אֲפִלּוּ תִּמְצָא אֶלֶף סִבּוֹת לְהִתְנַגֵּד – הָעוֹלָם מֻפְלָא.

תֹּאמַר: נוֹלָדִים כְּדֵי לָמוּת – אֵיזֶה זָדוֹן!

אֲבָל עַד אָז – הָעוֹלָם מֻפְלָא.

מֻפְלָא בַּמֶּה שֶׁהוּא מְגַלֶּה וּבַמֶּה שֶׁהוּא מַסְתִּיר.

מֻפְלָא בְּבָרְאוֹ יוֹם אַחַר יוֹם וּמֻפְלָא בְּקָטְלוֹ לַיְלָה אַחַר לַיְלָה

בְּהַפְצִיעַ הַחַמָּה אֶת הָעוֹר הַקָּרִיר, הַדַּק שֶׁל הַשַּׁחַר

וּבִשְׁקִיעָתָהּ בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת.

מֻפְלָא שֶׁאַתָּה מֵקִיץ בַּבֹּקֶר חַי וּמֻפְלָא שֶׁגּוּפְךָ

הִגִּיעַ לְגִיל מֻפְלָג כָּזֶה.

מֻפְלָא שֶׁשִּׁנֵּי הַטּוֹרֵף נִנְעָצוֹת בְּדִיּוּק בִּבְשַׂר הַנִּטְרָף

וּבְרָכָה וּקְלָלָה חוֹבְקוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

וְהַיּוֹרֶה, כְּבָר בְּרֵאשִׁית סֶפְּטֶמְבֶּר, כְּחוֹמָה שֶׁל אֲוִיר – לֹא מֻפְלָא?

וְרָאִיתָ אֶת פָּרַת משֶׁה רַבֵּנוּ (פָּרָה מֻפְלָאָה, אֵין לְהַכְחִישׁ)

אֵיךְ טִפְּסָה עַד קְצֵה הֶחָצָב (כְּאִלּוּ הִדְבִּיקָה אֶת פִּסְגַּת

אֶל קַפִּיטָן בְּיוֹסֶמִיטִי אוֹ אֶת הַקִּיר הַצְּפוֹנִי שֶׁל הָאַיְגֶר

בָּאַלְפִּים הַבֶּרְנָאִים) וְלֹא אִבְּדָה גַּם לֹא נְקֻדָּה אַחַת מִגַּבָּהּ?

הֲלֹא מֻפְלָא הוּא שֶׁגּוּשֵׁי אֵשׁ וְגוּשֵׁי קֶרַח מִלִּפְנֵי טְרִילְיוֹן שָׁנִים

מְצִיצִים עָלֶיךָ כְּעֵינֵי שַׂחְקָנִים דֶּרֶךְ חוֹר בְּמָסַךְ הַבָּמָה

נִצְנוּצִים נִצְנוּצִים?

וּמֻפְלָא, מֻפְלָא שֶׁמִּתּוֹךְ הָאֲדָמָה בּוֹקְעִים גִּבְעוֹלִים יְרֻקִּים זְעִירִים

שֶׁסּוֹפָם הַלֶּחֶם שֶׁ אַתָּה וַאֲנִי אוֹכְלִים

עַל חֻדּוֹ שֶׁל סַכִּין.

אָמַרְתָּ, אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת עוֹד אַרְבָּעִים שָׁנָה.

אָמַרְתִּי, לָמָּה לֹא? אֶחְיֶה גַּם אֲנִי. אַתָּה

בֶּן 77, אֲנִי מִתְקָרֵב לְ־88. לָמָּה לְהִפָּרֵד?

הֲרֵינוּ יְדִידִים, וּמָה לֹּא עוֹשֶׂה יָדִיד לְיָדִיד?

אֲבָל נִחְיֶה בְּפִזּוּר נֶפֶשׁ, לֹא נִתְמַקֵּד בִּכְלוּם –

הֲלֹא כָּל נְקֻדָּה הִיא מָוֶת.

נִתְפַּזֵּר בֶּעָלִים, בִּתְנוּעָה וּבְרֹגַע, בְּכַנְפֵי צִפֳּרִים

בַּיֹּבֶשׁ וּבַגֶּשֶׁם, נָשׁוּט קַלֵּי דַּעַת עִם הָעֲנָנִים, בְּעִקָּר

עִם אֵלֶּה הַלְּבַנְבַּנִּים, הַשְּׁקוּפִים.

כִּמְעַט שָׁכַחְנוּ אֶת מַכְאוֹבֵינוּ וְזוֹכְרִים אֶת שְׁעוֹת הַשִּׂמְחָה.

נִשֹּׁב עִם הָרוּחַ, נָזִיז חוֹלִיּוֹת, נְכַסֶּה כָּלִיל אֶת זֵכֶר הַזְּוָעָה.

נִטְבֹּל בַּיָּם, נִתֵּן אֶת עֵינֵינוּ בְּכָל הָרָאוּי לָתֵת בּוֹ עֵינַיִם

נֹאהַב כְּפִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָהַבְנוּ, נֹאכַל אֵצֶל רוּטֶנְבֶּרְג, כִּי

שִׁבְחוֹ בְּפִי כֹּל, נִשְׁתֶּה יֵין סט. אֶמִילְיוֹן פְּרֶמְיֵר קְרִי, 1924

אוֹ לְפִי בְּחִירָתְךָ, נַעֲשֶׂה חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, מְשֻׁגָּעִים

לָמָּה לֹא?

הֲלֹא יֵשׁ גַּם דְּבָרִים נִפְלָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה

אָז לָמָה אַחֵר?

מקום טוב – EU -TOPOS – שום מקום OU - TOPOS

מָטוֹס מְצַיֵּר קַו לָבָן בָּרִיק.

מִנַּיִן וּלְאָן?

עַנְנֵי תִּשְׁרֵי מַלְבִּינִים בָּאֹפֶק.

הַחשֶׁךְ יוֹרֵד עָלֵינוּ מֻקְדָּם מִן הָרָגִיל.

תִּקְוָה? אֵיזוֹ חָבִית בְּלִי תַּחְתִּית, וַהֲרֵי הַכֹּל בַּמָּקוֹם.

הַנְּמָלִים הֶחָרוּצוֹת בַּמָּקוֹם, עֲמוּסוֹת מַסָּע גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִגּוּפָן

וְרֶגֶל אָדָם שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב רוֹמֶסֶת אוֹתָן, וְגַם הִיא בַּמָּקוֹם.

הַמַּלְכֹּדֶת בַּמָּקוֹם וְהָעכְבָּרוֹן שֶׁאָכַל לָשֹבַע וְהִשְׁתַּחֵל הַחוּצָה וְנִמְלַט

בַּמָּקוֹם גַּם הוּא.

הָעֲטַלֵּפִים, גַּלְשָׁנִים חֲרִישִׁיִּים בְּרֵאשִׁית הָאֲפֵלָה

בּוֹלְעִים יַבְחוּשִׁים בַּהֲמוֹנֵיהֶם, וְ אֵלֶּה גַּם אֵלֶּה בַּמָּקוֹם.

כִּי הָעוֹלָם לֹא רַק מִתְהַוֶּה כִּי אִם גַּם קַיָּם, כָּל רֶגַע קַיָּם

רוֹדֵף וְנִנּוֹחַ, מַבְטִיחַ וּמַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת, עוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתְךָ

וּמַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ, יָהִיר וּמַצְחִיק, בּוֹנֶה וְהוֹרֵס, מוֹלִיד וּמְאַבֵּד

וְלִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה עוֹד צִיֵּר שְׁקִיעָה שֶׁעֵינְךָ לֹא שָֹבְעָה אוֹתָהּ.

וְגַם שׁוּמָקוֹם, יֵשׁ לְשַׁעֵר, הוּא יֹפִי חַי.

הָעוֹרְבִים רוֹצִים לְהַצְמִיחַ

נוֹצוֹת לְבָנוֹת.

הֲיַעֲלֶה בְּיָדָם?

הַשִּׁירָה מְבַקֶּשֶׁת

לְהוֹרִיד מֵעַצְמָהּ שִׁירָה.

הֲיַעֲלֶה בְּיָדָהּ?

הַפֶּה הַמְעֻקָּם מְבַקֵּשׁ

לַחְסֹם אֶת הַזְּעָקָה.

הֲיַעֲלֶה בְּיָדוֹ?

הַזִּכָּרוֹן מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת

תּוֹלַעַת גֶּשֶׁם וּלְהֵעָלֵם בָּאֲדָמָה.

הֲיַעֲלֶה בְּיָדוֹ?

הַמְעַנֶּה רוֹצֶה

לְהִקָּרֵא קָרְבָּן.

הֲיַעֲלֶה בְּיָדוֹ?

הַלֵּב עוֹרֵג לִהְיוֹת מִשְׁכַּן הַבְּהִירוּת

הָאַהֲבָה לִשְׁכֹּחַ אֶת חֶשְׁכַת הַבֶּכִי.

הֲיַעֲלֶה בְּיָדָם?

הַאִם מִכָּאן הוּא אֱמֶת וּמִכָּאן הוּא כָּזָב?

הַאִם פַּעַם זוֹרֵם וּפַעַם אַכְזָב?

כַּנָּחָשׁ אֶת עוֹרוֹ, יַשֵּׁל דַּעְתּוֹ.

הוּא אוֹהֵב? הוּא דּוֹחֶה? אַל תִּשְׁאַל אוֹתוֹ.

הַיֹּפִי מְחַיֶּה? הַאִם יֵשׁ בּוֹ טַעַם מָוֶת?

הַאִם הוּא נֶחֱרָז עַל מוֹרָא גֵּיא צַלְמָוֶת?

מַה טִּיב הַסָּפֵק בַּהֵן וּבַלָּאו?

הַיֵּשׁ בּוֹ סוֹד אוֹ שֶׁהוּא שָׁוְא?

הֲיוּכַל לְאַזֵּן? לְאַזֵּן בֵּין מַה?

בֵּין הַמּוּצָק לְבֵין הַזְּרִימָה?

בֵּין הַמַּיִם לְבֵין הָאֵשׁ?

בֵּין הָאַיִן לְגוּף הַיֵּשׁ?

הִתְעוֹרַרְתִּי בְּרֹאשֹ מְעֻרְפָּל וּמְעַט סְחַרְחַר.

אָנָּא, כְּתֹב שִׁיר כְּנֶגְדִּי , אָמַר, אוּלַי אֶתְבַּהֵר בְּמִקְצָת

וְאֶמְצָא אִזּוּן.

אֵין לִי מַה לִּכְתֹּב, אָמַרְתִּי, הַנַּח.

לֹא שָׁמַעְתָּ שֶׁהַיּוֹם יֵרֵד גֶּשֶׁם? אָמַר.

הַשָּׁמַיִם אֲפֹרִים רַק בְּחֶלְקָם, אָמַרְתִּי, בְּחֶלְקָם זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

וְלֹא רָאִיתָ שֶׁהַנַּחֲלִיאֵלִי הִגִּיעַ בַּלְּסוּטָה הַתְּכֻלָּה שֶׁלּוֹ

וְגַם הַזַּרְזִירִים כְּבָר כָּאן וּמְזָרְזִים אֶת הַשָּׁמַיִם בְּלַהֲקוֹתֵיהֶם?

כֵּן, כֵּן, רֵיחַ גֶּשֶׁם, אָמַרְתִּי.

הַשַּׁחֲרוּר מְסַלְסֵל סִלְסוּלִים כְּמַלְכַּת הַלַּיְלָה בַּ“חֲלִיל הַקֶּסֶם”

וְסִלְסוּלָיו מוֹשְׁכִים עֲנָנִים שְׁחֹרִים מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח

וְהִנֵּה טִפּוֹת רִאשׁוֹנוֹת דּוֹפְקוֹת בַּקַּרְקַע הַקָּשָׁה

כְּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְחֶדֶר שֶׁל מַאֲרִיךְ בְּשֵׁנָה

וְהַטִּפּוֹת כְּבָר לֹא טִפּוֹת אֶלָּא חוּטֵי פְּנִינִים זְעִירוֹת

תְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר הָאֲפַרְפַּר, עוֹדָן זוֹהֲרוֹת כָּלְשֶׁהוּ בְּזֹהַר אַחֲרוֹן

וּפִתְאֹם רַעַם כְּאִלּוּ עֵדֶר בִּיזוֹנִים שָׁאַג בְּאַחַת שְׁאָגָה אַדִּירָה

שֶׁמּוֹסִיפָה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת בְּעַרְבוֹת הָרָקִיעַ.

צִפּוֹר לֹא נִרְאֲתָה וְלֹא נִשְׁמְעָה עוֹד, כִּי עָנָן נִשְׁבַּר וְגשֶׁם נִתַּךְ

כְּמוֹ הַר שֶׁצָּנַח בִּן־רֶגַע לְתוֹךְ עַצְמוֹ, כְּמוֹ הַמָּרוֹם הָפַךְ תְּהוֹם פְּעוּרָה.

מַה שִּׁיר. כָּל הָאָרֶץ שָׂפָה אַחַת.

אֲנִי סָח עִם שִׁירִי שֶׁלֹּא נִכְתַּב

אָנָּא הָקֵץ, אַל תִּהְיֶה לִי שׁוֹבֵת

חַבֵּר לִי מִלִּים מִתְחָרְזוֹת עִם חַיִּים

אָדָם בְּלִי דָּבָר מִתְחַבֵּר הוּא מֵת.

הוּא אֵינֶנּוּ מֵגִיב. אָז אֲנִי חוֹזֵר

הָאוֹר כְּבָר הִפִצִיעַ, רֹן!

“רוֹן?” הוּא שׁוֹאֵל, "זֶה מְצַלְצֵל

כַּצְּלִיל הָאַחֲרוֹן".

“וְהָאֲוִיר מְזַמְזֵם מִטּוֹב עַד רַע”.

לָמָּה־לֹא מֵרַע עַד טוֹב?

“חֲשֹׁב מַה שֶּׁתַּחְשֹׁב”, הוּא אוֹמֵר

“מַחֲשָׁבוֹת יֵשׁ עַד אֵין־סוֹף”.

אֲנִי נוֹגֵעַ בִּכְתֵפוֹ

הוּא פּוֹנֶה לַקִּיר. דְּמָמָה.

אֲנִי אוֹמֵר: גַּם קִינָה אִם אַתָּה הַמְקוֹנֵן

נִשְׁמַעַת כְּמוֹ נֶחָמָה.

"כְּבָר אוֹר, אָמַרְתָּ? חשֶׁךְ סָבִיב.

תֵּן לִי לָנוּם בְּשָׁלוֹם.

גַּם אַתָּה יָשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה

וּמְדַבֵּר מִתּוֹךְ חַלוֹם".

עם זכר צ’סלב מילוש

אֶת חוּט נְעוּרַי לִפְנֵי שֶׁהִבְשִׁילוּ

חָתְכוּ. מַה שֶּׁבָּא אַחַר־כָּךְ, בָּא

אַחַר־כָּךְ

פֹּה וָשָׁם נֶחָמָה, שִֹמְחָה מֻפְתַּעַת.

גֶּדֶם הָעֵץ מֵאֲחוֹרֵי בֵּיתִי

זְמַן מָה לֹא הִסְתִּיר אֶת חוֹר רִקְבוֹנוֹ

עַד שֶׁהִתְפּוֹרֵר כָּלִיל.

קִיכְלִי מְעוֹפֵף בֵּין בַּדֵּי עֵץ הַפִיקוּס

קִיכְלִית מִצְטָרֶפֶת אֵלָיו –

רִשְׁרוּשׁ. רֶגַע שֶׁל אשֶׁר? הַס.

הַפִּנְקָס הַקָּטָן מַבִּיט בִּי בְּלָבְנוֹ הָרֵיק

כְּאִלּוּ יָרַד עָלָיו שֶׁלֶג שֶׁל פַּעַם אוֹ אוֹר צָהֳרַיִם עַכְשָׁוִי

וַאֲנִי מַבִּיט בָּזֶה וְגַם בָּזֶה.

הַאִם עוֹד יַעֲלוּ וְיָבוֹאוּ לְיָדִי הָרוֹשֶׁמֶת

– לִבִּי יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמִּלּוֹתַי –

מִלִּים שֶׁהֵן שִׁיר?

רוּחַ רוּחַ רוּחַ מֵהַיָּם

אֵלֶּה שֶׁטִּיְּלוּ כָּאן – עַכְשָׁו אַיָּם?

רַק הַמִּשְׁבָּרִים עוֹד נִשְׁמָע דָּכְיָם.

הַצ ַּפְצָפָה צַפְצָפָה הִיא? אוֹ נֹחַ הַשִּׁכּוֹר?¹

רוּחַ דּוֹחֶפֶת חשֶׁךְ, מְטַשְׁטֶשֶׁת אוֹר

רוּחַ פּוֹלֶשֶׁת פְּנִימָה, רוּחַ זוֹרֶקֶת לַחוּץ

כָּל שֶׁחָשַׁבְתָּ הוּא צֹרֶךְ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ נָחוּץ

רוּחַ לא עוֹד רוּחַ, רוּחַ שְׁמָהּ סוּפָה

הִיא עוֹקֶרֶת עֵצִים, סוּפָה מְבַלְבֶּלֶת שָׂפָה

סוּפָה מְעִיפָה גַּגּוֹת, בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים אֲלַכְסוֹן

קוֹל מֵרִיעַ: חֶדְוָה, קוֹל מִתְיַפֵּחַ: אָסוֹן.

אַתָּה מְנַסֶּה לִכְתֹּב? הַנְּיָר הָיָה לְעָנָן.

מָה, הַכְּתִיבָה הִיא חַיֶּיךָ?

וְאַתָּה עוֹד כָּאן?

שָׁמַיִם יְרֻקִּים־אֲפֹרִים כְּמוֹ קֶרַח.

“מָגֵן כְּנֶגֶד מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתָם”.¹

הַצַּיָּדִים חוֹזְרִים חֲפוּיֵי רֹאשׁ.

שְׁלָלָם שׁוּעָל חָלוּל.

גַּם הַכְּלָבִים הוֹלְכִים בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן.

הַחֲנִיתוֹת כְּבֵדוֹת מִדַּי.

הַמּוֹרָד בַּשֶּׁלֶג הֶעָמֹק תָּלוּל מִדַּי.

הָאֵשׁ הַמְבֹעֶרֶת פּוֹנָה עֹרֶף.

שְׁלשֶׁת הַצַּיָּדִים רֵיקִים כַּצֵּל.

הָרִים לְבָנִים מְשֻׁנָּנִים. שְׂדוֹת שֶׁלֶג.

אֵיזֶה כְּפָר כִּמְעַט לֹא־נִרְאֶה.

אֵיזוֹ עֲגָלָה זְעִירָה עִם סוּס.

מַחֲלִיקִים קְטַנְטַנִּים עַל פְּנֵי הַקֶּרַח.

עוֹרְבִים בְּתוֹךְ עֵצִים קֵרְחִים.

אִשָּׁה, עַל רֹאשָׁהּ אֲגֻדַּת זְרָדִים.

שְׁתֵּי נָשִׁים וּמִזְחֶלֶת.

מַבָּט לֹא נִשְׁלָח.

אִישׁ חֶלְקוֹ מְסֻתָּר עִם מַקְלֵעַ.

עַקְעַק, גּוּף כְּמוֹ חֵץ וָקֶשֶׁת, חוֹתֵר לִשְׁבֹּר אֶת

קִיר הָאֲוִיר הַקָּפוּא.

אֵיךְ לְהִמָּלֵט מֵהַנּוֹף הָאִלֵּם הַזֶּה

אֵיךְ מִכְּפוֹר הַבְּדִידוּת שֶׁל כִּשָּׁלוֹן.

כְּבָר עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם, צֵל וָאוֹר חֲבַרְבּוּרוֹת

עַל פְּנֵי הָעֵמֶק הַכָּתֹם, עַל הַגִּלְבֹּעַ

חֶלְקוֹ מְיֹעָר חֶלְקוֹ חָשׂוּף.

רוּחַ נוֹשֵׁב מִן הַיָּם הָאַחֲרוֹן.

הַסַּכִּינִים לֹא קָהוּ וְגַם לֹא הָעַוְלוֹת.

הָאֲדָמָה סְפוּגָה דָּם. יֵשׁ שֶׁהַזְּמַן לֹא אוֹהֵב לְהֵחָפֵז.

הַיִּסּוּרִים מְיַסְּרִים, רֶגֶשׁ אָשָׁם אֵינֶנּוּ רַק רֶגֶשׁ. אַךְ תֵּן לִשְׂמֹחַ

לֹא בְּכָל יוֹם אַתָּה כּוֹתֵב שִׁיר שָׂמֵחַ. הַמְבַקֵּשׁ לִחְיוֹת

אֵיךְ יִחְיֶה, אִם לֹא יִשְׁכַּח, וְלוּ לִזְמַן שֶׁל שִׁיר.

“הֶסַּח הַדַּעַת הֶכְרֵחִי לְשִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל בָּעוֹלָם”

כָּתַב יִשְׂרָאֵל פִּנְקָס. וְגַם הַשַּׁחֲרוּר שֶׁעֲדַיִן לֹא עָזַב אֶת הָאָרֶץ

מַפְלִיא בְּשִׁירוֹ, וְעֵץ הַמִּכְנָף־הַנָּאֶה פּוֹרֵשׂ בְּלִי צֵל זִכָּרוֹן וְדַעַת

אֶת כַּנְפֵי נוֹפוֹ וּמַרְקִיד לְאַט אֶת הָעַלְוָה הַכְּבֵדָה

בְּרוּחַ הָעֶרֶב.

הֵם הִפְתִּיעוּ.

לַעֲזָאזֵל, הִפְתִּיעוּ.

וְאֵיךְ.

אֵיזוֹ אַנְדְּרָלָמוּסְיָה

מַעְלָה מַטָּה מַעְלָה

וּכְבָר בְּתוֹךְ. בְּתוֹכֵי תּוֹךְ.

בְּתוֹךְ תּוֹכְכֵי תּוֹךְ.

אֵיךְ נֵצֵא מִזֶּה? בְּחַיַּי. אֵיךְ נֵצֵא?

כָּל הַבֹּץ הַזֶּה.

אֵיךְ לָצֵאת מֵהַבֹּץ הַזֶּה.

אַתֶּם יְכוֹלִים?

הָרִימוּ. הָרִימוּ.

אֵיךְ אֶפְשָׁר בַּבֹּץ הַזֶּה.

רוֹאִים מַשֶּׁהוּ?

לְמַעְלָה?

שֶׁקֶר שֶׁקֶר שֶׁקֶר

שֶׁקֶר.

הוּא הוֹלֵךְ לִי.

הוּא בְּיָדַי הוֹלֵךְ לִי.

לַעֲזָאזֵל. לַעֲזָאזֵל.

JOHN DONNE

מָה עוֹד

לוֹמַר לָךְ

לָמָה

עוֹד

לוֹמַר, אֲפִלּוּ

בְּלַחַשׁ

כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה

שֶׁל מִלִּים

כְּשֶׁ

שְּׁנֵינוּ

אֲנִי בָּךְ

אַתְּ בִּי

מְגֻלְגָּלִים.

כָּל יָפְיֵךְ פְּנִימָה וְקוֹרֵן

מִתּוֹךְ פָּנַיִךְ, עוֹטֶה קְמָטַיִךְ, מְזַמֵּר.

בְּיַעַר שְׂעָרֵךְ נֶחְשָׂף מַעֲרֶה –

אוֹר בֵּין עַרְבַּיִם וּצְלָלִים נָעִים.

הַמִּלִּים נִתְמַעֲטוּ וְאָזְנַי כְּבֵדוֹת.

פֹּה וָשָׁם אֲנָחָה קְטַנָּה.

קוֹמָתֵךְ גַּם קוֹמָתִי קָרְבוּ לָאֲדָמָה.

לֹא חֲלוֹם נְעוּרִים.

אַהֲבַת זִקְנָה.

בְּטֶרֶם רְאִיתִיךְ לֹא חָלַמְתִּי עָלַיִךְ

וּכְשֶׁבָּאת לֹא כָּבַשְׁתְּ אֶת עֵינִי

וְעַכְשָׁו בְּשָׁכְבֵךְ עַל יָדִי אֲנִי בַּבַּיִת

וּבִלְעָדַיִךְ אֵינִי.

לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ צִלֵּךְ, לְהִתְכַּסּוֹת בּוֹ

לָבוֹא בְּצֵל קוֹרָתֵךְ, לָבוֹא

תַּחַת קִמְרוֹנֵךְ כְּמוֹ מֵ עוֹלָם לֹא

בָּאתִי.

אֵיזֶה רֶגַע נִפְלָא שֶׁל שִׁכְחָה

הֶרֶף־עַיִן עִלִּי שֶׁל לִהְיוֹת־לֹא־לִהְיוֹת

אֵיזֶה אשֶׁר, אֵיזֶה אשֶׁר

רִגְעִי, אֵיזֶה חֲלוֹם שֶׁגַּם

חֲלוֹם לֹא הָיָה.

הוּא הָיָה בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, פָּלִיט כּוּרְדִי, קָרְאוּ לוֹ בִּלְעַל וְגַם בַּזְדָה.

הוּא הִגִּיעַ בְּדֶרֶךְ־לֹא־דֶרֶךְ לְ־CALAIS, נִתְפַּס, נִשְׁפַּט וְהֻרְשָׁה

לְהִשָּׁאֵר כִּי בָּא מֵאֶרֶץ קְרָבוֹת. אַךְ הוּא בִּקֵּשׁ הָלְאָה, לְלוֹנְדוֹן,

שָׁם אֲהוּבָתוֹ. רָצָה לַעֲבֹר סָמוּי בְּמַשָּׂאִית לְ־DOVER. נִתְפַּס.

הֻשְׁאַר בְּ־CALAIS. אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מִלִּשְׂחוֹת. לָמַד לִשְׂחוֹת.

לִשְׂחוֹת בַּחֹרֶף בִּתְעָלַת LA MANCH? טֵרוּף. הֲרֵי זֶה טֵרוּף.

סִירַת מִשְׁמַר הַחוֹפִים מָשְׁתָה אוֹתוֹ מֵהַמַּיִם חֲצִי מְעֻלָּף. אַבֶּלַרְד,

אַבֶּלַרְד אֶלוֹאִיז מִתְחַנֶּנֶת, אֵין זְמַן, אָבִיהָ רוֹצֶה לְהַשִּׂיא אוֹ࢙תָהּ

לְאַחֵר אַבֶּלַרְד. בִּלְעַל שׁוּב שׂוֹחֶה, זֶה מְטֹרָף לִשְׂחוֹת בַּגַּלִּים

הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַחֹרֶף, מְטֹרָף הַכְּאֵב הַזֶּה בִּתְעָלַת LA MANCH

הַפְּרָאִית. הוּא מִתְגַּלֶּה, הוּא צוֹלֵל, שׁוּב מִתְגַּלֶּה. הוּא צוֹלֵל

לִמְצוּלוֹת שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מֶטֶר מֵהַחוֹף הַבְּרִיטִי – לֹא יֵאָמֵן.

הוּא מֻחְזָר בְּשַׂק. הוּא נִקְבָּר בְּ ־ CALAIS.

הַכְּאֵב פִּלַּח אֶת הַמִּרְקָע, מִתְפַּשֵּׁט בַּחֶדֶר, נִשְׁכָּחוֹת לֹא־שְׁכוּחוֹת

צָפוֹת וְעוֹלוֹת, וְיָשִׁישׁ יוֹשֵׁב, עֵינָיו מִתְמַלְּאוֹת מֶלַח

שָׁקוּע בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

הֵם לֹא דִּבְּרוּ עַל זֶה.

הֵבִיא לָהּ מַתָּנוֹת מִפַּעַם לְפַעַם

קִבְּלָה אוֹתָן בְּחִיּוּךְ.

אֲבָל הָאֵשׁ, מַתַּת הַמּוֹרֵד בָּאֵלִים

הָאֵשׁ הַ(כִּמְעַט) אֱלֹהִית נִצְּתָה בָּהּ

תָּלְתָה פּוֹסְטֶר קָטָן

IF YOU LOVE SOMETHING

SET IT FREE

IF IT COMES BACK IT’S

YOUR’S

IF NOT, IT NEVER WAS

לִבָּהּ פָּעַם בֵּין רַגְלֶיהָ פֶּרֶא

עַד לֹא יָדְעָה מִי הִיא מִי הוּא

הָיְתָה כִּסְעָרָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

גָּאֲתָה כִּתְהוֹמוֹת גַּלִּים

בְּפָנִים שֶׁל פֶּסֶל אַפְרוֹדִיטֶה.

כְּשֶׁהָאֱמֶת הָיְתָה אֱמֶת

נִמְלְטָה צִפּוֹר נַפְשׁוֹ מִכְּלוּבָהּ

בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת תַּחְתִּיּוֹת יָם

אִישׁ בִּטָּחוֹן בְּמִגְדְּלֵי הָאַהֲבָה

רֶגֶל אַחַת בַּשְּׁאוֹל רֶגֶל אַחַת כָּאן

הָיָה מְדַדֶּה אֵילָךְ וְאֵילָךְ.

הִצְלִיחוּ לְהַצִּיל.

אָמַר: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ

אָמְרָה: אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

אִידִילְיָה: אֵידִילְיוֹן

תְּמוּנָה קְטַנָּה, בִּיוָנִית.

מָוֶת בְּוֶנֶצְיָה? תָּאֵי עוֹפֶרֶת? גֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת? מִזְּמַן עָבְרוּ מִן הָעוֹלָם.

הַגּוֹנְדוֹלוֹת כַּאֲרוֹנוֹת־קְבוּרָה שָׁטִים? רַק בְּיָמִים קוֹדְרִים שֶׁל חֹרֶף.

וֶנֶצְיָה שׁוֹקַעַת? תֵּעָלֵם? מִי מְנַבֵּא שְׁחֹרוֹ࢙ת לְיֹפִי חַי, אֵין כְּמוֹתוֹ?

וֶנֶצְיָה בִּיזַנְטִית, גּוֹתִית, רֶנֶסַנְסִית, הִיא בָּרוֹקִית, קְצָת הַשְׁפָּעָה

שֶׁל הַמִּזְרָח.

פַּעֲמוֹנֵי הַצָּהֳרַיִם, אֵלֶּה אַחַר אֵלֶּה – הָעִיר כֻּלָּהּ דִּנְדּוּן –

הֵשִׁיטוּ אֶת וֶנֶצְיָה אֶל הָאֳנִיָּה וּבָהּ בְּנֵי בֵּיתִי.

הֵם נִפְנְפוּ מִן הַסִּפּוּן, אֲנִי אֲלֵיהֶם מֵהַחוֹף, מִקֵּץ שָׁעָה קַלָּה כֻּלָּנוּ שׁוּב בְּיַחַד.

כְּבוֹד הָאַרְיֵה בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת מִמְּרוֹם עַמּוּדוֹ וְלַחֲלֹק עִמָּנוּ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ

אֲבָל חָכַךְ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא נָאֶה לִנְהֹג כָּךְ בְּסִמְלָהּ שֶׁל עִיר, וְהוּא וִתֵּר.

לְעֻמָּתוֹ הֵחֵל אַרְמוֹן הַדּוֹגִ’ים בִּמְלֹא כָּבְדּוֹ

לִרְקֹד קַלּוֹת עַל עַמּוּדָיו הַדַּקִּיקִים

וְהַקְּשָׁתוֹת, תּוֹמְכָיו, לֹא גִּלּוּ הִתְנַגְּדוּת.

אִישׁ מִלְּבַדֵּנוּ לֹא שָׂם לֵב לְכָךְ.

הִמְשַׁכְנוּ וְהִגַּעְנוּ חֲמִשְׁתֵּנוּ (אֵינִי זוֹכֵר עוֹד אֵיךְ) אֶל הַפִּיאָצָה הַקְּטַנָּה

בְּאֵר בְּטַבּוּרָהּ וּלְצִדָּהּ הָאַכְסַנְיָה שֶׁלָּנוּ.

הָאַרְבָּעָה עוֹד שִׁכּוֹרִים מִן הַמַּסָּע וּמֵהָעִיר הָעֲשׂוּיָה מֵחֹמֶר

שֶׁחֲלוֹמוֹת עֲשׂוּיִים מִמֶּנּוּ, הִבִּיטוּ בִּי, אֲנִי בָּהֶם, צָחַקְנוּ.

יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שִֹמְחָה.

הָיִינוּ שׁוּב בְּיַחַד, כָּל הַחֲמִשָּׁה.

שְׁקוּעָה בַּחֲלוֹמָהּ שָׁטָה וֶנֶצְיָה צְלוּלַת גַּלִּים לִקְרַאת הָאֳנִיָּה. קִמְרוֹנֵי

סַן מַארְקוֹ קוֹרְנִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם.

CASA D’ORO, תַּחְרָה שֶׁל אֶבֶן, זְהֻבָּה יוֹתֵר.

בַּרְטוֹלוֹמֵאוֹ קוֹלֵיאוֹנִי, פָּרָשׁ גֵּאֶה, אֵינוֹ עוֹזֵב אֶת קַמְפּוֹ סַן ג’וֹבַנִי

אֶ פָּאוֹלוֹ. אֵינִי שׁוֹמֵעַ, אַךְ בְּטוֹרוֹ דֶל אוֹרְלוֹגִיוֹ אֲנִי רוֹאֶה אֶת

הַפַּטִּישִׁים יוֹרְדִים בִּידֵי שְׁנֵי גְּבַרְתָּנִים עַל זוֹג הַפַּעֲמוֹן

בִּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עַל הַדַּקָּה. הָאֳנִיָּה עוֹגֶנֶת.

רִאשׁוֹן יוֹרֵד בְּרִיצָה אֶל זְרוֹעוֹתַי בְּנִי הַקָּטָן –

מִי דִּבֵּר כָּאן עַל מָוֶת?

הַמְכֹעָרִים לָקְחוּ אֶת גּוּפוֹ.

גּוּפוֹ הָיָה קוֹרֵן בְּרֹב יֹפִי.

גּוּפוֹ סִנְוֵר אֶת הַמְכֹעָרִים.

הֵם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד

הַיֹּפִי הַזֶּה.

לֹא הִשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ לֹא

צִפֹּרֶן אַחַת.

בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד בְּכָל יָפְיוֹ

בְּכָל יָפְיוֹ הַצָּעִיר

שֶׁבִּלְעָדָיו עֵינֵינוּ קוֹהוֹת

צָמַח עֵץ אָרָאוּקַרְיָה

בַּעֲרֹב הַיּוֹם

מְחָטָיו אֲדֻמּוֹת כְּמוֹ

נוֹטְפוֹת דָּם.

אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר.

אֲנִי שׁוֹקֵעַ, שׁוֹקֵעַ, אֵין תַּחְתִּית

לַתְּהוֹם

בְּתוֹכִי

אֲנִי שׁוֹמֵעַ מַנְגִּינָה שֶׁל שִׁיר

מֵהַשִּׁיר צָף וְעוֹלֶה צֵל.

אֲנִי חוֹלֵם? עֵר? חוֹלֵם?

הַשָּׁעוֹן מַרְאֶה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר וְשָׁלשׁ דַּקּוֹת.

בני הנעדר אהב את השיר PASTIME WITH GOOD COMPANY“”,

שחיבר המלך הנרי ה־VIII.

זָבַחְתִּי.

בִּלִבִּי

זָבַחְתִּי.

דָּמַי בִּדְמֵי הָהָר

שְׁתוּקִים כָּאֶבֶן.

הַיּוֹם כָּבָה.

אֲנִי

לֹא אָב.

אָב בְּלִי בֵּן לֹא אָב.

רָהָם. רָהָם

מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה

אֵין

שִׁיבָה.

כְּמוֹ שֵׁנָה בְּלִי עַפְעַפַּיִם

כְּמוֹ קוֹל בְּלִי צְלִיל

אֶצְבָּעוֹת בְּלִי יָד

אָב שֶׁבְּנוֹ אָבַד

מִתְאַלֵּם לְאַט.

כְּמוֹ עַלְוָה מֻשְׁלֶכֶת בָּרוּחַ.

כְּמוֹ קְרָעִים שֶׁל נוֹף.

כְּמוֹ יִבְבַת לַיְלָה.

כְּמוֹ עִוְרוֹנוֹ הָאָדֹם שֶׁל הַסַּהַר.

כְּמוֹ תְּהוֹם אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר.

לֹא כְּמוֹ

עוֹמֵד לִפְנֵי עֲרֵמַת קְרָשִׁים

בַּחֲצַר בֵּיתוֹ שֶׁל חָמִיו, סוֹחֵר עֵצִים בְּשַׁשְׁטִין –

לָבוּשׁ מְעִיל שָׁחֹר מְכֻפְתָּר וְחוֹבֵשׁ מִגְבַּעַת עֲגַלְגַּלָּה

כְּשֶׁל פְּקִיד בַּנְק אַנְגְּלִי אוֹ דִּיפְּלוֹמָט

סִיגָר עָבֶה בְּפִיו.

שׁוּב אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ שֶׁכִּפַּת הָאֵפֶר לֹא תִּפְגֹּם בְּמַלְבּוּשׁוֹ.

אֲנִי רוֹצֶה לְהַזְהִירוֹ, אֲבָל

גּוֹהֵר עָלָיו אִלֵּם כְּצֵל

עַל פָּנָיו הַבְּהִירִים הַמֻּקָּפִים שְׁחוֹר

הַמִּגְבַּעַת וְהַמְּעִיל.

הוּא כָּל־כָּךְ חֲגִיגִי בִּסְבִיבָה לֹא לוֹ

כָּל־כָּךְ זָר

אִישׁ טוֹב־לֵב זֶה, אָבִי, שֶׁסֵּבֶר פָּנָיו בִּטָּחוֹן

כִּי תְּבוּנָה וְחֶמְלָה יָדָן עַל הָעֶלְיוֹנָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם.

אֲנִי מְנַסֶּה לָגַעַת בְּלֶחְיוֹ בִּקְצֵה הָאֶצְבַּע

הָרַךְ כִּפְלוּמַת גּוֹזָל

וּבְצִפֹּרֶן שֶׁל נֵץ לִקְרֹעַ אֶת הַכְּאֵב.

נֻטַּשְׁתִּי.

הָרַכֶּבֶת נָסְעָה וְנָסְעָה וְנָסְעָה.

הִיא גָּמְעָה אֲרָצוֹת בְּטַאק טַאק טַאק.

הָיְתָה מְלֵאָה נְבוּאַת לֵב.

לֹא נִשְׁאֲרוּ מִמֶּנִּי אֶלָּא פָּנַי וְגוּפִי.

פָּנַי הִתְקַשּׁוּ וְרָזוּ.

כַּמָּה שִׁלֵּם אָבִי כְּדֵי לִנְטשׁ אוֹתִי

מֵרֹב אַהֲבָה לִנְטשׁ אוֹתִי.

לָקְחוּ אֶת בֵּיתוֹ.

לָקְחוּ אֶת כְּבוֹדוֹ אֶת תְּמִימוּתוֹ.

אִמִּי וַאֲחוֹתִי בָּכוּ. הַתִּקְוָה הָפְכָה מְגֻחֶכֶת

הַשָּׁמַיִם הִשְׁתַּנּוּ.

מֵרֹב אוֹר רָאוּ עֵינַי שְׁחוֹר.

הַקַּרְקַע בָּעֲרָה מִתַּחַת לָרַגְלַיִם.

הַשֵּׁנָה נִמְלְטָה מִמֶּנִּי, בִּקְשָׁה לַחֲזֹר הַבַּיְתָה

אֵיזֶה צְחוֹק. הֵם לֹא יָדְעוּ מָה

הֵם לֹא יָדְעוּ כְּלוּם לֹא יָדְעוּ

לֹא יָכְלוּ לָדַעַת שָׁנָה וְחָדְשַׁיִם וְלֹא יָכְלוּ

לֹא לָדַעַת וְלֹא כְלוּם מַשֶּׁהוּ גִּמְגֵּם בִּי

שִׁבְעִים שָׁנָה גִּמְגֵּם בִּי מַה זֶּה עוֹזֵר

הָרִיק הוּא רִיק אִלְמָלֵא הָיָה רִיק

הָיָה מִתְמַלֵּא בַּמָּה הָיָה מִתְמַלֵּא

בַּמָּה? בִּדְמָעוֹת?

כִּי הַכְּאֵב נִמְשָׁךְ לַפֶּצַע וְהַפֶּצַע נִמְשָׁךְ לַכְּאֵב.

כִּי אֵין קָרוֹב לְלִבְּךָ כְּזֶה שֶׁאָבַד, וְאָהוּב עָלֶיךָ כְּמִי שֶׁאֵינֶנּוּ.

לֹא, אֵינִי זוֹכֵר אוֹתָהּ.

אֵינִי רוֹצֶה לִזְכֹּר.

אַתָּה טוֹעֵן כִּי שַׁשְׁטִין שָׂמָה לִי מַלְכֹּדֶת וְשׁוּב וְשׁוּב

אֲנִי נִלְכָּד בָּהּ?

הֲרֵי יְמֵי חֻפְשַׁת הַקַּיִץ שָׁם הָיוּ דְּבִיקִים מִשִּׁעֲמוּם

דְּבִיקִים כְּמוֹ לוֹכְדֵי הַזְּבוּבִים שֶׁנִּתְלוּ מִן הַתִּקְרָה

שְׁחֹרִים מֵרֹב פְּגָרִים, אַף כִּי יְמֵי הַיָּרִיד הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הֻרְשֵׁיתִי

לִמְזֹג אֶת הַבִּירָה בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ שֶׁל אֲחִי סָבִי הַחוֹרֵג

וִימֵי הַפִּינְג־פּוֹנְג עִם אַלְפִי נוֹיֶר, בְּנוֹ שֶׁל הַקַּצָּב הַכָּשֵׁר

וְגַם יְמֵי הַטִּיּוּל בַּיַּעַר עִם הַר הַחוֹל הֶחָבוּי

וְכַמּוּבָן הָאֵרוּעַ הַחַדְפַּעֲמִי, הַלֹּא־יֵאָמֵן שֶׁל פְּתִיחַת קוֹלְנוֹעַ אַחַת לְשָׁבוּעַ

אַחֲרֵי שֶׁשַּׁשְׁטִין חֻבְּרָה לְרֶשֶׁת הַחַשְׁמַל, וְאַחֲרֵי הַבְּכוֹרָה –

מְנַת גְּלִידָה בְּקוֹנְדִיטוֹרְיָה “לֶבֶּל” – כָּל אֵלֶּה הָיוּ.

אֶת הַמָּוֶת הִכַּרְתִּי רַק מֵרָחוֹק, כִּמְעַט לֹא מוּחָשׁ, כְּשֶׁדּוֹד סָמִי

(שֶׁכְּלָל לֹא הָיָה דּוֹד אֶלָּא אֲחִי סָבָתִי) נִפְטַר בְּבֵית הַחוֹלִים הָעִירוֹנִי.

הוּא הָיָה רַק שְׁמוּעָה. דּוֹדָה הֶדְוִיג שְׁחוּמַת הָעוֹר וּשְׁחֹרַת הַשֵּׂעָר

נוֹתְרָה לְבַדָּהּ בַּחֲנוּת הַמַּכֹּלֶת־וְהַבַּדִּים בְּכִכַּר הַשּׁוּק, וְרַק יַנְקוֹ

הַצּוֹעֲנִי (שֶׁהַיּוֹם נִקְרָא רוֹמָה) עוֹד רָבַץ עַל מַדְרֵגוֹת הַחֲנוּת

וְשָׁתָה סְפִּירְט נָקִי.

הַקַּיִץ נִשְׁאַר אוֹתוֹ קַיִץ כָּל הַשָּׁנִים.

הָעֶפְרוֹנִים לֹא מָצְאוּ סִבָּה מַסְפֶּקֶת לְהֵאָלֵם אוֹ לְהִתְאַבֵּן.

הַדְּגִיגִים לֹא פָּסְקוּ מִמְּחוֹלָם הַמְכֻסָּף בְּמֵימֵי הַמִּיָוָה.

הָאַוָּזִים גִּעְגְּעוּ וְהַתַּרְנְגוֹלוֹת הִמְשִׁיכוּ לְהָטִיל בֵּיצִים.

רָצִיתִי לְהַרְאוֹת אֶת שַׁשְׁטִין לְבָנַי וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִשְׁקֹעַ

מָצָאתִי בַּיִת אֶחָד וִיחִידִי שֶׁעַל קִירוֹ נִתָּן הָיָה לִקְרֹא בִּמְטֻשְׁטָשׁ

הוֹסְטִינֶץ, כְּלוֹמַר מָלוֹן. יָצְאָה לִקְרָאתִי זְקֵנָה וְשָׁאַלְתִּי אִם נוּכַל לָלוּן שָׁם.

הוֹ לֹא, אֵין כְּבַר מָלוֹן, אָמְרָה. הַבֵּן (כָּעֵת נִזְכַּרְתִּי, הֲרֵי זֶה מַחַצֶ’ק,

אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ, הָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי בִּשְׁנָתַיִם, מִפְּרוּעֵי הַפּוֹרְעִים)

נָפַל בַּמִּלְחָמָה. נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אָמְרָה.

וְאֶת הַגְּרִינְוַאלְדִים הִכַּרְתְּ? שָׁאַלְתִּי.

מִשְּׁתִיקָתָהּ עָלָה פִּתְאֹם, אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ וְלָמָּה, הַסְּבַךְ הַקּוֹצָנִי הַכַּדּוּרִי

הַבִּלְתִּי חָדִיר שֶׁעַל פָּנָיו עָבַרְנוּ כָּל פַּעַם בַּדֶּרֶךְ לִרְחֹץ לְיַד הַמִּנְסָרָה.

פַּחַד הָיָה נוֹפֵל עָלַי שֶׁנְּחָשִׁים יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ, וְשֵׁדִים.

לֹא מִמֶּנּוּ יָצְאוּ.

מִכָּל מָקוֹם מִכָּל זָוִית

גַּלְגַּל הָעַיִן הַסּוֹבֵב עַל צִירוֹ:

אוֹתָן שִׁנֵּי טֶרֶף

אוֹתו חִיּוּךְ

צד שמאל: הכניסה לירושלים

שְׁרִיקוֹת רַכָּבוֹת בְּהֵמוֹת טְרִיקוֹת

פְּתִיחוֹת שְׁרִיקוֹת צְרָחוֹת קְפִיצוֹת

חֲבִילוֹת גּוּפוֹת מִשְׁטַח

אֲבָנִים דּוֹמְעוֹת.

אמצע: שימוע וצליבה

פִּתּוּלֵי הַיָּמִים

חַיִּים מָוֶת חַיִּים.

גּוּף נִכְנָס בְּגוּף.

צְפִיָּה בְּעד צֹהַר מִלְמַעְלָה בְּסִפּוּק:

אֶפְשׁר¹ לִגְמֹר.

אֵם הַזְּעָקוֹת. לֹא נִשְׁמַעַת.

פִּי תְּהוֹם אַרְגְּמָנִי מְשֻׁנָּן

שׁוֹקֵק מְעֻוָּת אֲוִיר אַחֲרוֹן.

צד ימין: תחייה נכשלת

גּוּף נָפוּל. פְּרִי רָקוּב.

פָּנִים בִּמְהֻפָּךְ מְמֻסְמָסִים כִּתְמֵי צֶבַע

אֲדֻמִּים כְּחֻלִּים צְהֻבִּים יְרֻקִּים

יֹפִי שֶׁל מְעַרְבֹּלֶת:

אָדָם מְקַוֶּה נוֹאָשׁ מִזְדַּקֵּף מִתְחַלְחֵל מְקַוֶּה

נֶאֱחָז מַרְפֶּה זוֹחֵל. חוֹלֵף.

“מוֹתִיר אַחֲרָיו רִיר, לֵחָה כְּעִקְבַת חִלָּזוֹן”. ²

הָאִשָּׁה בַּשִּׂמְלָה הַמְפֹאֶרֶת בְּחוּם־כֵּהֶה־כִּמְעַט־שָׁחֹר

הַמֻּדְבֶּקֶת עַל קַרְטוֹן אָפֹר־בָּהִיר ( אוּלַי בִּשְׁעָתוֹ אֲפִלּוּ לָבָן)

הִיא כְּכָל הַנִּרְאֶה סָבָתִי.

עֵינֵי הָעַכְבָּר שֶׁלָּהּ הַפִּקְחוֹת וּקְצָת שׁוֹבָבוֹת

כְּלָל לֹא מַבִּיטוֹת עָלַי, מַבִּיטוֹת דַּרְכִּי כְּאִלּוּ אֲנִי אֲוִיר, וַאֲנִי הֲרֵי נֶכְדָּהּ

הֲגַם שָׁלשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי מוֹתָהּ.

לָבֶטַח צָרַחְתִּי בָּאוֹר הַמְסַנְוֵר עִוְרִים, שָׁעָה שֶׁשָּׁלְפוּ אוֹתִי מֵהָאֹפֶל

הַחַם שֶׁל מוֹלַדְתִּי.

כַּמָּה זְמַן יָשְׁבָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת מִבְּלִי לְהָנִיעַ אֶצְבַּע מוּל הַמַּצְלֵמָה

הַגְּדוֹלָה הַמְחֻבֶּרֶת לַחֲצוּבָה הָרְאוּיָה לִשְׁמָהּ, בֵּין הֲסָרַת הַמִּכְסֶה

מֵעֲדַשְׁתָּהּ לְהַחְזָרָתוֹ בִּידֵי הָאָדוֹן פְרִיץ קְנוֹצֶר,

KUK. HOF-ATELIER MAYERHOFGASSE 8, WIEN

צִלּוּם הָיָה פַּעַם עֲבוֹדָה קָשָׁה וְדָרַשׁ מְיֻמָּנוּת מְרַבִּית בְּטִפּוּל

בְּלוּחַ הַזְּכוּכִית הַמּוּאָר דַּקָּה אוֹ מַחֲצִיתָהּ, כְּשֶׁטָּבְלוּ אוֹתוֹ

בַּחֲדַר הַחשֶׁךְ בַּמְפַתֵּחַ וְאַחַר־כָּךְ בַּקּוֹבֵעַ וְאַחַר־כָּךְ שְׁטִיפָתוֹ

הַיְסוֹדִית בְּמַיִם נְקִיִּים וְהַעֲמָדָתוֹ לְיִבּוּש כְּדֵי לְבַסּוֹף לְהַדְפִּיס

אֶת סָבָתִי עַל נְיָר רָגִישׁ וּלְהַדְבִּיק אֶת הַנְּיָר עִם סָבָתִי עַל קַרְטוֹן.

(אִם הַדְּמוּת הַזֹּאת בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים סָבָתִי). לוּ שִׁכְנְעָה

אֵם אָבִי אֶת מוֹתָהּ לְחַכּוֹת עַד הַמְצָאַת הַצִּלּוּם הַדִּיגִיטָלִי

הָיִיתִי עוֹשֶׂה לָהּ תְּרֵיסַר תַּצְלוּמִים, רֹאשׁ, חֲצִי גּוּף, גּוּף שָׁלֵם

בְּעֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת. וְיָשָׁר לְמִשְׁלוֹחַ, מַתָּנָה לְמוֹתָהּ עַל סַבְלָנוּתוֹ.

הִיא לֹא נָשְׂאָה וְנָתְנָה עִמּוֹ, גַּם לֹא הִתְפַּלְלָה עַל חַיֵּי בְּנָהּ וְלֹא

עַל חַיֵּי אִשְׁתּוֹ, לֹא הִתְחַנְּנָה לָחוּס עַל חַיֵּי בִּתָּם, כְּלִיל הַיֹּפִי וְהַטּוֹב.

מָה אֶעֱשֶׂה בָּהּ? אַחֲזִיר אוֹתָהּ לְקֻפְסַת הַקַּרְטוֹן הַכָּתֹם עִם כְּתֹבֶת “אַגְפָה”

וְאָשִׂים אוֹתָהּ בְּמַחְשַׁךְ הַמְּגֵרָה שֶׁתַּחֲלֹם שָׁם עַל אָבְדָנֶיהָ

שֶׁהָיוּ אָבְדָנַי?

גְּרָנִיט שָׁחֹר מְלֻטָּשׁ

עַמּוּד מִכָּאן וְעַמּוּד מִכָּאן

וְגַמְלוֹן, כִּמְעַט נֻסַּח יָוָן.

מַצֵּבָה מְפֹאֶרֶת לַאֲבוֹתַי.

אַרְמוֹן הַמָּוֶת, אֲנִי אוֹמֵר.

אַרְמוֹן בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל מוֹרָן.

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן.

כָּאן נָחוֹת עַצְמוֹת אֲבִי אָבִי וְאֵם אָבִי

עֲצָמוֹת קְטַנּוֹת וּפְרִיכוֹת תַּחַת הַפְּאֵר הַזֶּה:

בְּזָהָב חֲקוּקִים הַשֵּׁמוֹת: JAKOB RÜBNER

וּמֵעָלָיו טוּבְיָה רִיבְנֶער

ADELE RÜBNER, וּמֵעָלֶיה אִידֶל רִיבְנֶער.

שְׁנֵיהֶם הִסְתַּלְּקוּ לִפְנֵי בּוֹאִי.

אֶת אֵלֵי יָוָן וְגִבּוֹרֶיהָ יָדַעְתִּי בְּיַלְדוּתִי בְּעַל־פֶּה.

לוּ הֵאִירוּ אוֹתִי בַּחֲצוֹת הַלַּיִל הָיִיתִי יוֹדֵעַ לְסַפֵּר אֶת עֲלִילוֹתֵיהֶם.

מִכָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל שֶׁל הַמִּקְרָא נוֹגֵעַ לְלִבִּי לְבַד מִיִּצְחָק־בְּיַד־אַבְרָהָם

שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּקִנְאָתוֹ הָאֻמְלָלָה בְּדָוִד הַנּוֹגֵן לְפָנָיו.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם לְנֶגֶד עֵינַי.

אֲנִי גַּם יָכוֹל לְתָאֵר לְעַצְמִי כִּי בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי מִתְקַשֵּׁר לִקְבֹּעַ

פְּגִישָׁה כְּדֵי לְשַׁכְנְעֵנִי לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלִקְשֹׁר תְּפִלִּין עַל זְרוֹעִי.

אֵינֶנִּי חֲסִיד הַזְּמַן הָרָץ.

אַךְ מַה שְּׁנַיִם אֵלֶּה שֶׁאֶחָד אַף נוֹשֵׂא אֶת שְׁמִי אוֹ אֲנִי אֶת שְׁמוֹ

שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּים וְהֵם לֹא הִכִּירוּ אוֹתִי, שֶׁדָּבָר לֹא שָׁמַעְתִּי מֵחַיֵּיהֶם

וְהֵם מֻשְׁלָמִים בְּזָרוּתָם כְּמוֹ חַלּוּק הָאֶבֶן שֶׁעַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי

חֲלוּלִים כְּעַצְמוֹת צִפֳּרִים, בִּלְתִּי חֲדִירִים לָדַעַת כְּמוֹ לֵב הַשַּׁחַם.

הַלְוַאי שֶׁסָּבִי מָצָא מְנוּחָה נְכוֹנָה

וסָבָתִי לֹא סָבְלָה שֵׁשׁ שָׁנִים מֵהֶעְדֵּר

כְּמוֹ עֵץ קֵרֵחַ בְּרוּחַ סִיבִּירִית לִפְנֵי כְּסוּת הַשֶּׁלֶג.

מַה נּוֹתַר מִלְּבַד לְדוֹבֵב שִׂפְתֵי מֵתִים.

מִי עוֹד יִפְקֹד קֶבֶר אָבוֹת? מִי אֶת קִבְרָם?

לֹא בְּנָם וְלֹא כַּלָּתָם וְלֹא נֶכְדָּתָם וְלֹא נִינָם.

שֶׁאֲפִלּוּ אֶבֶן שָׂדֶה אֵינָהּ נִצֶּבֶת עַל קִבְרָם

אֲפִלּוּ לֹא חֹפֶן אֲדָמָה מְכַסֶּה אֶת גּוּפָם

אֲפִלּוּ גּוּפָם אֵינוֹ אֲפִלּוּ לֹא

עֶצֶם זְעִירָה שֶׁל זֶרֶת.

(תחריט ממוסגר של ראוכוורגר)

מִתַּחַת לִזְגוּגִית, מֻקָּפִים

פַּסְפַּרְטוּ לָבָן וּמִסְגֶּרֶת חוּמָה

שְׁנֵי עָלִים (שֶׁל אוּלְמוּס, כִּמְדֻמֶּה)

בְּצֶבַע יְרַקְרַק מַחֲוִיר, הַשּׁוּלַיִם כְּבַר כֵּהִים

מְשֻׁנָּנִים בְּלִי שׁוּם סִימֶטְרִיָּה, בְּלִי שׁוּם סֵדֶר מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת

אֶחָד אֲפִלּוּ כְּשֶׁל אֵיקָלִיפְּטוּס, כַּנִּרְאֶה, מְשֻׁנָּן גַּם הוּא. מוּזָר.

כְּמוֹ מִתְגּוֹנְנִים.

שְׁנֵיהֶם מְלֵאֵי מִפְרָצִים קְטַנְטַנִּים כַּאֲנָקוֹת זְעוּמוֹת.

הַזְּגוּגִית פּוֹקַחַת עַיִן לְבַל יַתְחִילוּ לְהִתְכַּוֵץ, לְבַל יִתְגּוֹלְלוּ

(הֲרֵי הָאָמָּנוּת שׁוֹמֶרֶת עַל הַתֹּהוּ בְּלִבָּהּ)

מֵעַל שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה

וּלְנֶגֶד עֵינַי.

הִגַּעְנוּ לִבְּרָטִיסְלָבָה.

חָנִינוּ לְיַד הַגֶּשֶׁר הַיָּשָׁן.

בְּסָמוּךְ הָיָה מִגְרַשׁ בְּנִיָּה.

הִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת. עָקַפְנוּ אֶת מִזְרֶקֶת הַבַּרְוָזִים

אֶת הַכְּנֵסִיָּה הַכְּחֻלָּה שֶׁשֻּׁפְּצָה

הִגַּעְנוּ לַגְּרֶסְלִינְגוֹבָה אוּלִיצָה, לַגְּרֶסְלִינְגְגַסֶה

הִנֵּה הַבַּיִת הַפִּנָּתִי כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה קִיסוֹס

יָרֹק כְּמוֹ תָּמִיד. מוּזָר.

קְצָת הָלְאָה, מוּלוֹ, הַבַּיִת. גַּם הוּא שֻׁפַּץ.

הַאִם לְנַסּוֹת לְהִכָּנֵס? כֵּן, אוֹתוֹ הַשַּׁעַר.

בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, קוֹמָה ב‘, בְּעֶצֶם ג’

כֵּן, דֶּלֶת הַכְּנִיסָה אוֹתָהּ הַדֶּלֶת. אוֹתָהּ עֲבוֹדַת בַּרְזֶל

לִפְנֵי הַזְּגוּגִית הֶעָבָה.

כֵּן, זֹאת הַדִּירָה.

כֵּן, אוֹתָן דְּלָתוֹת גְּבוֹהוֹת, אוֹתָן יָדִיּוֹת פְּלִיז.

לֹא, זֹאת לֹא הַדִּירָה.

זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

הַמַּשֶּׁהוּ־אַחֵר מַחֲוִיר וְהוֹלֵךְ כְּמוֹ תַּצְלוּם שֶׁהוּאַר מִדַּי.

שְׁלשֶׁת הַחַלּוֹנוֹת בַּחֲצִי עִגּוּל עֲרָפֶל שָׁקוּף.

אֵין וְרָדִים לְמַטָּה בַּגִּנָּה. גַּם לֹא דֶּשֶׁא. אַדְמַת אֵפֶר לְבָנָה.

הָאֵפֶר מִתְעָרֵם וְצוֹמֵחַ, צוֹמֵחַ וְ עוֹלֶה

עוֹלֶה וּמְטַפֵּס בַּחוּץ כְּמוֹ גַּנָּב

כְּמוֹ גַּנָּב נִכְנָס בַּחַלּוֹן

מִתְעָרֵם וְהוֹלֵךְ מִכַּף רֶגֶל וָמַעְלָה

כְּמוֹ בְּעַדְשַׁת־זְמַן עַד הַטַּבּוּר

עַד הַצַּוָּאר. סוֹתֵם אֶת פִּי.

אֵינֶנִּי רוֹאֶה מְאוּם.

הוּא תּוֹקֵף אוֹתִי.

כָּל הַזְּמַן הוּא תּוֹקֵף אוֹתִי.

הוּא אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי.

גַּם לֹא בַּלַּיְלָה.

הוּא מִתְיַשֵּׁב עַל לוּחַ לִבִּי.

אֲנִי חוֹלֵם עָלָיו.

הָיִיתִי זוֹרֵק אוֹתוֹ, מְחַסֵּל אוֹתוֹ.

הָיִיתִי שׁוֹבֵר לוֹ אֶת הָרֹאשׁ.

אַחַר־כָּךְ הוּא מִתְחַנֵּף כְּמוֹ חָתוּל:

שַׁלְוָה, שָׁלוֹם נִצְחִי, הוּא לוֹחֵשׁ, דְּאִיָּה קַלִּילָה

לְאֶרֶץ־אֵין־גְּבוּלוֹת.

לֹא עוֹד אֶחָד, לְבַד.

אוּלַי. אוּלַי כָּךְ. אוּלַי אֶפְשָׁר שֶׁכָּךְ.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לַחְשֹׁב עָלָיו.

אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב.

אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֵיךְ הוּא בֶּאֱמֶת.

לְהִתְיַדֵּד אִתּוֹ?

הוּא מַפְרִיעַ לִי בְּעוֹדִי קוֹרֵא סֵפֶר.

אֲנִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי הַבַּיִת וּמַאֲזִין לְצוּפִית

וְהִנֵּה, הוּא מוֹפִיעַ.

רַק בְּכָתְבִי עָלָיו הוּא זוֹנֵחַ אוֹתִי.

אַתָּה שׁוֹאֵל אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?

הוּא.

זֶה שְׁמוֹ. הוּא הוּא.

כַּמַָּה יָפוֹת הַנַּסְטוּרְצִיּוֹת וְהַנּוּרִיּוֹת

בָּאוֹר הָרַךְ.

אִם הַכֹּל שָׁקֵט כְּמוֹ הַנֵּץ הַצּוֹפֶה לְעַכְבָּר־שָׂדֶה

לְנָחָשׁ קָטָן, לְאֶפְרוֹחַ –

מַדּוּעַ הַקּוֹלוֹת בַּזִּמְזוּם הַכִּמְעַט־לֹא־נִשְׁמָע

בְּדִמְדּוּמֵי עֶרֶב?

מַדּוּעַ הַצְּלָלִים צָפִים וְעוֹלִים שֶׁאֲפִלּוּ צְלָלִים אֵינָם?

מָה אוֹמְרִים הַקּוֹלוֹת הַכִּמְעַט־לֹא־נִשְׁמָעִים?

חֲרָקִים זְעִירִים, יַתּוּשִׁים, זְבוּבוֹנִים בְּנֵי יוֹמָם

מָה אוֹמְרִים צִלְלֵי הַקּוֹלוֹת, מָה אוֹמְרִים?

יָפִים הַחַיִּים בְּלִי מִסְתּוֹר, וַעֲשׂוּיִים לְהַפְתִּיעַ.

הִנֵּה אַתָּה חַי וַאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים. הַאִם עוֹדֶנּוּ

הַבֶּכִי בֵּין צַלְעוֹתֶיךָ הָאֵימָה בְּעֵינֶיךָ הַאִם פִּיךָ פָּעוּר בְּזַעֲקָתֵנוּ?

בְּדָמָהּ שׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַצֵּל מִתְפַּשֵּׁט מֵעַל עֵשֶׂב הָעֶרֶב

וְהַצִּיקָדוֹת פּוֹתְחוֹת בְּצִרְצוּרָן הַנִּצְחִי, רֵיק מֵרַחֲמִים.

נִבָּטִים בִּי מִצְחוֹ הָרָחָב כְּקִיר סֶלַע שֶׁל דָּן

וְעֵינָיו הַבְּהִירוֹת כַּמַּיִם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָדְעוּ מַרְגּוֹעַ

וּפְנֵי עוֹיזֶר בְּתוּגָה תְּמוּהָה שֶׁל קִטְעֵי שִׁיר שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף

וִיהוֹשֻׁעַ, רֵעַ נְעוּרַי שֶׁיּוֹם־יוֹם הָיָה בָּא לְבַקֵּר אוֹתִי בְּשָׁכְבִי שָׂרוּף

עַכְשָׁו עָטוּר זָקָן לָבָן כְּמִפְרָשׂ מְכֻוָּן לְאִי רָחוֹק

רֹאשׁוֹ מֻטֶּה, נִשָּׂא עַל פְּנֵי יָם שֶׁל צְלִילִים וְצוּרוֹת:

הֲשָׁכַחְתָּ?

הָיָה

מַה

הָיָה

מָה

הַקְּרִיאוֹת

שָׁם

הָרוּחַ

שָׁם

הָעֵינַיִם

הַפֶּה

הָעֵינַיִם

הָאוֹר

שָׁם, אֵין קֵץ

כִּמְעַט שָׁחֹר

כִּמְעַט זוֹהֵר

בְּיַלְדוּתִי רָדַף אוֹתִי חֲלוֹם בַּלָּהוֹת

הָאֲדָמָה נִבְקַעַת פִּתְאֹם, פּוֹתַחַת אֶת פִּיהָ

וַאֲנִי נִבְלָע בָּהּ.

אֲנִי יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתִי בְּיוֹם יָנוּאָר יָפֶה

וְקוֹרֵא סֵפֶר, אֲבָל שׂוֹמֵעַ קוֹל:

“כַּמָּה הִשְׁתַּנֵּיתָ וּבְכָל זֹאת…”

אֲנִי נִפְנֶה אֲבָל לֹא רוֹאֶה אַף לֹא אֶחָד.

וְשׁוּב: “אֵיזֶה עֵינַיִם עֲיֵפוֹת”

מִי זֶה? אֲנִי שׁוֹאֵל

“מִי זֶה?” אֲנִי שׁוֹמֵעַ.

הַאִם הֵחֵל הַטֶּלֶפוֹן לְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ?

יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ? אֲנִי שׁוֹאֵל.

רַחַשׁ. “אֲנִי כָּאן”. וְעוֹד רַחַשׁ.

“אַתָּה קוֹרֵא אוֹ מְהַרְהֵר בִּי?”

לַעֲזָאזֵל, אֲנִי אוֹמֵר, הֲרֵי אֵינֶנִּי מִי שֶׁאֵינֶנִּי.

“לָמָה עָזַבְתָּ? לָמָה עָזַבְתָּ אוֹתִי?”

אֲנִי נִדְהָם. הַאִם אֲנִי שׁוֹמֵעַ בֶּאֱמֶת?

נִרְדַּמְתִּי בַּקְּרִיאָה?

הָאֲדָמָה נִפְעֲרָה וּשְׁנֵינוּ נִבְלַעְנוּ.

אֵיזֶה לַיְלָה. אֵיזֶה שְׁמֵי לַיְלָה אֲפֵלִים מִתַּחְתֵּינוּ.

מַשֶּהוּ נוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת.

הַמַּשֶּׁהוּ מַחֲרִישׁ אֶת לִבִּי.

אִם תְּתָאֵר לְעַצְמְךָ לֹא

לִהְיוֹת קַיָּם (אַתָּה מְסֻגָּל? וּבְעֶצֶם, לְשֵׁם מָה?) לֹא

לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף, לֹא לְפַחֵד, לֹא

לִהְיוֹת גַּלְמוּד, לֹא

לָחוּשׁ קִנְאָה, זִכָּרוֹן לֹא

לִקְשֹׁר בִּכְאֵב, לֹא

לַחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁאָבַד, בִּכְלָל לֹא

לַחְשֹׁב, לֹא טוֹבוֹת וְלֹא

רָעוֹת, לֹא לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת שְׁגִיּוֹת שֶׁשָּׁגִיתָ, לֹא

כִּשְׁלוֹנוֹת, לֹא הַכְרָעוֹת מֻטְעוֹת וְלֹא

לְהַרְהֵר שׁוּב וָשׁוּב בְּחֹסֶר הַבּוּשָׁה, לֹא

לְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת בִּגְלַל אִי־צֶדֶק אוֹ עָוֶל, לֹא

לִרְצוֹת, לֹא לְבַקֵּשׁ דָּבָר, לֹא

לִכְסֹף, לֹא לָחוּשׁ חֶסְרוֹן כָּלְשֶׁהוּ – אוֹ אָז

(תָּאֵר לְעַצְמְךָ) עָשׂוּי לִהְיוֹת הַלֹּא כְלוּם

מְקוֹם נֹפֶשׁ חָבִיב אוֹ לֹא

לִהְיוֹת.

מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָמוּת לֹא בְּאֵשׁ וְלֹא בְּמַיִם

לֹא בְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין

לֹא בִּצְנִיחָה חָפְשִׁית

וְלֹא מִוִּדּוּא הֲרִיגָה

לֹא בִּגְלַל כָּבוֹד וְלֹא בִּגְלַל קִנְאָה

לֹא בְּרָעָב וְלֹא בִּשְׁחִיטָה

יְטַפֵּל בְּקוֹלוֹ כִּבְתוֹלְעֵי מֶשִׁי

וְיִטְוֶה קוֹל חָלָק וּמְרַשְׁרֵשׁ

עָנֹג וְגוֹעֵשׁ

רוֹעֵם וְלוֹחֵשׁ

יִשְׁתֶּה בַּיצָה טְרִיָּה

יִלְבַּשׁ תִּלְבּשֶׁת נְאוֹתָה

וּבָרֶגַע הַנָּאוֹת

יֵרֵד עַל בִּרְכָּיו, יִשְׁכַּב אַפְּרַקְדָּן

יַעֲצֹם עֵינַיִם, אֲבָל לֹא מֻכְרָח

יַשְׁכַּב בְּלִי נִיעַ עַד רֶדֶת הַמָּסָךְ

יַמְתִּין

אַחַר־כָּךְ יֵצֵא לַחֲזִית לִמְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם

“כְּמוֹ פַּטִּישֵׁי קִיטוֹר”, אָמַר קַפְקָא

כְּרַחַשׁ כַּנְפֵי מַלְאָכִים, אֲנִי מְנַסֶּה לוֹמַר

יִקֹּד קִדָּה עֲמֻקָּה

יֵעָלֵם וְיוֹפִיעַ, יֵעָלֵם וְיוֹפִיעַ

שָׁלֹש, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, אוּלַי שֵׁשׁ פְּעָמִים

וְהוּא עָשָׂה אֶת זֶה.

מַר קוֹגִיטוֹ שֶׁל הֶרְבֶּרְט

אֵינוֹ פּוֹחֵד מֵהַלֹּא כְלוּם

וַאֲנִי, לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, גַּם אֲנִי לֹא.

לֹא לָדַעַת כְּלוּם, לֹא לִזְכֹּר, לֹא לְהִתְיַסֵּר

בִּכְאֵבֵי הַגַּב הָאֵלֶּה הָמְּצִיקִים עַד מָוֶת

הֲרֵי זֹאת בְּרָכָה. אֲבָל

לֹא כְּמוֹ מַר קוֹגִיטוֹ שֶׁמְּוַתֵּר לְהַגִּיעַ

לְגִילוֹ שֶׁל דַּג הַהַלִיבּוּט

אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לַעֲבֹר אוֹתוֹ

עַד לֹא אֵדַע מִמִּי אֲנִי נִפְרָד.

אֵינֶנִּי אָמַּן הַפְּרִידוֹת. מֵאָז יְמֵי נְעוּרַי

לֹא הָיִיתִי.

יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִפָּרֵד כְּמוֹ אָמָּנֵי הַטְּרַפֵּז

תְּנוּפָה וְנִפְגָּשִׁים תְּנוּפָה וְמִתְנַתְּקִים

תְּנוּפָה וְכָל אֶחָד לְחוּד.

אֲנִי עָשׂוּי מֵחֹמֶר דָּבִיק יוֹתֵר

כְּמוֹ חִלָּזוֹן, לְמָשָׁל, שֶׁנִצְמָד לְכֹל עָלֶה

אֲפִלּוּ מִבְּלִי לִרְאוֹת אוֹתוֹ

וּבַסּוֹף עוֹד מַשְׁאִיר סִימָן שֶׁל מַסְלוּלוֹ

יוֹם אוֹ יוֹמַיִם.

עוֹד

לֹא

עוֹד.

אֵיךְ רַק הַיּוֹם מִקֵּץ שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּקָרוֹב־בְּקָרוֹב שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ

יָצָאת מֵהַמִּסְגֶּרֶת שְׁעַל שֻׁלְחָנִי

וְהֵעַרְתְּ אוֹתִי לְנוֹרְאוֹת מוֹתֵךְ

אֵם בִּתִּי, כָּל־כָּךְ אִלֶּמֶת.

אֵיךְ הִתְנַפֵּל מִן הַמַּאֲרָב הַנָּבָל הַזָּקֵן

חָמַד אֶת גּוּפֵךְ הַצָּעִיר, הַצָּמֵא לְשִׂמְחָה

וְשָׁפַךְ עָלָיו אֵשׁ, אֵשׁ

וְלֹא מָצָאת מוֹצָא מִבֵּין הַשְּׁבָרִים

לְכוּדָה כְּמוֹ צִפּוֹר־יַעַר בִּשְׂרֵפַת יַעַר

הִצְטָרַפְתְּ לַאֲחוֹתִי, הִצְטָרַפְתְּ לְהוֹרַי.

לְאָן חִלְחֲלָה הַזְּוָעָה

לְאֵיזֶה מְעָרוֹת מֹחִי, קִפְלֵי לִבִּי

שֶׁשָּׁם יָשְׁבָה בַּמִּסְתּוֹר כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה

בִּי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי חַי

לְשַׁנְדוֹר־בַּצִ’י הָיְתָה מְכוֹנִית. הָיָה אֶחָד מִמְּתֵי־מְעַט.

דּוֹד שַׁנְדוֹר הָיָה רוֹפֵא שִׁנַּיִם.

בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה הָיְתָה תְּלוּיָה תְּמוּנַת שֶׁמֶן:

שְׁנֵי חַיָלֵי נַפּוֹלֵיאוֹן הֲרוּגִים שְׁכוּבִים עַל תּוֹתָח.

בִּזְמַנּוֹ עוֹד לֹא הָיוּ מַרְדִּימִים בְּעֵת שֶׁקָּדְחוּ בַּשֵּן אוֹ עֲקָרוּהָ.

אֲבָל לֹא זְמַן רַב הָיוּ לְשַׁנְדוֹר־בַּצִ’י

מְכוֹנִית וְנֶהָג.

כַּנִּרְאֶה פָּחֲתוּ מְאֹד כְּאֵבֵי הַשִּׁנַּיִם.

פַּעַם אַחַת זָכִיתִי לִנְסֹעַ בָּאוֹטוֹ שֶׁלּוֹ.

מַשֶּׁהוּ לֹא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.

אֲנִי כּוֹתֵב בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת כְּדֵי לִנְשֹׁם בְּסוֹפָן.

בִּשְׁבִיל הַפְסָקַת תְּמִיהָה.

בַּבַּיִת הָיָה לָנוּ טֶלֶפוֹן.

מִסְפָּרוֹ 108.

גַּם לַחֲבֵרִי הָיָה טֶלֶפוֹן.

“נֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת הַמֶּרֶד עַל הַבָּאוֹנְטִי עִם וַאלַאס בִּירִי?”

אֶת הַדָּנוּבָּה חָצְתָה סְפִינָה קְטַנְטֹנֶת בְּשֵׁם פְּרוֹפֶּלֶר

כְּלוֹמַר מַדְחֵף. גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים הֵשִׁיט אוֹתָהּ.

פְּעָמַיִם בַּשָּׁבוּעַ הִתְאַמַּנּוּ בִּשְׂחִיָּה בְּבְרֵכַת גְרֶסְלִינְג

מִטַּעַם מוֹעֲדוֹן “בַּר כּוֹכְבָא בְּרָטִיסְלָבָה”, בְּקִצּוּר BKB.

בָּלַעְתִּי אֶת זַ’ן כְּרִיסְטוֹף שֶׁל רוֹמֶן רוֹלָן.

הַמּוֹרִים בַּתִּיכוֹן נִקְרְאוּ פְּרוֹפֵֶסּוֹרִים.

הָיוּ אַרְבַּע עוֹנוֹת שָׁנָה.

בַּחֹרֶף גָּלַשְׁנוּ מֵהַר הַיְּעֵלִים.

לוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי, הָיִיתִי מֵשִׁיב, מִשְׁתּוֹמֵם בְּמִקְצָת:

וַדַּאי שֶׁהָיָה כָּל זֹאת מְצִיאוּת, מְצִיאוּת לַאֲמִתָּהּ.

הַאִם יְכוֹלָה מְצִיאוּת לְהִתְאַדּוֹת?

לִהְיוֹת אִי־מְצִיאוּת?

לַהֲפֹךְ לְהִזָּיוֹן?

גֶּשֶׁם צָהֹב שֶׁל עֲצֵי הַפֶּקָאן.

שְׁנֵי חֲתוּלִים שְׂרוּעִים עַל פַּח אַשְׁפָּה

אֶחָד חוּם, אֶחָד אָפֹר.

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹדָהּ מְבַצֶּרֶת אֶת הַשָּׁמַיִם, אַךְ שְׁכֶם מְעַרְעֶרֶת אוֹתָם

בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם. דָּבָר לֹא נִשְׁכַּח. לְעוֹלָם. וְאִם הַשִּׁכְחָה מְכַסָּה

עָלָיו, בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא פּוֹרֵץ צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה.

גּוּפֵי צֵל מְהַלְּכִים בֵּין הַבָּתִּים הַנְּמוּכִים. אֶחָד מֵהֶם

בַּחֲלִיפַת קַיִץ בְּצֶבַע בֶּז', אָפְנַת 1936, רֹאשׁ בְּמִגְבַּעַת פָּנָמָה

נָפוּל כְּרִמּוֹן גָּדוֹל שֶׁנִּרְקָב.

פִּגְרֵי זְבוּבִים בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ קְרוּעִים.

אִבְחַת דְּרָרוֹת בָּאֲוִיר כְּמוֹ חֶרֶב יַפָּנִית. וְגַם צִפֳּרֵי־שִׁיר לָרֹב.

בְּעִבּוּרֵי פָּרִיז הָיְתָה בְּחַלּוֹן רַאֲוָה שֶׁל גָּלֶרְיָה קְטַנָּה מַסֵּכָה יַפָּנִית

יְחִידָה בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה, לְבָנָה וּסְגוּרָה בְּעַצְמָהּ כַּמָּוֶת, כֻּלָּהּ שְׁתִיקָה.

חֶמְדָּה וַחֲשָׁשׁ שָׁמְרוּ עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָל.

הַמְּכוֹנִית חָלְפָה עַל פָּנֶיהָ לִבְלִי שׁוּב.

שׁוּב פֶּרֶץ עָלִים צְהֻבִּים שְׁלוּכִים כְּמַפַּל מַיִם.

לְיַד תַּחֲנַת אֶגֶד תְּצוּגַת תְּמוּנוֹת בְּמִסְגְּרוֹת נִשְׂגָּבוֹת

רֶפְּרוֹדוּקְצְיוֹת, אַךְ גַּם מְקוֹרִיּוֹת. נוֹפֵי אֵירוֹפָּה הֲזוּיִים.

רוּחַ חֲזָקָה. כָּאִלּוּ נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַפֶּקָאנִים וְהַגֶּשֶׁם נִתַּךְ.

הַסְּדָקִים בְּדִירָתֵנוּ מִתְרַחֲבִים. הַבַּיִת בָּנוּי עַל קַרְקַע שֶׁהָיְתָה לְפָנִים בִּצָּה.

רוּחוֹת הָרְפָאִים שׁוֹמְעוֹת אוֹתָנוּ

אַךְ אֵינָם יוֹדְעִים לְהָשִׁיב. אֵיזוֹ שִׂיחָה זֹאת.

כֶּלֶב גָּדוֹל רוֹדֵף חֲתוּלָה קְטַנָּה.

הִיא נִמְלֶטֶת. הִיא מְטַפֶּסֶת עַל עֵץ הַחַיִּים.

אַתָּה מָחַקְתָּ.

לֹא אֲנִי.

כֵּן אַתָּה.

אֲנִי לֹא מָחַקְתִּי.

אָז מִי אִם לֹא אַתָּה.

אֲנִי לֹא. אֲנִי לֹא מָחַקְתִּי.

אֵינֶנִּי מַאֲמִין.

אִם תַּאֲמִין וְאִם לֹא תַּאֲמִין, אֲנִי לֹא.

זֶה מִתְפָּרֵם, זֶה מִתְפָּרֵם, זֶה הוֹלֵךְ וּמִתְפָּרֵם, מְתַפְּרָם וְהוֹלֵךְ

נוֹפֵי חַיִּים עָטְפוּ אָפֹר.

עוֹף הָאֹפֶק קָפַל כְּנָפָיו, צָלַל.

לֹא כְלוּם נִמְזַג בְּלֹא כְלוּם.

צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ, עוֹף לֹא פָּרַח.

הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזַע.

שְׂמֹאלִי נֶאֱחֶזֶת בָּאֲוִיר, מֵאַיִן לְאָן?

יְמִינִי בַּסֶּדֶק הֲתָּכֹל:

הוֹ נְאוֹת דֶּשֶׁא כְּחֻלִּים שֶׁלַּשָּׁמַיִם

הָאָרֶץ הַיָּפָה שֶׁחַמּוּקֶיהָ חֶמְדָּה

וַעֲצֵי הַשָּׁקֵד פּוֹרְחִים בָּהּ –

אֲנִי מַנִּיחַ אֶת עֶפְרוֹנִי

מְשַׁלֵּב יְמִינִי בִּשְׂמֹאלִי, שְׂמאלִי בִּימִינִי

יוֹשֵׁב וּבוֹהֶה אֲנִי אֲנִי?

אֵיזוֹ שִׂמְחָה! נִין נוֹלַד לָנוּ – וְאֵיזֶה נִין!

גָּדוֹל כְּמוֹ שְׁתִיל שֶׁל סֶקְווֹיָה, רֹאשׁ כְּיָרֵחַ שֶׁהִתְאַחֵד עִם הַשֶּׁמֶשׁ.

עֵינַיִם כָּחֹל עָמֹק, אָמַרְתִּי, עִם שֶׁמֶץ חוּם. כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים כֵּהִים שֶׁל

אֵשׁ כְּחֻלָּה, אָמַרְתְּ. עִשְׂבֵי הַדֶּשֶׁא הֵחֵלּוּ לִרְקֹד, יַרְגָּזִים, קִיכְלִים וּבֻלְבּוּלִים

פָּתְחוּ בְּמַקְהֵלָה, דּוּכִיפַת הֵגִיבָה בְּהֵן־הֵן־הֵן שֶׁל רֹאשָׁהּ

הַכֶּלֶב הַלָּבָן הֵרִים אֶת קְצוֹת פִּיו, הֲרֵי הוּא מֵחַיֵּךְ! וְהַחֲתוּלָה הַפַּרְסִית

בְּתִסְפֹּרֶת קַיִץ עָשְׂתָה פַּרְצוּף שֶׁל שְׁאֵלָה: לְשִׂמְחָה מָה זֹּה עוֹשָׂה?

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁהִיא בְּקִיאָה בַּמְּקוֹרוֹת.

פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת הִתְבַּהֲרוּ פִּתְאֹם, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה עוֹד לְמָה לִדְאֹג

לֹא נִשְׁמְעָה אֲפִלּוּ לֹא סִירֶנָה אַחַת בַּכְּבִישׁ הַקָּרוֹב, הַמְּכוֹנִיּוֹת גָּלְשׁוּ

כְּמוֹ שָׂחוּ בְּמַיִם וְגַם הַשָּׁמַיִם שָׁטוּ בְּשַׁלְוָה מֵאִיֵּי הַמְאֻשָּׁרִים

לְאִיֵּי הַמְאֻשָּׁרִים, הַבְּרוֹשׁ הַכָּחֹל קַד קַלּוֹת בָּרוּחַ וּבִרְאִי הָאֲוִיר

הִשְׁתַּקְּפוּ רַבְסַבָּא מְחַבֵּק רַבְסַבְתָּא וְנוֹשֵׁק עַל פִּיהָ כְּבֶן עֶשְׂרִים.

נִינָה קְטַנָּה וְאַדְמוֹנִית

שֵׂעָר בְּצֶבַע טִיצִיאָן וְעֵינַיִם

בְּגוֹן הַיָּם הַצְּפוֹנִי

בָּאתָ לְבַקֵּר סַבָּא רַבָּא וְסָבְתָּא רַבְּתָא

וַאֲנִי כּוֹתֵב לָךָ שִׁיר פָּשׁוּט כָּל־כָּךְ

שֶׁכְּבָר כִּמְעַט לֹא שִׁיר

כִּי לָמָּה לְסַבֵּךְ אוֹתָךְ בֵּין קוּרֵי מִלִּים

שֶׁאֵיזֶה עַכָּבִישׁ רַע־לֵב עָלוּל לָשֶׁבֶת שָׁם

וְלֶאֱרֹב. מוּטָב שֶׁנַּבִּיט בַּצּוֹצֶלֶת שֶׁמָּצְאָה

לָצֵאת וְלָבוֹא בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּנוּ, כֻּלָּהּ צָדִי וְלָמֶד

וְאֵינֶנָּה יוֹדַעַת אֶת שְׁמָהּ, כִּי מַשְׁמִיעָה כָּל הָעֵת

מִין טְרוּנְיַת כְּאֵב כְּמוֹ קְלַרְנִיט

אוּלַי כְּאֵב קִנְאָה בְּיוֹנֵי הַבַּר שֶׁמְּגַרְגְּרִים אֶת שְׁמָם

גּוּרוּ, גּוּרוּ, גּוּרוּ, וּמִי יוֹדֵעַ מִי הֵם בֶּאֱמֶת.

לְמִי אֲנִי מַרְצֶה? אֵיפֹה אַתְּ גִּ’ינְגִ’ית שֶׁלִּי

הָפַכְתְּ לְרוּחַ? מָה רוּחַ, סוּפָה –

הִנָּךְ אֵינֵךְ אֵינֵךְ הִנָּךְ

חוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא צָרִיךְ בִּכְלָל הַרְצָאוֹת

לְבַת שְׁנָתַיִם וָחֵצִי, וְעוֹד

בִּגְלַל מִין שִׁיר שֶׁכְּבָר לֹא שִׁיר.

לֹא לְהַרְצוֹת, לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּב שִׂמְלָה חֲדָשָׁה

מְלֵאַת פְּרָחִים, כְּמוֹ נָאֶה לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה

שֶׁנּוֹתֶנֶת לִי לְהָרִיחַ אֶת פִּרְחֵי הַשִּׂמְלָה.

(וּבְסוֹגְרַיִם אֲגַלֶּה: אֶסְתֵּר־לֵאָה עִם אָח דָּנִיּאֵל

כִּי לֹא לֵאָה וְלֹא דָּנִיּאֵל בַּמְּגִלָּה, וְלָכֵן מַמָּשׁ אִתִּי)

הַאִם גַּם דָּנִיּאֵל יִשְׂחֶה בֵּין הַשָּׂפוֹת כָּמוֹךְ

בֵּין דֶּנִית לְאִיסְלַנְדִּית וּבֵין אִיסְלַנְדִּית לְמָקֶדוֹנִית

וְעַכְשָׁו גַּם גַּל עִבְרִי קַל שׁוֹטֵף אֶת רַגְלַיִךְ:

לַיְלָה טוֹב, סַבָּא טוּבְיָה

לַיְלָה טוֹב סָבְתָּא גָּלִילָה.

אֵיזוֹ דְּמָמָה כְּשֶׁאַתְּ אֵינְךָ

אֵיזֶה הָס, מַמָּשׁ כְּצַעֲדֵי הַחֲתוּלָה

כְּחֻלַּת הָעֵינַיִם כָּמוֹךְ, חֲתוּלַת הַשְּׁכֵנָה זֶלְדָה

שֶׁבָּאָה לְבַקְּרֵךְ אוֹ לִשְׁתּוֹת מַיִם מֵהַקְּעָרָה –

אֲפִלּוּ לַדְּרוֹרִים חַם מִדַּי הַיּוֹם

וְהַקַּשְׁקְשָׁנִים־ בְּלִי־ מַעְצוֹר שׁוֹתְקִים כְּאִלּוּ כָּךְ הֵם מֵעוֹלָם.

רַק אֵיזֶה זְבוּב שָׁמֵן מְזַמְזֵם

כִּי אֵינְךְ אוֹהֶבֶת לִסְגֹּר דְּלָתוֹת.

אָז גַּם הַשִּׁיר־לֹא־שִׁיר פָּרַח לוֹ

וְלֹא יַטְרִיד עוֹד. וְאֶת זֹאת נִסְלַח לוֹ.

הָאִשָּׁה הַמְצֻלֶּמֶת נִרְאֵית כְּמֵרֵאשִׁית הַמֵּאָה הַי''ט.

שְׂעָרָהּ הַלָּבָן כְּשֶׁלֶג מְפֻשָּׂק בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע וּמֵעָלָיו רוֹחֵף

גַּן בּוֹטָנִי שָׁלֵם בִּדְמוּת כּוֹבַע. עֵינֶיהָ בְּמִקְצָת חוֹלְמָנִיּוֹת

מַבִּיטוֹת אֶל מִישֶׁהוּ אוֹ אֶל מַשֶּׁהוּ וּפִיהָ קוֹפֵא בְּמַאֲמָץ לְחַיֵּךְ

כׇּל זְמַן שֶׁהָאָדוֹן וַייסְפוֹגֶל (אוֹ עוֹזְרוֹ) אוֹסֵר עָלֶיהָ לְהָנִיעַ אֲפִלּוּ

רִיס שֶׁל עַפְעַפֶּיהָ.

וּמַה מִּתְרַחֵשׁ בַּלֵּילוֹת בְּמַחְבּוֹשׁ שֶׁל עַפְעַפַּיִם אֵלֶּה? עַל מָה

חוֹלְמוֹת הָעֵינַיִם הַחוֹלְמָנִיּוֹת? עַל הֶעָבָר? עַל הַבָּאוֹת? עַל

הַנִּרְאֶה אוֹ עַל הַבִּלְתִּי־נִרְאֶה?

אֵיזֶה מַחְסָנִים עֲצוּמִים יֵשׁ לַמָּוֶת שֶׁבָּהֶם הוּא אוֹגֵר אֶת כָּל

מַחְשְׁבוֹתֶיהָ וַחֲלוֹמוֹתֶיהָ וְזִכְרוֹנוֹתֶיהָ, אֶת כׇּל הָרְחוֹבוֹת שֶׁהָלְכָה

בָּהֶם וְהַבָּתִּים שֶׁבָּהֶם שָׁהֲתָה וְעַכְשָׁו גַּם אוֹתָהּ, רַבְסַבְתָּא זֹאת

שֶׁרַק עַתָּה גִּלִּיתִי אוֹתָהּ אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כִּי הֲרֵי הִיא שַׁיֶּכֶת

לִי אֵיכְשֶׁהוּ אוֹ אֲנִי שַׁיָּךְ לָהּ – אֵיזֶה פֶּרֶק זְמַן בֵּינָהּ לְבֵינִי, בֵּין

רֵאשִׁית הַמֵּאָה הַי''ט לַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת, וַהֲרֵי זֶה פְּסִיק

בְּיַחַס לַזְּמַן שֶׁבֵּינִי לְבֵין אֲבוֹת אֲבוֹתַי, פְּסִיק שֶׁל פְּסִיק וּפְסִיק

שֶׁל פְּסִיק שֶׁל פְּסִיק בֵּין אֲבוֹת אֲבוֹתַי לָאָדָם הַקַּדְמוֹן, וְגַם לֹא

קָצֵהוּ שֶׁל פְּסִיק בֵּין הָאָדָם הַקַּדְמוֹן לְרֵאשִׁית הַיְקוּם שֶׁעַכְשָׁו

אוֹמְרִים, כִּי הוּא מִתְפַּשֵּׁט וְנִדְחָק הַחוּצָה. לְאֵיזֶה חוּץ?

מִי מֵבִין זֹאת?

יְקוּם

גָּלַקְסְיוֹת אֵין־סְפוֹר

שְׁמָשׁוֹת, כּוֹכָבִים

כּוֹכְבֵי לֶכֶת, הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת

חוֹרִים שְׁחֹרִים.

גָּלַקְסְיַת הַשֶּׁמֶשׁ ''שֶׁלָּנוּ''

שְׁבִיל הֶחָלָב

הָרֹאשׁ סְחַרְחַר

לוּ לְפָחוֹת לְאַלֵּף בְּמִסְפָּרִים

אֶת הַבִּלְתִּי מְרֻסָּן הַזֶּה

כָּל הַזְּמַן בִּתְנוּעָה.

הַפְּלָנֶטָה שֶׁלָּנוּ

כּוֹכָב זָעִיר כָּזֶה

כִּמְעַט כְּלוּם שֶׁבִּכְלוּם

וְעָלָיו תְּשַׁע מֵאוֹת אֶלֶף חֲרָקִים

עֲשָׂרָה עַד מֵאָה מִילְיוֹן בַּעֲלֵי חֻלְיוֹת

וְחַסְרֵי חֻלְיוֹת, יוֹנְקִים, עוֹפוֹת, דָּגִים

זוֹחֲלִים, דּוּ־חַיִּים, עַכְבִישִׁים וְעַקְרַבִּים

רַכִּיכוֹת, סַרְטָנִים וַאֲחֵרִים, טוֹרְפִים

וְלֹא טוֹרְפִים, בֵּינוֹתָם

שִׁבְעָה מִילְיַארְד בְּנֵי אָדָם

אֶחָד מֵהֶם אֲנִי.

אָז מָה הַמְּהוּמָה?

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מַפְחִיד בְּקְּרַע־קְרַע שֶׁל הָעוֹרְבִים.

הֵם מְטַיְּלִים בַּדֶּשֶׁא, אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ.

לִפְעָמִים נוֹסֵק אֶחָד וְשׁוּב נוֹחֵת. וְאִם אַתָּה עוֹבֵר לְיָדָם

הֵם מַטִּילִים סָפֵק בְּקִיּוּמְךָ

גּוּשִׁים שְׁמַנְמַנִּים אֲפֹרִים וּשְׁחֹרִים שֶׁנָּעִים בַּיָּרֹק.

בָּעִיר מֻנַּחַת אֶבֶן גְּדוֹלָה בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ.

לְיָדָהּ כֶּתֶם דָּם אָדֹם שָׁחֹר. הָרֶצַח, מְשַׁעֲרִים, אֵרַע

לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. הָרוֹצֵחַ עוֹד לֹא נִתְפַּס.

אֹרֶךְ־רוּחַ הוּא מִדָּה טוֹבָה לִפְעָמִים, וְאוּלַי תָּמִיד.

קָשֶׁה לָדַעַת.

מָתַי הַמַּסֵּכוֹת תּוּסַרְנָה וְהַפָּנִים יִהְיוּ גְּלוּיִים

בְּלִי חֲשָׁשׁ?

הָעֲרָבִים וְהַבְּקָרִים רוֹשְׁמִים אוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל סְתָו

בִּקְרִירוּת כְּחַלְחַלָּה. שׁוּרָה אַחַר שׁוּרָה עַד קְצֵה

גּוֹרֵד הַשְּׁחָקִים הַזָּעִיר, פּוֹרֵחַ הֶחָצָב. פְּרָחִים צְחֹרִים, כִּמְעַט

רְאִי לְטֹּהַר: שִׁשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה עֲלָיִים עוֹלִים מִלֵּב

יָרֹק־בָּהִיר.

מְכוֹנִית פְּחוּסָה, מְעוּכָה כְּמוֹ קֻפְסַת שִׁמּוּרִים שֶׁדָּרְכוּ עָלֶיהָ

תְּקוּעָה בְּגֶזַע עֵץ.

שְׁנִיָּה דְּפוּקָה גַּם הִיא, אַךְ נֶהָגָהּ פָּצוּעַ קַל.

שׁוּב הִזְדַּקַּנְתָּ מְעַט. חָשַׁבְתָּ שֶׁהַזְּמַן עוֹמֵד? זָקַנְתָּ

וְלֹא הִסְכַּנְתָּ עִם אִיּוּם תְּמִידִי?

AND DEATH SHALL HAVE NO DOMINION

כָּאן אֵין מַעֲבָרִים אֲרֻכִּים לְחֹשֶׁךְ.

הַדִּמְדּוּמִים קְצָרִים לְהַתְמִיהַּ.

אֵין לִרְאוֹת עוֹד עוֹרְבִים.

תּוּגָה מוּזָרָה תְּלוּיָה בָּאֲוִיר.

מָה נֹּאכַל לַאֲרוּחַת־הָעֶרֶב? רַק לֹא מַשֶּׁהוּ כָּבֵד

שֶׁמַּטְרִיף אֶת הַשֵּׁנָה.

אֲנִי חוֹכֵךְ בְּדַעְתִּי אִם סִיַּמְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה עָלַי לְסַיֵּם

וְחוֹשְׁשַׁנִי שֶׁלֹּא. שֶׁכְּלָל וּכְלָל לֹא.

אַךְ אֵיךְ אֶתְמַצֵּא בְּכָל הַנְּיָרוֹת, הַפִּנְקָסִים, קִרְעֵי הַנְּיָרוֹת, הַדַּפִּים

הַבּוֹדְדִים, הַדִּפְתְּרָאוֹת. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ.

רָאִיתִי אֶת מִשְׁבְּרֵי הֶהָרִים מַכִּים בְּחוֹף הַשָּׁמַיִם הַנָּסוֹג.

עֵין זְכוּכִית צְהֻבָּה מִזֹּקֶן שָׁטָה תּוֹעָה

עַל פְּנֵי אֲבָנִים שֶׁאֵשׁ בְּלִבָּן, חוֹדֶרֶת לַחֶדֶר

מְפַשְׁפֶּשֶׁת בֵּין דַּפִּים סְתוּרִים

עַד שֶׁכּוֹבָה. בְּחֶשְׁכַת עָבִים הַסּוּמָא נוֹתַר עִוֵּר.

אֲנָשִׁים בָּאִים וְהוֹלְכִים בַּחֲלוֹמוֹת.

אֲנָשִׁים מֵתִים בָּאִים וְהוֹלְכִים.

כָּאֵלֶּה שֶׁאֲנִי מַכִּיר וְכָאֵלֶּה שֶׁאֵינִי מַכִּיר.

תָּמִיד אֲחֵרִים, תָּמִיד מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

צֵרוּפֵי מְקוֹמוֹת, מֻכָּרִים וְלֹא מֻכָּרִים. הַמֵּתִים הַחַיִּים

בָּאִים בְּלִי טְרוּנְיָה, מִבְּלִי שֶׁיְּבַקְשׁוּ דָּבָר, בְּסֵבֶר פָּנִים כְּאִלּוּ

אֲנִי אֶחָד מֵהֶם, וְרַק אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם טוֹעִים.

בִּגְלַל חֶסְרוֹן הַדְּבָרִים, אֲנִי שׁוֹאֵל, בִּגְלַל

חֶסְרוֹן הַדָּבָר שֶׁבִּלְעָדָיו הַדְּבָרִים אֵינָם הַדְּבָרִים?

בִּגְלַל מַה שֶׁאֲנִי אוֹ בִּגְלַל מַה שֶּׁאֵינֶנִּי?

אֲנִי שׁוֹאֵל וּמַחֲרִישׁ, שׁוֹאֵל

וּמַחֲרִישׁ.

זָקֵן בָּזוּי, בַּז מְשַׁחֵר לְטֶּרֶף.

כָּל הַזָּע וְנָע שָׁלָל לַמַּקּוֹר הַחַד.

בַּז רָעֵב חָשׁ קֹר תַּחַת כְּנָפָיו.

כַּמָּה זָעִיר הַכֹּל, כַּמָּה צָעִיר קוֹל הַצְּלִילָה!

לְצְלֹל, כֵּן, לְצְלֹל בְּעַיִן צְלוּלָה כְּבָרָק

עַל שֶׁפַע הַיֵּשׁ הַנִּמְלָט.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת קִיר הַסֶּלַע

– לֹא בְּהֶכְרֵחַ אֶת הַצְּלָלִים הָעוֹבְרִים עַל פָּנָיו –

אֶת עֵץ הַפִיקוּס שֶׁשָּׁב וְהוֹרִיק אַחֲרֵי קִפְאוֹנוֹ

וּמִתְעַרְסֵל בָּרוּחַ כָּעֵת, אוֹתוֹ, וְלֹא אֶת דִּמּוּיוֹ

אֶת שִׁרְשׁוּר צִפֳּרֵי הַנְּדוֹד אֲנִי אוֹהֵב וְאֶת שְׁרִיקָתָן

אֶת חַמּוּקֵי הַחֶמְדָּה שֶׁל נוֹף הַגְּבָעוֹת.

אֲנִי רוֹאֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ, יוֹתֵר

מִמַּה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְכַנּוֹת בְּשֵּׁם.

אֲפִלּוּ קָהוּ חוּשַׁי עִם גִּילִי, עוֹדָם מְעַנְּגִים אֶת יוֹמִי

וּכְאֵבִים שֶׁמְּחַבְּבִים אֶת גּוּפִי אוֹמְרִים לִי

כִּי עוֹדִי חַי.

לוּ יָכֹלְתִּי לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לַנֶּעֱלָמִים וְלוּ בְּצִיּוּץ

שֶׁל גּוֹזָל מְחַפֵּשׂ אֶת אִמּוֹ, לוּ מַרְאֶה לְמִי שֶׁמַּרְאָם אָבַד:

בְּרוּכִים הָאוֹבְדִים הַבָּאִים לְפְקֹד אֶת שְׁעוֹת בְּדִידוּתִי

אָנָּא, שְׁבוּ, נְשׂוֹחֵחַ מְעַט.

לֵאוּת שֶׁל נָחָשׁ לִפְנֵי שֶׁהִשִּׁיל אֶת עוֹרוֹ

מְרוֹקֶנֶת אוֹתִי מִתְּשׁוּקָה, אֲפִלּוּ מִבַּקָּשָׁה רָפָה

מְרוֹקֶנֶת אוֹתִי מִכַּעַס, מִקִּנְאָה, מְקֹצֶר רוּחַ

מִן הָאֱמֶת, מֵהַשֶּׁקֶר

אֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁזֹּאת הָעוֹנָה

שִׁלְהֵי דְּקַיְטָא.

אֵיזוֹ לֵאוּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

וְהָעַצְבוּת הַזֹּאת עַל שֶׁהַהַצָּגָה עוֹמֶדֶת לְהִסְתַּיֵּם

וְהָעֲנָנִים שֶׁהִתְרַבּוּ יוֹרִידוּ אֶת הַמָּסָךְ.

הַאִם הַשָּׁנָה מֵתָה לִפְנֵי שֶׁהִיא נוֹלֶדֶת?

הֲלֹא הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁלַּזְּמַן אֵין תְּחִלָּה וְאֵין תִּכְלָה.

הַאִם הַדַּעַת רַק חוֹשֶׁבֶת לָדַעַת

וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים?

פַּעַם יָדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת שִׁיר מֵהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.

הָאוֹר עִוֵּר וְהָרֵיקוּת פּוֹעֶרֶת אֶת רַחְמָהּ.

אֲנִי מַבִּיט סָבִיב.

זֶה אַחֵר.

זֶה כָּל־כָּךְ אַחֵר.

זֶה מָקוֹם אַחֵר.

זֶה לֹא הַמָּקוֹם שֶׁלִּי.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ שִׁירָה

כָּל־כָּךְ שׁוֹנָה, כָּל־כָּךְ חָפְשִׁית.

וַאֲנִי בַּמָּבוֹךְ שֶׁלִּי.

בַּמָּבוֹךְ הָאָרוּר שֶׁלִּי.

חוֹמוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן.

חוֹלֵם

לְדַלֵּג מֵעַל הַחוֹמוֹת

לְנוֹף אַחֵר

כָּל־כָּךְ שׁוֹנֶה, כָּל־כָּךְ חָפְשִׁי

וַאֲנִי בִּמְקוֹמִי.

מַה זֶּה עוֹלֶה לְנֶגְדִּי, מַה זֶּה עוֹלֶה?

מַדּוּעַ מַה שֶׁאֵינֶנּוּ, שָׁב וְנוֹכֵחַ?

הֲלֹא נֶעֱקַרְתִּי מֵהָעוֹלָם שֶׁרָאוּ עֵינַי כַּאֲשֶׁר נִפְקְחוּ לִרְאוֹת.

נֶעֱקַרְתִּי מִשָּׁרְשֵׁי יַלְדוּתִי, מֵאַרְצָהּ

עַל נַהֲרוֹתֶיהָ וּשְׂדוֹתֶיהָ, יַעֲרוֹתֶיהָ וַהֲרָרֶיהָ.

נֶעֱקַרְתִּי מִסְּבַךְ נְעוּרַי, מִקּוֹרוֹת בֵּית הוֹרַי, מֵרֵיחוֹ, מִקּוֹלוֹתָיו

מֵחִיּוּךְ אֲחוֹתִי.

שׁוּב וָשׁוּב שְׁאֵלוֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן מַעֲנֶה.

אֵיךְ חֲבֵרַי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם, כִּמְעַט לֹא צִמַּחְנוּ זָקָן, אֵיךְ?

שִׁבְעִים צִפָּרְנַיִם בִּבְשָׂרָם?

וְאָבִי, אֵיךְ? לָמָּה? לָמָּה גַּם זֶה?

וְאֶל מִי נִשְׁעֲנָה אִמִּי בְּרִגְעָהּ הָאַחֲרוֹן

וַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה.

אֲנִי עוֹצֵם עֵינַי וְרוֹאֶה: הָאָרֶץ, בִּזְכוּתָהּ אֲנִי חַי, פּוֹרַחַת עַכְשָׁו

עַד שִׁגָּעוֹן. כַּלָּנִיּוֹת לְבָנוֹת אֲדֻמּוֹת וּכְחֻלּוֹת וּוְרֻדּוֹת וּסְגֻלּוֹת

רַקָּפוֹת – הִרְהוּר בְּלִי שֶׁמֶץ רִשְׁעוּת, נוּרִיּוֹת, אִירוּסִים –

הֶבֶל דָּם הָעוֹלֶה מִמַּחְשָׁךְ, חַרְדָּל מַצְהִיב מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק.

אֲנִי שָׁכוּב בֵּינֵיהֶם כְּבִימֵי הַמִּרְעֶה, מֵעֲלֵיהֶם עָנָן מִתְגַּשֵּׁם.

הָאָרֶץ הַזֹּאת הַנִּצְלֵית בְּאִשָּׁהּ בְּקֵיצֶיהָ הָאֵינְסוֹפִיִּים

אֲנִי אָחוּז בָּהּ כְּיַבְּלִית, אֲנִי חוֹלֵם לֹא עָלֶיהָ

לְשׁוֹנָהּ לְשׁוֹנִי וְאַדְמָתָהּ אַדְמָתִי שֶׁתִּסְגֹּר מֵעָלַי זְרוֹעוֹתֶיהָ

וְאַמְתִּיק עִמָּהּ סוֹד עַל לֵדָה.

בְּהַפְצִיעַ הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַל גִּבְעַת הַמּוֹרֶה

וְהַגִּלְבֹּעַ מִתְעַרְטֵל מֵעַרְפִלֵּי בֹּקֶר כְּאִלּוּ הָיָה אַנַאפּוּרְנָה

וְהָעֵמֶק מִתְגַּלֶּה בְּבַת אַחַת בְּכָל יָפְיוֹ הָאֲבִיבִי

וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמַקְשִׁיב לַשָּׁקוֹן מֵהַפַּרְטִיטָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל בָּאךְ

וְשַׁעַר אַחַר שַׁעַר נִפְתָּח וְאֵין שׁוֹמֵר נוֹרָא מִקּוֹדְמוֹ בַּפֶּתַח

וּלְאַט אֲנִי מַשִּׁיל מִמֶּנִּי אֶת יִצְרִי הָרַע וְאֶת אַכְזָרִיּוּתִי הָאֱנוֹשִׁית

וְתוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹמָם מֵעֵין חֶמְלָה, חֶמְלָה עַל כָּל הַקַּיָּם

וְרָצִיתִי לוֹמַר: גַּם עַל הַלֹּא קַיָּם, כִּי הֲרֵי כֻּלָּנוּ נִדּוֹנִים.

וּלְפֶתַע נִרְאֶה לִי צִבְעָן שֶׁל הַחָטְמִיּוֹת הַשָּׁנָה אָדֹם

שֶׁעוֹד לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהוּ.

הוֹ, כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת מִמַּעֲרָב עַד מִזְרָח

הַכִּכָּרוֹת הַקְּטַנּוֹת הַמַּמְתִּיקוֹת סוֹד, הַפִּנּוֹת הָאִלְּמוֹת

שֶׁאֵינָן מְגַלּוֹת מִי בָּא מֵעֶבְרָן, הַגְּשָׁרִים, קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים

וְהַמַּיִם הַזּוֹרְמִים אִטִּיִּים כְּנֶּצַח וּזְרִיזִים כְּמִשְׂחֲקֵי מַחֲבוֹאִים

אוֹ שׁוֹצְפִים בְּבוֹאָם מֵהֶהָרִים הָרְחוֹקִים, מֵהַהִימָלָיָה אוֹ מֵהַטַּטְרָה.

וְהִנֵּה הַמִּלְחָמוֹת הַקַּיָּמוֹת תָּמִיד הִשְׁתִּיקוּ אֶת עַצְמָן כָּלִיל

לִכְבוֹד שִׁיר זֶה שֶׁהוּא שִׁיר תּוֹדָה

תּוֹדָה עַל שֶׁאָהֲבָתִי נֶעֶנְתָה בְּאַהֲבָה וְלֹא נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי בְּזִקְנָתִי

תּוֹדָה עַל שֶׁלֹּא כָּל הַפָּנִים שֶׁעוֹבְרוֹת עַל פָּנַי עֵינֵיהֶן בּוֹהוֹת

תּוֹדָה שֶׁכָּךְ וְתוֹדָה שֶׁעוֹד הָיִיתִי מְסֻגָּל לוֹמַר כָּל זֹאת.

אֵין בִּרְצוֹנִי לְהִפָּרֵד. בְּרוּכִים הַבָּאִים אַחֲרַי.