פניה ברגשטיין

מִנְחַת שִׁירִים לְךָ הֵבֵאתִי

מִדַּרְכֵי נֵכָר,

מֵחֶמְדַּת־מַרְאוֹת הָשְׁקֵיתִי

לֹא אָבִיא דָבָר.


לֹא יְקוֹד זְרִיחוֹת הֵאִירוּ,

וְלֹא פַּז הַיּוֹם,

רַק שִׁירִי אֲשֶׁר אָשִׁירָה

בְּשוּבִי הֲלוֹם.


רַק שִׁירִי לְךָ אָבִיאָה

מִדַּרְכִּי מִנְחָה,

זֶה הַשִּׁיר רַק לִי הוּא, לִי הוּא,

זֶה הַשִּׁיר – לְךָ!

א

אֶזְכֹּר עֵינַיִם אֲפֹרוֹת־מַבָּט,

תַּלְתַּל זָהֹב וּמֵצַח מְהֻרְהָר.

וְכֹל דְּמוּתְךָ כְּשַׁחֲרִית־שַׁבָּת

מְעֻלָּפָה אוֹר־שֶׁמֶשׁ מְסֻתָּר.


אֶזְכֹּר כְּתֵפֶיךָ הַכְּפוּפוֹת קִמְעָה

כְּתַחַת עֹל כָּבֵד וְלֹא־נִרְאֶה,

וְהֵד עָגְמָה בְּמִצְעָדְךָ הָמָה

כֹּה חֲרִישִי, כָּמֵהַּ וְקוֹרֵא.


מַעְיָנוֹת שֶׁל כָּל הֶאֲבִיבִים

בִּלְבָבִי הָמוּ אָז לִקְרָאתְךָ,

וְטַלְלֵי־שְׂפָתַי כִּרְבִיבִים

כָּמְהוּ לְשֶׁמֶשׁ בְּלוֹרִיתְךָ.


אַךְ נָם הַזִּיו בְּעַרְפִלֵּי הַתֹּם,

וַחֲלוֹמִי נָבוֹךְ לְמַבָּטְךָ אִלֵּם.

אֵין־מַעֲנֶה הָלַכְתָּ מֶנִּי דֹּם

וְצַעַדְךָ בָּרַחַק נִתְעַלֵּם.


ב

בְּדַרְכְּךָ לֹא עֲצַרְתִּיךָ

וְלֹא קָרָאתִי: הִנְנִי!

חֲרִישִׁית אַךְ בֵּרַכְתִּיךָ

בְּמַבַּט עֵינִי.


וְאַתָּה הַרְחֵק הִרְחַקְתָּ,

עַל כְּתֵפֶיךָ עֲמוּסוֹת

אֵי־לְאָן אִתְּךָ נָהַגְתָּ

עֹל־פְּלָאִים וְעֹמֶס־סוֹד.


וְאִתְּךָ הָלֹךְ הָלָכוּ

חֲלוֹמוֹת־יַלְדוּת בָּרִים,

וְיָמַי עָגְמוּ וְשַׁחוּ –

שָׁוְא בִּקְשׁוּךָ בֵּין זָרים.


ג

לֹא שִׂיחַ־רֵעִים יִקְשְׁרֵנוּ,

לֹא נִשְׁבַּעְתָּ לִי נֶאֱמָנוֹת,

טֶרֶם פְּרֹחַ קָמְלוּ נִצָּנֵינוּ

בְּלִי שַׁלֶּכֶת שֶׁל זִכְרוֹנוֹת.


מִשְׁעוֹלֶיךָ בַּחֶלֶד אָבָדוּ,

אֶת אוּרֶיךָ כִּבָּה הַמֶּרְחָק,

עֵינַי לַהַט־שֶׁמֶשׁ חָמָדוּ,

וְשִׁמְךָ הֶחֱוִיר וְנִמְחַק.


לֹא מִכְתָּב שֶׁנִּשְׁאַר לְמִשְׁמֶרֶת

לֹא תְּמוּנָה יְשָׁנָה, דְּהוּיָה,

לֹא אוֹת לִי מִמְּךָ וּמַזְכֶּרֶת

לִנְצֹר בָּהּ אֲשֶׁר לֹא הָיָה.


ד

כָּל אֲשֶׁר לֹא הָיָה

וַאֲשֶׁר לֹא הִגִּיעַ,

וְהָיֹה לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם –

בִּי הוֹמֶה כִּבְדָיָה,

כְּשִׁיר־עֶרֶשׂ יַרְגִּיעַ

בְּקוֹל־לְחָשִׁים נֶעֱלָם.


וְאוּרִים לֹא־דָלְקוּ,

וּפְרָחִים לֹא־פָּרָחוּ

אֶשָׂא בְּלִבִּי בִּי דוּמָם.

צְעָדִים שֶׁחָמְקוּ

אֶל דַּרְכִּי לִי אָרָחוּ

וְקָרְבוּ הָאַפְסַיִם עִמָּם.


וִיגוֹן אִלְמְךָ,

וְעַצֶּבֶת עֵינֶיךָ

כְּטַל עַל דַּרְכִּי יְשׁוֹבֵב.

עֵר בִּי שִׁמְךָ

עֵת דּוּמָם אֲכַנֶּךָ:

בְּכוֹר־חֲלוֹמוֹת מְלַבְלֵב!

א

לַיְלָה שָׁחוֹר, רֵיחָנִי וְדוֹמֵם.

גֶּשֶׁם־קַיִץ חָלַף וְנִכְלָא.

וְרַחַשׁ טִפּוֹת בּוֹדְדוֹת וְחַמּוֹת,

אַט נוֹשְׁרוֹת בְּחֶבְיוֹן אֲפֵלָה.


שַׁחַק קָרוֹב וַאֲטוּם־דּוּמִיָּה

אוֹר־כּוֹכָב בִּשְׁחוֹרוֹ הֶחְבִּיא.

רֵיחַ־שִׁטָּה מְבֻשָּׂם וְחָרִיף

גַּל רָחוֹק אֶל עֶבְרֵנוּ הֵבִיא.


בָּאֹפֶל הֶחָם, הָרוֹטֵט וְקַשּׁוּב,

רַד הַכֹּסֶף סָתוּם וְאִלֵּם,

וְצַמֶּרֶת־הָעֵץ רְסִיסֶיהָ תַּשִּׁיר

עַל סְגוֹר־עַפְעַפַּיִם חוֹלֵם.


ב

בִּשְׂדֵרוֹת הַגַּנִּים הֹעֲלוּ הָאוֹרוֹת,

וְהַיֶרֶק עָטָה זֹהַר אֵשׁ.

כִּנְהֹר הֶעָלִים בְּיִפְעַת יְקָרוֹת

נוֹגֵהַּ הַלֵּב הָרוֹגֵשׁ.


עֲצֶרֶת קֹרְאָה עַל צַמֶּרֶת וָעֵץ,

עַל שִׂמְלַת־אֲבִיבִי הַלְּבָנָה,

וְאֹשֶּר אֵין־שַׁחַר וְרֶנֶן אֵין־קֵץ

יַעֲטוּנִי כְּזֹךְ עַנָנָה.


מֵאֹפֶל־צַמֶּרֶת זוֹרְמִים הָאוֹרוֹת,

וּבָאוֹר – רֶטֶט־צֵל יְלַטֵּף.

טוֹב נוּעַ עִם עֶרֶב בְּלֵב הַשְּׁדֵרוֹת

וְזִיק גַּחְלִילִית עַל כָּתֵף.


ג

שְׁלוּלִית מְהַבְהֶבֶת בְּאוֹר־הַפַּנָּס,

הַגָּן מִתְנַשֵּׁם מְטֹהָר,

וְהָרוּחַ הֵבִיא בִּכְנָפָיו צוֹנְנוֹת,

רֵיחַ רָחוֹק שֶׁל נָהָר.


וּשְנֵינוּ דוֹלְגִים עַל גַּבֵּי שְׁלוּלִיּוֹת,

יָד בְּיָד, כְּמוֹ אָח וְאָחוֹת,

וּדְבָרִים שֶׁל הֲבַאי, בִּמְשׁוּבַת עַלִּיזִים

שִׂפְתוֹתֵינוּ בְּגִיל מְשִׂיחוֹת.


עַד בָּאנוּ אֶל אוֹר־הַפַּנָּס הַקָּרוֹב,

וּפֶתַע עָמַדְנוּ עָמֹד.

וְאַתָּה לִי אָמַרְתָּ: "יָפוּ אֶגְלֵי טַל

עַל שַׂעֲרוֹתַיִךְ מְאֹד".


וַאֲנִי הֶחֱרַשְׁתִּי. וְרַעַם רָחוֹק

עָנָה לִדְבָרֶיךָ כְּהֵד.

וְאוֹר־מַבָּטְךָ לִי הִגִּישׁ כְּבָרָק

אֶת שַׁרְבִיט הַמַּלְכוּת הַרוֹעֵד.

רָזִי מְשַׂגְשֵׂג בְּחֶבְיוֹן יְמֵי־אֵלֶם,

כְּפֶרַח עָנֹג בְּסִתְרֵי־יְעָרוֹת.

עֵין־חַמָּה לֹא תֶחֱזֶה בְּגוֹנֶי־הַכֹּתֶרֶת,

יַד נָכְרִי הַגִּבְעֹל הָרוֹטֵט לֹא תִּכְרֹת.


רָזִי בְּמִפְנֵה־הַשְּׁבִילִים יְצַפֶּה לִי,

בִּשְׁרַב הַדְּרָכִים יְהַבְהֵב נִפְלָאוֹת.

מִצַּמֶּרֶת כָּל עֵץ, מִכּוֹכָב בָּרָקִיעַ

אֵלַי יִשָּלַח כְּמַזְכֶּרֶת וָאוֹת.


פַּרְפַּר צְחוֹר־כָּנָף בְּרִפְרוּף יִשָּׂאֶנּוּ,

קְטֹן־עָלֶה מַחֲרִישׁ – לוֹ מוֹלֶדֶת וָחֵיק.

אֵלַי מִכָּל עֵבֶר בְּאֶלֶף עֵינַים

רָזִי הֶחָבוּי מִצְטַחֵק.

צִיץ אֶחָד קָטָן קָטַפְתִּי,

נֶטַע אַרְגָּמָן.

פֶּרַח־זִיו אֶחָד גָּנַבְתִּי

מִן הַגָּן.


חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ נְשָׂאתִיהוּ

אֶל חַדְרֵי בֵיתִי,

וְיָדַעְתִּי: לִי הוּא, לִי הוּא

עַד מוֹתִי.

צִפּוֹר צִיְּצָה עַל חַלּוֹנִי עַל סַף הַיּוֹם –

אַתָּה הוּא זֶה, שֶׁבֵּרַכְתַּנִי לְשָׁלוֹם.


מֵעָל, מִתְּכוֹל מַעֲמַקִּים, נִשְׁקַף קְטֹן־עָב –

יָדַעְתִּי: זֶה אַתָּה שָלַחְתָּ לִי מִכְתָּב.


רַכֶּבֶת בִּשְׁרִיקָה קָרְאָה מִתְּהוֹם הַלֵּיל –

קוֹלְךָ הוּא, אַאֲזִינָה, לִשְׁלוֹמִי שׁוֹאֵל.


הַסְכֵּת: מַשַּב־הָרוּחַ תְּשׁוּבָתִי מֵבִיא,

וְעַל כַּנְפֵי פַּרְפַּר שָׁלוּחַ מִכְתָּבִי.

יֵשׁ אֹרֶן אֲדֹם־צַמֶּרֶת

עַל סֶלַע בְּלֵב הַחֻרְשָׁה,

יָדַעְתִּי, חוֹלֶה הָאֹרֶן,

חוֹלֵה אַהֲבָה אֲנוּשָׁה.


מִטְפַּחְתִּי אֲדֻמָּה לוֹהֶבֶת

כְּגַחֶלֶת־יְקוֹד לוֹחֲשָׁה.

נָפְלָה בְּגִזְעִי שַׁלְהֶבֶת,

צָדוּנִי מוֹסְרוֹת אִשָּׁהּ.


שָׁבוּנִי עַנְפֵי הָאֹרֶן,

אֵשׁ צַמֶּרֶת וְאֵשׁ צַמָּה.

מִתְנַדְנֶדֶת חֻפַּת הָאֹדֶם

לִהֵד צַעַדְךָ בִּדְמָמָה.


מְחָטִים אֲדֻמּוֹת יַסְתִּירוּנִי,

הַסְּלָעִים יִרְבְּצוּ אִלְּמִים,

וְעָנָף לֹא יְגַל לְשֹׁרֶשׁ

עֵת לִבְּךָ יִקְרָא בִּשְׁמִי.

1

וּכְשֶׁתֹּר הָאָבִיב יַגִּיעַ,

עָנָן אֶת חַגִּי לֹא יָעִיב,

וְכָל הְשְּׁבִילִים לְרַגְלֵינוּ,

יַמְתִּינוּ עִם תֹּר הָאָבִיב.


אָז שִׁיר נַעֲרוֹת הַכֶּרֶם

בְּלֶחְיִי הַנִּכְלֶמֶת יַוְרִיד,

וַחֲלִיל־הָרוֹעִים יְלַמֶּדְךָ

אֲשֶׁר לְךָ פִּי לֹא הִגִּיד.


וּשְׁנֵינוּ נֵצֵאָה לָעֹמֶר,

אַתָּה תָּנִיף הַמַּגָּל

וַאֲנִי אֶשָּׂא שִׁבֳּלֶיךָ –

וְסוֹדֵנוּ יִתְגָּל.


כָּל גַּנֵּי־הַחֶמֶד יַלְבִּינוּ,

בְּלוֹרִיתְךָ עֵינַי תָּעִיב,

הַשְּׁבִילִים לְרַגְלֵינוּ יַמְתִּינוּ,

וְיַגִיעַ תֹּר הָאָבִיב.


  1. אָבִיב: לשיר חוּברה מנגינה ע"י אברהם דאוס.  ↩

א

אֲפַתַּח שְׂעָרִי

מוּל רוּחוֹת קַלִּילִים,

עוּפָה־עוּף אֶל בְּחִירִי

תַּלְתַּלִּים־תַּלְתַּלִּים.


הוּא אֵינוֹ עוֹד אִתִּי,

הוּא בַּדֶּרֶךְ נוֹדֵד.

טוּס, הֱיֵה לְרִשְׁתִּי

בָּהּ לָכֹד יִלָּכֵד.


שָׂא, הָרוּחַ הַקַּל,

שְׂעָרִי וְסוֹדִי,

וְלַדֶּרֶךְ שְׁאַל

בָּהּ הָלַךְ־לוֹ דוֹדִי.


ב

הִתְנַפְנֵף, תַּלְתַּלִּי,

מֵעָנָן בַּמִּזְרָח,

מִשִּׂיחִים מְצִלִּים,

מִנִּצָּן שֶׁפָּרַח.


הִשְׁתַּזֵּר, בְּהִירִי,

בָּאִילָן הַיָּרֹק,

הִתְלַוֵּה לִבְחִירִי

עֲלֵי דֶרֶךְ רָחוֹק.


הֲבִיאֶנּוּ בִּסְבַךְ

מֶשְׁיְךָ הַטָּהוֹר,

זִכְרוֹנִי בַּל יִשְׁכַּח,

לְבָבִי כִּי יִזְכֹּר.


ג

כִּי יַרְחִיק לַהֲלֹךְ

עַד מְאֹד אֲהוּבִי,

תִּמְשְׁכֵהוּ מָשֹׁךְ

חֲזָרָה אֶל נָוִי.


תִּלְכְּדֵהוּ בְּאוֹן,

תִּמְשְׁכֶנּוּ בְּעֹז,

עַד יַקִּיש עַל חַלּוֹן

וְלִבִּי יַעֲלֹז.


אָז לָרוּחַ אֲצַו

לִסְרֹק שְׂעָרִי,

כִּי דוֹדִי לִי יִצַף

בְּפִתְחֵי שַׁעֲרִי.

צִלְךָ מְחַכֶּה לִי עִם עֶרֶב,

עֵינְךָ קוֹרְאָה לִי בַּיּוֹם,

קוֹלְךָ נַעֲנֶה לִי בְּרֶטֶט,

וְצַעַדְךָ צַעֲדִי יַהֲלֹם.


צְחוֹקִי יַרְנִינְךָ לְלֹא־פֶשֶׁר,

תּוּגָתִי בְּעֵינֶיךָ תָּלִין,

סִפּוּרִי בִּלְבָבְךָ יִצְטַנֵּעַ,

וְשִׁירִי חֲלוֹמְךָ יַאֲזִין.

א. הַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ

הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ לֹא סֻפַּר.

הַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ לֹא הוּשַׁר.

הָאֶתְמוֹל מֵעוֹלָם לֹא הָיָה

הַיּוֹם,

וְאַף לֹא יִהְיֶה

מָחָר.


צְעָדֵינוּ הִפְלִיגוּ

לִקְרַאת,

וְלֹא נִתְּנָה הַמַּתָּת.

בְּמַעֲלֵה־הָהָר,

בָּרוּחַ הַקַּר –

הַחֶבֶל נִשְמַט

מִן הַיָּד.


וְלֹא צָנַחְנוּ.

רֻמְּתָה הַתְּהוֹם הַקְּרוּעָה

וְצִפְּתָה לִבְשָׂרֵנוּ

פָּצוּעַ וָזָב

לַשָּׁוְא.


בַּסְּלָעִים הַזְּקוּפִים

וּתְלוּלִים,

סְעִיפֵי סְעִיפִים –

שְׁבִילִים.

וַנֵּלֶךְ

אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּו הָעַרְעָר

בָּהָר.


מֵעַל לְיוּבַל

שֶׁפָּנָיו זַכִּים וּצְלוּלִים

יִפָּגְשׁוּ הַשְּׁבִילִים –

הַשְּׁבִילִים הַפְּרוּעִים

שֶׁל הָהָר.

מָחָר.



ב. בַּת־קוֹל

מִנֶּכֶר הַשְּׁבִילִים

בַּת־קוֹל רָפָה מַגַּעַת.

בְּלֵב הָעַרְפִלִּים

תְּפִלַּת־דְּרָכִים בּוֹקַעַת.


בָּרוּחַ הָרָעָה

הֵלֵב הַרְבֵּה שּׁוֹכֵחַ,

בִּזַעַף הַמּוֹרָא

הַכֹּל סוֹלֵחַ.


עַל כֵּן,

עֵת קַר לְךָ –

אַרְעִידָה כָּכָה.

מַר לְךָ –

נַפְשִׁי בִּי מִשְׁתּוֹחַחַת.

הוּחַם לְךָ מְעַט –

יָדִי הָרְחוֹקָה הִיא

שֶׁסָּכָכָה.


ג. קוֹל־דְּמָמָה

לֹא גוֹנֵי־מִלִּים בְּשֶׁפַע

וַעֲתֶרֶת זֵר.

רַק שִׁבֹּלֶת לֶחֶם

פְּעוּטָה,

פְּשׁוּטָה,

מִלָּה אַחַת וְלֹא יוֹתֵר:

אַתָּה.


לֹא גַּלִּים הוֹמִים בְּקֶצֶב

וְעוֹנִים.

לֹא כִּנּוֹר וָקֶשֶת

שִׁיר נוֹגְנִים.

רַק מִלָּה אַחַת

לְךָ מֻגֶּשֶׁת:

אַנִי.

א. כְּחוֹל

בְּכָל לֵילוֹת הַכְּחוֹל בִּקַּשְׁתָּ אוֹר עֵינַי,

בְּלַהַט שׁוֹשַׁנִּים טָעַמְתָּ שִׂפְתוֹתַי,

אֶל פְּתַלְתֻּלֵּי שְׁבִילִים בְּנוֹת־הֵד־קוֹלִי קְרָאוּךָ,

בִּסְעוֹר הַמְּדוּרוֹת שַלְהֲבוֹתַי לִבּוּךָ,

בְּרֹן הַדּוּמִיּוֹת עַל דְּמִי אִיִּים עָגַנְתָּ,

מִכְמֹרֶת כָּל עוֹרְקֶיךָ לְאִלְמִי טָמַנְתָּ –

וְהֶאֱזַנְתָּ.


ב. עָוֹן

בְּכָל הִבְהוּב מָגוֹר עָלַי נִצַּבְתָּ,

מַזְכִּיר־עָוֹן בְּצֶלֶף מְיַסֵּר.

בְּשַׁפּוּדֵי הַכְּפוֹר, בְּלַהֲבוֹת דִּי־נוּר

נָקַב מְחִירוֹ הַיַּיִן הַחוֹמֵר.

כְּחֶרֶב מִתְהַפְּכָה עָלַי הוּנַפְתָּ

בְּלַהַב מְסַנְוֵר.


אָז בִּשְׂפָתַי הַחֲרֵרוֹת מָחִיתִי,

אָז בְּשִׁנַּיִם הֲדוּקוֹת דָחִיתִי

צֵל שִׁמְךָ מִכָּל סִתְרֵי גְנָזַי:

לֶךְ לְךָ וְאַל תָּשׁוּב עוֹד לְעוֹלָם!

יִשְׁלֶה הַיּוֹם – חֶלְקַת אֲגָם.

יַדְמִים הַלַּיְלָה – רֶדֶם תָּם.

סְטֵה, חֲלֹף, וְאַל תָּשׁוּב –

הִבְהוּב עָוֹן שָכוּחַ,

רֵיחַ לֹא נָמָר וְלֹא־סָלוּחַ.


ג. אוֹר

בִּכְסוּת עָבֵי שָׁמַיִם,

בְּסֵתֶר זַעַף עַפְעַפַּיִם,

נִצְנוּץ שְׁמֵי אוֹר מַבְהִיר.

שָׁעָה שֶׁל חֶסֶר מְבֹרֶכֶת,

שִׁמְךָ כְּעַיִן מְחַיֶּכֶת

בִּסְבַךְ־גַּבּוֹת זָעוּף

וּטְעוּן חֵמָה.

וְרֵיחַ מוֹר לָאֲדָמָה.

וְגַל לְגַל יִשַּק

בְּלֵב אֲגָם.

וְלַיְלָה עֵר

בְּנֶשֶׁב חָם,

וְקוֹלְךָ מָלֵא וָתָם

בְּסֵתֶר כֹּל,

מֵעַל לַכֹּל –

קַיָּם!

א

עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ בַּלָּאט

וְכָבוּ בָּן אִשֵּי הַזַּעַם.

וְאַחַר שׁוּב יַכְחִיל הַמַּבָּט

וְיַבְהִיר נִכְחִי כְּמוֹ פַּעַם.


חַשֵּׁק שִׂפְתוֹתֶיךָ וְדֹם,

דָּבָר אַל תֹּאמַר לְיַסְרֵנִי,

וּשְׂחוֹקְךָ לִי יַזְרִיחַ כְּיוֹם

עַל פְּנֵי מְעוֹנֵנוּ.


וְיָדְךָ אַל תּוֹצִיא מִיָּדִי,

עַד נָבוֹא אֶל קִצָּהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ.

עַד תֻּמָּהּ, אָנָּא תֵּן, יְחִידִי,

וּבְצֵל כְּנָפְךָ אֶסָּתֵרָה.


ב

שִׁמְךָ בִּי נִרְדַּם כְּתִינּוֹק,

וּבְקִרְבִּי אֶשָּׂאֶנּוּ בְּשֶׁקֶט.

עַל נֶשֶׁב־צְלִילוֹ הַמָּתוֹק

נְשִׁימָתִי מִתְרַפֶּקֶת.


בְּעֶרֶשׁ־חֲלוֹם יִשַּׁנְתִּיו,

וְהוּא נָם שְׁנָתוֹ שָׁם לָבֶטַח.

מַלְאֲכֵי־עֶרְגּוֹנִי קַלֵּי־זִיו

שׁוֹמְרִים עֲלֵי־פֶּתַח.


הַשַּׁחַר הֵנֵץ, וּכְנַף־יוֹם

מַבְהִירָה וְהוֹלֶכֶת.

נַעֵר אֶת קוּרֵי הַחֲלוֹם

וַהֲשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ!


ג

לְחִיצַת יָדְךָ הַטּוֹבָה,

יָדְךָ הַחַמָּה, לִי תִּמְתַּק

כְּפַת־לַחְמָהּ שֶׁל הָאֵם

לַחוֹזֵר לְבֵיתוֹ מִמֶּרְחָק.


מֵעֲתֶרֶת אוּרֵי־צִבְעוֹנִין

כְּחוֹל מַבָּטְךָ לִי יִיקַּר,

כְּנוֹף־הַיַּלְדוּת הָרִאשׁוֹן

מִתִּפְאֶרֶת נֵכָר.


וְקוֹלְךָ הַקּוֹרֵא לִי בִּשְׁמִי

יַעַטְפֵנִי בְּזִיו־הַשָּׁלוֹם,

כַּעֲטֹף נְגֹהוֹת הַיְקוּם

עַל סִפּוֹ שֶׁל אוֹר־יוֹם.

הִנְנִי וְאָשִׁירָה לִי שִׁיר לְנַפְשִׁי,

אָשִׁירָה לָהּ חֶרֶשׁ.

כְּמוֹ לְתִינוֹק שֶׁעָיֵף מִלִּבְכּוֹת –

שִׁיר־עֶרֶשׂ.


הִנְנִי וַאֲסַפֵּר לְעַצְמִי אַגָּדָה,

עַל פֶּלֶא מַמְלֶכֶת.

וְדַמֵּה אֲדַמֶּה כִּי נִתָּן לִי לָקוּם

וְאֵלֶיהָ לָלֶכֶת.


הִנְנִי וְאֶבְדֶה לִי צִבְעֵי־אַרְגָּמָן

וְזֹהַר בָּרֶקֶת,

וַעֲטֶרֶת אוּרִים עַלִּיזִים אֶת מִצְחִי

מַכְתִּירָה וְחוֹבֶקֶת.


הִנְנִי… הִנְנִי בַּחֲלוֹם וּבַשִּׁיר

אֶל הַנֵּס, אֶל הַפֶּלֶא…

וְנַפְשִׁי מְפֻיֶּסֶת מוֹחָה דִמְעָתָהּ –

כְּמוֹ יֶלֶד.

1

א

בַּמִּרְעֶה הַיָּרֹק, בָּאָחוּ,

פָּגַשׁ הָרוֹעֶה בָּרוֹעָה.

וַיְהִי לְלִבָּהּ כְּאָח הוּא,

וַתְּהִי לוֹ הִיא רַעְיָה.


וַיִּרְעוּ עֶדְרֵיהֶם בִּשְׁנַיִם,

בַּבְּקָעוֹת הַפּוֹרְחוֹת, בֶּהָרִים.

לָהֶם פַּלְגֵי הַמַּיִם,

לָהֶם שִׁירֵי הַשִּׁירִים.


לָהֶם מְדוּרוֹת־הַלַּיִל,

וּשְׁבִילִים אֶל פִּסְגָּה וָשִׂיא,

לָהּ הוּא וְכָל צְבָא־הַשָּׁמַיִם,

לוֹ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וְגַם הִיא.


וְעֵין־צָהֳלָה נוֹגַהַת,

וּפֶה שׁוֹקֵק מְזַמֵּר:

“אַשְרֵי, כִּי חֶמְדַּת רַעְיָה אַתְּ!”

“בְּחִיר לִבִּי לִי וְאֵין אַחֵר!”


ב

יוֹם הָיָה וְעָבַר שָׁם הֵלֶךְ,

אֶל עֵינֵי הָרוֹעָה הִסְתַּכֵּל.

וְהִפְלִיג אֶל רוּם הָר וָסֶלַע,

וְהִשְאִיר בְּעֵינֶיהָ צֵל.


הָרוֹעָה בֶּהָרִים מִסְתַּכֶּלֶת.

“מַה תִּרְאִי שָׁם?” – יִשְׁאַל הָרוֹעֶה.

"דָּבָר לֹא אֶרְאֶה בַּתְּכֵלֶת,

רַק עָנָן מְהַלֵּךְ וְתוֹעֶה".


אָז קִנְאַת הָרוֹעֶה הִתְלַקָּחָה:

"עִקְּבוֹתָיו שֶׁל הַהֵלֶךְ בִּקַּשְׁתְּ,

לַשָּׁוְא סִבַּבְתִּינִי בְּכַחַשׁ,

מַבָּטוֹ בִּתְכוֹל־שַׁחַק פָּגַשְׁתְּ!"


וַיִּסְגֹר עָלֶיהָ הַדֶּלֶת,

וַיִנְעַל חַלּוֹן בַּעֲדָהּ:

"לֹא תִּרְעִי עוֹד בִּשְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת

עֵין־מִרְמָה וּמַבַּט־בְּגִידָה".


ג

סְגוּרוֹת, נְעוּלוֹת הַדְּלָתַיִם,

מֻבְרָחִים תְּרִיסִים וְחַלּוֹן.

נָהַג הָרוֹעֶה עֲדָרַיִם

לִרְעוֹת בְּהַר וּמִדְרוֹן.


הִיא נוֹשֵׂאת מִן הַסְּגוֹר עֵינֶיהָ –

לֹא אָחוּ, לֹא הַר וּשְׁבִיל.

לֹא קוֹל גְּעִיַּת עֲדָרֶיהָ,

לֹא רֶנָן יוּבַל וְחָלִיל.


וּתְכֵלֶת זַכָּה מִתְעַלֶּמֶת

מֵעֵבֶר חַלּוֹן מְסֹרָג.

הָרוֹעָה אֶת עֵינֶיהָ עוֹצֶמֶת

וַחֲלוֹם עַל סְבִיבֶיהָ חָג.


עַל שְׂחוֹק־חֲלוֹמָהּ גּוֹהֶרֶת

עֵין רוֹעֶה זוֹרָה אִשִּׁים.

וְיָדוֹ כְּתֵפָהּ מְנַעֶרֶת:

“עוּרִי, בּוֹגְדָה בַּנָּשִׁים!”


עֵרָה הָרוֹעָה בַּלַּיִל,

שְׁבוּיָה הָרוֹעָה בַּיוֹם,

לֹא־לָהּ חֶמְדַּת־עֵינַיִם,

לֹא־לָהּ מַנְעֲמֵי־הַחֲלוֹם.


ד

הָרוֹעָה עָשְׁשׁוּ עֵינֶיהָ,

הָרוֹעָה כָּפוּף גֵּוָהּ.

נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת לְפָנֶיהָ –

לֹא תַּרְחִיק עוֹד צִפּוֹר מִכְּלוּבָהּ.


נָם רוֹעֶה שְׁנָתוֹ לָבֶטַח,

הָרוֹעָה עֵרָה בַּדְּמִי.

הִתְרַפְּקוּ צְעָדִים עֲלֵי פֶּתַח

בְּרָכָה לָחַשׁ אֵי־מִי.


וְגָהַר צִלּוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ

עַל רֹאשָׁה, עַל מִצְחָהּ הַמַּחֲוִיר.

וְנָשַׁק לְעֵינֶיהָ תְּכֵלֶת:

“שׁוב יָשׁוּב לָךְ אוֹרָן הַבָּהִיר!”


וְעִם בֹּקֶר זָרְחוּ עַפְעַפֶּיהָ,

וּבְאוֹר־הַחַמָּה נִצְּבָה.

וַתִּפְתַּח אֶת צְחוֹר־זְרוֹעוֹתֶיהָ

מוּל כָּל אֲשֶׁר אָהֲבָה.


הִנֵּה הַמִּרְעֶה וְהָאָחוּ,

הִנֵּה הַשְּׁבִיל בָּהָר,

וַעֲשַׁן מְדוּרוֹת לֹא־דָעָכוּ

וְאֹפֶק כָּחֹל וּמְטֹהָר.


וּלְרַגְלֵי הָרוֹעָה כּוֹרֵעַ

הָרוֹעֶה תּוֹהֶה וּמַחֲרִישׁ – – –


אַגָּדַת רַעְיָה וָרֵעַ,

אַגָּדַת אִשָּׁה וָאִישׁ.


  1. שִׁיר רוֹעִים: לשיר חוברה מנגינה ע"י י. סטוצ'בסקי.  ↩

1

א

מִי יִתְּנֵנִי חֶרֶב

בְּיָדְךָ קוֹטֶלֶת,

מִי תְּרוּעָה יִתְּנֵנִי

עַל שְׂפָתְךָ צוֹהֶלֶת,

מִי דִּמְעָה יִתְלֵנִי

בְּעֵינֶיךָ תְּכֵלֶת.


ב

לֹא חִפַּשְׂתַּנִי –

וַתִּמְצָאֵנִי.

לֹא קְרָאתַנִי –

וְהנֵּנִי.

מִי יִתְּנֵנִי, דּוֹדִי,

מִי יִתְּנֵנִי!..


ג

בּוּזוּ, בּוּזוּ לִי,

כִּי אֵין דּוֹד לִי.

אַל תָּבוּזוּ לִי –

סוֹד לִי.


לֹא אֲגַל לָכֶן,

צָרוֹתַי.

לִי סוֹדִי,

צְפוּנוֹתַי.


כִּי לָכֶן הַדּוֹד

בַּדּוֹדִים –

אַל תָּבוּזוּ בּוּז.

סוֹד לִי, סוֹד כָּמוּס,

מַחְמַדִּים.


ד

שִׁכּוֹרָה אֲנִי לֹא מִיַּיִן.

לֹא.

אוֹי לִי, כִּי אֵין דּוֹד לִי, אָיִן.

אוֹי לִי,

וְאוֹי לוֹ.


שִׁכּוֹרָה אֲנִי

וְחוֹלָה.

וְלֹא אַהֲבָה

נִשְׁמָתִי תִּכְלָא,

כִּי שִׂנְאָה תַּבְעִיר

עַצְמוֹתַי;

כִּי רִנָּה וָשִׁיר –

עַפְעַפַּי.

כִּי יֵינִי שָׁתוּ

אֲחֵרִים,

וִיקָר חִנִּי מִעֲטוּ

בַּחוּרִים.


ה

בִּי אַחַי בַּבַּיִת

נִחֲרוּ.

צְעָדַי כְּצַיִד

שִׁחֲרוּ.


לִי אַחִים, עֲטֶרֶת

בֵּית אִמִּי,

לִי אַחִים, תִּפְאֶרֶת

לוֹחֲמִים.


לִי אַחִים בְּנֵי־חַיִל

גִּבּוֹרִים.

לִי אַחַי עִם לַיִל

שִׁיר שָׁרִים.


ו

שִׁיר עַרְבִּית נָשִׁירָה

לְאָחוֹת קְטַנָּה,

צַמָּתָהּ הִסְעִירָה

רוּחַ בַּגִנָּה.


מַצָּעָהּ נַצִּיעַ,

מַצָּעָהּ הָרַךְ:

נוּמִי וְהַרְגִּיעִי,

לֹא דֻּבַּר עוֹד בָּךְ.


לֹא דֻּבַּר עוֹד,

לֹא דֻּבַּר עוֹד

בְּאָחוֹת קְטַנָּה,

הִנָּפְשִׁי, אָחוֹת, הַרְגִּיעִי

כַּשֵּׁנָה.


ז

רָחֲקָה שְׁנָתִי

אֶל אַפְסֵי אוֹרָה.

נָדְדָה שְׁנָתִי

וַאֲנִי עֵרָה.


כֹּה עֵרָה אֲנִי,

וְלִבִּי חוֹלֵם,

לֹא יָשֵׁן גַּנִּי,

רַק צִלּוֹ רוֹדֵם.


הַעִירוּהוּ נָא,

הוֹי, אַחִים,

הַעִירוּהוּ נָא,

בְּהָנֵץ פְּרָחִים.


הַעִירוּהוּ נָא

עִם הַמְבַשֵּׂר.

לְבָבִי הָעִירוּ,

שִׁיר אַחֵר לִי שִׁירוּ

וְקִלְעוּ לִי זֵר.


ח

נוּחִי, נוּחִי, אֲחוֹתֵנוּ,

כִּי עָיַפְתְּ.

כִּי רָדִית בַּעֲבוּרֵנוּ

אֶת הַפַּת.

כִּי טָוִית אֶת כָּל צַמְרֵנוּ

מִשַּׁבָּת וְעַד שַׁבָּת,

וְיָפוּ כָּתְנוֹת פַּסֵּינוּ

בְּעֵינֵי כָּל בַּת.

נוּמִי, נוּחִי, אֲחוֹתֵנוּ,

מֵעֲמַל הַיּוֹם,

נִשְׁמְרֵךְ, בָּבַת עֵינֵנוּ,

בַּחֲלוֹם.


ט

צֵל חָלַף־עָבַר

עַל פִּתְחֵי הַגָּן.

אַל תִּקְרַב, הַזָּר,

לַמִּפְתָּן.


אֲחוֹתֵנוּ עוֹד

עֲנֻגָּה כָּל כָּךְ,

עוֹד גִּזְעָהּ הַדַּק

לֹא פָּרַח.

עוֹד יָשֵׁן לִבָּהּ

הַצָּעִיר.

דֹּם וְהַס, הַבָּא.

אַל תְּדַבֵּר, הוֹי, בָּהּ.

אַל תְּעוֹרֵר לִבָּהּ

וְאַל תָּעִיר.


לֹא הֵנֵצּוּ עוֹד

הַפְּרָחִים.

וּבְכָל הַמְּבוֹאוֹת

הָאַחִים.


י

חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת

לָאַחִים.

וּלְחָיֵי אָחוֹת –

תַּפּוּחִים.


בַּמְּבוֹאוֹת שׁוֹמְרִים

נִצָּבִים.

וּבְסִתְרֵי־סְתָרִים

אַיֶּלֶת אֲהָבִים.


בִּנְקִיקֵי סְלָעִים

אֶחֱמֹק

זְמִירוֹתַי אַנְעִים

מֵרָחוֹק


לֹא יִלְאֶה קוֹלִי,

רַעְיָתִי.

אֶל הָרַי עֲלִי,

לִקְרָאתִי.


יא

קוֹל קָרָא אֵלַי

בֶּהָרִים.

נַעַר בָּא, אַחַי,

בַּנְּעָרִים.

וְעֵרָה אֲנִי

בָּעֵרִים.

וּבְצֵל־גַּנִּי

הַזֵּרִים

אֲדֻמִּים זַכִּים.

וְדָמִים מַכִּים

בְּלִבִּי:

כִּי דֻּבַּר, דֻּבַּר,

שָׁם מֵרֹאשׁ הָהָר,

כִּי דֻּבַּר בִּי!


יב

נוּמִי, נוּחִי, אֲחוֹתֵנוּ,

לֹא דֻּבַּר עוֹד בָּךְ.

הַיּוֹנִים כָּנָף הֵנִיעוּ

בַּשּׁוֹבָךְ.


רוּחַ עֶרֶב טַל הִשִּׁירָה

מֵעֲלֵי הַסְּבַךְ.

נוּמִי, נוּחִי, אֲחוֹתֵנוּ,

לֹא דֻּבַּר עוֹד בָּךְ.


יג

בֹּקֶר. שַׁחַר בַּשָּׁמַיִם.

שֶׁלֶג בֶּהָרִים.

וְקָפְאוּ נַחֲלֵי הַמַּיִם

בְּהִירִים.

וְנָשְׂאָה צִפּוֹר־כְּנָפַיִם

שִׁיר הַנְּעָרִים,

רַק הֵדוֹ הוֹמֶה עֲדַיִן

בֶּהָרִים.


וַאֲנִי עֵרָה עִם שַׁחַר

וְאַחַי אֵינָם.

הֵם צָדִים צֵידָם בַּצַּחַר

וּבַשֶּׁלֶג דָּם.

וּבְצַמַּת רֹאשִׁי הֵנֵצּוּ

נִצָּנֵי הַכְּפוֹר.

וּבַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם

שֶׁלֶג צְחוֹר.


יד

הָאַחִים חוֹזְרִים עִם נֶשֶׁף

וְצֵידָם כָּבֵד.

צַעֲדָם נוֹשֵׂא רֹב־שֶׁפַע

וְשׁוֹעֵט.

זוֹעֲפִים עֵינָם יִכְבֹּשׁוּ

אָח מֵאָח

וְיַפְטִירוּ דֹם, כְּמוֹ בּוֹשׁוּ:

קַר. הָאוּר דָּעַךְ.


וְאַשְׁפִּיל עֵינַיִם חֶרֶשׁ

וְרֹאשִׁי יִשַּׁח:

הַפְּגַשְׁתֶּם בַּדֶּרֶךְ, הֶרָה,

נַעַר רַךְ?


זְעוּפוֹת גַּבּוֹת הִפְגִּישׁוּ

וְקוֹלָם נָשַׁךְ:

רְאִינוּהוּ, כְּבָר יָשִׁישׁ הוּא.

אַתְּ! הַלֶּחֶם חִישׁ הַגִּישִׁי.

לֹא יְדֻבַּר עוֹד בָּךְ!


טו

בֶּהָרִים שְׁלָגִים יַפְשִׁירוּ

שָׁב אָבִיב.

צִפֳּרַי שִׁירִים יָשִׁירוּ

וְהַהֵד יָשִׁיב.

וּבַגָּן צִיצִים יָנֵצּוּ

הֲדוּרִים.

שִׁיר אֵין קֵץ הוּא

בַּשִּׁירִים.


  1. אָחוֹת קְטָנָה: לשיר חוברה מנגינה ע"י בנימין עומר.  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.