טוביה ריבנר
‏רֹתם
‏לאט
‏שוב
‏[לשלוח יד]
‏תנו לה את הילוד החי
‏של מי את, כאן, עכשיו
‏עיר נמל קלת רגליים
‏שם, אמרתי
‏סליחה, אני כאן
‏[החשכה הזאת]
‏אחר כך השמים
‏מהצל בעינַי
‏דג
‏דייגים
‏קבורה
‏[עכשיו הנוף]
‏החרב
‏ופני האֵם בכף
‏ונמלטנו ונאחזנו
‏הימים מתקצרים
‏זה זמן המוות
‏יום שהושלך בו הלובן המופלא
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!