רקע
אהרן אמיר
תְּמוּנוֹת מֵחֲדַר־הַנִּתּוּחַ
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

 

א

מַהֵר, דּוֹקְטוֹר, צָרִיךְ לַעֲזֹר בְּמִסְפָּר 7.

כְּבָר שָׁעָה וָחֵצִי מְנַסִּים לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת הָעֻבָּר.


 

ב

עִם שׁוּלוּ אֲנִי נִכְנָס לַחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפַּר 7.

שׁוּלוּ זֶה: מַפְּלֵי־בָּשָׂר גַּמְלוֹנִיִּים, מֵצַח גִּבֵּחַ

מִתְנוֹצֵץ בִּרְסִיסֵי־זֵעָה. מַזְכִּיר אֵיזֶה פִּיל אַתְלֵטִי,

כָּבֵד־זָרִיז, סַבְלָנִי, אַךְ גַּם כּוֹמֵס

תַּעֲצוּמוֹת חָרוֹן בָּלוּם בְּחֶדֶק נוֹשֵׁף־קוֹלְטָנִי.

נִמְרָץ הוּא פּוֹסֵעַ, בַּחֲלוּק יָרֹק דְּהוּי־כִּבוּסִים

וְכֻמְתָּה תּוֹאֶמֶת לְפַּדַּחְתוֹ. בְּסֵבֶר עַסְקָנִי תַּכְלִיתִי, אִם גַּם לֹא

שֶׁל מִי אֲשֶׁר יָגֵס בִּכְמוֹ אֵלֶּה אֶת לִבּוֹ. הוֹ, לֹא. וַאֲנִי

אַחֲרָיו, מַדַּי כְּמַדָּיו, מִתְחַזֶה כְּאִישׁ־סֶגֶל, מִסְתַּנֵּן

נָכְרִי וְסַקְרָן בִּמְחוֹזוֹת הַכְּאֵב שֶׁל עִסּוֹת־אָדָם מְחֻטָּאוֹת,

מֻרְדָּמוֹת, שׁוֹתְתוֹת, בִּמְחוֹזוֹת הָאַלִּימוּת הָרְפוּאִית

הַמּוֹשִׁיעָה, הַמְלֻמָּדָה.


 

ג

גַּבְשׁוּשֵׁי־אֲבָרִים בּוֹצְצִים מִן הַפֹּת הַפְּעוּרָה…

מְשׁוֹךְ, שׁוּלוּ! מְשׁוֹךְ בַּגֶּזֶר! הוֹצֵא אוֹתוֹ חַיִּים!

הוֹצִיאֵהוּ לְחַיִּים…הָיְתָה לוֹ הַפְסָקַת־נְשִׁימָה שֶׁל כַּמָּה

שְׁנִיּוֹת. לָתֵת לוֹ הַנְשָׁמָה, עִסּוּי חָזֶה!…הַיּוֹלֶדֶת,

צְהַבְהַבָּה וְחִוֶּרֶת, אֵינָה יוֹדַעַת כְּאֵב. אֵינָה יוֹדַעַת

מְאוּמָה. מְחַיֶּכֶת מֵעָמְקָיו שֶׁל אַגַּן־יְרֵכַיִם מֻרְדָּם

וְקָהוּי…הַחַיִּים הִנֵּה זֶה יָצְאוּ מִמֶּנָּה, אַךְ נוֹתְרוּ

בָּהּ עוֹד חַיִּים. גַּם שֶׁלָּהּ קְרוּיִים חַיִּים, לֹא כֵן?…

חִיּוּךְ מְרוֹקָן. מְרוֹקָן עַד תֹּם. רָפוּי מִכָּל רָפוּי.


אַךְ גַּם שָׁפוּי. יֶס, סֵיר!…מְחַיֶּכֶת בְּאשֶׁר־שְׂרִידָה רִאשׁוֹנִי,

בַּהֲמִי, חַיָּתִי. מֵעֹמֶק פֻּרְקָן מְעֻרְטָל, חַוָּתִי.

לֹא שְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת מְחַיְּכוֹת בָּהּ. לֹא פֶּה פָּצוּי.

עֶרְוָתָה הַפְּשׂוּקָה מְחַיֶּכֶת. “תּוֹדָה רַבָּה, דּוֹקְטוֹר”,

הִיא לוֹאֶטֶת כְּמוֹ מִבֵּית־סְתָרֶיהָ הָאָפֵל, אֲשֶׁר עַתָּה־זֶה

גָּח עוֹלָם חָדָשׁ מִמֶּנּוּ…“אוֹ. קֵיי., גֶ’נִי”, מַפְטִיר

שׁוּלוּ, “אַתְּ בְּסֵדֶר עַכְשָׁו. אַתֶּם שְׁנֵיכֶם בְּסֵדֶר”.

 

ד

לַחְלוּחִית־הַכָּרָה מַפְצִיעָה בִּזְגוּגִיּוֹת־עֵינֶיהָ שֶׁל גֶ’נִי.

בְּסָמוּךְ בּוֹקְעִים צְוִיצֵי־בְּכוֹרָה מֵאוֹתוֹ מֶטֵאוֹרִיט שֶׁל בָּשָׂר

וַעֲצַבִּים. “בּוֹא אַרְאֶה לְךָ מַשֶׁהוּ אַחֵר”, זוֹרֵק אֵלַי שׁוּלוּ,

וְאָנוּ יוֹצְאִים מֵחֲדַר־הַנִּתּוּחַ מִסְפָּר 7 בְּבֵית הַחוֹלִים הַגָּדוֹל.

בְּווֹשִׁינְגְטוֹן, דִּי.סִי., ארה"ב, אֲמֶרִיקָה, עוֹלָם, תֵּבֵל.


23.1.73

המלצות קוראים
תגיות