אַתָּה אֵינְךָ קוֹבֵעַ לְךָ עִתִּים לְשִׁירָה

וְאֵין לְךָ מַה שֶּׁקָּרוּי בְּשֵׁרוּת־הַשִּׁדּוּר

בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה־מְרֻמֶּזֶת (מֶלְקָחַיִם וְרָאשֵׁי־בְּהוֹנוֹת)

“רֶגַע שֶׁל שִׁיר”.

אַתָּה פָּשׁוּט נִמְצָא יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן —

שֻׁלְחָן גָּדוֹל, שֻׁלְחָן קָטָן (מַה־זֶּה־חָשׁוּב)

וְשָׂם עָלָיו גִּלְיוֹן נְיָר

וְשׁוֹלֵף אֶת עֶטְךָ הַכַּדּוּרִי, הַמְנַוֵּן כָּל־כָּךְ

אֶת כְּתַב־יָדְךָ הָאִישִׁי, וּמַתְחִיל

וּמַתְחִיל לְהָשִׁיט אֶת הַחֹד הַמַּשְׁחִיר

עַל חֶלְקַת הַנְּיָר הַלָּבָן (אוֹ הַצָּהֹב, אוֹ הַשָּׁחוֹר)

וּמַטִּיל עָלָיו אוֹתִיּוֹת

הַהוֹיוֹת לְמִלִּים

הַמִּצְטָרְפוֹת לְשׁוּרוֹת

הַמִּסְתַּכְּמוֹת בְּשִׁיר.

וּכְשֶׁכָּל זֶה נִגְמָר, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁנִּגְמַר

וּכְלֹא־מַאֲמִין אַתָּה נִבָּט אֶל דַּף־הַנְּיָר

וּלְתִמְהוֹנְךָ אַתָּה נוֹכָח לִרְאוֹת

שֶׁהַתּוֹצָאָה הִיא בְּדִיּוּק מַה שֶּׁרָצִיתָ

לְהַבִּיעַ לְבַטֵּא לוֹמַר לִשְׁפֹּךְ —

אוֹ מַה שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּחַגְוֵי הַחֹמֶר הָאָפֹר

אוֹ בְּסֵתֶר הָעוֹרְקִים,

רָצָה לִשְׁפֹּךְ, לוֹמַר לִפְלֹט הַחוּצָה

בָּרֶגַע שֶׁהֵחֵל הָעֵט הַכַּדּוּרִי

לְהַדֵּס עַל־גַּבֵּי הַנְּיָר

לְדַרְדֵּר אֱגוֹזֵי־אוֹתִיּוֹת

שֶׁהִצְטָרְפוּ לְמִלִּים

שֶׁהִתְחָרְזוּ לְשׁוּרוֹת

וְהָיוּ לְשִׁיר.

וּכְמִשְׁתָאֶה אַתָּה רוֹאֶה, כְּמוֹ בִּרְאִי, אוֹ

כְּמוֹ בְּמַבְחֵנָה, אֶת עֶצֶם־עַצְמְךָ,

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, אוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה,

שֶׁל יוֹם אוֹ לַיְלָה,

אֶת הַלְּשַׁד אֲשֶׁר, כְּכָל הַמִּסְתַּבֵּר,

הָיָה מְפַכֶּה בְּעַצְמוֹתֶיךָ,

אֶת חוֹתַם הִסְתַּכְּלוּתְךָ לְגֵו וּלְבָר,

אֶת הָאַוָּה וְהַכְּאֵב

אֶת הָרַעַד וְהַסּוֹד

אֶת הָרָעָב וְהַיֻּמְרָה

אֶת הַחָכְמָה וְהַסִּכְלוּת

אֲשֶׁר הִנֵּה־זֶה בָּאוּ וְהֻבָּעוּ

בְּמַעֲשֶׂה אֶחָד חָטוּף, לֹא־מְכֻוָּן, מוּסַח־מִדַּעַת

כְּמוֹ שֶׁל כִּבּוּשׁ סָבִיל, גְּלוּי־עֵינַיִם

וְהִתְמַסְּרוּת פְּעִילָה, עֲצוּמַת־עַיִן.

וּלְפֶתַע מִתְבָּרֵר לְךָ (תָּמִיד לְפֶתַע)

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

מִלֵּא אוֹתְךָ כְּדֵי לְרוֹקֶנְךָ —

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

קָבַע לְךָ

מוֹעֵד עִם מִישֶׁהוּ

בְּתוֹכְךָ.

1966

יוֹשֵׁב־לוֹ קַיְטָן בְּבֵית־הַבְרָאָה שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה, כִּמְעַט לְבַדּוֹ,

מוּל כְּבִירֵי הָרַקָּפוֹת־בַּהָמוֹנָן־וּבְעוֹנָתָן — וּבַדֶּשֶׁא, פְּרָגִים

מְבַצְבְּצִים בִּשְׁחוֹר־לִבָּם, אַף הֵם בְּעוֹנָתָם, עִתִּים יִשָּׁמַע קוֹל הַתּוֹר,

וְיֵשׁ וּסְקַיְהוֹק מְתַמְרֵן יַחֲלֹף בִּתְכוֹל־רָקִיעַ צַח עַד־לִצְוָחָה.

מַה־יָּפָה הָעוֹנָה שֶׁמִּחוּץ לָעוֹנָה.

אַחַר הָאֲרוּחָה יְטַיֵּל הָאוֹרֵחַ בֵּין עֵצִים גִּבְהֵי־צַמֶּרֶת שֶׁבַּגַּן,

אוֹ יָפוּשׁ עַל כִּסֵּא־הַמַּרְגּוֹעַ, בַּשֶּׁמֶשׁ הָחָרְפִּית. הִנֵּה זַרְזִיר

מְחַבֵּט כְּנָפַיִם. הַקַּיְטָן־הַחוֹרֵג נִנְעָר. מִשּׁוּם־מָה הוּא חָשׁ עַצְמוֹ

כַּאֲגַּרְטַל סִינִי עַתִּיק, מִתּוֹךְ פִּזּוּר יָרִים אֶת הַמִּלּוֹן הֶעָב אֲשֶׁר

נִקְלַע לְכָאן אֵי־כָּךְ. אָכֵן מָה־רַבּוֹת הַמִּלִּים שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ,

מַמָּשׁ אֵין לְשַׁעֵר. הֲרֵי לְךָ “מָשָׁר”, אוֹ “מֶשֶׁר” תֶּלֶם בְּקַו יָשָׁר הוּא זֶה,

אוֹמֵר הַמִּלּוֹן. כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, “קוּמִי”, שְׂעַר הָרֹאשׁ. וְ “קוּמִי שָׂפָה”, שְׂעַר הַשָּׂפָם.

מִן הַסִּפְרוּת הַתַּלְמוּדִית, כַּמּוּבָן. וְ“דָגוּי” הוּא מִי שֶׁהִתְרַבָּה כִּדְגֵי־הַיָּם.

“רִבְצָל” מָצִינוּ, הוּא מִזְוָדָה קְטַנָּה לְנוֹסְעִים לָשִׂים בָּהּ צֵידָה

לְצָרְכֵי הַדֶּרֶךְ.

גַּם מִלִּים צְרִיכוֹת לְמַזָּל. טוֹב לְמִלָּה שֶׁתִּהְיֶה כִּמְעַט לְבַדָּהּ וְחַד־פְּעָמִית,

אֲבָל בַּתְּנַ“ךְ. כְּנֶגֶד זֹאת, מַה יַּעֲשֶׂה הַקַּיְטָן שֶׁאֵינוֹ בַּתְּנַ”ךְ וְאֵינֶנּוּ חַד־פְּעָמִי

וְהַמָּקוֹם אֵלָיו בָּא הוּא מִחוּץ לָאָפְנָה וְהַזְּמַן הוּא שֶׁלֹּא בָּעוֹנָה

וְהַשָּׁעָה כְּלָל אֵינָהּ שְׁעָתוֹ…יַתְקִין עַצְמוֹ לַדֶּרֶךְ. וְעַד אָז, יִשְׁכַּב־לוֹ.

בַּעֲצַלְתַּיִם. כַּאַגַּרְטַל סִינִי עַתִּיק.

זכרון־יעקב, פברואר 1971

א

מַהֵר, דּוֹקְטוֹר, צָרִיךְ לַעֲזֹר בְּמִסְפָּר 7.

כְּבָר שָׁעָה וָחֵצִי מְנַסִּים לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת הָעֻבָּר.

ב

עִם שׁוּלוּ אֲנִי נִכְנָס לַחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפַּר 7.

שׁוּלוּ זֶה: מַפְּלֵי־בָּשָׂר גַּמְלוֹנִיִּים, מֵצַח גִּבֵּחַ

מִתְנוֹצֵץ בִּרְסִיסֵי־זֵעָה. מַזְכִּיר אֵיזֶה פִּיל אַתְלֵטִי,

כָּבֵד־זָרִיז, סַבְלָנִי, אַךְ גַּם כּוֹמֵס

תַּעֲצוּמוֹת חָרוֹן בָּלוּם בְּחֶדֶק נוֹשֵׁף־קוֹלְטָנִי.

נִמְרָץ הוּא פּוֹסֵעַ, בַּחֲלוּק יָרֹק דְּהוּי־כִּבוּסִים

וְכֻמְתָּה תּוֹאֶמֶת לְפַּדַּחְתוֹ. בְּסֵבֶר עַסְקָנִי תַּכְלִיתִי, אִם גַּם לֹא

שֶׁל מִי אֲשֶׁר יָגֵס בִּכְמוֹ אֵלֶּה אֶת לִבּוֹ. הוֹ, לֹא. וַאֲנִי

אַחֲרָיו, מַדַּי כְּמַדָּיו, מִתְחַזֶה כְּאִישׁ־סֶגֶל, מִסְתַּנֵּן

נָכְרִי וְסַקְרָן בִּמְחוֹזוֹת הַכְּאֵב שֶׁל עִסּוֹת־אָדָם מְחֻטָּאוֹת,

מֻרְדָּמוֹת, שׁוֹתְתוֹת, בִּמְחוֹזוֹת הָאַלִּימוּת הָרְפוּאִית

הַמּוֹשִׁיעָה, הַמְלֻמָּדָה.

ג

גַּבְשׁוּשֵׁי־אֲבָרִים בּוֹצְצִים מִן הַפֹּת הַפְּעוּרָה…

מְשׁוֹךְ, שׁוּלוּ! מְשׁוֹךְ בַּגֶּזֶר! הוֹצֵא אוֹתוֹ חַיִּים!

הוֹצִיאֵהוּ לְחַיִּים…הָיְתָה לוֹ הַפְסָקַת־נְשִׁימָה שֶׁל כַּמָּה

שְׁנִיּוֹת. לָתֵת לוֹ הַנְשָׁמָה, עִסּוּי חָזֶה!…הַיּוֹלֶדֶת,

צְהַבְהַבָּה וְחִוֶּרֶת, אֵינָה יוֹדַעַת כְּאֵב. אֵינָה יוֹדַעַת

מְאוּמָה. מְחַיֶּכֶת מֵעָמְקָיו שֶׁל אַגַּן־יְרֵכַיִם מֻרְדָּם

וְקָהוּי…הַחַיִּים הִנֵּה זֶה יָצְאוּ מִמֶּנָּה, אַךְ נוֹתְרוּ

בָּהּ עוֹד חַיִּים. גַּם שֶׁלָּהּ קְרוּיִים חַיִּים, לֹא כֵן?…

חִיּוּךְ מְרוֹקָן. מְרוֹקָן עַד תֹּם. רָפוּי מִכָּל רָפוּי.

אַךְ גַּם שָׁפוּי. יֶס, סֵיר!…מְחַיֶּכֶת בְּאשֶׁר־שְׂרִידָה רִאשׁוֹנִי,

בַּהֲמִי, חַיָּתִי. מֵעֹמֶק פֻּרְקָן מְעֻרְטָל, חַוָּתִי.

לֹא שְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת מְחַיְּכוֹת בָּהּ. לֹא פֶּה פָּצוּי.

עֶרְוָתָה הַפְּשׂוּקָה מְחַיֶּכֶת. “תּוֹדָה רַבָּה, דּוֹקְטוֹר”,

הִיא לוֹאֶטֶת כְּמוֹ מִבֵּית־סְתָרֶיהָ הָאָפֵל, אֲשֶׁר עַתָּה־זֶה

גָּח עוֹלָם חָדָשׁ מִמֶּנּוּ…“אוֹ. קֵיי., גֶ’נִי”, מַפְטִיר

שׁוּלוּ, “אַתְּ בְּסֵדֶר עַכְשָׁו. אַתֶּם שְׁנֵיכֶם בְּסֵדֶר”.

ד

לַחְלוּחִית־הַכָּרָה מַפְצִיעָה בִּזְגוּגִיּוֹת־עֵינֶיהָ שֶׁל גֶ’נִי.

בְּסָמוּךְ בּוֹקְעִים צְוִיצֵי־בְּכוֹרָה מֵאוֹתוֹ מֶטֵאוֹרִיט שֶׁל בָּשָׂר

וַעֲצַבִּים. “בּוֹא אַרְאֶה לְךָ מַשֶׁהוּ אַחֵר”, זוֹרֵק אֵלַי שׁוּלוּ,

וְאָנוּ יוֹצְאִים מֵחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפָּר 7 בְּבֵית הַחוֹלִים הַגָּדוֹל.

בְּווֹשִׁינְגְטוֹן, דִּי.סִי., ארה"ב, אֲמֶרִיקָה, עוֹלָם, תֵּבֵל.

23.1.73

הָיָה יוֹם שֶׁל סֶפְּטֶמְבֶּר אַחַר־הַצָּהֳרַיִם

שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע־מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים

וַאֲנִי אָז בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה,

בּוֹגֵר הַגִּמְנַסְיָה.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע בְּעֵרֶךְ,

בַּחֹם הַמְיֻזָּע וְהַמַּהְבִּיל,

שָׁמַעְנוּ זִמְזוּם חָשׁוּד וְזָר מִמַּעַל.

עָמַדְתִּי בַּמִּרְפֶּסֶת וְרָאִיתִי

מִפְּאַת צְפוֹן־מַעֲרָב

חֲמִשָּׁה יַתּוּשִׁים עָפִים גָּבֹהַּ בַּשָּׁמַיִם

וּכְהֶרֶף־עַיִן אָז יָדַעְתִּי —

זֶהוּ זֶה.

כִּמְסֻמָּר בָהֶם הִבַּטְתִּי

בִּתְחוּשָׁה מַפְתִּיעָה שֶׁל בַּגְרוּת

כְּמוֹ יָחִיד וְחָשׂוּף אֶל מוּל הַסַּכָּנָה —

עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת זֵרְעוֹנֵי־הַמָּוֶת

מַתְחִילִים לִנְשֹׁר מֵהֶם.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ צְפִירוֹת־הָאַזְעָקָה לִפְעוֹל

וְכָל בְּנֵי־בֵּיתִי עִם כָּל דָּרֵי הַבַּיִת

בִּשְׁתִיקָה סוֹאֶנֶת שָׁטְפוּ־יָרְדוּ בַּמַּדְרֵגוֹת

לַכְּנִיסָה הַחֲסוּמָה בְּקִיר־מָגֵן שֶׁל לְבֵנִים.

אֲנִי, מִשּׁוּם־מָה, בִּצְעָדִים מְדוּדִים

בְּהִלּוּך מְרֻסָּן

בּוֹטֵחַ, מִשּׁוּם־מָה, שֶׁלִּי לֹא יְאֻנֶּה כָּל רַע

נוֹשֵׁךְ שְׂפָתַי בְּבוּז גֵּאֶה —

יוֹדֵעַ, כִּבְיָכוֹל, כִּי בְּרִית כֹּרְתָה לִי עִם

הָאִיטַלְקִים

הַמַּפְצִיצִים

אֶת תֵּל־אָבִיב

שֶׁכְּמוֹהֶם כָּמוֹנִי

נֶחְתְּכוּ לִי

חַיִּים שֶׁל סַכָּנָה.

[הָעִנְיָן עַצְמוֹ נִגְמַר קַל־מְהֵרָה.

בְּנֵי הָעִיר הַהֲלוּמָה

יָצְאוּ בְּסַנְדָלִים וּבְגוּפִיּוֹת

לְפַנּוֹת הַהֲרִיסוֹת

לִלְקוֹט הָאֲבָרִים הָרְטוּשִׁים מִן הַמַּפֹּלֶת

לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַחֻרְבָּן

וּסְתָם לְהִסְתַּכֵּל בַּתְּכוּנָה הָעַסְקָנִית, הָאֲבֵלָה.]

בָּעֶרֶב,

מְאֻחָר בָּעֶרֶב,

יָשַׁבְנוּ עַל סַפְסָל

בְּגַן־הֲדַסָּה,

אֲנִי וְנַעֲרָתִי הַשְּׁחַרְחֹרֶת,

כְּמִשְׁפָּטֵנוּ תְּמוֹל

וְגַם שִׁלְשֹׁם.

בַּחשֶׁךְ הַשָּׁטוּף אוֹר יָרֵחַ מָלֵא וּמְסַמֵּא,

מְדֻקָּר צְוָחוֹת שֶׁל תַּנִּים

וּמְרֻסָּס לְחִישׁוֹת שֶׁל זוּגוֹת אֲחֵרִים

וְנִרְמָס בְּטַלְפֵיהֶם,

יָשַׁבְנוּ מְעַשְּׁנִים סִיגָרִיּוֹת,

מַעֲלִים עָשָׁן כְּמֻמְחִים,

בֵּין נְשִׁיקוֹת מְלוּחוֹת, מִתְיַמְּרוֹת לָדַעַת,

מַחֲלִיפִים אוּלַי כַּמָּה הֶעָרוֹת שֶׁל אָדִישׁוּת לְמוּדָה

וְחוֹשְׁבִים, אוּלַי, לִרְגָעִים מֶה הָיִינוּ אוֹמְרִים

וְאֵיךְ הָיִינוּ נוֹהֲגִים

אִילוּ הָיִינוּ מְשַׂחֲקִים בַּסְּרָטִים

אוֹ כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים —

וְחָשִׁים בְּתוֹךְ כָּךְ כִּי אָכֵן,

תַּגִּידוּ מַה שֶּׁתַּגִּידוּ,

יֵשׁ נֹפֶךְ שֶׁל עַזּוּת חֲצוּפָה וְרוֹמַנְטִית

בְּעֶצֶם גִּפּוּפֵינוּ אֵלֶּה

בַּלַּיְלָה הַגּוֹהֵר עַל הַחֻרְבָּן אֲשֶׁר בָּעִיר,

בָּעִיר אֲשֶׁר כָּבְשָׁה אֶת אֶנְקָתָהּ

לָלֹק אֶת הַמַּכָּה אֲשֶׁר הֻכָּתָה.

חֲצוֹת. חֲצוֹת וָחֵצִי.

הַיָּרֵחַ עוֹדוֹ סָרוּחַ מְעֻרְטָל

מֵצִיף בְּלֹבֶן־זִרְמָתוֹ

אֶת הָעִיר הָעֲקוּדָה, הָאֲנוּסָה

הָרוֹטְטָה אֶל רוּחַ־לַיִל,

הַמָּאֳפֶלֶת עַל־פִּי צַו־הַמִּלְחָמָה.

וַאֲנִי הַנַּעַר,

בּוֹגֵר הַגִּמְנַסְיָה,

טַל בְּרֹאשִׁי

חֲטָטִים בְּמִצְחִי

וְתַעַר טֶרֶם יַעֲלֶה עַל לֶחְיִי,

צוֹעֵד־רוֹהֵט הַבַּיְתָה לְבַדִּי

עַל־פְּנֵי הַפַּקָּחִים שֶׁל הַמִּשְׁמָר הָאֶזְרָחִי,

עַל־פְּנֵי הָאַמְבּוּלַנְסִים וְהַטֶּנְדֶּרִים,

וְשׁוֹרֵק לִי מַרְסֶיֵּז מוּבָס־גֵּאֶה —

נַעַר סָמוּר וְרָזֶה

תַּחַת שְׁמֵי־חָלָב

צוֹעֵד בְּצַד צִלּוֹ,

נַעַר רָהוּי וְהוֹזֶה

כָּל שִׁרְיוֹנוֹ עָלָיו

וְכָל חִידוֹתָיו מוּלוֹ.

יולי 1973

1

לְבַדִּי

יוֹשֵׁב בַּפֻּנְדָּק

עַל אֵם־הַדְּרָכִים

עַל כּוֹס־קַרְלְסְבֶּרְג

מוּלִי אֲדָמָה וַאֲבָנִים

וְיָרֹק כֹּה יָרֹק

כִּמְלֹא הָעַיִן

וְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ מָתוֹק לָעֵינַיִם

רַמְבּוֹ, רַמְבּוֹ! —

“אֵין בִּי חִבָּה כִּי אִם לַאֲדָמָה וְלַאֲבָנִים”.

2

רָחוֹק? מָה רָחוֹק?

עוֹף־הָאֲלוּמִינְיוּם יַגְמִיאֵנוּ הַמֶּרְחָק

בְּאַרְבַּע־וָחֵצִי שְׁעוֹת טִיסָה.

קָרוֹב? מַה קָּרוֹב?

מֵאָה־וְאַחַת שְׁנוֹת־אוֹר מַפְרִידוֹת בֵּינֵינוּ

וּמוֹעֵד־מוֹעֲדִים־וָחֵצִי שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה.

וּבְתוֹךְ כָּךְ, גֵּאוֹרְג סֶפֶרִיס:

"אָנוּ שֶׁיָּצָאנוּ לַעֲלִיַּת־רֶגֶל זוֹ

הִבַּטְנוּ בַּפְּסִילִים הַנְּתוּצִים

שָׁכַחְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְאָמַרְנוּ שֶׁהַחַיִּים

אֵינָם אוֹבְדִים כֹּה בְּנָקֵל

שֶׁהַמָּוֶת יֵשׁ לוֹ שְׁבִילִים לֹא־נֶחְקָרוּ

וְצֶדֶק מְיֻחָד מִשֶּׁלּוֹ.

שֶׁבְּעוֹד אָנוּ גּוֹוְעִים, זְקוּפִים עַל רַגְלֵינוּ,

הוֹפְכִים הֱיוֹת אַחִים־בָּאֶבֶן,

מְאֻחָדִים בְּקַשְׁיוּת וּבְחֻלְשָׁה,

הַמֵּתִים הַקַּדְמוֹנִים נִמְלְטוּ מִן הָעִגּוּל וְקָמוּ שׁוּב

וְהָיוּ מְחַיְּכִים בִּשְׁתִיקָה מוּזָרָה".

וּכְמוֹ סֶפֶרִיס, גַּם אֲנִי הַקָּטָן מַעְדִּיף

“נֵטֶף־דָּם עַל כּוֹס שֶׁל דְּיוֹ”.

3

פַנְטִי סֶרִיקוֹסְקִי אִישׁ פִינִי הוּא (מְשׁוֹרֵר),

לֹא כָּמוֹנִי,

אַךְ כָּמוֹנִי הוּא לְגִיל (כִּמְעַט).

וְהוּא אוֹמֵר:

"הַחַיִּים נִתְּנוּ לָאָדָם

כְּדֵי שֶׁיִּשְׁקֹל

בְּאֵיזֶה מַצָּב

רוֹצֶה הוּא לָמוּת:

שָׁמַיִם אֲפֹרִים צָפִים־חוֹלְפִים

אֶפְרֵי־כּוֹכָב תְּלוּיִים מִמַּעַל

וְהֶעָפָר

בָּא אֶל תּוֹךְ פִּיךָ

כְּמוֹ לֶחֶם".

וַאֲנִי, כָּמוֹהוּ, לֹא כָּמוֹהוּ,

עוֹנֶה אַחֲרָיו

אָמֵן.

4

מַה מִּסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי הַחַלּוֹנוֹת הַמְוֻלָּנִים?

מַה מִּסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי קִירוֹת הָאֶבֶן הַסּוּדִים שַׁמֶּנֶת?

מַה מִסְתַּתֵּר

מֵאַחֲרֵי הַשֶּׁקֶט וְהַנֹּעַם?

אֲנִי בּוֹלֵשׁ

אֲנִי מְרַגֵּל

שָׁלוּחַ לִמְשִׂימָה

בְּשֵׁם עַצְמִי בִּלְבַד

מִמְּחוֹזוֹת הָרֹגֶז וְהַשֶּׁלַח

נוֹשֵׂא אֶת הָאֶשְׁכּוֹל

בַּמּוֹט

לְבַדִּי

לוּ אַךְ אֶקַּח עִמִּי מַלְקוֹחַ

חַלּוֹן אֶחָד מְוֻלָּן

קִיר־אֶבֶן אֶחָד סוּד־לָבָן,

יָשָׁן, אַךְ לֹא יָשָׁן מִדַּי,

עִם כְּזַיִת שֶׁקֶט יְרַקְרַק

וְנָכְרִי

בריסל, אוגוסט 1974

הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מֵעָלַי

עוֹשֶׂה לִי חֲגִיגָה

הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה

הַשָּׁלֵו בְּחַשְׁמַלָּיו

מַפְרִיחַ לִי מִנְּשִׁיקוֹת־פִּיהוּ

הַנְּבִיחוֹת מֵעֲבָרִים —

מִצְהֲלוֹת יְדִידוּת

צִפּוֹר קְטַנָּה בַּגָּן

לוֹחֶשֶׁת לִי

כְּמִתְחַטֵּאת:

"אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה

אֲבָל —

זֶה

מְאֹד

לֹא

מוֹדֶרְנִי.

אַיֵּה נִכּוּר?

תִּמְהוֹן־לֵבָב?

לְפָחוֹת קַמְצוּץ

עֶרְכֵי־הֲרָחָה

לִרְפוּאָה?"

אֲנִי מַבִּיט

אֶל הַיָּרֵחַ

אֶל הָהָר

וְאֶל הַכְּלָבִים

הַמַּבִּיטִים

אוּלַי כָּמוֹנִי

אֶל הַיָּרֵחַ וְהָהָר

כֻּלָּנוּ מַבִּיטִים

זֶה אֶל זֶה

בַּהֲבָנָה סַלְחָנִית

בְּעִצּוּמָה שֶׁל זוֹ הַחֲגִיגָה שֶׁלָּנוּ

וְאָנוּ סוֹלְחִים לָהּ

לַצִּפּוֹר

הַקְּטַנָּה

עין כרם, אוקטובר 1975

מַה זֶּה שִׁיר, אַתָּה יוֹדֵעַ?

בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה שֶׁזֶּה.

שִׁיר זֶה, קֹדֶם־כֹּל, דָּבָר כָּזֶה חֶסְכוֹנִי.

זֶה מִין דָּבָר שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים,

בַּזְּמַן וּבַמָּקוֹם שֶׁצְּרִיכִים אוֹתוֹ,

אָז זֶה יָכוֹל לַחְסוֹךְ הָמוֹן:

הֲמוֹן מִלִּים,

הֲמוֹן דְּגָלִים,

וְטִלְטוּלִים —

הֲמוֹן מַחְסָנִיּוֹת שֶׁל כַּדּוּרִים,

הֲמוֹן אַלּוֹת מְסֻמָּרוֹת,

וְגַם גְּדֵרוֹת מְחֻשְׁמָלוֹת,

וְסוֹלְלוֹת שֶׁל תּוֹתָחִים

אוֹ רַמְקוֹלִים.

בּוֹא אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה זֶּה שִׁיר.

שִׁיר זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, דָּבָר שֶׁבָּא לַחְסוֹךְ.

זֶה מִין “בִּמְקוֹם” שֶׁאֵין כִּמְעַט כָּמוֹהוּ:

בִּמְקוֹם טִיסָה בַּחֲלָלִית אֶל הַיָּרֵחַ,

בִּמְקוֹם שָׁנִים שֶׁל חִטּוּטִים בְּתוֹךְ כּוּכִים מְעֻפָּשִׁים,

בִּמְקוֹם קִדּוּחַ בְּאֵרוֹת,

בִּמְקוֹם שִׁלּוּחַ תַּבְעֵרוֹת —

בִּמְקוֹם חִנְגַּת־רֵעִים,

בִּמְקוֹם מוֹשַׁב־לֵצִים,

בִּמְקוֹם מָחוֹל מַשְׁכִּיחַ בְּמַחֲנַק־עֲשַׁן־קֻבּוֹת —

בִּמְקוֹם חֲצַר־הַמַּטָּרָה,

בִּמְקוֹם עֲטֶרֶת־הַקּוֹצִים,

בִּמְקוֹם פַּךְ־שֶׁמֶן־הַמִּשְׁחָה,

בִּמְקוֹם שַׁרְבִיט וְכֵס־מַלְכוּת —

בִּמְקוֹם חֶמְדַת נָשִׁים וּפִילַגְשִׁים,

בִּמְקוֹם דִּבּוּק הַבְּשָׂרִים,

בִּמְקוֹם צָמָא, בִּמְקוֹם רִוְיוֹן —

בִּמְקוֹם צִירֵי־לֵדָה,

בִּמְקוֹם חֶבְלֵי־חֲלוֹם,

בִּמְקוֹם סִיּוּט־עִוְעִים —

בִּמְקוֹם כָּל חֹלִי וְכָל מוּם,

בִּמְקוֹם סַמֵּי־מַרְפֵּא, סַמֵּי־הִמּוּם —

בִּמְקוֹם חַיִּים,

בִּמְקוֹם מִיתָה.

— אִם זֶה חוֹסֵךְ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה, אַתָּה אוֹמֵר,

אָז בִּשְׁבִיל מַה זֶּה טוֹב בִּכְלָל?

אוּלַי יֵשׁ מַשֶׁהוּ בְּמָה שֶׁאַתָּה מְבַרְבֵּר.

אוּלַי אַתָּה צוֹדֵק אֲפִלּוּ. נַנִּיחַ.

אֲבָל אִם כָּךְ,

אִם אַתָּה כָּזֶה חָכָם גָּדוֹל,

אָז בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ

אוֹתִי?

מאי 1976