רקע
אהרן אמיר
מִפֹּה לְשָׁם
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים, תל אביב: מוסד ביאליק, זמורה ביתן; 1991

"הוֹ, הִנֵּה זֶה

בָּא", הוּא

אָמַר, יָדוֹ אֶל

חָזֵהוּ, מִשְּׂמֹאל,

שְׂפָתָיו מַכְחִילוֹת.

אַחַר־כָּךְ הֶאֱפִירוּ,

יָדוֹ נָזוֹחָה

מְעַט, הֶחֱלִיקָה

עַד אֲרִיג הַמִּכְנָס,

עַד יָרֵךְ בַּשְׂרָנִית.


הָאִשָּׁה, בַּמִּטְבָּח,

לֹא חָשָׁה בִּמְאוּמָה —

כְּשֶׁחָזְרָה מִן הַמִּטְבָּח

לַחֶדֶר, הָיְתָה

יְשִׁיבָתוֹ מוּזָרָה קְצָת

בְּעֵינֶיהַ: סָפֵק־צְפוּדָה

סָפֵק־רְפוּיָה. מִשֶּׁפָּנְתָה

לְעֶבְרוֹ, לְהַבִּיט בּוֹ

הָכֵן, הָיָה בָּרוּר לָהּ

מִיַּד שֶׁאָכֵן “זֶהוּ זֶה”.


זַעֲקָתָהּ

קָפְאָה עַל

שְׂפָתֶיהָ; הִיא גִשְּׁשָׁה

לִמְצוֹא סוֹמֵךְ לְבַל

תִּפֹּל. אָמְרוּ לָהּ

אַחַר־כָּךְ שֶׁהָיְתָה זוֹ

“מִיתַת נְשִׁיקָה”. עַל כָּל

פָּנִים, חֲטוּפָה הָיְתָה

מִכְּדֵי שֶׁיֵּדַע הוּא

אִם אָמְנָם כָּךְ רְצוֹנוֹ

לָצֵאת מִפֹּה

לְשָׁם.


ינואר 1988

המלצות קוראים
תגיות