א

שָׁם עַל פְּנֵי עָרִים מִזְּמַן בָּקַע

צִלְצוּל מֵרֹאשׁ מִגְדָּל – אַחַת גַּם שְׁתַּיִם…

בִּתְהוֹם הַלֵּיל, אֵי־שָׁם בְּיַרְכָתַיִם,

כְּפָרוֹן בּוֹדֵד בְּאֶרֶץ־הַשְּׁלָגִים שָׁקַע…

כְּאִיֵּי־שַׁלְוָה שֶׁל אֲנָשִׁים, בִּקְתּוֹת

מִתְחַמְמוֹת בְּלֵיל צִנָּה חוֹרֶפֶת

בִּכְסוּת שֶׁל קַשׁ לְיַד גָּדֵר וָרֶפֶת

וּמְנַמְנְמוֹת יַחְדָּו – צְמוּדוֹת וַחֲבוּקוֹת.

דּוּמִיַּת הַכּוֹכָבִים מֵעָל תַּסְכִּית

אֶל נְשִׁימַת־חַיִּים זוֹ הַדּוֹמֶמֶת, –

אַךְ בְּבִקְתָּה אַחַת אֵי־שָׁם עוֹמֵם עוֹד

אוֹר חִוַּרְיָן בְּמַעְגָּל מֵעֲשָׁשִׁית…

הַפִּנּוֹת הָרְדוּמוֹת אַט מַקְשִׁיבוֹת

אֶל אִוְשַׁת הַגִּלְיוֹנוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן,

אַךְ עֵינֵי הָעֲלוּמִים אֵינָן רָווֹת…

צְרוֹר־שָׁנִים שֶׁל חֲרָדָה וּבַלָּהָה

שָׁקוּעַ עוֹד בְּשֶׁטֶף הָעִתִּים,

רוּחַ־נְעוּרִים מַחֲרֶפֶת מַבָּטִים

הַרְחֵק־הַרְחֵק אֱלֵי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ…

עֹז־לִבִּי נָחַלְתִּי מֵאוֹתוֹ הַלֵּיל,

מֵאוֹתוֹ הַלֵּיל בָּא יְגוֹנִי הַמַּר,

עֵת בֶּן־חוֹרִין בּוֹדֵד עָמַדְתִּי עַל מִשְׁמָר,

בְּפֶתַח הַחַיִּים וּבְשַׁעֲרֵי תֵבֵל.

ב

בֵּין־עַרְבַּיִם בְּחֹרֶף רוּסִי בַּשָּׂדוֹת!

וְכִי יֵשׁ עוֹד בְּדִידוּת מְדַכְדֶּכֶת מִזֹּאת?…

מִזְחֶלֶת מַחֲרֶקֶת, סוּס דַּל שְׁדוּף־שָׁנִים,

אֵם־דֶּרֶךְ מֻשְׁלֶגֶת – וּבַתָּוֶךְ אֲנִי.

מֵאָחוֹר, בְּפִנָּה נִדָּחָה, נְמוֹגִים

וְכָבִים הִבְהוּבִים בּוֹדְדִים וְנוּגִים.

מִלְּפָנִים – יְשִׁימוֹן מִשְׂתָּרֵעַ בִּצְחוֹר,

בַּמֶּרְחָק – בִּקְתּוֹת פְּזוּרוֹת כְּעָשׂוֹר, –

אֲחֻזָּה מְנֻמְנֶמֶת שְׁקוּעָה שָׁם בִּכְפוֹר…

רַבִּים הַשְּׁבִילִים אֶל בִּקְתַּת הַיְּהוּדִים,

זוֹ כְּכָל הַבִּקְתּוֹת, אַךְ רַחֲבַת־חַלּוֹנִים, –

וַאֲנִי הִנְנִי הַבָּכִיר בַּיְּלָדִים…

וְצַר עוֹלָמִי, חוּג־חַיַּי בּוֹ כַּזֶּרֶת:

אַחַת לִשְׁבוּעַיִם אֶסַּע לָעֲיֶרֶת…

וְאֶעֱרֹג בִּדְמָמָה עַל שָׂדוֹת נִרְחָבִים,

עַל דְּרָכִים מֻשְׁלָגוֹת, מִשְׁעוֹלִים וּנְתִיבִים…

וּבַלֵּב מַכְאוֹבִים נִסְתָּרִים וּכְמִיהָה

שֶׁל זְרָעִים הַמְצַפִּים לְעוֹנַת הַזְּרִיעָה…

בֵּין־עַרְבַּיִם בְּחֹרֶף רוּסִי בַּשָּׂדוֹת!

וְכִי יֵשׁ עוֹד בְּדִידוּת מְדַכְדֶּכֶת מִזֹּאת?…

ג

כְּבָר יָצְאָה שַׁבָּת…

עַל רַחֲבֵי שְׁלָגִים

אֶחָד גָּדוֹל זוֹרֶה

עָפָר אָפֹר…

בַּחֲנוּת קְטַנָּה

כְּבָר שְׁנַיִם מְחַכִּים:

שִׁקְצֹנֶת שְׁחַמְחַמָּה,

בַּקְבּוּק שָׁחוֹר.

נִנּוֹחַ לוֹ הַשּׁוֹט

לְיַד הָאָח בַּצֵּל –

בְּאֹפֶל מְעֻבֶּה

שָׁם בַּפִּנָּה.

בְּדוּמִיָּה מַפִּית

פְּרוּשָׂה כַּעֲרָפֶל

עֲלֵי חַלַּת שַׁבָּת

הָאַחֲרוֹנָה.

אַבָּא כְּבָר עָרַךְ

סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית

וְעִם הַשֻּׁלְחָן נָמוֹג

בְּגוּשׁ אָפֵל;

בֵּין צְלָלִים רוֹפְסִים

אֶת הַדְּמָמָה מַשְׁבִּית

מִלְמוּל הָאֲחָיוֹת

הַמִּסְתַּלְסֵל…

בַּחַלּוֹן, אִמִּי

תָּתוּר אַחֲרֵי כּוֹכָב,

וּבְאֵין כּוֹכָב – תֵּשֵּׁב

מְהֻרְהָרָה.

אֶשְׁקַע בְּעִצָּבוֹן

וְאֶתְעַלֵּם לַשָּׁוְא

כִּי לְמִסְפּוֹא תַמְתִּין

לִי הַפָּרָה.

עַרְבִית צוֹנְנָה וְעַצֶּבֶת

עַל לֹבֶן שָׂדוֹת שֶׁנִּשְׁכָּחוּ…

בְּרוּחַ־קְדוּמִים הַנּוֹשֶׁבֶת

קָרוֹב וְרָחוֹק לִי יִתְאָחוּ.

בַּכְּבִישׁ הַיָּשָׁן הַשָּׂרוּעַ

חוֹלְפִים עַמּוּדִים חִישׁ בַּנֶּשֶׁף,

נִדְמֶה לִי – כְּהֵלֶךְ אָנוּעַ

בִּדְרָכִים נָכְרִיּוֹת כִּבְכֶשֶׁף…

בְּאֵלֶם שָׁקוּעַ הַחֹרֶשׁ

מוּל לֹבֶן־שָׂדוֹת לְעֵת־עֶרֶב, –

אֲנִי וְצִלִּי בִּסְחַרְחֹרֶת

רוֹדְפִים זֶה אֶת זֶה בְּלִי־הֶרֶף…

מה תשתוחחי נפשי

(תהלים מ"ב)

מַה תֶּהֱמִי נַפְשִׁי

וּמַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי?

בְּרַעַד הַקִּירוֹת

וּבְנִיעַ הַסִּפִּים…

עוֹד דּוּמִיַּת כְּבוֹדֵךְ

לְמַעְלָה מְרַחֶפֶת

וְגוֹן אָפֹר מַכְסִיף

אֲבַק הַמַּרְגְּלוֹת…

מַה תֶּהֱמִי נַפְשִׁי

וּמַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי?

שַׁלָּמָּה בָּאָבָק

וּבְאֵפֶר תִּתְפַּלְּשִׁי,

כַּצִּפֳּרִים בַּחֹם

הַיְרֵאוֹת מִמַּיִם

וּמְצַנְנוֹת גּוּפָן

בַּעֲפַר הַמִּזְבָּלוֹת…

מַה תֶּהֱמִי נַפְשִׁי

וּמַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי?

כְּגַעַשׁ דָּם שָׁפוּךְ

עַל אֶבֶן דְּמוּמָה,

אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָח –

כִּי חַף מֵחֵטְא וָאָוֶן…

עַד דָּם רוֹטֵט וְחַם

יְכַס עָלָיו עַד תֹּם…

הִשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי

הֲמִי מִקֶּרֶב־לֵב,

הִטַּהֲרִי מִדָּם

וְנַעֲרִי אֶפְרֵךְ,

מֵרַעַד הֵחָלְצִי

וְהִזַכִּי מִבֶּכִי,

וִיהִי שִׁבְרֵךְ כַּיָּם –

כִּנְהָרָה בָּרוֹם!

עֲזוֹב הַסַּף, הַחוּצָה צֵא־נָא,

בִּדְמָמָה, שְׁלָגִים, רְאֵה־נָא,

יוֹרְדִים בְּלִי דַי…

הַסְכֵּת, בְּדוּמִיַּת הַשֶּׁקֶט

שְׁתִיקָה רוֹעֶפֶת וְחוֹבֶקֶת

אֵלֶם־דְּוַי…

זַהֲרוּרִים צְחוֹרִים בָּעֶרֶב

נוֹשְׁרִים, טוֹוִים בִּשְׁתִי־וָעֵרֶב

רֶשֶׁת־צַעַר.

לִמְרַאֲשׁות הַכְּפָר בְּשֶׁקֶט

מְחַכִּים לְיָד דּוֹפֶקֶת

דֶּלֶת, שַׁעַר…

א

רִבּוֹן חַיַּי,

בַּאֲשֶׁר אַתָּה שָׁם,

נָא, רְאֵה שֶׁחַיַּי

לֹא יַחֲלֹפוּ לַשָּׁוְא.

לֹא עוֹד אוֹקִירֵם,

לֹא עוֹד אֶנְצְרֵם,

וְלֹא עַל סִבְלָם

אֶתְבַּע גְּמוּלָם.

רַק לָזֹאת אֲפַלֵּל –

בַּמִּשְׂחָק הַנּוֹרָא,

שֶׁיּוֹפִיעַ אַךְ צֵל,

מִמַּה שֶׁנִּקְרָא

וּמְכֻנֶּה מַטָּרָה,

וְלוּ רַק סִמּוּן,

וְלוּ רַק כִּוּוּן,

לוּ רֶמֶז וָאוֹת

לִנְתִיב הַבָּאוֹת.

ב

מִיִּסּוּרִים לֹא אֲפַחֵדָה,

מִבְּשָׂרִי אוֹתָם אֶחֱזֶה,

לִי שְׂמָחוֹת רָמוֹת הִקְרֵיתָ

גַּם מִזֶּה וְגַם מִזֶּה!

הִתְנַכְּלוּ בִּי מִכָּל עֵבֶר

לְדַכְּאֵנִי עַד עָפָר,

עַל אִחוּי קְרָעִים וָשֶׁבֶר

אֶת הוֹנִי בִּזְבַּזְתִּי כְּבָר…

עַל סוּפוֹת רַבּוֹת גָּבַרְתִּי,

עֵת פֻּזַּר כֹּל לָרוּחוֹת, –

עֵת עַל חֳרָבוֹת דָּרַכְתִּי

הֶאֱמַנְתִּי בְּתִקְווֹת.

וּבִפְרֹץ סוּפָה רוֹעֶמֶת,

הֶעֱלַמְתִּי בְּנִבְכִי

אֶת זְרוֹעִי הַמִּתְקוֹמֶמֶת

וְאֶת סַעֲרַת רוּחִי…

אֱלֵי תְהוֹם נָא הַשְׁלִיכֵנִי,

רִבּוֹנִי, בִּשְׁלֵמוּתִי:

אַף הַתְּהוֹם דַּרְכִּי תַּתְוֵנִי

בְּשוּטִי אֶל אַחְדוּתִי!

ג

כָּל שְׁנִּתַּן לִי כְּשַׁי,

כָּל שַׂרְעַפַּי, תְּחוּשׁוֹתַי –

וּלְוַאי – יִמָּשְׁכוּ עַד בְּלִי דַי!

דַּע, בְּלִי־חָת אֲחַכֶּה כְּבָר לָעֵת,

לִנְתִיבִי הָאַחֲרוֹן הַמּוֹעֵד,

עֵת תֹּאמַר: הִנֵּה תַּם הַמּוֹעֵד!

הֵן יָדַעְתָּ, רִבּוֹן כָּל חַי,

כִּי לֹא אֲבַקֵּשׁ מְנוּחָה,

אֲבַקֵּשׁ רַק – בְּבַת־אַחַת קְחָה…

כְּהֶרֶף־עַפְעָף הַמָּהִיר,

לְךָ הַכֹּל אַחֲזִיר

בְּאֹשֶׁר צָלוּל וּבָהִיר:

זֹךְ שֶׁל דִּמְעָה עֲנֻגָּה,

תִּפְאֶרֶת הָגוּת עֲמֻקָּה,

מֵיטָב שֶׁנַּפְשִׁי מְפַכָּה…

ד

הֵן יָדוֹעַ תֵּדַע, אֱלֹהִים,

כֵּיצַד בְּעִיֵּי־מַפּוֹלוֹת

יָכֹלְתִּי חַפֵּשׂ וּלְגַלּוֹת

אוֹרָה הַנּוֹשֵׂאת נִחוּמִים.

אַהֲבָה בִּתְמוּרַת תַּנְחוּמוֹת,

אַף רֵעוּת – הֵן מָסַרְתִּי עַד תֹּם.

רִבּוֹן עוֹלָמִי בַּמָּרוֹם,

מִי כָּמוֹךָ יוֹדֵעַ כָּל זֹאת?

הַכֹּל שֶׁהִפְקִיד בִּי עַמִּי –

אִוּוּיֵי תְּעֻזָּה וְגָאוֹן,

אוֹתָם –

כָּל דּוֹרוֹן וְדוֹרוֹן,

מֵהַמָּוֶת אֶרְצֶה לְהַחְבִּיא.

ה

אֵי הַמָּוֶת לֹא יָנוּעַ,

אֵימָתַי זֶה לֹא יִקְרֶה, –

בָּא הַשִּׁיר – אִוִּיתִי שְׁמֹעַ,

נוֹף אֶרְצֶה בּוֹ, גַּם אֶרְאֶה.

כֹּה אֶשְׁמַע מִגַּיְא וְגֶבַע

קוֹל שִׁירַת הַגְּאֻלָּה,

שֶׁבִּלְשׁוֹן כָּל עַם וְגֶזַע

סָלְלָה אֶת מַסְלוּלָהּ.

עַל נְאוֹת מִישׁוֹר וְגֶבַע

תְּלַבְלֵב הֲוָיָתִי,

וּבְשִׁירַת כָּל עַם וְגֶזַע

אֶשְׁמַע גַם הֵד מִשִּׁירָתִי…

ו

פֹּה, בְּעַל־כָּרְחִי אֲנִי עַל אֶרֶץ זֹאת,

אַךְ מֵרָצוֹן לֹא אֶעֱזֹב אֶת אַדְמָתִי!

חוֹבָתִי כָּעֵת – לִהְיוֹת רָאוּי לִחְיוֹת,

נַשֵּׁק הָאָרֶץ שֶׁרָוְתָה אֶת זֵעָתִי.

עַל־אַף אַדְמַת הַשְּׁחוֹר, כְּלָל לֹא אָחוּשׁ אֵימָה,

אַף עִם כְּמִיהָה קָשָׁה, אֶרְצֶה עֻלָּהּ לָשֵׂאת,

וּמַעְיָן כָּסוּף יְפַךְ בַּלֵּב תִּקְוָה

כִּי לְעָתִיד קָרוֹב וְטוֹב תַּגִּיעַ עֵת.

אוֹצָר יָחִיד נָפַל לִי פֹּה בְּגוֹרָלִי:

לִבִּי, שֶׁהִתְאַהֵב בְּכָל שֶׁפֹּה כָּרוּךְ:

וּכְדֵי לִקְרוֹא פֹּה דְרוֹר לְאַדְמָתִי שֶׁלִּי –

נָכוֹן אֲנִי אַף לְזָרְקוֹ לְכוּר־הִתּוּךְ.

לֹא בִּקַּשְׁתִּי כְּלָל, וְעַל כָּרְחִי – לִחְיוֹת,

אַךְ מֵרָצוֹן לֹא אֶעֱזֹב אֶת הַקַּרְקַע…

חוֹבְךָ יָחִיד, אָדָם, פֹּה מִיצִירָה לִדְלוֹת,

וּשְׁקָה לָאָרֶץ שֶׁרָוְתָה אֶת זֵעָתְךָ.

לֹא אֶתֵּן יָד לַחֲסַר־הַתּוֹחֶלֶת,

יָד אוֹשִׁיט לֶעָיֵף, לַיָגֵעַ,

אֵדַע – צַר לַעֲמֹד בְּכָל אֵלֶּה,

אַךְ עֲלֵי מֶרְחַקִּים אֶהֱגֶה עוֹד.

מֵעָשָׁן – הַמֶּרְחָק מִתְבַּהֵר אַט –

כִּי הַיּוֹם בּוֹא יָבוֹא וְקָרֵב הוּא,

אֲחוּשֶׁנּוּ בְּפַחַד וּבְרַעַד –

מוּל קוֹצִים שׁוֹשַׁנִּים יְלַבְלֵבוּ.

וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךָ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ, וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי! וָאֹמַר לָךְ: בְּדָמַיִךְ חֲיִי!

(יחזקאל ט"ז, ו')

וָאֶרְאֵךְ –

כִּי כֻּלֵּךְ

מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָם.

וָאֶרְאֶה

אֶת מִצְחֵךְ

בְּחֶלְאָה מְזֹהָם.

וָאֹמַר לָךְ:

אַל־נָא בְּעָצְבֵּךְ!

זִכְרִי כִּי מֹחֵךְ

הוּא חַי וְקַיָּם!

בֶּעֱנוּת, בִּתְלָאוֹת,

בִּיצִירָה וּבִיקוֹד,

כְּמֵאָז – מֵעוֹלָם.

וָאֶרְאֶה –

כָּל גּוּפֵךְ

מְנֻמָּר חַבּוּרוֹת,

וָאֶרְאֶה אֶת חָזֵךְ

הַמֻּכְתָּם חֲבָלוֹת,

וְכֻלֵּךְ, הוֹ, כֻּלֵּךְ

מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָם…

וָאֹמַר לָךְ:

אַל־נָא בִּיגוֹנֵךְ!

זִכְרִי כִּי כֹּחֵךְ

חַי הוּא, חַי!

וְלִבֵּךְ בְּחֻבֵּךְ

פּוֹעֵם עַד בְּלִי דַי

וּמֵאִיץ וּמַמְרִיץ תְּשׁוּקָה וּכְמִיהָה,

וְיָדֵךְ הַשְּׁלוּחָה רְגִילָה וּבְקִיאָה

(זוֹ הַיָּד שֶׁצֻּיְּרָה בְּמִכְחוֹל שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְט)

בְּחֶרֶב מְרוּטָה וּמֻשְׁחֶזֶת הֵיטֵב

כְּבִכְלִי־מְלָאכָה הֶעָדִין בְּיוֹתֵר;

אֵדַע גּוֹרָלֵךְ, מַה קָּשֶׁה הוּא וָמַר!

וְאוּלָם נַעֲלָה, נִשְׂגָּבָה שְׁלִיחוּתֵךְ!…

עַל אַף הָעִדָּן אֲשֶׁר לֹא יְרַחֲמֵךְ –

שְׂאִי אֶת עָנְיֵךְ

וְכִלְאִי אֶת בִּכְיֵךְ!

קוּמִי וּצְאִי

וְהַכְרִיזִי בְּקוֹל

קֳבָל עָם וְעוֹלָם:

בְּכִבְשׁוֹן עוֹלָמוֹת

לִבְלִי חָת לַעֲמֹד

אֵיתָן עַד בְּלִי דַי

וְלִהְיוֹת –

כְּדַאי!

וְאִם אֵי־פַּעַם אֶבֶן עַל קִבְרִי תֻּצַּב,

(מוּטָב יִהְיֶה זֶה הֵן מֵאֲשֶׁר לָאו),

לוּ אָז – תְּהֵא זֹאת אֶבֶן אֲמִתִּית,

מְסֻתָּתָה גָזִית

בְּיָד נֶאֱמָנָה;

וּתְהֵא בִּכְתֹבֶת זוֹ שְׁלוּבָה

בְּחֶרֶט־אֹמֶן חֲטוּבָה –

מִלָּה צְנוּעָה וְנוֹשָׁנָה,

אֲשֶׁר זֶה כְּבָר

צְלִילָהּ כֹּה זָר

וּלְרַבִּים אַף לֹא נִתְפֶּסֶת:

חֶסֶד.