אַל תְּסָרֵב לַטַּל. אַל תְּסָרֵב לִגְדּוֹל.

שְׁאוֹל־דַּיֶּךָּ פָּצְתָה פִּיהָ עוֹד שִׁלְשׁוֹם;

רוֹפְאֶיהָ חַקּוּ חֹק: חַיָּב אַתָּה לִנְשׁוֹם

בַּעֲמִידַת יָבֵשׁ, צוֹחֵק, חוֹסֵךְ עָמָל.

– אַל תְּסָרֵב לַטַּל. אַל תְּסָרֵב לִגְדּוֹל.

הִיא נִרְדְּמָה; אֲבָל אֲנִי רוֹאֶה עֵינֶיהָ בְּעֵינַי,

תּוֹחֲלוֹתֶיהָ, כִּשְׁתִילִים עִקְּשִׁים, נֶאֱחָזוֹת בִּקְרוּם הָאֲדָמָה,

וּבַחֲמִימוּת צְמִיחָה אִטִּית, נִכְמֶרֶת – לִקְרָאתָהּ

עוֹלִים וּמִשְׂתָּרְגִים כָּל שָׁרָשַׁי, תוֹלְדוֹת שַׁלֶּכֶת בֻּסְתָּנַי.

כִּי מַה נוֹתַר? שַׁלְהַב־הַנֵּר; מִדְרַךְ־הַיָּד; לֹא־לְוַתֵּר.

לֹא לְוַתֵּר. לִדְלוֹק מִנֶּגֶד. לַחֲבוֹק. לְהִתְאַכְזֵר.

בְּיוֹם לֹא־יְרֹנַן הָטַח שַׁלְהַב־הַנֵּר בְּרֹאשׁ הָהָר,

תָּבוֹעַ יָם, שָׁמַיִם וּמִדְבָּר אֶל כֵּס מִשְׁפַּט הַנֵּר!

כִּי לֹא לִדְעוֹךְ בַּכּוּךְ – לֹא־לְוַתֵּר.

1

סִירַת הַהַצָּלָה מְלֵאָה עַל גְּדוֹתֶיהָ

וּמִתְרַחֶקֶת עַל־פְּנֵי יָם גּוֹעֵשׁ, מֵמִית.

בְּכוֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים אֲנִי שׂוֹחֶה עַד דַּפְנוֹתֶיהָ,

נִתְלֶה בְּיָד קוֹפֵאת, נוֹעֶזֶת, קַמְצָנִית

וּבְגָרוֹן דָּרוּךְ־עַד־מַחֲנָק נוֹשֵׁם אֶת זַעַף תִּקְווֹתֶיהָ.

2

מִי בַּסִּירָה צָהַל כָּמוֹנִי הַנִּתְלֶה?

חוֹתְרֵי בַּמְּשׁוֹטִים? מוֹתְחֵי מִפְרָשׂ גֵּאֶה?

הַמְקַלְּלִים? הַמְזַמְּרִים? אוֹחֲזֵי הַהֶגֶה?

אוּלַי צָפִיתִי כְּכֻלָּם־יַחְדָּו לָאִי שֶׁיִּגָּלֶה?

1

קָרָאתִי אַלְפֵי שִׁירִים

הֵם לֹא מָנְעוּ מִמֶּנִּי לְהַצִּית שִׁיר מִשֶּׁלִּי

הֵם לֹא הֲפָכוּהוּ לִמְיֻתָּר

וְאֶפְשָׁר שֶׁכֻּלָּם, כּוֹלֵל שֶׁלִּי, מְיֻתָּרִים

2

מֵאוֹת חֲכָמִים הִזְהִירוּנִי בְּסוֹד נִסְיוֹנָם

הֵם לֹא מָנְעוּ מִמֶּנִּי לִפּוֹל וְלָקוּם בְּמִקְצַב חָכְמָתִי

הֵם לֹא עָשׂוּ אֶת חַיַּי חַקְיָנִים כִּרְאִי

וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אַשְׁחִיל אַף פַּעַם חוּט נִסְיוֹנוֹתַי בְּמַחַט שִׁפְיוֹנָם

3

אַף־עַל־פִּי־כֵן, וְעַל כָּרְחִי, הָיִיתִי רְאִי מְחֻסְפָּס

לְמַה שֶׁהֻצַּת וְנֻסָּה לְפָנַי, בִּלְעָדַי וּבְעֶצֶם זְמַנִּי הַפְּסֵיפָס

אַךְ הָיִיתִי יוֹתֵר: עָנִי שֶׁהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ עַד זְהַב הַיִּחוּד

בִּלְפוֹת רְעוּתָהּ אֶת נִסֵּי הַזִּירָה הַנְּחוּשִׁים, הַחוֹלְשִׁים עַל

                זֵעָה וְחָמָס.

אַתָּה עוֹד חַי, הַחִמְרִיּוֹת שָׁרוֹת.

רַק הוּא מֻטָּל גּוֹסֵס, וְאֵין מַצִּיל.

רְאֵה כָּל מְנוֹת גּוֹרַל־אָדָם צוֹנְחוֹת וּמַחֲוִירוֹת

קָבָל נֶכֶס זֶה, שֶׁאֵין גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְאָצִיל:

הַגּוּף הַחַי וְהַפָּעִיל וְהַשְׂפָתַיִם הַדּוֹבְרוֹת.

הוּא לֹא חָטָא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת מִמֶּךָּ,

אַך הוּא אָזַל בְּעֶצֶם נַהֲרָתוֹ.

וְאִם תַּעֲמוֹד שׁוֹמֵם – זוֹרֵם הִנֶּךָּ

בָּאוֹר אֲשֶׁר נָצַר טָהֳרָתוֹ.

חָלָק נוֹלַדְתָּ, כִּמְעַט חָלָק תַּחְמוֹק –

“טַבּוּלָה רָזָא” זוֹ כּוֹפְלָה חָכְמַת ג’וֹן לוֹק.

כָּל נֻסְחָאוֹת־הַכֵּר וְתַבְנִיּוֹת אִידֵיאָה

אַחַת־אַחַת יִכְלוּ – וּבְדַל פְּלִיאָה תִשְׁבּוֹק.

כָּאַדָּרוֹת אֲשֶׁר קְבוּעוֹת זְמָן רַב בַּמֶּלְתָּחָה,

כְּמִטְפְּחוֹת־הַצִּבְעוֹנִין וְכוֹבְעֵי־גֶרֶב־מַעֲרָכָה:

כָּךְ נִלְבָּשִׁים הֵם וּבָלִים בִּגְדֵי הַדַּעַת וְהַסּוֹד.

אַחַר: תִּמְהוֹן וְנֵס עֵירֹם, מִלִּים סְפוּרוֹת וַאֲנָחָה.

1

יוֹם־יוֹם דִּין מָוֶת עַל דַּרְכִּי, בַּבַּיִת, בַּכְּבִישִׁים, בַּקְּרָב.

פִּתְאוֹם צוֹנֵחַ, מִתְנַפֵּץ, נִמְחָץ, נִדְקָר, נִשְׂרָף

אָדָם, אָדָם נָכְרִי, וְרַק אָדָם, אוֹ רֵעַ בּוֹ קָשַׁרְתִּי תוֹחַלְתִּי –

אֲבָל אֵינֶנִּי מִתְאַבֵּל, עוֹטֶה יוֹם־יוֹם שַׂק אֵפֶר וְאַכְזָב.

2

הִנֵּה הֵם מֻטָּלִים סְבִיבַי בְּמִלְיוֹנֵי גְוִיּוֹתֵיהֶם,

בִּקְטֹרֶת הַזְּוָעָה הַחַיָּתִית, בְּדֹמֶן הַדְּמָעוֹת שֶׁלֹּא נִקְרַשׁ,

הוֹרַי וְאַחְיוֹתַי בָּהֶם, רֵעַי מִנֹּעַר בְּגִילָם, בְּצִפִּיּוֹתֵיהֶם –

אֲבָל אֵינֶנִּי מִתְאַבֵּל, יוֹשֵׁב יוֹם־יוֹם בְּאֵפֶר שֶׁקֻּדַּשׁ.

3

צַדִּיק אֶחָד אָמַר: "כָּל עוֹד אֶשְׁמַע בְּכִי יֶלֶד בָּעוֹלָם

לֹא אֵדַע אֹשֶׁר." – אֶת חַיָּיו הַרְאוּ לִי בְּזוּטָם וּבְעִרְטוּלָם,

חַיֵּי צַיְקָן עָדִין, הַמְקַבֵּץ יוֹם־יוֹם אֶת נַהֲמוֹת הַיִּסּוּרִים

כְּדֵי לְהִתְאַבֵּל, לְהִתְאַפֵּר בְּאֵפֶר בַּעֲבוּר כֻּלָּם!

4

חַיִּים קוֹבְרִים אֶת מֵתֵיהֶם, קוֹבְרִים אֶת קִפְאוֹנָם כְּדֵי לִחְיוֹת.

מִגֵּיא־הַקֶּטֶל נֶחֱזַק בִּקְצִיר יְבוּל־עָמָל, בִּיפִי הַזִּכְרִיּוֹת.

כָּל־עוֹד אֶשְׁמַע צְחוֹק יֶלֶד בִּכְפָרִי, לֹא אֶזְרֶה אֵפֶר־שָׁוְא.

הַמַּתְחִילִים־כָּל־בֹּקֶר־מֵחָדָשׁ פּוֹדִים אֶת מֵתֵיהֶם לִחְיוֹת.

הִנֵּה לְמַעַן הַשִּׁיר הָאֶחָד

שֶׁעָלָה בִּי עָגֹל וּמְחֻסְפָּס וְנוֹשֵׁם בִּרְהָטָיו הַמְלֵאִים

לְמַעַן הַשִּׁיר שֶׁיֹּאמַר לִי דַּיַּי וּפָכַר בִּי גְבוּלִים

וְשִׁלֵּם מַאֲזַן מַתְּנוֹתַי בְּאַחַד הַנְּצָחִים הַגֵּאִים –

לְמַעַן פִּלְאוֹ שֶׁהָיָה וְיִהְיֶה כְּנִצַּת הַתָּמִיד

לְמַעַן מַגָּעוֹ בְּעוֹר־הַתֹּף הַחַי שֶׁל הָעוֹלָם

לְמַעֲנוֹ