¹

זֶה קָסוּם, תִּשְׁמְעִי, אֵיזֶה קֶסֶם!

לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה

שְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים

אוֹ אַרְבָּעָה

דְּמָעוֹת שֶׁחָשְׁכוּ

כִּמְעַט שִׁכְחָה

אָבְדָנִים שֶׁהָיוּ

לְאָחוּ

חֲרָדוֹת לְכָרֵי דֶּשֶׁא

מַשֶּׁהוּ בָּהִיר

פֹּה וָשָׁם

מַשֶּׁהוּ סָגֹל

מַרְאוֹת שָׁמַיִם סְגֻלִּים

זְעִירוֹת, שְׁלוּלִיּוֹת שֶׁל אוֹר

הַצִּפֳּרִים קִפְּלוּ קוֹלוֹתֵיהֶן

נוֹף שֶׁמֵּעֵבֶר

הָרוּחַ נֶאֶסְפָה

זֶה טִבְעוֹן?

הִגַּעְנוּ?

אַתְּ אִתִּי?

אַתְּ עוֹד אִתִּי?

מַה קַּל לוֹמַר: כַּפֵּר כַּפֵּר.

אֲנִי חוֹפֵר. אֲנִי חוֹפֵר.

אֵינִי מוֹצֵא. הַאִמָּצֵא?

רוּחַ בֹּקֶר וְרוּחַ עֶרֶב מִתְלַחֲשִׁים זֶה עִם זֶה.

מֵצַח חָלָק. לֹא מַאֲמַץ הַשְּׁאַפְתָּנוּת לֹא הַקְלָלָה שֶׁלַּקִּנְאָה

הוֹתִירוּ בּוֹ חָרִישׁ. נָקִי הוּא מִקְּמָטִים, עוֹרוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה

לֹא כָּמוֹנִי בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע.

קְמָטִים אֵין, כְּתָמִים יֵשׁ. רַבִּים מֵהֶם קִשּׁוּט שֶׁלַּקָּרַחַת

כֵּהִים וּבְהִירִים כְּמוֹ מַפַּת עוֹלָם בַּת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.

(וְכֵן בָּאַף, שֶׁכְּלָל לֹא בְּקַלּוּת הִצִּיל אֶת צוּרָתוֹ

שְׁנַיִם שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת קוֹדְרִים). עוֹר מֵהַבֶּטֶן

אִם זִכְרוֹנִי תַּקִּין. טְרַנְסְפְּלַנְטַצְיָה (מִלָּה מְלֵאַת צְלִיל).

נַרְקוֹזָה אַחַר נַרְקוֹזָה (גַּם-כֵּן מִלָּה כְּמוֹ אַרְיָה אִיטַלְקִית).

הַיּוֹם אוֹמְרִים כְּבָר הַרְדָּמָה. הַרְדָּמָה, אֲדָמָה. גּוּפִי הָיָה

קָרוֹב לְלִבָּהּ. אֶלָּא שֶׁהִתְנַסָּה בִּיסוֹד אַחֵר

מֵאַרְבַּעַת הַיְסוֹדוֹת. הוּא רָאָה אֶת הָאֵשׁ מִבִּפְנִים.

מֹחִי לֹא רָאָה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מְדַמְיֵן אוֹתָהּ בַּחֲלוֹמוֹת.

כְּנֶגֶד הָאֵשׁ שֶׁנָּגְסָה בְּפָנַי (לֹא רַק בָּהֶן), אָזְנַי שָׁמְרוּ עַל הַכְּפוֹר

זֶה שֶׁקָּדַם לָאֵשׁ בְּאַחַת-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, עוֹד בִּסְלוֹוַקְיָה.

זִכָּרוֹן קָשֶׁה. נָשְבָה אָז רוּחַ מַקְפִּיאָה. הַסְּחוּס הִתְקַשֵּׁחַ.

הִתְגָּרֵם. הַאִם זֹאת הַסִּבָּה שֶׁהִנְנִי מֵיטִיב לִשְׁמֹעַ אֶת הֵדָם

שֶׁל דְּבָרִים כְּמוֹ צֶדֶף? אֶת הֵדָם מִלִּפְנֵי שִׁבְעִים

וְאוּלַי שְׁמוֹנִים שָׁנָה? – מַצְחִיק חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים הַזֶּה.

הֲרֵי יָדַי, הֲגַם שֶׁהִתְעַוְּתוּ מְעַט, אֵין לְהַכְחִישׁ

אָחֲזוּ בְּרֹמַח שֶׁחֻדּוֹ עָשׂוּי אֶבֶן מֻשְׁחֶזֶת. וּכְלוּם לֹא נָסוּ רַגְלַי

מִִפְּנֵי הַקַּלְגַּסִּים הָרוֹמִיִּים הַמִּתְקַדְּמִים קֶנְטוּרְיָה בְּצַד

קֶנְטוּרְיָה (יֵשׁ מִתְעַקְּשִׁים עוֹד עַד הַיּוֹם לוֹמַר צֶנְטוּרְיָה).

חֲבָל עַל הַזְּמַן. עַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלִּי עַתִּיק בְּהַרְבֵּה.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִזְכֹּר מֶה עָבַר עָלָיו כְּדֵי לְהַחֲזִיק מַעֲמָד

וְלֹא לָשׁוּב לְהִתְעַקֵּם.

הַאִם שָׁכַחְתִּי אֶת פָּנַי? לֹא שָׁכַחְתִּי. הַפֶּה הוֹרִיד קְצוֹתָיו

כְּפֶה מֻשְׁפָּל, אַךְ גָּם נִשְׁמַר בְּלִי מַאֲמָץ מִן הַחִיּוּךְ הֶאֱוִילִי

שֶׁל מְבַקֵּשׁ נִדְבַת שְׁאֵרִיּוֹת. וְהָעֵינַיִם? הֵן אֵינָן מִתְחַנְּנוֹת?

אֵינָן. הֶאְדִּימוּ. מִבְּכִי? אוּלַי גַּם מִבְּכִי. בְּעִקָּר

מִמַּה שֶּׁרָאוּ וְשֶׁאֵין לְיַשֵּׁב.

מָה רָאוּ וּמַה לֹּא רָאוּ. מָה רָאוּ בְּרוּחָן וּמַה בִּבְשָׂרָן.

מָה רָאוּ בְּרוּחָן לֹא אוֹמַר. מָה רָאוּ בִּבְשָׂרָן –

כְּחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם.

מֵהַכָּחֹל שֶׁל וֶרְמֶר וְהַיָּרֹק הַוֶּרוֹנֶזִי

וְעַד הָאָדֹם הַמַּשְׁחִיר סְבִיב הָרוּג עַל הַכְּבִישׁ.

מֵהַפֶּה הַנֶּחֱנָק שֶׁל דּוֹדִי בְּבֵית הַלְּוָיוֹת

וְעַד הָנֵץ הַחַמָּה מֵעַל יָם הַמָּוֶת.

מֵעַלְעָלִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל אָבִיב וְעַד פָּנָיו הַקְּמוּטוֹת

– בָּרוּךְ הַבָּא! – שֶׁל בְּנִי הַיִּלּוֹד.

“תִּרְצוּ לִחְיוֹת” – אָמְרָה סָבְתָא הֲדַסָּה בַּת תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ

“זֶה מְעַנְיֵן לִחְיוֹת”.

עֵינַי יוֹרְדוֹת עַל דַּף סֵפֶר פָּתוּחַ:

באמת? ¹

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עַל הַכֹּל וְאֵינֶנָּה רוֹאָה כְּלוּם.

הַיָּם שׁוֹאֵג בְּקוֹל גָּדוֹל וְאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם.

הָרוּחַ הוֹלֶכֶת סְחוֹר-סְחוֹר וְאֵינֶנָּה יוֹדַעַת כְּלוּם.

הָעֵץ נוֹפֵל תַּחְתָּיו וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ כְּלוּם.

הָאֶבֶן מֻנַּחַת בִּמְנוּחָה וְאֵינֶנָּה חוֹשֶׁבֶת כְּלוּם.

– בֶּאֱמֶת? –

– לֹא! –

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עַל הַכֹּל וְרוֹאָה.

הַיָּם שׁוֹאֵג בְּקוֹל גָּדוֹל וְשׁוֹמֵעַ.

הָרוּחַ הוֹלֶכֶת סְחוֹר-סְחוֹר וְיוֹדַעַת.

הָעֵץ נוֹפֵל תַּחְתָּיו וּמַרְגִּישׁ.

הָאֶבֶן מֻנַּחַת בִּמְנוּחָה וְחוֹשֶׁבֶת.

– בֶּאֱמֶת? –

– לֹא! –

אֵין שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת.

אֵין יָם שׁוֹאֵג.

אֵין רוּחַ הוֹלֶכֶת סְחוֹר-סְחוֹר.

אֵין עֵץ נוֹפֵל תַּחְתָּיו.

אֵין אֶבֶן מֻנַּחַת.

– בֶּאֱמֶת? –

– לֹא! –

לרפי וייכרט

לֹא

הוּא לֹא נִמְצָא. כֵּן

כְּבָר אֵיזֶה זְמַן. כֵּן

חִפַּשְׂנוּ

בְּכָל מָקוֹם

בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי

וּבִלְתִּי אֶפְשָׁרִי.

כְּלוּם, כְּלוֹמַר

לֹא כְלוּם.

שׁוּם סִימָן.

שׁוּם עֲקֵבוֹת.

הַמְּגֵרוֹת רֵיקוֹת, הַנַּיָּד עַל הַצֶּ’מְבָּלוֹ.

כְּמוֹ פְלֶשׁ חָזָק מִדַּי, קָרוֹב מִדַּי

כֶּתֶם לָבָן בַּתְּמוּנָה.

זֹאת טָעוּת

לֹא יִתָּכֵן

שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת קוֹלוֹ.

אֲבָל יָפֶה שֶׁאַתָּה מִתְעַנְיֵן.

נָכוֹן, כְּשֶׁלֹּא הִצְטַמְצֵם בְּעַצְמוֹ

בַּכֻּרְסָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ

הָיָה מַסְבִּיר פָּנִים.

גַּם בִּשְׁבִילֵנוּ חִידָה.

חִידָה שֶׁהָיָה כָּאן.

כֵּן, כַּמָּה סְפָרִים

לְפַטֵּם אֶת דַּג הַכֶּסֶף

מַלְכֹּדֶת לָאָבָק.

שִׁירַת הַבֹּקֶר שֶׁל הַצּוּפִיּוֹת כְּמוֹ קָשְׁרוּ אֶת גְּרוֹנָן.

כַּלְבּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הָרָגִיל לִנְבֹּחַ עַל כָּל עוֹבֵר עַל פָּנָיו

אִלֵּם כְּמֵת. יִמְיוּם הַחֲתוּלָה

נִצְרַד עַד אֵין לִשְׁמֹעַ. רַחַשׁ הָרוּחַ הִתְאַבֵּן.

הַשְּׁתִיקָה הַגּוֹרֶפֶת

הַשְּׁתִיקָה הַזּוֹלֶלֶת כְּאַרְבֶּה

הַמְּכַלָּה הַבִּלְתִּי נִרְאֵית

מְכַלָּה אֶת הַכֹּל

מְכַלָּה מַה שֶּׁהָיִיתִי

מְכַלָּה מַה שֶּׁאֶהְיֶה

מְכַלָּה אֶת הַגִּלְבֹּעַ, מְכַלָּה אֶת הָעֵמֶק

אֶת הַשְּׁקִיעוֹת הַוְּרֻדּוֹת, תַּפּוּז הַבֹּקֶר

מְכַלָּה צוּפִיּוֹת, מְכַלָּה חֲתוּלָה

מְכַלָּה אֶת הַדֶּשֶׁא, אֶת הַכֶּלֶב הַלָּבָן

מְכַלָּה אֶת הַחַי וּמְכַלָּה אֶת הַמֵּת.

מָה הַדְּמוּת שֶׁעַכְשָׁו נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר?

אֵיזֶה אוֹר מְסַנְוֵר חוֹדֵר דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה!

אֲנִי אוֹמֵר: גָּלִילָה? כֵּן, כֵּן, זֹאת גָּלִילָה.

שֵׁם כְּמוֹ מְצִלָּה.

¹

לריקה שלו

אֵיזֶה שֶׁקֶט בְּעֵין הַסְּעָרָה!

מְשׁוֹרֵר זָקֵן

נֶאֱסָף אֶל מִלּוֹתָיו כְּמוֹ אֶל קֵן

וְהַמִּלִּים פּוֹרְחוֹת לַטּוֹב וְלָרָע.

לאהובה וישראל פנקס

וּבְכָל זֹאת פּוֹרַחַת הַשְּׁקֵדִיָּה

אַרְגָּמָן וְלָבָן מִזְדַּוְּגִים לְעֵין כֹּל

כַּלָּנִיּוֹת כַּלָּנִיּוֹת עַל אֶרֶץ רַבָּה

חַכְלִיל וְאָדֹם וְסָגֹל וְתָכֹל

וְיָרֹק לְאָן שֶׁתַּבִּיט עִם קֻרְטוֹב כְּחַלְחַל

עֲנָנִים מְשַׁבְּחִים אֶת גּוֹנֵי הָאֲוִיר

בְּחַוַּת תַּבְלִינִים קוֹרֵא תַּרְנְגוֹל

עֵץ הַתַּפּוּחַ פּוֹרֵשׂ אֶת נוֹפוֹ

כְּמוֹ טַוָּס אַגָּדִי אֶת זְנָבוֹ הַצָּחֹר.

אִישׁ זָקֵן שֶׁעֵינָיו בְּאַחַת

חוּצָה וּפְנִימָה

רוֹאֶה אֶת הַבִּלְתִּי-נוֹדָע

רוֹאֶה אֶת הַבִּלְתִּי-נוֹדָע הַסָּמוּי בְּרִחוּף

כַּלָּנִיּוֹת עַל אֶרֶץ רַבָּה

בְּיָרֹק שֶׁגָמַע טִפָּה שֶׁל כָּחֹל

בְּהִנּוּמַת עֵץ הַתַּפּוּחַ

רוֹאֶה אֶת הַבִּלְתִּי-נוֹדָע, אֶת נְטוּל הַדְּמוּת

מִמֶּנּוּ הוּא בָּא, אֵלָיו הוּא הוֹלֵךְ.

עֲצֹר, אִישׁ זָקֵן, אַל תֵּחָפֵז, גְּנֹב

אֶת הַיּוֹם, גְּנֹב

אוֹתוֹ הֶרֶף-עֵין-אָבִיב

וּפַטְרוֹן גַּנָּבֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן, הֶרְמֶס הָאֵל

לֹא יַפְקִירְךָ לְעוֹלָם.

הֵסַבְנוּ לְשֻׁלְחָן עָשׂוּי לוּחוֹת עֵץ, טְווּיִים בְּאוֹר יָרֹק

יְלָדִים רָעֲשׁוּ, תְּרָזוֹת פָּרְחוּ, הַזְּרָעִים הַדְּבִיקִים

רָחֲפוּ בָּאֲוִיר, פַּרְפָּרִים זְעִירִים גָּלְמָנִיִּים.

זְמַן רַב חֲלַמְתִּי עַל כָּךְ. אָכַלְנוּ נַקְנִיק

גְּבִינַת צֹאן וְלֶחֶם, שָׁתִינוּ יַיִן אָדֹם וְיַיִן לָבָן

זֶה שָׁתָה לָבָן וְזֶה שָׁתָה אָדֹֹם. Wo dir der Wein zu sauer ist

Da trink du Malvasier Und wenn mein < Mund dir süsser ist

So komm nur wieder zu mir שָׁמַעְתִּי מֵרָחוֹק-מֵרָחוֹק

כִּמְעַט לֹא נִשְׁמַע. אוֹלִיבְיָה אָכְלָה עוּגַת אֱגוֹזִים

כִּי גַּם הִיא הָיְתָה אִתָּנוּ, וְגַם בַּסְטִיאַן וְקוֹנְסְטַנְטִין

וְזִיגְלִינְדֶה, וְגַם הַמַּסְרִיטִים, הַגָּבוֹהַּ כִּבְרוֹשׁ בְּלוֹנְדִינִי

עִם גֻּמּוֹת הַחֵן, עִם מִשְׁקָפָיו הַצָּרִים וְזִיפֵי זְקָנוֹ הַטִּירוֹנִיִּים

וְהַשֵּׁנִי עִם עֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת כְּשֶׁל יֶלֶד, עֵינָיו הַסַּקְרָנִיּוֹת

הַתְּמֵהוֹת. הַדָּנוֹבָּה זָרְמָה לְיָדֵנוּ בְּשֶׁטֶף, נְטוּלַת דְּאָגוֹת.

בַּגָּדָה שֶׁמּוּל הִתְאַמֵּן אָצָן לִגְבֹּר עַל הַמָּוֶת.

הַשָּׁמַיִם הִתְכַּסּוּ, תְּחִלָּה בְּאָפֹר

אַחַר-כָּךְ בְּשָׁחֹר וְהוֹלֵךְ. “צָרִיךְ לָקוּם וְלָזוּז”, "אוֹי

רַק עוֹד כּוֹס אַחַת".

כָּל זֶה הָיָה פָּשׁוּט לַחֲלוּטִין, לַחֲלוּטִין בְּלֹא שִׁירָה.

שְׁעָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ יוֹתֵר קָרוֹב לְקִצִּי.

יוֹם יָפֶה. בִּלְתִּי נִשְׁכָּח, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים.

הוגו פון הוֹפְמַנְסְתָל: “במקום שָׁם היין חמוץ מדי, / שם שְׁתֵה יין מַלְוָזִיר / אם פי לך ממנו ימתק, / אז בוא נא שוב אלַי”.

¹

יָרֹק חָבוּי בַּיָּרֹק.

אוֹר קוֹרֵן מִתּוֹכוֹ, קוֹרֵם

עוֹר אָחוּ וְגִידֵי סְבַךְ.

אֲוִיר מִשְׁתַּקֵּף אַט-אַט.

צֵל נָסוֹג אֶל בְּרוֹשָׁיו.

אֵיפֹה אֲנִי?

אֵיפֹה אַתְּ?

מְאִירֵי-פָּנִים שֶׁל פַּעַם:

הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה וּפֶּרְסֵאוּס

כּוֹכַב הַצָּפוֹן, הַפְּלֵיאָדוֹת

אַנְדְרוֹמֶדָה, פֶּגָסוֹס

וְקַסְיוֹפֵּיָה, שֶׁשְּׁמָהּ הַקָּסוּם דַּי בּוֹ לַחֲלוֹם

כּוֹכָבִים כּוֹכָבִים בַּחַלּוֹן הַמְּשֻׁלָּשׁ

הַנּוֹצְצִים-לְהַרְגִּיעַ.

מֶה עָשׂוּ לָנוּ, שֹׁמּוּ שָׁמַיִם, הַמִּפְלָצוֹת

הַטֶּלֶסְקוֹפִּים הָאַדִּירִים אָרֶסִיבּוֹ, קַנָרִיאַס, קֶק

שֶׁעֵינֵינוּ לְעֻמָּתָם כִּזְבוּב בְּלִי כְּנָפַיִם?

מָה הֵם עָשׂוּ? רוֹצִים שֶׁנִּהְיֶה גַּלְמוּדִים לְגַמְרֵי

עֵדִים לְמִלְחֶמֶת קִיּוּם שָׁם לְמַעְלָה?

שֶׁהַמְּנַחֲמִים בַּחֲשֵׁכָה לֹא יִהְיוּ

אֶלָּא גּוּשֵׁי סֶלַע צְחִיחִים, זַנְבוֹת אֵשׁ

בּוֹלְעָנִים בְּאֵין רַחֲמִים, חוֹרִים שְׁחֹרִים

תֹּהוּ וָבֹהוּ מִתְפַּשֵּׁט מַעֲמִיד פְּנֵי

דִּיּוּק מָתֶמָטִי, בְּעוֹד שֶׁמֵּעֵבֶר

יְקוּם אַחֵר אוֹרֵב לְשֶׁלָּנוּ?

בִּקְצֵה הַדֶּשֶׁא מִתַּחַת לְפָנָס

עוֹמֶדֶת נַעֲרָה עִם קַחְוָן:

אוֹהֵב, לֹא אוֹהֵב, אוֹהֵב

אִי אֶפְשָׁר עִם הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת.

הַשְּׁלֵמוּת מֻשְׁלֶמֶת מִדַּי.

קָשָׁה כַּמָּוֶת.

מוֹנַעַת מִמְּךָ לִנְשֹׁם.

עוֹשָׂה אוֹתְךָ מְגֻחָךְ בַּפֶּה הַפָּעוּר.

אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בִּשְׁלֵמוּת

לִשְׁתּוֹת בִּשְׁלֵמוּת

לֶאֱהֹב אַהֲבַת מְתֹם.

מֵעוֹלָם לֹא כָּתַבְתָּ דָּבָר מֻשְׁלָם.

זֶה מֵצִיק? – רַק אִם הַשְּׁלֵמוּת

נוֹשֶׁפֶת בָּעֹרֶף: הֱיֵה כְּמַלְאָךְ!

– מָה אַתְּ יוֹדַעַת עַל מַלְאָכִים

יֵשׁ מַלְאָכִים חַסְרֵי כָּנָף

יֵשׁ מַלְאָכִים צְמֵאִים כְּצִפֳּרִים בְּיוֹם שָׁרָב

יֵשׁ מַלְאָכִים מַזִּיעִים לְהַצִּילְךָ וּבוֹכִים

כְּשֶׁאֵינָם מַצְלִיחִים.

מָה אַתְּ יוֹדַעַת, סְגוּרָה בְּעַצְמֵךְ

אָנָּא, עִזְבִי, סְעִי לְסִין

שָׁם תִּתְפָּאֲרִי בְּרִבְבוֹת זִקּוּקִים

בִּדְמוּת שֶׁאֵין בָּהּ פְּגָם.

רְאִי כַּמָּה יָפָה הַוֵּנוּס מִמִּילוֹ

כְּשֶׁרוּחַ קַלָּה מְלַטֶּפֶת אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ.

חַיִּים אוֹ מָוֶת.

הַמְּנַצֵּחַ שׂוֹרֵד.

הַמּוּבָס נֶעְלָם.

שְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר.

הַמְּנַצֵּחַ מֶלֶךְ

לְשָׁעָה אוֹ לְשָׁנָה

וְאוּלַי לָנֶצַח בִּדְמוּת

גָּבִיעַ בַּאֲרוֹן זְכוּכִית

לַנְּכָדִים וְלַנִּינִים לְהִתְפָּאֵר

אִם יִהְיוּ נְכָדִים וְנִינִים שֶׁיִּתְפָּאֲרוּ.

אֲבָל עַכְשָׁו, בָּרֶגַע הַזֶּה

הַלֵּב פּוֹעֵם כְּעֵדֶר סוּסִים שׁוֹעֵט בָּעֲרָבָה

בְּמֵאִית הַשְּׁנִיָּה הָיָה מָהִיר מִירִיבוֹ.

מְחִיאוֹת כַּפַּיִם כְּעִרְבּוּל אֶלֶף תֻּפִּים.

מֵאַיִן?

הֲרֵי הָעוֹלָם רֵיק, רֵיק, הַמְּנַצֵּחַ –

אֵין בּוֹדֵד מִמֶּנּוּ – נִצָּב בְּרוּמוֹ

שֶׁאֵינֶנּוּ.

אוּלְטְרָמָרִין

עָמֹק-עָמֹק

וְאִם חָפֵץ הָאוֹר

נִגְלֶה סוֹדוֹ: סָגֹל.

עָבַרְתִּי עַל פָּנָיו

וְשַׁבְתִּי

עָבַרְתִּי עַל פָּנָיו

וְשַׁבְתִּי

– מַה, בְּגִילִי? –

עַכְשָׁו נִבָּט בִּי בְּחַדְרִי.

לַיְלָה כָּחֹל

אוֹפֵף אוֹתִי

וְאֶבֶן הָאֵשׁ

שֶׁל שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת-לֹא-שׁוֹקַעַת

בְּאֹפֶק נוֹדֵם.

מַרְכּוּס רוֹטְקוֹבִיץ' מִדְּבִינְסְק

מֵ-1914 בְּארה"ב

מַרְק רוֹתְקוֹ

צִיֵּר תְּחִלָּה אַחֶרֶת

פִיגוּרָטִיבִית, עִם קַוִּים לָרֹב

עַד שֶׁמָּצָא

כִּי הַפָּחוֹת הוּא הַיּוֹתֵר

יָדַע

כִּי אֵין מֻרְכָּב מֵהַפַּשְׁטוּת

וְכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם

הֵם הַחַיִּים.

וּכְמוֹ הַסְּתָו בְּוֶרְמוֹנְט

אָסַף בְּטֶרֶם הֵאָסְפָם

צְבָעִים שֶׁל אַרְבָּעִים דּוֹרוֹת

וְהִנִּיחָם שִׁכְבָה שִׁכְבָה

מִישׁוֹר עַל גַּב מִישׁוֹר

הַמְאֻזָּן נִשְׁמַת הַמְאֻנָּךְ

וּכְמוֹ עַלְוָה בְּרוּחַ עֶרֶב

רוֹחֲשִׁים כָּל הַקּוֹלוֹת

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ

קוֹשְׁרִים שִׂיחָה

מִתְלַהֲטִים כָּל הַצְּבָעִים

גּוֹנֵי גְּוָנִים שֶׁל אֲדֻמִּים

שֶׁל צְהֻבִּים, חוּמִים, כְּחֻלִּים

כְּתֻמִּים וִירֻקִּים –

אֵיזֶה הַלֵּל לְכָל הַחַי

שֶׁל מִי אֲשֶׁר פָּתַח וְרִידָיו

שָׁפַךְ אֶת כָּל צִבְעֵי גּוּפוֹ

הָפַךְ לְצֵל לָבָן.

אֵיזֶה לַיְלָה שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּיעַ אֶת מַכַּת הַיּוֹם

רוֹבֵץ כִּבְהֵמוֹת קוֹדֵחַ עַל אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ.

שׁוּם נֶשֶׁב קַל לֹא יְצַנֵּן אֶת סֶרַח הַגּוּף הַמָּאוּס.

חַם שֶׁאֶפְשָׁר לָמוּת.

שׁוּם מִלָּה לֹא תַּבְקִיעַ אֶת הַדְּמָמָה הַזֹּאת.

אַתָּה נוֹשֵׁם כְּדָג זָרוּק לַיַּבָּשָׁה.

כָּל הִרְהוּר לְהִמָּלֵט נִשְׁנָק עוֹד טֶרֶם לָבַשׁ דְּמוּת.

הָיִיתִי… אֶהְיֶה…

מַחֲנָק. מַחֲנָק.

¹

יוֹסְל, יוֹסְל, אֵיפֹה אַתָּה?

שׁוּב מִסְתַּתֵּר בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת

שֶׁתְּקוּעָה כְּמוֹ מַסְמֵר בַּלֵּב?

שׁוּם זִיעַ שׁוּם נִיעַ.

רַק הָעוֹרְבִים בְּקוֹל צָרוּד

מְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף.

הַחוּם בָּלַע אֶת הָאָדֹם, אֶת הַצָּהֹב

מְעַט מֵהַסָּגֹל.

הַשָּׁחֹר בָּלַע אֶת הַכֹּל.

מַה תַּעֲשֶׂה עִם חָלָל לְרַגְלֶיךָ

וְעֵינֶיךָ פְּרוּעוֹת?

מַזָּל שֶׁזֶּה הוּא.

מַזָּל שֶׁאַתָּה וַאֲנִי

“הַלּוֹ יוֹסְל”

“טוֹיבֶּער יאַשׁ”

עִם הַיָּם שֶׁמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ מֵאֲחוֹרֵי גַּבֵּנוּ

תַּחַת שָׁמַיִם מְשַׁעַמְמִים מֵרֹב תְּכֶלֶת וּכְּחוֹל²

לְבַסּוֹף עוֹמְדִים חֲבוּקִים.

1

אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי עַל הַזְּמַן?

הוּא לֹא חָבֵר שֶׁלִּי. לָמָּה לְדַבֵּר עַל הַזְּמַן?

כִּי אֵין לוֹ פַּרְצוּף? כִּי לְעוֹלָם לֹא יַבִּיט

עַיִן בְּעַיִן וּלְפֶתַע יַכֶּה וּמִיָּד יִטְעַן

כִּי אֵין כָּמוֹהוּ לְרַפֵּא אֶת הַפֶּצַע?

לוֹחֵשׁ עַל אָזְנֶיךָ נֶחָמוֹת קְטַנּוֹת

וּבִמְחִי יָד מוֹעֵךְ אֶת גּוּפְךָ

וּמַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ לְאֵיזוֹ זָוִית שְׁכוּחָה?

2

הַבֵּן, הַבֵּן הַשּׁוֹאֵל “מָה פִּתְאֹם?” אַחֲרֵי

חִבּוּק הַפְּרִידָה אָז בִּנְמַל הַתְּעוּפָה הַזָּר –

זֶה, זֶה הַזְּמַן.

זֶה הַזְּמַן הָעוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ זָז.

זֶה הַזְּמַן בְּלִי זְמַן.

אוֹי לְכָל הַחֲכָמִים הַמְּנַסִּים לוֹמַר דְּבָרִים

חֲכָמִים אוֹ שְׁנוּנִים.

וַי לְכָל הַחָכְמָה הַזֹּאת.

3

אֵיזֶה חֲלוֹם מָתוֹק לְמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַחֲזִיק מַעֲמָד

בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא בּוֹ, קְצַר-רוּחַ, מְבַקֵּשׁ

לָצֵאת מֵעוֹרוֹ וְתוֹקֵעַ עֵינַיִם בִּמְחוֹג הַשְּׁנִיּוֹת

הָרָץ רָץ רָץ כְּמוֹ רוֹדֵף אֶת צִלּוֹ

רַק הָלְאָה, רַק הָלְאָה מִזֶּה

רַק הָלְאָה, תָּמִיד הָלְאָה

תָּמִיד, תָּמִיד

לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא.

למוני אמריליו

הכוכב הזה מלמד להרכין ראש

פאול קלֵי

קַבֵּל אֶת הַדִּין. אַל תָּרִים עֵינַיִם.

הַשָּׂדוֹת סָבִיב שׂוֹחִים בַּהֲבִילוּת. יֶשְׁנָם אֵינָם.

הַר הַגִּלְבֹּעַ שֶׁתָּבַע אֶת מְקוֹמוֹ בִּמְלֹא עָמְדוֹ

נָמוֹג בָּעֲרָפֶל.

נִמְחָה מַה שֶּׁהָיָה.

לֹא תִּזְכֹּר. שְׁכַח לְאָן פָּנֶיךְ

אִם אַתָּה אַתָּה.

לָבָן, הַכֹּל לָבָן, לָבָן אֲפַרְפָּר, לָבָן

לוֹעֵט בְּלֵאוּת נוֹף רוֹטֵט שֶׁהָיָה

לְמָסָךְ אָטוּם סוֹתֵם פִּי הַשּׁוֹאֵל חַיִּים

בְּרִיק הָאוֹר.

כָּל הַסֵּבֶל הַזֶּה

כָּל הַצַּעַר

כָּל הַסֵּבֶל וְהַצַּעַר הַזֶּה

לַשָּׁוְא

כָּל הָאִמָּהוֹת

מְכֻוָּצוֹת חֲשָׁש

הָעֵינַיִם הַסְּתוּרוֹת

כָּל הַטֵּרוּף הַשָּׁפוּי הַזֶּה

לַשָּׁוְא לַשָּׁוְא

הָאָבוֹת, כָּל הָאָבוֹת הָָאֵלֶה

מַסְתִּירֵי לִבָּם

מַעֲמִידֵי פָּנִים

לַשָּׁוְא

כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת

מְשֻׁגַּעַת דָּם

לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא

הַפָּנִים הַצְּעִירִים אֲפֹרֵי עִתּוֹן

אוֹי פְּנֵי הַנְּעָרִים הַצִּבְעוֹנִיִּים

אוֹי עַל שֶׁצִּבְעָם דָּהָה

הַצְּחוֹק הַמְּצֻלָּם, הַנְּעָרוֹת וְהַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת

הַחִבּוּקִים הַנְּשִׁיקוֹת

לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא

דָּם שׁוֹתֶה דָּם

הַחַיִּים הַפּוֹרְחִים הַכְּמוּשִׁים הָאֵלֶּה

אוֹי הַבָּשָׂר הַנִּשְׂרָף

לַשָּׁוְא

כָּל הָאֲבַדּוֹן הַזֶּה

כָּל הָאֲבַדּוֹן הָעִוֵּר הַזֶּה

אוֹי, אוֹי

הַשָּׁבוּי

יָדָיו כְּפוּתוֹת.

רַגְלָיו כְּפוּתוֹת.

הַיְּרִיָּה מְעִיפָה אֶת כָּל הַצִּפֳּרִים.

קָשֶׁה לָשֵׂאת.

הַשֶּׁמֶשׁ אֶבֶן לוֹהֶטֶת.

הַצֵּל קָצָר מִדַּי.

לָמָּה הִיא נִדְחֶקֶת?

לָלֶדֶת? אֶפְשָׁר?

יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ?

אִי אֶפְשָׁר?

אַתָּה זוֹכֵר אֵיךְ מַמְלִיטָה כִּבְשָׂה?

• אֲבָל זֶה בָּאָבִיב.

• מְלַקֶּקֶת לְאַט אֶת הַשִּׁלְיָה

וּבִן-רֶגַע עוֹמֵד הַטָּלֶה עַל רַגְלָיו.

אֵיזוֹ שִׂנְאָה בָּעֵינַיִם

אֵיזֶה צְעָקוֹת.

יֵאוּשׁ. אָדָם אֵינוֹ יָכֹל לִשְׁמֹעַ

אֶת עַצְמוֹ.

הַשָּׁמַיִם נְחשֶׁת.

הָאֲדָמָה שְׂרוּפָה.

לֹא שַׁרְנוּ הַרְבֵּה כִּילָדִים

שִׂחַקְנוּ בְּלַהֲרֹג.

אֵין צֹרֶךְ בְּמִלִּים גְּבוֹהוֹת.

מַה זֶּה דָּם מְבִינִים.

שֶׁל יֶלֶד גָּדוֹל – מָה אֲנַחְנוּ?

דַּם יֶלֶד קָטָן

כְּלָבִים מְשׁוֹטְטִים בְּחוּצוֹתֶיהָ שֶׁל סְפַּרְטָה

זַרְבּוּבִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, לְשׁוֹנוֹת אֲדֻמּוֹת, רַגְלַיִם

בְּצֶבַע שָׁנִי. סְפַּרְטָה

עִיר בְּנוּיָה לְתַלְפִּיּוֹת, שְׁמָהּ הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ.

גְּבָרֶיהָ גְּבָרִים. תִּינוֹקוֹת שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם פְּגָם

מֻשְׁלָכִים מֵהַצּוּק.

אַפְּלָטוֹן מוֹקִיר אֶת סְפַּרְטָה.

לְשׁוֹנָהּ מְשֻׁבֶּצֶת לְשׁוֹנוֹת צָבָא.

מֵיתַר הַקֶּשֶׁת הַדְּרוּכָה

אָהוּב עַל סְפַּרְטָה מִכְּלֵי קֶשֶׁת

מְפִיקֵי צְלִילֵי נֹעַם. פַּסָּלִים

אַף לֹא אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ זָכוּר. אִבְחַת חֶרֶב

מַפְרִידָה רֹאשׁ מִגּוּפוֹ, זְרוֹעַ מִגֵּו

רֶגֶל בּוֹדֶדֶת בָּעֶשֶׂב

עֲדִיפָה עַל חִקּוּי חִקּוּיָהּ שֶׁל אִידֵאָה

הַקָּרוּי צִיּוּר.

סְפַּרְטָה עִיר שֶׁל אִידֵאָה.

עִיר שֶׁל גְּבוּרָה שֶׁל צִיּוּת שֶׁל מִשְׁמַעַת.

אַפְּלָטוֹן רוֹאֶה בָּהּ מוֹפֵת.

בְּפַרְוָרֶיהָ גָּרִים הַהֶלוֹטִים.

הַהֶלוֹטִים שְׁבוּיֵי מִלְחָמָה אוֹ סְתָם עֲמָמִים שֶׁהוּבְסוּ

מְעַבְּדִים אֶת שְׂדוֹת הַסְּפַּרְטָנִים

חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וְקוֹצְרִים וּמַגִּישִׁים

לְשֻׁלְחַן הָאָדוֹן. הַהֶלוֹטִים עַבְדֵי מְדִינָה. הֵם בַּרְבָּרִים.

אִם לֹא מַסְפִּיקִים לְהַגִּישׁ מָזוֹן דֵּי הַצֹּרֶךְ

אוֹ עוֹבְרִים עַל חֻקֵּי הַמִּשְׁמַעַת

הֵם מְשַׁמְּשִׁים לְעַלְמֵי הַסְּפַּרְטָנִים

לַהֲפֹךְ לִגְבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ, רְאוּיִים

לַגְּבוּרָה. עַל כֵּן

פַּעַם בְּפַעַם עוֹרְכִים בָּם מַטְבֵּחַ

(לִפְנֵי כֵן מִתְאַמְּנִים בַּחֲתוּלִים).

נְעָרִים שׁוֹבָבִים לֹא מִסְתַּפְּקִים

בַּעֲרִיפַת רָאשִׁים, כְּרִיתַת גַּפַּיִם

הֵם גַּם פּוֹשְׁטִים אֶת עוֹר הַהֶלוֹט הַחַי

רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת. אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

זַעֲקוֹת אֱנוֹשׁ רָפוֹת מִקְּרִיאוֹת הֵידָד.

הֵידָד הֵידָד מְהַדְהֲדוֹת חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל סְפַּרְטָה.

סִמְטְאוֹתֶיהָ וּרְחוֹבוֹתֶיהָ מִתְחָרִים בְּאֹדֶם

בְּסֹמֶק, בְּשָׁנִי, בְּשָׁשַׁר הַמְפֹאָרוֹת

שֶׁבַּשְּׁקִיעוֹת.

הַיּוֹם סְפַּרְטָה עֲיָרָה עֲלוּבָה, לֹא-רְאוּיָה לְתִיּוּר.

¹

צִפֳּרִים נִפְלָאוֹת שֶׁל אֵימָה

פָּרְחוּ מִתּוֹךְ יָדֶיהָ

צוֹלְלוֹת עַל טַרְפָּן.

פְּדוּ אוֹתִי פְּדוּ אוֹתִי, קוֹרֵא הַלֵּב הַקָּטָן.

קְחוּ אוֹתִי קְחוּ אוֹתִי, קוֹרֵא הַלֵּב הַגָּדוֹל

צִפֳּרֵי חֲלוֹם.

הַמַּקּוֹר בַּלָּהוֹת.

דֹּם אָדֹם! אוֹמֶרֶת צִפּוֹר גַּן הָעֵדֶן

הַשֶּׁמֶשׁ צְהֻבָּה?

הַשֶּׁמֶשׁ שְׁחֹרָה!

וְאוֹסֶפֶת אֶת כְּנָפֶיהָ.

הִנֵּה כֻּלָּם, כָּל חַבְרֵי תְּנוּעַת הַנֹּעַר

הַמִּסְתַּכְּלִים שִׁבְעִים שָׁנָה יָשָׁר לַמַּצְלֵֵמָה.

לֹא, לֹא כֻּלָּם, יֵשׁ צוֹחֲקִים זֶה לָזֶה

אַחֵר עוֹסֵק בְּדֶגֶל קְטַנְטַן, הַבַּחוּרוֹת יוֹשְׁבוֹת

רַגְלַיִם מְשֻׂכָּלוֹת, אַחַת מְסִבָּה אֶת רֹאשָׁהּ.

הַיַּעַר שֶׁבָּרֶקַע הֶאֱפִיר כֻּלּוֹ. גַּם הַשָּׁמַיִם אֲפֹרִים

קְצָת בְּהִירִים יוֹתֵר.

אֶת הַשֵּׁמוֹת אֲנִי זוֹכֵר רַק בְּחֶלְקָם.

הִנֵּה, שָׁם זֶה אֲנִי. אַף לֹא אֶחָד

לֹא הִסְתַּלֵּק מִכָּאן, אַף לֹא אֶחָד.

אֲנַחְנוּ בְּטִיּוּל, בְּפֶסֶק-זְמַן, כָּךְ זֶה נִרְאֶה, שְׂמֵחִים.

כָּל הֶעָתִיד לְפָנֵינוּ.

שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים – זֶה הַכֹּל.

שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

סַךְ הַכֹּל שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

בִּשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים הִתְהַפֵּךְ הָעוֹלָם.

נִמְחֲקוּ אַלְפֵי, נִמְחֲקוּ רִבּוֹאוֹת שָׁנִים.

נִמְחַק הַזְּמַן.

בִּשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים נִמְחַק הַזְּמַן וְנִמְחַק הַמֶּרְחָק.

נִמְחַק הַמֶּרְחָק בֵּין לִפְנֵי הֱיוֹת

הָאָדָם וּבֵין אַחֲרֵי הֱיוֹת

הָאָדָם.

בִּשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנִים הִזְדַּוְּגוּ

לִפְנֵי וְאַחֲרֵי וּמֹחַ

מְחַשְׁבֵּן, מְתַכְנֵן, מְרַמֶּה

מְשַׁטֶּה, מְשַׂרְטֵט, מְאַרְגֵּן

מָוֶת עַל פַּס הַנָּע כְּמוֹ

בְּבָתֵּי הַמִּטְבָּחַים שֶׁל שִׁיקָגוֹ הָאַגָּדִית.

אַחַר-כָּךְ הָפַךְ הָאֲוִיר לְזַעֲקַת אֵין-קוֹל שֶׁקָּפְאָה.

בְּשֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה עוֹלָה לִפְנֵי עֵינַי סִיֶנָה.

זִכָּרוֹן רָחוֹק מָתוֹק.

חָבֵר נָסַע לְשָׁם לִמְצֹא מָנוֹחַ

לְנַפְשׁוֹ גַּם לְגוּפוֹ.

בְּרָטִיסְלָבָה, פְּרֶשְׁבּוּרְג בְפִי

אֵינֶנָּה זִכָּרוֹן מָתוֹק.

לוּ רִחֲמָה הַשִּׁכְחָה הַגְּדוֹלָה עַל בְּרָטִיסְלָבָה-פְּרֶשְׁבּוּרְג

עִיר גַּרְדּוֹם זוֹ הַמַּעֲמִידָה פְּנֵי נֹעַם.

הַזִּכְרוֹנוֹת תְּלוּיִים עָלֶיהָ כְּמוֹ בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת.

הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת בַּדָּנוּבָּה יְרֻקָּה כְּרַעַל.

צְלָלִים שְׁקוּפִים בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ. בָּתֶּיהָ בֹּהַק עֲצָמוֹת.

נוֹלַדְתִּי בָּהּ. בִּרְחוֹב נָטוּל כָּל יֹפִי

נִפְקְחוּ עֵינַי לִרְאוֹת, נִסּוּ יָדַי צִיּוּר

שֶׁל A, שֶׁל B בְּעֵט טוֹבֵל בְּקֶסֶת דְּיוֹ

עוֹשֶׂה כְּתָמִים.

אֲנִי נוֹשֵׂא עֵינַי הַמְּלַטְּפוֹת אֶל אַבְנֶיהָ שֶׁל סִיֶנָה

הַדּוּאוֹמוֹ הַשָּׁחֹר-לָבָן, “הַמָּאֶסְטָה” שֶׁל דּוּצ’וֹ

וְ“הַמִּמְשָׁל הַטּוֹב”, אַדְוַת קוֹלוֹת בְּצֶדֶף הַכִּכָּר.

סִיֶנָה – וִיוֹלָה דָּה גַּמְבָּה שֶׁל טוֹסְקָנָה.

הַזִּכָּרוֹן נָקִי.

לִבִּי נִפְתָּח אֶל חֶמְדָּתָהּ

בִּנְטוֹת הַיּוֹם.

פְּנֵי הַדְּבָרִים הֵם רַק פְּנֵי הַדְּבָרִים.

הַבָּתִּים עוֹמְדִים כְּמוֹ קְלִפּוֹת רֵיקוֹת.

הַנּוֹף נָמוֹג בַּעֲרָפֶל בְּהִיר-עַיִן.

אִם תִּתְעַטֵּף בּוֹ תֵּעָלֵם כָּלִיל.

“בְּגַן הָעֵדֶן”, כָּךְ אָמְרוּ חַכְמֵי הַמָּאיָה

“בְּנֵי אֱנוֹשׁ כְּבָר נוֹלָדִים מֵתִים”.

מִי עוֹד זוֹכֵר אֶת סַעֲרַת-אֶתְמוֹל

כְּשֶׁהִרְתִּיחָה אֶת הַיָּם כְּמוֹ יוֹרָה, הִשְׁלִיכָה

נַחְשׁוֹלָיו נֶגֶד חוֹמַת הַחוֹף. הַיּוֹם

הַיָּם עָצַר נְשִׁימוֹתָיו, רְאִי רָגוּעַ לְכִפַּת עָבִים.

רַק הַשִּׂמְחָה, גְּרוּטָה שֶׁל מִפְרָשִׂית

עוֹד מְנַסָּה לָשׁוּט, אֵי-שָׁם בָּאֹפֶק הַמְפֻקְפָּק.

אֲנִי מַבִּיט בְּפָנַיִךְ

הַמַּרְהִיבוֹת אֶת עֵינַי

וְהָרֶוַח בֵּינִי לְבֵין הָאַאוּרוֹקַרְיָה

הַיַּרְגָּזִים, הַפַּסִּיפְלוֹרָה

הַצְּבָעִים הַנִּשָּׂאִים בָּרוּחַ, הָעֲנָנִים

גִּבְעַת הַמּוֹרֶה, הַחֲתוּלָה הַלְּבָנָה –

הָרֶוַח הַזֶּה מִצְטַמְצֵם עַד מִזְעָר

עַד אֵין.

אֲנִי מַמְשִׁיךְ וּמַבִּיט וּלְפֶתַע

שׁוֹכַחַת הַסְוָאוֹתֶיהָ

נִפְעֶרֶת הַתְּהוֹם שֶׁבִּי, הַחשֶׁךְ הַזֶּה, הַתְּהוֹם

שֶׁמְּלַוָּה אוֹתִי כָּל הַשָּׁנִים

וְלֹא זָזָה מִמֶּנִּי, נֶאֱמָנָה כְּמוֹ כֶּלֶב –

וְהַכֹּל שׁוֹקֵעַ בָּהּ, הַכֹּל, הַכֹּל

בָּאֹפֶל הַזֶּה, בָּאֹפֶל הָאָטוּם הַזֶּה

גַּם אֲנִי.

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אֵינוֹ

אֶלָּא חֲלוֹם

וְכַחֲלוֹם יָעוּף

אֲבָל הַתִּקְוָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת

הַתִּקְוָה הַקְּטַנָּה הַנּוֹאֶלֶת הַזֹּאת

שֶׁאֵינֶנָּה פּוֹסֶקֶת

כִּי בְּבוֹא הַיּוֹם נִפָּגֵשׁ

בַּצַּד הָאָפֵל שֶׁל הַיָּרֵחַ

כְּאֵב אֵינֶנּוּ מְכַפֵּר עַל

מַחֲשָׁבוֹת מֵרַע

וְעַכְשָׁו לַיְלָה וְאַתָּה חָסֵר

וּמָחָר יוֹם וְאַתָּה חָסֵר

חָכְמָתְךָ חֲסֵרָה, קוֹלְךָ אֵינֶנּוּ

אַהֲבָתְךָ בְּכִי לִפְנִים מִבְּכִי

אַךְ לֹא יִרְחַק הַיּוֹֹם וְאֶהְיֶה

מֵעֵבֶר לָזֶה, וַחֲלוֹם יִהְיֶה

חֲלוֹם מִשְׁתַּהֶה

וְאַתָּה וַאֲנִי

בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּרֵחַ

נִהְיֶה אִתְּךָ וְאִתִּי

וְאַתָּה אִתִּי

לְתָמִיד, לְתָמִיד

בְּנִי, בְּנִי

“הנפש היא מקור של פעילויות סבוכות ואיש אותה עוד לא ראה”

“המוח מבוך שיוצר וסובל פגישות ופרידות אין ספור”

מֵתִים כִּזְבוּבִים.

תּוֹֹךְ שָׁבוּעַ שְׁנַיִם מֵחֲבוּרָה שֶׁל תִּשְׁעָה.

נוֹתַרְנוּ אַרְבָּעָה.

יְדִיד נֶפֶשׁ נְעוּרַי לֹא נוֹתַר.

אֲהוּבָתִי הָרִאשׁוֹנָה

עֲצָמוֹת.

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי רוֹשֵׁם (תָּמִיד נִרְתַּעְתִּי מִשּׁוּם מָה)

כִּי לְעִתִּים צָפָה וְעוֹלָה בִּי

דְּמוּת אָדָם נִשְׁעָן אֶל עַמּוּדָהּ שֶׁל קָתֶדְרָלָה

בַּמֵּאָה הַ-ט“ו אוֹ הַ-ט”ז, וְהַדְּמוּת – אֲנִי.

אֲנִי בֶּן הַמֵּאָה הַ-ט“ז אוֹ הַ-ט”ו. בַּקָּתֶדְרָלָה.

מוּזָר. מוּזָר מְאֹד.

אַךְ בְּבוֹאִי הַבַּיְתָה מָצָאתִי אֶת

מַרְוִין בֶּל מֵאָיוֹבָה אוֹמֵר

"אֲנִי בֶּן מְאוֹת שָׁנִים אַךְ

לֹא אֵדַע כַּמָּה" (בתרגום משה דור).

וְאָז – שׁוּב מִשּׁוּם מָה – אֲנִי שׁוֹאֵל

הַאִם מַרְוִין בֶּל תַּשְׁלִילִי, הַאִם

אֲנִי אוּלַי תַּשְׁלִילוֹ? הַאִם שְׁנֵינוּ תַּשְׁלִילִים

שֶׁל פּוֹזִיטִיב מוּאָר מִדַּי, מוּאָר עַד כְּדֵי

סַנְוֵרִים הַנִּקְרָא זְמַן?

אֵיזֶה עֵסֶק גָּדוֹל אַתָּה עוֹשֶׂה, אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי

הַאִם יוֹסֵף מִינְצֶר לֹא טָעַן שֶׁהוּא בֶּן 300?

וְהוֹפְמַנְסְתָל בַּטֶּרְצִינוֹת עַל הַחֲלוֹף לֹא כָּתַב

שֶׁגַּם לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה הָיָה קַיָּם?

עֵץ הַפִיקוּס שֶׁלָּנוּ קָפָא בַּחֹרֶף הָאַחֲרוֹן

וָמֵת. עֲנָפָיו יָבְשׁוּ לְהִשָּׁבֵר.

יוֹם אֶחָד בַּקַּיִץ הַקָּשֶׁה אֲנִי מְגַלֶּה

רַק רֹאשׁוֹ לֹא שָׁוֶה עוֹד מְאוּם, לְמַטָּה

הַגֶּזַע מְכֻסֶּה עָלִים יְרֻקִּים מְלֵאֵי

שִׂמְחַת חַיִּים וּבְרֹב שׁוֹבְבוּת הֵחֵלּוּ

לְטַפֵּס לְמַעְלָה, אוּלַי

אֶל תּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתָיו.

לֹא פֶּלֶא. לֹֹא מָשָׁל. פָּשׁוּט דֶּרֶךְ הַטֶּבַע.

לזכר ורנר קראפט

אֲנִי קוֹרֵא בַּחֲלִיפַת הַמִּכְתָּבִים

– יָצְאָה לָאוֹר לָאַחֲרוֹנָה – בֵּין מִי

אֲשֶׁר נַפְשִׁי חָבָה לוֹ חוֹב גָּדוֹל

וִידִידוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, שְׁנוֹת חשֶׁךְ וַהֲרוֹת זְוָעָה

מֻקָּף עַם הָרוֹצְחִים.

אֲנִי קוֹרֵא, אֲנִי שָׁקוּעַ, מִשְׁתַּנֶּה בִּבְלִי מֵשִׂים

נוֹשֵׁם אֲוִיר אַחֵר, אֲוִיר כּוֹכָב אַחֵר, קוֹרֵא

יֵשׁ וְדַךְ, נוֹאָשׁ, מֻפְקָר לַמָּוֶת אַתָּה חָשׁ אשֶׁר

וּרְאֵה, בְּסוֹף תַּמּוּז מַתְחִיל פִּתְאֹם לִפְרֹחַ, כָּל כֻּלּוֹ

עֵץ הַשָּׁקֵד, זֶה הַנָּכֶה, בַּגַּן הַמִּזְעָרִי בִּרְחוֹב אַלְפָסִי.

Werner Kraft – Wilhelm Lehman: < Briefwechsel 1931–1968, Wallstein Verlagm 2008

ורנר קראפט התגורר ברחוב אלפסי 31, רחביה, ירושלים

לזכר אריה לוּדְוִיג שטראוס

מִזְמַן נִפְטַר

אֲבָל הָיָה

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ

יַעַר שַׁחַר טֶרֶם רוּחַ

מִלִּים הֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָן

“אֲחוֹתִי תִּתְהַלֵּךְ בְּלֹא נָתִיב בֵּין סַלְעֵי מִדְרוֹן”

“כָּל עִשְּׂבוֹת אֱלוּל יִזְדַּקְּפוּ לִקְרַאת עֵינֵי אֲחוֹתִי”

הַזְּמַן מָצָא אֶת מִדּוֹתָיו

הַיֹּפִי דְּמוּת שֶׁל אוֹר וּתְהוֹם

מַה יִּוָּתֵר מֵאשֶׁר קוֹל הַחַי

כְּשֶׁאֱדֹּם.

¹

לנילי ולגרשון שחור

פְּנֵי יַלְדָּה נִצְמָדִים אֶל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן.

מִצְחָהּ לָחוּץ אֶל הַזְּגוּגִית.

אֲנִי נִבָּט בָּהּ, הִיא נִבֶּטֶת בִּי.

סוּסֵי הַחֹרֶף שֶׁלַּקָּרוּסֶלָה שְׁקוּעִים בַּחֲלוֹם.

הַלֵּיצָנִים הַלְּבָנִים מְנוֹפְפִים שָׁלוֹם שָׁלוֹם

עוֹזְבִים אֶת הַקִּרְקָס.²

הָיִינוּ בִּידִידוּת עִם אִיזִיס.

הָיָה אוֹרְחֵנוּ בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים

סֵרֵב לְהִפָּרֵד בְּעוֹד מוֹעֵד.

עָבַד בִּקְטִיף הַתַּפּוּחִים

אֲנִי חָפַרְתִּי תְּעָלוֹת מָגֵן.

הָהָר הַצָּהֹב כְּעוֹף הַחוֹל

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק

שָׁמָיו סְגֻלִּים

בְּאוֹר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

עוֹלֶה

לְאִטּוֹ

בָּאֵשׁ הָרַכָּה שֶׁל פְּרִידָה

מֵאֲדָמָה כְּבֵדָה מְכַסַּת סוֹדוֹת

נוֹף דּוֹהֶה וְהוֹלֵךְ

וְקִנְאַת הַמָּוֶת.

כִּי מָחָר

לֹא אֶשְׂרֹט בְּקִיר הַזְּכוּכִית

אוּלַי יֵרֵד סוֹפְסוֹף הַיּוֹרֶה

הָאֲוִיר יִשְׁתַּקֵּף בָּאֲוִיר

הַבְּרוֹשִׁים יַכְּחִילוּ¹

אַבְנֵי הַמַּרְצֶפֶת יַדִּיפוּ נִיחוֹחַ

וּמִי יוֹדֵעַ אֵילוּ נִפְלָאוֹת עוֹד מֵכִין הָעוֹלָם

הַצְּבָעִים יָשׁוּבוּ לָרוּחַ, הַשְּׁחָפִים לַיָּם

בְּנֵי הָאָדָם יַסְבִּירוּ פָּנִים זֶה לָזֶה

כְּמוֹ מִלִּים בְּשִׁיר

יִהְיוּ לָהֶם פָּנִים שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא

הַצַּעַר יִהְיֶה צַעַר וְהַצְּחוֹק צְחוֹק

חַרְדּוֹנִים יָצִיצוּ מֵאֲחוֹרֵי אֶבֶן בְּעֵינֵי חֲכָמִים

יִזָּכֵר מַה שֶּׁטּוֹב לְהִזָּכֵר בּוֹ

הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח בְּשַלְוָה בְּלִי מְזִמּוֹת

בֹּקֶר טוֹב יִהְיֶה

בֹּקֶר טוֹב

וְשָׁלוֹם, שָׁלוֹם

גַּם לַסּוֹף יֵשׁ כָּבוֹד מִשֶּׁל עַצְמוֹ.

הוּא אֵינֶנּוּ רוֹצֶה לִהְיוֹת סְתַם סֶרַח הָעוֹדֵף

אוֹ זָנָב קָטוּם שֶׁל נָחָשׁ אַרְסִי.

זָנָב נִמְשָׁךְ בְּאוֹבָל דַּק וְאִטִּי עָדִיף בְּעֵינָיו.

אֵין לוֹ עִנְין בְּגִיחָה פִּתְאֹמִית

הוּא אוֹהֵב לְהִתְקַדֵּם בְּנַחַת

כְּמוֹ בְּטִיּוּל לְעֵת עֵרֶב יָד בְּיָד עִם אָבִיו

כְּשֶׁקּוֹל הַצִּפֳּרִים עַז וּמָתוֹק

וְהַשֶּׁמֶשׁ גּוֹלֶשֶׁת בְּקֶשֶׁת מֻשְׁלֶמֶת

אֶל סוֹדוֹתָיו הָעֲמֻקִּים שֶׁל הַיָּם.

יֵשׁ לוֹ שְׁלִיחִים שֶׁמְּבַשְּׂרִים אֶת בּוֹאוֹ:

הַשִּׁכְחָה, יְדִידָתוֹ מִזְּמַן

הָאֹזֶן הָאֲטוּמָה לְפִטְפּוּטֵי הַדְּרוֹרִים

הָרֶטֶט בָּאֶצְבָּעוֹת שֶׁמַּזְכִּיר

נְגִיעָה רִאשׁוֹנָה בִּשְׁדֵי הָאֲהוּבָה

רַגְלַיִם לֵאוֹת, חֹק הַכְּבִידָה הַגַּחֲמָנִי

וְאוֹתוֹ מַבָּט תּוֹהֶה הַאִם הַיּוֹשֶׁבֶת מִמּוּל

זֹאת הָאִשָּׁה אוֹ אֲוִיר לוֹבֵשׁ דְּמוּת שֶׁל אִשָּׁה?

הוּא אֵינֶנּוּ שׁוֹלֵל דְּוַי, אֲפִלּוּ עִנּוּי

אֵינֶנּוּ פָּסוּל בְּעֵינָיו, עִם זֹאת

אֵין הוּא מִתְעַנֵּג בְּכָאֵלֶּה.

מַה שֶּׁמַּכְעִיס אוֹתוֹ עַד לְהַשְׁחִית

זֹאת הַכְּחָשָׁתוֹ,¹ הַשְׁוָאָתוֹ

עִם הַטֶּבַע הַמַּעֲלֶה צִיצִים וּפְרָחִים

שָׁנָה בְּשָׁנָה, מִתְגַּלְגֵּל בַּעוֹנוֹתָיו

וּמַבְטִיחַ הַבְטָחוֹת שָׁוְא.

סוֹף הוּא סוֹף – הוּא אוֹמֵר –

בּוּשָׁה לֹא לְהוֹדוֹת בּוֹ.

עֵץ אֹרֶן זָקֵן עָקֹם בָּרֶקַע כְּמוֹ גַּב שָׁבוּר רוֹצֶה לְהִזְדַּקֵּף.

הֶחְלַקְנוּ עַל לְחָיֶיהָ, עַל שְׂעָרָהּ הַדָּלִיל.

יָשְׁבָה בְּכִסְאָהּ, הִקְשִׁיבָה, לָאֲטָה

“אֲנִי רוֹצָה לָדַעַת” וְשָׁקְעָה

בְּתוֹךְ עַצְמָהּ.

זִמְזוּם בְּלִי הֲפוּגָה מְזַמְזֵם בְּאָזְנִי:

“יֶשְׁנוֹ קוֹצֵר קוֹרְאִים לוֹ מוֹת”

אֵיךְ לְהִפָּטֵר מִזֶּה?

הַגּוּף אֵינוֹ שִׁבֹּלֶת. אֵינוֹ צוֹנֵחַ בְּאִוְשָׁה קַלָּה.

הָיְתָה אִשָּׁה עַזָּה וַחֲכָמָה.

אָהֲבָה לָשִׁיר

עַכְשָׁו רַק שְׂפָתֶיהָ עוֹד נָעוֹת.

אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֵיךְ לוֹמַר מַה לּוֹמַר.

גַּם אֲנִי זָקֵן וְהַלָּשׁוֹן מִסְתַּתֶּרֶת.

וַהֲרֵי גַּם אַתְּ כִּבְדַת אֹזֶן

וּשְׁנֵינוּ יוֹדְעִים מַה לֹּא

מַה כֵּן.

¹

(ליטוגרפיה 57/200)

הוֹלֵך הוֹלֵך

לְאַט

לְאַט

לֹא

יֵרָאֶה

הִזְקִין

הִצְהִיב

יִבָּלַע

בַּשֶּׁטַח

הָרֵיק

בַּמִּדְבָּר הַמַּקִּיף

– אוֹמֵר קְטַן-אֱמוּנָה

וּמַחֲרִישׁ.

כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה

אֵיזֶה יֹפִי

אֵיזֶה יֹפִי לַעֲמֹד מוּל

כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה

כָּל-כָּךְ יָפֶה

גַּם בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

וְגַם בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת

כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה

פַּס דַּק כָּתֹם זָהֹב דַּק עוֹד יוֹתֵר דַּק שָׁחֹר

הוֹ אֵיזֶה אוֹר נִפְלָא

הוֹפֵךְ לְאֵפֶר

עֵינַי הָרוֹאוֹת

פָּחוֹת תָּמִיד פָּחוֹת

חַיִּים כָּאן

חַיִּים כָּאן וְעַכְשָׁו וְכָל זֶה

לִחְיוֹת

אֵיזֶה יֹפִי לִחְיוֹת

לַמְרוֹת

לַמְרוֹת כָּל

זֶה

כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה

לַמְרוֹת לַמְרוֹת

מַה

כָּל

זֶה

אוֹמֵר הַיֹּפִי:

אֲנִי אֲנִי

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה

(איש צועד 57/200)

צַעַד

צַעַד

שֶׁקֶט

אֵין קֵץ

אֲבָל עַכְשָׁו נִבְרָא יָרֹק

כִּי טוֹב, כִּי טוֹב.

וְנַחֲלִיאֵלִי מְהַנְהֵן בְּמוֹ זְנָבוֹ

בִּמְעִילוֹ הָאֲפַרְפָּר, אֲפֻדָּתוֹ הַצְּהֻבָּה

כִּי שׁוּב חָזַר וְשׁוּב יַחֲזֹר

הַמְּנַתֵּר עַל כְּלוֹנְסָאוֹת.

שְׁתֵּי לְטָאוֹת יֶשְׁנָן אֵינָן

נִצְנוּץ שֶׁל שֶׁמֶשׁ, חוּשׁ, וּמִבְרָח –

שֶׁיִּתְבָּרַךְ

עַל שֶׁבַח מַעֲשֵׂה יָדָיו.

עֵץ הַפֶּקָאן עַכְשָׁו מַשִּׁיר

וּמְנַקֵּד אֶת הָאֲוִיר

וַעֲנָנִים מְשׁוֹבְבִים

נַפְשׁוֹ שֶׁל כְּחוֹל נִדְהָם

וְשִׁיר מֵשִׁיב גַּם בְּשִׁבְרוֹ

לֵב אָדָם עַל אָדָם וְכֵּן¹ עַל לֹא.