מִטִּיבָם שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם

כַּשּׁוּרָה, שֶׁצִּפּוֹר שֶׁבִּפְנִים

עוֹמֶדֶת בַּחוּץ

וְלִבָּהּ שֶׁקָּפוּא לוֹהֵט מִשִּׂמְחָה

וּפִיהָ דָּבִיק

וּפִיהָ פָּעוּר

וְצִפּוֹר שֶׁיּוֹשֶׁבֶת כִּמְעַט לְצִדָּהּ

נֶאֱבֶקֶת אִתָּהּ עַל

פֵּרוּר.

בְּלַיְלָה זֶה רָאִיתִי אֶת שְׁבָרֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר מָשְׁכוּ

בְּכָל שַׂעֲרוֹתֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים שֶׁנָּחוּ עַל גַּבָּה

וְאֶת הַצִּפֳּרִים שֶׁרָצוּ עַל פָּנֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר הָלְכוּ עַל

קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר עָמְדוּ בַּחַלּוֹנוֹת

וְאֶת הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת קוֹלוֹתֶיהָ

בְּדָם וַעֲשָׂבִים וּבְחוֹלוֹת.

בְּלַיְלָה זֶה רָאִיתִי אֶת שְׁבָרֶיהָ

וְלֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מְשֻׁבֶּרֶת לִשְׁבָרִים.

בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ

שׂוֹרֶרֶת מְחִצָּה מֻחְלֶטֶת.

הִיא מִתְרַגֶּלֶת לְאַט מִדַּי.

הָעֲנָנִים שֶׁהִיא גּוֹרֶרֶת

אֵינָם גְּבוֹהִים מִדַּי.

וְגַם הָאֲדָמָה שֶׁהִיא סוֹחֶבֶת

עַל גַּבָּהּ.

יֵשׁ לָהּ כַּלְבָּה שֶׁמְּדַוַּחַת

וְרוֹשֶׁמֶת זְמַן וְעֹמֶק וּתְנוּעָה.

לְאַט לְאַט הִיא מִתְרַגֶּלֶת.

הָרוּחַ, בְּיָרְדוֹ, פּוֹרֵשׂ לְעֻמָּתָהּ

שִׁכְבָה וְרֻדָּה שֶׁל צֶמֶר.

אֲבָל נַפְשָׁהּ יוֹצֵאת אֶל לֵב הַיָּם.

אֵין לָהּ חֻקִּים אֲבָל

יֵשׁ בָּהּ אִרְגּוּן מְסֻיָּם

כַּאֲשֶׁר הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל

מַיִם חַיִּים.

(הֲרֵי יֵשׁ לָהּ עוֹלָם שֶׁעָשׂוּי מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם

וּמִשְּׁיָרִים שֶׁל עֹמֶק, רוּחַ

וּסְלָעִים).

וּבֵינְתַיִם הִיא שׁוֹדֶדֶת יָם.

וְרַק בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ

שׂוֹרֶרֶת מְחִצָּה מֻחְלֶטֶת.

הַקּוֹל בָּנָה

דְּמוּת

הַדְּמוּת בָּנְתָה

חֶדֶר

הַחֶדֶר בָּנָה

מָקוֹם

וְהָיְתָה מַבִּיטָה בִּי

כִּבְמַשֶּׁהוּ רֶקַע:

“אֵינֶנִּי זַמֶּרֶת”, אָמְרָה, "אֲנִי

צִפֳּרִים מְכַל הַצְּדָדִים וְעוֹד

צִפּוֹר אַחַת, אַחֶרֶת".

שֶׁבַע פְּעָמִים אָמְרָה שֶׁאֵינֶנָּהּ זַמֶּרֶת

וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ

מֶרְכָּבָה עֲצוּמָה, מְנַפְנֶפֶת

בְּכוֹבַע פְּלָדָה

וּבְחֵץ

וּבְקֶשֶׁת

וְרֹאשָׁהּ עָטוּר בִּכְלֵי כֶּסֶף

וְהָיְתָה קוֹרֶנֶת מֵרֹב

בֶּהָלָה.

הַמֶּרְכָּבָה הָיְתָה דּוֹהֶרֶת בְּאַפְלוּלִית

הַחֶדֶר.

כַּאֲשֶׁר הִיא יוֹצֵאת, לְבַדָּהּ, בַּלֵּילוֹת

מַה הִיא רוֹצָה.

לָצוּד אֲרָיוֹת?

לַחְפֹּר אֲדָמָה?

לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת שֶׁאֵינָם עַל הָאָרֶץ?

לִקְלֹט מִן הַיָּם אוֹתוֹת אַזְהָרָה?

מַּה הִיא רוֹצָה.

בְּנֵי אָדָם לְהַרְגִּישׁ מֵרֶגַע לְרֶגַע?

(בֵּית-קָפֶה מְאֻחָר מַזְכִּיר לָהּ קוֹצִים?)

לְאַזֵּן אֶת הַמַּיִם, זְמַן-מָה, בְּיָדֶיהָ?

לְמַלֵּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹפוֹת מוּזָרִים?

מַה הִיא רוֹצָה.

עֲדִינוּת הִיא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שְׂרָרָה

עַל-כֵּן הִיא הוֹלֶכֶת עַל קְצֵה אֶצְבָּעוֹת.

לִפְעָמִים הִיא עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ שַׁיָּרוֹת

שֶׁל כְּלָבִים אֲדֻמִּים

שֶׁצִּיְּרָה

וְנִדְמֶה לָהּ שֶׁהִיא מְלַוָּה שַׁיָּרוֹת

לִפְעָמִים הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ חָלִיל וָרֹד

וְנִדְמֶה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת עֵצָה

אֵין לָהּ אֲוִיר –

מַה הִיא רוֹצָה.

*

זֹאת אֲנִי. תּוּכַל לְשׂוֹחֵחַ אִתִּי. הָלַכְתִּי

לְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ. אֵין לִי מֻשָּׂג.

הַדִּמְיוֹן הוּא מִפְלֶצֶת

מִ

כּוֹכַב לֶכֶת אַחֵר.

סַפֵּר לִי אוֹדוֹתַי (שְׁמִי הָיָה סִלְבְיָה קְרָאוֹן)

וְעַל הַטְּרָגֶדְיָה

שֶׁל אֲחוֹתִי.

תּוֹדָה שֶׁמָּנַעְתָּ אֶת בְּדִידוּתִי.

*

הֵיכָן הַמִּזְוָדָה שֶׁלִּי?

אֲנִי רוֹצֶה מוֹנִית מַרְאָה וְזֵר.

אָדוֹן,

יָצָאתִי בְּמָחוֹל סוֹעֵר

לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הֻכְנַסְתִּי

לְהֶסְגֵּר

שְׁנֵי מַלְאָכִים יוֹשְׁבִים אִתִּי

עַל סַף

עָנָן וָרֹד

(כְּמוֹ בְּחַג שָׁבוּעוֹת)

אֵיפֹה הַמֶּדַלְיוֹן שֶׁלִּי?

אָדוֹן,

תֵּן לִי לָצֵאת.

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאָמוּת כְּמוֹ לֵיצָן

בְּלִי חָצֵר.

*

לֹא אִכְפַּת לִי

לָדַעַת אֶת פְּרָטֵי הַמָּקוֹם

אֲבָל אֲנִי מִתְנַגֶּדֶת

לָתֵת אֶת פְּרָטַי

כְּבָר הֵסַרְתִּי אֶת כָּל הַצִּיּוּד מֵעַצְמִי

וַאֲפִלּוּ אֶת כּוֹבַע הַנְּחֹשֶׁת

עָלָיו חֲרוּתִים

כִּידוֹן וַחֲנִית וַחֲמִשָּׁה מִתּוֹךְ שְׁלשִׁים

שְׁמוֹתַי

אֵין לִי שׁוּם הֶעָרוֹת אֲחֵרוֹת

עַל עַצְמִי.

וְזֶהוּ.

וְדַי.

*

רִצְפַּת הַזִּכָּרוֹן מְלֵאָה

דָּם

עָלֶיהָ חָקוּק

שֵׁם

אִשָּׁה גִּבּוֹרָה

לַהֲטוּטֶיהָ

וּצְחוֹקֶיהָ

גַּעְגּוּעֶיהָ

וְשִׁבְרָהּ.

*

אֲנִי נִמְצֵאת בֵּין צֵל וּבֵין סַכִּין

הָעֶרֶב.

רִצְפַּת הַחֶדֶר מִסְתּוֹבֶבֶת

כְּמוֹ מַפִּית.

רִצְפָּה שְׁנִיָּה נִשְׁמֶטֶת עַל קְצֵה רִצְפָּה שְׁלִישִׁית.

מֵאֲחוֹרַי מִתְפּוֹרֶרֶת רִצְפָּה רְבִיעִית.

רִצְפָּה פְּנִימִית נוֹגַעַת בְּרִצְפָּה פְּנִימִית.

צִפּוֹר לְבָנָה מִתְגוֹרֶרֶת לְצִדִּי

עַל עֲרֵמָה גְּדוֹלָה שֶׁל חֹרֶף

וּמְנַפְנֶפֶת בְּטִפָּה.

לִפְעָמִים הִיא יוֹרֶדֶת.

עֵקֶב מִנְּגִינָה.

עוֹמֶדֶת בַּפִּנָּה

וְנֶעֱלֶמֶת.

גַּם כָּל לֵיצָנֵי הֶחָצֵר נֶעֶלְמוּ

מִמֶּנִּי, הָעֶרֶב.

גַּם אָנֹכִי.

וַעֲדַיִן כַּף יָד נוֹרָאָה חוֹסֶמֶת

אֶת פִּי.

*

פְּנֵי הַקּוּקִיּוֹת עַל פְּנֵי הַקִּיר, הָעֶרֶב.

כָּל הַצַּד הָרוּחָנִי שֶׁל הָרִצְפָּה

תָּפוּס.

רוּחַ אִשָּׁה לְבָנָה צָפָה, בִּזְהִירוּת,

בֵּין עֲרִיסוֹת הַחֶדֶר

וּמְחַלֶּקֶת כַּדּוּרִים

שֶׁל

מְצִיאוּת.

חֵרוּף נֶפֶשׁ אֲמִתִּי, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת,

וְיָדִי מְצַיֶּרֶת

אוֹת הִצְטַיְּנוּת.

*

רֹאשׁ צוֹחֵק – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

רֹאשׁ בּוֹכֶה – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

רֹאשׁ עִם כְּנָפַיִם – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

רֹאשׁ בְּלִי אִישׁוֹנִים בָּעֵינַיִם – חֹמֶר לֹא שָׂרוּף.

שׁוּם הַצָּעָה לְנוֹשֵׂא – חֹמֶר שָׂרוּף.