נולד: 1893, הולוסקוב, אוקראינה; הוצא להורג אוגוסט 1952, בריה"מ

מצעירי "החבורה הקיובית', ולימים – מן הבולטים בשירת יידיש בבריה’מ. מגדולי סופרי־הילדים: יצירותיו לילדים תורגמו לשלושים לשונות סובייטיות וראו אור בק’ל מהדורות. ראשוני שיריו, וכן ספרו ‘1919’ שיצא לאור בגרמניה, הם פריים של ימי הזעזועים, התקווֹת והפרעות שלאחר־אוקטובר, והיה בהם מריגושי הסערה ומתוגת אין־האונים של העם. רטטה בו נימה עממית חזקה, והיתה בו חיוּת טבעית עם נטיה נמרצת לגרוטסקי ולדמיוני. ראשיתו השירית הבטיחה יותר מאשר קיימה; ודאי גרמו לכך מגמות ביצירה הסובייטית. ישר־קו היה המשורר, ואורח־כתיבתו המקורי לא הלם תרועת הימים. שירי־הילדים שלו נתברכו בלשון עממית, קרובים הם ואינטימיים, ריאליים ועשירים קסמי־ציור, רבי־משובה – ותוכם רצוף מוסר־השכל חינני.

יליד הולוסקוב, מחוז ביאלטה לחופו של הבּוּג, גדל באוּמן, פלך קיוב. לאחר המהפכה יצא לחוץ־לארץ, שהה בברלין ובהאמבורג, ב־1926 חזר לבריה’מ. ספרו האחרון ‘כתבים נבחרים’ יצא לאור במוסקבה 1948 והוא כינוס של שלושים שנות יצירה. ב־1948 נכלא עם שאר גדולי ספרות יידיש בבריה’מ, והוא, ידידם של הילדים, ואשר ליבו אמונה בארץ הגדולה – בין רצוחי־מלכות, 12 באוגוסט 1952.