נולד: 1893, הולוסקוב, אוקראינה; הוצא להורג אוגוסט 1952, בריה"מ
מצעירי "החבורה הקיובית', ולימים – מן הבולטים בשירת יידיש בבריה’מ. מגדולי סופרי־הילדים: יצירותיו לילדים תורגמו לשלושים לשונות סובייטיות וראו אור בק’ל מהדורות. ראשוני שיריו, וכן ספרו ‘1919’ שיצא לאור בגרמניה, הם פריים של ימי הזעזועים, התקווֹת והפרעות שלאחר־אוקטובר, והיה בהם מריגושי הסערה ומתוגת אין־האונים של העם. רטטה בו נימה עממית חזקה, והיתה בו חיוּת טבעית עם נטיה נמרצת לגרוטסקי ולדמיוני. ראשיתו השירית הבטיחה יותר מאשר קיימה; ודאי גרמו לכך מגמות ביצירה הסובייטית. ישר־קו היה המשורר, ואורח־כתיבתו המקורי לא הלם תרועת הימים. שירי־הילדים שלו נתברכו בלשון עממית, קרובים הם ואינטימיים, ריאליים ועשירים קסמי־ציור, רבי־משובה – ותוכם רצוף מוסר־השכל חינני.
יליד הולוסקוב, מחוז ביאלטה לחופו של הבּוּג, גדל באוּמן, פלך קיוב. לאחר המהפכה יצא לחוץ־לארץ, שהה בברלין ובהאמבורג, ב־1926 חזר לבריה’מ. ספרו האחרון ‘כתבים נבחרים’ יצא לאור במוסקבה 1948 והוא כינוס של שלושים שנות יצירה. ב־1948 נכלא עם שאר גדולי ספרות יידיש בבריה’מ, והוא, ידידם של הילדים, ואשר ליבו אמונה בארץ הגדולה – בין רצוחי־מלכות, 12 באוגוסט 1952.
לוּ אַךְ אַתְקִין עַד גֶּמֶר כִּנּוֹרִי הַדַּק.
אֶגְלֹף אוֹתוֹ וַאֲחַטֵּב זֶה יוֹם תָּמִים.
מִקֻּפְסִית שֶׁל גַּפְרוּרִים, בְּאֶצְבָּעוֹת קוֹדְחוֹת,
אֶגְלֹף אוֹתוֹ וַאֲחַטֵּב זֶה יוֹם תָּמִים.
– רוּחַ קֶטֶב, אַתְּ חַכִּי מֵעֵבֶר לְדַלְתִּי.
מֻכְרָח אֲנִי הַקְצִיעַ שִׁפּוּלָיו.
אַתָּה, הַמָּוֶת, עַל סִפִּי עֲצֹר וּשְׁמֹר.
מֻכְרָח אֲנִי לְהַחֲלִיק עוֹד אֶת רֹאשׁוֹ.
לִקְבֹּעַ יְתֵדוֹת בְּצַוָּארוֹ הַקָּט.
נִימִים לִמְתֹּחַ מְלֹא אָרְכּוֹ.
מִתְהוֹלְלִים כְּבָר הַלִּסְטִים בַּבַּיִת הַשָּׁכֵן,
וּכְבָר דַּלְתִּי הֵגִיפוּ בְּמַבָּט־עֵינָם.
הוֹ, עוֹד נִימָה שֶׁל רֹאשׁ אֶל הַכִּנּוֹר…
אַל חֲרָדָה, יַקִּירָתִי: רַק עוֹד נִימִית.
כִּנּוֹר זוּטָר לַבֵּן הַחֲוַרְוָר.
הָהּ, מִי יִתֵּן, לְאֹרֶך־יָמִים!
עֵשָׂו שָׂעִיר, בְּרוּךְ רֵיחַ הַשָּׂדֶה!
חַבְתִּי חוֹב לְךָ יָשָׁן –
שָׁקוּעַ בְּעָמְקִי מוּטָל הוּא,
קָבוּר בְּאוֹצְרוֹתַי הַטְּמוּנִים.
עֵשָׂו,
בַּחֲשַׁאי, מֵאַחֲרֵי כְּתֵפֶיךָ,
בַּלָּאט, סוֹפֵג הָיִיתִי רֵיחַ גּוֹרָלְךָ,
אֶת הַשִּקּוּי הָעַז
שֶׁל הַשָׂדֶה, נוֹדֵף מִמְךָ.
עֵשָׂו,
גְּדָל־שֵׂעָר, בִּרְכַּת אַבָּא כְּהֵה־עֵינַיִם
עַל רֹאשְׁךָ, רֹאשׁ יַעַר־עַד,
בָּהִיר וָרַךְ –
אַל־נָא תְּהִי נוֹשֶׁה עַתָּה. אַל־נָא תְּהִי נוֹשֶׁה.
טִפִּין־טִפִּין שֶׁלְךָ נָשְׁרוּ
לְתוֹךְ עָצְבִּי כְּבַד־יָמִים.
טִפִּין־טִפִּין יָצְאוּ
עִם הַנְּשָׁמוֹת לֹא־יִסָּפְרוּ
בְּאֵפֶר־הַדְּרָכִים,
בְּאֵפֶר הַהֱיוֹת…
עֵשָׂו,
בְּעֵמֶק הָעֱנוּת, הַמִּשְׂתָּרֵעַ, שֶׁל קַדְמוּת עוֹבֶשֶׁת
רֻקַּם,
נִטְוָה,
אֹרַג
לִבִּי זֶה הַקַּדְמוֹן,
חֲלוֹמִי זֶה הָעַתִּיק,
מַבָּטִי שָׁחוֹר־מַבְהִיק –
חַפֵּשׂ־נָא שָׁם, בַּקֵּשׁ.
עֵשָׂו,
שׁוּבָה אֶל כִּבְשׂוֹתֶיךָ.
לַמַּעְיָנוֹת שֶׁלְּךָ הָרֵיחָנִים.
שִׂימָה עֲלֵיהֶם יָדְךָ,
יָדְךָ הַשְׂעִירָה מֵאָז…
אַתָּה, הַכָּרוּךְ אַחֲרַי;
זוֹכֵר אוֹתִי
בְּעֵת אֶשְׁכַּח עַצְמִי;
שׁוֹמֵר בְּמַבָּטֵי־תָּמִיד
חַיַּי עַזֵּי־מִזְרָם;
אַתָּה, זוֹכֵר־אָבִי
וּמְצַפֶּה אֶל יַלְדִּי –
אַתָּה, יָדִיד נִצְחִי עָלוּם! –
הַט חֶסֶד לִשְׁאֵלָתִי:
אַל־נָא תַּרְאֵנִי אֶת חַיַּי חָיִיתִי־כְּבָר!
תָּמִיד־תָּמִיד הִפְצִיעַ שַׁחַר –
תַּשׁ כֹּחִי…
תָּמִיד, מֵאָז יַלְדוּת,
בְּקֶרֶן־רְחוֹבוֹת עָמַדְתִּי,
תָּמִיד חָלַף עָלַי רָפוּי
הַפֶּצַע הַפָּתוּחַ, ־
מְרֵרָתִי פָּלַטְתִּי.
בְּקֶרֶן רְחוֹבוֹת,
בְּקֶרֶן־רְחוֹבוֹת…
תָּמִיד־תָּמִיד הִפְצִיעַ שַׁחַר –
תַּשׁ כֹּחִי…
יָדִיד!
הַסְתִּירָה מִפָּנַי הַדַּף חָיִיתִי־כְּבָר,
הָפְכֶנּוּ, נַעֲוֵה־פָּנִים,
אֶל שְׁחוֹר־הַקִּיר: הַשִּׁכָּחוֹן!
יָדִיד!
מֵאָז הֱיוֹת אָדָם וְעַד עַתָּה
עֲדַיִן רֹאשׁ אֶחָד לִי, לֵב אֶחָד,
מֵאָז הֱיוֹת אָדָם וְעַד עַתָּה
עֲדַיִן אַפְלוּלִית הִיא, אַפְלוּלִית הַנְּשָׁמָה…
וְתָמִיד־תָּמִיד הִפְצִיעַ שַׁחַר –
תַּשׁ כֹּחִי…
הַסְתִּירָה מִפָּנַי הַדַּף חָיִיתִי־כְּבָר,
הָפְכֶנּוּ אֶל שְׁחוֹר־הַקִּיר: הַשִּׁכָּחוֹן!
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.