אֶתְמוֹל רָאִיתִי אֶת יוֹנָה הַנָּבִיא

עוֹלֶה מֵאֲחוֹרֵי מוּסַךְ הַמְטֻנָּף

לְיַד הָאִיצְטַדְיוֹן, בַּבֹּץ שֶׁל יָפוֹ:

עָמַדְתִּי וְהִשְׁתַּנְתִּי עַל עָלָיו הָרְחָבִים

שֶׁל קִיקָיוֹן צָרוּב; מִסָּבִיב רָבְצָה לָהּ

דְּיוּנָה טְהוֹרָה שֶׁהֻכְרְעָה בִּשְׁפַךְ

הַשֶּׁמֶן הַשָּׂרוּף, וְאֵד עָכוּר אָטַם

אֶת בְּרַק הַמַּיִם. הָרַעַד שֶׁעָבַר בִּי,

כְּשֶׁטִּלְטַלְתִּי וְסִיַּמְתִּי; רַעַד שֶׁנִּמְשָׁךְ

אֵלַי הַיְשֵׁר מִן הַגַּלִּים, שָׁלוּחַ כְּאִבְחַת

סְנַפִּיר, מִמּוּל לְשַׁעַר הַנָּמֵל, מִתַּחַת

לָעַיִן הַשְּׂתוּמָה שֶׁל מִגְדָּלוֹר כָּבוּי,

וְיוֹנָה הַנָּבִיא, הַמִּסְתַּפֵּג בָּחוֹל.

לְאוּרִי אָפֵק

אֲנִי מֵסִיר אֶת כּוֹבָעִי בִּפְנֵי

הַמּוֹרֶה לְהִתְעַמְּלוּת שֶׁלִּי;

בְּגִיל הַשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה הַנּוֹרָא

כְּשֶׁהִתְנַגְּשׁוּ בְּתוֹכִי נְכוּת הַגּוּף

עִם נְכֵאוּת הָרוּחַ,

הוּא נִגָּשׁ אֵלַי וְאָמַר

בּוֹא נַעֲשֶׂה הֶסְכֵּם:

אַתָּה לֹא תַּכְשִׁיל לִי מִשְׂחָקִים –

וַאֲנִי לֹא אַפְרִיעַ לְךָ לִקְרֹא.

וְכָךְ, בִּמְקוֹם לְהַכּוֹת בַּכַּדּוּר

הִכּוּ בִּי וְכִשְּׁפוּ שִׁירָיו שֶׁל

מְשׁוֹרֵר אָהוּב, וְחֵיקָהּ הַבָּשׂוּם

שֶׁל נַעֲרָה סְמוּקָה שֶׁקָּפְצָה מוּלִי

יָשָׁר מִמִּגְרַשׁ הַנְּיָר.

לזְאֵב גְּרִיס

בַּקַּיִץ שֶׁל שִׁבְעִים וְתֵשַׁע,

בְּסֵתֶר צֵל, עַל מַדְרֵגָה בִּרְחוֹב

הַשּׁוּק, בְּתוֹךְ חֲנוּת שֶׁל עַרְבִי נוֹצְרִי,

כְּשֶׁיָּדַי מְמַשְׁמְשׁוֹת הִלַּת שַׂעֲרוֹתָיו

שֶׁל אִיקוֹנִין גָּלוּף –

בָּקַע פִּתְאֹם קוֹלוֹ מַרְעִיד,

קַרְיָן צָעִיר הִפְצִיר, חִנֵּן: מַהֵר, מִי שֶׁיָּכוֹל,

מִי שֶׁקָּרוֹב, שֶׁיָּרוּץ אֶל מִגְדַּל

הַכְּנֵסִיָּה שֶׁל הַקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ –

בַּחֲרָכִים נִתַּן לְזַהוֹתָהּ:

עוֹטָה שְׁחֹרִים כֻּלָּהּ וּשְׂעָרָהּ בָּהִיר,

וּמְכוֹנִיתָהּ עוֹדָהּ פּוֹעֶמֶת מִתַּחְתָּהּ.

וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי – בְּאִחוּר – עִם מֻזְעֲקֵי הַצָּלָתָהּ,

נוֹתְנֵי יָדַיִם, הָרַדְיוֹ מְצַעֵק,

וְכָל הָעִיר קוֹפְאָה, עוֹצֶרֶת נְשִׁימָה –

הִיא כְּבָר שָׁכְבָה, מוּטֶלֶת בַּכִּכָּר:

חַפָּה, יָפָה, וַעֲטוּפָה בַּזֹּהַר

הַמֵּאִיר שֶׁל אִיקוֹנִין סָדוּק.

אביב, 1996

נָשִׁים אֵינָן מַשְׁלִימוֹת

עִם הִתְרַחֲבוּת אֲגָנֵיהֶן

הַמַּתְמִידָה; בְּעָרְמָתָן הֵן

מִתְחַכְּמוֹת לְטֶבַע הָאִשָּׁה:

שׁוֹבְרוֹת קַוֵּי צוּרָה, מַסְווֹת,

מַאֲרִיכוֹת, מִתְכַּחֲשׁוֹת לַחֹק

הָעַצְמָאִי שֶׁל הַבָּשָׂר. אֲבָל אֲנִי,

שָׁפוּט נִצְחִי שֶׁל אֲגָנֵךְ,

טוֹב לִי אִם יִרְחַב

וְטוֹב שֶׁגַּם יוּצַר:

מָקוֹם אָהוּב, מָקוֹר עָצוּב,

מִמֶּנּוּ בָּאתִי, וְאֵלָיו,

כַּמָּה חֲבָל, כְּבָר לֹא אָשׁוּב.

אוֹמְרִים שֶׁהַמַּצְלִיחָנִים אוֹהֲבִים לְהִתְחַבֵּר:

הַיֹּפִי עִם הַכֶּסֶף, כֹּחַ הַשִּׁלְטוֹן עִם הַפִּרְסוּם.

מְשַׁבְּחִים שָׁם זֶה אֶת זֶה, שָׁרִים וּמְקַלְּסִים:

וְגַם חוֹרְתִים אֶת שְׁמָם עַל חֲמוּקֵי הַזְּמַן.

אֲבָל אֲנַחְנוּ, צְבָא הַמּוּבָסִים, חוֹשְׁשִׁים

וְלֹא שָׂשִׂים בִּכְלָל לְהִפָּגֵשׁ: שׁוֹמְטִים

עֵינַיִם, מִשְׁתַּמְּטִים מֵהַזּוּלָת, גּוֹדְדִים

אֶת בְּשַׂר חָזֵנוּ שֶׁיִּכְאַב, וְכוֹתְתִים

אֶת זִכְרוֹנֵנוּ הֶעָצֵל, שֶׁיְדַיֵּק:

אֵיפֹה הָיִינוּ, בְּמַה שָּׁגִינוּ, כְּשֶׁהַחַיִּים

דָאוּ מֵעַל, קְרוֹבִים כָּל כָּךְ,

מַמָּשׁ בְּגֹבַהּ הָרָאשִׁים.

לדוּדוּ פַּלְמָה

בַקְּרָב הַהוּא, לִפְנֵי שָׁנִים, בְּגַ’בְּל

אַל כַּבִּיר, לָקִיתִי בְּאָזְנַי וּשְׁמִיעָתִי

חַלָּשָׁה: צְלִילִים גְּבוֹהִים בִּשְׁבִילִי

כְּבָר לֹא מְצַלְצְלִים. וּפַעֲמוֹנֵי

הַחַיִּים אוֹתִי לֹא מַזְעִיקִים מֵאָז.

עַל שֻׁלְחָנִי, עָטוּף בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט,

אֲנִי כּוֹתֵב: בְּחַדְרִי מִתְנַקְּזִים קוֹלוֹת

הַלַּיְלָה, מְדֻיָּקִים הוֹמִים וּמְאַיְּמִים.

וְלִפְעָמִים, בְּאֶמְצַע הַדְּמָמָה, אֲנִי שׁוֹמֵעַ

אֵיךְ נָעִים תַּחְתַּי מוֹסָדֵי הָאָרֶץ הַכְּבֵדִים.

אַךְ יֵשׁ בְּחֵרְשׁוּתִי גַּם יִתְרוֹן מַפְתִּיעַ;

כְּשֶׁבֶּחָצֵר הַיְלָדִים עוֹדָם מְשַׂחֲקִים

וְקוֹל הַצּוֹפָרִים עוֹד לֹא נִשְׁמַע,

הָאֹזֶן הַפְּגוּעָה שֶׁלִּי כְּבָר מַתְרִיעָה:

אֲנִי אָז קָם בְּשֶׁקֶט, לוֹקֵחַ אֶת

הַמַּסֵּכָה וְיוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת לִפְנֵי

כֻּלָּם, יָשָׁר אֶל הַמִּקְלָט.

קיץ, 1996

למֵאִיר אַיילִי

וְהוּא חָזַר, חָזַר כְּמוֹ זָר.

וּכְשֶׁחָזַר, הִבִּיט סְבִיבוֹ וְלֹא

זָכַר, כִּי בִּשְׁבִילוֹ הַכֹּל הֻזַּר:

הַבַּיִת, הֶחָצֵר, הַשְּׁבִיל הַצַּר.

וְזִכְרוֹנָם חָתַךְ בְּתוֹך לִבּוֹ,

גָּזַר, וְהוּא שֶׁשָּׂרַד, וְהֻחַן,

חָזַר; וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּע עוֹד שָׁם

שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר, אֲפִלּוּ שֶׁיֻּזַּר:

מִשְׁעוֹל עָפָר, וּשְׂדֵה הַבָּר וּתְעָלַת

הַגְּבוּל, וְעֵץ לִימוֹן, פִּרְיוֹ הַמַּר.

הוּא חָשׁ שֶׁהֶעְדְּרוֹ כְּמוֹ נִגְזָר:

לַחֲזֹר לְבַסּוֹף, לַחֲזֹר כְּמוֹ זָר

עִם זִכָּרוֹן אָפֵל שֶׁלֹּא נִזָּר,

וְחוּט נִפְרָם שֶׁל גַּעְגּוּעַ חָם

שֶׁלְּעוֹלָם כְּבָר לֹא יֻשְׁזַר.

סתו, 1996

כֵּן, גַּם אֲנִי הֻקַּפְתִּי פַּעַם

בְּרַגְלַיִם חַמּוֹת, וְגַם אֵלַי

נִפְעַר הַגּוּף הַמִּתְמַסֵּר, וְלֶחִי

מְלֹהֶטֶת נִצְמְדָה אֶל פִּי,

רַכָּה, לָחָה וּמְלוּחַת דְּמָעוֹת.

וּזְמַן הָיָה שֶׁהִתְהַלַּכְתִּי בּוֹ

חֲצִי שִׁכּוֹר, כְּאִלּוּ גַּם

אֲנִי הֻזְמַנְתִּי לְתָמִיד: אֶל

שֻׁלְחַן הַיַּיִן, דֶּשֶׁא הַפְּרָחִים

וּבְרַק הַשַּׁיִשׁ שֶׁל עוֹלַם שְׂמָחוֹת.

וְאָז כְּשֶׁנֶּהְדַּפְתִּי לְאָחוֹר

בַּמִּסְדָּרוֹן, וְאַח טָרוּד דָּחַף

אֶת עֶגְלָתִי, הִצְמִיד אוֹתִי אֶל

קִיר הַמַּעֲלִית, שָׁרַק חָרַק

רִטֵּט הַכֹּל, וּבְגוּפִי רַעַד.

וְשׁוּב, מַזִּיעַ, רָאִיתִי הֶבְזֵקִים

שֶׁל אוֹר חַשְׁמָל, קוֹמוֹת עוֹלוֹת

דְּלָתוֹת יוֹרְדוֹת, וְנִדְרַכְתִּי שָׁם:

בְּלִי יַיִן, בְּלִי פְּרָחִים וְשַׁיִשׁ,

הִמְתַּנְתִּי מְכֻוָּץ, כִּנַּסְתִּי רֹאשׁ,

בָּלַמְתִּי חֲבָטָה שֶׁל עֲצִירַת פִּתְאֹם.

אביב, 1997

לעָמוֹס לֶוִיתָן

אֲנִי, יֵשׁ לִי חִלּוּק

עָמֹק עִם מַאֲמַר חֲזַ"ל.

הֵם גּוֹרְסִים: גַּם צְבָת

בִּצְבָת עֲשׂוּיָה. אֲנִי גּוֹרֵס:

כָּל צְבָת בִּצְבָת הִיא עֲשׂוּיָה.

הִנֵּה הַצְּבָת שֶׁבָּהּ נִלְפַּת

לִבִּי, פִּרְפֵּר עַל הַסְּדָן:

דּוֹמֵם כְּשֶׁנִּקְרְעוּ עוֹרְקַי

פּוֹעֵם כְּשֶׁנִּקְרְאוּ חַיַּי.

הִנֵּה הַצְּבָת שֶׁבָּהּ נִסְדַּק

גְּרוֹנִי, פּוֹעֶה אֶל מַצִּילַי:

נִחָר, צָרוּד וּמְבֻלְבָּל

מוֹדֶה, עָזוּב וּמְרֻחָם.

“נוּ, קָרָאתָ?” שָׁאֲלָה הָעִתּוֹנָאִית

בַּטֶּלֶפוֹן. “עוֹד לֹא,” אָמַרְתִּי לָהּ.

"אֵין דָּבָר, תִּקְרָא, אֲנִי אוֹהֶבֶת

אֶת ‘הַכֹּשֶׁר לְהַכּוֹת’ שֶׁל הָעִתּוֹן."

וַאֲנִי, שֶׁכָּתַבְתִּי עַשְׂרוֹת אַלְפֵי

מִלִּים מְיֻתָּרוֹת, לֹא הִצְלַחְתִּי

אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת לְהַכּוֹת,

וְלֹא רָאִיתִי אֲפִלּוּ מַרְפֵּק

אֶחָד שֶׁל קוֹרֵא, מִתְרוֹמֵם

לְהָגֵן עַל פָּנָיו מִפָּנַי.

וְהֵם חִכּוּ לוֹ שֶׁיָּשׁוּב:

הַדֶּשֶׁא הַקָּצוּר, גֻּמַּת הָעֵץ,

כִּסְאוֹת הַפְּלַסְטִיק שֶׁדָּהוּ,

פִּשְׁפָּשׁ חָלוּד, צִירָיו שֶׁיִּבְּבוּ.

הָאֵם, הָאָח, הָאָב וְהָאָחוֹת,

קְפוּאִים בְּתוֹךְ הַזְּמַן: קְמוּלִים

שְׁקוּפִים, שָׁחִים מֵרֹב יָמִים.

וְאָז, כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְפֶתַע, הַכֹּל

יָחֵל לָנוּעַ: הַדֶּשֶׁא שֶׁיִּצְמַח,

הָעֵץ יִשָּׂא פִּרְיוֹ, כִּסְאוֹת

הַפְּלַסְטִיק יִתְמָרְקוּ וְהַפִּשְׁפָּשׁ יִסֹּב,

יַחֲרֹק, וְלֹא יַפְסִיק לָנוּעַ.

רַק שֶׁיָּשׁוּב וְיִכָּנֵס: בּוּעַת

הַזְּמַן תִּפְקַע, לִבָּם הַמְצֻלָּק

יַחֲזֹר לִפְעֹם. עַל בִּרְכֵּיהֶם

יֵרְדוּ לְאַט, אֵלָיו יִשְׂאוּ

עֵינַיִם: בִּבְכִי, בְּהוֹדָיָה.

קיץ, 1997

וּבְכָל זֹאת הָיָה רֶגַע קָצָר שֶׁל אֹשֶר:

בָּאַמְבּוּלַנְס, בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם, מוּל

הַשֶּׁמֶש הַשּׁוֹקַעַת מֵעַל הָהָר שֶׁל כִּסָּלוֹן.

מֵחֻלְצָתֵךְ הַצְּבָאִית עָלָה רֵיחַ

שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ, וּמַבָּטוֹ שֶׁל

הַנֶּהָג בַּמַּרְאָה אָמַר:

כֵּן יְלָדִים, זֶהוּ הֶאֹשֶׁר.

וּלְמָחֳרַת, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לִפְנוֹת

עֶרֶב, בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּסִים שֶׁל

רְחוֹבוֹת, הַמּוֹשָׁבָה הַדְּרוֹמִית, נֶעֶצְרוּ

הַנּוֹסְעִים כְּשֶׁחָלַפְנוּ עַל פְּנֵיהֶם.

וֲאֲנִי שָׁלַחְתִּי יָדִי וּמִשַּׁשְׁתִּי

אֶת הִלַּת הָאֹשֶׁר שֶׁסוֹבְבָה

מֵעַל שְׁנֵי רָאשֵׁינוּ.

סתו, 1997

לאַהֲרֹן אָמִיר

כֵּן, הוּא זָכַר גַּם יוֹם שֶׁל הֶאָרָה:

הַשֶּׁלֶד הֶהָזוּי שֶׁל חַיָּיו הָעֲתִידִים

נִבְקַע פִּתְאֹם וְהוּא רָאָה אֶת

פְּנִים חַיָּיו, אֶת פְּנִים שְׁנוֹתָיו, אֶת

פְּנִים פְּנִימוֹ שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ בְּמִין רְאִי.

הוֹלֵךְ בְּתוֹךְ הַפַּרְדֵּסִים הַיְרֻקִּים

שׁוֹרֵק לוֹ מַנְגִּינוֹת, דּוֹמֵעַ בַּחֲשַׁאי,

זוֹכֵר מִלִּים, גּוֹדֵשׁ אוֹתָן בְּפִנְקָסוֹ:

אוֹגֵר, אוֹצֵר, אוֹמֵר, חוֹזֵר. רוֹאֶה

יָמָיו הַמִתְקַצְּרִים וְלֵילֹוֹתָיו שֶׁמִּתְאַבְּנִים.

וּמֵרָחוֹק, מִן הַגִּבְעָה, מוֹשֵׁךְ בּוֹ אֵיזֶה

צַעַר פִּתְאֹמִי: שֶׁלֹּא הִסְפִּיק וְלֹא

הִשְׁלִים וְלֹא הֵבִין וּכְבָר נִקְרָא.

לְזֵכֶר דָּוִד אֲבִידָן

לֹא, אֲנַחְנוּ לֹא הַפּוֹלִיטִיקָאִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן,

אֲנַחְנוּ רַק הַדִּינוֹזָאוּרִים הַחֵרְשִׁים שֶׁלָּהּ:

שְׁאֵרִיוֹת גַּחֶלֶת, פִּיחַ, מַזְכְּרוֹת עֲווֹן

הִשְׁתַּכְּחוּתָהּ. אֲנַחְנוּ, הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁמֵּתִים

בִּבְלִי כָּבוֹד, כְּמוֹ דְּרוּסִים בַּחֲמָתָהּ

הַמִּשְׁתַּלַּחַת, חַסְרֵי אוֹנִים מוּל גַּחֲמָתָהּ

הַמַּפְתִּיעָה, וּמֻשְׁלְכֵי אָבָק בַּעֲרוּצֶיהָ.

כֵּן, אֲנַחְנוּ הַדִּינוֹזָאוּרִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן:

מְשֻׁקָּעִים בְּתוֹךְ בֵּיצֵי הֲוָיָתָהּ שֶׁכְּבָר

חוֹלֶפֶת, כְּלוּאִים בְּמִרְבְּצֵי סְלָעֶיהָ,

וּמֻשְׁפָּלִים, מְאֻזָּקִים אֶל סַד גְּוִילֶיהָ.

נֶאֱסָפִים בַּסּוֹף אֶל פַּח הָאַשְׁפָּתוֹת

שֶׁלָּהּ: וְעִם סְפָרִים שְׂרוּפִים וּנְיָר מַרְקִיב

כָּלָה גַּם גַּאֲוָתֵנוּ מֵאֶתְמוֹל, כִּי אֲנַחְנוּ

הַדִּינוֹזָאוּרִים הָעֲלוּבִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן,

גּוֹמְרִים כְּמוֹתָם: מֻצָּג נָדִיר, נִדָּח וּמְאֻבָּן.

סתו, 1997

לְנֶכְדִּי, לְאָסָף

בַּבִּקּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, לְגַמְרֵי

לְבַדִּי, בְּתֵל אָבִיב, צָרְחוּ

הַחַיּוֹת כָּל הַלַּיְלָה, מַמָּשׁ

מִתַּחַת לַחַלּוֹנוֹת שֶׁל דּוֹדָתִי,

שֶׁמֵּעַל לְגַן הַחַיּוֹת הַיָּשָׁן.

וַאֲנִי כָּבַשְׁתִּי פַּחְדִּי עַד

הַבֹּקֶר, עַד שֶׁבֶּן דּוֹדָתִי

הִתְגָּרָה בִּי לְיַד הַשֻּׁלְחָן:

מַפְחִיד, נָכוֹן? אֲבָל אֲנַחְנוּ

רְגִילִים כְּבָר לְכָל הַשְּׁאָגוֹת.

וַאֲנִי, בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה, יִלַּלְתִּי

אֵלָיו לְפֶתַע כְּמוֹ תַּן כַּפְרִי

מִן הַפַּרְדֵּס, עַד שֶׁנִּרְעֲדוּ

כְּלֵי הַקְּרִיסְטַל שֶׁלּוֹ, שֶׁמִּמּוּלִי.

הַיּוֹם נִפְטַרְתִּי מִשְּׁנַת הָאֶלֶף

תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְאַרְבַּע

שֶׁלִּי: הִשְׁלַכְתִּי אוֹתָהּ אֶל מְכַל

הָאִסּוּף הַמַּחְלִיד; קְמוּטָה, קְדוּדָה,

דְּחוּסָה וַעֲטוּפָה בְּתוֹךְ יוֹמַן מִשְׂרָד.

בִּמְקוֹם בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ, בָּעַטְתִּי

בַּמְּכָל: לְכוּ, אַל תַּחַזְרוּ נְיָרוֹת.

הִכְאַבְתֶּם לְרַגְלַי כְּמוֹ אָז, מִזְּמַן,

בְּתַחֲנַת הָאִסּוּף הַגְּדוּדִית. חוֹרֶה

מִכַּעַס וְחֲסַר אוֹנִים, כּוֹרֵעַ בֵּין

הַגַּלְּגַלִּים הַחֲמוּצִים שֶׁל מַסּוֹקֵי פִּנּוּי,

כּוֹשֵׁל נוֹפֵל עַל מִצְבּוֹרֵי הָאֲלוּנְקוֹת.

גַּם שָׁם גָּבְהוּ הָעֲרֵמוֹת, וְגַם

מִשָּׁם שֻׁנְּעוּ הָאֲבוּדִים בְּמַעֲטָפוֹת

נוּקְשׁוֹת: אֶל הַבָּיָ"חִים הָרְחוֹקִים,

אֶל מַגְרֵסוֹת עֲנָק שָׁם יְמֻחְזְרו חַיַּי.

שַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל קוֹרְמוֹרָנִים שׁוּב

מְרַשְׁרְשׁוֹת מֵעַל רֹאשִׁי: עוֹפוֹת

חֲרִישִׁיִּים, קְשׁוּרִים וַהֲדוּקִים

אֶל תּוֹךְ שׁוּרָה גַּלִּית, שֶׁמִּתְנַשְּׂאֵת

וּמִשְׁתַּפֶּלֶת בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב הָרַכִּים.

רַגְלַי כּוֹתְשׁוֹת אָבָק בִּשְׁבִיל הַחַמְרָה,

אֲבָל רֹאשִׁי מַמְרִיא אַחֲרֵי עֵינַי

וְעָף אִתָּם אֶל הַכַּרְמֶל, צָפוֹנָה,

וְהַרְחֵק. הָדוּק וַחֲרִישִׁי כְּמוֹ

עוֹף אִלֵּם: אֲנִי מַפְזִיל חֲצִי מַבָּט

אֶל עֵמֶק הַבָּכָא שֶׁמִּתַּחְתַּי.

סתו, 1998

הָרַעַד הַזֶּה שֶׁבְּיָדַי

כְּבָר מְאַיֵּם לַחֲזֹר:

כָּל הַלַּיְלָה שׁוּב עָסַקְתִּי

בְּחִלּוּץ הַחֲבֵרִים שֶׁנִּתְקְעוּ

בַּמַּאֲרָב. נָשָׂאתִי אֶת לֵייזֶר,

דָּחַפְתִּי אֶת עָמוֹס, גַּם

רַצְתִּי וְצָעַקְתִּי. הִתְלַהַמְתִּי.

עַד שֶׁיָּדִי חָזְרָה לִרְעֹד

וְהֵם נוֹתְרוּ עַל הַמִּדְרוֹן:

מֻפְקְרֵי תָּמִיד שֶׁל סִיּוּטַי.

חורף, 1998

אֵיךְ אֲנִי מְרַסֵּן אֶת

סוּסֵי הַשִּׁירָה הַפְּרָאִיִּים שֶׁלִּי?

כָּל כָּךְ פָּשׁוּט, שֶׁלֹּא אֶקַּח

אִתִּי אֶת הַסּוֹד לְשָׁם:

בְּשִׂיא הַדְּהָרָה אֲנִי הוֹפֵךְ

אֶת הָאֻכָּף אֶל אֲחוֹרֵי

הַבָּשָׂר הַמַּקְצִיפִים שֶׁלָּהֶם,

קוֹבֵעַ מַבָּטִי בַּנּוֹף הַמִּתְרַחֵק

לוֹ לְאִטּוֹ. וְכָךְ אֲנִי בּוֹלֵם

וּמְרַסֵּן אֶת סוּסֵי

הַשִּׁירָה הַפְּרָאִיִּים שֶׁלִּי,

כְּשֶׁרַגְלַי מִתְהַדְּקוֹת עַל גַּבָּם.

אֵיךְ אֲנִי מַשְׁלִים אֶת שִׁירָתִי? כּוֹלֵא

אוֹתָהּ בְּסַד קָצָר וּמְתֻמָּן שׁוּרוֹת:

אַנְ’לֹא שׁוֹחֵט אֶת הַזָּהָ"ב, וְלֹא עוֹשֶׂה

שׁוּם אַהֲבָ"ה; וְלֹא שׁוֹבֵר צְלָעוֹת וְלֹא

מַקְבִּיל מַכּוֹת. אֲנִי מַרְחִיק מִסְתַּבְּרָאוֹת,

בּוֹעֵט בַּאִפְּכָאוֹת שֶנִּטְפָּלוֹת אֶל הָרְחֵלוֹת

שֶׁלִּי, שֶׁמִּתְיַחֲמוֹת בַּמִּכְלָאוֹת כָּל הַלֵּילוֹת.

מַבְרִיחַ אֶת הַשַּׁעַר, הַגָּדֵר, וּמֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי

שׁוֹמֵעַ אֶת הַמַּיִם: גּוֹלְשִׁים מִן הַשְּׁקָתוֹת,

מֵעַל סַדִּים, וּבֵין שׁוּרוֹת, מִתַּחַת לַגְּדֵרוֹת.

הַיֹּפִי הַשַּׁבְרִירִי הַזֶּה, שֶׁמְּדַלֵּג

וּמְצַיֵּץ בַּשִּׂיחִים מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנִי

אֵינוֹ נִתָּן לְהַגְדָּרָה. עֵינַי לֹא

מַסְפִּיקוֹת לִקְלֹט אֶת הָעִפְעוּף הַמָּהִיר,

אֶת הַחֲשִׂיפָה הַחֲטוּפָה שֶׁל

כֶּתֶם חֲלוּדִי מִתַּחַת לַכָּנָף:

לִבִּי אֵינוֹ יָכוֹל לִפְעֹם כְּמוֹ הַמָּנוֹעַ

הַזָּעִיר, שֵׁש מֵאוֹת פְּעִימוֹת בְּדַקָּה.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת יְדִידִי אוֹמֵר, כֵּן,

זֶה קָשֶׁה, אֲבָל אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל בֵּין

הַקָּנִיּוֹת לַזְּמִירִים רַק בְּדֶרֶךְ אַחַת:

עַל שֻׁלְחַן הַנִּתּוּחִים, בַּמַּעְבָּדָה.

אביב, 1998

הַמְשׁוֹרֵר הַמִּזְדַּקֵּן שֶׁהִכַּרְתִּי

וְאָהַבְתִּי אֶת שִׁירָיו בִּמְאֻחָר,

חָלָה אֶת מַחֲלָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

בְּחִוְרוֹנוֹ הִבִּיט בִּי וְאָמַר:

"לִי מִשֶּׁלִּי לֹא הָיָה דָּבָר,

אַף לֹא שֻׁלְחָן קָטָן…",

וְהוּא הִצְרִיד פִּתְאֹם:

לֵךְ, דַּבֵּר אֶל הַיְלָדִים.

זְמַנְךָ קָצָר, רוּץ לֶאֱסֹף לְךָ

כַּת קְטַנָּה שֶׁל “קַדִּישִׁים”.

וְאַל תִּשְׁכַּח: גַּם הַשִּירָה

אֵינָהּ סְגֻלָּה בְּטוּחָה

לְמַעְגָּל זָעִיר, מִנְיָן,

אוֹ קֹמֶץ מְלַוִּים.

קיץ, 1998

לִשְׁלֹמֹה סְנֶה

הַבָּשָׂר הַפְּרָאִי שֶׁל הַשִּׁירָה,

הַבָּשָׂר הַסָּרְבָן וְהַמַּמְאִיר שֶׁל

הַשִּׁירָה, הַבָּשָׂר הַדּוֹחֶה וְהָעַקְשָׁן

שֶׁל הַשִּׁירָה – – –

מַכְאִיב כְּמוֹ הַלָּשׁוֹן הַמְּלָאכוּתִית שֶׁלִּי,

הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְהַגְּרוּסִית שֶׁלִּי,

וְהַפְּלִיאָה הַמַּתְמִידָה שֶׁלִּי עַל

הַכֹּחַ הֶעָצוּם שֶׁל פֶּרֶא הַבָּשָׂר.

קיץ, 1998

כְּשֶׁאֲנִי רוֹכֵן אֶל הַקִּדּוּחַ שֶׁל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ

אֲנִי חוֹפֵן אֶת הֶעָפָר בְּיַד אוֹהֵב וּמְקָרְבוֹ

אֶל פִּי. אֲנִי לוֹחֵךְ אֶת מִרְקָמוֹ כְּמוֹ לְחִיכַת

הָרִאשׁוֹנִים, שׁוֹאֵף אֶת נִיחוֹחוֹ בִּנְחִירַי

שֶׁרוֹטְטִים, כְּמוֹ בַּתְּמוּנָה הַהִיא, בִּשְׁנוֹת

הַוָּתִיקִים. וּכְמוֹ אָבִי, אֲנִי עוֹצֵם עֵינַי

וּמְלַחֵשׁ מִלִּים, שׁוֹנֶה אוֹתָן כְּמוֹ מַנְטְרָה

עַתִּיקָה: נָזָז, כּוּרְכַּר, חוּסְמַס; שֵׁמוֹת, שֵׁמוֹת,

וְקַרְקָע שֶׁנִּבְלַעַת בְּמֵי תְּהוֹם בּוֹגְדָנִיִּים.

וְאָז אֲנִי חוֹשֵׁש לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי:

אֲנִי יוֹדֵעַ, בּוֹר הַקִּדּוּחַ לְעוֹלָם כְּבָר

לֹא יִכְסֶה, פָּעוּר בְּתוֹךְ לִבִּי יוּנַח,

לֹא יִסָּגֵר, לֹא יִתְמַלֵּא מֵחוֹלִיתוֹ.

קיץ, 1998

אֲנִי שֶׁהָיִיתִי אַיִל בִּירוּשָׁלַיִם

אַיִל צָעִיר וְדַק שְׁרִירִים בִּירוּשָׁלַיִם

מְדַלֵּג וּמְיֻחָם עַל מַדְרֵגוֹת יְרוּשָׁלַיִם,

מְחַשֵּׁב עַכְשָׁו כָּל צַעַד כָּל פְּסִיעָה

בְּמַעֲלֵה מְאוּרוֹת הָאֲהָבִים שֶׁנְּטָשׁוּנִי.

אֲנִי גּוֹלֵשׁ מְסֻרְבָּל בַּמִּדְרוֹנוֹת

מְדֻרְדָּר עִם אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם,

דָּבֵק כְּמוֹ נִצּוֹל נוֹאָשׁ בְּזֵכֶר נְעוּרַי:

שִׁעוּר נִשְׁכָּח מֵהַכִּתָּה

עַל חֹק אַכְזָר וּמְדֻיָּק

שֶׁל הַמִּישׁוֹר הַמְשֻׁפָּע.

אביב, 1993

מְשׁוֹרְרִים אֵינָם פּוֹרְשִׁים

בְּהַגִּיעַ עִתָּם לְהֵאָלֵם:

מְהַלְּלִים אֶת יְפִי יְרוּשָׁלַיִם

הֵם נִדְחָקִים לְאַט מִזְרָחָה

נֶהְדָּפִים שְׁכוּחִים אֶל הַמִּדְבָּר.

וְשָׁם, לְפֶתַע בַּחֲשַׁאי גָּמוּר

צוֹנְחִים אִלְּמִים מֵהַמָּצוֹק,

וְעֶצֶם שִׁירָתָם הַמִּתִיַבֶּשֶׁת

מַלְבִּינָה וּמִתְאַבֶּכֶת

יוֹרֶדֶת אֶל פִּתְחֵי הַמְּעָרוֹת.

שׁוֹקַעַת לְאִטָּהּ וּמִצְטַבֶּרֶת

בַּעֲנָן אֲבַק הַמְּגִיּלֹות.

כַּמָּה אֶפְשָׁר לִדְחֹס עוֹד שִׁיר:

לְצַמְצֵם שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה

לְהַכְלִיא מִלָּה בְּתוֹךְ מִלָּה?

כַּמָּה אֶפְשָׁר לִשְׁנֹק דִּבּוּר:

לְהַתִּיךְ אֶת סִימָנֵי הַדְּפוּס

אֶל תּוֹךְ פִּסַּת הַנְּיָר

עַד שֶׁיּוֹתִירוּ כֶּתֶם דְּיוֹ?

כְּמוֹ שֶׁנִּדְחַס לִבִּי פִּתְאֹם

וְנֶאֱטַם. נִלְחַץ וְהִתְפַּרְפֵּר

מְמוֹטֵט אֶל הָרִצְפָּה

גּוּף מְסֻרְבָּל שֶׁהִתְרוֹקֵן,

מֵעִיק עַל וְרִיד דָּחוּס

מַזְרִים בּוֹ כֶּתֶמְדָּם.

לפַּצִ’י

גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת שֻׁתָּף

בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, וְעִמָּכֶם

לָשִׁיר לָהּ הִימְנוֹנוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל

בֵּין מִקְהֲלוֹת אִלְּמֶיהָ;

וְיַחַד לְהַקִּיף אֶת חוֹמָתָהּ

בְּצַעֲדַת הָדָר בֵּינוֹת פִּסְּחֶיהָ.

אֲנִי זַכַּאי לִהְיוֹת שֻׁתָּף, הֲלֹא

אֶת זַעַם נְעוּרַי שָׁפַכְתִּי עָלֶיהָ:

קְטָטוֹת עִם חֲרֵדִים וְסִיּוּרֵי לֵילוֹת

בְּצֵל גְּדֵרוֹת, צְלִיפוֹת מֵחֲרַכֶּיהָ.

חַכּוּ, אַל תְּסַיְּמוּ בִּלְעָדַי, כְּבָר

קָנִיתִי סַנְדָּלִים גַּסִּים וּכְלֵי לָבָן

לִפְרֹחַ עִמָּכֶם בְּמַעֲלֵה הַמִּגְדָּלִים,

בְּטֶרֶם אֶתְרַסֵק בַּכִּכָּרוֹת

וְאֶכָּתֵשׁ כְּמוֹכֶם בָּאֲבָנֶיהָ,

נִפְרָר עַד דַּק

חוֹמֵד אֲבַק קְדוֹשֶׁיהָ.

"הָאַנוֹמַלְיָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם אֵינָהּ פְּשׁוּטָה לְהַשָּׂגָה.

לִכְאוֹרָה הַכֹּל שָׁקוּף: בָּמַת הָהָר וְסֶלַע גִּיר,

אֲתַר קָדוֹשׁ מֻגְבָּה."

הוּא הִקִּישׁ בְּפַטִּישׁ הַחֲצִיבָה שֶבְּיָדוֹ,

קִלֵּף פִּצְלוֹת־שָׁנִי מָאֳדָמוֹת

מֵאֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית שֶׁהוֹצִיא מִקִּיר.

"הַמִיזִי־אַחְ’מָר¹ הַתָּמִים מֵעִיד שֶׁשָּׁם,

בְּתַחְתִּיּוֹת הָעִיר, הַכֹּל שָׁבוּר פָּעוּר וּמְרֻסָּק.

כְּמוֹ מַשְׁפֵּךְ עֲנָק הָפוּךְ –

אַגָּן נוֹקֵז שֶׁל דַּם הַיְהוּדִים

שֶׁנִּשְׁאָבִים אֵלָיו מִכָּל הָעוֹלָמוֹת."

אֲנִי זוֹכֵר אֶת שִׁעוּרוֹ כְּמוֹ נֶאֱמַר אֶתְמוֹל:

הָעִיר שֶׁצָּפָה, הָרְחוֹב שֶׁהִתְנוֹדֵד פִּתְאֹם,

עוֹרְקֵי הַחֲלוּדָה, וּמִתַּחְתַּי עָמֹק עָמוּם,

רוֹחֵשׁ לוֹ וְחוֹמֵר נָהָר קָדוּם.

בְּבֵית הָאָבוֹת הַדּוֹמֵם בִּירוּשָׁלַיִם

בַּשְּׁכוּנָה הַיְשָׁנָה שֶל “בֵּית יוֹסֵף”

מַמְתִּינִים לִי קוֹרְאַי הַטּוֹבִים:

קְשִׁישִׁים גְּמוּלֵי חֶדְוָה,

מְדַשְׁדְּשִׁים עַל מִרְצָפוֹת,

וּזְקֵנוֹת, צְמוּקוֹת וּגְוִילִיּוֹת,

שֶׁמַּרְאָן כַּגִּיגִיוֹת הַחֲלוּדוֹת

שֶׁבָּהֶן שָׁאֲבוּ מֵי הַבּוֹרוֹת.

פַּעַם בַּשָּׁבוּעַ הֵם יוֹצְאִים

אֶל הַמִּרְפֶּסֶת, לִצְפּוֹת בְּחֻלְשָׁתִי

מְדַדֶּה בַּמַּדְרָכָה מִתַּחַת לַבִּנְיָן:

‘בּוֹא הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ,’

הֵם קוֹרְאִים בְּחֶמְלָתָם אֵלַי,

'אֲנַחְנוּ כְּבָר גָּלִינוּ מֵחַיֵּינוּ

אֲבָל אַתָּה, לְאָן אַתָּה נֶחְפָּז?'

לסִימָה וְאֶפִי אֱיָל

שִׁירָה הִיא הָלִיךְ פִּתְאֹמִי

שֶׁל דְּחִיסָה מִלּוּלִית.

אֲנַי זוֹכֵר הֵיטֵב מִין הֶאָרָה כָּזֹאת:

הָאַבָּא שֶׁלָּהּ הָיָה צַיָּר מְפֻרְסָם,

שֶׁנָּהַג לִטְעֹן אֶת מִכְחוֹלוֹ בְּכֹחַ

בְּכַדּוּר אֶחָד יוֹתֵר מִדַּי –

כְּדֵי שֶׁיִּתְפּוֹצֵץ עַל הַבַּד בִּנְגִיעָה רִאשׁוֹנָה.

הוּא צִיֵּר אֶת הָרֹאשׁ הַיָּפֶה שֶׁל בִּתּוֹ

וְנַד בְּרַחֲמִים לַדַּפִּים הַמְיֻזָּעִים שֶׁלִּי:

חֲבָל לִי עַל שְׁנֵיכֶם,

הִיא עוֹד לֹא יוֹדַעַת

שֶׁמְּשׁוֹרֵר הוּא הָלִיךְ מִתְמַשֵּׁךְ

שֶׁל צַעַר הַקִּיּוּם.

בְּבֵית הַחוֹלִים עַל שֵׁם מֵאִיר,

בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית לַגֹּבַהּ, בְּשָׁעָה

שָׁלשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, נִפְתַּל

אָבִי עִם הֶתְקְפֵי לִבּוֹ. לְמַטָה,

בַּכְּנִיסָה לַחֲדַר הַמַּעֲלִית, מֵתָה

אָחוֹת טוֹבַת יְרֵכַיִם מֵהֶתְקֵף

שֶׁל צְחוֹק וַחֲנֻפּוֹת, מַעֲשֵׂה

יְדֵי רוֹפֵא צָעִיר בִּדְמֵי

זְקֵנִים רָצִים לְאַט אֶל מוֹצָאֵי

יוֹמָם. אֲבָל אָבִי גַּם בְּלֵילוֹ

לֹא נָח מֵהַשְׁקִיפוֹ עַל כָּל

הָאָרֶץ שֶׁתַּחְתָּיו, וְעַל עוֹרְקֵי

הַחַמְרָה שֶׁחַמִּים וַאֲדֻמִּים

כְּמוֹ עוֹרְקָיו שֶׁל אִישׁ מַבִּיט בִּבְנוֹ,

שׁוֹמֵעַ לְשִׁקְשׁוּק דָּמוֹ צָעִיר

בִּרְהָטָיו, וְחָס מִלְּהַגִּיד

מַה שֶׁכָּל כָּךְ מֻכְרָח

עְכְשָׁו לְהִשָּׁמַע.

לְאִמָּא

יֶלֶד הָיִיתִי לְאָבִי כְּשֶׁשִּׁלַּח אוֹתִי

בִּשְׂדֵה אַסְפֶּסֶת תִּלְתָּנִית, רָץ

וְיָחֵף עַל אֲדָמָה סְדוּקָה,

בָּהוּל לִמְצֹא וּלְהָבִיא אֵלָיו

צֶמַח מְיֻחָד וּמְחֻמַּשׁ עָלִים.

עַד הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֵר:

אוֹקְטוֹבֶּר צַח וּסְתָו שָׁקוּף

דְּבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת בְּתוֹךְ

גּוּשִׁים רַכִּים שֶׁל דְּבַשׁ סָגֹל.

אֲנִי חָלַפְתִּי עַל פָּנָיו – אֲבָל

הַזְּמַן נִצַּח אוֹתִי, וְכָךְ

עוֹמֵד עַל הַחוֹמָה הַנְּמוּכָה

בְּצֵל הַמַּצֵּבוֹת הַוָּתִיקוֹת

אֲנִי קוֹרֵא אֵלָיו מַמָּשׁ כְּמוֹ אָז:

אַבָּא, נֵצַח, מֶתֶק הָאַסְפֶּסֶת.

יֶלֶד הָיִיתִי וְרַגְלִי פְּצוּעָה, אַךְ

בְּיָדִי הַפֶּלֶא הַבּוֹטַנִּי: צֶמַח מְחֻמָּשׁ

וְצַעַר שֶׁאֵין לוֹ נִחוּמִים.

עַל שְׂפַת הַיָּם, בְּצָהֳרֵי שַׁבָּת,

הַנֶּכֶד הַשָּׁזוּף מַשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ

בְּתוֹךְ אַגַּן תָּחוּחַ מְרֻפָּד בְּחוֹל.

אֲנִי מַשְׁקִיף עָלָיו מִגֹּבַהּ בַּגְרוּתִי:

רוֹאֶה שׁוּב אֶת גּוּפִי שֶׁעַג אֵלַי עוּגָה

דְּבִיקָה וַחֲמִימָה, שֶׁל יֶלֶד הַמַּשְׁתִּין בַּחוֹל.

הַזְּמַן נִגַּר בֵּינֵינוּ, תּוֹסֵס זָהֹב

וּמְעַקְצֵץ שְׂפָתַי בִּמְלִיחוּתוֹ.

מִתּוֹךְ הַדְּפוּס הַמְשֻׁקַּע שֶׁל מַסֵּכַת הַחוֹל

חוֹזֵר אֵלַי הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי, שׁוֹכֵב

מַקְצִיף וּמִתְפַּלֵּשׁ בְּפִנּוּקֵי שְׁמָשׁוֹת.

עֲנַן חוֹלֵף מַכְהֶה לְפֶתַע אֶת הָאוֹר,

פָּנַי עוֹטִים קַשְׁיוּת שֶׁל גֶּבֶס אַפְרוּרִי:

הָאשֶׁר הַקָּצָר, תְּמוּנַת יַלְדוּת נִשְׁכַּחַת,

הַכֹּל נִשְׁטָף אֲחוֹר, נוֹזֵל מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

בָּהֹלֶם הַקָּצוּב שֶׁל הַגַּלִּים הַנְּסוֹגִים.

קיץ, 1994

בְּתוֹךְ שָׁמַיִם שֶׁל מִדְבָּר רֵיקִים

מֵעַל חָרוּט מִבְצַר הַהֶרוֹדְיוֹן

דָּאוּ מוּלִי כַּמָּה עֵיטִים שְׁחֹרִים.

חוֹבֶבֶת טֶבַע אֲדוּקָה לָחֲשָׁה

בַּטֶּלֶפוֹן, יָשָׁר מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי:

“צוֹפֶה נָאִיוִי” שֶׁעוֹמֵד כָּאן לְיָדִי

טָעָה וְלֹא הִבְחִין שֶׁאֵלֶּה נְשָׁרִים.

וּבִלְבָנוֹן, מֵעַל מֻצָּב מֻפְגָּז,

גִּחֵךְ קָצִין יַדְעָן אֶל הַמַּכְשִׁיר:

אִישׁ מִלּוּאִים נָאִיוִי שֶׁאִתִּי

זִהָה קוֹלוֹת שֶׁל “מֵאָה וְעֶשְׂרִים”,

אֲבָל אַתֶּם כְּבָר מַכִּירִים

אֶת הַשְּׁרִיקָה הַמַּחֲלִיאָה שָׁל הַטִּילִים.

וְרַק רוֹפֵא תּוֹרָן מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד

נִחֵם אוֹתִי בְּיֹבֶשׁ חֲשָׁאִי:

זֶה לֹא פִּרְפּוּר הַהֶלֶם, בְּנִי,

טָעוּת, זֶה מָוֶת אֲמִתִּי.

וְגַם נִיחוֹחַ הַוֶרְבֶּנָה,

גַּם טַעְמָהּ הַמַּר,

וּבֵין טְבִילוֹת אֲקַצְיָה צְהֻבּוֹת

בִּשְׁלוּלִיּוֹת הַצֵּל,

הַכֹּל שֶׁבָּא מִתּוֹךְ

יַרְקוּת כְּבֵדָה:

חוֹמוֹת חַיּוֹת נוֹשְׁמוֹת

מוֹשְׁכוֹת דְּרָכִים כֵּהוֹת

אֶל תּוֹךְ גּוּפְךָ,

וּבַהֲרַת פִּתְאֹם קִצָּן:

כְּמוֹ בָּא הַזְּמַן

וְשָׁב וּמִתְיַצֵּב

מָתוֹק כְּמוֹ עָלֶה מוּאָר,

כָּתֹם, קֵיצִי וְלֹא נִמְחָק.

וְיֶלֶד הַקָּטָן רוֹדֵף

אֶת עִקְּבוֹתָיו הַיְחֵפִים

בַּחוֹל, קוֹרֵא דּוּמָם

וּמִתְכַּסֶּה בָּרוּחַ.

לעַזָּה וְאַרְיֵה רוֹגֵל

הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת חֲדֵרָה בַּחֹרֶף:

עִיר קְטַנָּה וּמְנֻמְנֶמֶת, טְבוּלָה כֻּלָּהּ

בַּחֲמִימוּת מוּפֶזֶת, בָּאוֹר הַלִּימוֹנִי הָרַךְ.

אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדוּמִיַּת הָרְחוֹב הַמְיֻשָּׁן,

סוֹבֵב בֵּין תַּחֲנוֹת חַיַּי: בֵּית הַיּוֹלְדוֹת,

קֻפַּת חוֹלִים, קוֹלְנוֹעַ “חוֹף”, מִבְצַר הַמִּשְׁטָרָה.

בְּתוֹךְ הַקִּיר הַמִּתְקַלֵּף, בֵּין גַּרְגְּרִים חַדִּים

שֶׁל זִיפְזִיף מִתְגַּלֵּעַ, שְׁפוּכָה זֵעַת אָבִי,

טְמוּנוֹת יַבְּלוֹתָיו, סִבְלוֹ וּכְעָסָיו

שֶׁרַק הַזְּמַן רָפָא לְדַם פְּצָעָיו.

וּשְׁמֵי הַכְּחֹל שֶׁל יַלְדוּתִי, קוּרִים קְרוּעִים:

עֲגוּרָנִים נָעִים, סָבִים, וַאֳרֻבּוֹת עֲנָק

פוֹלְטוֹת עָשָׁן אָפֹר עַל לֹבֶן הַחוֹלוֹת.

וּפֶתַע, מִמִּגְרָשׁ זָנוּחַ, מֵחָצֵר שְׁכוּחָה –

מְתַעְתֵּעַ בִּי הַזְּמַן: בַּזֹּהַב הַתָּרֹג,

מוֹשֵׁךְ בָּשׂוּם וָרַךְ, כָּתֹם וּמְפַתֶּה

פְּרִי הַחֻשְׁחָשׁ הַמַּר צוֹרֵב אֶת זִכְרוֹנִי:

בִּמְקוֹם הַמֶּתֶק הַמֻּבְטָח, מֵטִיחַ בִּי

סִיבֵי מְרִירוּת וְטַעַם חֲמִיצוּת.

בְּמַעֲלֵה שְׁכוּנַת נַחֲלִיאֵל

עַל גִּבְעַת הַכֻּרְכָּר הַתְּלוּלָה,

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אָבִי בְּרִיבוֹ

עִם אִמִּי בִּצְרִיפָם הַקָּטָן:

“חֲבָל שֶׁאֵינֵךְ תֵּימָנִיָּה” הוּא

מִשְׁתּוֹלֵל בְּכַעֲסוֹ עָלֶיהָ,

“הַנָּשִׁים הַתֵּימָנִיּוֹת יוֹדְעוֹת לְפַנֵּק”.

הַאִם בִּגְלָלוֹ אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְגַּעְגֵּעַ

לִנְעָרָה תֵּימָנִית שֶׁרָאִיתִי בִּנְעוּרַי

חוֹצָה אֶת חֲדֵרָה, הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה?

אֶת “אֶלֶף שְׁנוֹת פּוֹלִין” שֶׁלִּי הַמַּכְבִּידוֹת

וּמְעִיקוֹת מִדַּי עַל צַוָּארִי

הָיִיתִי מַשְׁלִיךְ לְרַגְלָהּ הַשְּׁחוּמָה:

רָץ אַחֲרֶיהָ אֶל “גִּבְעַת הַקִּבּוּצִים”

מְפַרְקֵד אוֹתָהּ בֶּחָצֵר בְּיִחוּמָהּ,

הֵיכָן שֶׁהִתְיַסְּרוּ הוֹרַי הַצְּעִירִים.

וּמַתְחִיל אִתָּהּ הַכֹּל מֵהַתְחָלָה:

הַכֹּל, מִשְׁנַת סְפִירָה חֲדָשָׁה.

בִּשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל

בִּעֵת בִּקּוּר קְרוֹבִים בְּ“זֵרְעוֹנִיָּה”,

נָטְלָה אוֹתִי אִמִּי עִמָּהּ אֶל אֲגַף

הַנָּשִׁים, בַּמִּקְלַחַת הַצִּבּוּרִית.

הַיֶּלֶד בֶּן הַשֵּׁשׁ שֶׁבְּתוֹכִי הֻכְרַח

לִרְאוֹת אֵיךְ מֵעָלָיו, בֵּין עַמּוּדֵי שֶׁנְהָב

שֶׁל יְרֵכַיִם חֲסֻנּוֹת, צוֹמֵחַ בִּפְרָאוּת

הַיַּעַר הָעָבֹת שֶׁל הָעֶרְווֹת.

וְאָז, כְּמוֹ בַּסְּרָטִים: שְׁנִיָּה קְצָרָה

לִפְנֵי שֶׁיְּחַלֵּל אֶת חֲלוּקֶיהָ הַפְּתוּחִים

שֶׁל אֵם תּוֹעָה – הֶחֱלַקְתִּי עַל רִצְפָּה

לָחָה, סְפוּגַת רֵיחוֹת סַבּוֹן טוֹבִים,

וְהַמַּלְאָךְ שֶׁמֵּלִיט עֵינֵי יִלּוֹדִים

בְּצֵאתָם, הֵלִיט עָלַי פִּתְאֹם בְּחַבּוּרָה

קָשָׁה, גַּבָּה קְרוּעָה וְשֶׁסַע מְדַמֵּם.

אַךְ יֵשׁ לֵילוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב לָשׁוּב

אֶל הַזִּירָה הַהִיא, לַחֲזֹר עוֹד פַּעַם

אֶל הַפֶּשַׁע הַנּוֹשָׁן, וּבְלִי מַלְאָךְ רוֹאֶה

אֲנִי נָסֹב לַאֲחוֹרַי, מֵצִיץ בְּאִסּוּרַי:

בְּלִי כַּף יָדוֹ שֶׁמַּחֲשִׁיכָה אֶת זִכְרוֹנִי,

וּבְלִי הַנֵּס הַמְבֹרָךְ שֶׁל שְׁמִירָתוֹ.

בַדֶּרֶךְ הַסְּמוּיָה, מֵהַנַּעַר הָאוֹפְּטִימִי

שֶׁהָיִיתִי אֶל אִישׁ פִּכֵּחַ וּמַשְׁמִים,

אֲנִי מַבְחִין בְּעַיִן חַשׂוּפָה:

אֵיךְ מִתְנַפְּלִים הַזְּמַן, הַחֹם

וְהַזֵּעָה עַל הַמִּרְקָם הָרַךְ

שֶׁל יְרִיעַת הַמַּלְמָלָה שֶׁלִּי.

וְאֵיךְ פּוֹרְמִים אָבָק וּפַחַד

הַבְּלָיָה אֶת הַחוּטִים הַמֻּכָּרִים

שֶׁל יְרִיעַת הַמַּלְמָלָה שֶׁלִּי.

רִקְמָה וְרֻדָּה וּרְחוּמָה

שֶׁסָּכָה עַל עֵינַי.

לְזֵכֶר מְשׁוֹרֵר יְהוּדִי

הוּא לִא נִסֵּר אֶת סוֹרְגָיו

וְאֶת כְּלוּבוֹ נָשָׂא עָלָיו:

יָמִים, לֵילוֹת, שָׁנִים, יוֹבֵל,

וּכְשֶׁקָּרַץ אֵלָיו בְּרַק הַמַּיִם,

פִּתּוּ אוֹתוֹ אַדְווֹת קַלּוֹת וּנְעִימוֹת,

מִשְׁקֹלֶת מַכְבִּידָה מָשְׁכָה אוֹתוֹ לַתְּהוֹם.

הוּא לֹא גִּדֵּף וְלֹא קִלֵּל

פָּשׁוּט שָׁקַע וְהִתְמַסֵּר אֶל

הַנָּהָר: קֵיצִי, אָדִישׁ, גּוֹיִי,

כָּל כָּךְ רָחוֹק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הוּא לֹא שׁוֹרֵר וְלֹא מִלֵּל,

שְׂפָתוֹ נָטְשָׁה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ בּוּעוֹת

רֵיקוֹת, רַכּוֹת, מִסְתַּחְרְרוֹת.

גְּרוֹנוֹ נִסְתַּם בַּמַּיִם, וְהוּא

נֶחְנַק, נִשְׁתַּק, הֻתְמַר

וְצָף, בְּלִי פֶּה וּבְלִי לָשׁוֹן:

הִמְהוּם קִצְבִּי עָלָה מִמֶּנּוּ,

רַגְלָיו הַנְּפוּחוֹת רָקְעוּ,

וּבְיַדוֹ רָעַד כְּמוֹ מְתוֹפֵף.

קיץ, 1995

לְזִכְרוֹ שֶׁל אַבָּא קוֹבְנֶר

שָׁנִים עִשֵּׁן, חָרַךְ, שָׁאַף

אוּדִים, בְּדָלִים מְטֻנָּפִים,

שֶׁרַק כִּלּוּ אֶת רֵאוֹתָיו

בְּמִין שַׁחֶפֶת חֲדָשָׁה:

בְּכִיחַ רֹק, שִׁעוּל וּכְאֵבִים.

הוּא לֹא זָעַק וְלֹא צָעַק

וְרַק נָאַק בַּחֲשָׁאִין,

וּבְלַחַשׁ גַּם הִכְתִּיב פְּתָקִים

לְאֵלֶּה שֶׁרָכְנוּ עַל מִטָּתוֹ.

אֶת הַדְּמָמָה שֶׁל לֵילוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים

הִפְסִיק הַקּוֹל שֶׁל מְצִילוֹת וּפַעֲמוֹן,

מַזְעִיק תָּמִיד אֶת מְנוּסַת לִבּוֹ:

שֶׁלֹּא הִצִּיל מֵהַשְּׂרֵפָה

אֵם אֲהוּבָה שֶׁמְּרַדְּפָה

אַחֲרָיו, דְּבֵקָה בּוֹ בְּלֶכְתּוֹ,

כְּמוֹ שׁוּב הָיָה תִּינוֹק,

חוֹבֵק אֶת אֲפָרָהּ

בְּבוֹא יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן.

טַיָּס חוֹבֵב וְדַרְוִינִיסְט מָסוּר, כּוֹרֵעַ

מְכֻוָּץ בֵּין הֲגָאָיו שֶׁל “אוֹפַנּוֹעַ מְעוֹפֵף”:

תּוֹפֵר עַל בֶּרֶךְ מְאֻמֶּצֶת תִּקּוּן זְקוּנִים

מַדְהִים לַמַּאֲמָר שֶׁל צַ’רְלְס דַּרְוִין

בְּעִנְיַן תַּכְלִית הָאֶבוֹלוּצְיָה.

בְּיָדָיו הָרוֹטְטוֹת מִמֶּתַח וּמֵהַשְׁרָאָה

הוּא מְיַשֵּר קִפְלֵי מַפַּת נִווּט

וְעַל גַּבָּהּ חוֹרֵת, קוֹרֵעַ אֶת הַנְּיָר:

לֹא לַשּׂוֹרְדִים שֶׁכָּאן הַתְּהִילָּה,

כִּי אִם לְאֵלֶּה מַרְחִיקֵי רְאוֹת

הַנִּטְעָנִים כְּמוֹ קָלִיעַ לְהִיָּרוֹת

הַרְחֵק מֵהַכּוֹכָב הַמְּטֻנָּף שֶׁלָּנוּ.

טָסִים לְהִקָּלַע אֶל “נוֹבָה” חֲדָשָׁה,

בָּאִים עַל אַדְמָתָהּ בְּכֹחַ, לִבְרֹא

הַכֹּל מֵהַתְחָלָה. בְּלִי לָסֹב אָחוֹר,

וּבְלִי גַּעְגּוּעִים, וּבֶטַח בְּלִי

כּוֹתְבֵי שִׁירָה מְיֻתָּרִים.

יוֹסֵף חַיִּים אַּתָּה

שׁוֹמֵעַ, הוֹסֵף חַיִּים

הֲלֹא אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ,

תּוֹסֵף חַיִּים, מִי

מִלְבַדְּךָ שׁוֹמֵעַ, שֶׁשּׁוּב

אַתָּה נוֹפֵל הַחוֹל

בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ:

חוֹל יָקָר אַתָּה

אוֹמֵר, כּוֹרֵעַ עַל

אַדְמַת בֶּן־שֶׁמֶן.

וְכָאן אֲנִי, בֵּין

הַשְּׁכִיבִים, כָּל מֵרֵעֶיךָ

רוֹאִים: אַתָּה לֹא

קָם, כָּאן יָפוֹ,

הַפַּרְדֵּס, וְלוּאִידוֹר

הוֹ לוּאִידוֹר,

בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ.

לְנוּרִית גּוֹבְרִין

כָּל אֶחָד צָרִיךְ אֶת הַבְּרֶנֶר שֶׁלּוֹ:

גַּם אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַבְּרֶנֶר שֶׁלִּי

שֶׁיִּמְכֹּר אֶת כְּתֵפוֹת מִכְנָסָיו

וְיַדְפִּיס אֶת מַחְבַּרְתִּי הַדַּלָּה.

גַּם אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַבְּרֶנֶר שֶׁלִּי

שֶׁיּוֹרִיד אֶת נֵזֶר קוֹצָיו הַחַדִּים

וְיִתְקַע לִי אוֹתָם בְּכֹחַ בַּתַּחַת:

שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנִּי אֲוִירִי הַנָּפוּחַ

וְיָפוּצוּ סְבִיבִי רֵיחוֹתַי הָרָעִים,

וְיִכְלֶה בְּשָׂרִי הַחַי, הַסָּרוּחַ,

שֶׁמַּפְרִיד בֵּין עַצְמוֹתַי הַכָּלוֹת

לְעוֹרִי הַמַּבְהִיק, הַמָּתוּחַ.

גַּם הַבֹּקֶר קַמְתִּי מְבֹעָת:

הָעִבְרִית שֶׁלִּי, רֵאשִׁית אוֹנִי

הַמְתוּקָה בְּפִי, וּשְׁאֶרִית

גַּחֶלֶת הַצּוֹרֶבֶת, מְרִירָתִי,

טוֹבַעַת לְעֵינַי אוֹבֶדֶת,

שׁוֹקְעָה, וּמַיִם יְכַסּוּהָ.

אֲנִי נֶחֱרָד, נִרְעַד מִפַּחַד

מְחַרְחֵר, וּשְׁטוּף זֵעָה קָרָה

אֲנִי שׁוֹאֵל: עַד כָּאן? וְדַי?

וְשׁוּב לְהִזָּרוֹת בָּבֶלָה?

וְשׁוּב לַחֲזֹר עִם אֲרָמִית?

וּכְמוֹ אִלֵּם, נוֹקֵם בַּחֲמָתוֹ

אֲנִי קוֹרֵעַ אֶת הַנְּיָר,

צוֹלֵל אַחֲרֶיהָ וְיוֹרֵד.

וְלִפְעָמִים אֲנִי כּוֹרֵעַ אֶל הָרִצְפָּה

וּמְבַקֵּשׁ אֶצְלָהּ אֶת בֶּנִי הָאָדֹם

חֲזַק הָרַגְלַיִם, וְאֶת אֶדִי הַמּוּצָק

שֶׁהָיָה אָרוּז, מַרְהִיב, בְּתוֹך מַדָּיו.

יָדַי מְשׁוֹטְטוֹת עַל מִרְצָפוֹת קָרוֹת

מְפוֹרְרוֹת זִכְרֵי תְּמוּנוֹת כַּחֲלוֹמוֹת,

וּבְרֹאשִׁי קוֹדְחוֹת וּמִתְחַפְּרוֹת

שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, מִלִּים שֶׁזְּמַן שָׁלֵם

אֶטְרַח לַשָּׁוְא לְשַׁחְזְרָן.

לְזֵכֶר שַׁעְיָה כֹּהֵן

עֶשְׂרִים שָׁנָה חָלְפוּ

מִלֵּיל הַמַּאֲרָב הַהוּא

שֶׁלֹּא נָפַל לְתוֹךְ הַשִׁכְחָה.

בַּמִּדְרוֹן הַקִּדְמִי שֶׁל הַתֵּל

נָחַת עֲרָפֶל שֶׁל מָוֶת

שֶׁנָּסֹג לְאִטּוֹ עִם אוֹר רִאשׁוֹן.

הֵם יָרְדוּ מֵהַזַּחְלָ’ם רַק לְרֶגַע:

לְהַשְׁתִּין;

וְלִפְתֹּחַ קֻפְסַת שִׁמּוּרִים.

נָכוֹן, הֵם טָעוּ, אֲבָל

יוֹתֵר מִדַּי שָׁעוֹת הֵם לָחֲמוּ

וְרַגְלֵיהֶם רוּתְכוּ לְרִצְפַּת הַפְּלָדָה.

אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה

אֲנִי רוֹכֵן עֲלֵיהֶם

וְעוֹטֵף אוֹתָם בַּדַּפִּים

הָרַחוּמִים וְחַנּוּנִים,

שֶׁאֲנִי עוֹקֵר וְתוֹלֵשׁ

מִדּוּ"חַ אַגְרַנַט הֶחָסוּי.

סתו, 1993