שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הָיָה אָבִי

מֵאִיר כַּצֹּהַר בַּתֵּבָה.

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת הָיִיתִי כְּצֵל

מַחֲזִיק בִּכְנַף אוֹרוֹ.

הַלַּיְלָה הַזֶּה גּוֹהֵר עָלַי

אָבִי כַּחֹשֶׁךְ עַל נֵר.

לֵאִים עוֹבְרִים יָמִים כְּבוּיִים,

נֵרוֹת שְׁחֹרִים לְיַד הַדֶּרֶךְ,

עָשָׁן רָזֶה, שְׁאַר־חַיִִּים,

נָגוֹז לְאַט מֵעַל הַדֶּרֶךְ.

בְּלַהַט מְאֻחָר גְּלוּיִים

שְׁמֵי־שָׁמִיר. עֲפַר־הַדֶּרֶךְ

בָּא לְכַסּוֹת עִקְּבוֹת־יָמִים.

עוֹד זוֹרְעִים כּוֹכָבִים אֶת אוֹרָם. עוֹד חוֹזְרִים

בְּנֵי־אָדָם מִשָּׂדוֹת רְחוֹקִִים וְיָדָם

נְקִיָּה עוֹד מִדָּם. תִּינוֹקוֹת שֶׁבּוֹכִים, עוֹד בָּאָה אִמָּם

וְהַצֵּל עַל מִפְתָּן – צִלּוֹ שֶׁל אִילָן.

עוֹד מוֹנֶה הַשָּׁעוֹן שְׁעוֹתָיו שַׁאֲנָן.

עוֹד דּוֹמֵם הָעוֹלָם. עוֹד דּוֹמֵם הָעוֹלָם.

עוֹד לַיְלָה מִלֵּיל. חֲלוֹם עוֹד מוֹחֵל

עֲווֹנוֹת־הַיּוֹם.

אַךְ מַה־זֶּה קוֹבֵל, לְלֹא קוֹל שׁוֹלֵל וְלֹא נֶאֱלָם?

מִי זֶה שׁוֹאֵל? וְאֵין מִתְפַּלֵּל.

רַק רוּחַ יִלֵּל.

וְלִבֵּנוּ נָדַם.

שָׁם לְמַטָּה, בֵּין הַזֵּיתִים חֲנָקָהוּ הַמָּוֶת.

פַּעַם צָעַק וְלֹא עוֹד, פַּעַם בְּקוֹל שֶׁל אָדָם.

לַיְלָה לַיְלָה עוֹלֶה, יוֹרֵד

הַיָּרֵחַ צָחֹר מֵעֶצֶם,

בְּעֵינַיִם רוֹאוֹת וְלֹא