחָה רֵיחָנִית עַד מְאֹד שֶׁנָּשַמָּה

בִּשְׂרִיד תֶּלֶם בּוֹדֵד וְנִדָּח.

אַתְּ אֵינֵךְ. גַּם חַמָּה, גַּם כּוֹכָב, גַּם יָרֵחַ,

פָּג צְחוֹקָם הַזָּהֹב לַמֶּרְחָב.

דְּבִירֵךְ, בּוֹ הֶיִיתִי אֵי פַּעַם אוֹרֵחַ –

בָּעַרְבֹּלֶת לְפֶתַע נִסְחָף.

הוּא נִסְחָף וְצָּלָל. שָׁוְא אֵלֵךְ – לֹא אָבֹאָה,

כִּי לַתֹּהוּ הוֹלְכוֹת כָּל דְּרָכָי. –

אַתְּ אֵינֵךְ, אַתְּ אֵינֵךְ, אַתְּ רָצִית בִּי לִגְוֹעַ

וְתָחוּחַ קִבְרֵךְ עוֹד וָחָי…

אֵינֵךְ – כְּגוֹז צִפּוֹר מִנִּי עָנָף,

אֵינֵךְ – כִּהְיוֹת חִידָה אַחַר פִּעְנוּחַ.

מֶרְחָב דּוֹהֵר כָּבַש פִּתְאֹם פָּנָיו

וְהוּא דוֹמֵעַ עִם כָּל רוּחַ.

הָיִית עִמִּי, נֵכְנַעַת וְרוֹדָה,

הֵדֵךְ עוֹד שָׁר כְּקוֹל זִרְמָה שֶׁל עַיִן.

הָיִית עִמִּי, מוֹחֶצֶת וּפוֹדָה,

לֶכְתֵּךְ הָלַם, לֶכְתֵּךְ הִקְצִיף כַּיַיִן.

לֶכְתֵּךְ שְׁקִיעָה שֶׁל לַהַט וּמוֹקֵד,

אֲשֶר תִּמֵּר יִפְעָה גְּדוּלָה וָכֹחַ.

אֶפְרוֹ שָׂרַד וְהוּא שָׁקֵט, שָׁקֵט,

שָׂרִיד אַחֲרוֹן, שָׂרִיד לְאֵין שָׁכֹחַ…

בְּיָדֵךְ רְצוּעָה מְקֻשֶּׁרֶת לַכֶּלֶב,

הוּא נִגְרַר אַחֲרַיִךְ, חוֹסֶה בְּצִלֵּךְ.

מֶבָּטַי וַעֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת בַּדֶּלֶף,

נִצְמָדִים לְכָל צַעַד שֶׁלָּךְ הַמּוֹלֵךְ.

צַעֲדֵךְ הַמּוֹלֵךְ – אֵי לְאָן וּמֵאַיִן? –

אֶל אֲשֶׁר תִּקְרָאִינִי, קְרָאִינִי – אָבוֹא.

וְהַכֶּלֶב דּוֹמֵם וְשָׁלֵו – וַעֲדַיִן

לֹא נָבַח, לֹא צָהַל, לֹא כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ.

וְהַכֶּלֶב אִלֵּם וּלְשׁוֹנוֹ מְשֻׁרְבֶּבֶת –

לוּ נָתַן בִּי עֵינָיו בְּפִיּוּס, בְּחֵמָה.

מְפַעְפַּעַת בַּלֵּב תְּפִלָּתִי הַכּוֹאֶבֶת,

נָמוֹג הֵד פְּעָמַיִךְ שֶׁלָּךְ בִּדְמָמָה.

זְעַם כֶּלֶּב, זְעַם, עַד בִּלְתִּי הֵרָגֵעַ,

אוֹ פַּלֵּל בַּחֲשָׁאי וְיַחֵל רַחֲמִים.

כִּי עָגַמְתִּי מְאֹד בַּכִּסּוּף הַיָּגֵעַ,

שֶׁכִּרְסֵם כַּתּוֹלַעַת לֵילוֹת וְיָמִים…

אַתְּ הִשְׁחַלְתְּ שׁוּב עָנָן

בְּבָקְרָהּ שֶׁל תֵּבֵל הָרוֹגְעָה בַּנִּיחוֹחַ.

צִפֳּרֵי חֲלוֹמוֹת נִטְרְפוּ בְּקִנָּן

וְרָקִיעַ נוֹשֵׁף מְיֻתָּר וְשָׁחוֹחַ.

אַתְּ נִפְתַּלְתְּ כְּבָרָק

וּכְרַעַם שָׁחוֹר אַתְּ פָּרַעַתְּ בְּלִי הֶרֶף.

הַמֶּרְחָב נֶאֱסַף, כָּל חַלּוֹן מְשׂרָג

וְתוּגָה מְיַלֶּלֶת כְּתַן עִם בּוֹא עֶרֶב…

כִּי שָׁלַחְתִּי אֵלַיִךְ יוֹנִים –

אַתְּ שָׁבִית וְהִרְעַלְתְּ אֶת כֻּלָּן.

הַשָּׁעוֹת נֶאֶלְמוּ בִּמְחוֹלָן,

כַּשַּׁלֶּכֶת נָשְׁרוּ אֵין אוֹנִים.

כְּגָבִיעַ שָׁתוּי עֲדֵי תֹּם –

לְבָבִי שֶׁפָּעַם וְכָמָה.

כְּשִׁבֹּלֶת שְׁדוּפָה בַּקָּמָה –

לֵילוֹתַי וְיָמַי בַּיְּתֹם.

עַל רֵאשִׁית בִּכּוּרִים שֶׁגָוְעָה

קַדִּישִׁי מִתְיַפֵּח בְּלִי סוֹף.

שְׁיָרֵי הַפְּרִיחָה אֶאֱסֹף,

לְהַדְמִיעַ רְתֵת: אַהֲבָה – – –

שׁוּב הָיִינוּ יַחְדָּיו וָאֶשְׁקֹט כַּאֲגָם,

מִתַּחְתָּיו מְצֻלָּה חֲבוּיָה מִתְגָּעֶשֶׁת.

צַעֲדִי חֲרִישִׁי, הוּא הִסֵּס, הוּא עָגַם,

כִּי עַל כֵּן נְסוּגוֹתִי מִגֶּשֶׁת.

אָמַרְתִּי לִשְׁכֹּחַ כָּל גֶּשֶׁר נִשְׂרָף,

לְשַׁגֵּר לָךְ מִלָּה חֲרֵדָה וְכוֹרַעַת – – –

הִיא פָּרְחָה עַל שְׂפָתַי וְנָשְׁרָה כְּטָרָף

בְּהַכּוֹת בּוֹ לְפֶתַע הַלַּהַט.

מֶבָּטַיִךְ בָּלְשׁוּ וּפִלְּחוּ כְּבָרָק,

שֶׁהִדְלִיק אֲבוּקות בְּחֻבּוֹ שֶׁל הַחֹרֶשׁ.

וְהַכֹּל כְּשֶׁהָיָה, כְּמִזְמוֹר שֶׁנִּפְסַק,

כְּאִילָן שֶׁגֻּדַּע וְנֻתַּק מִנִּי שֹׁרֶשׁ.

הִתְמַתַּח לוֹ נָתִיב יְחִידִי וְאֶחָד, – – –

שׁוּב הָיִינוּ יַחְדָיו בַּמִּקְרֶה הַתָּמוּהַּ.

צַעֲדִי חֲרִישִׁי, הוּא הִסֵּס, הוּא פָּחַד –

זְעָקָה לְאֵין קוֹל, – הַקִּירוֹת רַק שְׁמָעוּהָ…

שׁוֹשַׁנַּת אִחוּלַיִךְ חָדְלָה מִלִּנְשֹׁם,

הִיא אָסְפָה עַלְעַלֶּיהָ מִתֵּת וּמִקַּחַת – – –

דְּרָכַי שׁוּב סוּגוֹת כְּמִתְּמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם

חֲרֻלִּים לְאֵין סְפֹר. אֶהְיֶה עִמָּם יַחַד.

אֶהְיֶה עִמָּם יַחַד. שָׁמוּר לִי חֵיקָם, –

הוּא יוֹמָם וְגַם לַיְלָה – שַׁעֲשׁוּעַ וָרֹגַע

בַּדְּמָמָה הָעֵרָה חוּט חֲלוֹם יְרֻקַּם,

יְפַיְּסוּנִי הֵדֵי שִׁירָתֵךְ שֶׁנָּמוֹגָה…

בָּךְ שָׁתַלְתִּי תּוֹחֶלֶת שֶׁלִּי, סוֹעֲרָה וְתַמָּה,

כְּשָׁתִיל אֲבִיבִי בְּחֶלְקָה עֲדוּיָה בַּעֲתֶרֶת. – – –

וְהִמְתַּנְתִּי; הִנֵּה תֵּאָסֵף לְתָמִיד כָּל שְׁמָמָה,

כֹּל שָׁעָה תִּהְיֶה בַּנִיחוֹח מָקְטֶרֶת.

נִשְׁתַּלְּחוּ שָׁרָשִׁים בְּהֶמְיָה מִתְחַטְּאָה, חֲרִישִׁית,

לְהַגְדִיל עִלּוּסִים וְלִרְוֹת מִמַּבּוּעַ.

וְהִמְתַּנְתִּי: הִנֵּה תּוֹחַלְתִּי תִּתְנוֹבֵב וְתַדְשִׁיא

וְנוֹפֵי אַהֲבָה יְסֻבּוּהָ.

שִׁיר חַיַּי, טִפַּחְתִּיו לְבִרְכַּת גְּאֻלָּה וְשָׁלוֹם,

שָׁוְא הָרָה בְּחֻבּוֹ כִּסּוּפִים לַתִּפְרַחַת.

רְחוֹקָה, רְחוֹקָה אַתְּ נִרְאֵית בְּאָפקוֹ שֶׁל חֲלוֹם

וְדַרְכִּי לְרַגְלַי מִתְיַפַּחַת.

בְּאָפְקוֹ שֶׁל חֲלוֹם מִתְפַּלֵּשׁ מֶבָּטִי הַמָּכְאָב,

לָךְ כָּל רוּחַ דּוֹבֵר: הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת.

כִּי אָכֵן אֲהַבְתִּיךְ כֶּאֱהֹב הַשָׂדֶה אֶת פְּרָחָיו,

כֶּאֱהֹב הָעֵירֹם אֶת הַדֶּשֶׁא…

הַפְּרִידָה הַגְּדוֹלָה מְנוֹבֶבֶת כָּל רֶגַע

חֲרִישִׁי נִגּוּנָהּ וְשָׁלֵו.

הָיִיתִי כְּהֵלֶךְ עָיֵף מִנִּי יֶגַע

בְּמֶרְחָב מִתְעַלֵּף.

לֹא בְּדִידוּת תְּקַנֵּן בְּחֵיקָהּ שֶׁל עֲצֶבֶת,

כּוֹס יֵינָהּ עֲנֻגָּה וְשׁוֹפְעָה;

הֵן אִתָּהּ מִנִּי אָז אֲשׂוֹחֵחַ בְּצֶוֶת,

אֶחֱלֹם בְּנוֹפָהּ.

גַּם שָׁאֹל לֹא אֶשְׁאָלָה: מַדּוּעַ וְלָמָּה, –

אֲאַמֵּץ לִי כָּל סֶלַע חָשׂוּף.

תְּבֹרַךְ הַפְּרִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלֹא תַּמָּה,

שֶׁהִזְרִיחָה כִּסּוּף…

הַגִּידִּי נָא: אֲנִי לְךָ מַמְתֶּנֶת,

כִּי בּוֹא תָּבוֹא – רָוֹה אֶרְוֶה יֵינְךָ. – – –

לִבִּי בָּשֵׁל, הֲיִי נָא לוֹ כַּטֶנֶא,

אֶתְּנֵהוּ לָךְ גָּדוּשׁ כְּתֵת מִנְחָה.

בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי, בָּרֹגַע וּבַסַּעַר,

בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי, שָׁם צֹמֶת כָּל דְּרָכָי.

אִם רַק תֹּאבִי – יָחֹן בּוֹאִי כָּל שַׁעַר,

יִתֵּן רֵיחוֹ הָעַז כָּל פֶּרַח חָי.

חַיְּכִי אֵלַי, חַיְּכִי, טוֹבָה, סוֹלַחַת,

נוֹפֵי עוֹלָם – אֵלַי יִרְמֹז חֵיקָם.

הִנֵּה טוֹרַי, אֵלַיִךְ הֵם מִשְׁלַחַת –

נָא אַל תָּשִׁיבִי אֶת פְּנֵיהֶם רֵיקָם…

הוּא אָז רָן אֲבִיבָיו שֶׁפָּרְחוּ בַּיִּפְעָה וּבַתְּכֵלֶת

וּלְפֶתַע פִּתְאֺם נֶאֱסַף, נֶאֱסַף לִבְלִי שׁוּב.

לְרַגְלֶיהָ שַׁלֶּכֶת שֶׁל לַהַט צָמֵא וְתוֹחֶלֶת

וְעוֹלָם שֶׁנִּגְדַּע בְּעוֹדוֹ מִשְׂתַּגֵּב וְרָשׁוּף.

בְּקִבְרוֹ שֶׁנִּסְתַּם לֹא מִכְּבָר עֲלוּמֶיהָ שֶׁמֵּתוּ,

מַה מָּתְקוּ רְנָנָיו עֵת קָרָא: שְׁבוּעָתוֹ לֹא יָפֵר!

הוּא הָיָה — כּוֹכָבִים בַּלֵּילוֹת מְרוּצָתָם אָז הֵאֵטוּ,

כִּי שָזַר כְּמַסֶּכֶת יְקָר אַהֲבָה וּפְאֵר.

אָז עֵינֶיהָ יָקְדוּ אֶל מֶרְחָב מְשֻׂגְשָׂג וְאֶל גֺּבַהּ,

הוּא הָיָה אֲבוּקָה לָהּ דּוֹלְקָה שֶׁרִפְּדָה כָּל פְּסִיעָה.

לְפָנֶיהָ דַּרְכָּהּ הַכְּמוּשָׁה, שֶׁגָּלְשָׁה הַמַּכְאוֹבָה,

לֹא תּוֹסִיף עוֹד הַעְפִּיל לַחֲזוֹת בְּתִפְאֶרֶת שִׂיאָהּ.

דִּמְעוֹתֶיהָ זוֹלְגוֹת עַל קִבְרוֹ הֶחָדָש, הַתָּחוּחַ,

מַצֵּבוֹת מִסְתַּכְּלוֹת וְכוֹבְשׁוֹת אֶת פְּנֵיהֶן בְּצִלָּן.

מִזְדַּעֲזֵעַ בִּכְיָהּ: הֵן אִתִּי תְּהַלֵּךְ לֹא שָׁכוּחַ,

כִּי לְךָ אָנֹכִי, כִּי לְךָ כֶּעָלֶה לָאִילָן.

הַשְׁכֵחָהּ? — כִּי הִנֵּה עוֹד יָגִיחַ בַּגִּיל וּבַחֹסֶן,

הוּא יָקוּם לְהַנְגִּין הֶמְיָתָהּ הַמַּגַּעַת אֵלָיו.

אֶת יוֹנַת עֶרְגָּתָהּ יְחַיֶּה, יַפְרִיחֶנָּה בַּכֹּסֶף,

לָהּ יָשִׁיב חֲלוֹמָהּ הַזָּהֹב, שָוְא דָּמְתָה כִּי חָלָף.

הִיא יָפְתָה שִׁבְעָתַיִם בַּבֶּכִי, כְּשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת

הִצָּרֵף בְּכוּרָהּ וְחָרֹג חֲדָשָׁה אֶל מָחָר.

הוּא הִפִּיל אֶת שִׂיחוֹ; הִנְנִי הֲדֹמֵךְ כִּי נוּגָה אַתְּ,

בָּבוּאַת נְהָרָה הֵן שׁוֹפֵעַ רוּחֵךְ נֶעֱכָר.

מְבֹעָר הוּא כַּסְּנֶה וְקוֹלוֹ מִתְחַטֵּא וּמַבְטִיחַ:

עוֹד יָבֹאוּ פִּרְחֵי צִבְעוֹנִים לְנַשֵּׁק אֶת לִבֵּךְ.

הִסְתַּכְּלִי: הֵן קִמְטֵי מַצֵּבוֹת כִּקְמָטִים שֶׁל שָׁטִיחַ

לִכְרִיתַת בְּרִית תָּמִיד בְּנִיחוֹחַ פְּלָאִים מִתְאַבֵּךְ.

הוּא הִפִּיל אֶת שִׂיחוֹ: הִנְנִי הֲדֹמֵךְ וְהַבִּיטִי:

מִכָּל עֵבֶר מַבָּע מִתְמַתֵּחַ שַׂגִּיא וְשָׁלֵו.

אֶת יְפִי עֶרְגּוֹנִי שֶׁהֻתְקַן לַבָּאוֹת בָּךְ חָזִיתִי

וּמֵרַחַשׁ קְבָרוֹת נֶעֱלָם זְמִיר חַיִּים יִתְלַבְלֵב.

בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ בֵּית עַלְמִין לְאִטּוֹ מִשְׂתָּרֵעַ —

דְּבָרָיו מְקַלְּחִים, דְּבָרָיו כְּמַעְיָן מַאֲבִיב:

כָּל שָׁתִיל מְבֻשָּׂם וּמַרְנִין בָּרָקָב יִזָּרֵעַ,

נִשָּׁבַע אֱמוּנִים לְעֵדוּת כָּל מַצֶּבֶת סָבִיב.

הִיא יָפְתָה, הִיא גָּדְלָה, הִיא פָּרְחָה בַּתּוּגָה שִׁבְעָתַיִם,

הִיא רוֹתֶתֶת כֻּלָּהּ בַּעֲוִית סוּפָתָהּ — וּבוֹכָה.

הִתְקַדְּרוּ הַשְׁחָקִים וּשְׂפָתַיִם דָּבְקוּ לִשְׂפָתַיִם

וּפִלְּחוּ בְּשַׁלְהֶבֶת אִלְּמָה דּוּמִיָּה נְבוֹכָה…