אֲבָל בַּחֲלוֹמִי

תָּמִיד אוֹתָהּ צִפּוֹר צוֹעֶקֶת

וְעִיר אוֹיֶבֶת

וְאֶבֶן אֲדֻמָּה

תָּמִיד אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת-אֹרַח-צְהֻבָּה, נוֹדֶדֶת,

וּבְיָדֶיהָ חוֹל וְדֶגֶל וְחוֹמָה.

וְרַק אֵי-שָׁם, עַל אֲדָמָה שְׁחוֹרָה

פִּתְאֹם אֲנִי פַּעֲמוֹנִים בָּרוּחַ

וְנַעַר מִתְגַּלְגֵּל אֵלַי מִן הַחוֹמָה

וּבְיָדָיו מַעַרְבּוֹלוֹת וְלוּחַ.

וְכָל אֲבוֹתַי זוֹכְרִים אֶת פָּנַי

קוֹרְאִים לִי

קוֹרְאִים לִי לָנוּחַ.

וְאָז מַתְחִיל אָדָם

לְצֵאת מִדַּעְתּוֹ.

הַבּוֹדְדִים יוֹדְעִים עָלָיו,

אֲבָל אַף פַּעַם לֹא אִתּוֹ.

אִשָּׁה קְטַנָּה תָּמִיד נוֹשֵׂאת כֵּלָיו

אוֹמְרִים שֶׁהִיא בִּתּוֹ.

עֵינֶיךָ נֶעֶצְמוּ עַל קַרְקָעִית הַיָּם.

עַכְשָׁו, כֻּלְּךָ עָשׂוּי פְּנִינִים וְקוּנְכִיּוֹת וְעֵשֶׂב-יָם.

כָּל הַצְּדָפִים, כָּל הָרוּחוֹת, כָּל שְׁלוּלִיוֹת

• הַמַּיִם

מְגֹאָלִים, עַכְשָׁו, בְּדָם.

בַּחֲלוֹמִי מִשְׁתּוֹלֶלֶת סְפִינָה נוֹרָאָה

וּפְתָנִים לְבָנִים מְשַׂחֲקִים עַל בִּטְנָהּ

וְקוֹטְפִים מִן הַיָּם

קוֹלוֹת עֲגֻלִים

לֹא, אֵינֶנִּי מַכִּירָה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי

• רוֹאָה.

אוֹרְבִים לִי, כָּל הַדְּבָרִים אוֹרְבִים לִי,

• מִבִּפְנִים.

וּבַלַּיְלָה רָאִיתִי אֶת הַתְּרָנִים הַגְּבוֹהִים

זְרוּקִים עַל קַרְקָעִית הַיָּם

וְרָאִיתִי אוֹתָם קְרוּעִים וּצְפוּפִים

מֵעֲלֵיהֶם טַבַּעַת נוֹרָאָה

שֶׁל צֶבַע וּתְנוּעָה וְדָם

וְרָאִיתִי תְּרָנִים צְהֻבִּים כֶּעָשָׁן

וּכְלָבִים אֲדֻמִּים נִצָּבִים עַל-יָדָם

בַּלִּי פַּחַד וּבְלִי צְעָקָה

וְרַק צִפּוֹר אַחַת, אֲשֶׁר אִבְּדָה פִּתְאֹם אֶת

• הָרָקִיעַ,

יָרְדָה, פִּתְאֹם,

וְתָלְתָה רְצוּעוֹת פֹּה וָשָׁם…

וְרָאִיתִי תְּרָנִים שְׁקוּפִים כַּמֶּשִׁי

וּבִצּוֹת לְבָנוֹת עוֹמְדוֹת עַל מִצְחָם

רָאִיתִי תְּרָנִים וְאֶת הַתַּנִּינִים אֲשֶׁר רָצוּ

• לְהַשְׁמִידָם

וְרָאִיתִי תְּרָנִים בְּדוֹמֶה לְשַׁיֶּרֶת צְדָפִים

• חֲלוּדִים

וְנֵר בּוֹעֵר – לִמְרַאֲשׁוֹתָם

וּבַלַּיְלָה הַהוּא לָקַחְתִּי אִתִּי

אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִדַּעְתָּם.

אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת קַרְקָעִית הַיָּם

וְלֹא אֶת הַצִּפּוֹר שֶׁנִּסְחֲפָה אֶל תּוֹךְ הַיָּם

וְלֹא אֶת הַמַּלְכָּה שֶׁנָּבְרָה בָּאַשְׁפָּה

וְצִפְעוֹנִים שֶׁנֶּאֶסְפוּ סְבִיבָה, מְצָאוּהָ

עֲטוּפָה בִּכְלָבִים אֲדֻמִּים

וְשׁוֹתֶתֶת דָּם

אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת הָעֲנָנִים

שֶׁעָבַרְתִּי דַּרְכָּם;

וְלֹא אֶת שֵׁם הָעִיר שֶׁבָּהּ חַיִּים הָעֲנָקִים;

אֲפִלּוּ אֶת הַמֵּת שֶׁנֶּהְפַּך, פִּתְאֹם, לְנֶשֶׁר

אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת –

וְאֵינֶנִּי רוֹצָה דָּבָר בִּמְקוֹמָם.

אַתְּ מַזְכִּירָה לִי אֶת אָבִי.

כְּמוֹ בִּזְמַן שֶׁאָסוּר הָיָה לִי לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

שָׁעָה שֶׁהָיִיתִי בּוֹדָה לְתֻמִּי

כִּי מֵתָה אִמִּי

וְלֹא הָיָה עוֹד מִי שֶׁחָשַׁב כָּמוֹנִי עָלָיו.

וְהָיָה בִּי רֶגֶשׁ כִּי הוּא לֹא אָבִי

וַאֲנִי, כְּמוֹ אִמּוֹ, מַרְגִּיעָה אֶת מִצְחוֹ,

אֶת תְּחוּשׁוֹת הָאַשְׁמָה שֶׁל פָּנָיו.

אַתְּ מַזְכִּירָה לִי אֶת אָבִי.

כָּל הַשְּׁאָר לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו.

אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאַל תֹּאמְרִי

מִלִּים-שֶׁל-סְתָם עָלָיו.

אִם נִרְצֶה – נַפְנֶה אֶת גַּבֵּנוּ.

אֵינֶנּוּ חַיָּבִים דָּבָר.

לֹא לָרוּחַ הַבָּא מִן הַיָּם

לֹא לַיָּם הַמַּשְׁקִיט אֶת מֵתֵינוּ

וּבְדוּמִיַּת מָוֶת מַקְשִׁיב

אֶל בִּכְיֵנוּ…

אִם נְטַפֵּחַ אוֹ נַקְרִיב קָרְבָּן

הַחֲלוֹמוֹת בָּם קֻלְּלוּ מֹחֵינוּ,

אִם צִפֳּרִים יִפְּלוּ אֶל תּוֹךְ כִּלְאָן

וּבְמוֹתָן יַלְהִיבוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ,

וּבְשִׂמְחָה אֲשֶׁר סוֹפָה חֻרְבָּן

נָקִים מַלְכוּת אַחַת

לְכָל פְּשָׁעֵינוּ –

אִם נִרְצֶה נַפְנֶה אֶת גַּבֵּנוּ

אֵינֶנּוּ חַיָּבִים דָּבָר.