טוביה ריבנר
רֹתם
לאט
שוב
[לשלוח יד]
תנו לה את הילוד החי
של מי את, כאן, עכשיו
עיר נמל קלת רגליים
שם, אמרתי
סליחה, אני כאן
[החשכה הזאת]
אחר כך השמים
מהצל בעינַי
דג
דייגים
קבורה
[עכשיו הנוף]
החרב
ופני האֵם בכף
ונמלטנו ונאחזנו
הימים מתקצרים
זה זמן המוות
יום שהושלך בו הלובן המופלא
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!