אברהם ברוך מני
שירה ופיוט של יהודי בבל
פרטי מהדורת מקור: מכון בן צבי, תש״ל

על נפשו: לגרש מעל פני העצבת / ספר כריתות היד הכותבת


רוּחַ גִּיל נְפַח בִּי רֵד נָא מִשָּׁמַיִם

אוֹצָרְךָ פְּתַח לִי הָאִירָה עֵינָיִם

רוּחַ עַצֶּבֶת סוּר הָלְאָה אֶל שַׁחַת

הָלְאָה צִפְעוֹן רָע, הָלְאָה יְלִיד הַפַּחַת.


אִם מַחֲלָה קְשַׁת רוּחַ כַּצַּר נִצֶּבֶת

מַה יּוֹעִיל יָגוֹן? מַה תִּסְכֹּן עַצֶּבֶת?

הַעַל מוֹקְדֵי אֵשׁ לְבַלַּע כֹּל יַשְׁקִיפוּ

גָּפְרִית וּרְתָמִים עָלֵימוֹ יוֹסִיפוּ?


הֲיִרְפָּא הֶעָשָׁן עֵינַיִם כָּאָבוּ?

אוֹ חֹמֶץ נִתְעָב – שִׁנַּיִם נִרְקָבוּ?

מֶלַח וּרְסִיסֵי חֶרֶס – מֻכֵּה חֶרֶב?

שֶׁלֶג וּכְפוֹר עַז – כְּרָעַיִם וָקֶרֶב?


הֲצָרִי יִהְיֶה אֶל גָּרָב וָחֶרֶס

מַמְּרוֹרוֹת רֹאשׁ פְּתָנִים מְלֹא הַכֶּרֶס

לוּלֵי כִי עַל נְבִיא הָאֵל נְבוּאוֹת נָחוּ

הַאִם תְּאֵנִים עַל הַשְּׁחִין אָז נִמְרָחוּ?


וְאֵיךְ אֵיפֹא עַצֶּבֶת נַפְשִׁי תְחַבְּקֶנָּה

אֵיכָה לָמָּה וּמַה לֹא תֵקַע מֶנָּה

וְאֵיךְ בְּיָדָהּ מָזוֹר, כִּי אַךְ לְהוֹסִיף נֶגַע

אֶל חֹלִי – חֶלְאָה, אֶל צָרָה – הַפֶּגַע.


תִּדְלֶה דַם עוֹרְקֵי לֵב וְתָמֹץ כָּל לֵחַ

וְתִתְיַצֵּב לְהָעִיב גַּם שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ

תֹּאכַל הַמֵּחַ וְהָעֶצֶם שׁוֹבֶרֶת

כָּל חֵלֶב תִּקַּח, תִּתֵּן הַמִּגְעֶרֶת.


עַל חָכְמָה וּבִין הֵן תָּגִיף הַדֶּלֶת

וְלָהּ מַפְתְּחוֹת כֵּסֶל בֹּא שַׁעֲרֵי אִוֶּלֶת

וַתְּצַו בְּרִית לְהָפֵר, עִם מַדָּע וָסֵפֶר

וְלָשׂוּם תַּחַת פְּאֵר עָפָר וָאֵפֶר.


וַתִּקְרָא כָל אִישׁ מֵעָלַי הוֹצִיאוּ

וּכְסִילִים, פֹּה, כִּסְלוּתָם אַל יָקִיאוּ

גַּם קוֹל עָלֶה נִדָּף לֹא אוּכַל שְׁמוֹעַ

לִבִּי – בִּי יִכְאַב, רֹאשִׁי – כְּמוֹ יֵרוֹעַ.


עַצְלָה אֶתְנַנָּהּ, גַּם סַחְרָהּ – הָאֵבֶל

וְתוּשִׁיָּה לְבַל עֲשׂוֹת תַּגִּישׁ הַכֶּבֶל

שְׂמֹאלָהּ – הָרִחוּק, יְמִינָהּ – הַמַּהְפֶּכֶת

לְעֵץ חַיִּים הִיא חֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.


לָהּ חָכְמַת לֵב – לַבְנוּת פָּנִים לִצְבֹּעַ

גַּם בָּזֹאת תֵּדַע כָּל שֵׂעָר שָׁחוֹר לִבְלֹעַ

לִקְרַאת זֹקֶן – בָּחוּר מַהֵר תְּשַׁלְּחָה

וְתֹאמַר לוֹ הֵא לָךְ, מִשְׁעַנְתִּי קְחָה.


לָהּ מַפַּץ זַעַם וּמְנוּחוֹת לְהַפְרִיעַ

וְעַל תְּנוּמָה נְעִימָה אֲבָנִים תַּסִּיעַ

בַּחֲלוֹמוֹת תָּבֹא לְנַגֵּחַ כָּאַיִל

וּנְדוּדִים תַּרְבֶּה עַל עֶרֶשׂ הַלַּיִל.


בַּחֲלוֹמוֹת תָּבֹא וְכָל שָׂשׂוֹן בּוֹקֶקֶת

וּכְשָׂטָן נִצָּב תָּגֵל וּכְמוֹ חוֹנֶקֶת

וְלַהֲקַת שׁוֹדְדִים עִמָּהּ וְיִתְנַפְּלוּ

עַל אִישׁ מְיֻדָּעָהּ כְּיֶלֶק נִקְהֲלוּ.


בְּעַד הַחַלּוֹן עָלוּ שׁוֹדֵד הַבַּיִת

וְלִבָּם גַּם לַהֲמִיתוֹ חָזָק מִשַּׁיִת

וּבְצֵאת נַפְשׁוֹ יֵעוֹר אֲחוּז הָרַעַד

כִּי קָרוֹב יוֹם פִּידוֹ גָזַר וַיַּעַד.


מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה? מַה אֲשֶׁר חָלַמְתִּי

בְּיַד אַכְזָרִית מַתִּי וְהִנֵּה נָפַלְתִּי

מַהֲרוּ אַחַי מַהֲרוּ וְקוֹסְמוֹת לִי קִרְאֶנָה

בַּחִצִּים יְקַלְקְלוּ, בַּכָּבֵד תִּרְאֶנָה.


אִישׁ כְּדָנִיאֵל וְכָל חֲלוֹמוֹת יוֹדֵעַ

לְבַל בִּשְׂעִפַּי אֶטְבַּע יֶאֱלַף נָא דֵעַ

יָבֹאוּ נָא אֵלֶּה וְשַׂק בִּין יָרִיקוּ

אוּלַי חֲלוֹם מַר בִּשְׂפָתָם יַמְתִּיקוּ.


הוֹי חוֹלֵם חֲלוֹם וְכִמְעַט בּוֹ נִצְמַתָּ

עוּרָה מַה זֶּה פָחַדְתָּ מְאֹד נִבְעַתָּ

חֲלוֹם לִבְּךָ בַחֲזוֹן רוֹאֶה אַתָּה

צֵל מְגִנַּת לֵב בְּקִרְבְּךָ אֲשֶׁר הִשְׁכַּנְתָּ.


הַיְדַעְתֶּם מִי זֹאת שִׁפְחָה הַמּוֹלֶכֶת

מִי זֹאת עַצֶּבֶת דְּרָכֶיהָ מְשָׂרֶכֶת

הֲלֹא אֲשֶׁר הִיא אֶל לִילִית יוֹלֶדֶת

וְשָׂעִיר יִקְרָא לָהּ אִמִּי הַסּוֹפֶדֶת.


גַּם קִפּוֹד גַּם קִפּוֹז יוֹנְקֵי שָׁדֶיהָ

גַּם אִיִּים וְצִיִּים יִוָּלְדוּ עַל בִּרְכֶּיהָ

תַּנִּים וּבְנוֹת יְעֵנִים דִּגְלָהּ יִשָּׂאוּ

וְאֹחִים בָּאָחוּ אָחוֹת לָהּ יִקְרָאוּ.


עַל מִצְחָהּ עֲנָנָה הֲרַת הַזַּעַם

עַל אַפָּהּ בֶּהָלָה סָרַת כָּל טַעַם

עַפְעַפֶּיהָ צַלְמָוֶת וְעֶבְרַת נֶצַח

אֵמִים הֲלֹא עֵינֶיהָ וְקֶטֶב רֶצַח.


לָכֵן צְאִי רִשְׁעָה, צְאִי מִפֹּה, מִסְפַּחַת

צְאִי וְאַל תָּשׁוּבִי הֱיִי אַךְ בּוֹרַחַת

אֶרֶץ שְׁאִיָּה לְכִי, אַךְ רְפָאִים בָּךְ גָּרוּ

חַבְּקִי הָרֵי חֹשֶׁךְ סְלָעִים נִתָּרוּ.


שָׁם בְּאֶרֶץ יְלֵל יְשִׁימוֹן, שָׁם קִנֵּךְ שִׂימִי

וְעִם זְאֵבֵי עֶרֶב כַּדֻּבִּים תָּהִימִי

שָׁמָּה חִלְצִי שַׁד וְגוּרַיִךְ תָּנִיקִי

מַה לִּי וָלָךְ רִשְׁעָה, מַה בִּי תַחֲזִיקִי.


אַךְ מַה לִּי וָלָךְ? אַתְּ מָקוֹם לָךְ תּוּרִי

אַךְ מִפֹּה צְאִי בַאֲשֶׁר תָּגוּרִי

הַרְחִיקִי נְדוֹד, קִרְבָתֵךְ לֹא חָפַצְתִּי

הֵא סֵפֶר כְּרִיתוּת לָךְ אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי.


עַל כְּרִיתוּת תַּתִּי לְמַעַן אֶנָּחֵמָה

אֶרֶץ וְשָׁמַיִם חִתְמוּ גַּם אַתֵּמָה

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ גַּם אַתֶּם הָעִידוּ

הַשְׁמִיעוּ זֹאת כְּכֹכְבֵי אֵל וְאַל תַּכְחִידוּ.


גַּם אַתָּה הָאֵל מִמָּרוֹם תּוֹפִיעַ

וְשׁוּר נָא אֲשֶׁר זֹאת עֲבוֹדָתְךָ תַּפְרִיעַ

בְּאִבְחַת חַרְבְּךָ אָנָּא אוֹתָהּ הַכְרִיעַ

וּנְעִימוֹת נֵצַח עַבְדְּךָ זֶה תַשְׂבִּיעַ.


גַּם מַחֲלָה אֲחוֹתָהּ מֶנִּי הָסִירָה

וּמִיֵּינָהּ אוֹתִי עוֹד לֹא תַשְׁכִּירָה

עָלֶיהָ צַו מַלְאָכֶיךָ: שִׁמְטוּהָ

פִּקְדוּ אֶת הָאֲרוּרָה וְקִבְרוּהָ.


על לקוי ירח


הוֹי הֲדַר כּוֹכְבֵי שַׁחַק, הוֹי יָרֵחַ!

לָמָּה זֶה קוֹדֵר תֵּלֵךְ וְלֹא זוֹרֵחַ?

וְעֵת בְּמוֹ אוֹרָה תִּסֹּל דֶּרֶךְ, מַדּוּעַ

בְּחֶשְׁכַת אֹפֶל מֻכֶּה הִנְּךָ, נָגוּעַ?


הֲזֹאת בֶּן חֲלוֹף הֲזֹאת לֹא יָדַעְתָּ

כִּי אַדְמַת אֶרֶץ לְמָסָךְ אַחַת הָיָתָה

עַל כֵּן פְּנֵי דוֹדִי שֶׁמֶשׁ לֹא רָאִיתִי

עַל כֵּן עֲלָטָה כְּמוֹ מְעִיל עָטִיתִי.


אֲהָהּ הַעַל זֹאת קָרָה לָךְ כָּל אֵלֶּה

הֲגַם צְבָא מַעְלָה תַּךְ תְּשׁוּקָה, הוֹי פֶּלֶא!

הֲגַם שָׁמָּה תִמְשֹׁל בְּעֹז יָדֶיהָ

תַּכֶּה וְלֹא תַחְמֹל הַעַזָה פָנֶיהָ.


הָהּ, לְבָבִי, בָּזֹאת הָקֵם לִדְמָמָה סַעַר

אַךְ בָּזֹאת קַח נֹחַם כִּי שָׂב יָשִׁישׁ וָנַעַר

אֵין אֲשֶׁר בְּחֵץ תְשׁוּקָה נַפְשׁוֹ לֹא חָלָה

כִּי יִקֶּשׁ עָרְפָּהּ יַחַד לְכֻלָּם סֶלָה.


בִּקְעוּ חֲזִיזֵי זַעַם מִנִּי עֵינַיִם

הוֹרִידוּ כַנַּחַל דֶּמַע, כַּנָּהָר מַיִם

וּסְגוֹר בְּמַר קְרַע לְבָבִי גַם אַתָּה

הִתְפּוֹצֵץ כָּאֶבֶן כִּי לָךְ זֹאת יָאָתָה.


הִתְגַּעֲשִׁי נַפְשִׁי לִבְשִׁי רוּחַ סַעַר

עַצְמוֹתַי נוּעוּ כְנֹעַ עֲצֵי יַעַר

תּוֹךְ עוֹרְקַי דָּמַי וְיִצְרִי כֻּלָּמוֹ

סֹב תָּסֹב רֶטֶט, רוּץ נָא מוֹרֶה בָמוֹ.


רגש אהבה. נוחם הלב אל הנפש.


עָצְבֵּךְ רָגְזֵךְ הֲלֹא נַפְשִׁי תִשְׁכְּחִי

אֶרֶץ גְּזֵרָה כֻּלָּמוֹ יַחַד שִׁלְחִי

גָּרֵשׁ תְּגָרְשִׁי, סֵפֶר כְּרִיתוּת תְּנִי

לָהֶם אִמְרִי, דּוֹד עִמִּי, שְׁעוּ מִנִּי.


אִם עָבֵי זַעַם אוֹר שִׁמְשֵׁךְ הִקְדִּירוּ

הֲלֹא פְנֵי דוֹדֵךְ אֶת חָשְׁכֵּךְ יַזְהִירוּ

אִם הַזְּמַן חַרְבּוֹ שָׂם עַל צַוְּארוֹנַיִךְ

הֲלֹא לְמָגֵן לָךְ דּוֹד, מָגֵן חַיַּיִךְ.


אִם גַּם דּוֹדָיו מִמֵּךְ הִנָּם רָחֲקוּ

הַלְּבָבוֹת גַּם מֵרָחוֹק הֲלֹא דָבְקוּ

מָה רָמָה חַמָּה מַה גָּבַהּ יָרֵחַ

מַה מְּאֹד קָרַב אוֹרָם לָנוּ זוֹרֵחַ.


וּמַה תִשְׁאֲלִי יְחִידָה וּמַה תִכְסֹפִי

קְנוֹת כֶּסֶף וְגַם זָהָב לִמְאֹד תִּרְדֹּפִי

קְנוֹת שָׂדוֹת בְּנוֹת בָּתִים לָרֹב תַּחְפֹּצִי

הֱיוֹת לָךְ כֹּל וְיָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי.


וּמַה זֶּה לָךְ חָסֵר וְלָמָּה אַפֵּךְ יִחַר

הֲלֹא בֶאֱמֶת תַּם כֹּל, גַּם מָאוֹר שָׁחַר

גַּם אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ גַּם נֹעַם גַּם יֹפִי

כְּאַיִן הֵמָּה מוּל דּוֹד אֵין בּוֹ כָל דֹּפִי.


הֲלֹא לָךְ דּוֹד אֵלָיו אִישִׁים חָרָדוּ

הֲלֹא לָךְ גַּם תֵּבֵל וְכָל בָּהּ נוֹעָדוּ

לָךְ כְּחוֹל יַמִּים עַפְרוֹת זָהָב וָנַחַת

לָךְ כָּל טוּב וָחֵפֶץ וּמַה תִּרְצִי עוֹד קַחַת.


מענה הנפש ללב.


הַס לֵבָב הַס, שָׁוְא וְהֶבֶל אַל תְּנַחֲמֵנִי

כְּמוֹ הִנְּךָ זָר לִי זָרוֹת תַּשְׁמִיעֵנִי

וְאַנְחוֹתַי לְבָלְעֵנִי פִּיהֶם פָּעֲרוּ

כְּמוֹ מֵעֵינֶיךָ נֶעֶלְמוּ נִסְתָּרוּ.


וְאֵיךְ אֶשְׁכַּח אוֹ אֶשְׁלַח? הָלוֹךְ לֹא אָבוּ

גַּם אִם בְּחֹזֶק יָד, אוֹתִי לֹא עָזְבוּ

חֶרֶב דַּעְתִּי עֲלֵיהֶם אִם אָנִיפָה

אֲהָהּ! כִּי גַם אָז רְאוֹת פְּנֵיהֶם אוֹסִיפָה.


וְאֵיךְ מַחְמַד עַיִן בּוֹ עַתָּה תְנַחֲמֵנִי

וְאַךְ לוֹ מֵעַי הָמוּ רוּחִי תְצִיקֵנִי

הֵן נָשָׁנִי עֲזָבַנִי, הַפַּעַם לֹא יַעֲנֵנִי

גַּם בְּקָרְאִי לוֹ בְקוֹל רָעַם.


גַּם מִכְתָּבַי לָרִיק בָּם יָגַעְתִּי

לֹא לְהָשִׁיב, רַק לְצַלַּחְתּוֹ הוֹעַלְתִּי

וְלוּ גַם לָזֹאת עֵינָיו עָלֵימוֹ תַחְמֹלְנָה

וּכְטִיט חוּץ רַגְלָיו אוֹתָם לֹא תִרְמֹסְנָה.


וּמַה עַתָּה תֹאמַר לִידִיד אַפּוֹ יִחַר

הֲלֹא בֶאֱמֶת תַּם כֹּל, גַּם מָאוֹר שָׁחַר

גַּם אֶרֶץ וּמְלוֹאָה גַּם נֹעַם וַיֹפִי

כְּאַיִן הֵמָּה אִם דּוֹד נָתַן בָּךְ דֹּפִי.


פְּקַח עַיִן יְדִידִי, וְאֶל נְאוּמִי לֵב שִׂימָה

נְפַח בִּי רוּחַ חַיִּים קַרְנִי הָרִימָה

יְגוֹנִי הָסִירָה מְרוֹרוֹת הִשְׂבִּיעַנִי

וּרְאֵה כִי מֵעוֹלָם דּוֹדִי לִי וְלוֹ אֲנִי.


אהוב ורע כי הוא נוסע. ג׳ חשון תרל״ח.


בִּשְׂעִפִּים כִּי רַבּוּ תוֹעֶה הִנֵּנִי

וּדְרָכַי הָהּ! כָּסּוּ בַעֲלָטַת בֹּהוּ

הִתְקַבְּצוּ אַחַי חִישׁ נָא לְהַגִּיד בֹּאוּ

מַה לִּי הָיָה כִּי כֹה נַפְשִׁי תַּלְאֵנִי.


אַךְ מַה לָּכֶם אֶשְׁאַל כִּי לֹא אֵדָעָה?

וּדְמֵי עֹרְקַי כַּמֶּרְקָחָה הִנָּמוֹ

וּבְקוֹל שָׁאוֹן כִּי יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ לָמוֹ

הֵמָּה יַעֲנוּ זֹאת וְאַךְ אֲנִי אֶשְׁמָעָה.


הָהּ דּוֹד אָהוּב! לְשָׁלוֹם מֶנּוּ נָסַעְתָּ

וַתֵּלֶךְ מְעוֹן קֹדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם

שׁוּר כִּי עִמְּךָ לְבַב אֹהַבְךָ לָקַחְתָּ.


תְּנוּמַת לַיִל וּמְנוּחוֹת עַפְעַפַּיִם

גַּם שֶׁקֶט וְשַׁלְוָתוֹ מֶנּוּ גָזַלְתָּ

וּפְעֻלָּתְךָ זֹאת הָהּ! מַחְמַד עֵינָיִם.


שירי הגות. שכור מתהולל


אֶל שְׁדֵי אִמּוֹ יוֹנֵק הֵן יִפֶן

אֲנִי גַם אֲנִי אֶל נֹפֶת הַגֶּפֶן

אַךְ בּוֹ מְרִי שִׂיחִי הֵן אֶהְיֶה שׁוֹכֵחַ

יִנְעַם גִּיל אֶל חִכִּי כְשַׁחַר זוֹרֵחַ

דַּם עֵנָב הֲלֹא אֶשְׁתֶּה וְאַךְ אֶשְׂמְחָה

דַּם יָגוֹן הוּא, אוֹיְבִי אֲשֶׁר אֶזְבְּחָה.


עַקְרָב אֲשֶׁר יַשְׁחִית בִּגְוִיַּת גֶּבֶר

הֲלֹא סַם יַחֲבֹשׁ יְהִי מְרַפֵּא הַשֶּׁבֶר

כֵּן אֶל אָדָם יַיִן יָגוֹן צִמֵּחַ

וְכֵן גַּם לִיגוֹנוֹ מָזוֹר שׁוֹלֵחַ.


לָכֵן תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכַּח יַיִן

אִם לֹא בְיָפְיוֹ אֶהְיֶה חַכְלִיל הָעַיִן

חוּשׁוּ הָבוּ מַהֵר עָסִיס וּמֶגֶד

חוּשׁוּ נָא אַל תַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד

מִי יִתֵּן בִּטְנִי אוֹצָר רְחַב יָדַיִם

גַּם יֵינִי לֹא יִכֶל, יִכְלוּ אַךְ הַמַּיִם.


כְּמוֹ עוֹר יִבְעַר חֵשֶׁק לְאוֹתוֹ שׁוֹמֵעַ

תֶּרֶב הָאֲבִיּוֹנָה אֶל בָּהּ שָׂבֵעַ

כֵּן יַיִן קוֹדֵחַ בִּלְבַב שׁוֹתֵהוּ

וְלַאֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים עוֹד יְסִיתֵהוּ.


מַה חֵשֶׁק הָאֲבִיּוֹנָה, מַה תְּדַבְּרוּ?

מִדַּבֵּר לְפָנַי אֵיךְ לֹא תִשָּׁמְרוּ?

מַה תְּבַזּוּ דֶגֶל אֶשָּׂא – דֶּגֶל חֵשֶׁק!

כִּי בֵין בְּחִירַי לוֹ אֶהְיֶה בֶן מֶשֶׁק.

לְשַׁד פְּנֵי עַלְמָה אִינַק אֲשֶׁר מָתְקָה,

אֶשְׂנָא בָלָה זְקֵנָה אֲשֶׁר צָמְקָה.


תְּמוֹל – יוֹגְבִים בָּרֶגֶל עֲנָבִים דָּרָכוּ,

הַיּוֹם – לְרֹאשׁ עוֹגְבִים עָלוּ, גַם מָלָכוּ.

לָכֵן גַּם סוֹבְאָם מִדֹּמֶן יָרִימוּ

וְעַל נְשִׂיאֵי עָל אֶת קִנּוֹ יָשִׂימוּ.


אֶל נְשִׂיאֵי עָל מִי זֶה יִתֵּן אַגִּיעָה

וּבְקוֹל מִלְחָמָה עֲלֵיהֶם אָרִיעָה.

מַה זֶּה מֵרֶקַח יַיִן לֹא תוֹרִידוּ

כִּי אַךְ תַהֲרוּ חֲשַׁשׁ מַיִם תּוֹלִידוּ

אַךְ אֶנָּסֶּה נָא אֶל עָבִים מִמַּעַל

אֶקְפֹּץ גַּם אֲנַתֵּר וְאוּלַי אַעַל.


פָּרַשׂ כְּנָפָיו שִׁכְרוּת וַיִּשְׂתָּרֵעַ

אֶל גֵּו כְּסִיל שִׁכּוֹר אֱוִיל מִשְׁתַּגֵּעַ

אִם אִישׁ הָאֲדָמָה בְאָהֳלוֹ הִתְגָּל

הֲלֹא הוּא לִפְנֵי הָעֵדָה בַּמַּעְגָּל.


על המכתבים בו יאמר. יח כסליו תרמ״א.


כִּי אֶרְאֶה בְנֵי הַדּוֹר בְּמִכְתָּבָם מִלִּין יַכְבִּירוּ

יַרְבּוּ מַהֲלָלִים טֶרֶם שֵׁם רֵעֵיהֶם יַזְכִּירוּ

יַרְבּוּ מַהֲלָלִים וּלְמִסְפָּרָם אֵין קֵץ וָחֵקֶר

וּבֵין כּוֹכָבִים כִּמְעַט קִנּוֹ הֲלֹא יָשִׂימוּ

וּכְשַׁחַק כִּי נֶחְשָׁב רוּם שַׁחַק אוֹתוֹ יָרִימוּ

בְּאַלְפֵי אִמְרֵי כָזָב בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁקֶר

אַךְ בָּזֹאת יִשְׁקֹט לְבָבִי כִי אֲשֶׁר בְּדָת אֱמֶת הֻחַק

״כָּל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מִלְּפָנָיו הֲרֵי זֶה נִמְחָק״.


אשה רעה וכתובתה מרובה. חשון תרמ״א.


כִּי אֶחֱזֶה בְנֵי הָעָם כְּסִיל רוֹם יִשָּׂאוּ

אֲשֶׁר זָקָן גָּדוֹל לוֹ וּבַעַל כֶּרֶשׂ

גַּם כִּי רֵק מִכֹּל, נִדְמָה כְשִׁבְרֵי חֶרֶס

חָכָם מִשְּׁלֹמֹה לוֹ כֻלָּם יִקְרָאוּ.


(לְפִי מֶרְחַב גֵּו וּלְפִי גֹּדֶל מֵעַיִם

כֵּן מֶרְחַב שֵׂכֶל וְכֵן גֹּדֶל מַחֲנֵהוּ

גַּם חָכְמַת אָדָם הֵן תָּאִיר פָּנֵיהוּ

הַדְרַת זָקֵן תָּעִיד חָכְמָה כִפְלַיִם).


יִתְּנוּ הַמִּשְׂרָה אֶל כָּל רֵעַ לָקָטוּ

יֹאמְרוּ אֶל הָאָטָד – מָלְכָה עָלֵינוּ

וּלְדַרְדַּר וָקוֹץ קָצִין תִּהְיֶה בְתוֹכֵנוּ

יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ פָּר יִסְמֹכוּ וְלֹא יִשְׁחָטוּ.


יִקְרְאוּ מְאוֹר שֶׁמֶשׁ אֱלֵי חֶשְׁכַת לַיִל

פִּינְחָס יִקְרְאוּ כָּל אֶל זוֹנוֹת עָגָבוּ

יָשָׁר בָּאָדָם – כִּי יָדָיו לְדָם אָרָבוּ

שׁוֹעַ וּנְדִיב לֵב לְבַעַל אֲבִיגָיִל.


כִּי אֶחֱזֶה כָזֹאת וְכָזֹאת נֶפֶשׁ שׁוֹבֵבָה

כְּבוֹדָהּ רַב וְקִנְיָנָהּ יִמְתַּק וְלֹא יֵמַר

לְבָבִי יִשְׁתּוֹמֵם אֶתְפַּלֵּא וְאֹמַר

אִשָּׁה רָעָה! אֵיכָה כְּתֻבָּתֵךְ מְרֻבָּה?!


רבות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום


מַה מְּאֹד בֶּן חֲלוֹף מַחְשְׁבוֹתֶיךָ רַבּוּ

וְאוֹפַנֵּי שַׂרְעַף עָלֶיךָ יָסֹבּוּ

יֶהֱמוּ יִגְעֲשׁוּ בְאֵין מַרְגּוֹעַ לָמוֹ

לְגַלִּים הֵמָּה וְאַתָּה טוֹבֵעַ בָּמוֹ.


קְצוֹת אֶרֶץ כְּאֶבֶן אוֹתְךָ יְקַלְּעוּ

גַּם אֶל רוֹם שְׁחָקִים יֹאמְרוּ כִּי יִרְקְעוּ

בְּרֶסֶן מַתְעֶה יִמְשְׁכוּךָ וְלֹא יָחוּסוּ

כִּי לְהִתְעוֹלֵל בְּךָ כְּנֶשֶׁר יָטוּשׁוּ.


מַה תֶּחֱזֶה לְתַלְפִּיּוֹת מִגְדָּל וְצָרִיחַ

מְאֻבָּק, הַר תָּלוּל, נִבְעֶה מִפִּיחַ

מַה בְּאָזְנְךָ דִּמְיוֹן יִלְחַשׁ כִּי מָלַכְתָּ

אֵיךְ לְאָחוֹר תַּחֲשֹׁב דָּבָר לֹא יָדַעְתָּ.


הוֹי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכֵּר וְלֹא מִיַּיִן

הַבִּיטָה וּרְאֵה, מַהֵר פְּקַח נָא עַיִן

וּמַה אָמְנָם הֲבָלִים אֵלֶּה יָפִיחוּ

וְנַחֲלֵי שָׁוְא וָרִיק מֵאָפַע יָגִיחוּ.


אֶל אֵל עִזּוּז יְהָבְךָ הֲלֹא תַשְׁלִיכָה

וְעַל כָּל מִפְעָלֶיךָ אוֹתוֹ הַמְלִיכָה

בִּרְבוֹת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ אָץ תְּהִי לָמָּה

וְאַךְ עֲצַת ה׳ לָעַד הִיא קָמָה.


איזהו גבור? הכובש את יצרו


הוֹי הוֹי גִּבּוֹרִים אַבִּירֵי כֹּחַ

לִפְנֵי חַרְבְּכֶם אֲרָזִים חוֹחַ

לָכֶם חֲנִית אֵשׁ תִּקְדַח קָדוֹחַ

שִׁרְיוֹן וְכוֹבַע יַפִּילוּ פַחַד

אֵימָה גַם רַעַד הִנָּמוֹ יַחַד.


חִצֵּי קֶשֶׁת כַּבָּרָק עוֹפָפוּ

עַמּוּדֵי חַיִּים בָּמוֹ רוֹפָפוּ

כִּידוֹן וְרֹמַח מֵזַח שָׁאָפוּ

בִּימִינָם עֹז, גַּם נַפְשָׁם לֹא תֵלַהּ

אֹמֶץ אִתָּם, חֹסֶן אִתָּם, סֶלָה.


הוֹי אֵיכָה זֹאת עֲלֵיכֶם עוֹבֶרֶת

רַכָּה גַם עֲנֻגָּה הִיא גוֹבֶרֶת

הוֹי אֵיךְ לֵב שַׁחַל עַלְמָה שׁוֹבֶרֶת

אֵיךְ תֶּמֶס יַהֲלֹךְ מִפָּנֶיהָ

גַּם יִפֹּל שָׁדוּד לִפְנֵי רַגְלֶיהָ.


אָכֵן אֱמֶת נַפְשִׁי לִי אוֹמֶרֶת

לֹא לָכֶם הַלֵּל גַּם תֵּת תִּפְאֶרֶת

אִם אַךְ רַבַּת הַחֵן אֶתְכֶם קוֹשֶׁרֶת

לֹא לָכֶם עֹז כִּי אַךְ תְּפֹשׂ קֶשֶׁת

אִם כֹּה אִשָּׁה תִפְרֹשׂ לָכֶם רֶשֶׁת.


למול גבר בקולו גובר


יִשְׁתַּקְשְׁקוּן בְּרוּם שַׁחַק גַּלְגַּלֵּי רַעַם

וַחֲזִיז קוֹלוֹת יִתְגָּעֵשׁ בְּרַעַשׁ זַעַם

גַּם סַעַר הוֹמֶה וַיַּעַן לְקוֹלֵמוֹ

הִנְּנִי הִנְּנִי נֵרְדָה כֻלָּמוֹ.


יָרְדוּ מִמַּעַל וַתָּחוּל הָאָרֶץ

כְּמוֹ כָרְעָה לָלַת, כִּלָּיוֹן וָקֶרֶץ

יָמִים רַבִּים יָשְׁבָה עַל הָאָבְנַיִם

עַד יָלְדָה הָאָבִיב יְפֵה עֵינָיִם.


מִתְּרוּעַת קְרָב כִּי הֵן עַתָּה רָגְעָה

הֶאָח הֶאָח אָמְרָה וְגִיל שָׂבְעָה

תַּחַת רַעַם לֹא יָדְעָה הִנְּךָ אַתָּה

כִּי בִשְׁאוֹן קוֹלְךָ מְנוּחָתָהּ הִפְרַעְתָּ.


שירי אהבה. סימן: אבאהם [אברהם]


אֲהוּבָה תְמִימָה מִכָּל הוֹן יְקָרָה

בָּךְ חַיֵּי רוּחִי, בָּךְ נַפְשִׁי נִקְשָׁרָה

יְחִידָתִי לָךְ תֶּהֱמֶה לִיפִי מַרְאַיִךְ

קְרָבַי גַּם הֵמָּה לְמַלְקוֹשׁ אֲמָרַיִךְ.


בְּהוֹד קוֹמָתֵךְ קִנְּנוּ זִיו וְזֹהַר

וְלוּ בְתֵיבַת נֹחַ הָיִית – הָיִית לְצֹהַר

כִּי גֻּלּוֹת עֵינַיִךְ אוֹרָה יָרִיקוּ

וְכָל חֶמְדַּת יְצוּרֵךְ נֹגַהּ יָפִיקוּ.


אָמְנָם יַעֲלוֹת חֵן אָמְנָם כַּחוֹל רַבּוּ

אַךְ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ הֵן כֻּלָּמוֹ שָׁבוּ

יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כִּי יִהְיוּ לְאַיִן

מוּל יִפְעָתֵךְ חַמָּה אַתְּ יְפַת הָעָיִן.


הָהּ, לָמָּה כֹה בְרָעָה נַפְשִׁי תְמוֹגְגִי

וּבְזַעַם אַפֵּךְ שְׁאוֹל אוֹתִי תִּנְהֲגִי

חִמְלִי עֲלֵי הוֹלֵךְ בַּצֵּל לִשְׁאֹף צִלֵּךְ

חוּסִי עֲלֵי שָׂם צַוָּאר תַּחַת עֻלֵּךְ.


מִנַּחַל עֲדָנֵךְ חִישׁ הַשְׁקִינִי

וּמֵעֲסִיס אֹדֶם לֶחְיֵיךְ הַרְוִינִי

חִישׁ, טֶרֶם בִּצְמָא דוֹדֵךְ אֶגְוָעָה

גְּדוּדֵי מָוֶת וְצִבְאוֹת בֶּלַע אֶפְגָּעָה.


רוּחַ יְחוֹלֵל כָּל עֲצֵי יָעַר

וְעָלַיִךְ יִפַּח מְלִיצַת שְׂפַת עֵבֶר

כִּי מִמְּרוֹמִים רוּחַ עָלַיִךְ יַעַר

תִּתְעוֹרְרִי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִךְ לְכָל עֵבֶר.


שירי אהבה. סימן: יצחק


יוֹנָתִי עֵינַיִךְ נֹגַהּ

יִפְעַת שַׁחַר – עַפְעַפַּיִךְ

יִמְחֲצוּ לִבִּי חִצַּיִךְ

כִּי נַפְשִׁי לָךְ תַּעֲרֹגָה.


צוּף אֲמָרַיִךְ נָעֵמוּ

הוֹד וְהָדָר בָּם הוּרָקוּ

מִדְבַשׁ לַחֵךְ מָתָקוּ

בְּחֵן וְנֹעַם עָצֵמוּ.


חֵךְ מָתוֹק מִכָּל מִרְקַחַת

הֲלֹא לָךְ, זוּלָתֵךְ אַיִן

גַּם רֵיחַ אַפֵּךְ מִיַּיִן

יִנְעַם, גַּם יַצִּיל מִשַּׁחַת.


קוּמִי רַעְיָתִי הוֹפִיעִי

אַל נָא עִמָּדִי תִקְצֹפִי

אַל נָא לְבָבִי תִשְׂרֹפִי

אִמְרִי לְנַפְשִׁי הַרְגִּיעִי.



מאחי הר״א ברוך נ״ע. סימן: יצחק


יְפַת עַיִן וְגַם מֵצַח

חִצֵּי עַפְעַפַּיִךְ רֶצַח

רֶצַח וְגַם חַיֵּי נֵצַח

יַחַד בְּיָדֵךְ נִתְּנוּ.


צְבִיָּה אֵלַי הַבִּיטִי

מַהֵר יָדֵךְ לִי הוֹשִׁיטִי

הַרְגִּיעִי נַפְשִׁי תַשְׁקִיטִי

אַל חֲמֻדַּיִךְ יִזְקְנוּ.


חֹרֶף בֵּיתָה יָבִיא גֶבֶר

קַיִץ חוּצָה אֶל כָּל עֵבֶר

אַךְ אֲנִי שׁוֹלָל, הוֹי שֶׁבֶר,

אָן אֵלֵךְ, שַׂרְעַפַּי אָנוּ.


קוּמִי רַעְיָה הֲבִיאִינִי

תּוֹךְ חֲדָרַיִךְ תַּנְחִינִי

אַל גְּעָרָה תַשְׁמִיעִינִי

אַל תַּחֲנוּנַי יִקְטְנוּ.


סימן: אבר[הם]


אֲהָהּ אֵיךְ רוּחַ חֶלְדִּי יִשְׂעָרֵנִי

מִבֵּין אֶשְׁכְּלוֹת שָׁדַיִךְ יִקָּחֵנִי

וּבְחֵץ נְדוֹד הֵן יָשֹׁד לְשַׁד חַיַּי מֶנִּי

יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי עֲדֵי כִי יַלְאֵנִי.


בְּחֵץ נְדוֹד חֻבָּתִי וּשְׂעִפַּי לֹא דָמּוּ

כַּהֲמוֹת יַמִּים הָמוּ וְלִמְאֹד שָׁמְמוּ

חָשׁוּ בְּאוֹר לְחָיַיִךְ אֲשֶׁר אָדְמוּ

כְּמוֹ שׁוֹשַׁן וּכְמוֹ בְאַרְגָּמָן רֻקְּמוּ.


רַבּוּ דִמְעוֹתַי, אֶרֶץ בָּם הִרְוֵיתִי

לֹא מֵי דִמְעָה, אַךְ דַּם עוֹרְקַי הֲשִׁיקוֹתִי

לֹא חַיִּים כָּאֵלֶּה חֲיוֹת אָבִיתִי

כִּי אַךְ בֵּין זְרוֹעוֹתַיִךְ מוּת אִוִּיתִי.


שירי ידידות. אשירה נא לדודי.


עוּרָה שִׁירִי עוּרָה, הָרִימָה פָּעַם

וּמִיֵּין הָאַהֲבָה – מְלֹא הַנֵּבֶל

וְלֵךְ לְדוֹדִי וּפְרֹט עַל פִי הַנֵּבֶל

כִּי לוֹ לִבִּי יִדְפֹּק, גַּם יַהֲלֹם פָּעַם.


הַגֵּד מַה תָּגֵד, הָהּ! מַחְשְׁבוֹת כֵּסֶל

אֹמַר: לְסַפֵּר תְּשׁוּקָה אֶשְׁלָחֲךָ הֵנָּה

וְלִסְפֹּר מִי יוּכַל, וְכַחוֹל הֵן! הֵנָּה

עָלוּ מַעְלָה רֹאשׁ, חָדְרוּ לֵב וָכֶסֶל.


וּמַה אַהֲבָה? הֵן חֵלֶק מִמַּעַל!

וּכְמוֹ לֵב זֶה, אַךְ בָּהּ הוֹגֶה הִנֵּהוּ

כֵּן לֵב זֶה לְעֻמָּתוֹ

אֵין בּוֹ כָל מַעַל.


לָכֵן טוֹב כִּי רוּחֲךָ אַל תְּעַר

כִּי מִלִּבּוֹ נְדוּדִי נֶעְלַם אֵינֶנּוּ

וּמַה תַּעְתִּיר לַהַג?

שׁוּב, נָא, אַל תְּעַר!


שירי ידידות. אשירה נא לדודי.


מִבֵּין עֳפָאִים עוֹף תָּעוּפָה כְרֶגַע

תִּדְאֶה תִרְאֶה קְצוֹת תֵּבֵל בְּלִי כָל פֶּגַע

אֶתְאַו אֶתְאַב כָּנָף לִי יְהִי כָמוֹךָ

עֵינַי אָעִיפָה וְעִם דּוֹדִי הִנֵּנִי

וּמְעוּף צוּקָה אוֹתִי בַל עוֹד יֹאחֲזֵנִי

כִּי אַךְ בְּאוֹרוֹ אַחֲזִיק בּוֹ אֶתְמֹכָה.


שירי ידידות. אשירה נא לדודי.


עוֹפְפִי נַפְשִׁי מֶרְחַב תֵּבֵל וְתוּרִי

לִקְצוֹת אֶרֶץ דְּאִי רְאִי פְנִימָה וְחוּצָה

דִּרְכִי עַל בֳּמָתֵי חֵקֶר וְשׁוּרִי

הֲיֵשׁ כְּדוֹדִי כָּל נֹעַם לוֹ יָרוּצָה?

אָרוּצָה.


נַפְשִׁי לַעֲשׂוֹת חֶפְצִי עַתָּה קָמָה

אִמְרִי הַבְּמִזְרָח זָרַח שֵׂכֶל כְּשִׂכְלוֹ

הַאִם עֶלֶם לְנַפְשׁוֹ חֲכָמָה מְאֹד רָמָה

אוֹ נַעַר בְּסֻלַּם אַהְבַת אֵל עָלָה עָלֹה?

לֹא.


קינות. עאל הלקח ארון האלקים צפירת תפארה הנזר והעטרה עמוד החזק אשר כל בית ישראל נשען עליו אין די ךמהלליו הרב הגדול מעוז ומגדול ראחד היה אברהם אשכנזי זצוק״ל בש״א לחו׳ שבט שנת הה! הילל בן שחר לפ״ג. סימן: א״ב.


אֵיכָה נֶעֶתְּמָה אֶרֶץ הַצְּבִי מַדּוּעַ חָשַׁךְ שִׁמְשָׁ״ה פֶּתַע וְעַמּוּדֶיהָ הִתְפַּלָּצוּ עַל מְסִלּוֹתֶיהָ קַדְרוּת, נְתִיבוֹתֶיהָ אֵבֶל וְכָל מַחֲמֻדֶּיהָ נָשַׁסּוּ.

בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה אוֹי וַאֲבוֹי שְׁעָרֶיהָ לְזֶרֶם דִּמְעָה הָיוּ אֲפִיקֶיהָ נְחָלֶיהָ דָּם וָאֵשׁ.

גָּלָה כָל שָׂשׂוֹן מֶנָּה וַתִּתְיַפֵּחַ תִּפְרֹשׂ כַּפְֶּיהָ וְתִקְרָא אַלְלַי, אוֹי נָא לִי כִּי שֻׁדָּדְתִּי.

דְּרָכַי מָלְאוּ מְהוּמַת זַעַם וְשַׁמָּה הֶחֱזִיקַתְנִי עוֹשֵׂי מְלַאכְתִּי שָׁבְתוּ הַחֲנֻיּוֹת סֻגְּרוּ, המְּקוֹנְנוֹת קוֹרָאוּ הוּעָזוּ הַסּוֹפְדוֹת וּבָאוּ.

הֵרָגְעִי וְדֹמִּי לָךְ אֶרֶץ, מַה לָּךְ? עֵינַיִךְ עַל מִי תִּבְכֶּינָה וַאֲבֵלַיִךְ אֵלֶּה אֶל מַה לִוְיָתָן יְעוֹרֵרוּ תְּנִי פוּגַת לָךְ וְשִׁבְרֵךְ סַפֵּרִי.

וְאֵיךְ עַל יְגוֹנִי אַבְלִיגָה וְשִׁבְרִי גָדַל אֵיךְ פוּגַת אֶתֵּן וְרַב מַכְאוֹבִי גַּם דַּבֵּר נִלְאֵיתִי אֶנְאַק דּוֹם.

זָעַךְ ה׳ צַמֶּרֶת אֲרָזַי וַיְפַרְפְּרֵנִי מִבְחַר בְּרוֹשַׁי כָּרַת וַיְפַצְפְּצֵנִי מָוֶת וְצַלְמָוֶת כְּתֻמָּם בָּאוּ תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה.

חָתַף ה׳ רוֹעֵה עֲדָרַי וְצֹאנִי נָפֹץ לִשְׁתּוֹת מַיִם נָדְדוּ רְחֵלַי, וָאַיִן, כְּבָשַׂי וּטְלָאַי אֶל עֵשֶב וְלֹא מָצָאוּ.

טָרַפְתָּ ה׳ נָגִיד וּמְצַוֶּה וְלֹא חָמַלְתָּ פִּנַּת יִקְרַת חָכְמָה לָקַחְתָּ בְאַפֶּךָ וְלֹא רִחַמְתָּ מוֹרֵה צֶדֶק הִתְחַמֵּק, הִסְתַּתֵּר שַׂר תּוֹרָה וְשׁוֹחֲרֵי הַשֵּׂכֶל שִׁכֵּלוּ.

יְרוּשָׁלַיִם עֶדְיָהּ תִּתְנַצֵּל וּבָאֵפֶר תִּתְפַּלֵּשׁ תִּקְרַע סוּתָהּ בַּת צִיּוֹן וְשַׂק תָּשִׂים חֲלִיפוֹתֶיהָ הוֹי אָדוֹן יִקְרָא לְבָנוֹן הוֹדִי וּכְבוֹדִי – הַכַּרְמֶל.

כָּאֳנִיָּה מִבְּלִי חוֹבֵל נוֹתַרְתִּי וַאֲנִיָּה אַרְבֶּה מִי יַחֲזִיק כֵּן תָּרְנִי עוֹד מִי יְנַהֲלֵנִי עַל מִשְׁבְּרֵי יָם בְּשׂוֹא גַלָּיו מִי יְמַלְּטֵנִי.

לָכֵן בְּנוֹת הַשִּׁיר שְׁמַעַן קוֹלִי מַנְעִימֵי זִמְרָה הַאְזֵנָּה צַעֲקָתִי כִּנּוֹר וְחָלִיל הַסּוּ נֵבֶל וְעָשׂוֹר אַל תַּשְׁמִיעוּ קוֹלְכֶם.

מַעֲטֵה זַעֲוָה תַעֲטוּ עַל שָׂפָם וְשֵׁבֶר רוּחַ תַּחְגֹּרוּ וְהָיָה תַחַת מָחוֹל חִיל יִהְיֶה, וְתַחַת עוּגָב רוּחַ נְכֵאָה וְתַחַת מִצְהֲלוֹת רִנָּה – קִינָה, וְתַחַת גִּיל – דְּאָבָה.

נְאוֹת שָׂדַי הֵלִילוּ, אַלּוֹן וּשְׁדֵמָה כַּרְמֵי חֶמֶד סִפְקוּ כַף, תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחַד מַשְׂכִּיּוֹת כָּל חֶמְדָּה הוּעָמוּ הֻשְׁבָּרוּ.

סוֹב סִבְבוּנִי נָא כָל יוֹדְעֵי מִסְפֵּד הֵאָסְפוּ וּבֹאוּ כָל מְאַזְּרֵי זַעַם חָנּוּנִי בְנוֹת יְעֵנִים כִּי כָשַׁל כֹּחִי לַמֵּדְנָה תַמְרוּרִים קָאַת וְקִפּוֹז.

עָגוּר וְסִיס לְאֵידִי אַל תִּדֹּמוּ אַל תִּדֹּם הַקּוֹרֵא מִקְּרוֹא בֶהָרִים פִּידִי אֱלֵי חַיַּת הַמִּדְבָּר בִּילֵל יְשִׁימוֹן צִבְיַת הֶהָרִים עַל צְבִי תִפְאָרָה.

פִּלַּח כִּלְיוֹתַי מָוֶת שָׂמַנִי מְבֻלָּקָה הֲמָמַנִי בְּעֶבְרָתוֹ קָצַף וְלֹא חָמַל אַךְ זֶה הַיּוֹם חִצָּיו הָרְעֲלוּ וַיַּשְׁקֵנִי רַעַל.

צִחֵה צָמָא הוֹלִיךְ שֶׁבִי בְנֵי עֲדָתִי צֶאֱצָאַי וּבַחוּרַי נָהַג וַיּוֹלֵךְ תַּלְאוּבוֹת אֵין מַיִם עוֹלֵל וְיוֹנֵק מִבְּלִי אָב.

קָשְׁרוּ עָלַי יַחַד כָּל צְבָא חֵילוֹ סְגֻלַּת אֲסָמַי לָקְחוּ וַיֵּלֵכוּ בִּמְשִׁיחַ ה׳ פָּגְעוּ אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ אֶחְיֶה.

רְאֵה ה׳ וְהַבִּיטָה כִי עָשְׁשׁוּ עֵינַי הַבִּיטָה וּרְאֵה לְהַוָּתִי כִי רַב כִּידִי נִסַּע פְּאֵרִי מֶנִּי נִשְׁאַרְתִּי גַלְמוּדָה.

שַׁלֵּם נִיחוּמִים לַאֲבֵלָיו כָּל אַמִּיץ בַּגִּבּוֹרִים לֹא יוֹסִיפוּ מָצוֹק כָּל בּוֹכֵי מְבוּכָתוֹ מָוֶת לֹא יְחִתֵּם עוֹד, שְׁכוֹל לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.

תְּמוֹךְ יְמִינָם מוֹשִׁיעַ וּסְעָדֵם שֶׁקֶט תִּתֵּן לָהֶם מְנוּחַת לֵב תְּשׁוּעָתְךָ לָהֶם, אָמֵ״ן.


קינה לדוד. שבט תרל״ט אל הלקח בפתע פתאום לשמי על הגביר המרומם יקר טהור לב רודף צדקה וחסד ומרבה להיטב בלבבו הטוב סי׳ סי׳ דוד פיגוטו בבירות תנצב״ה.


רִגְזוּ נָא נְאוֹת יְשׁוּרוּן וּמַר הֵילִילוּ

סְגוֹר לֵבָב קִרְעוּ וְהַמִּסְפֵּד הַגְדִּילוּ

לְדוֹד כִּי בָרַח אֶחֱזוּ נָא שָׂעַר

כִּי הִרְחִיק דּוֹד נְדוֹד כִּי נִפְקַד מִשָּׁעַר.


הֵילֵיל נָא הַלְּבָנוֹן וְשׁוֹמֵם תְּהִי

לְמִבְחַר אֲרָזֶיךָ שָׂא תַמְרוּר נְהִי

אָן יִפְנוּ אֶבְיוֹנֶיךָ וְעוֹזֵר אָיִן

נִגָּף עַל הֲרָרֶיךָ מֵאִיר הָעָיִן.


הֵילִילוּ מִשְׁבָּרִים לִגְדוֹל הַשֶּׁבֶר

בִּבְכִי הֵרֹמוּ, הִתְנַפְּלוּ לְכָל עֵבֶר

אֵיךְ גַּלֵּי מָוֶת פִּיגוֹטוֹ שָׁטָפוּ

אֵיךְ דָּגוּל מֵרְבָבָה פֶּתַע חָתָפוּ.


גַּם שֶׁמֶשׁ הֵילִילִי לְשֶׁמֶשׁ חָלָפָה

לְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה כִי זִיו נָגְהָהּ אָסָפָה

לִבְשִׁי אַךְ סוּת אֵבֶל וְיִשְׁחַר גַּם שַׁחַר

מִשָּׁמַיִם נָפַל הֵילֵל בֶּן שַׁחַר.


הֵילִילִי יָרֵחַ לְיָרֵחַ קָדָרָה

וְכָמוֹךְ לֹא תָשׁוּב אַחַר כִּי חָסָרָה

גַּם כּוֹכְבֵי עָל יַחַד עַל זֹאת תִּשֹּׁמוּ

זְעָקָה תְּעוֹעֵרוּ, אַל כָּעֵת תִּדֹּמוּ.


הֵילִילוּ כֻלְּכֶם גַּם שְׂאוּ תְפִלָּה יַחַד

נַפְשׁוֹ בְצֵל שַׁדַּי תִּתְלוֹנָן מִפַּחַד

נִחוּמִים לַאֲבֵלָיו יִתֵּן אֱלוֹהַּ

וּלְבָנָיו יִשְׁלַח עֶזְרוֹ מִגָּבֹהַּ.


על מות שמואל


אֲהָהּ מָוֶת אַכְזָרִי מַה לֹא חָמַלְתָּ

וּפֶרַח נָעִים כִּשְׁמוּאֵל קָטַפְתָּ

מַה מְּאֹד עַז לִבְּךָ מַה יִּקְשֶׁה מִסֶּלַע

כִּי אֶל מְעוֹנוֹ שָׁלַחְתָּ גְדוּדֵי בֶלַע

וַיָּבֹאוּ פִתְאֹם אָסוֹן וָפֶגַע

כְּסוּפָה וּסְעָרָה אֶל חַדְרוֹ כְרֶגַע.


הִכּוּ הַכַּפְתּוֹר וְהַסִּפִּים רָעָשׁוּ

גַּם אַבְנֵי קִיר מִמְּקוֹמָם הִתְגָּעָשׁוּ

הוֹ הוֹ יִקְרְאוּ יִשְׂאוּ קוֹל בְּכִי וּנְהִי

כִּי מְקוֹם שֶׁמֶשׁ עֲלָטַת אֹפֶל יְהִי

גָּרֵשׁ יְגֹרַשׁ גִּיל, תַּחְתָּיו יִשְׁלֹט אֵבֶל

קִבְּצוּ פָארוּר פְּנֵי כָל כִּנּוֹר וָנֵבֶל.


אֵיךְ מָוֶת לֹא חַסְתָּ לְהָבִיא אֶל קֶבֶר

הוֹגֶה בִיפִי תוֹרָה שְׁמוּאֵל הַגֶּבֶר

אֶל גַּן חָכְמָה שָׁקַד יוֹמָם וָלַיִל

גַּם לֹא שָׁקַט עֲדֵי הִגְבִּיר בָּהּ חַיִל

לָהּ קָרָא בְחִירָתִי חֶמְדָּה וַעֵזֶר

אַיֶּלֶת אֲהָבִים גַּם אֶל רֹאשׁ נֵזֶר.


אֵיךְ אֶל אֲבִיב נְעוּרָיו הִקְשִׁיתָ מֵצַח

וּבְשַׁחַר יוֹמוֹ לוֹ הֵבֵאתָ רֶצַח

בְּמִבְחַר שְׁנוֹתָיו, הֵן עוּל יָמִים עוֹדֶנּוּ

מִכָּל עֵבֶר נִשְׁמַע – שְׁמוּאֵל אֵינֶנּוּ

שְׁמוּאֵל אֵינֶנּוּ, הָהּ, חָשְׁכוּ עֵינַיִם

וְזֶרֶם דִּמְעָה שָׁטַף עַל כָּל לְחָיַיִם.


הַבְּעֵרָה שִׁלַּחְתָּ קָדְחָה קָדוֹחַ

וַתִּגְדַּל הַמְּבוּכָה עַד אִי מָנוֹחַ

וַיַּעַל הַלַּהַב וַיְלַהֵט בְּזַעַם

וּמֵאֵם רַחֲמָנִיָּה סָר טוּב טַעַם

כִּי אֶל לְבָבָהּ עָמֹק הַיְּקוֹד יֵגִּיעַ

וְכָל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתָהּ מָוֶת הִכְרִיעַ.


עָמֹק עָמֹק אֵשׁ הַחַמָּה נָגְעָה

לְלִבָּהּ עָמֹק, עַל כֵּן אוֹתוֹ קָרָעָה

וַתְּיַלֵּל אֵם וְדִמְעוֹתֶיהָ פָּרָצוּ

וּלְקוֹלָהּ גַּם הַרֲרֵי עַד הִתְפּוֹצָצוּ

אֲהָהּ בְּנִי, בְּנִי, תִּקְרָא בְמַר וְתִתְיַפֵּחַ

הָהּ בְּכוֹרִי וּמְאוֹרִי, אֲהָהּ יָרֵחַ.


אוֹיָה מַחְמַל נַפְשִׁי, הוֹי מַחְמַד עָיִן

אֵיךְ שֻׁדָּד רִבְצְךָ וְזִיו יִפְעָתְךָ אָיִן

הַאִם אֶל שַׁחַת בְּלִי אוֹתְךָ טִפַּחְתִּי

וְשָׁנִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם בְּךָ יָגַעְתִּי

לִמְקוֹר נֶחָמָה לִי, אָמַרְתִּי תְהִי

וְאֵיךְ הָיוּ אֲפִיקֶיךָ לְדֶמַע נְהִי.


הוֹי בְנִי, בְּנִיב תִּקְרָא וְתִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר

וְנַפְשָׁהּ כִּי מָרָה לֹא יָכִיל כָּל סֵפֶר

לוּ מְגִלּוֹת יְהוּ מֶרְחַב יְרִיעוֹת שָׁמַיִם

אִם אֶל דְּיוֹ יֵהָפְכוּ כָל נַחְלֵי מַיִם

אֶל עֵט חֶרֶט עֲצֵי יַעַר יוֹעִילוּ

גַּם הֵמָּה אֶנְקַת שִׁבְרָהּ לֹא יָכִילוּ.


הָהּ לְמִגְדַּל עֹפֶל כִּי יְסוֹדָיו נֻתָּצוּ

וְחֹשֶׁךְ וְאֹפֶל שְׁעָרָיו פָּרָצוּ

וְתַחַת אַלְמְנוֹתָיו אַלְמְנוֹתָיו תִּבְכֶּינָה

וּבִמְרוֹמֵי קֶרֶת קוֹל קִינִים תִּשֶּׂאנָה

עֲדֵי אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּבְכִי הִגְדִּילָה

וַתַּחַל וַתִּזְעַק וְשֶׁבֶת הִשְׁפִּילָה.


שִׁבְרָה גָּדַל כִּי נִשְׁבַּר מָעֻזְנֶיהָ,

וְדוֹדָהּ נָדַד וַיִּסַּע מִפָּנֶיהָ

וַתִּקְרָא אֲהָהּ דּוֹדִי אֵיךְ נְטַשְׁתַּנִי

לִמְאֹד אֲהַבְתַּנִי וְאֵיךְ עֲזַבְתַּנִי

עָוֶל מַה מָּצָאתָ כִי הִתְחַמַּקְתָּ

פִּי פַחַת בָּאתָ וְלִבְרֹחַ מִהַרְתָּ.


בֵּין נוּגִים אֵלֶּה בִיגוֹנָם נִזְעָכוּ

אַנְחוֹת הָאָח כֶּעָשָׁן הִתְאַבָּכוּ

וַיַּעַן אַלְלַי לִי וְאֵיד מַה יַעַל

שָׁתִיתִי מָצִיתִי תַמְרוּרִים וָרַעַל

חַיַּי נִגְזַר, מָוֶת הֲמָמַנִי

וּבְאִבְחַת חַרְבּוֹ מָוֶת הִרְגִּיזַנִי.


גַּם כָּל בְּנֵי צִיּוֹן חֲרָדָה לָבָשׁוּ

וְאֶל מִסְפֵּד מַר יַחַד כֻּלָּם נִגָּשׁוּ

בְּצוֹם בְּכִי בָּעֲשִׂירִי בְּעֶשֶׂר לַחֹדֶשׁ

יוֹם שָׁאוֹן קָרְאוּ אֲהָהּ סָחוּף כָּל קֹדֶשׁ

יוֹם חָנָה צֶפַע סְבִיב מִקְדָּשֵׁנוּ

אֵיךְ מָוֶת לָקַח מִבְחַר בָּחוּרֵינוּ.


גַּם אָנֹכִי מִפֹּה עֵינַי נִגָּרוּ

מֵעַי רֻתְּחוּ, גַּם שַׂעֲרוֹתַי סָמָרוּ

יְצוּרַי נָמְסוּ, עֲצָמַי נָפֹצוּ

דָּמַי יִדְלְחוּ, וִיגוֹנַי חֻצָּצוּ

עוֹרְקַי לֹא שָׁכְכוּ, שְׂעִפַּי נָשַׁמּוּ

רַעְיוֹנַי נִבְהֲלוּ, שְׂפָתַי נֶאֱלָמוּ.


הָהּ מָוֶת אַכְזָר עַד מָתַי תָּרַע

תְּשַׁכֵּל אֵם מִבֵּן, וְאוֹהֵב – מֵרֵעַ

עַד מָתַי תָּשִׂים שְׁמָמָה אֶרֶץ עֵדֶן

קוֹל שַׁדַּי שְׁמַע וְהָשֵׁב חַרְבְּךָ אֶל נָדָן

וְלִשְׁמֹעַ זִכְרְךָ אַל עוֹד נִבָּהֲלָה

נִקְרָא – הֶאָח, בֻּלַּע הַמָּוֶת סֶלָה.


לחתונת אחי יצחק מלכיאל עם הכלה הכלולה חנה כאתון. סימן: מלכיאל.


מִפִּי אֵל, מִפִּי אֵל,

יִתְבָּרֵךְ מַלְכִּיאֵל.


מֵעַל הַרֲרֵי חֶבְרוֹן

חָתָן נָעִים רֹן יָרֹן

וְלַחֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן

לְהֵטִיב הַשַּׂר שׁוֹאֵל.


לִיפִי אוֹר הַנֶּעֱרָב

כְּמוֹ מוֹצֵא שָׁלָל רַב

יֵלֵךְ נָא הָלֹךְ וְקָרַב

יָשִׂישׂ אֶל אוֹר כִּי יָהֵל.


כַּלַּת הַחֵן שִׁמְעִי נָא

לָהּ יֹאמַר בְּגִיל וְרִנָּה

אָנֹכִי מִמֵּךְ חַנָּה

שְׁאֵלָה אַחַת שׁוֹאֵל.


יָפָה תָגִיל בִּרְעָדָה

גַּם תֵּבוֹשׁ מֵחֲמוּדָהּ

לִבָּהּ יִדְפֹּק אֶל דּוֹדָהּ

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל.


אָנָּא בָּרֵךְ הַמַּחְבֶּרֶת

בִּיפִי הוֹד וְתִפְאֶרֶת

תָּמִיד תְּהִי נִשְׁמֶרֶת

עַד בֹּא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.


לָעַד דּוֹרִים יִשְׂמָחוּ

יָצִיצוּ וְיִפְרָחוּ

וְכַשֶּׁמֶשׁ יִזְרָחוּ

חַנָּה וּמַלְכִּיאֵל.


שירת דודי לכרמו. ר״ח אדר תרל״ט לכבוד החתן המפואר יקר ונעים זר״ק ס״י אברהם חי נ״י ביום חתונתו וביום שמחת לבו עם הכלה הכלולה זר״ק ס״י שמחה ת״ם יחד יגילו וישמחו יציצו ויפרחו עדי זקנה ושיבה אמן נס״ו.


בַּמָּחוֹל יְדִידִים חֹגוּ / מַחֲאוּ כָף וְאַל תִּסֹּגוּ / שִׂישׂוּ וְחַג דּוֹדִים חֹגוּ / כִּי עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ חָתָן.


עֲשִׁירִים שִׁיר פִּצְחוּ / עֹנִי, דַּלִּים שִׁכְחוּ / וּמֶגֶד וְעָסִיס / זֶה לָזֶה הוֹשִׁיטוּ

עִזְבוּ כָל אַדֶּרֶת / מִצְנֶפֶת עֲטֶרֶת / לִכְבוֹדְכֶם נְבוֹנִים / כָּעֵת אַל תַּבִּיטוּ

לְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר / לִשְׁתּוֹת וּלְשַׁכֵּר / וְכָאֵילִים, רַקֵּד / הַרְבּוּ – אַל תַּמְעִיטוּ

שִׂישׂוּ אַל תִּירָאוּ / עוֹד מְעַט תִּקְרָאוּ / שִׁבְעַת יָמִים מִשְׁתֶּה / בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתָן.


בַּמָּחוֹל יְדִידִים חֹגוּ / מַחֲאוּ כָף וְאַל תִּסֹּגוּ / שִׂישׂוּ וְחַג דּוֹדִים חֹגוּ / כִּי עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ חָתָן.


מִסְכוּ חַכְלִיל יַיִן / אַל תֹּאמְרוּ ״עוֹד אַיִן״ / הֵן כִּמְעַט נִשְׁבַּעְתָּ / כִּי יָאֵר עֵינַיִם

הַכּוֹסוֹת אַךְ מָלְאוּ / וּבְרָכוֹת גַּם קִרְאוּ / ״תָּאִירוּ אֲהוּבִים / כְּאוֹר צָהֳרַיִם״

וּבְתוֹךְ מַקְהֵלִים / יַעֲנוּ צֶלְצְלִים / ״אָמֵן וְאָמֵן / תָּגִילוּ שִׁבְעָתַיִם״

״עַל הֲדַר שֻׁלְחַנְכֶם / יָסֹבּוּ בְנֵיכֶם / וְגַם בְּנוֹתֵיכֶם / יַעְדּוּ הוֹד חֶמְדָּתָן״.


בַּמָּחוֹל יְדִידִים חֹגוּ / מַחֲאוּ כָף וְאַל תִּסֹּגוּ / שִׂישׂוּ וְחַג דּוֹדִים חֹגוּ / כִּי עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ חָתָן.


וְאַתָּה דוֹד צוֹלֵחַ / הֱיֵה אַךְ שָׂמֵחַ / שׁוּרָה וּרְאֵה מִי זֹאת / לִימִינְךָ נִצֶּבֶת

זוֹ שִׂמְחָה לָקַחְתָּ / בְּטַבַּעַת תַּתָּה / זוֹ נֶפֶשׁ יְקָרָה / לֶהָבוֹת חוֹצֶבֶת

אַךְ זֹאת רַעְיָתְךָ / אַךְ זֹאת חֶמְדָּתְךָ / וּלְנִיב שְׂפָתֶיךָ / הִנֵּה הִיא תוֹאֶבֶת

עִמָּהּ הִתְרוֹעֵעַ / עַמָּהּ הוֹשֵׁעַ / זֹאת גִּנַּת עֲדָנִים / הַיּוֹצֵר לָךְ נָתַן.


בַּמָּחוֹל יְדִידִים חֹגוּ / מַחֲאוּ כָף וְאַל תִּסֹּגוּ / שִׂישׂוּ וְחַג דּוֹדִים חֹגוּ / כִּי עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ חָתָן.


עִלְסִי גַּם אַתְּ כַּלָּה / חֶמְדַּת כָּל סְגֻלָּה / אֶל אִישֵׁךְ וְהוֹדֵךְ / שְׂאִי נָא עֵינַיִךְ

חִזְקִי הִתְאוֹשָׁשִׁי / אַל נָא תִּתְבּוֹשָׁשִׁי / מַה בַּצָּעִיף הַזֶּה / תְּכַסִּי פָּנַיִךְ

עַל דּוֹדֵךְ הִתְרַפְּקִי אַל נָא תִּתְחַמְּקִי / הֱיִי לוֹ אַךְ עֵזֶר / וּתְנִי לוֹ דוֹדַיִךְ

וּלְעֻמַּת תִּפְאַרְתֵּךְ / חָכְמָתֵךְ צִדְקָתֵךְ / הֲמוֹן כָּל עֲלָמוֹת / יִשְּׂאוּ כְלִמָּתָן.


בַּמָּחוֹל יְדִידִים חֹגוּ / מַחֲאוּ כָף וְאַל תִּסֹּגוּ / שִׂישׂוּ וְחַג דּוֹדִים חֹגוּ / כִּי עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ חָתָן.


בְּשִׂמְחַתְכֶם דּוֹדִים / יְדִידִים נֶחְמָדִים / גַּם אָנֹכִי מִפֹּה / בִּזְמִירוֹת אָרִיעָה

וְלִמְאֹד תָּאַבְתִּי / וְרַבּוֹת הִתְפַּלַּלְתִּי / ״בִּמְעוֹן חֻפָּה אֶהְיֶה / אָנָּא אֵל הוֹשִׁיעָה״

אָכֵן לֹא מָצָאתִי / דְּבַר מָה חָפַצְתִּי / כִּי עֲצַת אֱלוֹהַּ / הֵן אוֹתִי הִפְרִיעָה

נָא מִנְחָתִי קְחוּ / וּלְמַעֲנִי סִלְחוּ / הֵן תַּחְתַּי שָׁלַחְתִּי / שִׁירָתִי זֹאת מַתָּן.

מאתי

השמח בשמחתכם והחפץ בהצלחתכם

אברהם ברוך מני ס״ט


לבן כי נולד לי על מתכונת תפלת הגשם. סימן: ברוך מני.


אֵל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמַיִם

יִזְּלוּ בִּרְכוֹתָיו עַל יוֹנֵק שָׁדַיִם.


בְּשֹׂבַע רָצוֹן וְחַיֵּי חֶמְדָּה

תְּבָרֵךְ יֶלֶד מִמְּעוֹן תְּעוּדָה

בְּצִדְקַת אַב הֲמוֹן הֵכִין סְעֻדָּה

לְיֶלֶד נֶעְתַּק מִשָּׁדַיִם.

יִזְּלוּ


רַחֵם וּשְׁלַח מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה

טוֹבָה פוֹרִיָּה רַב עֲלִילִיָּה

בְּצִדְקַת נוֹלַד וּלְבֵן הָיָה

אַחַר מֵאֵם צָמְקוּ שָׁדַיִם.

יִזְּלוּ


וְיֶלֶד הַזֶּה מִמָּוֶת הַצֵּל

וְרוּחַ קָדְשְׁךָ עָלָיו הַאֲצֵל

בְּצִדְקַת אִישׁ תָּם חָסָה בְצֵל

וַאֲשֶׁר אָמַר בִּרְכוֹת שָׁדַיִם.

יִזְּלוּ


כְּבוֹדְךָ גַּלֵּה עַל דַּל בְּשַׁוְּעוֹ

מְחֵה פִשְׁעוֹ וְאַל תְּאַחֵר יִשְׁעוֹ

בְּצִדְקַת נִמְשָׁה עַל יַד בַּת פַּרְעֹה

וּמִזָּרָה לֹא יָנַק שָׁדַיִם.

יִזְּלוּ


מְעוֹנוֹ שְׁמֹר מִכָּל אֲסוֹנִים

וְהוֹרֵי הַיֶּלֶד יִהְיוּ דְשֵׁנִים

בְּצִדְקַת זַרְעוֹ הָיוּ כֹהֲנִים

בְּמַיִם מְנַסְּכִים כִּשְׁנֵי שָׁדַיִם.

יִזְּלוּ


נוֹרָא אַדִּיר יוֹצֵר מְאוֹרוֹת

צַוֵּה בִּרְכָתְךָ וְתָרִיק אוֹרוֹת

בְּצִדְקַת צַדִּיק נֶחְלַץ מִצָּרוֹת

אֲשֶׁר לֹא פָנָה אֶל יְפִי שָׁדַיִם.

יִזְּלוּ


יְשׁוּעָתְךָ הַצְמַח וְחַסְדָּךְ הַמְצִיא

הָפֵק רְצוֹנִי חִזְקִי וְאִמְצִי

בְּצִדְקַת מֶלֶךְ זְמִירוֹת הוֹצִיא

וַיְהַלֵּל מַבְטִיחוֹ עַל שָׁדַיִם.

יִזְּלוּ


אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

בְּחַיֵּי אוֹרָה תָּאִיר גּוּף וּנְשָׁמָה

וכו׳


הדרור על פתח בית הכלא. ט ניסן תרמ״א בדמשק כשהיה מר אחי בבית הסהר.


עוּרָה אָסִיר כֶּלֶא וּשְׁמַע אִמְרֵי צִפּוֹר דְּרוֹר

בְּפִיו עֲלֵה תִּקְוָה עוֹמֵד עַל דֶּלֶת וְצִיר

עוּרָה מִשְּׁנַת יָגוֹן יַבְאִישׁ גַּם מָר דְּרוֹר

וּבְטַח בָּאֵל וְהוּא יִשְׁלַח לְךָ מַלְאָךְ וְצִיר

אֲסִירְךָ יִפְתַּח וְכָמוֹנִי תִהְיֶה דְרוֹר

יַעַל לְךָ מַרְפֵּא וְנָסוּ כְּאֵב וְצִיר.


ברוך הבא! שמש! כ שבט תרמ״ב, יפו ת״ו


עֵת בּוֹאֲךָ דוֹד לְמִשְׁכָּנְךָ בּוֹ שָׁכַנְתָּ

וְעַל אֶרֶץ מוֹשָׁבֶךָ רַגְלְךָ דָּרָכָה

הֵן כֹּה עֵת יַד בָּךְ אֶל בּוֹאֲךָ תָמָכָה

״בָּרוּךְ הַבָּא״ מִכָּל עֵבֶר שָׁמַעְתָּ.


גַּם מֵאָז עֵת נְדוֹד מֵאַרְצְךָ הִרְחַקְתָּ

וְלִמְדִינוֹת רַבּוֹת פָּנֶיךָ הוֹפִיעוּ

הֵן רַבִּים לִקְרַאת בּוֹאֲךָ הֵרִיעוּ

וַיִּקְרְאוּ, עֵת אֶל בֵּיתָם אָרָחְתָּ.


אַךְ גַּם כִּי אֱמֶת דִּבַּרְתִּי עַד עַתָּה

לֹא עַל זֹאת כְּאֶחָד יִשְׁווּ שְׁתַּיִם אֵלֶּה

כִּי זֹאת נְבוֹנִים יַגִּידוּ יוֹעֲצֵי פֶלֶא

כִּי נֶפֶשׁ אוֹרֵחַ לְיָרֵחַ דָּמָתָה.


דָּמְתָה לְיָרֵחַ עֵת בִּמְלוֹאָה זוֹרַחַת

וְלַיְלָה לְּלַיְלָה קַרְנֵי אוֹרָהּ יַגְרִיעוּ

כֵּן רְבוֹת הַיָּמִים אֵשׁ כְּבוֹדָהּ יַשְׁקִיעוּ

עֲדֵי אֶל דַּרְכָּהּ מַהֵר תְּהִי בוֹרַחַת.


דָּמְתָה לְיָרֵחַ כִּי נָגְהָהּ תִּקָּחָה

מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עָלֶיהָ אָצָלָה

כֵּן הִיא כִי עַל שֻׁלְחָן אַחֵר אָכָלָה

הִיא הַיָּרֵחַ וְהוּא לָהּ שֶׁמֶשׁ זָרָחָה.


לֹא כֵן בְּבוֹא לִמְעוֹנוֹ בַּעַל הַבַּיִת

לַשֶּׁמֶשׁ יִדְמֶה, לֹא יִמְעַט אוֹרֵהוּ

לַשֶּׁמֶשׁ יִדְמֶה, הוּא שֶׁמֶשׁ נָוֵהוּ

וּסְבִיב שֻׁלְחָנוֹ, בָּנָיו כִּשְׁתִילֵי זַיִת.


עַל כֵּן דּוֹד יָקָר עֵת בֵּיתְךָ הוֹפַעְתָּ

וּלְבָרֶכְךָ אָבוֹא לִשְׁלוֹם בּוֹאֶךָ

הֲלֹא כֹה יְהִי הַיּוֹם דְבָרִי אֵלֶיךָ

״בָּרוּךְ הַבָּא! שֶׁמֶשׁ! הֲלוֹם זָרָחְתָּ!״


כֵּן תָּמִיד תִּהְיֶה שֶׁמֶשׁ וְלֹא יָרֵחַ

כִּי שֶׁמֶשׁ הַצְלָחָה מִשְּׁמֵי גָבֹהַּ

עֲלֵי רֹאשְׁךָ, הֵן יַזְרִיחַ אֱלוֹהַּ

בֵּיתְךָ לָעַד שְׁכֹן וְלֹא עוֹד תְּהִי אוֹרֵחַ.


על ספר גיא חזיון י״ד אדר א׳ תרמ״א אשר שלחתי למנחה לכבוד יקר רוח איש תבונה החכמה ומדע היו לו למנה התורני המפואר והחוקר הנכבד סי׳ סי׳ יחיאל מיכל פינס נר״ו יאיר לעד אמן.


בּוֹשָׁה לִמְאֹד מִנְחָתִי וְגַם נִכְלָמָה

הִתְיַצְּבָה מֵרָחוֹק זֶה יָמִים כַּמָּה

כִּי אֵיךְ תָּבוֹא לִפְנֵי נִשְׂגָּב בְּחֵקֶר

גַּם לוּ אוֹצְרוֹת בִּין יִשְׂאוּ זְרוֹעוֹתֶיהָ

אַף כִּי מְאֹד דַּלָּה אֵין כֹּל בְּיַלְקוּטֶיהָ

לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו אֵיךְ תִּתְיַמֵּר בְּשֶׁקֶר?


אַךְ מַה!! – מִנְחָתִי! כְּבָר נִזְכַּרְתִּי!

שׁוּרִי בִקְצֵה מְנָחוֹת אֲשֶׁר לָמַדְתִּי

כִּי אַךְ לְפִי אֵמוּן לְבַב תְּשׁוּרָה יְקָרָה

וְאִם עוֹלַת שׁוֹר לְרֵיחַ נִיחוֹחַ תַּעַל

גַּם רְעוּתָה עוֹלַת עוֹף אֵין בָּהּ כָּל מַעַל

זֹאת גַּם זֹאת יַחַד לְפִי הַלֵּב נִבְחֲרָה.


רַב חְֶסֶד דְּרָכָיו לְבֶן אֱנוֹשׁ יוֹדִיעַ

לֵאמֹר: אָרְחִי לְמַד כִּי נֹגַהּ יוֹפִיעַ

גַּם בִּנְתִיב זֶה הֵן יָדַעְנוּ רַב דַּעַת

כִּי לֹא יִבֶז רָם אֶשְׁכָּר שְׁפַל בֶּרֶךְ

גַּם כִּי לֹא יוֹסִיף לוֹ מְאוּם דַּל הָעֵרֶךְ

הֲלֹא זֹךְ לְבָבוֹ יַקְרִיב בְּאֵין מִגְרַעַת?


לָכֵן אִמְצִי מִנְחָתִי אַל נָא תִירָאִי

חוּשִׁי אַל תַּעֲמֹדִי אַל תִּתְמַהְמָהִי

אִמְרִי לְפִינֶ״ס: אֵלֶיךָ רַב תִּפְאֶרֶת

מִקִּרְיַת אַרְבַּע עַד הֵנָּה שֻׁלַּחְתִּי

גַּם כִּי מוּל חָכְמָתְךָ לְאֶפֶס נֶחְשַׁבְתִּי

אֱהִי בְעַנְוָתְךָ לְאַהֲבָה מַזְכֶּרֶת.


מאת מוקירו ומכבדו בכל לב נאמן

אהבתו הצעיר אברהם ברוך מני ס״ט


בית דין הצדק או צדק ומשפט לגמר למודי הלכות דינים


עַל כֵּס מִשְׁפָּט הִתְנַשֵּׂא בְיָפְיְךָ צֶדֶק

וְעִם אֱמֶת בְּחִירָתְךָ חַזֵּק כָּל בֶּדֶק

וּבְזֹךְ מִלֶּיךָ מִפְּנִינִים יָקְרוּ

הֲדֹךְ בְּנֵי עַוְלָה מִדְּרָכֶיךָ סָרוּ.


זֹךְ מִלֶּיךָ, רוֹזְנֵי פֶלֶךְ יִשְׁמָעוּ

וּכְפֶלֶךְ עֹשְׁקֵי דַלִּים (כל) יוּקָעוּ

בַּתֵּק בְּעֹז חַרְבְּךָ כָּל יָשֵׁן בְּחֵיק פֶּשַׁע

וּבְצֵל בַּחוּנֶיךָ יַחְסוּ רְצוּעֵי רֶשַׁע.


אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת

אַשְׁרֵי רַבָּן יַעֲקֹב גִּבּוֹר הֶחָיִל

יוֹסֵף וּמֹשֶׁה, בִּי, יְמִינָם לֹא תֵלַהּ.


אַשְׁרֵי כֹהֲנֶיךָ יִקְרֵי תִּפְאֶרֶת

וְיֶתֶר דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ יוֹמָם וָלַיִל

לִי הַאֲצֵל אֵל, מִזִּיו כְּבוֹדָם סֶלָה.


כתבתי על פתח שער פסק ששלחתי לאחד ממיודעי


פֹּה עֲמֹד קוֹרֵא, פֹּה פְתַח הַשַּׁעַר

וּדְפֹק דֶּלֶת טֶרֶם תָּבֹא הַבַּיְתָה

וְדַע אֵיפֹא כִי לַחְקֹר בִּנְיָן נִבְחַרְתָּ

הַאִם יִכּוֹן אוֹ הֲיִפֹּל מִסַּעַר.


חֲמָתְךָ מַהֵר אַל נָא עָלָיו תְּעַר

לֵאמֹר כֻּלּוֹ עָלָה שָׁמִיר וָחֶדֶק

אַל תֹּאמַר גַּם זֹאת, כִּי אֵין בּוֹ כָל בֶּדֶק

וּזְכֹר כִּי הַבּוֹנֶה עוֹדֶנּוּ נַעַר.


הַשְׁקֵט הַשְׁקֵט וּרְאֵה פְנִימָה וָחוּצָה

חֲקֹר וּשְׁמֹט וּדְרֹשׁ וּכְתֹב עַל לוּחַ

חֵפֶץ תִּמְצָא אוּלַי כִּי לֹא תָקוּצָה.


הֲלוֹם קִדַמְתִּי פֹה לְבַל יַעַל רוּחַ

עַל לְבָבְךָ לֵאמֹר, מַהֵר בּוֹ אָרוּצָה

עַתָּה בֹא אֶל בֵּיתִי הִנּוֹ פָתוּחַ.


ברכה לידיד


לְשָׁנִים דְּשֵׁנִים / וּזְמַנִּים לֹא נִמְנִים / וּזְקוּנִים נְכוֹנִים / בִּרְנָנִים תַּגִּיעוּ

בְּבָנִים נְבוֹנִים / הֲמוֹנִים אֱמוּנִים / רוֹזְנִים וּסְגָנִים / פְּנִינִים יַבִּיעוּ

וְכַמָּה וְכַמָּה / בְּחָכְמָה וּמְזִמָּה / כְּחַמָּה וְכִימָה / בִּנְעִימָה תוֹפִיעוּ

וּבְעָצְמָה בְקוֹמָה / שְׁלֵמָה וּתְמִימָה / כְחוֹמָה רוֹמֵמָה / מֵאֵימָה תַרְגִּיעוּ

כִּנְהָרִים נִגָּרִים / סַפִּירִים וּמְהִירִים / נֶהְדָּרִים נִבְחָרִים / חֲדָרִים תַּצִּיעוּ

בִּדְבָרִים יְקָרִים / אוֹצָרִים שְׁמוּרִים / מִבְצָרִים וּשְׁעָרִים / נִגְזָרִים תּוֹשִׁיעוּ

בִגְבוּרָה יְתֵרָה / בְּתוֹרָה וְסִפְרָא / וּגְמָרָא בְרוּרָה / אוֹרָה תַשְׁפִּיעוּ

נָא אֵל נָא שְׁמַע נָא / תְּחִנָּה לְמָנָה / נְתוּנָה נְתוּנָה / וּרְנָנָה יָרִיעוּ.


על גליון חלק למי שלא שלח מכתב


לֵךְ נָא גִּלָּיוֹן, קַח שִׂיחַ

מֵאֵת דּוֹד לִבּוֹ הִקְשִׁיחַ

כָּמוֹךָ לֹא מָצָא קַחַת

לָכֵן מִנִּי יִגְזֹל נַחַת.


אִם מִכְתָּבֶיךָ דּוֹד חָסְרוּ

אַךְ עַל כִּי גִּלָּיוֹן לָךְ אַיִן

הִנֵּה לָךְ זֶה פָנַי חָוְרוּ

לִי בוֹ תֵן מֵרֶקַח הַיַּיִן.


לבעל חוטם גדול


הֵן הַחֹרֶף / פָּנָה עֹרֶף / וָאֶשְׁאֲלָה / כֹּה בְּבֶהָלָה

אָבִיב זָרַח / דֶּשֶׁא פָרַח / אֵיךְ יָכוֹל הוּא / לְסָבְלֵהוּ

לְעֻמָּתוֹ / וְלִקְרָאתוֹ / אִם בּוֹ אֵיפֹא / עֲלֵי גוּפוֹ

הֵן הַחוּצָה / לוֹ אָרוּצָה. / כִּפְלַיִם לוֹ / בְּמִשְׁקָלוֹ.


שָׁם רָאִיתִי / שָׁם חָזִיתִי / שׁוֹמְעִים מִלַּי / עֲנוּ אֵלַי

אִישׁ אַף גָּדוֹל / כְּמוֹ מִגְדֹּל / עַל כֵּן הוֹלֵךְ / כְּמוֹ הֵלֶךְ

כְּמוֹ מִבְצָר / כְּמוֹ אוֹצָר / דַּל שָׁחוֹחַ / בְּלִי כֹחַ

כְּמוֹ אֹרֶן / וְגַם תֹּרֶן. / כִּי לוֹ אַפּוֹ / הִכְבִּיד אַכְפּוֹ.


חידות. י״ז שבט התר״מ.


אֵשׁ כִּי תָבִיאוּ

בְּבִטְנִי עוֹד אֵינֶנִּי

וְרֹאשִׁי כִּי תָסִירוּ

הֲלֹא מֵת הִנֵּנִי

אִם בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה

וִידַעְתֶּם כִּי אֱמֶת אֲדַבֵּרָה.


כ״א שבט התר״מ.


אָנֹכִי לֹא נִמְצֵאתִי

גַּם לֹא נִרְאֵיתִי

לֹא בָאָרֶץ וְלֹא בַשָּׁמַיִם

וְלֹא בָאֵשׁ וְלֹא בַמַּיִם

לֹא בְהָרִים וּגְבָעוֹת

וְלֹא בַעֲמָקִים וּבְקָעוֹת

לֹא בַיַּבָּשָׁה וְלֹא בַיַּמִּים

וְלֹא בַבָּתִים וְלֹא בָאֲגַמִּים

בַּמִּזְרָח לֹא הָיִיתִי

וּבַמַּעֲרָב לֹא אָבִיתִי

מִצָּפוֹן נִצְפַּנְתִּי

וְדָרוֹם לֹא הָלַכְתִּי

לֹא בַחַיִּים תִמְצָאֻנְנִי

וְלֹא בַמֵּתִים תְשַׁחֲרֻנְנִי

אֵינֶנִּי מִן הָאֲנָשִׁים

וְגַם לֹא מִן הַנָּשִׁים

אֵינֶנִּי מִן הַדּוֹמְמִים

וְלֹא מִן הַשָּׂדוֹת וְלֹא מִן הַכְּרָמִים

אֵינֶנִּי מִן הַצּוֹמְחִים

כְּצִצִּים אוֹ פְרָחִים

וְלֹא מִן הַחַיָּה וְלֹא מִן הַבְּהֵמָה

וְלֹא מִן הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ בָּאַדָמָה

אֵינֶנִּי מִן הָרֶמֶשׂ אוֹ מִן הַחֲגָבִים

וְלֹא מִן הַשְּׂרָפִים וְלֹא מִן הָעַקְרַבִּים

לֹא מִן הַדָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם

וְלֹא מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם

אָנֹכִי בְלַהַב נָפַלְתִּי

וּבָאֵשׁ לֹא נָגַעְתִּי

וּכְמוֹ מִגְדָּל נִמְשַׁלְתִּי

וּבְמִגְדָּל יָשַׁבְתִּי

אָנֹכִי בִּבְתוּלָה חָשַׁקְתִּי

וְכָל עֲלָמוֹת אָהַבְתִּי

אַלְמָנָה וּבְעוּלַת בַּעַל

פִּלֶּגֶשׁ אוֹ חוֹלֶצֶת נַעַל

וּבְכָל זֹאת כֵּן אָמַרְתִּי

אַךְ אִשָּׁה לֹא חָפַצְתִּי

לֹא אֶקְרַב אֵלֶיהָ

וְלֹא אֶרְאֶה פָנֶיהָ

אֲנִי רֶגֶל לְכָל רֶגֶל

גַּם לַנָּמָל גַּם לָעֵגֶל

בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ

בִּי הַשֻּׁלְחָן יַעֲרֹכוּ

לֶחֶם אֵין זוּלָתִי

וּבְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתִּי

רֵאשִׁית לְכָל לֶקַח עַמִּי

לְכוּ לִמְדוּ וּדְעוּ שְׁמִי.


יו״ד אדר א תרמ״א.


שאלה


חִידָתִי הַגֵּד נָא יְדִידִי וּכְבוֹדִי

בִּינָה הֲגִיגִי וּפְתַח מַנְעוּל סוֹדִי

אֱמֹר אֵיךְ נִהְיָה זֹאת אֲשֶׁר אִישׁ יְהוּדִי

בְּצֶדֶק יִקְרָא אֶל בֶּן אֲחוֹתוֹ דּוֹדִי?


תשובה


לֹא נִפְלֵאת הִיא מֶנִּי חִידָתְךָ גַּם לֹא רְחוֹקָה

כִּי יִקַּח לוֹ אַבְרָהָם בַּת כַּלָּתוֹ רִבְקָה

אֲשֶׁר יָלְדָה לְאִישׁ זָר עַל כֵּן לֹא לוֹ תְהִי לְפוּקָה

נִין וָנֶכֶד יְהִי לוֹ וְזֶה אֶל זֶה דּוֹד כַּדָּת וְכַחֻקָּה.


שבע בנינים אשר לשפת עבר. כ׳ חשון תרמ״א חבת״ו.


נְצֹר מְאֹד דִּקְדּוּק שָׂפָה נְצֹר אֲשֶׁר פָּקַד

נְצֹר כָּלִיל חֻקָּיו וּבַל אֶחָד יְהִי נִפְקַד

הֵן בְּנִיב וְדֵעַ אוֹתְךָ אֵל עַל כֹּל פִּקֵּד

וְאִם נִיבְךָ בְאֵין בִּינָה וְחֹק דִּקְדּוּק פֻּקַּד

שִׁחַתָּ טוּב אֵל אֲשֶׁר בְּיָדְךָ הִפְקִיד

גַּם זֹךְ תְּפִלָּה וְתוֹרָה בְּיַד דִּקְדּוּק הָפְקַד

עַל כֵּן גַּם אַתָּה תּוֹךְ יוֹדְעָיו הִתְפַּקֵּד

ויש אומרים כי יש בנין שמיני הנקרא הָתְפָּקֵד כמו והלוים למטה אבותם לא הָתְפקדו (במדבר א, מז) והוראתו על הפעולה החוזרת אליו ע״י אמצעי בענין שהוא יוצא לשלישי בפועל או בהפעיל.


האמת. י״ז התר״מ מצרים.


אָנֹכִי לֹא שֻׁנֵּיתִי

מִנִּי אָז הָיִיתִי

לֹא הֶחֱלַפְתִּי בְגָדַי

לֹא פָשַׁטְתִּי מַדַּי

וְרַבִּים יְבַקְשׁוּנִי

וּמְעַט יִמְצָאוּנִי.


ר״ח אייר תרמ״א דמשק.


אִישׁ – בַּעַר לֹא יֵדָע

הוּא – אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע

עַל כִּי אִישׁ בַּעַר – לֹא יָדַע

עַל כֵּן אִישׁ בַּעַר – לֹא! – יֵדָע.


העצלה והאהבה. ה׳ שבט תרמ״ב יפו ת״ו


תְּגֹרַשׁ הָעַצְלָה מִלִּפְנֵי הָאַהֲבָה

אַךְ לֹא הָאַהֲבָה מִלִּפְנֵי הָעַצְלָה

כִּי גַם אִם הָעַצְלָה תִקְדַּם קְדִימַת הַזְּמָן

הֵן אַהֲבָה תִקְדַּם לָהּ קְדִימַת הַמַּעֲלָה.


משוכבת חיקך שמור פתחי פיך. כ״ו שבט תרמ״ב יפו.


עֲלֵי לִבְּךָ חֲרֹת אַתָּה הַגֶּבֶר

מַפֶּלֶת שִׁמְשׁוֹן בְּגַלֹּה סוֹד לִדְלִילָה

אָז אֶל מַצְפּוּנֶיךָ אוֹתוֹ שִׂים קֶבֶר

וּלְשׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ אַל יְהִי סוֹד נִגְלָה.


שיר חנוכת הבית על השמינית


עוּרִי אֵם כָּל קֹדֶשׁ עוּרִי שְׂפַת עֵבֶר

וּבְנוֹת שִׁירִי כַּנְּשָׁרִים יַעֲלוּ אֵבֶר

יִשַּׁב הָרוּחַ וְרוּחֵךְ גַּם יָפִיחַ

יִזַּל טַל אוֹרֵךְ וְטַלֵּךְ אַל תִּמְנְעִי

וְנִטְפֵי הַדִּבֵּר מֶנִּי אַל תִּגְרְעִי

גַּם בְּקַוֵּי שֶׁמֶשׁ זוּ נָגְהֵךְ יַזְרִיחַ

יִשְׁלַח כְּנַף הַשַּׁחַר צִירֵי הַזֹּהַר

וְאַתְּ תִּשְׁלְחִי עֶצֶם מִלַּיִךְ לָטֹהַר.


אֵל נוֹרָא תְהִלּוֹת אָנֹכִי אָשִׁירָה

וּכְמַר מִדְּלִי מִנִּפְלְאוֹתָיו אַזְכִּירָה

בְּקוּם עָלֵינוּ יָוָן כִּזְאֵב הָעֶרֶב

וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ אֲנִי וְאַפְסִי נֵצַח

שָׁלַח עַוָּל שֵׁן וְזֵד רָע מַלְתְּעוֹת רֶצַח

וּבַת יַעֲקֹב אָכַל שַׁחַר וָעֶרֶב

עַל כֵּס בְּכוֹר מָוֶת יָשַׁב יוֹרֵשׁ עֶצֶר

וְעַצְמוֹת בֵּן וָאָב גָּרַם גֶּזַע וָנֵצֶר.


בַּת יַעֲקֹב זוֹ אָמַר צַר גְּבַהּ הָרוּחַ

שֶׂה, מְנַהֵל אֵין לָהּ בְּצִלּוֹ כִּי תָנוּחַ

אָכֵן בֵּין עַמִּים כַּלְּבִיאָה רָבָצָה

וְעַל צַלְמֵי אֱלִיל זְהָבָם שֵׁן חָרָקָה

הֵנִיעָה רֹאשׁ אַף לַעֲגָה וְגַם שָׂחֲקָה

וְעַל סֶלַע לִבָּהּ אֵימָתִי נֻפָּצָה

לֹא תֵדַע זוֹ כִי הִיא אַךְ שֶׂה צוֹלַעַת

רֶגַע חֵץ יִרְדְּפָהּ וְהִנֵַּה הִיא גֹוַעַת.


אִם מִגִּזַּת צַמְרָהּ עַד כֹּה לָבַשְׁתִּי

וָאֶשְׁתֶּה חֲלָבָהּ גַּם עוֹרָהּ פָּשַׁטְתִּי

הֲלֹא עוֹד שְׁמָהּ יָנוּב יִפְרַח כַּגֶּפֶן

לָכֵן אֵל אֵשׁ זַעְמִי אֹמַר תִּקְדָּחִי

אַל נָא תָשׁוּבִי עַד נָקָם תִּקָּחִי

וְאַתָּה שִׁלְחִי לְתַעְרֵךְ עֹרֶף תֵּפֶן

עַד לֹא תַשְׁאִיר גַּם שָׂרִיד אַל תָּשׁוּבָה

לֹא תִשְׁקֹט עַד תַּעַשׂ אֲשֶׁר אֲנוּבָה.


אִם אֳנִי יַהַדְּפוּ עֹז גַּלִּים הַיָּמָּה

הֵן הַקֶּרֶשׁ יָרוּם עַל וְעוֹד לֹא תַמָּה

אַךְ גַּם הַמַּפֵּץ אִם יֵרֵד אַחֲרֶיהָ

הֲלֹא זִכְרָהּ יָסוּף כְּאַיִן וּכְשַׁחַק

מֵאָפַע יִמְעַט כִּרְחוֹץ בִּדְיוֹ מַחַק

לָכֵן עַד הַיְּסוֹד אַחְרִיב כָּל נָוֶיהָ

וְזֵכֶר שֶׂה זוֹ תוֹךְ מְצוּלוֹת אַשְׁקִיעַ

שֶׂה רוֹעֶה אֵין לָהּ וְאָב הֲלֹא יַכְרִיעַ.


לֹא וָלֹא! יַרְעֵם אֵל עִזּוּז מִשָּׁמַיִם

רוֹעֶה אֲנִי וְשׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם

אִם בִּמְחִיר חֵטְא אוֹתָהּ בְּיָדְךָ מִגַּנְתִּי

הֵן אוֹתָהּ אֶפְדֶּה כִּי אֵלַי תַּעֲרֹגָה

אֵלֶיךָ שִׁלְחֲךָ אֶשְׁלַח וְיַהַרְגָה

חַרְבְּךָ, אַךְ נָוְךָ יַחְרִיב, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי

וּדְמֵי מְשַׂנְאֵי ה׳ אַךְ יָלֹקּוּ

רְמָחִים מֹרָטּוּ וַחֲרָבוֹת יָשֹׁקּוּ.


מִמַּטֵּה אַהֲרֹן יְשׁוּעָה, אֵל, הִצְמַחְתָּ

כַּאֲשֶׁר מִמַּטֵּהוּ אָז צִיץ הִפְרַחְתָּ

בְּיַד מַתִּתְיָהוּ אוֹיֵב עַמְּךָ תַּתָּה

וּבְשִׁמְךָ יָהּ נָשָׂא דֶגֶל הַיֵּשַׁע

וּמַכַּבִּי כִבָּה אֵשׁ גְּאוֹן הָרֶשַׁע

וְנֶפֶשׁ כְּפִירִים מִנֶּחְשָׁלִים אֵַךְ חַתָּה

עַד קוֹל רָם נִשְׁמַע מִזָּקֵן עַד נַעַר

הֵן שֶׂה אֲמוּלָה נָשְׂאָה זְאֵב מִיַּעַר.


וּבַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לַתְּשִׁיעִי הַחֹדֶשׁ

כְּיוֹם נִתַּן שִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם תּוֹךְ הַקֹּדֶשׁ

טִהֲרוּ מִקְדָּשְׁךָ עַמְּךָ וַיָּרִיעוּ

וַיִּזָּר שְׂשׂוֹן שׁוּשַׁן עַל כָּל שַׁעַל

וּמְנוֹרָה הֵאִירָה וְלַהֲבָהּ יַעַל

וְנֵרוֹתֶיהָ דּוֹר דּוֹר אֹמֶר יַבִּיעוּ

לֹא יָעֹז עַם אַב כְּאַלּוֹן גָּבוֹהַּ

וְלֹא יִדַּל עַם, אַךְ בִּרְצוֹן אֱלוֹהַּ.


השירה אומרת


הֲתֵדְעוּ מִי יְלָדַנִי / הֵן זֶה סוֹפְרִי הוּא כְתָבַנִי

מִי זֶה כֹה הֲלוֹם שְׁלָחַנִי? / אָבְרָהָם בָּרוּךְ מָנִי.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.