אִשְׁתִּי

וּבִתִּי

וְנֶכְדָּתִי

בָּרְחוּ־נָסְעוּ לָהֶן מִכָּאן

כֻּלָּן בְּיַחַד

וְעָזְבוּ אוֹתִי כָּאן

לִמְנוּחוֹת —

וּבְחֶדֶר פְּנִימִי

הִשְׁאִירוּ

אֶת הַלּוּל

שֶׁל נֶכְדָּתִי הַקְּטַנָּה

הִשְׁאִירוּ לִי

אֶת לוּלָהּ

שֶׁל

נֶכְדָתִּי —

וְהַלּוּל עָשׂוּי

פְּלַסְטִיק יָצוּק

תַּבְנִית מַלְבֵּן

מַרְאֵה הֵיכָל —

אַמָּה אַחַת רָחְבּוֹ

וְאָרְכּוֹ אַמָּתַיִם

אַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ

וְקַוּוֹ שֵׁשׁ בָּאַמָּה סָבִיב

פַּסִּים פַּסִּים סָבִיב —

מֻסָּע עַל גֻּלּוֹת־גַּלְגַּל אַרְבַּע

מַעֲשֵׂה־חוֹשֵׁב

מַצָּעוֹ גֻּמִּי מֻקְצָף

סָפוּן בִּצְחוֹר צִפִּית־פּוֹלִיאֶתִילֶן

הַזְּרוּעָה לְבָבוֹנִים זְעַרְעָרִים

בְּצָהֹב

וְכָחֹל

וְאָדֹם —

וְנִשְׁאַר הַלּוּל נָטוּעַ

חֶדֶר לִפְנִים חֶדֶר

כְּמוֹ חֵפֶץ פֻּלְחָנִי

מֵאוּר־כַּשְׂדִים —

מֻצָּב הָכֵן

נָכוֹן לְעֵת שׁוּבָהּ

נָכוֹן לְשׁוֹבְבֵנִי

בְּכָל עֵת —

וְהֵמָּה בִּקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים

טבריה, 14.6.1988

בְּשַׁעְתּוֹ הִתְקַנּוּ פֹּה מַזְגָּן בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל. הַשֵּׁד יוֹדֵעַ לָמָּה.

כְּלוֹמַר, חָשַׁבְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צֹרֶךְ, בְּכָל זֹאת. אַךְ לֹא הָיָה.

כָּל הַשָּׁנָה, לְרַבּוֹת יְמֵי הַקַּיִץ, הוּא דָּמוּם מֵאֵין דּוֹרֵשׁ לוֹ. הָרוּחוֹת

עוֹשׂוֹת אֶת שֶׁלָּהֶן, וְדַי לָנוּ בְּכָךְ. לְכָל הַיּוֹתֵר, מַפְעִילִים

אֶת הָרַוְחָן (מְאַוְרֵר, בְּפִי הָעָם)…עָלָה כַּמָּה שֶׁעָלָה. מִקַּח־טָעוּת,

אִם תִּרְצוּ, אוֹ טָעוּת בְּהַעֲרָכָה — לֹא חָשׁוּב. נַנִּיחַ לָזֶה. לְעִנְיָנֵנוּ כָּאן

הָעִקָּר הוּא שֶׁמְּנוֹעוֹ, הַקָּבוּעַ מִחוּץ לַחֶדֶר, כַּמּוּבָן, מִתְנוֹסֵס לוֹ

בַּמִּרְפֶּסֶת, שֶׁהִיא לְמַעֲשֶׂה מִרְפֶּסֶת הַמִּטְבָּח, הַפּוֹנָה אֶל צֵלַע הָהָר, מַעֲרָבָה.

כְּשֶׁהִתְחִילָה אֶצְלֵנוּ שְׁנַת־הַיּוֹנָה, כְּפִי שֶׁיְּפֹרַט עוֹד מְעַט, גִּלִּינוּ

שֶׁהַיּוֹנִים הֲלָלוּ נוֹחֲתוֹת עַל תֵּבַת־הַמָּנוֹעַ — הַקְּבוּעָה, כָּאָמוּר,

בְּקִיר הַמִּרְפֶּסֶת — נְפוּחוּת־זְפָקִים, מֻפְנָמוֹת כָּאֵלּוּ, הוֹגוֹת וּמַהְגּוֹת,

טְעוּנוֹת אַתֶּם־יוֹדְעִים־מָה. כָּךְ הָיוּ מְרַפְּדוֹת אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה

בְּלִשְׁלַשְׁתָּן. הִתְחַכַּמְנוּ לִפְרוֹשׂ עִתּוֹנִים יְשָׁנִים עַל אוֹתָהּ תֵּבַת מָנוֹעַ

וּלְהַנִּיחַ אֲבָנִים קְטַנּוֹת בַּפִּנּוֹת לְבַל יָעוּפוּ. הָלָלּוּ, כַּנִּרְאֶה, מְרַשְׁרְשִׁים

בָּרוּחַ, וְרִשְׁרוּשָׁם מַפְחִיד אֶת הַיּוֹנִים הַטַּנְפָּנִּיֹות, וְכָךְ נִפְטַרְנוּ מֵעָנְשָׁן.

לֹא שֶׁזֹּאת הָיְתָה הַכַּוָּנָה אוֹ שֶׁקִּוִּינוּ לְכָךְ דַּוְקָה, אֲבָל — יָצָאנוּ חֲכָמִים.

*

בְּחִבּוּט־כְּנָפַיִם וּבְאֲרֶשֶׁת חֲשִׁיבוּת שֶׁל אֲנִי־וְאַפְסִי־עוֹד

אִוּוּ לָהֶן אֶצְלֵנוּ מִשְׁכַּן־קֶבַע, נוֹטוֹת־חֶסֶד, מְחַרְבְּנוֹת עַל הַמִּרְפֶּסֶת

וְעַל אַדְנֵי־הַחַלּוֹנוֹת. אֲחַר־כַּךְ צֵא וְקַרְצֵף אַחֲרֵיהֶן, מֵאֲרִיחֵי־רִצְפָּה

וּמִטִּיחַ גְּרִיסִי, בִּדְלֵי נוֹצָה בְּלוּלִים בְּדִבְיוֹנִים

צְהֻבִּים־אֲפַרְפָּרִים. מִינֵי פַּשְׁטִידוֹת קְטַנּוֹת, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְכֶם. צֵא

וַחֲשׁוֹב גַּם עַל הַכִּנִּים הַקְּטַנּוֹת, שֶׁדַּרְכָּן, לְדִבְרֵי יוֹדְעֵי־דָּבָר, לְהַשִּׁיר אוֹתָן

וּלְשַׁיְּרָן בִּמְקוֹמוֹת קִנּוּנָן אוֹ בִּקּוּרָן — וְהָיָה אִם נוֹסְפוּ גַּם אֵלּוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ!…

מִכָּל־מָקוֹם, הִתְחִילוּ לִנְהוֹג כָּאן מִנְהַג בַּעֲלֵי־בַּיִת לְכָל דָּבָר,

בִּפְרָט אִם נֶעְדַּרְנוּ פֶּרֶק־זְמַן נִכָּר. גַּם עַכְשָׁיו אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִדֵּי־פַּעַם,

כְּשִׁבְתִּי בַּחֶדֶר פְּנִימָה, קוֹל צִפְצוּף וּמַשַּׁק כַּנְפֵי סִיּוּר מִבַּחוּץ, אַךְ

בְּצֵאתִי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַסַּיֶּרֶת בַּחֲרָה לָהּ מַרְגּוֹעַ עַל פִּנַּת גַּג מִמּוּל,

שֶׁלֹּא כְּבֶעָבָר, כְּשׁנֹּוחֲתוֹת הָיוּ עַל תֵּבַת מְנוֹעַ הַמַּזְגָּן. הִנֵּה זֶה שׁוּב,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ, פָּרְשׂוּ אֶבְרָה לִפְרוֹחַ. אֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹב מִי יוֹדֵעַ מָה! בְּסַךְ־הַכֹּל

מְדֻבָּר בְּמַסַּע־חָלָל צָנוּעַ לְמַדַּי: לֹא בֵּין־כּוֹכָבִי אֶלָּא, לְכָל הַיּוֹתֵר, בֵּין־כַּרְכֻּבִּי.

*

יוֹנִים, יוֹנִים. בִמְטֻשְׁטָשׁ צָפִים־עוֹלִים בִּי פֵּרוּרֵי דַּעַת וְהַשְׂכֵּל. מִימֵי בֵּית־הַסֵּפֶר,

מִשִּׁעוּרֵי הַטֶּבַע. לְמָשָׁל, שֶׁכַּמָּה מִתְּכוּנוֹתֵיהֶן הֵן הִפּוּכוֹ שֶׁל הַמְיֹחָס

לָהֶן. שֶׁהֵן אָנֹכִיּוֹת דַּוְקָה, רָעוֹת־מֶזֶג, אֲפִלּוּ אַכְזָּרִיּוֹת בֵּינָן לְבֵין

עַצְמָן. וּבְהֶקְשֵׁר אַחֵר עוֹלֶה בְּזִכְרוֹנִי מַעֲשֶׂה בְּיוֹנֵי־דֹּאַר שֶׁבָּהֶן,

סֵמֶל שֶׁל מְסִירוּת וְאִינְטֶלִּיגֶנְצְיָה, בְּמוּבָן יָדוּעַ, וְהֵן שֶׁנָּחֲתוּ הַיְשֵׁר

אֶל קַעֲרַת הַגַּרְעִינִים בַּחֲצַר מִפְקַדְתּוֹ שֶׁל הַקָּצִין הַתֻּרְכִּי בְּקֵיסַרְיָה,

בְּדַרְכָּן מִתַּחֲנַת־הַנִּסְיוֹנוֹת בְּעַתְלִית אֶל קַוֵּי הַבְּרִיטִים, וּבָזֹאת

הִסְגִּירוּ לְמַעֲשֶׂה אֶת אַנְשֵׁי־נִילִ"י וְהֵסַבּוּ בְּמוֹתָהּ שֶׁל שָׂרָה.

*

יֵשׁ לָהֶן, מִן הַסְּתָם, חַיֵּי־צִבּוּר מְעַנְיְנִים, אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי

מְעֻנְיָן בָּהֶם. לִי, סוֹף־סוֹף, הֵן מַשְׁאִירוֹת, עַל מִרְפֶּסֶת הַמִּטְבָּח,

אֶת הַמּוּצָר הַסּוֹפִי בִּלְבָד. בְּמִדַּת־מָה יֵשׁ לִי אָמְנָם

עִנְיָן כָּפוּי בַּסְּקָטוֹלוֹגְיָה שֶׁלָּהֶן, אַךְ מַה לִּי וְלָאֶסְכָטוֹלוֹגְיָה הַקְּשׁוּרָה

בָּהֶן מִשּׁוּם־מָה, לַסִּמְלִיּוּת הַמַּחֲלִיאָה וְהַמְטֻכְסֶסֶת שֶׁהִדְבִּיקוּ לָהֶן בְּנֵי־נֹחַ.

בְּיִחוּד אוּלַי בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ, בְּדוֹרוֹתֵינוּ. בְּנֵי־אָדָם אָנֹכִיִּים, רָעֵי־מֶזֶג כְּמוֹהֶן.

דּוּ־פַּרְצוּפִיִּים, אֲפִלּוּ אַכְזָרִיִּים. כְּמוֹ הַסּוֹבְיֵטִים, בְּשַׁעְתּוֹ, שֶׁהִסְתַּיְּעוּ

לְצֹרֶךְ זֶה בְּשֵׁרוּתָיו הַמְּסוּרִים שֶׁל פַּבְּלוֹ פִּיקַסּוֹ, מִתָּמֵם וּבֶן־אַלְמָוֶת.

כְּמוֹ תַּלְמִידֵיהֶם לְיָמִים, אַבּוּ־עַמַּאר וְחֶבֶר הַ“אַבָּוַאת” שֶׁלּוֹ, הַמְּשַׁלְּחִים בָּנוּ

כְּלֵי־חָמָס עַל צְחוֹר כַּנְפֵי יוֹנָה, עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהֶם. וּכְמוֹ

תַּלְמִידֵיהֶם שֶׁבְּכָאן, מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּתְרָס כִּבְיָכוֹל, כָּל אֵלֶּה

שֶׁבְּחֶרֶט, בְּאֹמֶר וּבִצְלִיל הֵם שׁוֹטְפִים אוֹתָנוּ, כְּמוֹ לְתֻמָּם,

בְּפוֹרְנוֹגְרַפְיָה שֶׁל שָׁלוֹם.

טבריה, ספטמבר 1987

עַד עַכְשָׁו לֹא הָיוּ לָנוּ כָּאן אַף פַּעַם בְּעָיוֹת

שֶׁל נְמָלִים. עַכְשָׁו צָצוּ לָרִאשׁוֹנָה. הַנְמָלִים. כְּלוֹמַר

הַבְּעָיוֹת. אָנִי מְנַסֶּה לַחֲשׁוֹב לָמָּה. אוּלַי בִּגְלַל

שֶׁקָּרְאוּ אֶת יִצְחָק אוֹרְפָּז. אוּלַי בִּגְלַל גַּל הַחֹם

שֶׁהִקְדִּים וְהִתְמִיד. אוּלַי, לְהֵפֶךְ, בִּגְלַל הַחֹרֶף, שֶׁהָיָה

קַר הַשָּׁנָה בִּמְיֻחָד. אֲבָל הָיוּ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה

גַּם בְּשָׁנִים קוֹדְמוֹת, וּנְמָלִים לֹא הָיוּ!

אֵין בָּהֶן אָמְנָם מִשּׁוּם מִטְרָד. עֲדַיִן לֹא. אַף עַל פִּי

כֵן הֵן מַטְרִידוֹת. עוֹמֵד אָדָם, לְמָשָׁל, בַּמִּטְבָּח וְשׁוֹטֵף כֵּלִים

בַּכִּיּוֹר לְפִי תֻּמּוֹ, מְהַרְהֵר בְּנַחַת בְּמַה שֶּׁמְּהַרְהֵר,

וְהִנֵּה, עַל מַדְּפֵי הַשַּׁיִשׁ הַמְחֻקֶּה שֶׁלִּצְדָדִים, הוּא מַבְחִין

בָּהֶן: אַחַת וְעוֹד אַחַת. אַחַת פֹּה. אַחַת שָׁם.

אַחַת לְכָאן, וְאַחַת לְכָאן. מְחַפְּשׂוֹת מָה, לַעֲזָאזֵל?

עַל כָּרְחוֹ אָדָם נִטְרָד מִן הַזַּכִּים וְהַפּוֹרִים

שֶׁבְּהִרְהוּרָיו. עַל כָּרְחוֹ אָדָם מוֹעֵךְ אֶת הַנְּמָלִים הַהֵן

(כָּל אַחַת כְּשִׁעוּר גַּרְגֵּר־אָבָק) אַחַת לְאַחַת.

אַחַת בְּאֶצְבָּע. אַחַת בִּקְמִיצָה.

אַחַת בְּזֶרֶת. אַחַת בְּאֲגוּדָל.

וְהִרְהוּרָיו נִמְעָכִים עִמָּהֶן.

הוּא מֵצִיף בְּמַיִם רִצְפּוֹתָיו, וְעוֹד הֵן מוֹסִיפוֹת לָבוֹא.

הוּא מְפַנֶּה מַדָּפִים שְׁלֵמִים שֶׁל שִׁמּוּרֵי־מָזוֹן

וּמְרַבֵּץ אוֹתַם בִּפְלִיט. לְלֹא הוֹעִיל. מִתּוֹךְ גִּישָׁה

נַתְחָנִית־מַדָּעִית הוּא מִתְחַקֶּה אַחַר שָׁרְשֵׁי הַבַּעֲיָה.

וְאָכֵן, בְּבֵית־הַשִׁמּוּשׁ הַקָּטָן, שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ בְּשִׁמּוּשׁ, הוּא מְגַלֶּה

כְּעֵין קֻפָּה שֶׁל חוֹל רוֹחֵשׁ־חַיִּים. מִן הַסְּתָם, יֹאמַר,

כָּאן הַמָּקוֹר. זֶה הַמַּעֲרָךְ הָעָרְפִּי, מוּצַב פִּקּוּד וּבַקָּרָה,

מַטֵּה הַמַּחְתֶּרֶת. בַּחֳרִי־אַף הוּא מִסְתָּעֵר

עַל קֻפַּת־הַשְּׁרָצִים בִּמְנַת פְלִיט רַצְחָנִית, וְאַחַר־כַּךְ

מַתִּיךְ עָלֶיהַ מַיִם מְלֹא הַדְּלִי.

הַתּוֹצָאוֹת מַזְכִּירוֹת לוֹ אֶת נֲגָסָקִי וְהִירוֹשִׁימָה,

אוֹ אֶת דְּרֶסְדֶּן הַמֻּפְצֶצֶת־לִרְוָיָה. אוֹ אַף אֶת נֵד הַבּוֹץ

אֲשֶׁר יִגְלשׁ פִּתְאֹם מִמְּרוֹם־הָרִים לַשְּׁפֵלָה, בַּלֵּעַ

עִיר וּכְפָר עַל כָּל יוֹשְׁבָם, בִּדְרוֹם־אֲמֶרִיקָה הָרְחוֹקָה

אוֹ בְּאִיטַלְיָה שֶׁמֵּעֵבֶר לָאַמְבָּט. הֵן מַזְכִּירוֹת

סוּפוֹת טוֹרְנַדוֹ וְטַיְפוּן בְּבֶנְגְּלָה־דֶּשׁ וּבַפִילִיפִּינִים.

וְאָז, מֶשֶׁךְ שַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה, הוּא חָשׁ עַצְמוֹ

דֵּמִיאוּרְגוֹס, אֲדוֹן־עוֹלָם, שׁוֹפֵט־תֵבֶל, חוֹתֵךְ

חַיִּים וּמָוֶת לְכָל חַי, תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה,

קוֹבֵעַ כּוֹכָבִים בִּמְסִלּוֹתָם. יַהְוֶה, אוֹ

זֶבְס, אוֹ

יוּפִּיטֶר.

טבריה 22.5.1989

מקרא בא"מ לונץ

לִפְנֵי כְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הוּא מַתְחִיל לְהַלֵּךְ בִּנְתִיבוֹת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם,

וְהָעִיר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת אֲדוֹנֵנוּ הַשּׂוּלְטַאן מוּרַאד הַחֲמִישִׁי יָרוּם הוֹדוֹ.

מְהַלֵּךְ כִּמְגַשֵּׁשׁ בַּאֲפֵלָה בַּאֲשֶׁר עֵינָיו עֲשַׁשׁוֹת וְהוּא עִוֵּר גָּמוּר כִּמְעַט

וּבְמֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים מֵעֵת בּוֹאוֹ לְהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' בּעיה“ק יְרוּשָׁלַיִם ת”ו

הוּא שָׂם אֶת לִבּוֹ לָתוּר וְלַחְקוֹר

אַחַר תְּכוּנַת וְטֶבַע הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת מַצָּבָהּ וּמַעֲמָדָהּ

עַל־פִּי חֻקֵּי הַגעאָגראַפִיע הַחֲדָשָׁה לִשְׁלשֶׁת חֲלָקֶיהַ

חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ עַד מְקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת

רַק לְמַעַן בּוֹא עַד תַּכְלִית מַהוּת וּמֶזֶג הָאָרֶץ הַמְהֻלָּלָה הַזֹּאת

וְלֹא עוֹד אֶלָּא עוֹבֵר הוּא עַל פְּנֵי סִפְרֵי שְׂפַת עֵבֶר

אֲשֶׁר יַטִּיפוּ מִלָּתָם עַל הָעִנְיָן הַנּוֹכְחִי, וְהִנֵּה

לְדַאֲבוֹן לֵב עָלָה עַל פְּנֵי כֻּלָּם קִמְשׁוֹנֵי הַ“שְּׁגִיאוֹת”

כִּסּוּ פְּנֵיהֶם חֲרוּלֵי הַגֻּזְמוֹת (זוּלַת אֲחָדִים מֵהֶם הַיּוֹצְאִים מִן הַכְּלָל)

וְלִמְגִנַּת לִבּוֹ נִמְצָא לָמֵד כִּי לֹא הִתְעוֹרֵר אִישׁ עֲדֶנָּה

לִכְתֹּב סֵפֶר אֲשֶׁר יְכַלְכֵּל אֶת כָּל תְּכוּנַת עִיר־הַקֹּדֶשׁ בָּאֵר הֵיטֵב

אִם כִּי לֹא לִפְעָמִים יִמָּצְאוּ סוֹפְרִים וּסְפָרִים רַבִּים

עַל עִנְיָן קָטָן אֲשֶׁר לֹא הָיָה שָׁוֶה לִכְתֹּב עָלָיו אַף סֵפֶר אֶחָד.

עַל כֵּן גּוֹמֵר הוּא אֹמֶר לֶאֱזוֹר כַּגֶּבֶר חֲלָצָיו

לִכְתֹּב עֲלֵי סֵפֶר חֻקָּה אֶת תֹּאַר וּמַתְכֹּנֶת עִיר־הַקֹּדֶשׁ

מַעֲמָדָהּ וּמַצָּבָהּ וּמַצַּב הַיּוֹשֵׁב עָלֶיהָ

כְּכָל חֻקֵּי הַטּאָפּאָגראַפִיע דָּבָר לֹא נֶעְדָּר.

“מְאֹד אִוְּתָה נַפְשִׁי”, יֹאמַר בְּ“רֹאשׁ דָּבָר” אֲשֶׁר יִכְתֹּב

“בִּמְקוֹם הַקְדָּמָה” לְסִפְרוֹ, "לְהוֹצִיאוֹ כֻּלּוֹ בְּחֵלֶק אֶחָד

אַךְ לְדַאֲבוֹן לְבָבִי לֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ לְהָפִיק אֶת זְמָמֵי לְבָבִי

כִּי יַד הַהֶכְרֵחַ חָזְקָה עָלַי לְחַלְּקֵהוּ לִשְׁנַיִם, וּמִי שָׂר

עִם הַהֶכְרֵחַ וְיוּכַל לוֹ? אַךְ הֱיוּ בְּטוּחִים, קוֹרְאִים יְקָרִים",

הוּא מוֹסִיף וְאוֹמֵר לְנַחֲמֵנוּ, "כִּי מִיָּד כַּאֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לִי

הוֹצְאוֹתַי אָז אֲמַהֵר לְהָבִיא עַל מִשְׁבַּח הַדְּפוּס

אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי".

וְעוֹד:

"וְעַתָּה קוֹרֵא יָקָר! גַם אָנֹכִי בְּעַצְמִי לֹא אֶתְפָּאֵר כִּי

מְלַאכְתִּי נְקִיָּה מִכָּל מוּם וָדֹפִי, רַק זֹאת אוּכַל לְהַגִּיד

כִּי עַד מְקוֹם שֶׁיָּדִי מַגַּעַת עָשִׂיתִי, לֹא מָנַעְתִּי מֵעָמָל נַפְשִׁי

וּמִיגִיעָה גֵּוִי. לֹא הָיִיתִי מָהִיר לִשְׁפֹּט, וְרַק כָּל דָּבָר שָׁקַלְתִּי

פְּעָמִים הַרְבֵּה בְּמֹאזְנֵי שִׂכְלִי, וְאִם אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה

עוֹד תִּמְצָא מִשְׁגֶּה בִּדְבָרִי עָלֶיךָ לָדוּן אוֹתִי לְכַף זְכוּת:

וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וַחֲכָמָיו לֹא אֵבוֹשׁ לֹאמַר כִּי בְּכָל סִפְרֵי

שְׂפַת עֵבֶר אֲשֶׁר הָיוּ נֶגֶד עֵינַי לֹא רָאִיתִי עוֹד סֵפֶר

אֲשֶׁר יִהְיֶה עָרוּךְ בְּסֵדֶר נָכוֹן, וְדָבָר לֹא יֵעָדֵר בּוֹ, וְיִהְיֶה

נָקִי מִסִּפּוּרֵי הֲבָלִים וּגֻזְמוֹת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ,

וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר ‘הַשֵּׂכֶל’ נֵר לְרַגְלָיו וְ’הָאֱמֶת' אוֹר

לִנְתִיבוֹתָיו יוֹדֶה לִדְבָרַי אֵלֶּה".

בִּרְחוֹב־לוּנְץ הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּתֵל־אָבִיב, בַּקֶּטַע שֶׁבֵּין

בִּיל"וּ לִיהוּדָה הַלֵּוִי, בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ בֵּין בֵּיתָהּ לְבֵיתִי,

יָדַעְתִּי בְּשֶׁכְּבָר הַזְּמָנִּים, בְּאַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית שֶׁל לֵיל דֶּצֶמְבֶּר

קַר, זֶה חֲמִשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, נְשִׁיקַת אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה.

שָׁלשׁ שָׁעוֹת עָמַדְנוּ כְּמוֹ גְּלָמִים, חֲבוּקִים עַל הַמִּדְרָכָה,

שְׁעוּנִים אֶל גְּדֵר־בֶּטוֹן שֶׁל בַּיִת דַּל, עֵץ־יָקָרַנְדָּה מְאַוֵּשׁ

מֵעָלֵינוּ, מִתְנַשְׁמִים בְּהֶמְיַת־לֵב, צוֹחֲקִים וּנְבוֹכִים

וּמִתְלַחֲשִׁים בְּחִשּׁוּק שְׂפָתַיִם חוֹשְׁקוֹת. בְּלִי דַּעַת מֶה הָיָה לָנוּ.

בִּירוּשָׁלַיִם, כּוֹתֵב א"מ לוּנְץ, כָּל הַחוּצוֹת מְרֻצָּפוֹת אֲבָנִים קְטַנִּים,

חַדִּים וַעֲקֻמִּים. אוּלָם גַּם רְצִיפַת הָאֲבָנִים בְּאֹפֶן רַע וּבְלֹא סְדָרִים

נֶעֶשְׂתָה, גָּדוֹל בְּצַד קָטָן, גָּבֹהַּ בַּעֲקֵב נָמוֹךְ, וְאִם לֹא יִתֵּן הַהוֹלֵךְ —

וּמַה גַּם הָרוֹכֵב — אֶת עֵינָיו עַל דַּרְכּוֹ לִבְלִי יָמִיטוּ רַגְלָיו, אָז לִרְגָעִים יְנַשֵּׁק

אֶת רִגְבֵי עֲפָרוֹ וְאֶת אֲבָנָיו יִרְצֶה.

וּבְהֶעָרָה יֵאָמֵר:

"הַפֶּחָה אֲשֶׁר הָיָה פֹּה לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדִים סָלַל לוֹ מְסִלָּה מִבֵּיתוֹ —

בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת הֻכְרַח לַהֲרֹס מְעַט מֵהַכִּפּוֹת וְהַתְּקָרוֹת הַמְּתוּחוֹת מֵעַל

הָרְחוֹבוֹת — עַד “שַׁעַר שְׁכֶם” אֲשֶׁר לֹא רָחוֹק הוּא מִמֶּנּוּ — דֶּרֶךְ

“שׂוּק אִיל קוּטַאנִין” הַנִּשְׁעָן לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ — וְדֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַזֶּה

נָסַע כָּל הַיּוֹם בְּמֶרְכָּבָה מְרַקְּדָה לְבֵית הַקַּיִץ אֲשֶׁר הָיָה לוֹ

לֹא רָחוֹק מִדֶּרֶךְ יָפוֹ". [וּבֵית־הַקַּיִץ הַזֶּה, כִּמְדֻמֶּה, הֲלֹא הוּא

עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְהוּא הַנּוֹדָע בְּשֵׁם “בֵּית טִיכוֹ”.]

גַּם בְּ“שׁוּקֵי הַמִּסְחוֹר” מְהַלֵּךְ א"מ לוּנְץ הַצָּעִיר בְּעֵינָיו הָעֲשֵׁשׁוֹת.

רַק שְׁנַיִם הֵם הַשְּׁוִָקִים הָאֵלֶה, כַּכָּתוּב בְּסִפְרוֹ, הַנִּמְשָׁכִים עַל־פְּנֵי כָּל הָעִיר,

אֶחָד לְאָרְכָּהּ וְאֶחָד לְרָחְבָּהּ. אֶחָד הַהוֹלֵךְ לְאֹרֶךְ הָעִיר יָחֵל מִ“שַּׁעַר יָפוֹ”

וִיכַל בַּשַּׁעַר הַמַּעֲרָבִי שֶׁל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ הַנִּקְרָא “בַּאבּ אִיל סִינְסִלֶע”

וּבַמּוֹרָד יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. חֵלֶק קָטָן מִמֶּנּוּ הוּא יוֹתֵר רָחָב מִשְּׁאַר הַשְּׁוָקִים,

וְהַמִּסְחוֹר יַעֲלֶה בּוֹ כְּפוֹרַחַת, וְהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים יָרוּצוּ בּוֹ רָצוֹא וָשׁוֹב,

וּבוֹ יִמָּצֵא לִקְנוֹת כִּמְעַט אֶת כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּתֵבֵל,

מֵאֲגֻדַּת אֵזוֹב קְטַנָּה אֲשֶׁר אֲגוֹרַת נְחשֶׁת עֶרְכָּהּ עַד

גְּלוּמֵי מֶשִׁי חֲטוּבוֹת אֵטוּן פַּארִיז

וְאַבְנֵי כַּדְכֹּד וְשֹׁהַם מַעֲשֶׂה יְדֵי אָמָּנֵי אַמְשְׂטֶרְדַאם

אֲשֶׁר אֲלָפִים מְחִירָם,

וְהַרְבֵּה חֲנוּיוֹת מֵהָעוֹמְדִים בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁוּ לַעֲמֹד

גַּם בְּעָרֵי אֵירוֹפָּא הַגְּדוֹלוֹת.

בִּסְבִיבוֹ יֵשְׁבוּ בְּנוֹת הַכְּפָרִים

הַמְּבִיאוֹת מְעַט מִתּוֹצְאוֹת אַדְמָתָם לִמְכֹּר,

פֹּה יִרְבֶּה מִסְפַּר הָעוֹבְרִים לִמְאֹד עַד כִּי

אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יִדְחֲקוּ, וְרַק בִּכְבֵדוּת

נְפַנֶּה לָנוּ דֶּרֶךְ לַעֲבֹר.

וְהַשּׁוּק הַשֵּׁנִי, הֲלֹא עֵינָיו הָרוֹאוֹת, יָחֵל “מִשַּׁעַר שְׁכֶם”

וְיַעֲבֹר עַל פְּנֵי כָּל רֹחַב הָעִיר, דֶּרֶךְ “רְחוֹב הַיְּהוּדִים”,

וִיכַל בְּקִרְבַת “שַׁעַר צִיּוֹן” וְהוּא

קָצָר הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן,

וְגַם בְּאֵיכוּתוֹ שָׁפָל הוּא מִמֶּנּוּ. וּמַרְאִיתוֹ לֹא יַרְהִיב,

אַךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחָדִים יַשְׁלִיךְ עוֹד פַּלָּצוּת וּזְוָעָה וְגֹעַל־נֶפֶשׁ.

וּמִלְּבַד שְׁנֵי רְחוֹבֵי הַמִּסְחוֹר הָאֵלֶּה, הַהוֹלְכוֹת עַל פְּנֵי כָּל הָעִיר,

יִמָּצֵא עוֹד רְחוֹב מִסְחָר אַחַת, אֲשֶׁר לֹא תִּמָּשֵׁךְ

עַל פְּנֵי כָּל הָעִיר, אַךְ גְּדוֹלָה הִיא בְּאֵיכוּתָהּ, וְהִיא הָרְחוֹב

הַמּוֹבֶלֶת אֶל הַגראַבּעסקירכע מִפְּאַת מַעֲרָב,

וּבְעַרְבִית תִּקָּרֵא “שׂוּק אִיל בַּאטְרַאק אִיל זָדִיד” (הֶחָדָשׁ),

וְהִיא רְחָבָה יוֹתֵר, וְגַם רִצְפַּת קַרְקָעִיתָהּ יוֹתֵר טוֹב

מֵהָרִאשׁוֹנָה, וּפְתוּחָה הִיא לְמַעְלָה, וּבָהּ עוֹמְדִים

הַחֲנוּיוֹת הַיּוֹתֵר גְּדוֹלוֹת — בְּאֵיכוּתָן וְכַמּוּתָן — וְהַרְבֵּה מֵהֶן

יְכוֹלוֹת לְהִתְחָרוֹת גַּם עִם חֲנוּיוֹת אֵירוֹפָּא הַגְּדוֹלוֹת.

לִפְנֵי הַגראַבּעסקירכע יִגְדַּל הַמִּסְחוֹר בְּנֵרוֹת־דּוֹנַג

טַבָּעוֹת אֶצְעָדוֹת חֲרוּזֵי אַלְמֻגִּים

וּשְׁאֵרֵי דְּבָרִים מְלֶאכֶת אוּמָנֵי בֵּית־לֶחֶם.

וְכָאן נִוָּכַח לִרְאוֹת כִּי בַּעֲלֵי הַחֲנוּיוֹת הֵמָּה

נוֹצְרִים וִיהוּדִים, יִשְׁמְעֵאלִים רַק מְעַט.

כַּיּוֹם יִנּוֹן שְׁמוֹ שֶׁל א"מ לוּנְץ בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,

אִם גַּם בִּרְחוֹב שֶׁהוּא יוּבָל לְמִדְרְחוֹב בֶּן־יְהוּדָה.

שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה זֶה רְחוֹב שׁוֹקֵק תְּנוּעָה וּמִסְחָר, וּבוֹ

הֲלֹא הָיְתָה תַּחֲנַת מוֹנִיּוֹת הַ“חַטְפָנִים” לְתֵל־אָבִיב, לֹא הַרְחֵק

מִמִּשְׂרְדֵי “קֶשֶׁר” וְ“אָבִיב”, “אַרְיֵה” וְ“עָתִיד” כָּאן גַּם

יָשַׁב בַּקְשִׁי, סַנְדְּלָר־אוּמָן, שֶׁאֶצְלוֹ הָיָה הוֹד־מַעְלָתוֹ הַנָּצִיב

הָעֶלְיוֹן הַבְּרִיטִי מַזְמִין נַעֲלַיִם לוֹ וּלְבֵיתוֹ. בְּזֶה הָרְחוֹב,

בַּחֲנוּת זְעִירָה וּגְדוּשַׁת חֲמוּדוֹת, קָנִינוּ בִּזְמַּנּוֹ, בְּעֶצֶם הַצֶּנַע,

שָׁטִיחַ פַּרְסִי רִאשׁוֹן לָנוּ וּלְבֵיתֵנוּ.

בָּתֵּי הָעִיר (מַמְשִׁיךְ לוֹ הַמְחַבֵּר) הֵמָּה כֻּלָּם מֵאַבְנֵי גִּיר (קאַלק שטיינע)

לְבָנִים, מְרֻבָּעִים, וְכָל עֵץ לֹא יָבוֹא בָּמוֹ, וְגַם כִּפַּת הַגַּג

נִשְׁעֶנֶת רַק עַל קַשְׁתּוֹת אֶבֶן הַיּוֹצְאִים מִקִּירוֹת הַבַּיִת, וְעַל כֵּן

לֹא יִירְאוּ מִשְּׂרֵפַת אֵשׁ. כָּל גַּגּוֹת הַחֲדָרִים הַגְּדוֹלִים עֲשׂוּיִים כִּפּוֹת

(קופּפעלען), וּבְהַבָּתִּים הַגְּדוֹלִים יִמָּצְאוּ שְׁתַּיִם וְיוֹתֵר. קִירוֹת הַבַּיִת פְּנִימָה

טוּחִים בְּטִיחַ לָבָן הַמַּזְהִיר (גלאַזירט), וְעַל כֵּן לֹא יוּסְדוּ בְּשִׂיד,

רַק יְכֻבְּסוּ בְּמַיִם וּבוֹרִית עֲדֵי יוּסַר חֶלְאָתָם מֵהֶם.

חַלּוֹנֵי הַבָּתִּים קְטַנִּים לִמְאֹד, וּבְבָתֵּי הַיִּשְׁמְעֵאלִים

עוֹד הֵם מְכֻסִּים מִבַּחוּץ בְּתֵיבַת עֵץ מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה

וּדְלָתוֹת קְטַנּוֹת לָהּ לְפָתְחָן, הַצְּבוּעוֹת יָרֹק (גרין) אוֹ אָדֹם. וְאִילוּ

פִּתְחֵי הַבָּתִּים פְּתוּחִים לְהֶחָצֵר, וְגַם הֵמָּה קְטַנִּים.

הַבָּתִּים [זֹאת לָדַעַת] אֵינָם בְּנוּיִים בְּמִשְׁטָר יָשָׁר, רַק אֶחָד בַּעַל

מַכְפֵּלָה [מַשְׁמַע: קוֹמָה] אַחַת, וְאֶחָד בַּעַל שְׁנַיִם אוֹ שָׁלשׁ, אֶחָד

גָּבֹהַּ וְאֶחָד נָמוֹךְ, אֶחָד נִכְנָס וְאֶחָד

יוֹצֵא.

לְקִירוֹת הַבָּתִּים מִבַּחוּץ בְּנוּיִים אִצְטַבָּאוֹת וְסַפְסְלֵי אֶבֶן

אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יֵשְׁבוּ בְּלֵילֵי הַקַּיִץ, חֶבֶר רֵעִים וַאֲהוּבִים, לְהִתְעַנֵּג

עַל נֹעַם הֲדַר הַטֶּבַע וְכָל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָתָהּ. בְּהַרְבֵּה בָּתִּים יִמָּצְאוּ

עֲצֵי פֶּרִי, אֲשֶׁר בְּצֵל דָּלִיּוֹתֵיהֶם יֶחֱסוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ

בִּימֵי הַקַּיִץ. עַל דַּלְתּוֹת הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר נָסְעוּ לְמעקקא

(מְקוֹם קֶבֶר מְחוֹקְקָם) חֲרוּתִים אוֹ כְּתוּבִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים

שִׁירִים, מִכְתָּמִים, אֲמָרִים בִּכְתָב וּבִשְׂפַת עַרְבִי. תַּנּוּרִים לְהָחֵם

אַיִן, וְאֵשׁ לֹא יֵעָשֶׂה לְבַשֵׁל, וְאָז רַק מִגַּחֲלֵי עֵץ. בִּימֵי הַחֹרֶף

עֵת יִגְדַּל הַקֹּר יַעֲמִידוּ בְּאֶמְצַע הַבַּיִת אֲגַן נְחשֶׁת גָּדוֹל הַמָּלֵא

גֶּחָלִים לוֹחֲשִׁים וּסְבִיבוֹ יֵשְׁבוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת לְהָחֵם.

גֶּשֶׁם יָרַד לְסֵרוּגִים בַּבֹּקֶר הַחָרְפִּי בּוֹ נָסַעְתִּי בְּמוֹנִית־שֵׁרוּת

בְּקַו טְבֶרְיָה–רֹאשׁ־פִּינָּה–צְפָת. הַנֶּהָג הָיָה אוּלַי זִילְבֶּרְשְׁטֵין.

קַר הָיָה, וֶהָאִשָּׁה¹ שֶׁיָּשְׁבָה לְיָדִי עַל הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, בּוֹגֶרֶת

הַרְבֵּה מִמֶּנִּי, סְמוּקַת־פָּנִים, גְּרוּשָׁה אוֹ אַלְמָנָה, נִלְחֲצָה

אֵלַי כִּמְבַקֶּשֶׁת לְהָחֵם, לָהּ וְלִי. מַרְבַּת־שִׂיחָה הָיְתָה.

חִישׁ הִתְבָּרֵר שֶׁהִיא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל לוּנְץ, בַּעַל "נְתִיבוֹת

צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם". אוּלַי בַּת־זְקוּנִים שֶׁלּוֹ, אוּלַי אַחְיָנִיתוֹ.

מִמֶּרְחַק הַזְּמַן אֵינִי זוֹכֵר לָבֶטַח. אִם אֵינִי טוֹעֶה,

הִצִּיעָה שֶׁאַמְשִׁיךְ אִתָּהּ לִצְפָת. לֹא יָכֹלְתִּי. מַעֲשִׂים

הָיוּ לִי מִשֶּׁלִּי בְּרֹאשׁ־פִּנָּה. אַחַר־כָּךְ הִזְדַּמֵּן לִי שָׁם,

לְיַד הַפּוֹסְטָה, טְרֶמְפּ יָשָׁר עַד תֵּל־אָבִיב, בַּלִּימוֹזִינָה הַמְפֹאֶרֶת

שֶׁל עֶפְרוֹן הַצָּעִיר. כָּךְ, עַל כָּל פָּנִים, נִקְשַׁרְתִּי לְזִכְרוֹ

שֶׁל א"מ לוּנְץ, תַּיָּר־חוֹקֵר סָגִי נָהוֹר, אֲשֶׁר “הַשֵּׂכֶל”

נֵר לְרַגְלָיו וְ“הָאֱמֶת” אוֹר לִנְתִיבוֹתָיו.

וְעַכְשָׁו, בִּמְשֹׁךְ קֶרֶן הַיּוֹבֵל, וַאֲנִי בַּעֲרוֹב יָמַי,

יְרוּשַׁלְמִי לְשֶׁעָבָר, יְרוּשַׁלְמִי־תָּמִיד “בְּהַכָּרָה”, הוֹגֶה אֲנִי

בַּסֵּפֶר שֶׁכָּתַב הָאִישׁ בַּאֲבִיב יָמָיו, לִפְנֵי קָרוֹב

לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, עַל צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. כָּכָה

עִנְיָנֵינוּ מִשְׂתָּרְגִים.

טבריה, אפריל 1988

"הוֹ, הִנֵּה זֶה

בָּא", הוּא

אָמַר, יָדוֹ אֶל

חָזֵהוּ, מִשְּׂמֹאל,

שְׂפָתָיו מַכְחִילוֹת.

אַחַר־כָּךְ הֶאֱפִירוּ,

יָדוֹ נָזוֹחָה

מְעַט, הֶחֱלִיקָה

עַד אֲרִיג הַמִּכְנָס,

עַד יָרֵךְ בַּשְׂרָנִית.

הָאִשָּׁה, בַּמִּטְבָּח,

לֹא חָשָׁה בִּמְאוּמָה —

כְּשֶׁחָזְרָה מִן הַמִּטְבָּח

לַחֶדֶר, הָיְתָה

יְשִׁיבָתוֹ מוּזָרָה קְצָת

בְּעֵינֶיהַ: סָפֵק־צְפוּדָה

סָפֵק־רְפוּיָה. מִשֶּׁפָּנְתָה

לְעֶבְרוֹ, לְהַבִּיט בּוֹ

הָכֵן, הָיָה בָּרוּר לָהּ

מִיַּד שֶׁאָכֵן “זֶהוּ זֶה”.

זַעֲקָתָהּ

קָפְאָה עַל

שְׂפָתֶיהָ; הִיא גִשְּׁשָׁה

לִמְצוֹא סוֹמֵךְ לְבַל

תִּפֹּל. אָמְרוּ לָהּ

אַחַר־כָּךְ שֶׁהָיְתָה זוֹ

“מִיתַת נְשִׁיקָה”. עַל כָּל

פָּנִים, חֲטוּפָה הָיְתָה

מִכְּדֵי שֶׁיֵּדַע הוּא

אִם אָמְנָם כָּךְ רְצוֹנוֹ

לָצֵאת מִפֹּה

לְשָׁם.

ינואר 1988

יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם נִפְגָּשִׁים בְּהַלְוָיוֹת

קוֹמָתָם שְׁחוֹחָה מִשֶּׁהָיְתָה עֲמִידָתָם אַף הִיא

דַּלָּה מִשֶּׁהָיְתָה כּוֹלְאִים אֲנָחָה בְּבֵית הֶחָזֶה

תּוֹךְ שֶׁהֵם סוֹקְרִים מִי וָמִי בַּבָּאִים מִי

וָמִי בַּהוֹלְכִים וְאֵינָם עוֹד עוֹשִׂים אֶת חֶשְׁבּוֹן

הַנֶּעְדָּרִים מֵאָז הַקּוֹדֶמֶת מִי מִשּׁוּם שֶׁאֻשְׁפַּז

מִי מִשּׁוּם שֶׁיָּצָא לְמַסָּע בָּעוֹלָם אִם לְשֵׁם פְּרֵדָה

אִם לְרֶגֶל עֲסָקָיו וּמִי

נִפְקָד פָּשׁוּט מִשּׁוּם

נִפְגָּשִׁים בְּהַלְוָיוֹת וְהַשּׁוּרוֹת הַפְּרוּצוֹת מַזְכִּירוֹת

חַלְלֵי שִׁנַּיִם עֲקוּרוֹת בְּפֶה נוֹדֵף־זִקְנָה קְצָתָן

טוֹחֲנוֹת קְצָתָן חוֹתְכוֹת קְצָתָן נִיבִים בְּהֶבְדֵּל זֶה

שֶׁכָּאן אֵין מַחְלִיפִים עֲקוּרָה בְּתוֹתֶבֶת

עוֹמְדִים בְּכֹה וּבְכֹה מִצְטוֹפְפִים לִסְתּוֹם רְוָחִים

מַחֲלִיפִים דִּבְרֵי־חִדּוּד תְּפֵלִים אֲמָרוֹת שְׁדוּפוֹת עַל

תַּכְלִית הַמַּעֲשִׂים וְעַל שַׁוְא־הַחַיִּים וְשׁוֹמְעִים מַה שֶׁשּׁוֹמְעִים

עַל נִתּוּחַ־לֵב פָּתוּחַ שֶׁעָשׂוּ לִרְאוּבֵן וְעַל שֶׁטֶף־דָּם־בַּמֹּחַ

שֶׁאֵרַע לְשִׁמְעוֹן וְעַל אֵבֶר שֶׁכֹּרַת מִגּוּפוֹ שֶׁל לֵוִי

מֵחֲמַת הַסַּרְטָן וְעַל בַּלּוּטַת־הָעַרְמוֹנִית שֶׁל יִשָּׂשׂכָר

וּמַאֲבְקֵי־יְרוּשׁוֹת בֵּין אַלְמָנוֹת וְיַלְדֵּיהֶן

נִפְגָּשִׁים בְּהַלְוָיוֹת בְּשֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת בְּגֶשֶׁם נוֹטֵף וְעוֹמְדִים

בִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם רוֹפְסוֹת עַל הָאֲדָמָה הָאֲדָמָה הַזֹּאת

קוֹשְׁרִים עֲסָקוֹת מְגַלְגְּלִים דִּבְרֵי־רָכִיל כֹּל שֶׁיֵּשׁ

בּוֹ לִכְאוֹרָה מֵרֵיחַ הַחַיִּים וְטַעֲמָם וְאַגַּב כַּךְ

מְפַזְּלִים מַבָּט אֶל הַבּוֹר הֶחָפוּר רוֹאִים אוֹתוֹ

מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ מִתְמַלֵּא וְהוֹלֵךְ מַה־נָּאֶה

הוּא סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה־מְּדֻיָּק מַה־נֶּחְרָץ

נוֹכְחִים לִרְאוֹת שֶׁכָּךְ קָשֶׁה קְצָת פָּחוֹת לְהִתְרַגֵּל

בְּסַךְ־הַכֹּל צָרִיךְ לְהַשְׁלִים עִם אִי־הַיְדִיעָה

מִי הַבָּא בַּתּוֹר

תּוֹהִים, בְּפִקְפּוּק גּוֹבֵר, אִם אָמְנָם

יֵשׁ חַיִּים

לִפְנֵי

קיץ 1990

כעין מקאמה

הנעדר

אִישׁ מְבֻגָּר, כְּבֶן תִּשְׁעִים וָמַעְלָה.

אֶזְרַח תֵּל־אָבִיב מִימֵי דִּיזֶנְגּוֹף וָהָלְאָה.

נֶעֱלַם מִשְּׁכוּנָתוֹ (שֶׁדָּרֶיהַ הִכִּירוּהוּ מִנֹּעַר)

בְּלִי הַשְׁאִיר כְּתֹבֶת לְהַעֲבָרַת דִּבְרֵי־דֹּאַר.

סימנים חיצוניים

כָּחוּשׁ. קוֹמָה לְמַעְלָה מִבֵּינוֹנִית, שְׁחוּחָה.

מְהַלֵּךְ בִּכְבֵדוּת, נֶעֱזַר לְעִתִּים בְּמַקֵּל־הֲלִיכָה.

שְׂעַר־שֵׂיבָה דָּלִיל, גָּרוֹן נָטוּי; וּבְפֶתַח בֵּיתוֹ

כְּתַרְנְגּוֹל בִּבְנֵי־אָדָם יִתֵּן אֶת מַבָּטוֹ.

מַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם עֲבֵי־עֲדָשׁוֹת, כִּבְדֵי־מִסְגֶּרֶת,

וַאֲרֶשֶׁת־פָּנָיו דְּאוּגָה, כְּשֶׁל מִי שֶׁהֻפְקַד עַל מִשְׁמֶרֶת.

לבוש

מֻחְזָק כְּמִי שֶׁנּוֹהֵג זִלְזוּל (אוּלַי מְכֻוָּן) בִּלְבוּשׁוֹ.

כְּשֶׁנִּרְאָה בָּאַחֲרוֹנָה הָיְתָה מִגְבַּעַת דֵּהָה לְרֹאשׁוֹ

וּלְגוּפוֹ מְעִיל־גֶּשֶׁם כָּבֵד וּמְבֻטָּן, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

אַךְ הֲגַם שֶׁגָּרַר אֶת רַגְלָיו לְאִטּוֹ, כִּבְמֹרֶךְ

(בִּנְעָלַיִם שֶׁהָיוּ, כִּמְדֻמֶּה, קְטַנּוֹת מִכְּפִי מִדָּתוֹ),

הָיָה שְׁיַר תֹּקֶף נִמְרָץ וְגֵאֶה בַּהֲלִיכָתוֹ.

פרטת חפצים אישים (חלקית)

מְכוֹנַת־כְּתִיבָה הֵרְמֶס־בֵּיְבִּי (מַחֲלִידָה מְעַט)

עִם מְלַאי נְיַר־הַדְפָּסָה וּנְיַר־פֶּחָם (נִקְמָט);

מַחְבֵּר (“שַׁדְכָן”) גַּמְלוֹנִי, עִם קֻפְסִיּוֹת־סִכּוֹת;

מִרְשְׁמֵי תְּרוּפוֹת וְסִכּוּמֵי מִמְצָאִים שֶׁל בְּדִיקוֹת;

מַעֲטָפוֹת (בִּגְדָלִים שׁוֹנִים) וְעֲטִיפוֹת שֶׁל צֵלוֹפָן;

סִדּוּרֵי־תְפִלָּה (עִם טַלִּיתוֹת), גַּם תְּפִלִּין בְּנַרְתִּיקָן;

מִנְעָלִים וְדַרְדָּסִים, וּמִקְטָרְנִים שְׁחוּקֵי־מַרְפֵּק,

וְעוֹד מַלְבּוּשִׁים שֶׁלֹּא לָבַשׁ, אוֹ שֶׁנּוֹתְרוֹ לוֹ מִימֵי עֲמָלֵק;

מַסְרְקֵי־כִּיס וּמִבְרֶשֶׁת־גִלּוּחַ, תּוֹתָבוֹת וּמִבְרְשׁוֹת־שִׁנַּיִם;

תַּנּוּר־חִמּוּם חַשְׁמַלִּי (בְּמַצָּב טוֹב), מַבְרֵגִים וּמִסְפָּרַיִם;

מַדָּפִים עֲמוּסֵי סְפָרִים, קְצָתָם בְּהַקְדָּשַׁת מְחַבְּרֵיהֶם;

פִּנְקְסֵי־חִסָּכוֹן יְשָׁנִים וְכַרְטִיסֵי־חָבֵר בְּאִרְגּוּנִים לְמִינֵיהֶם;

כִּתְבֵי־יָד שֶׁל יְצִירוֹת־נְעוּרִים (מַחֲזָאוּת וְשִׁירָה);

חֹמֶר אַרְכִּיוֹנִי בְּנוֹשְׂאֵי חִנּוּךְ, מוֹ"לוּת, הִיסְטוֹרְיָה וְחֶבְרָה;

אַלְבּוֹמֵי תַּצְלוּמִים (חֶלְקָם עֲבֵשִׁים), מִסּוֹף הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה

וְעַד לַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה מַמָּשׁ; תִּעוּד פָּרָשָׁה מוּזָרָה

שֶׁל חִזּוּר (רְווּיַת שְׁקִיקָה נוֹאֶשֶׁת), מִשִּׁלְהֵי סְתַו־הַחַיִּים;

מִצְבּוֹרֵי כַּרְטִיסֵי־בְּרָכָה וּגְלוּיוֹת מְצֻיָּרוֹת, עִם מִסְמָכִים אִישִׁיִּים,

בַּנְקָאִיִּים וּמִשְׁפָּטִיִּים; מִצְבּוֹרֵי הִתְכַּתְּבוּת מִסּוּגִים שׁוֹנִים,

בְּאַרְבַּע־חָמֵשׁ שָׂפוֹת, הַמַּקִּיפִים תְּקוּפָה שֶׁל עַשְׂרוֹת שָׁנִים;

מַעַטְפוֹת בּוּלִים, קַבָּלוֹת, טָפְסֵי־מַס (שׁוּמוֹת וְדִוּוּחַ);

יוֹמָנִים אִישִׁיִּים מִלִּפְנֵי שִׁשִּׁים־שִׁבְעִים שָׁנָה (קָשִׁים לְפִעְנוּחַ).

פרטים נוספים

רַךְ כְּאַגְמוֹן וְקָשֶׁה כָּאֶרֶז. מַשְׁמַע: פַּשְׁרָן

בִּקְלִפָּתוֹ, אַךְ גַּרְעִינוֹ עַקְשָׁן אַף גַּם דּוֹקְרָן.

שְׂבַע־רֹגֶז־וּמְרוֹרִים, אַךְ יָהִיר בְּהִתְעַלְּמוֹ

מֵהֶם. מִצַּד שֵׁנִי, חֲדוּר אַחֲרָיוּת אֲבָהִית (לְבֵית־אָב שֶׁאֵינֶנּוּ).

מַדְחִיק סַכָּנָה וַחֲשָׁשׁ, וְקוֹרֵא תָּגָר עַל מִגְבְּלוֹתָיו.

יַחֲסוֹ לַזּוּלָת: מִסַּקְרָנוּת חַשְׁדָּנִית עַד הִזְדַּהוּת עִם בְּעָיוֹתָיו.

מוּתָשׁ רִגְשִׁית מֵאַהֲבַת אֵין־מוֹצָא לְאֵשֶׁת־בְּרִית

(כְּשִׁבְעִים שְׁנוֹת כְּאֵב, מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית).

עָמוּס קֻפָּה שֶׁל זִכְרוֹנוֹת, מְעִיקִים עַד נוֹהֲרִים —

רֹב־רֻבָּם, כַּמּוּבָן מֵאֵלָיו, קְשׁוּרִים בְּנֶעְדָּרִים.

הערה

קִיֵּם מַגָּע תָּדִיר עִם בּוֹרֵא־הַבְּרוּאִים וּמְשַׁנֵּה־הַבְּרִיּוֹת,

שֶׁהָיָה מֻכָּר לוֹ יוֹתֵר כְּ“קב’ה” אוֹ “רבש’ע” וְכַיּוֹצֵא בָּזֹאת.

נִרְאָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, עֲטוּף־תַּכְרִיכִים וְקָשׁוּי,

בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הָאֲזוֹרִי, בַּחֲדַר־הַזִּהוּי.

כל היודע דבר על מקום המצאו הנוכחי מתבקש לשמור בלבו את הידוע לו,

לרבות כל ספק ו/או השערה הקשורים בכך

טבריה, אוגוסט 1990

צֵא וּרְאֵה: מִשְׁקָפַיִם לֹא הֵבֵאתִי אִתִּי מֵהַבַּיִת.

שָׁכַחְתִּי. מָה אֶעֱשֶׂה לִי בְּלִי מִשְׁקָפַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה?

בְּהִתְפַּעֲמוּת הוֹלֶמֶת, אָזוּן אֶת עֵינַי בְּיָפְיוֹ?

אֶסְתַּכֵּל בְּעַנְנֵי־הַקֶּסֶם בַּשָּׁמַיִם, בֶּהָרִים וּבְצִלָּם,

בָּאוֹר הַשּׁוֹתֵת וְנִגָּר אֶל הָאֲגַם הַיָּפֶה לֵאלֹהִים וְאָדָם?

וְאִם לַיְלָה עַכְשָׁו דַּוְקָה, וְחשֶׁךְ — אַדְלִיק

אֶת תֵּבַת־הַקַּשְׁקֶשֶׁת וְאֶצְפֶּה צְפִיָּה מְהַנָּה

עַד בּוֹשׁ? אֵין דָּבָר, אַתָּה אוֹמֵר: אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא?

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְכָאן לְחַפֵּשׂ אוֹ לִמְצוֹא! הֲלֹא

בָּאתִי לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה: לְהוֹצִיא פֹּה מַשֶּׁהוּ מִתַּחַת יָדִי,

בִּתְנָאֵי בְּדִידוּת וְשֶׁקֶט, כַּיָּאוּת. וְכִי לֹא זוֹ

הָיְתָה תַּכְלִית בּוֹאִי? וְשֶׁמָּא לֹא…אוּלַי לֹא בָּאָה

הַתַּכְלִית אֶלָּא לְסַבֵּר אֶת הָאֹזֶן, לְאַחֵז אֶת עֵינַי שֶׁלִּי.

סוֹף־סוֹף, לֹא עֹל עָלַי וְלֹא חוֹבָה. אִישׁ חָפְשִׁי אָנֹכִי

בְּאֵלֶּה הַיָּמִים…וּמַדּוּעַ “בְּאֵלֶּה הַיָּמִים”? וְכִי לֹא כָּךְ

טִיבִי, בְּעֶצֶם, מֵאָז וּמִתָּמִיד? מֵעוֹדִי, כִּמְדוּמֶה, לֹא הָיִיתִי

חָב דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן אֶלָּא לְעַצְמִי בִּלְבַד. עַל כָּל פָּנִים,

מִזְּמַן שֶׁהִגַּעְתִּי לְפִרְקִי וְעָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי. לֹא שֶׁאָנִי

מַה־שֶׁקּוֹרְאִים בַּעַל־מִקְצוֹעַ־חָפְשִׁי. מִקְצוֹעִי הוּא

לִהְיוֹת אִישׁ חָפְשִׁי. כְּלוֹמַר: כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפִּי

וְאֲסִימוֹן בְּאַרְנָקִי. כָּל עוֹד הַיְכֹלֶת בְּיָדִי.

יָפֶה! אֲבָל מָה אִם הַיְכֹלֶת, בַּמִּקְרֶה הַנָּדוֹן, מֻתְנֵית

לֹא רַק בַּבְּדִידוּת וּבַשֶּׁקֶט אֶלָּא גַּם, כַּנִּרְאֶה בֶּעָלִיל,

בְּמִשְׁקָפֶיךָ — שֶׁבְּהֵעָדְרָם תִּהְיֶינָה הַיְכֹלֶת עִם גַּאֲוָתָהּ

כְּלֹא הָיוּ — שֶׁבִּלְעֲדֵיהֶם אַתָּה כָּפוּי לְהַכִּיר בְּאָזְלַת־יָדְךָ?

אֵיךְ תֵּשֵׁב בִּלְעֲדֵיהֶם אֶל גִּלְיוֹן־הַבּוּר וְתַנְבִּיט מִמֶּנּוּ,

לְמָשָׁל, אוֹתִיּוֹת, הַמִּצְטָרְפוֹת לְשׁוּרוֹת, אֲרֻכּוֹת אוֹ קְצָרוֹת,

שׁוּרוֹת מְנֻקָּדוֹת, שֶׁל שִׁיר? אֵיךְ תְּעָרֶה אֵלָיו, בְּהֵעָדְרָם,

וְלוּ מְעַט מִמַּה שֶׁמְּפַכֶּה בְּעוֹרְקֶיךָ, שֶׁמְּחַזֵּז חֲזִיזִים

מִתְנַשְּׁפִים בְּקֻפְסַת־מֹחֲךָ, מְנַקֵּר בְּזִכְרוֹנְךָ, מְרַצְרֵץ

בְּתָאֶיךָ הָאֲפֹרִים, הַמְחַשְּׁבִים לְהִסְתַּתֵּם אַט־אַט אַךְ בְּבִטְחָה?

אֵיךְ בִּכְלָל תִּתְיַמֵּר לְהָפִיק, מִתֹּהוּ־לֹא־דֶּרֶך, בְּחִינַת

יֵשׁ־מֵאַיִן, מִן הָאַיִן שֶׁבְּתוֹכְךָ, דָּבָר שֶׁיִּקְנֶה לוֹ

קִיּוּם לְעַצְמוֹ — אָמְנָם כֵּן, בְּתָלוּשׁ מִמְּךָ — וְעִם זֹאת

יִהְיֶה רוֹחֵשׂ¹, רוֹמֵשׂ, מִשְׁתַּרְבֵּט כְּשִׁיּוּר יֵשׁוּתְךָ־אַתָּה;

שֶׁיִּשְׂרֹד כִּבְדַל־זֵכֶר לְרִחוּפְךָ הַגַּחְלִילִי בְּלֵב

הַמַּאְפֵּלְיָה הַזֹּאת, הַסּוֹרֶגֶת² עָלֵינוּ כֻּלָּנוּ בְּרִבּוֹא —

רִבְבוֹת זְרוֹעוֹתֶיהַ הַדְּבִיקוֹת; הַצּוֹפָה, בְּלִי הָנִיד עַפְעַף,

בְּגִיחֵנוּ אֶל קִרְבָּהּ; שֶׁפִּהוּקָהּ פָּעוּר, כִּתְהוֹם אֵין־תִּכְלָה,

לִבְלוֹעַ אֶת סְרַק־תַּכְלִיתְךָ, הִבְהוּבְךָ הַנִּדָּף

בְּלִי נוֹדַע כִּי בָּאתָ אֶל קִרְבֶּנָה. (אֲשֶׁר אַף לֹא

תָּנוּד לְמִשְׁקָפַיִם שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בַּבַּיִת, לְרַהַב אַפְסוּתְךָ.)

טבריה, דצמבר 1990

בְּאֵר יֵשׁ לִי

וְאֶבֶן לִי

עַל פִּי הַבְּאֵר —

הֲכִי תִּמְצָא יָדִי

לָגֹל אוֹתָהּ?

הֵן יֵשׁ אֶת יָדִי

גַם שׂוּמָה עָלַי

לָגֹל אוֹתָהּ

כִּי בְּנַפְשִׁי הוּא הַדָּבָר!

הֲלֹא אֵין לִי כִּי אִם

לְאַמֵץ כֹּחַ מְעַט

וּכְמוֹ בְּאֶפֶס־יָד

תִּגַּל הָאֶבֶן

וְתִתְגַּל הַבְּאֵר

וְאֶת נַפְשִׁי הִצַלְתִּי —

הִנֵה זֶה הִתְחַזַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת

וָאָגֹל אֶת הָאֶבֶן

גַם הַבְּאֵר אֵלַי נִבֶּטֶת

עַיִן בְּעַיִן אֶרְאֶנָּה:

גֹּב נְחָשִׁים —

הָיְתָה לִי בְּאֵר

וְאֶבֶן אֵין

עַל פִּי הַבְּאֵר:

הֲתִמְצָא עוֹד יָדִי

לֶאֱטֹר פִּיהָ

כִּי בְּנַפְשִׁי —

טבריה, מרס 1985