אריה סיון
השלמה
פרטי מהדורת מקור: הוצאת קֶשֶׁב לשירה; תשס"ב

אֲנִי, הַיֶּלֶד שֶׁאוּלַי יָמוּת בְּעַד אַרְצוֹ,

נִמְצָא בַּסִּפְרִיָּה שֶׁל אַקְסֶלְרוֹד, בְּאַלֶנְבִּי

אַחֲרֵי בִּנְיַן הַשַּׁיִשׁ הַיָּרֹק:

שְׁנֵי חֲדָרִים, הֲמוֹן סְפָרִים

וּבַכְּנִיסָה יוֹשֵׁב לוֹ הַסַּפְרָן

וְאוֹמֵר לַיְלָדִים שֶׁמְּבַקְּשִׁים סְפָרִים

עַל גִּבּוֹרִים, עִם מֶתַח וְהַרְפַּתְקָאוֹת,

– לֹא רַק טַרְזָן, יֶלֶד, לֹא ז’וּל וֶרְן

וַאֲפִלּוּ לֹא סֶנְקֵבִיץ' שֶׁל “בַּיְשִׁימוֹן וּבָעֲרָבָה”.

קַח אֶת “זִכְרוֹנוֹת לְבֵית דָּוִד”,

הֵם יִמְתְּחוּ אוֹתְךָ לְאֹרֶךְ הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל עַמְּךָ,

הֵם יְחַבְּרוּ אוֹתְךָ עִם עֲבָרְךָ:

קְרָא וְתֵדַע מִנַּיִן בָּאתָ וּלְשֵׁם מַה

אֶל אַרְצֵנוּ הַיָּפָה וְהַחַמָּה.


אֲנִי בּוֹלֵעַ אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת לְבֵית דָּוִד

וַאֲנִי מוּכָן לָמוּת בְּעַד עַמִּי.

מֵהַסַּפָּה שֶׁמְּשַׁמֶּשֶׁת לִי שְׂדֵה־תְּעוּפָה אֲנִי מַמְרִיא:

סְבִיב צַוָּארִי שַׁרְשֶׁרֶת־כַּדּוּרִים, הָאֶצְבָּעוֹת

עַל מְכוֹנַת־הַיְרִיָּה.

אֲנִי יוֹרֵד בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה

קוֹצֵר בְּחַיָּלֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר

טַ טַ טַ טַ טטטטטטט


מִי שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ מֵצִיץ עַל הַחוֹמָה

חוֹטֵף כַּדּוּר וּמִתְגַּלְגֵּל אֲחוֹרַנִּית.

וְאַחֲרֵי חֲמֵשׁ־מֵאוֹת־שִׁשִּׁים שָׁנָה אֲנִי

מִתְיַצֵּב בְּאֹמֶץ־לֵב מוּל הַגְּיָסוֹת

שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס וְשֶׁל טִיטוּס

מִיּוֹדְפַת לְגַמְלָא וְלִירוּשָׁלַיִם וּמִשָּׁם לִמְצָדָה:

הַקְּשָׁתוֹת וְהַחִצִּים, אֲפִלּוּ הַבַּלִיסְטְרָאוֹת

אֵין לָהֶם סִכּוּי

וּבָעֶרֶב שׁוּב אֲנִי מַמְטִיר אֵשׁ תֹּפֶת

עַל גְּדוּדֵי חְמֶלְנִיצְקִי: גַּם הַפָּרָשִׁים

מְנוֹפְפֵי־הַחֲרָבוֹת תִּקְצַרְנָה יְדֵיהֶם

לִכְרֹת רֹאשׁוֹ שֶׁל יְהוּדִי, לָגַעַת בְּאִשָּׁה

לְהִתְעַלֵּל בְּיֶלֶד.


לַמָּחֳרַת הָיִיתִי שׁוּב בְּתֵל־אָבִיב

בֵּין יָם כָּחֹל מִמַּעֲרָב

וּמִמִּזְרָח הַפַּרְדֵּסִים שֶׁבָּאָבִיב

נוֹדֵף מֵהֶם הָרֵיחַ הַנִּפְלָא שֶׁל הַפְּרִיחָה

וּמִצָּפוֹן יֵשׁ לָהּ נָהָר, עִם מַיִם גַּם בַּקַּיִץ

וְסִירוֹת שָׁטוֹת בּוֹ

שֶׁל מָנוֹעַ וּמְשׁוֹטִים, וְעַל גְּדוֹתָיו

צְפוּפָה הַצִּמְחִיָּה, וְרַק לְהִתְרַחֵץ אָסוּר

מִפְּנֵי שֶׁהַבִּילְהַרְצְיָה עוֹשָׂה לְךָ בַּשֶּׁתֶן דָּם.


עִם הַסְּפָרִים לְהַחְלָפָה אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדִיזֶנְגוֹף, עוֹבֵר

אֶת הַקְּיוֹסְק שֶׁל הֶרְשָׁלֶה בְּפִנַּת שְׂדֵרוֹת קָקָ"ל

וְלֹא קוֹנֶה אֶצְלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּנוֹ

רִמָּה אוֹתִי לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה.

אֲנִי חוֹצֶה אֶת גּוֹרְדוֹן. מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי

בָּתֵּי־קָפֶה שֶׁאֵין בָּהֶם שֻׁלְחָן פָּנוּי –

כָּסִית, רוֹוַל וּפִנָּתִי

וְאַחַר־כָּךְ הַכִּכָּר, שָׁם הַקּוֹלְנוֹעַ הֶחָדָשׁ, אֶסְתֵּר,

מִקֻּפָּתוֹ תּוֹר מִתְפַּתֵּל כִּמְעַט

עַד לִשְׁכוּנַת נוֹרְדִּיָה שֶׁצְּרִיפֶיהָ

גַּם בִּרְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג', וְהַשִּׁקְמִים,

הָעֲלִיָּה לְאַלֶנְבִּי, כִּכַּר מָגֵן־דָּוִד,

וִיטְמַן שֶׁצָּרִיךְ לְהִדָּחֵק אֵלָיו, בְּתַחְבּוּלוֹת

וְלִפְעָמִים גַּם בַּמַּרְפֵּק

כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַדֶּלְפֵּק.


וּבְרוּסְיָה הַלְּבָנָה, שֶׁמִּשָּׁם יָצְאוּ הוֹרַי

כְּדֵי לְהוֹלִיד אוֹתִי בְּתֵל־אָבִיב

כְּבַר מְכוֹנוֹת־הַיְּרִיָּה

קוֹצְרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל יְהוּדִים

עַל־פִּי בּוֹרוֹת קְבָרִים

וְהַנְּהָרוֹת הָאַדִּירִים מַאֲדִימִים מִדָּם

גְּבָרִים מְזֻקָּנִים וּנְעָרוֹת יָפוֹת

כְּמוֹ בְּתַצְלוּמִי הַמִּשְׁפָּחָה מִשָּׁם, וְעוֹד מְעַט,

כְּפִי שֶׁהִתְבָּרֵר מְאֹד בְּדִיעֲבַד, יֻחְלַט

עַל הַצָּבַת הַמִּשְׂרָפוֹת.



"רַכֶּבֶת שֶׁיָּצְאָה מִתַּחֲנַת יְרוּשָׁלַיִם

בִּמְהִירוּת שִׁשִּׁים קָמָ"שׁ

מָתַי תִּפְגּשׁ אֶת הָרַכֶּבֶת שֶׁיָּצְאָה

מִתֵּל־אָבִיב?"


כַּאֲשֶׁר לָמַדְתִּי אַלְגֶבְּרָה בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם

מַפְלִיג הָיִיתִי, מֵחֲמַת הַשִּׁעֲמוּם – כָּךְ כָּתַבְנוּ אָז

בְּחִבּוּרֵינוּ, בְּעִבְרִית גְּבוֹהָה –

עַל כַּנְפֵי הַהֲזָיָה וְהַדִּמְיוֹן.

רָאִיתִי אֶת עַצְמִי נוֹסֵעַ בְּאוֹתָהּ רַכֶּבֶת שֶׁיָּצְאָה

מִתֵּל־אָבִיב.

אַחֲרֵי שְׁכוּנוֹת הָעֹנִי אֶרֶץ פַּרְדֵּסִים

מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמְּסִלָּה, אֶרֶץ מְשַׁכֶּרֶת אֶת בָּאֶיהָ בָּאָבִיב –

בְּשָׂמִים מֵאֶרֶץ סִין (מַדּוּעַ דַּוְקָא סִין?)

כְּמוֹ הַבְּשָׂמִים שֶׁפִּילַגְשָׁיו שֶׁל קֵיסָר

הָיוּ מוֹשְׁחוֹת בָּהֶם אֶת אֵיבְרֵיהֶן

בְּהִתְקָרְבָן אֶל יְצוּעוֹ, עוֹלוֹת בַּמַּעֲלוֹת וּמַגְבִּיהוֹת אֶת

הַשְּׂמָלוֹת:

הֲזָיוֹתָיו שֶׁל נַעַר מִתְבַּגֵּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

שֶׁמּוּלוֹ עֲרָבִיָּה, אֵם צְעִירָה,

חוֹלֶצֶת שָׁד לָבָן־כֵּהֶה שֶׁפִּטְמָתוֹ סְגֻלָּה

עוֹרְקִים כְּחֻלִּים הוֹלְכִים וּמִתְפַּתְּלִים בּוֹ כִּנְחָלִים.


וְהָרַכֶּבֶת הַשְּׁנִיָּה? יָצְאָה מֵעֵמֶק רְפָאִים,

יָרְדָה בְּפִתּוּלֵי נַחַל שׂוֹרֵק

הִקְדִּימָה לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּחֲנָה בְּלֹד

וְהִיא נִצֶּבֶת שָׁם, עַל מְסִלָּה צְדָדִית, וּמֵאֲרֻבָּתָה עוֹלֶה

עָשָׁן

פְּתִיל דַּק, כְּחַלְחַל, כְּאִלּוּ הִיא מַחֲזִירָה אֶל הַשָּׁמַיִם

מַה שֶּׁשָּׁאֲלָה מֵהֶם בְּדֶרֶךְ הֶהָרִים.

שָׁנִים לֹא מְעַטּוֹת אַחֲרֵי־כֵן לָמַדְתִּי לָדַעַת

כִּי אֶל תּוֹךְ הַמִּשְׁוָאָה הַזֹּאת

יֵשׁ לְהַכְנִיס גַּם אֶת הָרַכָּבוֹת הָאֲחֵרוֹת

וְאֶת יֶתֶר הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁנִּתְלַוּוּ אֶל הַמִּלִּים

עָשָׁן וַאֲרֻבָּה.


וְזוֹ הַמִּשְׁוָאָה הַנְּכוֹנָה: רַכֶּבֶת א' + רַכֶּבֶת ב' = טוּר

מִתְמַעֵט

וְהַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה: עַצְמֵנוּ ≠ בְּשָׂרֵנוּ

אֶלָּא עַצְמוֹתָיו הַחֲרוּכוֹת



לרוני, טייסת־קרב


הָאֶקְדָּחִים בִּידֵי מִי שֶׁעֲדַיִן יְכוֹלִים לִירוֹת

גַּם בַּקְבּוּקֵי־הָאֵשׁ. מִי שֶׁנִּשְׁאַר בַּגֵּטוֹ

מִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב הָאַחֲרוֹן, שֶׁסִּסְמָתוֹ

תָּמוּת נַפְשִׁי עִם גֶּרְמָנִים.

אֲבָל מַה זֶּה הַשָּׁאוֹן הַזֶּה,

נִשְׁאַל הַתַּצְפִּיתָן, אַזאַ

מין מאָדנער קול אין הימל

וְהוּא נוֹשֵׂא מַבָּט טָרוּט, רוֹאֶה

מֵעַל הַגֵּטוֹ לַהַק מְטוֹסִים,

עַל כַּנְפֵיהֶם, בָּעִגּוּלִים, מָגִנֵּי־דָּוִד כְּחֻלִּים.

הוּא מְשַׁפְשֵׁף עֵינָיו: טִילִים

פּוֹגְעִים בַּטַּנְקִים שֶׁל הַוֶּרְמַכְט

עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּתוֹתָחָיו

וּמַדְבִּיקִים אֶל הַחוֹמָה שֶׁל גֵּטוֹ וַרְשָׁה

אֵיבָרִים בְּתוֹךְ מַדֵּי אֶס.אֶס.

וּבְתוֹךְ הַבּוּנְקֶר שֶׁנִּשְׁאַר הָרַדְיוֹ קוֹלֵט

אֶת קוֹלוֹ שֶׁל בֶּן גּוּרְיוֹן, מִירוּשָׁלַיִם, מְאַיֵּם

עַל אַדוֹלְף הִיטְלֶר: אִם הַשְׁמָדַת הַיְּהוּדִים לֹא תִּפָּסֵק

צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל יִזְרֹק

פְּצָצָה אֲטוֹמִית עַל בֶּרְלִין.


נַסֵּה לְהֵרָדֵם, לוֹחֵם יָקָר. אִם לֹא תּוּכַל,

הִנֵּה לְךָ, מִכָּאן, גַּם אִם בְּאִחוּר נִכָּר,

חֲלוֹם שֶׁבּוֹ, רַק בּוֹ, הַזְּמַן

יָכוֹל לָנוּעַ לְאָחוֹר.



אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לִצְפּוֹת אֶל הַמִּילֶנְיוּם הַבָּא

עָלֵינוּ לְרָעָה אוֹ לְטוֹבָה

אֲבָל עֶדְרֵי הַזִּכְרוֹנוֹת

שֶׁאֵין פִּנָּה פְּנוּיָה מֵהֶם

כָּבְשׁוּ אוֹתָנוּ מִבִּפְנִים –

הָמוֹן גָּדוֹל צָפוּף

שֶכְּבָר אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לָתֵת בּוֹ סִימָנִים

עוֹלֶה עַל שְׁאֵרִית הַבְּהִירוּת, וְעוֹד מְעַט

יָצִיף אוֹתָנוּ, בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, כְּמוֹ יָם הַשִּׁכְחָה.


בֶּעָבָר הָיוּ דּוֹרְשִׁים אֶל הַמֵּתִים. הַיּוֹם

כְּשֶׁהַמֵּתִים דּוֹרְשִׁים שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח,

אֶל הַמַּחְשֵׁבִים נֵלֵךְ, לְהִסָּמֵךְ

עַל בִּינָתָם הַמַּבְהִיקָה

עַל לִבָּתָם הַנְּקִיָּה מִבִּנְיָנִים שֶׁנֶּהֶרְסוּ

וּמִן הָרְגָשׁוֹת הוֹפְכֵי־הַחֲדָרִים.


הַמַּחְשֵׁבִים, אוֹמְרִים יוֹדְעֵי דָּבָר, יַכְזִיבוּ.

עַל סַף 2000 יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְאָחוֹר,

יַעֲלוּ אֶת 1900 שֶׁהָיְתָה

– אִם הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ מְתַעְתֵּעַ בָּנוּ –

שָׁנָה אוֹפְּטִימִית, שְׁנַת

חֲזוֹן שָׁלוֹם, קִדְמָה, שָׁנָה שֶׁל אֱמוּנָה

תְּמִימָה וְאֵיתָנָה

בַּעֲתִידָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.



כְּמוֹ מֵחֲלוֹם רָחוֹק עוֹלוֹת אֵלַי

הַיְלָדוֹת שֶׁשִּׂחֲקוּ אִתִּי בִּקְלָס.

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ: הֵן צִפּוּ מְאֹד

לִהְיוֹת נֶאֱהָבוֹת, וְלֹא בְּכַוָּנָה

פָּרְחוּ מִגּוּפֵיהֶן רִמְזֵי עוֹנָה.


הַרְשׁוּ לִי לְדַמּוֹת אֶת הָרְמָזִים הָאֵלֶּה

לִפְרִיחַת הַהֲדָרִים הַלְּבָנָה.


אֲנִי מַמְשִׁיךְ אֶת הַדִּמּוּי: פְּרָחִים

הָיוּ לִפְרִי, וּמִי שֶׁנֶּעֶנְתָה

קָטְפוּ אוֹתָהּ בְּרֹךְ.


לֹא אֲתָאֵר מַה נִּהְיְתָה

בְּמִי שֶׁלֹּא זָכְתָה.



עַל הֶהָרִים אֲנִי רוֹאֶה שִׁלְדֵי דָּגִים. לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת

זִנְּקוּ מִתּוֹךְ הַיָּם שֶׁהִתְיַבֵּשׁ

נָפְלוּ עַל הַטְּרָשִׁים, וְעֵינֵיהֶם

שֻׁפְּדוּ בַּחַדּוּדִים.

מָה אֲנִי מְחַפֵּשׂ שָׁם בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע?

אֶת הַיּוֹנָה. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

רָאִיתִי בְּצֵאתָהּ מִסֵּתֶר מַדְרֵגָה

לָעוּף עַד אֲרָרַט.

וְלֹא חָזְרָה. אֲנִי נִזְכָּר

בַּגַּעְגּוּעַ הֶעָדִין שֶׁל הֶמְיָתָהּ

בִּהְיוֹתָהּ אִתִּי.

בַּיָּבֵשׁ לוֹ אִישׁ נִשְׁטָף

בְּגַל אַדִּיר הַמְעַרְבֵּל

וּמְהַפֵּךְ בּוֹ אֶת עֵינָיו.



בַּחוֹלוֹת שֶׁל יַלְדוּתִי

קָבוּר אוֹתוֹ אַרְגָּז

שֶׁכָּל יָמַי אֲנִי כָּרוּךְ אַחֲרָיו.

אֵיךְ אַגִּיעַ, אִם אַגִּיעַ?

לֹא בִּנְתִיב הַנְּשָׁרִים, אוּלַי

בְּקַוְקַוֵּי־הָרִיר שֶׁל חֶלְזוֹנוֹת־הַחוֹל



תָּמִיד יֵשׁ מְטַפְּסִים. לֹא בְּנֵי־אָדָם. צְמָחִים.

כָּל הַגְּדֵרוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָרְחוֹב

תְּפוּסוֹת שִׁפְעַת עָלִים.

כָּל הָרְחוֹבוֹת בַּהֲזָיוֹת שֶׁלִּי

כָּאֵלֶּה הֵם

בָּתִּים קְטַנִּים סְגוּרֵי תְּרִיסִים

תָּמִיד סְגוּרִים, וּבְשָׁעוֹת חַמּוֹת, תָּמִיד

אֵין צֵל, וְיֵשׁ תְּשׁוּקָה עַזָּה, הִשְתּוֹקְקוּת

לְפֶתַח כָּלְשֶׁהוּ, גַּם אִם קָטָן

כְּמוֹ נֶקֶב הֲצָצָה אֶל מִנְהָרָה

שֶׁבְּקָצֶהָ פְּנֵי הוֹרַי.



לזכר ציפורה בומשטיין־דשא


בְּקַיִץ 1937, אִם אֵינִי טוֹעֶה,

דּוֹדָתִי, אֲחוֹת אֲבִי, שֶׁהָיְתָה אַחֲרָאִית

לְחַיֵּיהֶם שֶׁל הַשְּׁתִילִים

(שְׁתִילִים רַכִּים שֶׁבִּצְבְּצוּ בַּעֲצִיצֵי הַגַּן

הַבּוֹטָנִי שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה)

לָקְחָה אוֹתִי אִתָּהּ

אֶל מַעֲלֵה הַר הַצּוֹפִים

וְשָׁם, מוּל הַמִּדְבָּר חֲרוּךְ הָאוֹר,

עָזַרְתִּי לָהּ לְהַשְׁקוֹתָם

וְשָׁם שִׁדְּלָה אוֹתִי, צִפּוֹרָהּ דּוֹדָתִי,

לֶאֱכֹל גְּבִינָה

גְּבִינָה רַכָּה וּלְבָנָה.


בַּשָּׁנָה הַהִיא כְּבָר קָרָאתִי אֶת כּוֹתְרוֹת הָעִתּוֹנִים

וְאֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁנֶּעֶטְפוּ בְּמַלְבְּנִים שְׁחֹרִים

שֶׁל הַיְּהוּדִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּסַכִּינִים וְכַדּוּרִים

וּבַסֻּכָּה בֵּין הַשְּׁתִילִים

הֵסִירָה דּוֹדָתִי אֶת עֲטִיפַת הַנְּיָר מִן הַגְּבִינָה

וַאֲנִי דִּמִּיתִי לְעַצְמִי

שֶׁהָעֲטִיפָה הִיא הַמְּחִצָּה בֵּינִי לְבֵין שָׁדָהּ

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִתְמַלֵּא

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ יְלָדִים.


זֶה קָרָה לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה

וַאֲנִי עוֹדֶנִּי חַי, וַאֲנִי

אוֹהֵב גְּבִינָה.



א


אָבִי מֵת לִפְנֵי יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה

לְפֶתַע מֵת, וּבְמוֹתוֹ

הִשְׁאִיר לִי זִכְרוֹנוֹת קְטוּעִים.

אֲנִי נוֹצֵר אוֹתָם מִתּוֹךְ תִּקְוָה

שֶׁיּוֹם אֶחָד יִהְיוּ

לְרֶצֶף בַּעַל מַשְׁמָעוּת.

אֲנִי נוֹצֵר אוֹתָם בְּקַנָּאוּת

כְּמוֹ מְחַפֵּשׂ־זָהָב אֶת הַקְּטָעִים הַמַּבְטִיחִים

בַּתִּקְוָה שֶׁבְּעוֹדוֹ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה

יַגִּיעַ לָעוֹרֵק.


ב


אָבִי לְפֶתַע מֵת, בְּלִי שֶׁאֵדַע

לְמַה צִּפָּה מִמֶּנִּי, מָה

רָצָה שֶׁאֶהֱיֶה.

בְּיַלְדוּתִי הָיִיתִי בָּא אִתּוֹ אֶל שְׂפַת הַיָּם

חוֹפֵר בַּחוֹל עַד מַיִם

וּמְמַלֵּא אֶת דְּלִי הַפַּח, וּמַעֲלֶה לוֹ, שֶׁיִּרְאֶה.


אוּלַי אֶקַּח לִי דְּלִי כָּזֶה

אֵרֵד אֶל שְׂפַת הַיָּם, אֶחְפֹּר בַּחוֹל

וּמִן הַמַּיִם יִשְׁתַּקְּפוּ לִי פְּנֵי אָבִי


וְאוּלַי יִקְרֶה לִי מַה

שֶּׁאֵרַע לְאֶלִיס הַיַּלְדָּה בְּאֶרֶץ הַפְּלָאֹות:

דֶּרֶךְ אִישׁוֹנוֹ

אֶחְדֹּר אֶל תּוֹכְכָיו

אֵלֵךְ בִּנְתִיבֵי נַפְשׁוֹ

סוֹף־סוֹף אֵדַע הַאִם

אֲנִי הָאִישׁ שֶׁהִצְטַיֵּר לוֹ

בַּלֵּילוֹת שֶׁהִתְבּוֹנֵן בִּי בִּשְׁנָתִי

וּבַיָּמִים הָהֵם עַל שְׂפַת הַיָּם.



פתח דבר


כְּבָר יָדוּעַ לִי אֵיפֹה יִקְבְּרוּ אוֹתִי

עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ לִי מָתַי.

אֵיךְ יֹאמַר עָלַי אִישׁ חֶבְרָא קַדִּישָׁא:

אֲנִי פּוֹטֵר אוֹתְךָ מֵחֲבֵרוּת בְּכָל חֶבְרָה

בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.

מִכָּל מָקוֹם אֲנִי, אוּלַי בְּלִי קֶשֶׁר עִם הַמַּעֲמָד הַזֶּה,

מַרְבֶּה לִשְׁהוֹת בִּמְחִצָּתָם שֶׁל הַמֵּתִים.


עם אבי


אָבִי הוֹרִישׁ לִי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה

סְפָרִים שֶׁנִּדְפְּסוּ לִקְרַאת סוֹף הַמֵּאָה

הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, בְּלוֹנְדוֹן, מִקְרָאוֹת,

לְהוֹרָאַת אַנְגְּלִית. וְאָכֵן

אָבִי יָדַע אַנְגְּלִית. מִי שֶׁנּוֹלַד בִּכְפָר נִדָּח

בְּרוּסְיָה הַלְּבָנָה, לָמַד בַּחֶדֶר, בַּיְשִׁיבָה

הֵיטִיב לִקְרֹא אַנְגְּלִית מִבְּנֵי־אַרְצוֹ

שֶׁהֶעֱדִיפוּ אֶת אַרְצוֹת־הַבְּרִית, גַּם

לְאַחַר עֶשְׂרִים שָׁנָה בַּ־SWEAT SHOPS שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק.

מֵעוֹלָם לֹא נִזְדַּמֵּן לָנוּ, בִּימֵי חַיֵּינוּ, לְדַבֵּר בָּזֶה.

הֲבִינוֹתִי כִּי הָיְתָה בּוֹ

מְשִׁיכָה, שֶׁלֹּא לוֹמַר הַעֲרָצָה, אֶל הָאַנְגְּלִים וְתַרְבּוּתָם.

הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּבְהִיר לִי אֶת הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת.


לִפְנֵי שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל קַיִץ אֵימְתָנִי

בָּאתָ הֵנָּה, אַבָּא, אֶל הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי, וְהַנְּצִיב הָעֶלְיוֹן

הִפְנָה אוֹתְךָ אֶל הַכִּנֶּרֶת, לַעֲבֹד

בִּסְלִילַת כְּבִישׁ טְבֶרְיָה־צֶמַח.

אֲנִי מֵבִין שֶׁלֹּא נִמְצָא שִׁמּוּשׁ שָׁם

לָאַנְגְלִית שֶׁלְּךָ, אֲבָל אוּלַי

בְּתוֹךְ הַחֹם וְהַזֵּעָה

הַיְדִיעָה כִּי הַנְּצִיב הָעֶלְיוֹן הוּא יְהוּדִי מֵאַנְגְלִיָּה

עָשְׂתָה בְּךָ בְּרֵכָה שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ.


רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ שֶׁכַּאֲשֶׁר

לִמַּדְתִּי אֶת עַצְמִי לִקְרֹא אַנְגְּלִית (הָיִיתִי בֶּן

חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה)

הוּנַעְתִּי גַּם מִכֹּחַ הָרָצוֹן לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ.

עַכְשָׁו אַתָּה יוֹדֵעַ.


אַרְבַּע שָׁנִים אַחַר־כָּךְ, בֶּן גּוּרְיוֹן מַכְרִיז

עַל הֲקָמַת הַמְּדִינָה

אַחֲרֵי שֶׁהַנְצִיב הָעֶלְיוֹן הִפְלִיג מִכָּאן.


לֹא הָיִיתִי לְיָדְךָ. כְּפִי שֶׁסֻּפַּר לִי

לֹא הָיְתָה בְּךָ שִׂמְחָה.

כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם מֵת בְּךָ לִבְּךָ.


שפת הארץ


אָבִי יָדַע עִבְרִית בַּעֲלוֹתוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

אִמִּי יָדְעָה רַק אֶת לְשׁוֹן הָאָרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאָה –

אֶרֶץ שֶׁלֶג וּגְשָׁמִים וְנַהֲרוֹת־תָּמִיד

אֲבָל מִשֶּׁנּוֹלַדְתִּי דִּבְּרָה אֵלַי בִּשְׂפַת הָאָרֶץ.


הַאִם קָלְטָה אִמִּי, בְּחֶרְדָתָהּ עָלַי,

אֶת בְּכִי הָאֲדָמָה בַּקַּיִץ הַמֵּמִית

אֶת פְּרִי בִּטְנָהּ, שָׂדֶה אַחֲרֵי שָׂדֶה

וְהִיא אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לְהַעֲלוֹת

מִתְּהוֹמוֹתֶיהָ מַיִם אֶל הַשָּׁרָשִׁים

הַאִם שָׁמְעָה אִמִּי אֶת לַחַשׁ קִנְאָתָהּ

בְּאֵם שֶׁבְּנָהּ הַחַי

יוֹנֵק חָלָב בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.


מֵאָז אֲנִי שׁוֹמֵעַ, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן מַרְגִּישׁ

אֶת הַשָּׂפָה הַזֹּאת, וּבָהּ כָּתַבְתִּי

בְּשִׁירַי שׁוּרוֹת לֹא מְעַטּוֹת. אוּלַי

רַק בִּזְכוּתָהּ, אִם לֹא בִּזְכוּת אִמִּי,

לֹא אָכְלָה אוֹתִי, לְפִי שָׁעָה, הָאֲדָמָה.


צמיחה


חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת שֶׁל אִיצִיק הָיְתָה לְקַנְיוֹן

וְכָל הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים מִסָּבִיב לָהּ הִצְמִיחוּ

שֶׁבַע קוֹמוֹת.

וּמַה לְגַבֵּי אוּרִיאֵל, לַעֲקִיבָא, וּלְיוֹסִי

אֲשֶׁר צְמִיחָתָם נֶעֶצְרָה בְּתָשָׁ"ח, וְאַלּוּף –

הוּא גִּיסִי הַצַּנְחָן –

שֶׁנִּקְטַף מֵחַיָּיו בִּגְבוּל עַזָּה

לִפְנֵי אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים.


וַאֲבִידָן, מִי שֶׁנִּקְטַע מִמֶּנּוּ עֲתִידוֹ

וּבוֹ כָּל הַשִּׁירִים שֶׁנֶּעֶצְרוּ בְּאֶמְצַע הַצִּנּוֹר

שֶׁהִנִּיחַ בֵּין נַפְשׁוֹ וּבֵין אֶצְבְּעוֹתָיו.

הָיִיתִי בֵּין הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ אֶל הַמָּקוֹם

שָׁם, נֶאֱמַר, יָנוּחַ לְעוֹלָם.

לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים הָלַכְתִּי אַחֲרֵי חָבֵר

בְּיַם הַמַּצֵּבוֹת הַזֶּה

שֶׁאֵינֶנּוּ זָע גַּם כְּשֶׁהָרוּחַ עַזָּה

וְגִלִּיתִי כִּי צָמַח בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה

וְהוּא עֲתִיר מֵתִים גַּם

מִבֵּית־הֶעָלְמִין בְּחוֹלוֹן.


וְיָאִיר הוּרְבִיץ. הוּא גָּר

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר מוּל הַבַּיִת

שֶׁבּוֹ הִתְגּוֹרַרְתִּי בִּימֵי יַלְדוּתִי וּנְעוּרַי.

קְצָת מִזְרָחָה מִשָּׁם

הָיָה אַבָּא הוּרְבִיץ רוֹדֶה לֶחֶם חַם

מִתַּנּוּר־אֲפִיָּה. כַּמָּה פְּעָמִים

נִשְׁלַחְתִּי אֵלָיו לְהָבִיא, אִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה,

חַלּוֹת לְשַׁבָּת. אֶת הַיֶּלֶד יָאִיר לֹא הִכַּרְתִּי:

הוּא נוֹלַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחֲרַי.


מַה יֵּשׁ לְדַּבֵּר. פַּעַר הַשָּׁנִים בֵּינֵינוּ

עָלָה לְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ

וְהוּא צוֹמֵחַ וְהוֹלֵךְ


עַד שֶׁיֶּחְדַּל גַּם הוּא.



הַיָּם סוֹעֵר. בֵּין הַגַּלִּים אִשָּׁה.

מַה הִיא צוֹעֶקֶת שָׁם? קוֹרֵאת לִי לְעֶזְרָה

אוֹ מַאֲשִׁימָה אוֹתִי בִּנְטִישָׁה?


מִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת? אֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ?

הַאִם הָיְתָה בֵּינֵינוּ פָּרָשָׁה קָשָׁה?

הַאִם כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי קָפְצָה אֶל הַגַּלִּים, וְהִתְחָרְטָה?


הִנֵּה אֲנִי נֶחְלָץ לְעֶזְרָתָהּ.

יָכֹל הָיִיתִי לְהַזְעִיק אֶת הַמַּצִּיל בְּסִירָתוֹ

אֲבָל מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי אוֹמֵר כִּי זוֹ הִיא חוֹבָתִי.


אַעֲמִיס אֶת הַכִּמְעַט־טוֹבַעַת עַל גַּבִּי –

זוֹ הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה

וְכָכָה גַּם אַסְתִּיר מִמֶּנָּה אֶת פָּנַי.


גּוּפָהּ כָּבֵד לִי כְּמוֹ גּוּפָה

אֶצְבָּעוֹת כְּמוֹ מִבַּרְזֶל עַל גַּרְגַּרְתִּי

כִּמְעַט חוֹנְקוֹת אוֹתִי.


אַשְׁכִּיב אוֹתָהּ עַל חוֹל הַחוֹף. אַנְשֵׁי־הַהַצָּלָה

יַנְשִׁימוּהָ, יְעַסּוּ אוֹתָהּ וְיַעֲשׂוּ

בָּהּ מְלַאכְתָּם, בְּלִי חֲרָטָה.



מפלס המים


מִפְלַס הַמַּיִם כְּבָר נָמוּךְ, וְהוּא מוֹסִיף לָרֶדֶת.

גַּם יָם הַמֶּלַח מִתְכַּוֵּץ.

נִשְׁאֶרֶת חָרָבָה, מִדְבָּרִיּוֹת רַחֲבֵי־יָדַיִם

מִתְחַבְּרִים עַד שֶׁיִּהְיוּ

מִשְׁטַח הַמֶּלַח הַלָּבָן שֶׁמֵּעָלָיו

רָקִיעַ בְּכָחֹל מְתַעְתֵּעַ.


בשנים גשומות


בְּשָׁנִים גְּשׁוּמוֹת מְאֹד

עוֹלִים הַמַּיִם בַּבְּאֵרוֹת

לַמְרוֹת מָה שֶּׁסּוֹתֵם אֶת תַּחְתִּיתָן:

שִׁבְרֵי סְלָעִים וַאֲבָנִים, שְׁלָדִים

שֶׁל בַּעֲלֵי־חַיִּים וּבְנֵי־אָדָם.

גּוֹאִים הַמַּיִם וְנָעִים, נוֹשְׂאִים חַיִּים

כְּמוֹ נָשִׁים רַכּוֹת וּרְטֻבּוֹת.


משמעת מים


שָׁנִים רַבּוֹת הָלַכְתִּי בִּנְחָלִים שֶׁהִתְיַבְּשׁוּ.

נֹאד מַיִם מְתוּקִים הָיָה צָמוּד אֵלַי

וְלֹא נָגַעְתִּי בּוֹ. שָׁתִיתִי

מִגֵּבִים דְּלוּחִים וּמַסְרִיחִים.

יִתָּכֵן שֶׁבְּחַגְוֵי לִבִּי

כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁלֹּא מָצְאָה

מָנוֹחַ לְרַגְלֶיהָ בִּנְדוּדֵי

כָּל הַשָּׁנִים הַיְבֵשׁוֹת הָאֵלֶּה קִנְּנָה

תִּקְוָה אוֹ אֱמוּנָה

כִּי בַּדֶּרֶךְ אֶתָּקֵל

בְּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ אוֹתִי –

הַמַּחֲצִית שֶׁהֻפְרְדָה מִמֶּנִּי בַּלֵּדָה, וְהִיא

עַל סַף גְּוִיעָה מִמָּוֶת בַּצָּמָא. בִּזְכוּת מֵימַי

תּוּאַרְנָה הָעֵינַיִם הַכְּבוּיוֹת

עוֹלָם שָׁלֵם יָשׁוּב לִחְיוֹת.


וְאוּלַי אַגִּיעַ אֶל נְוֵה־מִדְבָּר

כְּמוֹ הָאוֹאָזִיס שֶׁרַגְלַי פּוֹסְעוֹת עַכְשָׁו בִּשְׂדֵרוֹתָיו –

אֶרֶץ מַיִם, אֶרֶץ יְרֻקָּה כֻּלָּהּ

שָׁם אִישׁ אֵינוֹ נִזְקָק לַמַּיִם הַשְּׁמוּרִים

בַּנֹּאד שֶׁהִתְבַּלָּה.



קול המון כקול שדי


עַל רֶקַע הַגַּלִּים הַמִּשְׁתַּפְּלִים וְשׁוּב עוֹלִים

מִשַּׁאֲגוֹת הַמַּצִּילִים

מִן הַפִּיּוֹת שֶׁל הַיְלָדִים הַצּוֹעֲקִים בְּגִיל

וְהַיְלָדוֹת בְּבֶהָלָה לֹא אֲמִתִּית

מִן הַנָּשִׁים הַמְהַלְּכוֹת רָכִיל בַּחוֹל

מִן הַצְּעִירִים חוֹבְטֵי הַכַּדּוּרִים


הַהֲמֻלָּה הַמְאַזֶּנֶת אֶת עַצְמָהּ

מַעֲמִידָה בְּךָ, וְלוֹ גַּם לְדַקָּה, אֲבָל תְּמִימָה

דְּמָמָה רַכָּה


מעל המון


מֵעַל הַהֲמוֹנִים הַמִּתְפַּלְּשִׁים בְּמֵי הַיָּם

גְּבָרִים נָשִׁים וִילָדִים

מָטוֹס מוֹשֵׁךְ בַּעֲצַלְתַּיִם

יְרִיעָה שֶׁל בַּד, פִּרְסֹמֶת כָּלְשֶׁהִי

לְמַה שֶׁהוּא בִּלְתִּי־חָשׁוּב.


בָּהּ בַּדַּקָּה שֶׁעֵינֵיהֶם מְמֻקָּדוֹת

בַּכְּתֹבֶת הַשְּׁמֵימִית

אַתָּה הַשְׁפֵּל אֶת מַבָּטְךָ אֶל הַגַּלִּים הָעֲצֵלִים. אוּלַי

בֵּין הָרַגְלַיִם הַשְּׂעִירוֹת, הַחֲלָקוֹת וְהַמְּתוּקוֹת

יָצוּף אֵלֶיךָ הַבַּקְבּוּק וּבוֹ הַכְּתֹבֶת שֶׁאַתָּה

מַמְתִּין לָהּ מִן הַיּוֹם שֶׁבָּאתָ אֶל הַחוֹף הַזֶּה –

יֶלֶד מִתְפַּלֵּשׁ בַּחֲלוֹמוֹת.



אָצָה לִי דַּרְכִּי אֵלַיִךְ: מַד־הַמְּהִירוּת שֶׁבִּי

רוֹשֵׁם בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת הַמֶּרְחָק הַמִּתְקַצֵּר

וְהָרָדָר הַמְכֻוָּן תָּדִיר אֵלַיִךְ

קוֹלֵט אוֹתוֹת צִפִּיָּתֵךְ בִּפְעִימוֹת

הוֹלְכוֹת וּמִתְחַזְּקוֹת

עַד שֶׁהֵן נִהְיוֹת הֶמְיָה

הַמַּתְפִּיחָה אֶת מִפְרָשַׂי

כְּמוֹ רוּחַ יָם כְּמוּרָה.


אֲנִי סִירָה

שֶׁעַל סִפֵּךְ תִּפְרֹשׂ

כְּנָפַיִם לְחַבֵּק אוֹתָךְ. תָּרְנִי

לִרְשׁוּתֵךְ. טַפְּסִי עָלָיו

שָׁלָב אַחֲרֵי שָׁלָב, עַד שֶׁתִּצְעֲקִי פִּתְאוֹם

הַחוֹף! הַחוֹף!



עֵירֹם אֲנִי חוֹצֶה אֶת הַיַּרְדֵּן

וִירִיחוֹ, עִיר לֹא סְגוּרָה,

קוֹשֶׁרֶת לָהּ חוּטֵי־תִּקְווֹת

אֶל אֶצְבְּעוֹת יָדַי, לְהַגִּיעָן

אֶל פִּי הַמַּעְיָן אֲשֶׁר נִסְתַּם

בַּעֲשָׂבִים מֵתִים.


הַמַּיִם הַחַיִּים עוֹלִים מֵעֲבָרַי.

אֲנִי שׁוֹתֵל צְמָחִים

שֶׁנִּיחוֹחָם יִהְיֶה כְּרֵיחַ לֶחֶם בַּתַּנּוּר.


וּכְבָר קוֹלוֹת שֶׁל צִפֳּרִים

קְרִיאַת־פְּתִיעָה וְעוֹד אַחַת

עַד שֶׁתִּקְטַע אוֹתָן הַצְּעָקָה מֵעֵמֶק אַיָּלוֹן

אוֹתָהּ הַצְּעָקָה הַהִיא

בְּמַשְׁמָעוּת שׁוֹנָה כָּל־כָּךְ.



אָדָם שֶׁאַהֲבָה נוֹגַעַת בּוֹ

מַתְחִיל לִצְמֹחַ: עֵץ יָבֵשׁ

שֶׁמַּעְיָן פִּתְאוֹם נִבְקַע בֵּין שָׁרָשָׁיו

וְהוּא מַרְגִּישׁ: אֲנִי יָכֹול

לִגְדֹּל עַד־אֵין־גְּבוּלוֹ

שֶׁל הָאֵינְסוֹף

וּכְמוֹ הַיְקוּם הוּא מִתְחַזֵּק

מִכֹּחַ הַמְּשִׁיכָה, וּכְמוֹ בַּיְקוּם

אוֹר וְחֹם שׁוֹפְעִים אֵלָיו וּמֻחְזָרִים

אֶל מְקוֹרָם



בִּמְקוֹם הַמִּקְדָּשִׁים לְדִיוֹנִיסוֹס וּלְאַפְרוֹדִיטֶה וְלָאֲשֵׁרָה

מְלֵאִים חוֹפֵי הַיָּם הַזֶּה בָּתֵּי־מָלוֹן,

מִתֵּל־אָבִיב עַד אֶלִיקַנְטֶה, מִגִּיבְּרַלְטָר וְעַד בֵּירוּת.


בַּבֹּקֶר נֶחֱלָצִים הַתַּיָּרִים מֵאֲחִיזַת הַחֲלוֹמוֹת

וַאֲחָדִים גַּם מִיָּדַיִם לֹא חַמּוֹת

יוֹצְאִים מִפֶּתַח הַמָּלוֹן

אֶל מַסְלוּלֵי הַטִּיּוּלִים הַמְסֻמָּנִים וְהַטְּחוּנִים

לַעֲיֵפָה בְּפִי הַמַּדְרִיכִים. הֵם מְצַפִּים

לְהַפְתָּעַת־אֱמֶת, כְּמוֹ, לְדֻגְמָה,

לְהִתְאַהֵב בְּמִי שֶׁלֹּא יָדְעוּ עַל קִיּוּמָהּ, וּפִתְאוֹם

הִיא נוֹכְחוּת, הַנּוֹכְחוּת, בְּחַיֵּיהֶם, הָאַהֲבָה

אֲשֶׁר בַּעֲקֵבֶיהָ עוֹד תִּהְיֶה לָהֶם נַפְשָׁם

אֶרֶץ חֲדָשָׁה.

מַרְקוּס הִסְתּוֹבֵב בַּסִּמְטָאוֹת שֶׁל יָפוֹ –

עִיר בַּת שֵׁשֶׁת־אֲלָפִים שָׁנָה –

וּבְשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים קָנָה מְעִיל יָשָׁן מְאֹד.


מָה הֵנִיעַ אוֹתוֹ לִקְנוֹת אֶת הַמְּעִיל הַזֶּה?

אוּלַי תְּחוּשַׁת־פִּתְאוֹם שֶׁל חֹרֶף מִתְקָרֵב

שֶׁרוּחַ פִּתְאוֹמִית תָּקְעָה בְּעַצְמוֹתָיו

וְאוּלַי בְּלוֹי־הַמְּעִיל הַזֶּה

הִצְמִיחַ בּוֹ זִכְרוֹן דְּבָרִים

כְּמוֹ גַּרְעִין חִטָּה שֶׁהָעֳלָה מִקַּטַקוֹמְבָּה עַתִּיקָה

וְדַי בְּנֵטֶף מַיִם לְהַחֲיוֹתוֹ.


הַאִם יִשָּׂא אוֹתוֹ, אֶת הַמְּעִיל, כְּמוֹ צְלָב

בְּמַעֲלֵה הָהָר, אוֹ יַעֲשֶׂנּוּ לְמַצָּע

לִפְרֹשׂ אוֹתוֹ בְּצֵל חֻרְשָׁה

לְהִשְׁתַּטַּח עָלָיו וּלְהִמָּלֵא

זֶרֶם פִּתְאוֹמִי שֶׁל זִכְרוֹנוֹת

מִמַּאֲגָר נִסְתָּר

בִּתְהוֹם שָׁנִים בְּרוּכוֹת.



מי שנתן


מִי שֶׁנָּתַן בָּאַהֲבָה אֶת כָּל הוֹנוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ

מֵשִׁיב לַמְבַזִּים אוֹתוֹ: אָמְנָם

נָתַתִּי אֶת הַכֹּל. עֵירֹם נוֹתַרְתִּי וְעֶרְיָה

וְאֵין גַּם מִכְנָסַיִם לְעוֹרִי.

אַל תָּנוּדוּ לִי וּלְשִׁבְרִי. כִּי כָּךְ

יֵקַל עָלַי לָבוֹא בְּחֵיק אֲהוּבָתִי

וְגַם לְהִוָּתֵר בּוֹ, בַּתֵּרוּץ

שֶׁאֵין לִי עוֹד מַה לְּחַפֵּשׂ בַּחוּץ.


מים רבים


מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ אֶת הָאַהֲבָה

אֲבָל קְצָת מַיִם צוֹנְנִים

יֵשׁ בְּכֹחָם, אִם יִשָּׁפְכוּ עַל הַפָּנִים,

לְהַעֲלִים אוֹתָהּ מִן הָעוֹלָם.


וְהָאוֹהֵב יוֹצֵא וּבָא בֵּין הַבְּרִיּוֹת

אוֹכֵל, שׁוֹתֶה וּמְבָרֵךְ אֶת אֱלֹהִים

לֹא כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד לָמוּת

אֶלָּא כְּמִי שֶׁנּוֹלָד מֵחָדָשׁ.



לוּ אוֹרְפֵאוּס אָנֹכִי

הָיִיתִי מְנַגֵּן לָהֶם, לִיצוּרֵי־הַשְּׁאוֹל שֶׁבָּךְ

אוּלַי הֵם יֵעָנוּ לַמַּנְגִּינָה.


לוּ אֲנִי הַחֲלִילָן מֵהֶמְלִין

הָיִיתִי מְסַדֵּר אוֹתָם בְּטוּר עָרְפִּי

וּמוֹבִילָם אֶל הַנָּהָר.


וּמָה אִם הַיְצוּרִים הָאֵלֶּה עֲגוּנִים בָּךְ

וּמָה אִם אַתְּ מַנְגִּינָתָם, בֶּחָלָל

שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְמַלֵּא.


לֹא בְּכִנּוֹר הִמְתַּקְתִּי, אִם הִמְתַּקְתִּי, סוּרַיִךְ

כִּי אִם בְּעַצְמִי וּבְשָׂרִי שֶׁהִשְׂבִּיעוּ

רַעַב אֵיבָרַיִךְ.


אָסִיר תַּאֲוָתֵךְ אֲנִי, סָמוּר אֶל שְׁעָרַיִךְ

אֲנִי כָּפְרֵךְ, אֲנִי

צֳרִי לְמַחְסוֹרַיִךְ.


בְּאֵיבָרַי הִתַּרְתִּי אֱסוּרַיִךְ, וּבְפִי

יִּלַּדְתִּי בָּךְ קוֹלוֹת

שֶׁנֶּאֶלְמוּ מִנְּעוּרַיִךְ.


גַּל נִפְעָם יָקוּם אֵלַי מִפֻּרְקָנֵךְ

אוֹפֵף אוֹתִי בְּרֹךְ, מַמְתִּיק

אֶת מְרוֹרַיִךְ.


פִּתְאוֹם, בָּרְחוֹב, רָאִיתִי נַעֲרָה דּוֹמָה מְאֹד

לַנַּעֲרָה שֶׁהִתְאַהַבְתִּי בָּהּ לִפְנֵי יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה.

אִלּוּ בְּתֵרוּץ זֶה אוֹ בְּתֵרוּץ אַחֵר

הָיִיתִי מְעַכֵּב אוֹתָהּ וּמְדַבֵּר אֵלֶיהָ

אוּלַי הָיָה נִרְקָם בֵּינֵינוּ מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ הַדִּיאָלוֹג הַבָּא:

  • אַתְּ כָּל-כָּךְ דּוֹמָה לְזוֹ שֶׁהִתְאַהַבְתִּי בָּהּ

לִפְנֵי יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה!

(הִיא מַבִּיטָה בִּי, אוּלַי בַּחֲשָׁד) וְאוֹמֶרֶת:

  • הַזְּמַן לֹא עוֹמֵד, אֲדוֹנִי, הַזְּמַן לֹא עוֹמֵד.
  • בִּשְׁעָתוֹ הוּא עָמַד לִי, הַזְּמַן –

(הִיא מַבִּיטָה בִּי בַּחֲשָׁד הוֹלֵךְ וּמַעֲמִיק)

  • אָז טוֹב הָיָה לְךָ אִתָּהּ?
  • עִם עַצְמִי. אֲנִי

אָרַגְתִּי מֵהַהֲזָיוֹת שֶׁלִּי

מֵהַתְּשׁוּקָה שֶׁלִּי, מֵהַצֹּרֶךְ הַמַּתְמִיד לִרְאוֹת אוֹתָהּ

לִהְיוֹת בְּקִרְבָתָהּ,

אָרַגְתִּי לְעַצְמִי וּמֵעַצְמִי מְצִיאוּת תְּמִימָה:

הָיִיתִי דּון קִישׁוֹט

אִם אַתְּ מְבִינָה אֶת הַדִּמּוּי –

  • אֲנִי מְבִינָה שֶׁכָּל הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה הָאֵלֶּה

הָיִיתָ מֵת עָלֶיהָ –

  • מַשֶּׁהוּ בִּי מֵת. בּוֹאִי נְדַמֶּה

אֶת הַדָּבָר לְפֶצַע מְדַמֵּם

שֶׁהָיִיתִי נֶאֱלָץ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלוֹת

בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשָּׁאֵר חָסוּם.

  • לֹא אֲדֹונִי, עַד כָּאן. סְלִיחָה.

מַה פִּתְאוֹם אַתָּה גּוֹרֵר אוֹתִי עַל הַפְּצָעִים שֶׁלְּךָ?

לָמָּה כָּכָה בָּא לְךָ?

מָה בָּא לְךָ, בְּעֶצֶם? מָה אַתָּה רוֹצֶה?

  • לֹא לְהִתְעַלֵּס אִתָּךְ –
  • לְהִתְעַלֵּק עָלַי?

אָז תִּמְצָא לְךָ, בָּרְחוֹב אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר,

פְרָיֶרִית כָּזוֹתִי שֶׁתִּהְיֶה גַּם מוּכָנָה

לְהַסְבִּיר לְךָ אֶת מַה שֶּׁלֹּא תָּפַסְתָּ כָּל הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.



שיר בהיסטוריה


עַל פִּי גִּרְסָה אַחַת, אָבִיהָ

הָיָה שׁוֹמֵר בַּהִיפּוֹדְרוֹם הַקֵּיסָרִי, וְיֵשׁ גּוֹרְסִים

אִישׁ-הַדֻּבִּים

בַּקִּרְקָס שֶׁל הַבִּירָה, קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל.

אֲנִי בָּחַרְתִּי בַּשְּׁנִיָּה, מִטְּעָמִים

שֶׁבְּוַדַּאי יִתְבָּרְרוּ.


כַּאֲשֶׁר הָיָה אָבִיהָ בַּזִּירָה, חָמוּשׁ בְּשׁוֹט,

תֵּאוֹדוֹרָה מִצְטַנֶּפֶת עַל אַחַד הַמּוֹשָׁבִים

רוֹאָה בְּהִשְׁתָּאוּת אֶת הַדֻּבִּים הַמַּפְחִידִים

עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, קָדִים לוֹ וְרוֹקְדִים

לִנְקִישׁוֹת הַשּׁוֹט.

מַה הַסּוֹד שֶׁלְּךָ, אַבָּא, הַיַּלְדָּה

נִכְנֶפֶת בּוֹ בִּרְעָדָה

נִלְחֶצֶת אֶל שְׁרִירֵי-פְּלָדָה, אֵיךְ

אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת זֶה עִם הַדֻּבִּים? וְהוּא מַסְבִּיר:

מְעוֹרְרִים בָּהֶם תְּשׁוּקוֹת, וְאֶת הַהַרְגָּשָׁה

שֶׁסִּפּוּקָן בִּשְׁלִיטָתְךָ. כְּשֶׁתִּתְבַּגְּרִי

תִּרְאִי אֵיךְ הַדְּבָרִים קוֹרִים. תִּרְאִי אֵיךְ הַגְּבָרִים

מִשְׁתּוֹקְקִים אֵלַיִךְ, בּוֹעֲרִים

לָגַעַת בְּשׁוּלַיִךְ

לִטְמֹן אֶת אֵבְרֵיהֶם בְּעֶרְוָתֵךְ.

וַאֲנִי אַרְקִיד אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאַתָּה

עוֹשֶׂה עִם הַדֻּבִּים?

בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁלֹּא תִּתְאַהֲבִי.

לֹא אֶתְאַהֵב. וְאִם

יַתְחִילוּ לְיַלֵּל בִּי זְאֵבֵי-הָאַהֲבָה,

אֲנִי אַשְׁמִיד אוֹתָם

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מַשְׁמִיד גּוּרִים מְיֻתָּרִים.

לֹא תַּעַמְדִי בָּזֶה. יָבוֹא הַגֶּבֶר

שֶׁתִּרְצִי אוֹתוֹ כָּל-כָּךְ –

אִם אֶשְׁתּוֹקֵק אֶל מִי שֶׁיִּתְיַחֵם עָלַי, אֲנִי

אַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים שֶׁלָּךְ עַל פַּרְצוּפוֹ

וְאֶת הַגּוּף שֶׁלְּךָ עַל אֵיבָרָיו.


תֵּאוֹדוֹרָה הִתְבַּגְּרָה, יָצְאָה אֶת הַבִּירָה

הִרְחִיקָה אֶל שׁוּלֵי הַמַּמְלָכָה.

הִיא מוֹפִיעָה בְּקִרְקָסִים

חוֹשֶׂפֶת טֶפַח וְעוֹד טֶפַח מִגּוּפָהּ

וּמִשְּׁנַת חֲמֵשׁ-מֵאוֹת-וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, בְּעֵרֶךְ,

שְׁמָהּ הָאֱלֹהִי נִלְחָשׁ מִפֶּה לָאֹזֶן וּמַכֶּה גַּלִּים

כְּמוֹ רַעַשׁ אֲדָמָה עָדִין.

אַחֲרֵי כָּל הוֹפָעָה הָיְתָה עֲדַת גְּבָרִים

נִשְׂרֶכֶת אַחֲרֶיהָ, וְהָאֵיבָרִים

כְּמוֹ צַוָּארִים שֶׁל בַּרְבּוּרִים.

אֶחָד מֵהֶם הָיָה נִכְנַס אִתָּהּ לְדִירָתָהּ

וְהִיא הָיְתָה בּוֹנָה בּוֹ מִגְדָּלִים שֶׁל תַּעֲנוּג

עַד שֶׁהָיָה נִרְעָד, מַשְׁמִיעַ הֲבָרוֹת טְרוּפוֹת, גְּנִיחוֹת

וִיפָחוֹת

וְהַבְטָחוֹת שֶׁל חֲצָאֵי-מַלְכוּת.


בְּצֵאתוֹ הָיְתָה שׁוֹלֶפֶת מִמְּגֵרַת הַבֹּשֶׂם

פֶּנִיס שֶׁל שֶׁנְהָב

עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ, מְחַבֶּרֶת אֶל קָצֵהוּ הָאֶחָד אֶת דְּמוּת

אָבִיהָ

וּבַשֵּׁנִי נוֹגַעַת בְּדַגְדְגָנָהּ

וּבְעוֹדָהּ עוֹלָה בְּמַעֲלוֹת פֻּרְקַן-הַדָּם

שְׂמִיכָה שֶׁל מְנוּחָה יוֹרֶדֶת לַעֲטֹף אוֹתָהּ

וְתֵאוֹדוֹרָה מַנִּיחָה רֹאשָׁהּ עַל הַכָּרִית

וְלוֹחֶשֶׁת: אַבָּא,

מָה אֲנִי בִּשְׁבִילְךָ? קֵיסָרִית,

אוֹמֵר אָבִיהָ, פִּיו הָדוּק אֶל פִּיהָ.

אֲנִי אֶהְיֶה, אֲנִי אֶהְיֶה.

אֵיךְ? אַתָּה עוֹד לֹא הוֹלֵךְ . שִׂים לִי אֶת הַפֶּה עַל הַפִּטְמָה

תִּינַק מִמֶּנִּי חֲלוֹמוֹת.


עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁבָּאָה תֵּאוֹדֹורָה לָעוֹלָם

נוֹלַד יוּסְטִינְיָנוּס.

אָבִיו הָיָה אִכָּר. דּוֹדוֹ הָיָה קֵיסָר

וְהוּא יִעֵד אוֹתוֹ, מִגִּיל צָעִיר מְאֹד, לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ.

וְיוּסְטִינְיָנוּס הִתְכּוֹנֵן לַמַּטָּלָה הַזֹּאת

בִּיסוֹדִיּוֹת: דּוֹרוֹת שֶׁל אִכָּרִים קְשׁוּרִים לָאֲדָמָה

כִּוְּנוּ אוֹתוֹ לִרְאוֹת אֶת הָעִקָּר,

לַחְתֹּר בַּתֶּלֶם הַנָּכוֹן. הוֹסֵף לָזֶה

זִלְזוּל בְּכָל מָה שֶׁאֵינוֹ תּוֹרֵם

לַיְבוּל, וְהַבְחָנָה

בֵּין בְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם, בִּיסוֹדָם, רַק עֲשָׂבִים שׁוֹטִים

וּבֵין כָּאֵלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר גַּם

לְטַיֵּב בָּהֶם שָׂדוֹת.


כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אִמּוֹ שֶׁל הַמְּיֹעָד-לִהְיוֹת-קֵיסָר

עַל כַּוָּנָתוֹ לָשֵׂאת אֶת תֵּאוֹדוֹרָה לְאִשָּׁה

נִרְעֲשָה מִכַּף רַגְלָהּ וְעַד רֹאשָׁהּ.

תִּשְׁכַּב אִתָּהּ עַד שֶׁיֵּצֵא עָשָׁן, אֲבָל לְהִתְחַתֵּן

עִם הַזּוֹנָה? עַל גּוּפָתִי! לְעֶזְרָתָהּ

גִּיְּסָה אֶת דּוֹדָתוֹ הַקֵּיסָרִית, וְיוּסְטִינְיָנוּס נֶאֱלַץ

לְהִתְאַפֵּק עַד אַחֲרֵי מוֹתָהּ, וּלְאִמּוֹ אָמַר:

הָאָב שָׁלַח אֵלַי אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת מֵהַתְּהוֹמוֹת

לְהַגְשִׁים אֶת מַלְכוּתוֹ עַל אֲדָמוֹת:

הִיא וַאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, שֶׁאִחוּדָם

יַבְטִיחַ לָאִימְפֶּרְיָה הַקְּדוֹשָׁה

עוֹד אֶלֶף שָׁנִים.


הוֹכָחָה חוֹתֶכֶת לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

נִזְדַּמְּנָה בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ-מֵאוֹת-שְׁלוֹשִׁים-וּשְׁתַּיִם

לַסְּפִירָה

בִּפְרֹץ הַמֶּרֶד שֶׁאִיֵּם לִזְרֹק אֶת הַקֵּיסָר לַיָּם.

יוּסְטִינְיָנוּס הִתְקַפֵּל, וּכְבָר עָמַד

לִנְטֹשׁ אֶת הַבִּירָה. לֹא, אָמְרָה לוֹ תֵּאוֹדוֹרָה,

אַבָּא, בַּזִּירָה, גַּם כְּשֶׁדֹּב אֶחָד

הָפַךְ עוֹרוֹ וְהִתְפָּרֵעַ וְכִמְעַט

נִשְׁמַט מִשְּׁלִיטָתוֹ, הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשּׁוֹט

וְלֹא בָּרַח. אַתָּה

תִּקְרָא לְבֵּלִיסַרְיוּס. תֵּן לוֹ לְפַקֵּד

עַל הַצָּבָא שֶׁעוֹד נִשְׁאַר לְךָ. אֲנִי יוֹדַעַת

שֶׁהוּא מֵת לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ.

הוּא יִלָּחֵם גַּם בִּשְׁבִילְךָ.


וְכֹה הָיָה. וּלְאַחַר

שֶׁבֵּלִיסַרְיוּס עָשָׂה אֶת הַמְּלָאכָה

נִגַּשׁ יוּסְטִינְיָנוּס לְהַשְׁלִים אֶת מְשִׂימַת-חַיָּיו:

גִּבּוּשׁוֹ שֶׁל קוֹדֶקְס-הַחֻקִּים אֲשֶׁר הֶחְזִיק

אֶת בִּיזַנְטְיּוּם מִבִּפְנִים

עוֹד תְּשַׁע-מֵאוֹת שָׁנָה.


וְתֵאוֹדוֹרָה? הַהִסְטוֹרְיוֹן

יְלִיד קֵיסָרִיָּה, פְּרוֹקוֹפְּיוּס

מַשְׁמִיץ וּמְלַכְלֵךְ אוֹתָהּ:

עָרִיצָה, רוֹדָה בְּבַעֲלָהּ,

נוֹהֶגֶת לְהַשְׁפִּיל אֶת סְבִיבָתָהּ.

לְמָשָׁל: הִתְעַלְּלָה בְּבֵּלִיסַרְיוּס הַנַּ"ל

שֶׁלָּחַם בְּכָל אוֹיְבֵי הַמַּמְלָכָה

וְנִצֵּחַ וְהֵבִיא שָׁלָל (וּבוֹ

גַּם כְּלֵי בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלָּנוּ,

אֲבָל זֶה כִּמְעַט אֵינוֹ נוֹגֵעַ לָעִנְיָן).

עַל כָּל פָּנִים, מַרְבִּית חוֹקְרֵי-הַזְּמַן

מַאֲמִינִים כִּי עֵדוּתוֹ, שֶׁנִּכְתְּבָה עָשׂוֹר אַחֲרֵי מוֹתָהּ,

אֵינֶנָּהּ אֲמִינָה. אֲנִי,

מִתֹּקֶף חֵרוּתוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר, מֵעֵז לוֹמַר:

מִכֹּחַ הַלֵּילוֹת שֶׁלּוֹ בְּמִטָּתָהּ

הוֹצִיא יוּסְטִינְיָנוּס אֶל הַפֹּעַל אֶת מִפְעַל-חַיָּיו.


בְּטֶרֶם אוֹר הָיָה נֵעוֹר

רַעֲנָן כְּמֵי-הַשֶּׁלֶג עַל פִּסְגַּת הַר אֲרָרַט

מַאֻזָּן כְּפֶלֶס מַיִם רְגוּעִים

וּמְרֻכָּז כְּמוֹ צָהֳרֵי-הַיּוֹם

יוֹשֵׁב לִבְדֹּק אֶת עֲבוֹדַת הַוְּעָדוֹת, לְהַאֲזִין

בְּסַבְלָנוּת שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ גְּבוּל

לִטְרִיבּוּנְיָנוּס שֶׁדִּוֵּחַ לוֹ עַל הַהִתְקַדְּמוּת

בַּחֹמֶר, יָם הַחֹמֶר הַגָּדוֹל:

חֲמֵשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁל תַּקָּנוֹת, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים

שֶׁיֵּשׁ לְהַתְאִימָם

אֶל הַהֹוֶה וְהֶעָתִיד.


יוּסְטִינְיָנוּס חַי שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְעוֹד שָׁלֹשׁ. תֵּאוֹדוֹרָה

מֵתָה בִּהְיוֹתָהּ בַּת אַרְבָּעִים-וָשֵׁשׁ.

סִבַּת מוֹתָהּ אֵינֶנָּהּ יְדוּעָה, אֲבָל פְּרוֹקוֹפְּיוּס

אוּלַי טָעַן: בְּשִׁפּוּלֵי בִּטְנָהּ

שָׁלֹשׁ סְרִיטוֹת בַּאֲלַכְסוֹן, סִמְלוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן.

לֹא סֵמֶל הַשָּׂטָן, אֲנִי אוֹמֵר,

צִפָּרְנָיו שֶׁל דֹּב.


דָּבָר אֶחָד מֻסְכָּם עַל כָּל הַמְּקוֹרוֹת: תֵּאוֹדוֹרָה,

בְּאַחֲרִית יָמֶיהָ, נֶעֶשְׂתָה מוֹנוֹפִיסִיטִית, כְּלוֹמַר

הֶאֱמִינָה כִּי יֵשׁוּעַ יֵשׁ בּוֹ טֶבַע אֱלֹהֵי בִּלְבַד

וּדְמוּת הַגֶּבֶר שֶׁלָּבַשׁ אֵינָהּ אֶלָּא תַּדְמִית.

וּמִי שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת שֶׁבַע

הָרוּחוֹת מִתּוֹךְ גּוּפָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַהִיא, מִרְיָם,

וּמִי שֶׁעוֹד מִרְיָם אַחַת סָכָה אֶת רַגְלָיו בְּדִמְעוֹתֶיהָ

וּמָשְׁחָה בְּשֶׁמֶן אֶת פְּצָעָיו

הָיָה הָאָב.



פּוֹמְפֵּי. אוֹגוּסְט שִׁבְעִים-וְתֵשַׁע. הַחַיִּים

מִתְנַהֲלִים כְּהֶרְגֵּלָם.

כְּלָבִים נוֹבְחִים, וּבְנֵי-אָדָם, בַּחַם לָהֶם

טוֹבְלִים, וְיֵשׁ מֵהֶם

גַּם מִשְׁתַּגְּלִים.


לְפֶתַע מִשְׁתַּתְּקִים כַּלְבֵי פּוֹמְפֵּי. מַה קָּרָה

לִידִידֵינוּ הַטּוֹבִים? מַשֶּׁהוּ

מַטְרִיד אוֹתָם, אוּלַי אֲפִלּוּ

מַחֲרִיד אוֹתָם. סְתָם, סְתָם,

אוֹמְרִים מִי שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מַחֲצִית תַּאֲוָתָם:

הֵם לֹא נוֹבְחִים

מִפְּנֵי שֶׁזֹּאת לֹא עוֹנָתָם.


וְאֵין אֲנַחְנוּ נִזְקָקִים

לְעַמּוּד הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן כְּדֵי לְאַמֵּת

מָה שֶּׁאָמַר אוֹתוֹ חָכָם בִּשְׁעָתוֹ:

אֵין אָדָם מֵת, וּבְיָדוֹ

חֲצִי תַּאֲוָתוֹ.


א


מֵאוֹת אוּלַי אַלְפֵי קְטָעִים

נֶאֱחָזִים מִשּׁוּם־מַה

בְּתָאֵי הַזִּכָּרוֹן

כְּמוֹ בַּעֲלֵי־חַיִּים

כְּשֶשִּטָפוֹן אַדִּיר

מֵצִיף אוֹתָם מֵעֲבָרִים

קְטָעִים מְיֻתָּרִים

קְטָעִים לֹא מִתְקַשְּׁרִים


בִּגְלָלָם אֵין צֹרֶךְ לְהַטְרִיד

אֶת שְׁאֵרִית תָּאֵי־הַמֹּחַ

הֵם יֵעָלְמוּ מֵאֲלֵיהֶם

כְּשֶׁתִּפַּח הָרוּחַ


ב

וְאוּלַי לֹא נְפִילִים יָלַדְתִּי

לֹא נְפִילִים שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי שֵׁם בָּאָרֶץ

רַק נְפָלִים פְּגוּמִים הַנּוֹלָדִים

מִזִּוּוּגְךָ עִם עַצְמְךְ.


הַאִם עָדִיף שֶׁהַמַּבּוּל יִמְחָה אוֹתָם כֻּלָּם

אוֹ בְכָל־זאת אֶפְנֶה אֶל נֹחַ, אֲבַקְּשׁוֹ בְּשֶׁפֶל רוּחַ

שֶׁיִּבְחַר אֶת מִי מֵהֶם לְהַעֲלוֹת אֶל הַתֵּבָה.



מֵעוֹלָם לֹא גָּלִיתִי מֵאַרְצִי-מוֹלַדְתִּי.

בַּטִּיּוּלִים בְּחוּ"ל אֲנִי מַשְׁוֶה

אֶת הַשָּׂדוֹת הַיְּרֻקִּים

לַמֶּרְחָבִים הַצְּהֻבִּים

וְאֶת הַסְּתָו הַקְּדוֹרָנִי

לָאוֹר הָרַךְ, לַחֲמִימוּת

הַנְּעִימָה כָּל-כָּךְ

בְּעַרְסְלֵי הַסְּתָו

שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מִנּוֹף מוֹלַדְתִּי

אֲנִי מֵגִיחַ כְּמוֹ עֻבָּר בְּשִׁלְיָתֹו

וְחֶבֶל הַטַּבּוּר

נִמְתַּח אִתִּי לְאֹרֶךְ יַבָּשׁוֹת

כְּמִין סִיב אוֹפְּטִי שֶׁכָּזֶה.



יֶלֶד בֶּן שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ נִרְדַּם

עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב.

רֶכֶב-מִשְׁטָרָה עוֹצֵר, וְהַשּׁוֹטֵר

מַתְרִיעַ עַל חֵפֶץ חָשׁוּד.

הַיֶּלֶד אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר. גַּם

כַּאֲשֶׁר לוֹקְחִים אוֹתוֹ עַל הַיָּדַיִם

הוּא נוֹתָר בְּנִים-לֹא-נִים. יִתָּכֵן

שֶׁהוּא חוֹלֵם: הַקּוֹל הַזֶּה הָרָם

הוּא קוֹלוֹ שֶׁל הַבַּדְרָן בְּיוֹם הוּלַדְתוֹ

הַמְּקַנֵּחַ בְּפִצּוּץ שֶׁל אֶלֶף בָּלוֹנִים.



קָרוֹב מְאֹד אֶל מְעֹונִי

נוֹף שֶׁבֶּעָבָר הָיָה מַרְאֶה אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי אָפְיָנִי:

שׁוּרַת בְּרוֹשִׁים צְפוּפִים

זְקוּפִים מְאֹד.

הַמִּתְיַשְּׁבִים בָּאָרֶץ הַיְּשָׁנָה-הַחֲדָשָׁה

נוֹטְעֵי הַפַּרְדֵּסִים בָּאֶרֶץ הַחַמָּה

נָעֲצוּ אֶת שָׁרָשֵׁיהֶם בַּאֲדָמָה, לַהֲגַנָּה

עַל פְּרִי הַפַּרְדֵּסִים מִפְּנֵי רוּחוֹת לֹא מְצוּיוֹת.


הַפַּרְדֵּסִים אֵינָם, גַּם הַתַּנִּים

שֶׁהָיוּ מִסְתַּנְּנִים בֵּין הָעֵצִים

מְיַלְּלִים בְּמַקְהֵלָה

מַה שֶּׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ מִנְּגִינַת קִינָה.


סֻפַּר בְּאַגָּדוֹת יַלְדוּת: הַמִּתְיַשְּׁבִים

נַהֲגוּ לְהַעֲלוֹת אֶת יַלְדֵיהֶם עַל הָעֵצִים

לְהַשְׁכִּיבָם בְּעַרְסָלִים שֶׁנִּקְשְׁרוּ לָעֲנָפִים.

לְהַתְרָעוֹת עַל סַכָּנַת עוֹפוֹת טוֹרְפִים

הִשְׁלִיכוּ יְהָבָם עַל הַצּוֹפִים: יוֹנִים צְחוֹרוֹת

שֶׁקִּנְּנוּ בַּצַמָּרוֹת.


וְהַתַּנִּים הָיוּ מְקוֹנְנִים

לְפִי הָאַגָּדָה, עַל הַתִּינוֹק

שֶׁעֵיט-צוּרִים חָטַף אוֹתוֹ

וְעַל אִמּוֹ, שֶׁעוֹד שָׁנִים הָיְתָה

יוֹשֶׁבֶת לְרַגְלֵי-הָעֵץ וּמְצַפָּה לוֹ שֶׁיָּשׁוּב –

עֶלֶם גְּבַהּ-קוֹמָה, נְשׁוּב

רוּחוֹת-הָרִים, וּבִשְׁעָרוֹ

שְׁלָגִים לֹא מַפְשִׁירִים.


הָאַגָּדוֹת שָׁוְא יְדַבְּרוּ. לֹא הָעֻבְדּוֹת

הַיְבֵשׁוֹת: הַנְּעָרִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ

לִפְנֵי מְלֹאת לָהֶם עֶשְׂרִים.

הָאַגָּדוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ, גַּם, אוּלַי, הָאֱמוּנָה

כִּי מִישֶׁהוּ, לוּ גַּם מוּרָם מֵעַם,

יוּכַל לְהַחֲזִיר אֶל אֶרֶץ עֲקוּרָה

גְּפָנִים וּתְאֵנִים.



א


אִם בְּעִקְבוֹת הַטְּרָאוּמָה עַל הַמּוֹרִיָּה

הָיָה יִצְחָק בַּדֶּרֶךְ אֶל הַחוֹף

לָרֶדֶת בַּסְּפִינָה הָרִאשׁוֹנָה –

סְפִינַת סוֹחֵר צוֹרִית

אוֹ אֳנִיַּת-מֵתִים מִצְרִית –

קָשֶׁה הָיָה לָבוֹא אֵלָיו בִּטְעָנוֹת.

וְאִם בַּיְרִידָה הָיָה נִתְקָל בִּיהוּדָה

(הֲלֹא זְמַן-הָאָרֶץ חַד הוּא, וְכָמוֹהוּ גַּרְזִנָּהּ)

אַתָּה, בָּחוּר וָטוֹב,

הָיָה הַמַּכַּבִּי טוֹעֵן לְעֻמָּתוֹ,

בְּכָל מְחִיר יֵשׁ לַעֲצֹר אֶת נִיקָנוֹר –

גַּם בֵּן יָחִיד, גַּם בֵּן לְאָב זָקֵן, וּוַדַּאי

מִי שֶׁאֱלֹהִים הִצִּיל אוֹתוֹ מֵעֲקֵדָה,

חַיָּב לְהִתְיַצֵּב לַקְּרָב עַל הַמִּקְדָּשׁ.


ב


בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי

אוּלַי יִשְׁמַע קוֹלוֹת תַּנִּים

מְיַלְּלִים בַּמַּקְהֵלָה

וּצְחוֹק צְבוֹעִים מִתְלַקְּקִים בַּהֲרִיחָם זְלִילָה

מַדּוּעַ בְּנֵי-אָדָם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ, הֵם חוֹרְקִים,

הֲלֹא אֲנַחְנוּ מְנַקִּים

אַחֲרֵי הָאָרֶץ שֶׁאָכְלָה.



א


כֶּלֶב שְׂבַע-יָמִים שֶׁחַרְטוֹמוֹ בָּאֲדָמָה –

מָה הוּא מְחַפֵּשׂ שָׁם? אֶת עַצְמוֹת יָמָיו?


ב


כְּמוֹ בַּחֲקִירַת שַׁבַּ"כְּ,

רָאשִׁי נָתוּן בְּשַׂק.

מָה אוֹמֵר לְךָ הַשֵּׁם הַזֶּה? הֵם צוֹעֲקִים.

מִצְטַעֵר, אֲנִי אוֹמֵר,

הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי נִמְחַק.

אֶל תְּעַנּוּ אוֹתִי,

אֵינֶנִּי מְנַסֶּה לְהִתְחַמֵּק.

הַנִּיחוּ לִי לִישֹׁן. מִתּוֹךְ שְׁנָתִי

אֶצְעַק בְּסִיּוּטִי

עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה

כָּל מְשַתְּפֵי-הַפְּעֻלָּה

כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים אֵלַי

נָתַנּוּ בִּי אֵמוּנָם

בְּהַבְטָחוֹת עֵינַי.

אִסְפוּ אוֹתָם סְבִיבִי. רַק

אַל תָּסִירוּ אֶת הַשַּׂק.


ג


אוֹמְרִים שֶׁבִּרְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָאָדָם

עוֹבְרִים חַיָּיו, כְּמוֹ סֶרֶט, לְעֵינֵי רוּחוֹ.

וְנַנִּיחַ שֶׁבִּיכֹלְתּוֹ לִצְעֹק עֲצוֹר!


וְכָךְ לִזְכּוֹת בְּפֶסֶק-זְמַן שֶׁל אוֹר.

וְאִם הַסֶּרֶט יֵעָצֵר

בַּקֶּטַע שֶׁבִּשְׁבִיל לִקְבֹּר אוֹתוֹ הָיָה מוּכָן לָתֵת

לֹא מְעַט מִימֵי חַיָּיו, כְּמוֹ לְמָשָׁל,

אִם מִדֻבָּר בְּרַב-חוֹבֵל –

שְׁעָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל סְפִינָתוֹ:

עֵינֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹסְעִים

מְמֻקָּדוֹת בּוֹ בִּתְמִיהָה, בִּבְעָתָה, בַּחֲרָדָה,

כַּאֲשֶׁר הוּא, בְּתֵרוּץ כָּזֶה אוֹ בְּתֵרוּץ אַחֵר,

מְשַׁלְשֵׁל לַמַּיִם אֶת סִירַת הַהַצָּלָּה הַיְחִידָה

וְיוֹרֵד בָּהּ לְבַדּוֹ.



בְּשׁוּבְךָ מִן הַמַּסָּע הָאַחֲרוֹן

הַצְהֵר לִפְנֵי פְּקִידֵי-הַמֶּכֶס

עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ לִגְבָרִים

אַף שֶׁהִתְבַּקְּשׁוּ כָּל-כָּךְ

עַל הַדְּבָרִים שֶׁכֵּן אָמַרְתָּ לְנָשִׁים

וְלֹא צָרִיךְ הָיִיתָ לְהַגִּיד.

הַצְהֵר בְּפֶה מָלֵא עַל הַשּׁוֹלָל

שֶׁהוֹלַכְתָּ גַּם אוֹתָם וְגַם

אֶת עַצְמְךָ.


מֵעֵבֶר לִמְחִצַּת הַזְּמַן אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם

עוֹמְדִים וּמַמְתִּינִים

עַד שֶׁהַמוֹכֵס יַתִּיר לְךָ לָצֵאת.



אֲנִי כְּמוֹ מְכוֹנִית שֶׁמַצְבֵּרָהּ שָׁבַק חַיִּים.

מִי שֶׁהִבְטִיחַ לִי מַצְבֵּר חָדָשׁ

לֹא שָׁב אֵלַי. אֵינִי יוֹדֵעַ מָה קָּרָה לוֹ.


הַגּוֹרֵר הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת פֹּה כְּבַר מִזְּמַן.

אֵינִי יוֹדֵעַ מָה קָּרָה לוֹ. הַסּוֹלְלָה

בַּפֶּלֶאפוֹן שֶׁלִּי אָזְלָה גַּם הִיא.


אֵיךְ נִתְקַעְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה? הַאִם

מִי שֶׁכִּוֵּן אוֹתִי לְכָאן

הִטְעָה אוֹתִי בְּכַוָּנָה?


דּוֹמַנִי שֶׁעָלַי רֵאשִׁית כֹּל לְהַחְלִיט

אִם הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה מֵטָפִיסִיוֹת אוֹ קִיּוּמִיּוֹת

וּלְפִי זֶה לְכַלְכֵּל אֶת צְעָדַי.


דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לִי וּמְחֻוָר:

הַהַחְלָטָה, הַפַּעַם, בַּמַּצָּב הַזֶּה

סוֹף-סוֹף כֻּלָּהּ שֶׁלִּי.



מֵעֵבֶר לְאוֹתוֹ הָרוּחַ הַהוֹלֵךְ סוֹבֵב

בְּמַעְגָּל חָתוּם

יֵשׁ רוּחַ בָּאָדָם, יֵשׁ רוּחַ מִתְעוֹרֶרֶת

לְמַגַּע הָרוּחַ הָאַחֶרֶת

רוּחַ שֶׁאֵינֶנָּה מְצוּיָה, בִּלְתִּי צְפוּיָה

חוֹבֶרֶת אֶל הָרוּחַ הַפְּנִימִית, וְאָז

קָם פֶּרֶץ-רוּחַ פִּתְאוֹמִי

מֵעִיף תִּלֵּי עָפָר

וּלְעֵינֵי הַנֶּפֶשׁ מִתְחַוְּרִים

בִּבְהִירוֹת חַד-פַּעֲמִית

מְחוֹזוֹת אֲשֶׁר תָּמִיד יָדְעָה, בִּמְעֻמְעָם, אֶת קִיּוּמָם.



וּבְאֶמְצַע הַחֹרֶף – אָבִיב. יֵשׁ הַרְגָּשָׁה

שֶׁל עַרְסָלִים יוֹרְדִים אוֹ עַרְסָלִים עוֹלִים.

הָעֵמֶק הַשָּׁוֶה: הַנְּקֻדָּה בָּהּ מִשְׁתַּוִּים

הָרֹךְ הַחִיצוֹנִי וְהַפְּנִימִי.

אֶפְשָׁר לָנוּחַ, בָּרְגָעִים הַנְּדִירִים הָאֵלֶּה, מְנוּחָה שְׁלֵמָה.

וְאֶפְשָׁר לְהִתְעוֹרֵר. לַעֲבוֹדַת בּוֹרֵא?

יֻמְרָה. דַּי לְךָ שֶׁתְּבָרֵא

אֶחָד מִשְּׂדוֹת-הַבּוּר בְּנַפְשְׁךָ

לִקְלֹט וְלוּ אֶחָד מִן הַזְּרָעִים

הַנִּשָּׂאִים בִּכְנַף הָרוּחַ הַשּׁוֹנָה.

מַה יִּצְמַח מִמֶּנּוּ? עֵשֶׂב רַע? שׁוֹטֶה?

אִילָן עֲתִיר-פֵּרוֹת?

הַנַּח לָזֶה עַכְשָׁו. חֲגֹג

אֶת חֲוָיַת הַהִתְעַבְּרוּת.



Shelley הָאוֹפְּטִימִי שָׁר עַל רוּחַ מַעֲרָב

הָרוּחַ הַפּוֹרֶצֶת, מְטַאֲטֵאת עָלִים כְּמוֹשִׁים

וּמְבַשֶּׂרֶת אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל הָאָבִיב.

קֹהֶלֶת הַפֵּסִימִי

מְדַבֵּר עַל רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת וְחוֹזֶרֶת אֶל עַצְמָהּ

בְּמַעְגָּל סָגוּר.

סוֹבֵב סוֹבֵב הָרוּחַ, הוּא אוֹמֵר,

עַל סְבִיבוֹתָיו הָרוּחַ שָׁב

כְּמוֹ אֱלֹהִים שֶׁל הַדֵּאִיסְטִים,

לְעַצְמוֹ, בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

אֲבָל יָכֹל לִהְיוֹת גַּם

שֶׁזֵּרְעוֹן נִדָּף יֻכְנַף

זֵרְעוֹן נִדָּף יוּעַף

אֶל נַחַל לֹא-אַכְזָב.

רַק אֱלֹהִים (שֶׁל הַתֵּאִיסְטִים)

אוּלַי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לְעֵץ.

וְאִם הָרוּחַ תְּלַטֵּף, שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵן,

אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל אִישׁ חָנוּק בְּתוֹךְ עַצְמוֹ

מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ הַלִּטּוּף הַזֶּה

כְּמוֹ מַגָּע שֶׁל יָד

פּוֹתַחַת עֲנִיבָה

בְּאַהֲבָה.



בְּכָל הַפְּעָמִים שֶׁאֲנִי עוֹבֵר בָּרְחוֹב הַזֶּה בִּשְׁעוֹת

לִפְנֵי-הַצָּהֳרַיִם

זְקֵנִים אֲנִי פּוֹגֵשׁ בּוֹ, אֲנָשִׁים זְקֵנִים.

אֲנִי, עֲדַיִן בְּקַלּוּת – יַחֲסִית, אוּלַי –

שׁוֹלֵף עַצְמִי מִן הַמְּכוֹנִית

(אֲנִי מַחֲנֶה אוֹתָהּ בִּרְחוֹב שֶׁאֵינִי זוֹכֵר אֶת שְׁמוֹ) אֲנִי –

אֲשֶׁר לְפִי שָׁעָה עוֹדֶנִּי מְסֻגָּל לִנְהֹג, לִשְׂחוֹת, לָרוּץ

וּלְזַיֵּן –

קוֹבֵעַ בְּחַלּוֹן הַרֶכֶב אֶת כַּרְטִיס

הַחֲנִיָּה לִזְמַן קָצוּב, הוֹלֵךְ בְּצַעַד מְזֹרָז

אֶל סִירְקִין, זֶה הָרְחוֹב שֶכַּזָּכוּר, (כָּתוּב, כָּתוּב!)

אֲנִי פּוֹגֵשׁ בּוֹ אֲנָשִׁים זְקֵנִים.

אֶחָד מֵהֶם זוֹרֵק רַגְלָיו בְּזָוִיּוֹת

בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיּוֹת, כְּשֶׁבִּזְרוֹעוֹ

אוֹחֶזֶת בַּת-זוּגוֹ, רֹאשָׁהּ עָטוּף מִטְפַּחַת, מַבָּטָהּ בּוֹהֶה:

בְּדֶרֶךְ זוֹ הִיא מַצִּילָה אוֹתוֹ מִנְּפִילָה.

וְעוֹד אִשָּׁה, כְּפִי הַנִּרְאֶה זְקֵנָה מְאֹד,

עוֹטֶפֶת אֶת רֹאשָׁהּ וְצַוָּארָהּ בְּצֶמֶר עָב, בְּצָהֳרֵי אוֹגוּסְט.

רַעְיָתִי אוֹמֶרֶת לִי שֶׁזֶּה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן: לִפְנֵי

הַצָּהֳרַיִם

הַצְּעִירִים עוֹבְדִים, וְאִם הֵם לֹא עוֹבְדִים

תִּמְצָא אוֹתָם בָּרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים.

נָכוֹן, אֲנִי אוֹמֵר, זֶה רַק

עִנְיָן שֶׁל זְמַן.



קְרוֹבַי שֶׁנִּפְטְרוּ הוֹרִישׁוּ לִי חֻלְצוֹת רַבּוֹת.

אֵין לִי סָפֵק שֶׁלֹּא אַסְפִּיק

לִלְבֹּשׁ אֶת כֻּלָן.


אַל תַּכְבִּיד עַל יוֹרְשֶׁיךָ.

הִפָּטֵר, כָּל עוֹד אַתָּה יָכֹל

מִכָּל מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עִנְיָן בּוֹ:

כִּתְבֵי-יָד עֲשֵׁשִׁים

סְפָרִים שֶׁנִצְטַבְּרוּ עַל מַדָּפִים טְעוּנֵי-אִבּוּק

תַּצְלוּמִים שֶׁרַק אַתָּה רוֹאֶה בָּהֶם, עֲדַיִן, מִישֶׁהוּ מֻכָּר.



אָמְרוּ חָזָ“ל: בִּשְׁנַת תָּתָ”ל

חָרַב הַבַּיִת מִכֵּיוָן

שֶׁקַּמְצָא לֹא הִנִּיחַ

לְבַר-קַמְצָא לֶאֱכֹל. הַיּוֹם

בַּבַּיִת הַבָּנוּי עַל חוֹל

יוֹצְאִים הַשְּׁנַיִם בְּמָחוֹל

עַל גַּג עָשׂוּי פַּלְקָל.


מְדֻשָּׁנִים, כִּבְדֵי מִשְׁקָל

רוֹקְדִים וּמַרְעִידִים

תִּקְרוֹת וְעַמּוּדִים.

הַפֵּרוּרִים נוֹשְׁרִים

עַל רֹאשׁ הַדַּיָּרִים, בַּחֲדָרִים

הַטִּיחַ נֶעֱרָם

וְקוֹל הַיֶּלֶד הַצּוֹעֵק

“הַבַּיִת מִתְפָּרֵק”

נִבְלָע בִּרְעָמֶיהָ

שֶׁל תִּזְמֹרֶת מְחַפָּה

בְּאֶשֶׁד שֶׁל צְלִילִים

עַל צְעָדִים כּוֹשְׁלִים.

תִּזְמֹרֶת שִׁכּוֹרַת עַצְמָהּ:

הִיא תְּתוֹפֵף וּתְנַשֵׁף

עַד כְּלוֹת הַנְּשִׁימָה.



  • אֵיפֹה הַחֻלְיָה הַחַלָּשָׁה? הַצְבִּיעוּ עַל

הַחֻלְיָה הַחַלָּשָׁה.


  • זֶה הַמַּחְסוֹם.

  • נָכוֹן, עַכְשָׁו הַשְּׁאֵלָה

מֵאַיִן בָּא אוֹתוֹ דִּמּוּי

שֶׁשּׁוּב וְשׁוּב חוֹזְרִים עָלָיו –

מַדּוּעַ בַּרְוָזִים?


כְּמוֹ בְּמִטְוָח. הַבַּרְוָזִים

עוֹבְרִים עַל סֶרֶט נָע. וְהַיּוֹרֶה

צוֹלֵף עַל הָרָאשִׁים.


  • הַתְּשׁוּבָה לֹא נְכוֹנָה. הִיא

גַּם מַעֲלִיבָה. רַק לִי

מֻתָּר לְהַעֲלִיב.


  • יֵשׁ לְךָ תְּשׁוּבָה אַחֶרֶת?

  • כֵּן. הַחֻלְיָה שֶׁמְּקַשֶּׁרֶת

בַּרְוָזִים בָּשָׂר-וָדָם עִם בְּנֵי-אָדָם

הִיא הַמִּלָּה גַּעְגּוּעִים:

הַבַּרְוָזִים מְגַעְגְּעִים

וּבְנֵי-אָדָם מִתְגַּעְגְּעִים

אֶל מֻשָׂאֵי-אַהֲבָתָם

שֶׁרַק בַּזִּכְרוֹנוֹת יוּכְלוּ

לָקוּם מִן הַמֵּתִים.



(עם ציורו של אדוורד מונק)


מְשֻׁגַּעַת, רְדִי מֵהַגֶּשֶׁר.

רוּצִי אֲחוּזַת תְּזָזִית

בֵּין גִּ’יבַּלְיָה לְרָפִיחַ

שָׁם, בְּשִׁטְחֵי אִבּוּד-הַדַּעַת,

מִּילְיוֹן וָרֶבַע פָלַשְׂתִּינִים

שֶׁאַלְפַּיִם יַהוּד נִתְקְעוּ בְּלִבָּם

וְהֵם מַמְתִּינִים לוֹ, לַבּוּם,

בּוּם אַדִּיר וְנוֹרָא

מִנְּשִׁיקוֹת הַפְּצָצוֹת

שֶׁאִבְּדוּ אֶת רֹאשָׁן, אֶת רֹאשָׁן הֶחָכָם, מֵרֹב אַהֲבָה

לְאוֹתָם בִּנְיָנִים הֲרוּסִים

צְאִי לְשָׁם וְיֵקַל לָךְ.


הֵרָגְעִי, הֵרָגְעִי, גַּם בְּלֵב תֵּל-אָבִיב

רוֹקְדִים הַקְּלִיעִים לְמִקְצָב מַנְגִּינָה מִזְרָחִית.

תִּסְתַּכְּלִי, וְחִיּוּךְ יְכַוֵּץ אֶת שְׂפָתַיִךְ.


סְעִי בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, גַּם בִּרְחוֹבוֹת רַמְאַלְלָה

שֶׁבָּהֶם מְפֻזָּרִים קְרָעִים שֶׁל יְלָדִים.

הָסִירִי יָדַיִךְ מֵרֹאשֵׁךְ

הָרִימִי אֶת הָאֵיבָרִים, חַבְּרִי

אֶת הָרָאשִׁים אֶל הָרַגְלַיִם, אֶת הָאָזְנַיִם לַקֵּבָה,

עֲשִׂי אָמָּנוּת מְקוֹרִית

כְּיָד דִּמְיוֹנֵךְ הַמְּעֻוָּת.


אוּלַי תִּזְכִּי לִגְאֻלָּה, כְּשֶׁתְּגַלִּי:

הַסִּיּוּטִים אֲשֶׁר הִטְרִיפוּ אֶת דַּעְתֵּךְ עָלַיִךְ

אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֶת הַצְּעָקָה הַנּוֹרָאָה אֶל פִּיךְ

אֵינָם רַק בְּתוֹכֵךְ. לְעֵינֵינוּ

הֵם קוֹרְמִים עוֹר מְפֻיָּחַ

בָּשָּׂר נָקוּב, גִּידִים

וְרִידִים שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מִדָּם.


אוּלַי אָז תִּהְיִי כְּאַחַד הָאָדָם.



(הליכה ברמת-השרון)


א


גֶּשֶׁם, וְהָאֲדָמָה

קְשַׁת-יְמֵי-הַקַּיִץ

מִתְרַכֶּכֶת


בָּעוֹנָה הַזֹּאת

יִהְיֶה לָהּ קַל יוֹתֵר

לִקְלֹט אוֹתִי


בִּשְׂמִיכָה עָבָה

הִיא תְּכַסֶּה אוֹתִי

לִמְנוּחָה שְׁלֵמָה


בֵּינְתַיִם הִיא מוֹשֶׁכֶת

אֶת רַגְלַי אֵלֶיהָ.

כְּשֶׁאֵתְרַפֶּה, תַּרְפֶּה.


ב


כְּנֶגֶד הַמְּשִׁיכָה

אֲנִי הוֹלֵךְ, גַּם רָץ מְעַט

בִּשְׁבִיל הַלֵּב

(אָבִי מֵת

מֵאַנְגִינָה פֶּקְטוֹרִיס

אִמִּי – מֵאֹטֶם שְׁרִיר-הַלֵּב)


לָכֵן אֲנִי מַקְפִּיד

לִכְלֹל בְּמַסְלוּלִי

שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת


הָרִאשׁוֹנָה, רְחוֹב אוּסִישְׁקִין

מִבֵּית הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן ע"ש יִגְאָל אַלּוֹן

עַד כִּכַּר הַמּוֹעָצָה


הַשְּׁנִיָּה

מִגַּן-הַמִּשְׂחָקִים ע"ש אַלּוּף

עַד הַקּוֹלְנוֹעַ


זֶה הָרְחוֹב שֶׁנִּצָּבוֹת לוֹ

סִמְטָאוֹת-זִכְרֵי-שׁוֹאָה

סְטְרוּמָה וְהַמֶּרֶד וְהָאֲחָיוֹת


אֲנִי, בִּזְכוּת הוֹרַי

שֶׁעָלוּ לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שָׁנָה

לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

לֹא נוֹרֵיתִי בְּרֹאשִׁי

וְלֹא נִקְבַּרְתִּי חַי

וְלֹא עָלִיתִי בֶּעָשָׁן


כָּאן, בִּשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים הָהֵן,

הַחַמָּה זָרְחָה וְהַשִּׁטָּה פָּרְחָה

הַפַּרְדֵּסִים נָתְנוּ רֵיחָם


וְהַיָּם הָיָה כָּחֹל כָּל-כָּךְ

וְהַחוֹל שֶׁעַל חוֹפוֹ לָבָן וְרַךְ

וּמַזְמִין לְהִטָּמֵן בּוֹ עַד צַוָּאר


ג


לִפְעָמִים

אֲנִי כּוֹלֵל בְּמַסְלוּלִי

אֶת הָאַנְדַּרְטָה לַנּוֹפְלִים


אֲנִי נִזְכַּר בַּחֲבֵרַי

לְלִמּוּדִים, לַנֶּשֶׁק

וּבַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים


כָּל הַנָּמִים לְעוֹלָמִים

בְּחֵיק הָאֲדָמָה, פְּטוּרִים

מִזִּכְרוֹנוֹת מָרִים וּמֵרִגְשֵׁי אַשְׁמָה

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.