חָבֵר עַל גֶּדֶר תַּיִל

כְּבָר נִשְׁמָתְךָ גָּוְעָה —

וְעוֹד תִּלְחַץ אֶל לְבָבְךָ

פַּת-לֶחֶם חֲרֵבָה

סִלְחָה עַל רְעָבִי,

וּסְלַח עַזּוּת אָדָם,

פִּתְּךָ בְּפִי נָגַסְתִּי

פַּת עֲקֻבָּה מִדָּם.

הוֹ, רֵעַ בֶּן-בְּלִי-שֵׁם,

לֹא אַלְמוֹנִי אַתָּה:

תְּהֵא פַּת-דָּם זוֹ גַם לְךָ

נִחוּם בָּעֲלָטָה.

שֶׁכִּמְזוֹנוֹ שֶׁל עַם הִיא

רָווּי מַרְפֵּא, אוֹר רָב,

כָּךְ לְתוֹכִי נִבְלַע הוּא

עִם זוֹ הַפַּת יַחְדָּו.

חָבֵר, חָבֵר שׁוֹתֵק,

גְּמַעְתִּיךָ, אֲנִי חַי,

תְּבַע חֶשְׁבּוֹנְךָ מִן הָעוֹלָם

בְּכָל תָּא מִתָּאַי,

וְאִם עַל גֶּדֶר תַּיִל

אַחְרִיתִי כְּאַחְרִיתְךָ

לְוַאי דְּבָרִי יִבְלַע אַחֵר

כָּמוֹנִי — אֶת פִּתְּךָ.

כַּמָה מַדְרֵגוֹת הִשְׁפַּלְתִּי רֶדֶת

עַד מַרְתֵּף-הַיָּיִן? – בְּסַךְ כּוֹלֵל: אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ.

עֲשָׁשִׁית-מִי הֵאִירָה לִי בְּלַהֲבָהּ-זְעֵיר

עַל שְׂפַת-תְּהוֹם? – בָּבוּאָה בַחֲלוֹם.

כֻּלִּי רוּחָנִיּוּת בָּאתִי מַטָּה

בֵּין חָבִיּוֹת, כַּדִּים, מְגוּפוֹת מְעֻכְבָּשׁוֹת;

וָאֵרֵא בְּצַד אֶחָד כּתָב,

כְּמוֹ פָצוּעַ בְּדָמוֹ יְתָו:

“מְשׁוֹרֵר, בְּמַרְתֵּף-הַזְּמָן הִנֶךָּ!”

בַּמַרְתֵּף, עֵינוֹ עֵין-אֵפֶר וְעֵין-סְגוֹל,

לֹא יִנְשֹׁם אָדוֹן, בַּעַל-בַּיִת אָיִן.

נְצִיבֵי-קִפָּאוֹן שְׁלָדִים פֹּה יְחַיֵכוּן,

אִישׁ-אִישׁ כּוֹסוֹ מִתְגּוֹלֶלֶת לְרַגְלָיו.

מִתְעַנְּנִים-מְשַׂגְשְׂגִים בִּי פְחָדִים:

הֵמָּה כְּבָר מִן הֶחָבִיּוֹת בָּרָזוּ,

אֲבָל אֲנִי עוֹד טָעֹם אֶטְעַם, עַל-כָּרְחִי אֶטְעָם

וְ… הַךְ בְּסַכִּינִי בֶּחָבִית הָרִאשׁוֹנָה לְיָדִי,

תִּתְמַשֵּׁל-נָא בְּעֵינַי כְּמִין דְּלָעַת.

שְׂפָתַיִם, שְׂפָתַיִם, קַבֵּלְנָה בְּאַהבָה הָעֹנֶשׁ,

הֵא-לָכֶן זְמָן אֲשֶׁר לִכְאוֹרָה לֹא הוּא:

יֵין-יַלְדוּת לָבָן, רַעֲנָן, קַמָּאִי,

רֵיחוֹת-תְּמוֹל קְרוֹבִים, אוֹרְחַת

שְׁמָשׁוֹת וּלְבָנוֹת. בִּלְתִּי-פְסֵדִים

מִשְׂתָּרְכִים הֵם דֶּרֶךְ נַפְשִׁי – אֲנִי הַמֶּלֶךְ הַנָכְחִי.

הַאִם שִׁכּוֹר שָׁכָרְתִּי? אִם נִטְרְפָה דַעְתִּי?

פְּלִיאָה! גַם שְׁלָדִים גִּיל-יִתְהוֹלָלוּ:

“אַל רְתֵת – וּגְמַע מִכָּל חָבִית!”

יֵין-אַהֲבָה אָדֹם. יֵין-מָוֶת

שָׁחֹר-לָהֹט, יְדוּעַ-בֶּכִי. שׁוּב

קְלוּף-עוֹר אֲנִי בְּבוֹר-הַכֶּלֶא.

זְהָבִית זָע וְגָז הַזְּמָן – דְּבוֹרָה.

שׁוּב זֶה אֲנִי-שֶׁלִּי מֵאוֹתָהּ כִּשׁוּת מִתּוֹסֵס;

אָמֵן, אַף נֵטֶף לֹא נִגָּר לָרִיק.

גַּם הַמְּחָרִים שֶלִי אַחֲרֵי יוֹמִי-הַיּוֹם,

אֲשֶׁר חֲרֵדִים יִלָּפְתוּ מְרַאשׁוֹתַי –

שָּתֹה אֶשְׁתֶּה. טַעֲמָם כַּוֶּרֶד.

שְׂפָתַיִם, שְׂפָתַיִם, זוּג אַתֵּנָה – וְאֶחָת,

הַלְלוּ-נָא עַד בֶּלַח אַחֲרוֹן

יֵינֵי-יֵינוֹת לְמִינֵיהֶם. הַמְעַט לַכֶן?

הַאִם חָב לָכֶן הַיְּקוּם יְהָב-תּוֹדָה?

תַּחַת שַׁפְרִירֵי-הַבְּדֹלַח

דּוֹרוֹת-רָב יְחַיּוּ יְלָדִים וְעֶגְלֵי-בָקָר,

שֶׁבַע תֵּבֵל-אֶרֶץ תִּתְאַבָּר –

עַד-אֲשֶׁר הַמַּרְתֵּפָה הֲלֹם

יָבוֹא מִי לִשְׁתּוֹת זְמַנְכֶן.

מן “אָאַזיס”

סְפִינָה שֶׁל צִפֳּרִים בָּאָה

אֶל חוֹף יָרֹק שֶׁל זַנְזִיבַּר.

לֹא נִרְאוּ בָהּ בְּנֵי-אָדָם,

רַק עַם-כָּנָף פּוֹזֵם וָשָׁר:

זַנְזִי-זַנְזִיבַּר.

הַקַּבַּרְנִיט קוֹלִיבְּרִי הוּא,

עַל הֶגֶה יֵשֶׁב-לוֹ כַּשַּׂר.

לֹא מִקֶּדֶם וּמֵאָז

בְּזוֹ סְפִינַת אִי-זַנְזִיבַּר,

בְּנֵי-עוֹף יָשְׁבוּ ­–מַקְהֵל הַשָּׁר:

זַנְזִי-זַנְזִיבַּר.

לְפָנִים נוֹשֵׂאת-רוֹבִים בָּאָה

סְפִינָה זוֹ אֶל זַנְזִיבַּר,

אַךְ הַקּוֹסֵם מַלּוֹמִי

עַל זֹאת שְׁפָטָהּ בְּנֶגֶף מַר.

נָפַח אָז הַקּוֹסֵם מַלּוֹמִי

מֵאִי-הַיֶּרֶק זַנְזִיבַּר

אֶת נִצָּנֵי גְרִי-גְּרִי הָעֵץ

(כַּל צִיץ אַרְסִי שָׁנִי-בָעַר)

בְּזוֹ סְפִינָה נוֹשֵׂאת-רוֹבִים,

רוֹבִים מוּל פְּנֵי זַנְזִיבַּר.

עַל כֵּן שְׁלָדִים שָׁם מֻטָּלִים,

וְעוֹף יִצְווֹץ וְאֵין מַבְעִית,

וְהַסַּפָּנִים הֵם צִפֳּרִים

נוֹסְעוֹת-בָּאוֹת אֶל זַנְזִיבַּר,

וְלָהֶן קוֹלִיבְּרִי קַבַּרְנִיט,

עַל הֶגֶה יֵשֶׁב-לוֹ כַּשַּׂר.

וְלֹא נִרְאִים שָׁם בְּנֵי-אָדָם,

רַק עַם-כָּנָף פּוֹזֵם וָשָׁר:

זַנְזִי –

זַנְזִי –

זַנְזִיבַּר.

מן “אָדע צו דער טוֹיבּ”

בּוֹאוּ, הָבוּ הָדָר לְשׁוֹרִי.

מִי יִדְמֶה לוֹ?

אָבִיו – הַשֶּׁמֶשׁ.

אִמוֹ – הַלְּבָנָה.

לָבָן מֵרִאשׁוֹנֵי קִלוּחֵי־חָלָב

אֲשֶׁר לְאִשָּׁה

בְּחַלְּצָה שַׁד, הוּא לוֹבֶן־מִצְחוֹ.

בְּעֵינָיו עֲתִידוֹת יֵרָאוּ.

אַךְ הַס לָכֶם

מִקְרוֹעַ אוֹתָּן לִרְוָחָה

בִּרְגָעִים. תָּנֹמְנָה¹.

קַרְנָיו – תְּרָנִים שֶׁל אֳנִיָּה,

אוֹצְרוֹת־רָב בְּבִטְנָהּ תּוֹבִיל.

לְנֹגַהּ־תִּפְאַרְתּוֹ יִּשְׁנֶה חוֹק־בְּתוּלוֹת.

בְּדָמָן –

חוֹם פִּיוֹת לֹא־נוֹדָעוּ.

בּוֹאוּ, הָבוּ הָדָר לְשׁוֹרִי,

כִּי אֵין דּוֹמֶה לוֹ.

אֲשֶׁר שָׁם יִרְחָץ – יִמְתְּקוּ נְהָרוֹת.