שִׁירֵי הִגָּיוֹן

מקוריים ומתֻרגמים

מאת

נח פינס

לִכְבוֹד

ראש משוררי ציון, נעים זמירות ישראל,

מו“ה יהודה ליב גֹארדאן הי”ו.

מֻגָּשׁ

ביראת הכבוד

מאת

המחבר.

אדון נכבד!

בקול צלצלֵי כנורך הנפלָא, העִירותָ את נפשי משנת הילדות והנֹעַר; בְּקַרְנֵי האור אשר חננךָ אלהים הוֹפעְתָּ על דרכי וַתָאָר לי נתיב, בפָקחי עיני ואצא גם אני לעבודתי בכרם סִפְרָתֵנוּ; ותקטן עוד זאת בעיניך ותאמץ עוד את ידי הרפות לעבודה וַתִּפַּח בי רוח חדש בְדַבֶּרךָ על עבדך טובות למרחוק וכי יש תקוה לאחריתי…ועתה הנה הבאתי לך, אדוני, אֲגֻדַת פרחים אשר קטפתי בשדה השירה העברית, הואילה-נא כרב גְּדְלתך וקבל ברצון את ברכתי הקטנה והדלה אשר הֻבָאת לךְ. — ידעתי, אדוני, כי לא כל פְּרָחַי יתנו קטורה באפך, אשר הסכין לריח השׁושנים החמודות אשׁר תִּלְקֹט על הררי ציון; ידעתי כי רבים מנהם עוד לא הִתְפַּתחוּ, ובין עליהם עוד ינוח טל ילדות, — אך אם גם אחד מהם ינעם לך ויפיק ממך רצון, הנני מְאֻשָׁר ואדע כי לֹא לחנם עמלתי, וכי יש שכר לפעלתי.

המחבר.

עֵת יָעִיק בִּי רוּחִי רַעְיוֹן עַצָּבֶת,

וּשְׂעִפֵּי יָגוֹן אֶת-לִבִּי יִלְחָצוּ;

עֵת עֵינַי יָעִיבוּ עָבֵי צַלְמָוֶת,

וּמִפְלְשֵׂי תוּגָה עַל פָּנַי יִרְבָּצוּ.

עֵת אֵרֶא כִּי שִׁמְשִׁי יָמָּה בוֹרַחַת,

וּפִרְחֵי נֹעַר כִּי נָבְלוּ, קָמֵלוּ;

גַּם כָּל תִּקְוֹתַי אַחַת אַחַר אַחַת

כֶּעָלִים נוֹבְלִים בַּבָּצִיר יִפֹּלוּ.

עֵת צִלְלֵי עַרְבִּי אֶחֱזֶה כִּי נִטָּיוּ,

וּבַאֲבִיב יָמַי כִּי חַיַּי יִדְעָכוּ;

וּבְטֶרֶם אוֹר חַיִּים עֵינַי חָזָיוּ

יִכְבֶּה נֵרִי, כּוֹכְבֵי נִשְׁפִּי יֶחְשָׁכוּ…

אָז הֲמוֹן קִרְיָה לִנְטשׁ אֲמַהֵרָה

וּתְשׁוּאוֹת חֶדֶל חִישׁ בָּדָד אֶזְנָחָה;

וּבְלֵבָב הוֹמֶה וּבְנֶפֶשׁ סֹעֵרָה

מַר בַּחֲמַת-רוּחִי לַיַּעַר אֶבְרָחָה! —

שָׁם בִּמְקוֹם אַךְ גִּיל, אַךְ שַׁלְוָה שׂרֶרֶת,

וּמְנוּחַת עֲדָנִים סָבִיב הוּצָקָה;

בִּמְקוֹם אֵין יָגוֹן, אֵין רוּחַ נֶעְכֶּרֶת,

אֵין פֶּרֶץ וָשֹׁד, אֲנָחָה וּנְאָקָה, —

שָׁם גַּלְמוּד מַשְׁמִים לִפְנֵי אֵל שָׁמָיִם,

עֲלֵי שִׂיא הַגַּבְנֹן, בַּעֲבִי הַיָּעַר,

אֶכְרַע בֶּרֶךְ וּבְדִמְעָה עַל אַפָּיִם

אֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי וּמְרִי שִׂיחִי אָעַר!

אָז מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ אֶעֶזְבָה רֶגַע,

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים נֶגְדִּי יִזְרָחוּ…

כַּצֵּל יַחְלְפוּ מַהֵר יָגוֹן וָפֶגַע,

וּמְצוּקוֹת צָלְמָוֶת לִבִּי יִזְנָחוּ.

סִלְחִי, עֲדִינָה! אִם שִׁירֵי עַצָּבֶת

מִפִּי בַת-שִׁירִי אַךְ אָזְנֵךְ מַקְשָׁבֶת;

כִּי תָמִיד כִּנוֹרִי בִּבְכִי יָרִיעַ,

וּמְשׂוֹשׂ לִבֵּךְ, יָפָה! אַשְׁבִּית אַפְרִיעַ.

סִלְחִי אִם רוּחֵךְ לִרְגָעִים אַעֲצִיבָה

וִיפִי פָנַיִךְ בֶּעָבִים אָעִיבָה;

וּלְקוֹל אַנְחוֹתַי כִּרְעָמִים תִּסְעַרְנָה,

דִּמְעוֹת עֵינַיִךְ כָּמָּטָר תִּנְהַרְנָה. —

צַר לִי, יוֹנָתִי! אַךְ מָה אוּכַל אָעַשׂ

אִם סָבִיב אַבִּיט רַק עָמָל וָכָעַשׂ?

אִם אֶנְקַת נִדְכָּאִים, קוֹל זַעֲקַת שָׁבֶר

כָּל הַיּוֹם אָזְנִי תַּקְשִׁיב מִכָּל עֵבֶר?!

שׁוּרִי, שָׁם זֵדִים כִּפְרָאִים יֶהֱמָיוּ,

וּרְצוּצֵי מִשְׁפָּט, הָהּ, דּוּמָם יִבְכָּיוּ;

פֹּה דִמְעוֹת עָשׁוּק בַּסֵּתֶר יִזֹלוּ,

עֵת בִּמְרוֹמֵי קֶרֶת עוֹשְׁקָיו יָהֹלּוּ.

שָׁם בִּתְמִימֵי דֶרֶךְ מִרְמָה מוֹשָׁלֶת,

שָׁם לִפְנֵי כֵס שֶׁקֶר אֱמֶת נוֹפָלֶת,

פֹּה רִשְׁעָה הוֹמִיָּה, וִיהוֹלֵל הָעשָׁר,

וּצְדָקָה בוֹכִיָה, יֵילִיל הַיּשֶׁר.

שָׁם עֲמַל חֵלְכָּאִים יָשֹׁד הַכָּסֶף,

פֹּה מֵאֶגְרֹף רֶשַׁע צֶדֶק יֵאָסֶף;

שָׁם תִּפְרַח כָּרֹאשׁ וּתְשַׂגְשֵׂג אִוֶּלֶת,

וּבְעֶצֶם אִבָּה, הָהּ, חָכְמָה נוֹבָלֶת.

וּלְמַרְאֵה זָרוֹת אֵל עַל כָּל אַפְסָיִם

לֵב מִי לֹא יִשְֹתַּפֵּךְ, יִמַּס כַּמָּיִם?

מִי זֶה בִּמְכוֹן שִׁבְתּוֹ יִשְׁקֹט יָנוּחַ,

עֵת מִסְּבִיבָיו, הָהּ, כָּל נֶפֶשׁ תָּשׁוּחַ?!

הָבִי לִי נִבְלִי, לֹא אוּכַל אַחֲרִישָׁה,

אַךְ עַל מֵיתָרָיו וּבְכָל עֹז אַרְעִישָׁה!

וּבְעֵת בַּאֲבֶל-קוֹלוֹ יָהִים יָרִיעַ,

אֶשְׁפֹּךְ מַר נַפְשִׁי — וּלְבָבִי יַרְגִּיעַ.

הָבָה אַךְ נִבְלִי, וּכְבַת-קוֹל נָא יֶהִי

לִבְכִית כָּל אֻמְלָל, כָּל קִינָה וָנֶהִי;

וּבְכָל צִלְצַל תּוּגָה וּזְמִיר עַצָּבֶת

תִּשְׁמַע הֵד קוֹלָהּ כָּל נֶפֶשׁ דּוֹאָבֶת!!

(קהלת ג' כ"א)

לוּ אֵדַע כִּי אָמְנָם אַחֲרֵי מוּתֵנוּ,

עֵת כִּי יִתְפָּרֵד וִיהֹרַס חָמְרֵנוּ,

כַּצִּפּוֹר אֶל קִנָּהּ לִמְעוֹנֵי מָעַל

מֵעֵמֶק הַבֶּכֶה נַפְשֵׁנוּ תָעַל;

כַּצֵּל תִּדֹּד תֵּבֵל וּמַחֲשַׁכֶּיהָ,

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים יֶחֱזוּ עֵינֶיהָ…

אוֹר עוֹלָם עַל רֹאשָׁה יָחֵל לִזְרֹחַ,

וּבְצֵל עֲצֵי עֵדֶן תִּמְצָא מָנוֹחַ

מִתְּלָאוֹת אֵין מִסְפָּר וּמְרִי עַצָּבֶת

זוּ רַבַּת לָהּ שָׂבְעָה פֹּה בַצַּלְמָוֶת:

אָז פַּלְגֵי דִמְעוֹתַי לֹא עוֹד נָזָלוּ

עַל תִּקְוֹת עֲלוּמַי כֶּעָשָׁן כָּלוּ;

אָז עָקַת כָּל שֶׁבֶר לֹא עוֹד נָשָׂאתִי,

מֵעֲמַל הַחַיִּים לִי מִפְלָט מָצָאתִי!

חִישׁ מִבְּלִי מֹרֶךְ מוֹסְרוֹתַי נִתַּקְתִּי

וּלְאֶרֶץ מַרְחַקִּים לִנְדֹּד הִרְחַקְתִּי! —

כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי אֲסִיר עֳנִי שָׁבֶת

פֹּה בִכְלוּא חשֶׁךְ וּמְאוּרַת צַלְמָוֶת,

לִרְאוֹת כָּל הַיּוֹם אַךְ יָגוֹן וָכָעַשׂ

וּמְצוּקוֹת אֵין קֵצֶה תָּמִיד לָדָעַת…

אֲזַי נִגְעֵי לִבִּי מַהֵר נָשִׁיתִי,

עַל עָבִים קַלִּים שָׁמַיְמָה דָאִיתִי;

כַּנֶּשֶׁר חִישׁ עַפְתִּי עַל כַּנְפֵי רוּחַ

מִבּוֹר שָׁאוֹן זֶה לִמְקוֹר אוֹר זָרוּחַ!

לִמְקוֹם גִּיל עוֹלָמִים, אַהֲבָה וָחֹפֶשׁ,

לִמְקוֹם יָשִׂישׂ כָּל לֵב, תַּעֲלֹז כָּל נָפֶשׁ. —

מַה נָּעִים אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה לִזְנֹחַ,

כָּל עָמָל וָפֶגַע מַהֵר לִשְׁכֹּחֶ,

לִדְאוֹת כָּרֶגַע לִמְעוֹן כּוֹכְבֵי בֹקֶר,

הִתְעַנֵּג נֶצַח בִּנְעִימוֹת אֵין חֵקֶר!…

**

אַךְ אוּלַי עַד עוֹלָם מֵעַפְרוֹת קֶבֶר

נֶפֶשׁ אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ לֹא תַעַל אֵבֶר,

וּתְהָתְלִי בָנוּ הוֹ, תִּקְוָה כוֹזָבֶת,

כִּבְעֶת-חַיֵּינוּ גַּם אַחַר הַמָּוֶת?

אוּלַי גַּם שָׁם לִמְקוֹם יֵרֵד גֵּוֵנוּ

כָּאֶבֶן בִּמְצוּלָה תִּצְלֹל רוּחֵנוּ,

וּבְיוֹם כִּי תִזְנַח חֶשְׁכַּת אֶרֶץ שָׁחַת

תִּמָּלֵט מִן הַפָּח, תִּפֹּל בַּפָּחַת? —

הָהּ, זֹאת כִּי אֶזְכֹּר רוּחִי בִי נֶעְכֶּרֶת,

וּמִכְּאֵב אָנוּשׁ בַּת-עֵינִי נִגָּרֶת;

אָנָה, הָהּ, נָנוּס, נָתוּר מִפְלָט לָנוּ,

עֵת פִּגְעֵי חֶלֶד יַרְגִּיזוּ אוֹתָנוּ?

אָן אֵפוֹא נַחְפְּשָׂה וּנְבַקֵּשׁ עֶזְרָתָה,

אִם סָבִיב אַךְ מַחֲשָׁךְ, בַּלְהוֹת אֵימָתָה! —

הָהּ, מַר גוֹרָלֵנוּ, יִלְדֵי עַצָּבֶת,

כִּי נָקוּץ בַּחַיִּים, נִפְחַד מִמָּוֶת…

שִׁירֵי אֲהָבִים

מאת

נח פינס

---

הַיְפֵה-פִיָּה

מאת

נח פינס

(היינע)

לכבוד נ-ע-ר-ה.

מַה זֶּה יֶהֱמֶה לִבִּי, נַפְשִׁי דוֹאֶבֶת,

וּבְיָגוֹן קוֹדֵר מָה רוּחִי חֻבָּלָה?

חֲזוֹן בַּדִּים אֶחָד, חֲזוֹן עַצָּבֶת,

רֶגַע מִלְּבָבִי גָּרֵשׁ לֹא אוּכָלָה.

הָאָרֶץ תֶּחְשַׁךְ, אַט יִנְשֹׁף הָרוּחַ,

בִּדְמִי נָעִים יִשְׁטֹף פֶּלֶג הַמָּיִם;

וּבִגְאוֹן פֶּלֶא שִׂיא-הָהָר זָרוּחַ

בִּיקַר אוֹר נֹגַהּ, זִו שֶׁמֶשׁ עַרְבָּיִם.

שָׁמָּה עַל רֹאשׁוֹ עַלְמַת-חֵן יוֹשָׁבֶת,

הֲדוּרָה בִלְבוּשָׁה וִיפִי מַרְאֶיהָ;

כָּאֵשׁ תִּתְנוֹצֵץ סוּתָהּ הַמֻּצְהָבֶת,

וּבְמַשְׂרֵק זָהָב תִּשְׂרֹק תַּלְתַּלֶּיהָ.

שָׁם תֵּיטִיב וּתְסַלְסֵל שַׂעֲרוֹת הַכֶּתֶם

וּבְקוֹלָהּ הַנָּעִים שִׁיר לָהּ תָּרִיעַ;

וּצְלִילֵי פֶלֶא, צִלְצְלֵי צוּף וָקֶסֶם,

הֵד קוֹל זִמְרָתָהּ בַּמֶּרְחָב יַשְׁמִיעַ.

נֶגְדָּהּ בָּאֳנִי-שַׁיִט יָשׁוּט דַּיָּג נָעַר

וּמִמְּרוֹם הָהָר לֹא יִגְרַע עֵינֵהוּ…

לֹא מַשַּׁק הַנַּחַל רוּחוֹ בוֹ יָעַר,

וּלְרֻכְסֵי צוּרָיו לֹא יָשִׂים לִבֵּהוּ.

אֶחְשֹׁב, כִּי לַקֵּץ הַגַּלִּים יִבְלָעוּ

אֶת הַדַּיָּג גַּם יַחַד עִם הָאֳנִיָּה…

זֹאת לוֹ בִזְמִירָהּ, כִּי אָזְנָיו שָׁמָעוּ,

זֹאת לוֹ עָשָׂתָה הַבַּת הַיְפֵה-פִיָּה!! —

---

[כֵּן, נֶגְדִּי עוֹד נִצָּב נֶשֶׁף הַחֵשֶׁק…]

מאת

נח פינס

כֵּן, נֶגְדִּי עוֹד נִצָּב נֶשֶׁף הַחֵשֶׁק:

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בַּיָּם כַּפָּז הֶאְדִּימוּ,

בָּעֵמֶק הִשְׁתַּקְשֵׁק אוּבַל הַכֶּסֶף,

וּזְמִיר עַרְבַּיִם הַצִּפֳּרִים הִנְעִימוּ.

וַאֲנִי עַל הַגַּבְנוּן בַּיַּעַר שָׁמָּה

תָּפוּשׂ בִּמְזִמּוֹתַי בָּדָד יָשָׁבְתִּי…

פֶּתַע נִגְלֵית לִי בִּיפִי-הוֹד מַרְאַיִךְ,

אַף צוּף זִמְרָתֵךְ, עֲדִינָה, הִקְשָׁבְתִּי!

עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת, סַפִּירֵי הַטֹּהַר,

עַל קַצְוֵי שַׁחַק אוֹר שֶׁמֶשׁ הֶחְפִּירוּ;

וּלְצִלְצַל הוֹד קוֹלֵךְ נִדְמָה הַפֶּלֶג,

וּקְהַל הַמְזַמְּרִים לֹא שִׁיר עוֹד הֵעִירוּ.

בִּיקַר זִו שָׁמַיִם נָהֲרוּ פָנַיִךְ,

מִשְּׂפָתַיִךְ שָׁנִי נִשְׁקַף חֵן-קָסֶם;

וּמַעֲשֵׂה קָלַע בִּגְאוֹן רַב תִּפְאֶרֶת

יָרְדוּ עַל עָרְפֵּךְ תַּלְתַּלֵּי הַכָּתֶם.

אָז פָּגָה רוּחִי אַף נַפְשִׁי נִפְעָמָה,

וּכְגַלֵּי יָם זוֹעֵף דָּמַי בִּי רָצוּ;

וַהֲמוֹן רִגְשׁוֹת שׁוֹנוֹת מֶנִּי נִפְלָאוּ

כָּאֶבֶן קִרְבִּי לִבָּתִי לָחָצוּ. —

כֹּה שָׁמָּה צָעַדְתְּ בֵּין חוֹחֵי הַשֶּׁפֶל,

וַחֲמוּדוֹת שׁוֹשַׁנִּים יָדַיִךְ קָטָפוּ;

אַךְ הֵנָּה כִּי חָזוּ יִפְעַת פָּנַיִךְ,

חִישׁ חָוְרוּ פָנֵימוֹ, הוֹדָן אָסָפוּ.

הָהּ, לוּ גַם אוֹתִי כִּפְרָחַיִךְ אֵלֶּה

מִבֵּין חוֹחַי הוֹצֵאת — הוֹי, מָה אֻשָּׁרְתִּי!

לוּ גַם כָּהֶם מִזִּיז אוֹרֵךְ נָבַלְתִּי

וּבַאֲבִיב יָמַי לָנֶצַח נִגְזָרְתִּי! —

---

[עַל-יַרְכְּתֵי מַעֲרָב בְּעַרְפְּלֵי פָז וּתְכֵלֶת]

מאת

נח פינס

עַל-יַרְכְּתֵי מַעֲרָב בְּעַרְפְּלֵי פָז וּתְכֵלֶת

הִסְתַּתֵּר הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹרוֹ יֵאָסֶף;

וַעֲלֵי רִצְפַת סַפִּיר אַט מִתְנַהֶלֶת

מַלְכַּת הַלַּיִל תּוֹךְ מִרְכֶּבֶת כָּסֶף.

צִבְאוֹת כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף בָּרוֹם יִזְרָחוּ,

עַל רַחֲבֵי אֶרֶץ יִפְעַת אוֹר הוּצָקָה…

אַךְ עָלַי, אֻמְלָל, הַצְּלָלִים נִמְתָּחוּ,

כִּי שִׁמְשִׁי-יָפָתִי מֶנִּי חָמָקָה! —

בְּלֵב סוֹעֵר כַּיָּם הַיַּעַר עָזַבְתִּי

וָאָשׁוּב הַבַּיְתָה מַר בַּחֲמַת-רוּחַ;

עַל מִטָּתִי רֶגַע לִישֹׁן שָׁכַבְתִּי,

רוּחִי בִי יֵהוֹם, לֹא אוּכַל לָנוּחַ! —

שָׁם הַמְזַמֵּר לִיפָתוֹ הַשּׁוֹשַׁנָּה

יִשְׁפֹּךְ חֹם נַפְשׁוֹ בִּנְגִינוֹת עַצָּבֶת;

אַךְ הִיא בִגְאוֹן הוֹדָהּ תִּפְרַח שַׁאֲנַנָּה,

וּמְרִי שִׂיחָתוֹ לֹא אָזְנָהּ מַקְשָׁבֶת:

כָּכָה גַם תַּעֲרֹג לָךְ נַפְשִׁי, עֲדִינָה,

כָּכָה בִי לִבִּי הוֹמֶה אֶל דּוֹדָיִךְ;

אַךְ שָׁוְא אֶפְרֹשׂ כַּפַּי בִּבְכִי וּתְחִנָּה—

קוֹלִי לֹא תִשְׁמְעִי הֵיכַל תַּעֲנוּגָיִךְ! — —

**

בַּחֲדַר-מִשְׁכָּבָה שָׁם יָפָתִי עָתָּה

עָלְתָה עַל עַרְשָׂהּ, נוּפַת מוֹר וָבֶשֶׂם;

מִבְּשָׂרָה שֶׁלֶג שַׂלְמָתָה פָּשָׁטָה

וַתְּפַתַּח וַתַּתֵּר מַחְלְפוֹת הַכָּתֶם.

שָׁם עַל מַרְבַדִּים נִרְדָּמָה שׁוֹכֶבֶת,

לִרְגָעִים תִּצְחַק, לֶחֱיָהּ מִתְאַדֶּמֶת,

וּבְשִׂפְתוֹת הַשָּׁנִי בַּלָּאט דּוֹבֶבֶת —

מִי זֶה הַמְּאֻשָׁר, עָלָיו הִיא חוֹלֶמֶת?! —

לַהֲקַת צִירֵי שָׁלוֹם וּכְרוּבֵי זֹהַר

כַּשּׁוֹמְרִים סָבִיב עָלֶיהָ יָשִׁיתוּ, —

הַסּוּ, אַל תַּבִּיטוּ בָהּ, מַלְאֲכֵי טֹהַר,

פֶּן יִפְתְּ גַּם לִבְּכֶם, מִטֳּהָרָהּ תַּשְׁבִּיתוּ!

בֶּטַח כֹּה תִשְׁכַּב, תִּישַׁן הַיְפֵה-פִיָּה

וּבִיקַר כָּרִים שַׁאֲנַנָּה תַרְגִּיעַ;

שֶׁקֶט בַּבַּיִת וּנְעִימוֹת דּוּמִיָּה,

וּשְׁנָתָהּ הַמְּתוּקָה אִישׁ לֹא יַפְרִיעַ.

אַךְ לִבָּהּ יִדְפֹּק אַףְ יָנִיעַ חֶרֶשׁ

חָזָהּ הַלָּבָן הֶחָלָק מִשָּׁיִשׁ;

וּבְקוֹל-צוּף מִכְּלוּבוֹ לָהּ שִׁירֵי עֶרֶשׂ

יָשִׁיר הַזָּמִיר בַּחַלּוֹן מִבָּיִת. —

הָהּ, לוּ הוֹאַלְתְּ, בַּת חֵן וּפְאֵר כָּל צֶבִי,

גַּם אוֹהֲבֵךְ הַמְשׁוֹרֵר לָבִיא בִמְעוֹנֵךְ;

וּכְבָר צַדְתְּ כַּצִּפּוֹר וַתִּשְׁבִּינִי שֶׁבִי,

שִׂימִי גַם אוֹתִי בִּכְלוּב עַל חַלּוֹנֵךְ!

וּבְעֵת עַל חוּג מָרוֹם יֵצְאוּ כוֹכָבִים

עַד תָּצִיץ הַצְּפִירָה מִפְּאַת קָדִימָה,

בִּתְרוּעַת גִּיל, יָפָה, תָּמִיד אַנְעִימָה

לָךְ שִׁירֵי דוֹדִים, מַנְגִּינוֹת אֲהָבִים!! — —

---

בַּת-גַּלִּים

מאת

נח פינס

…וָאֵרֶא יָם גָּדוֹל גַּלָּיו יָהִימוּ,

עַנְנַת עֲרָפֶל עַל-פָּנָיו רֹבֶצֶת;

וּבֵין נִבְכֵי מֵימָיו מִדָּם יַאְדִּימוּ

עַלְמַת-יָם חֲמוּדָה אַט מִתְרַחֶצֶת.

עַל-רַחֲבֵי-הַיָּם סַעֲרַת-עֹז הוֹמִיָּה,

אֶת-גַּלָּיו הַאֲדֻמִּים כַּסִּיר מַרְתַּחַת…

בֶּטַח תִּתְרַחֵץ הַבַּת הַיְפֵה-פִיָּה,

תִּשְׂחַק לַסּוּפָה וּלְצוּלָה רֹתָחַת! —

אַךְ לֹא מִשְׁבְּרֵי-יָם זוּ יִרְעֲשׁוּ יֶהֱמָיוּ,

אַף לֹא פִיַּת-מַיִם¹ עֵינַי יֶחֱזָיוּ, —

דְּמָעַי הֵם הַמְּהוּלִים בִּדְמֵי לִבָּתִי,

וּבַת-הַיָּם הִנָּךְ אַתְּ, אֲהוּבָתִי! —

---

מַה תַּחְפְּצִי עוֹד?

מאת

נח פינס

(היינע)

יֶשׁ-לָךְ אַבְנֵי חֵפֶץ וּפְנִינִים מַזְהִירִים

כֹּל יִשְׁאַל לֵב אִישׁ לֹא תֶחְסְרִי, יָפָתִי;

פָּנַיִךְ מַה נָּאווּ, עֵינַיִךְ סַפִּירִים, —

וּמַה תַּחְפְּצִי עוֹד? אִמְרִי, אֲהוּבָתִי!

עַל אֵלֶּה עֵינַיִךְ כִּשְׁמָשׁוֹת יָאִירוּ,

זֶה רַבַּת הָמוּ נִבְלֵי בַת-שִׁירָתִי

וַהֲמוֹן זִמְרוֹת-נֶצַח עַל-יָפְיָן הֵעִירוּ, —

וּמַה תַּחְפְּצִי עוֹד? אִמְרִי, אֲהוּבָתִי!

בִּיפִי עֵינַיִךְ, עֲדִינָה, הִכְרַעְתִּנִי

וּבְלִי-חוּס מָחַצְתְּ, פָּצַעַתְּ לִבָּתִי,

עַד-כִּי לִבְאֵר שַׁחַת כִּמְעַט הִצְעַדְתִּנִי, —

וּמַה תַּחְפְּצִי עוֹד? אִמְרִי, אֲהוּבָתִי! — —

---

אַהֲבָה נִכְזָבָה

מאת

נח פינס

בֵּין הַרְרֵי שָׁלוֹם, רָחוֹק מֵהֲמוֹן קֶרֶת

בַּיִת נֶחְמָד בָּדָד עוֹמֵד בַּשֵּׁפֶל;

מִסָּבִיב לוֹ רִקְמַת דִּשְׁאֵי תִפְאֶרֶת,

וַעֲצֵי חֹרֶשׁ מֵצַל יַטּוּ צֵל אֹפֶל.

מַבּוּעַ זַךְ קָטָן כָּאוֹהֵב נָעַר

רַגְלֵי כָל גִּבְעָה יִשַּׁק בִּשְׂפָתָיִם;

צִפֳּרֵי-שִׁיר תָּחֹלְנָה בַּעֲבִי הַיָּעַר,

וּזְמִירָיו יַנְעִים צִלְצַל הַכְּנָפָיִם.

בַּבַּיִת הַלָּז וּנְאוֹת נֹעַם אֵלֶּה

כָּל חֶמְדּוֹת עֲלוּמַי יַחַד נִצְפָּנוּ;

פֹּה אַהֲבָתֵנוּ לִפְרֹחַ הֵחֵלָּה,

וּבְלֹא-עֵת צִיצֶיהָ פֹּה נָבְלוּ לָנוּ!…

**

מֵעֲמַל הַחַיִּים עֵת רֶגַע אָנוּחַ,

וּשְׁאוֹן הֶמְיַת קִרְיָה נַפְשִׁי עוֹזָבֶת;

חִישׁ כַּצֵּל נִכְחִי אַתְּ עוֹלָה בָרוּחַ,

וּתְמוּנָתֵך, יָפָה, נֶגְדִּי נִצָּבֶת:

חִוְרַת פָּנִים כַּשִּׂיד וּפְרוּעַת שָׂעַר

כִּפְסִיל שַׁיִשׁ תַּעְמְדִי דֹּם מִבְּלִי אֹמֶר;

כַּצִּיץ, הָהּ, נָבְלוּ שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּעַר,

וּכְפוּפָה קוֹמָתֵךְ — קוֹמַת הַתֹּמֶר.

מִגֻּלּוֹת עֵינַיִךְ — כּוֹכְבֵי הַתְּכֵלֶת

שָׂפָה אֵין אֹמֶר רָב-יָגוֹן דּוֹבֶבֶת;

עֲלֵי לִבְנַת לֶחֱיֵךְ דִּמְעָה זוֹחֶלֶת,

וּמָה הִנָּךְ כֻּלֵּךְ? — סֵמֶל עַצָּבֶת!

עַל-מָה עַלְמָה רַכָּה, בַּת-חֵן וָיֹפִי,

כֹּה דַלּוּ פָנַיִךְ, נַפְשֵׁךְ נֶאֱנָחַת?

מִי חִלֵּל יִפְעָתֵךְ, בָּרָה אֵין דֹּפִי,

וּמְשׂוֹשׂ לִבָּתֵּךְ מִי הִרְהִיב לָקָחַת??

בִּידֵי מִי נִקְטַפְתְּ, שׁוֹשַׁנָּה נוֹבֶלֶת,

וּבְעֶצֶם אִבֵּךְ לַסִּיעֵךְ הֵזִידוּ? —

אַךְ מַה דוֹבֵר פִּי, מַה נַּפְשִׁי שׁוֹאֶלֶת?

עֵינַיִךְ אֵלֶּה אֶת-כֹּל לִי יַגִּידוּ!! —

**

בִּנְוֵה עֲדָנִים וּנְעִמוֹת מָנוֹחַ,

בֵּין נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּפִרְחֵי זֹהַר,

שָׁם נוֹלַדְתְּ, עֲדִינָה! שָׁם גַּם לִפְרֹחַ

שַׁאֲנַנָּה הַחִלּוֹת בִּגְאוֹן הַנֹּעַר.

חֶבֶר צִירֵי-שָׁלוֹם מִמְּכוֹן שִׁבְתָּמוֹ

בִּרְצוֹן אֵל-יוֹצְרֵךְ אֵלַיִךְ מִהֵרוּ;

הֵם טִפְּחוּךְ, רִבּוּךְ וּלְבַת אִמְּצוּךְ לָמוֹ,

הֵם כָּלֲלוּ יָפְיֵךְ וּבְכָל-הוֹד פֵּאֵרוּ:

יִפְעַת הַתְּכֵלֶת, אוֹר זֹהַר שָׁמַיִם

לַגְדִּיל תִּפְאַרְתֵּךְ תּוֹךְ עֵינַיִךְ שָׂמוּ;

וּבְשִׂפְתֵי הַחֵן וְלֹבֶן הַלְּחָיַיִם

אֹדֶם הַצְּפִירָה בֶּהָדָר רָקָמוּ.

מִזְּהַב קַוֵּי-אוֹר, זִיז שֶׁמֶשׁ זוֹרֵחַ

טָווּ יָדֵימוֹ שַׂעֲרוֹת תַּלְתַּלָּיִךְ;

וּבְלִבְנַת הַסַּהַר, נֹגַהּ יָרֵחַ

לִוְיַת-חֵן הוֹסִיפוּ עַל זִו פָּנָיִךְ.

כֹּה כַצִּיץ נֶחְמָד שׁוֹקֵטָה פָרַחַתְּ

וַתִּיפִי לִמְאֹד בִּגְאוֹן עֲלוּמָיִךְ;

כָּל לֵבָב בַּהֲדָרֵךְ שֶׁבִי לָקֶחַתְּ

וּבְחִין-עֶרְכֵּךְ הִרְהַבְתְּ עֵין כָּל רֹאָיִךְ.

עֲדֵי כִי חֲזִיתִיךְ, יָפָה וּבָרָה,

בֵּין צִמְחֵי עֶדְנֵךְ בִּיפִי-הוֹד פֹּרָחַת,

מֵאָז שַׁלְוַת לִבֵּךְ כַּצֵּל עָבָרָה,

וַאֲנִי לֹא עוֹד אֵדַע שָׁלוֹם וָנָחַת!

עֵינַיִךְ הַטְּהוֹרוֹת, הַמְּלֵאוֹת חֵן-קֶסֶם

חֵץ-אַהֲבָה שָׁנוּן קִרְבִּי עָמֹק יָרוּ;

וּמִקְלְעוֹת שַׂעְרֵךְ — אֲזִקֵּי הַכֶּתֶם

רוּחִי וּלְבָבִי לָעַד בָּךְ קָשָׁרוּ.

גַּם אַתְּ אַהֲבָה עַזָּה אֶל חֵיקִי הֵשַׁבְתְּ

וּבְכָל חֹם לִבָּתֵךְ אֶת-דּוֹדֵךְ רִחַמְתְּ, —

שׁוֹשַׁנַּת הָעֵמֶק לִקְטֹף לָךְ תָּאַבְתְּ,

וּלְחוֹחֶיהָ מִסָּבִיב לִבֵּךְ לֹא שָׂמְתְּ.

שָׁמְעוּ הוֹרַיִךְ וּפָנִים רָעָמוּ:

בַּמְשׁוֹרֵר הַדָּל לֹא חָפֵץ לִבָּמוֹ;

צִלְצְלֵי שִׁקְלֵי כֶסֶף לָמוֹ יִנְעָמוּ

מִזְּמִיר בְּנוֹת שִׁירוֹ וּשְׁאוֹן כִּנוֹרָמוֹ.

אָז נֵצֶר נִתְעָב לָךְ נַפְשָׁם בָּחָרָה

מִשֹּׁרֶשׁ רַבֵּי-עָם, מֵרָמֵי יָחַשׂ;

אִם לִבּוֹ בוֹ נָבוּב, דַּעַת לוֹ זָרָה,

דֵּי זָהָב וָכֶסֶף לוֹ בַצַּלָחַת!

עֵגֶל זָהָב זֶה מֵאָז חָמְדוּ לָמוֹ

וּלְרֹאשֵׁךְ אַלּוּף חִישׁ אוֹתוֹ יַרְכִּיבוּ;

דִּמְעוֹת פָּנַיִךְ לֹא תַחַז עֵינָמוֹ

וּלְקוֹל אַנְחוֹתַיִךְ הֵם לֹא יַקְשִׁיבוּ.

הַשָּׁמַיִם אֶל-תַּחַת הַחֻפָּה תּוּבָלִי

דָּכִיי נוּגָה, שׁוֹמֵמה וּבְעַיִן דּוֹמָעַת;

אַךְ שָׁוְא הָהּ, עֲנִיָּה! מַר תִּתְאַבָּלִי, —

סָבִיב לֹא תִמְצְאִי לָךְ אֹזֶן שׁוֹמָעַת!

כָּל רֵעוֹתַיִךְ מִמֵּךְ נָעוּ נָדוּ,

אֵין מוֹחֶה דִּמְעָה מֵעֵינֵךְ בּוֹכִיָּה;

עַל שִׁבְרֵךְ כַּיָּם הֲתוּלִים חָמָדוּ

וּבְשֵׁם רָע כִּנּוּךְ הוֹ, תַּמָּה וּנְקִיָּה!! —

---

הֲלָךְ-נָפֶשׁ

מאת

נח פינס

(היינע)

הַיּוֹם רַד לַעֲרֹב, נָטָה צֵל עַרְבָּיִם,

שׁוֹבָב יֵבְךְ הַנַּחַל, דָּכְיָיו יֶהֱמָיוּ;

וַאֲנִי יוֹשֵׁב בָּדָד עַל חֹף הַמָּיִם,

וּבִמְחוֹל הַגַּלִּים עֵינַי יֶחֱזָיוּ…

לִבִּי יִרְחַב כַּיָּם, רוּחִי הוֹמִיָּה,

וּתְשׁוּקָה עַזָּה קִרְבִּי מִתְלַקַּחַת

לָךְ, בַּת עֲדִינָה, לָךְ, עַלְמָה פוֹרַחַת,

לָךְ, מַלְכַּת נַפְשִׁי, נַעֲמָה הַיְפֵה-פִיָּה!

הַמְּרַחֶפֶת תָּמִיד נֶגְדִּי בָרוּחַ

וּבַכֹּל, בַּכֹּל אֵלַי הִיא דוֹבָרֶת:

בַּהֲמֻלַּת הַנַּחַל וַהֲמוֹת הָרוּחַ,

גַּם בִּשְׁאוֹן אַנְחוֹת רוּחִי הַנִּשְׁבָּרֶת! — —

בִּקְצֵה מַקְּלִי בַחֹל יָדִי כוֹתָבֶת:

“אֶת-נַעֲמָה הַיָּפָה נַפְשִׁי אוֹהָבֶת!”

אַךְ גַּלֵי זַעַם בַּחֹף הִשְׁתַּפָּכוּ

וּמִכְתַּב-יָהּ זֶה בִּגְאוֹן שִׁטְפָם מָחוּ. —

הוֹ, מַקַּל קָנֶה רָצוּץ, עֲפַר-חוֹל שָׁטוּחַ,

גַּם בָּךְ, נַחַל בּוֹגֵד, לֹא עוֹד לִבִּי בָטוּחַ!

הַשָּׁמַיִם יֶחְשְׁכוּ, קַדְרוּת יִלְבָּשׁוּ,

דָּכְיֵי הַמַּיִם יוֹסִיפוּ יִגְעָשׁוּ,

וּלְבָבִי בִי יוֹתֵר הִשְׁתּוֹבֵב רֶגַע,

וּבְיָד חֲזָקָה מִיַּעֲרֵי נָרְוֶגַה

רַב-הָאַלּוֹנִים מִשֹּׁרֶשׁ הִסַּעְתִּי

וּבְלֹעַ הַר-עֶטְנַא אוֹתוֹ הִשְׁקַעְתִּי,

וּבְעֵט-עֲנָק זֶה, הַטָּבוּל בִּדְיוֹ שַׁלְהָבֶת,

עֲלֵי כִפַּת הַשָּׁמַיִם יָדִי כוֹתָבֶת:

“אֶת-נַעֲמָה הַיָּפָה נַפְשִׁי אוֹהָבֶת!”

כָּל לַיְלָה מֵאָז בִּמְרוֹמֵי רָקִיעַ

מִכְתַּב אֵשׁ הַלָּז יִתְנוֹצֵץ יוֹפִיעַ;

וּבְנֵי הַדּוֹר הַהוֹלֵךְ, גַּם דֹּרוֹת הַבָּאִים

יִקְרְאוּ בַלֵּילוֹת מֵעַל סֵפֶר הַשָּׁמָיִם

אֶת הֶחָקוּק בָּם בִּכְתָב הַלַּהָבֶת:

“אֶת-נַעֲמָה הַיָּפָה נַפְשִׁי אוֹהָבֶת!”

---

הַשּׁוֹשַׁנָּה, הַזָּמִיר וְהַצְּפַרְדֵּעַ

מאת

נח פינס

בֵּין פִּרְחֵי נֹעַם, עַל עֲרֻגַּת גַּנָּה

מִסְּגוֹר כַּפְתּוֹרָהּ הִתְפַּתְּחָה שׁוֹשַׁנָּה;

וַתִּפְרַח וַתִּיף וַתַּרְהֵב עֵינָיִם

בִּשְׁלַל צִבְעֵי זָהֳרָהּ, זִו רִקְמָתָיִם.

מִסֵּתֶר שִׁבְתּוֹ, מֵחֶבְיוֹן הַיָּעַר,

אֶת הַיְפֵה-פִיָּה רָאָה זָמִיר נָעַר;

וְיַחְמֹד יָפְיָהּ וַיָּשֶׂשׂ עָלֶיהָ,

וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בָהּ וַיֶּאֱהָבֶהָ.

אָז סִבְכֵי הַחֹרֶשׁ נַפְשׁוֹ עוֹזָבֶת,

וּלְרַגְלֶיהָ בַגָּן שָׂם קֵן לָשָׁבֶת;

וּבְשִׁירוֹת אֲהָבִים לִפְנֵי יָפָתוֹ

יוֹמָם וָלַיְלָה שָׁפַךְ חֹם לִבָּתוֹ.

גַּם הִיא לַמְזַמֵּר רָב-אַהֲבָה הֵשִׁיבָה

וּבְכָל אַוַּת-נַפְשָׁהּ שִׁירָיו הִקְשִׁיבָה;

פָּנֶיהָ לִרְגָעִים אֵלָיו הִצְהִילָה

וּנְעִמוֹת דּוֹדֶיהָ תֵּת לוּ הוֹאִילָה.

אַךְ אָז אֶל הַצְּבִיָּה נָשָׂא עֵינָיִם

גַּם בֶּן-הַצְּפַרְדֵּעַ מֵאֲגַם הַמָּיִם;

וּבְעָזְבוֹ בִצָּתוֹ קִרְקֵר וַיֹּאמֶר:

"לֹא לָךְ, שׁוֹשַׁנָּה, לֹא לָךְ רֹן וָזָמֶר!

זֶה כַּבִּיר חֲשַׁקְתִּיךְ, נַפְשִׁי לָךְ תֵּכֶל,

הָבָה אֶקָּחֵךְ, וּתְהִי לִי לָאֹכֶל…"

דִּבֶּר וַיְנַתֵּר חִישׁ בֶּן-הַצְּפַרְדֵּעַ

וּבְפִי-רֶצַח מִהֵר אוֹתָהּ לִבְלֹעַ. –

לֹא עוֹד זִמְרוֹת-גִּיל הַזָּמִיר הִשְׁמִיעַ,

לֹא שָׁר עוֹד דּוֹדִים, אַךְ קִנִּים הִבִּיעַ;

כֹּה בִמְרִי שִׂיחוֹ נַפְשׁוֹ הִשְׁתַּפָּכָה,

עַד גָּוְעָה בִיגוֹנָהּ, תֶּמֶס הָלָכָה! –

---

הָהּ, לוּ הָיִיתִי הֲדּוֹם הָרַגְלָיִם

מאת

נח פינס

הָהּ, לוּ הָיִיתִי הֲדּוֹם הָרַגְלָיִם,

עָלָיו, יָפָתִי, רַגְלַיִךְ תִּסְמֹכִי;

וּבְרַגְלֵךְ הָרַכָּה בִּי עֵת תִּדְרֹכִי,

קְצֵה-נַעֲלֵךְ הַקָּט אֶשַּׁק בִּשְׂפָתָיִם!

לוּ הָיִיתִי אַחַד צִפָּרֵי-הָרְנָנִים,

מוֹצָאֵי בֹקֶר לֹא עוֹד אָז אַרְנִינָה,

אַךְ אוֹר עֵינַיִךְ כִּי יוֹפַע, עֲדִינָה,

בִּתְרוּעָה פָצַחְתִּי רִנַּת עֲדָנִים.

לוּ אַבְקוֹת נֹפֶת כַּדְּבוֹרָה אָסַפְתִּי,

אֲזַי לֹא בַפְּרָחִים בַּגַּנִּים עַפְתִּי,

אַךְ חֶדְרֵךְ בָּאתִי וּבְעֵת כִּי תִישָׁנִי,

עֲלֵי-פִיךְ אַרְגָּמָן שַׂמְתִּי מִשְׁכָּנִי,

כִּי שִׂפְתוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים מִדְּבַשׁ יִמְתָּקוּ,

מַה שָּׁפְרָה נַחֲלַת אֵלֶּה, צוּף מִתְקָן יִינָקוּ! – –

זְמִירֹות יִשְׂרָאֵל

מאת

נח פינס

---

חֶזְיוֹנֵי שָׁוְא

מאת

נח פינס

עוֹד שִׁמֲמַת צַלְמָוֶת סָבִיב שׂוֹרָרֶת

עַל אַדְמַת קָדְשֵׁךְ הוֹ, צִיּוֹן הַגְּבָרֶת!

וּנְאוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ גֵּאוּת לָבָשׁוּ

כִּישִׁימֹן תֹּהוּ עוֹד נִדְמוּ נֻטָּשׁוּ.

עוֹד עַל הַרְרֵי-מוֹר סוּגִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים,

עֶדְרֵי צֹאן יִרְעוּ אַף יִרְבְּצוּ שַׁאֲנַנִּים;

וּבֵין שַׁדְמוֹת נֹעַם צוּפִים תַּזֵּלְנָה,

אַיְלוֹת הַשָּׂדֶה בַּמְּחֹלוֹת תָּחֹלְנָה!

עוֹד בֵּין הֶחֳרָבוֹת יִשְׂגֶּה שָׁמִיר, שַׁיִת,

שָׁם יִנְוֶה יַנְשׁוֹף, וּדְרוֹר מָצְאָה בַיִת;

גַּם תַּנּוֹת מִדְבָּר בַּפְּרָצִים תִּשְׁכֹּנָּה

וַאֲבֶל-קוֹלָן שָׁמָּה בֶּטַח תִּתֵּנָּה.

עוֹד גַּם בָּנַיִךְ שָׁמָּה בַמֶּרְחַקִּים,

בֵּין אַרְצוֹת מַאֲפֵלִיָה וּנְאוֹת מַחְשַׁכִּים,

מֻכִּים וּמְעֻנִּים, הָהּ, נָדוּ גַּם נָעוּ

וּמְנוּחַת הַשְׁקֵט לָמוֹ לֹא יִמְצָאוּ! –

וּכְבָר חֲלֹמוֹת גִּיל רַבַּת שִׂמְּחוּנִי,

וּמַחֲזוֹת הוֹד וָנֹעַם שִׁעַשְׁעוּנִי,

כִּי חָלַף לַיְלָה, וּצְלָלָיו בָּרָחוּ,

וּנְגֹהוֹת בֹּקֶר עָלַיִךְ זָרָחוּ.

כִּי מִשְׁכְּנוֹת עֵדֶן כִּישִׁימוֹן נֶעֱזָבוּ

בִּגְאוֹן הַדְרַת קֹדֶשׁ סָבִיב נוֹשָׁבוּ;

וּפִרְחֵי חֶמֶד מֵאַרְצֵךְ נִסָּחוּ

בִּנְאוֹת עֲדָנִים בָּךְ שֵׁנִית יִפְרָחוּ.

וּכְבָר עַצְּבַת לִבִּי רֶגַע שָׁכָחְתִּי

וּלְזִמְרַת שַׁחַר כִּנּוֹרִי עָרָכְתִּי…

וּלְפֶתַע פִּתְאֹם, הָהּ, עֵינַי נִפְקָחוּ,

וַחֲלֹמוֹתַי כֻּלָּם כַּצֵּל בָּרָחוּ! –

עַתָּה עוֹד כִּלְפָנִים הָהּ, אֵם נֶאֱהָבֶת!

תֵּשְׁבִי שׁוֹמֵמָה, גַּלְמוּדָה, נֶעֱצָבֶת;

גַּם כָּל אוֹהֲבַיִךְ לִשְׁבוּתֵךְ צָהָלוּ

עוֹד מַר עָלַיִךְ יִבְכּוּ יִתְאַבָּלוּ. –

הָהּ, מָתַי יָנוּסוּ צִלְלֵי צַלְמָוֶת?

מָתַי הָהּ, יַחֲלֹף, יֻדַּד לֵיל עַצָּבֶת?

מָתַי חַכְלִיל שַׁחַר יוֹפַע עָלָיִךְ,

וּמֵאוֹר בֹּקֶר יָפֹזּוּ הָרָיִךְ?? –

מָתַי שִׁירֵי נֹעַר שֵׁנִית תִּפְצָחִי,

וּכְבִימֵי קֶדֶם תָּשׁוּבִי תִּפְרָחִי?

מָתַי גַּם בָּנַיִךְ יִחְיוּ יָשׁוּבוּ,

וּפְרָחִים כִּי נָבְלוּ שֵׁנִית יָנוּבוּ?? –

*

---

אִם דִּבְרֵי חוֹזֶיךָ, שַׁדַּי, נֶאֱמָנוּ,

מאת

נח פינס

¹

אִם דִּבְרֵי חוֹזֶיךָ, שַׁדַּי, נֶאֱמָנוּ,

וּלְשׁוֹנָם אָמְנָם אַךְ אֱמֶת תַּבִּיעַ:

כִּי עוֹד עַל אַחַי בַּחֹשֶׁךְ נִתָּנוּ,

אוֹר יָקָר, אוֹר חָדָשׁ, יַעַל יוֹפִיעַ;

כִּי עוֹד יָבֹא יוֹם וּלְאֶרֶץ מוֹלֶדֶת

תָּשׁוּב בַּת-עַמִּי כַּצִּפּוֹר נוֹדֶדֶת;

חַיֵּי עַבְדּוּת וָבוּז תִשְׁכַּח שָׁכֹחַ

וּכְקַדְמַת עִתֶּיהָ תָּשׁוּב לִפְרֹחַ –

אָז מִמְּךָ, אֵלִי, רַק אַחַת אֶשְׁאָלָה:

רוּחַ עֹז קִרְבִּי הוֹאִילָה לָפַחַת,

כִּי דּוּמָם כָּל עָמָל לִסְבֹּל אוֹכָלָה,

בִּדְמִי עֲלוּמַי לִבְלִי אֵרְדָה שָׁחַת;

כִּי תָמִיד אֹמֶץ-לֵב לֹא יַעַזְבֵנִי,

עֵת נֵטֶל הַחַיִּים לִנְפֹּל יִדְחֵנִי;

וּנְגֹהוֹת תִּקְוָה עַל שָׁמַי יִזְרָחוּ

לָאִיר אֶת חַיַּי כִּי יִכְבּוּ, יִדְעָכוּ…

אוּלַי עוֹד אֶרְאָה עֵת יָבוֹא, יַגִּיעַ

יוֹם בּוֹ בִגְאוֹן עֻזּוֹ יָקוּם מוֹשִׁיעַ

אֶת-עַמִּי מִנּוֹגְשָׂיו לַצִּיל בַּכֹּחַ,

לִשְׁבֹּר בֵּיִת כִלְאוֹ וּנְחֻשְׁתָּיו לִפְתֹּחַ!

אַךְ אִם אֶת עַמְּךָ זָנַחְתָּ, אֱלוֹהַּ,

לָעַד בִּידֵי צָרָיו אַנְשֵׁי הָרֶצַח,

רֹגֶז וּנְדוּדִים כָּל יָמָיו לִשְׂבֹּעַ,

כָּל עָמָל וּתְלָאָה לָשֵׂאת עַד-נֵצַח;

לִסְבֹּל קָלוֹן וָבוּז יָמִים עַל שָׁנִים,

חֲמַס עָרִיצִים, לַעַג הַשַּׁאֲנַנִּים, –

אֲזַי בַּאֲבִיב יָמַי חוּשָׁה נָא, מָוֶת,

הוֹרִידֵנִי מַהֵר לִבְאֵר צַלְמָוֶת;

מַר וּמְלֵא כַּעַשׂ חִישׁ אָשׁוּב לִשְׁאוֹלָה,

עַבְדוּת נִצַּחַת לֹא אוּכַל אֶסְבֹּלָה!

כִּי מֶה חַיֵּי נוֹדֵד עַל רַחֲבֵי אָרֶץ

מֻרְדָּף מִבְּלִי חָשָׂךְ מִשֹּׁד וָקָרֶץ?! –

וַתְהִי אֲזַי זֹאת נֶחָמַת לִבָּתִי,

כִּי מַהֵר כַּצִּפּוֹר תֵּדֶא נִשְׁמָתִי

אֶל הָרֵי בַת-צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם,

בִּמְקוֹם גַּם הָיְתָה עוֹדֶנָּה בַּחַיִּים;

שָׁם בִּמְקוֹם יַנְשׁוּפִים עַתָּה קִנֵנּוּ,

אַף תַּנּוֹת מִדְבָּר יִנְהוּ וִיקוֹנְנוּ,

שָׁם בָּדָד עַל עָנָף קֵן לִי אָשִׂימָה,

יוֹמָם וָלַיְלָה כַּיּוֹנָה אָהִימָה!

עַל עַמִּי, עַל אַרְצִי אֶבְכֶּה אֵילִילָה

וּכְטַל הַר חֶרְמוֹן דִּמְעוֹתַי אַזִּילָה…

אוּלַי בֶּאֱשׁוּן קִבְרוֹ מִכֹּל שָׁכוּחַ

יוּכַל אֲזַי גֵּוִי שַׁאֲנָן לָנוּחַ! – – –

---

חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם

מאת

נח פינס

שִׁמְעוּ, מַחְמַדָּי, יַלְדֵי שֶׁפֶר,

חִידּוֹת קֶדֶם, סִפּוּרֵי פֶלֶא,

זּוֹ לִי בַיַּלְדּוּת, בִּימֵי נֹעַר,

אִמִּי הַזְּקֵנָה סִפְּרָה סֶלָה! –

כֵּן, עוֹד אֶזְכֹּר לֵילוֹת הַחֹרֶף:

אִישׁוֹן חֹשֶׁךְ עֲלֵי אָפְסָיִם;

וּכְצָעִיף שָׁחוֹר עָבֵי אֶמֶשׁ

מִסָּבִיב יַעַט רוֹם שָׁמָיִם.

הָרוּחַ סוֹאֵן מִבְּלִי הֶרֶף,

קוֹל כַּחֲלִילִים בַּחוּץ יַשְׁמִיעַ;

הַזְּאֵבִים יֶהְמוּ בַּחֲמַת-זָעַם,

וּסְעָרָה מָרָה תֵּבְךְּ, תָּרִיעַ.

גַּם הַתִּרְזוֹת לִפְנֵי הַבַּיִת

כַּמְּקוֹנְנוֹת יַחַד כַּף תִּסְפֹּקְנָה,

וּבְקוֹל הִי נוֹרָא, מַרְגִּיז נֶפֶשׁ,

עַל הַחַלּוֹנוֹת תִּתְדַּפֵּקְנָה.

אוֹר נֵר כֵּהֶה יָאִיר הַחֶדֶר,

דֻּמִיַּת הַשְׁקֵט בּוֹ שׂוֹרָרֶת;

וַאֲנִי עִם רֵעַי אָז יָשַׁבְתִּי

נֶגֶד אוּר הָאָח הַמְּבֹעָרֶת.

אֲזַי אַט סִפְּרוּ דִבְרֵי פֶלֶא:

אוֹדוֹת הַלֵּצִים, בְּנֵי הֶחָיִל,

הַמַּתְעִים עוֹבְרִים מִנִּי דֶּרֶךְ

אֶל אַגְמֵי בִצָּה בֶּאֱשׁוּן-לָיִל.

עַל-הַשִּׁדּוֹת שָׂרוֹת הַיַּעַר,

כִּי בֵין הָעֵצִים מַר תִּשְׁרֹקְנָה,

וּבִשְׁדֵיהֶן לִמְאֹד אָרָכוּ,

תַּחְטֹפְנָה יוֹנְקִים וּתְחַנֵּקְנָה.

עַל-הַמֵּתִים כִּי יִטְּשׁוּ קֶבֶר

וּלְבֵית הַתְּפִלָּה יִקָּהֵלוּ,

שָׁם סִפְרֵי קֹדֶשׁ אָז יִקְרָאוּ

וּבְקוֹל הֲמֻלָּה יִתְפַּלֵלוּ.

וּבְפִנָּה אַחַת שָׁם בַּחֶדֶר

הַזְּקֵנָה בָדָד לָהּ יָשָׁבָה;

סֵפֶר יָשָׁן נֶגְדָּהּ פָּתוּחַ,

בּוֹ הִיא תָמִיד לִקְרֹא אָהָבָה.

עֲלֵי גִלְיוֹנֵי זֶה הַסֵּפֶר

בִּכְתָב שַׁדַּי מֵאָז נִכְתָּבוּ

שִׂיחוֹת שֶׁפֶר מִדֹּרוֹת קֶדֶם,

חִידוֹת נֵצַח לִמְאֹד נִשְׂגָּבוּ.

הַשִּׂיחוֹת הָאֵל מַה נֶּחֱמָדוּ!

רוּחַ אֵל עֶלְיוֹן בָּם דּוֹבָרֶת;

עֲלֵיהֶן חוֹפֵף הוֹד הַזֹּקֶן,

יִפְעַת קֹדֶשׁ קִרְבָּן נִסְתָּרֶת.

וּבְעֵת נִקְרָאֵן מוּל עֵינֵינוּ

עוֹלָם חָדָשׁ חִישׁ יִפָּתֵחַ;

עוֹלָם הַמָּלֵא הַדְרַת קֶסֶם,

בֹּקֶר נֶצַח עָלָיו זוֹרֵחַ.

אָז כַּצֵּל תַּחֲלֹף אֶרֶץ-קֶבֶר,

פִּגְעֵי חֶלֶד יִשְׁכַּח לִבֵּנוּ;

וִיצוּרֵי חֶמֶד, מַרְאוֹת קֹדֶשׁ,

בַּסָּךְ יַעַבְרוּ עַל פָּנֵינוּ. –

עַל-כֵּן הַזְּקֵנָה עוֹד מִנֹּעַר

בָּם שָׂמָה תָמִיד מַעְיָנֶיהָ;

וּבְעֵת בָּם הָגְתָה אָז לֹא-פַעַם

שֻׁנְּתָה פִתְאֹם חָזוּת מַרְאֶיהָ:

פַּעַם מִגִּיל נָהֲרוּ פָנֶיהָ,

אַף הִתְפַּשְּׁטוּ קִמְטֵי הַמֵּצַח;

וּבְנוֹת עֵינֶיהָ אַט הֵאִירוּ

בִּיקַר אוֹר תִּקְוָה, בִּטְחוֹן נֵצַח.

וּכְרֶגַע קַדְרוּת עַנְנֵי עֶצֶב

עָטוּ פָנֶיהָ כִּי צָהָלוּ;

וּפְנִינֵי דִּמְעָה מִבְּלִי הֶרֶף

בֵּין קִמְטֵי לֶחֱיָהּ הִתְגַּלְגָּלוּ. –

"מַה-לָךְ אִמִּי, כִּי כֹה תִזְעָפִי,

כִּי כֹה תֵשְׁבִי נוּגָה, קוֹדָרֶת?

מָה אַנְחוֹתַיִךְ מַר תֶּהֱמֶינָה,

וּבַת עֵינֵךְ דִּמְעָה נִגָּרֶת?

"עִזְבִי נָא רֶגַע זֶה הַסֵּפֶר

הַמְמָרֵר תָּמִיד אֶת חַיָּיִךְ;

מִשִּׁירֵי חֶמְדֵּךְ לִי נָא שִׁירִי,

אוֹ סַפְּרִי אַחַד סִפּוּרָיִךְ".

בִּצְחוֹק נָעִים עַל פִּתְחֵי-פִיהָ

לִדְבָרַי אֵל הָאֵם הִקְשִׁיבָה;

וּמְלֵאָה רַחֲשֵׁי אֵם אוֹהָבֶת,

עַל בִּרְכֶּיהָ אוֹתִי הוֹשִׁיבָה.

אָז הֵחֵלָּה בִּיפִי מִלֶּיהָ

מִפְלָאוֹת רַבּוֹת לִי הַבִּיעַ…

אֲחָדוֹת מִנְהֶן עוֹד אֶזְכֹּרָה,

אוֹתָן לָכֶם הַיּוֹם אוֹדִיעַ. –

שִׁמְעוּ, מַחְמַדָּי, יַלְדֵי שֶׁפֶר,

חִידוֹת קֶדֶם, סִפּוּרֵי פֶלֶא,

זוּ לִי בַיַּלְדּוּת, בִּימֵי נֹעַר

אִמִּי הַזְּקֵנָה סִפְּרָה סֶלָה! –

I

שָׁם עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ וּצְבִי תִפְאֶרֶת,

עֵת צִלְלֵי נֶשֶׁף מִסָּבִיב יִנָּטוּ;

וּמְנוֹרַת הַכֶּסֶף בָּרוֹם מַזְהֶרֶת,

וּבְמִשְׁבְּצוֹת סַפִּיר אַבְנֵי-אֵשׁ יִלְהָטוּ.

עֵת רָאשֵׁי הָרִים גַּם אַרְזֵי הַיָּעַר

מַזָּרוֹת זֹהַר כַּעֲטָרוֹת תַּכְתֵּרְנָה;

וּתְנוּמַת נֹעַם עַל כָּל הַיְקוּם תָּעַר,

אַךְ שַׁלְוָה וּמְנוּחוֹת בַּכֹּל תָּשׂרְנָה:

אָז אַשְׁמַנֵּי קֶבֶר וּמְעָרוֹת צִיָּה

הֲמוֹן מֵתֵי צִיּוֹן לַעֲזֹב יָאִיצוּ;

וּרְפָאִים יָקוּמוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה,

וּקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן מִקִּבְרָם יָקִיצוּ.

מַהֵר מִשְּׁנַת נֹעַם גַּם יִתְעוֹרָרוּ

כָּל מַלְכֵי צִיּוֹן וּנְבִיאֵי אֱלוֹהַּ;

וּכְרוּבִים זַכִּים, כַּסַּפִּיר יִטְהָרוּ,

מוּעָפִים בִּיעָף יֵרְדוּ מִגָּבוֹהַּ!

אָז מִשְׁכְּנוֹת צַלְמָוֶת יִטְּשׁוּ כֻלָּמוֹ

וּבְשַׁעֲרֵי צִיּוֹן יַחְדָּו יִתְקַבָּצוּ;

שָׁם יִתְנָעָרוּ מֵעַפְרוֹת קִבְרָמוֹ

וּבְטַלְלֵי עֶרֶב פָּנֵימוֹ יִרְחָצוּ.

שָׁם בִּנְאוֹת שָׁלוֹם עַל הַר הַמֹּרִיָּה,

בִּמְקוֹם אַבְנֵי בָכוּת דּוּמָם יַעֲמֹדוּ,

בֵּין גַּלֵּי חֳרָבוֹת וּשְׂרִידֵי צִיָּה,

אַפַּיִם אֶרֶץ כֻּלָּהַם יִקֹּדוּ.

שָׁם בֵּין הֶחֳרָבוֹת אֲזַי יִשְׁתַּטָּחוּ,

יִרְצוּ הָאֲבָנִים וַעֲפָרָם יָחֹנּוּ;

אָז בִּמְרִי שִׂיחָם יַחַד יִשְׁתַּפָּכוּ,

וּבִבְכִי נוֹרָא אֶת קוֹלָם יִתֵּנוּ!

כֹּה כָל הַלַּיְלָה שָׁם יִנְהוּ, יָהִימוּ,

וּדְמָעוֹת כַּטַּל עֵינֵיהֶם תִּטֹּפְנָה…

עַד פַּאֲתֵי קֶדֶם כַּשָּׁנִים יַאְדִּימוּ,

וּזֲהַב אוֹר בֹּקֶר הַשְּׁדֵמוֹת תַּעֲטֹפְנָה.

עַד שַׁחַר חַכְלִילִי יָפֹז הֶהָרִים,

וּבְאֵשׁ אַרְגָּמָן יִצַּתּוּ שָׁמָיִם;

גַּם עַנְקֵי כֶתֶם יַעַנְדוּ הַיְּעָרִים,

וַהֲדַר קֶשֶׁת יַעֲטוּ פַּלְגֵי הַמָּיִם:

אָז מִמְּקוֹם קָדְשָׁם כֻּלָּם יִפָּרֵדוּ

וּשְׂרִידֵי קֹדֶשׁ יִשְּׁקוּ בִשְׂפָתָיִם;

אֶל עִמְקֵי קִבְרָם הַמֵּתִים יֵרֵדוּ,

וּמַלְאֲכֵי הָאֵל יַעֲלוּ הַשָּׁמָיִם!!

II

¹

בַּגָּן בָּעֵדֶן בִמְרוֹם הָרָקִיעַ,

בִּקְהַל שִׁנְאָן רָב וּשְׂרָפִים אֵין חֵקֶר,

בִּמְקוֹם יָהֵל סַהַר, שֶׁמֶשׁ תּוֹפִיעַ,

וּבְיִפְעַת אוֹרָם יִגְּהוּ כוֹכְבֵי בֹקֶר;

שָׁמָּה בִגְאוֹנוֹ, בֵּינוֹת עֲצֵי-בֶשֶׂם,

צֵל טוּרֵי אַלּוֹנִים הַמְּפִיצִים רֵיחַ,

תּוֹךְ טִירַת שֹׁהַם, עֲלֵי כִּסֵּא כֶתֶם,

יֵשֵׁב מַלְכֵּנוּ – מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!!

הוֹד-יָהּ וּגְבוּרָה עַל פָּנָיו יָלִינוּ,

כִּיקַר שַׁחַר בָּהִיר עֵינָיו יַזְהִירוּ;

וּקְוֻצּוֹת רֹאשׁוֹ מִשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ

כִּרְבִידֵי כֶסֶף צַוְּרוֹנָיו יַכְתִּירוּ. –

שָׁם יֵשֵׁב הַגִּבּוֹר וִיחַכֶּה נֵצַח

עֲדֵי קֵץ הַפְּלָאוֹת יִקְרַב, יַגִּיעַ;

עַד יָקוּם עַם עָנִי, יָרִים הַמֵּצַח,

יִרְעַץ אֶת-רוֹצֲצָיו וּמְעַנָּיו יַכְרִיעַ. –

שִׂמְלַת אַרְגָּמָן חִין-עֶרְכּוֹ לוֹבֶשֶׁת,

עַל תַּלְתַּלָּיו יָצִיץ נֵזֶר תִּפְאָרֶת;

וַחֲגוּרִים מָתְנָיו בִּמְזִיחַ עֵין-קֶשֶׁת,

עָלֵיהוּ נִצְמָדָה חֶרֶב חוֹדָרֶת.

אַךְ עַל צַוָּארוֹ, הָהּ, זִקִּים יִכְבָּדוּ,

וּבִרְתֻקוֹת זָהָב יָדָיו נִצְמָדוּ! – –

*

בַּבֹּקֶר תָּמִיד עֵת יָצִיץ הַשָּׁחַר,

וּלְבוּשַׁת שָׁנִים הַצְּפִירָה תּוֹפִיעַ;

וּבְכַרְפַּס וָכֶתֶם וּבְצֶמֶר צָחַר

תִּתְעַלָּף בֶּהָדָר חֻפַּת רָקִיעַ:

אָז בִּרְעָדָה וָגִיל יָקוּם מָשִׁיחַ,

יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו אַף יִפְרֹשׂ כַּפָּיִם;

וּתְפִלָּה זַכָּה בִּדְמָמָה יָשִׂיחַ

לִפְנֵי כֵס אֵל עֶלְיוֹן, רוֹכֵב שָׁמָיִם!

בֵּין-כֹּה – וּבָרוֹם, בִּמְעוֹנֵי רָקִיעַ,

מִנֵּי הֵיכְלֵי כַדְכֹד, סַפִּיר וָשֹׁהַם

לַהֲקַת אֶרְאֶלִּים לוֹ תָשִׁיר, תָּרִיעַ

הֲמוֹן שִׁירֵי קֹדֶשׁ, מַנְגִּינוֹת נֹעַם.

אֲזַי בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת אוֹתוֹ יַלְבִּישׁוּ

וּלְאַט יוֹשִׁיבוּהוּ עַל כֵּס תִּפְאָרֶת;

אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב עָדָיו יַגִּישׁוּ,

וּבְלִבְנַת רֹאשׁוֹ יָשִׂימוּ הָעֲטָרֶת.

וּמִנִּי הָגִיחַ קַוֵּי אוֹר בֹּקֶר,

עֲדֵי תִסַּק רוּמָה שֶׁמֶשׁ צָהֳרָיִם,

כֹּה יֵשֵׁב בִּגְאוֹנוֹ אַף יַעֲמִיק חֵקֶר

בִּשְׂפֻנֵי חִידוֹת-עַד, רָזֵי שָׁמָיִם.

אַחֲרֵי-כֵן סִפְרֵי זִכְרוֹנוֹת הֶחָלֶד

לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מִמְּעוֹן-אֵל יוּבָאוּ;

וּדְבַר כָּל חָדָשׁ בּוֹ יוֹם יוֹם יִוָּלֵד,

לוֹ מַלְאֲכֵי מָרוֹם מֵעֲלֵיהֶם יִקְרָאוּ.

וּבְעֵת תִּשְׁמַע אָזְנוֹ כִּי עֲלֵי-אָרֶץ,

בֵּין זֵדִים עָרִיצִים בָּנָיו כֻּלָּמוֹ

נִרְדָּפִים עַל צַוָּאר מִשֹּׁד וָפָרֶץ,

וּבְלִי-חוּס אוֹיְבֵיהֶם יִרְעֲצוּ אוֹתָמוֹ:

אָז מִנַּהֲמַת לִבּוֹ יִתֵּן קוֹל-רָעַם,

עֵינָיו תִּבְרֹקָנה, וִיסַמֵּר הַשָּׂעַר;

וּנְקֹם נִקְמַת עַמּוֹ חִישׁ בַּחֲמַת-זָעַם

אֶת חַרְבּוֹ הַמְּרוּטָה יִשְׁלֹף מִתָּעַר!

חֲזִיזֵי נֵפֶץ חֲמָתוֹ חוֹצָבֶת,

מִנִּשְׁמַת אַפּוֹ לַבַּת-אֵשׁ יוֹקֶדֶת;

וַעֲלֵי כַנְפֵי רוּחַ, בִּרְכוּב שַׁלְהָבֶת

יִשְׂתָּעֵר בֶּעֱזוּזוֹ אָרְצָה לָרֶדֶת.

וּכְבָר מִדְּמֵי צָרָיו רִוְּתָה חַרְבֵּהוּ,

זוּ עַמּוֹ בָרֶצַח רַצֵּץ הִרְהִיבוּ…

אַךְ זִקֵּי צַוָּארוֹ, כַּבְלֵי יָדֵיהוּ,

אֶזְרוֹעַ עֻזּוֹ, הָהּ, אָחוֹר יָשִׁיבוּ!

אָז אֶת-קוֹלוֹ בִּבְכִי יִתֵּן מָשִׁיחַ

וּבְלִי-אוֹן וֶאֱיָל יִפֹּל עַל כִּסְאֵהוּ;

רוּחוֹ תִּתְעַטָּף, נַפְשׁוֹ תִּתְיַפֵּחַ,

וּדְמָעוֹת תִּפְרֹצְנָה מִבְּנוֹת עֵינֵיהוּ…

אִתּוֹ אָז יִבְכָּיוּן מַלְאֲכֵי-שָׁמָיִם,

וּכְרוּבֵי קֹדֶשׁ תַּמְרוּרִים יִנְאָקוּ;

עַד תִּכְבֶּה בַיָּמָּה שֶׁמֶשׁ עַרְבַּיִם,

וּמְאוֹרֵי נֶשֶׁף בַּמָּרוֹם יֻדְלָקוּ… – – –

III

בִּסְגֻלּוֹת הַחֵן, מַכְלֻלֵי הַקֶּסֶם,

כִּי פֵאֲרוּ הַהֵיכָל בִּירוּשָׁלָיִם,

גַּם פַּרְדֵּס שָׁתוּל עֵץ-זָהָב וָכֶתֶם

הַנּוֹתְנִים כָּל-פֶּרִי חָזוּ עֵינָיִם.

עֲצֵי-הוֹד הָהֵם בִגְאוֹנָם נִפְלָאוּ:

עַד עִמְקֵי הַתְּהוֹם הִכּוּ שָׁרָשֵׁימוֹ;

גֹּבַהּ צַמַּרְתָּם לִשְׁחָקִים נָשָׂאוּ

וּלְרַחֲבֵי אֶרֶץ שִׁלְחוּ יוֹנְקוֹתֵימוֹ! –

תָּמִיד עֵת בַּיָּם, בֵּין נִשְׁפֵי עַרְבַּיִם

כָּבוּ קַוֵּי שֶׁמֶשׁ וַיַּאת הַלָּיִל,

מִמְּעוֹנֵי עֵדֶן חֵיל צִירֵי שָׁמַיִם

הֲמוֹנִים עֲלֵיהֶם יָרְדוּ בֶחָיִל!

הֵם תָּמִיד בַּלֵּילוֹת נָטְרוּ אוֹתָמוֹ,

עִזְקוּם וַיְסַקְּלוּם וּגְדֵרָם הֵיטִיבוּ;

מִמֵּי מַעְיָן בָּהִיר הִשְׁקוּ גִזְעָמוֹ

וּבְטַלְלֵי טֹהַר עָלֵימוֹ הִרְטִיבוּ.

וּבְסוּר צִלְלֵי לַיְלָה, וּנְגֹהוֹת בֹּקֶר

מֵרֶחֶם מִשְׁחָר הֵצִיצוּ, נִשְׁקָפוּ,

אָז צִיצֵי חֶמֶד וּפְרָחִים אֵין חֵקֶר

כִּלְּבוּשׁ רִקְמָתַיִם פִּתְאֹם עָטָפוּ.

חִישׁ גַּם תַּם פִּרְחָם, נִצָּתָם הִשְׁלִיכוּ,

וּתְנוּבוֹת צוּף הַזַּלְזַלִּים הִבְשִׁילוּ;

וּלְמַשַּׁק הָרוּחוֹת סָבִיב הֵפִיחוּ,

בִּצְלִילֵי קוֹל-זִמְרָה פִּרְיָם הִפִּילוּ.

אַךְ עֵת פָּרַץ אוֹיֵב בִּירוּשָׁלָיִם,

מִיּוֹם רַגְלֵי צָר בַּמִּקְדָשׁ דָּרָכוּ,

וּסְגֻלּוֹת הַיְקָר, כָּל מַחְמַד עֵינָיִם

בִּזְרוֹעַ רֶצַח לִשְׁמָמָה הָפָכוּ:

מִנִּי-אָז צוּף פִּרְיָם לָתֵת חָדֵלוּ,

אַף חָשְׁכוּ פִרְחֵיהֶם, זִיוָם אָסָפוּ;

אֶת-רִקְמַת עָלֵימוֹ חִישׁ הִתְנַצֵּלוּ,

יָבְשׁוּ צַמְּרוֹתָם, גִּזְעֵיהֶם נֶחֱשָׂפוּ.

עַד-בּוֹא יוֹם אֲדֹנָי, עֶת-בֹּא מָשִׁיחַ,

אָז יִחְיוּ שֵׁנִית עֲצֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה…

כָּל פֹּארָה, כָּל בַּד בָּם יָשׁוּב, יַפְרִיחַ,

וּתְנוּבוֹת נֹעַם יוֹסִיפוּ תֵּת סֶלָה! – –

IV

(בעקבות פרוג).

עַל אַדְמַת בָּבֶל, שָׁם בִּשְׂפַת חֹף צִיָּה,

בִּמְקוֹם בִּשְׁאוֹן דָּכְיָם מֵי פְרָת יִבְכָּיוּ,

תַּחַת אַלּוֹן בָּכוּת, עַל עַרְבֵי נַחַל,

כִּנּוֹרִים נִשְׁבָּרִים עֵינַיִם יֶחֱזָיוּ.

מֵהֲמוֹן סוּפוֹת סַעַר וּמִטְרוֹת גֶשֶׁם

כֻּלָּמוֹ מֵאָז, הָהּ, נִבְקְעוּ, רָקָבוּ;

עַל מֵיתָרֵימוֹ אָבָק רַב יָנוּחַ,

אַף קוּרֵי עַכָּבִישׁ סָבִיב יִשְׁכָּבוּ. –

מֵיתְרֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה, זוּ בִימֵי קֶדֶם

בִּדְבִיר מִקְדַּשׁ-יָהּ שִׁירֵי-צוּף הֵעִירוּ,

עֵת עוֹד עַל צִיּוֹן נֵר שַׁדַּי הוֹפִיעַ,

וּנְגֹהוֹת בֹּקֶר שָׁמֶיהָ הֵאִירוּ –

מֵיתְרֵי קֹדֶשׁ אֵל עַתָּה יִדְּמוּ סֶלָה!

וּבְזִמְרוֹת נֹעַם לֹא יִתְּנוּ קוֹלָמוֹ, –

לֹא מַשַּׁק הַגַּלִּים וַהֲמוֹת הָרוּחַ

מִדְּמִי עַצֶּבֶת יָעִירוּ אוֹתָמוֹ.

לֹא קַוֵּי שַׁחַר וּבְרַק שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר,

בִּלְבוּשׁ חַכְלִילִי מִמִּזְרָח זוֹרֵחַ,

לֹא אוֹר עַרְבַּיִם עַל שׁוּלֵי רָקִיעַ,

זֹהַר כּוֹכְבֵי נֶשֶׁף, נֹגַהּ יָרֵחַ! –

אַךְ עֵת יִפְשְׁטוּ סָבִיב עַרְפַלֵּי לַיִל,

וַאֲפֵלוֹת אֶמֶשׁ בָּאָרֶץ יַצִּיעוּ;

וּמְנֹרוֹת הַזָּהָב בִּמְרוֹם רָקִיעַ

בִּתְכֵלֶת אוֹרָן לֹא יִגְּהוּ יוֹפִיעוּ…

עֵת מִפְלְשֵׂי קַדְרוּת שָׁמַיִם יִלְבָּשׁוּ,

וּרְעָמִים בַּגַּלְגַּל יֶהֱמוּ יָשֹׁקּוּ;

וּלְאַנְחַת הָרוּחַ וִילֵיל סוּפָתָה

עַפְעַפֵּי הֶעָבִים דִּמְעָה יָזֹקּוּ:

אָז בִּלְבַב כָּל כִּנּוֹר יָבֹא הָרוּחַ,

עַד יִתְעוֹרְרוּ יַחַד יִתְרֵיהֶם אֵלֶּה;

וּבְצִלְצְלֵי נֹעַם כִּשְׁאוֹן הַמְּצִלְתַּיִם

פֶּתַע קוֹל תִּתֵּנָּה מַנְגִּינוֹת פֶּלֶא…

לִצְלִיל קוֹל הַלָּז בַּמֶּרְחָב מִסָּבִיב

קוֹל מַשַּׁק כָּנָף תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָיִם;

וַהֲמוֹן צִלְלֵי סֵתֶר מַהֵר יֵרָאוּ

בֵּין אִבֵּי הַנַּחַל בִּשְׂפַת הַמָּיִם.

הֵמָּה הַלְוִיִּם – לַהֲקוֹת שָׁרֵי-קֹדֶשׁ

מֵאָז בִּדְבִיר-אֵל הוֹד קוֹלָם נָתְנּוּ;

וּכְבָר אַלְפֵי שָׁנִים עָבְרוּ חָלָפוּ

מֵעֵת בֵּין אַבְנֵי בוֹר דּוּמָם יִישָׁנוּ.

אַךְ עֵת בִּיפִי-קוֹלָן כִּי תִשָּׁמַעְנָה

זִמְרוֹת יָהּ אֵלֶּה בַּאֲפֵלַת הַלָּיִל,

אָז מִשְּׁנַת עוֹלָמִים כֻּלָּם יָקִיצוּ

וּמִדְּמִי קֶבֶר יֵעוֹרוּ בָחָיִל.

וּכְעָבִים קַלִּים עַל אֶבְרוֹת הַסָּעַר

מִנְּאוֹת אַשְׁמַנִּים הֵנָּה יִתְעוֹפָפוּ;

גַּם אַלְפֵי שִׁנְאָן, כָּל צִבְאוֹת גָּבוֹהַּ

אֶל חֹף הַנָּהָר יַחְדָּו יִתְאַסָּפוּ.

וּנְשָׁמוֹת זַכּוֹת מִכָּל אַפְסֵי חֶלֶד

עַל-כַּנְפֵי רוּחַ חִישׁ-מַהֵר תָּעֹפְנָה;

בֵּין אִבֵּי הַנַּחַל בַּהֲמֻלָּה יֵרֵדוּ

וּבְנֵי הַלְוִיִּם מִסָּבִיב תַּקֵּפְנָה.

וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל וִילֵיל הַסָּעַר,

בֵּין אַנְחוֹת הָרַעַם תֵּבֵל יַחֲרִידוּ,

חִישׁ מֵעַל הָעֲרָבִים בִּדְמִי עַצֶּבֶת

אֶת הַכִּנֹּרוֹת הַמְנַגְּנִים יוֹרִידוּ.

אָז יָשִׁירוּ שִׁירָם: “עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל…”

תִּדֹּם הָאָרֶץ, יִדֹּמּוּ שָׁמָיִם;

צִבְאוֹת כּוֹכְבֵי מָרוֹם לָמוֹ יַקְשִׁיבוּ,

וּכְרוּבִים מְשְּׁחָקִים יַטּוּ אָזְנָיִם!

אַךְ גַּלֵּי הַנָּהָר מָרָה יִבְכָּיוּ,

וּבְאַלְפֵי פִיּוֹת יָהִימוּ הֶהָרִים;

וּלְרַעַשׁ קוֹל הֵדָם בִּבְכִית נוֹרָאָה

תִּסְפֹּקְנָה כַפַּיִם אֵלֵי הַיְּעָרִים! – – –

*

הַבֹּקֶר אוֹר, צִלְלֵי לַיִל יִבְרָחוּ,

מִפַּאֲתֵי קָדִים הַשַּׁחַר יוֹפִיעַ

וּכְנָפָיו הַנֶּחְפּוֹת בִּזְהַב פַּרְוָיִם,

יִפְרֹשׂ בַּהֲדָרוֹ עַל רַחֲבֵי רָקִיעַ!

זִיו אֲדַמְדַּם יַעֲטוּ חֻפֵּי הַנַּחַל,

וּבִצְעִיף אוֹר הִתְעַטֵּף רוֹם שָׁמָיִם;

וַעֲטוּף אַרְגָּמָן וִירַקְרַק פָּז כֶּתֶם

כַּדּוּר אֵשׁ יוֹפַע מִתְּכֵלֶת הַמָּיִם…

עַל רַחֲבֵי הַיְשִׁימֹן דּוּמָה שׂוֹרֶרֶת,

יִשְׁלָיוּ עֲמָקִים, הָרִים יִשְׁלָיוּ;

וּבְחֹף הַנָּהָר עַל עֲרָבִים שָׁמָּה

כִּנּוֹרִים נִשְׁבָּרִים עֵינַיִם יֶחֱזָיוּ…

אַךְ אִבֵּי הַנַּחַל אַט יִתְלֶחָשׁוּ,

וּמֵימָיו דּוּמָם עוֹד קוֹל הִי יָעִירוּ;

וּבְעֵינֵי הַפְּרָחִים כִּפְנִינֵי זֹהַר

עוֹד נִטְפֵי דִּמְעָה מוּל שֶׁמֶשׁ יַזְהִירוּ!…

V

(בעקבות פרוג).

… גַּם שָׁם, מַחְמַדָּי, הָמוּ יִבְלֵי מָיִם,

שׁוֹשַׁנֵּי חֶמֶד בַּמֶּרְחָב פָּרָחוּ;

וַהֲמוֹן כּוֹכְבֵי-אוֹר בַּהֲדָרָם זָרָחוּ

בִּמְשֹׁאַת לַיִל עַל סַפִּיר שָׁמָיִם.

גַּם שָׁם, עֵת בֹּקֶר, בִּרְקָמוֹת כָּל צֶבַע

שֶׁמֶשׁ חַכְלִילִי מִמִּזְרָח הוֹפִיעַ

וּכְבִירִים מוּפָזִים סָבִיב הִצִּיעַ

עַל רַחֲבֵי כָּל בִּקְעָה, עַל שִׂיא כָל-גֶּבַע.

גַּם שָׁם בַּיְּעָרִים בֶּהָדָר הִשְׁמִיעוּ

מַקְהֵלוֹת שָׁרִים מַנְגִּינוֹת שָׁמַיִם;

וַעֲלֵי הַרְרֵי-חֶמֶד בֵּין הָעַרְבַּיִם

חֲלִילֵי הָרֹעִים הָמוּ, הֵרִיעוּ…

אַךְ שָׁמָּה עִם מַשַּׁק רַצֵי הַמָּיִם

גַּם קוֹל נוֹגֵשׂ עָרִיץ נִשְׁמַע בַּזָּעַם;

וּבֵין צִלְצְלֵי-עֵדֶן כִּשְׁאוֹן קוֹל-רָעַם,

קוֹל אֶנְקַת עֲשׁוּקִים הִרְגִּיז שָׁמָיִם! –

לֹא מִקַּרְנֵי שֶׁמֶשׁ בִּמְרוֹמֵי מַעְלָה

שָׁם הַשּׁוֹשַׁנִּים חַכְלִילוּת עָטָפוּ;

לֹא עַרְפְּלֵי טֹהַר מִשְּׁחָקִים נָטָפוּ

עֲלֵיהֶן טַל בֹּקֶר וּרְסִיסֵי לָיְלָה.

אַךְ מִדְּמֵי עֲשׁוּקִים, סָבִיב נִשְׁפָּכוּ,

שָׁם גָּדְלוּ פִּרְחֵיהֶן, גָּאוּ, אָדָמוּ;

וּמִטְרוֹת דִּמְעָה כִּנְחָלִים זָרָמוּ,

יוֹמָם וָלַיְלָה עָלֵימוֹ נִתָּכוּ.

שָׁם מִבְּכִי אֻמְלָל הֵד הָרִים הֵרִיעַ,

שָׁם שֹׁד וָרֶצַח הִבִּיטָה עֵין-שָׁמֶשׁ;

וּלְאַנְחַת נִדְכָּאִים בִּדְמִי לֵיל-אָמֶשׁ

הִטּוּ אָזְנַיִם כָּל צִבְאוֹת רָקִיעַ.

נַהֲרֵי-נַחֲלֵי-דָם בָּרְחָבָה נָהָרוּ,

דִּמְעוֹת אֻמְלָלִים מֵי שִׁחֹר מָלָאוּ; –

יִשְׁרֵי לֵב אַרְצָה בָּרֶצַח דֻכָּאוּ,

וּרְשָׁעִים עָתְקוּ גַּם חַיִל גָּבָרוּ! – – – – –

שָׁנִים רַבּוֹת חָלְפוּ… לֹא רַעַם מָוֶת

עַל רֹאשׁ זֵדִים הִרְעִים מִשְּׁמֵי עֲרָבוֹת;

לֹא עַנְנֵי נֵפֶץ הַחוֹצְבִים לֶהָבוֹת

רַבוּ עָלֵימוֹ חֲזִיזֵי צַלְמָוֶת.

אַךְ קָם בִּימִין עֻזּוֹ גִּבּוֹר מוֹשִׁיעַ

וַיַּצֵּל עַמּוֹ מִידֵי עוֹשְׁקָיו כֹּחַ;

נִתֵּק מוֹסְרוֹתָיו וּכְבָלָיו פִּתֵּחַ

וַיְדַכֵּא צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו הִכְנִיעַ!

הוּא קָם בִּגְאוֹנוֹ, וּלְקוֹל תִּתּוֹ אֹמֶר

נִתְּצוּ הַרֲרֵי-עַד, וּסְלָעִים הִבְקִיעַ;

וּבִיקַר אוֹרוֹ הַחֹפֶשׁ הוֹפִיעַ

עַל עַם יוֹשֵׁב חֹשֶׁךְ, רוֹמֵם בַּחֹמֶר.

חִישׁ צִבְאוֹת אֵל שַׁדַּי, עָנְיָם שָׁכֵחוּ

וּבְגָאוֹן וָחַיִל רֹאשָׁם הֵרִימוּ…

*

זִכְרוּ זֹאת, בָּנַי, אֶל לִבְּכֶם נָא שִׂימוּ

וּמֵחֲמָת הַמֵּצִיק בַּל תֵּאָנֵחוּ!!! – – –