דוד פוגל

שְׁנָתִי צִפֳּרִים תֹּאמַרְנָה

אֶל מְלֹא בֹקֶר,

כִּי בַיִת אֵין לִי,

וּבֵעָלוֹת מֵעָלַי גַּג-לָיִל,

וַאֲנִי מִסְתָּרֵחַ בַּחֲרִיצֵי כָל אֹרַח —

וְקָרְבָה כָל עֵז וְכָל פָּרָה מְתוּנָה

לְבָרְכֵנִי.


כָּכָה יִפֹּל יוֹם תָּרֹג

עַל יוֹם פְּלָדָה,

גַּחֲלֵי מְדוּרַת הָעִתִּים,

עַל כִּבְרַת חַיָּי.

אֱלֹהַי, בִּינָה שֶׁחָנַנְתָּ לַגִּבְּנִים וְלַפִּסְחִים

וּלְכָל מוּמֵיהֶם בָּם —

מַה תִּסְכֹּן לָהֶם?


בִּנְטוֹת יְמֵי קַיִץ יַעַנְדוּ עַל פֶּתַח בֵּיתָם

וּפְנֵיהֶם כּוֹאֲבִים וְנוּגִים,

כִּי יֵדְעוּ יָדוֹעַ:

הֶבֶל כָּל מִשְׂחָק, כָּל מִפְעָל, —

אַךְ הִנֵּה עוֹלִים כָּל הַיְלָדִים מִן הָרַחְצָה

וְתִשְׁכֹּן בְּעֵינֵיהֶם תְּכֵלֶת הַמַּיִם הָרַכִּים הַפּוֹחֲזִים, —

וְלִבָּם הַנָּבוֹן יֵלֵךְ דּוּמָם אַחֲרֵיהֶם.


כֻּלָנוּ גָדַלְנוּ וְכָבַדְנוּ,

חָכְמָתֵנוּ עָבְרָה גְדוֹתֵינוּ —

אוּלָם אֵין חֶפְצֵנוּ בָהּ.


הִנֵּה הַיְלָדוֹת הַקַּלּוֹת

בְּעָבְרָן עַל פָּנֵינוּ

תִּשְׂחַקְנָה וְתִשְׂחַקְנָה כִּי כֹה מָלֵאנוּ.


אֱלֹהַי, הָסֶר-נָא מֵעָלֵינוּ שַׂקֵּינוּ הַמְלֵאִים

וְקַח מִשְׁעַנְתֵּנוּ.


חָפַצְנוּ כִי נֵקַל וְנִבְעַר כְּכָל הַיְלָדִים,

כִּי אִתָּם נִתְרוֹצֵץ בִּזְהַב הַקֵּיצִים עַל גְּדוֹת הָאֲגַמִּים,

כִּי נִלְמַד הַשְּׂחִיָּה כָל יָמֵינוּ

בַּמַּיִם הָרַכִּים, הַפּוֹחֲזִים.

חָפַצְנוּ כִי נִשְׂחַק וְנִשְׂחַק מְלֹא פִינוּ

עַל כָּל עֵז נִלְעֶגֶת,

וְעַל זְעִירֵי הַדָּגִים, בְּנוֹעַ זַנְבוֹתָם הַקְּטַנִּים,

וְעַל לֹא דָבָר.


קַח-נָא מִמֶּנוּ אֶת רוּחַ קָדְשֶׁךָ.

תְּנֵנוּ וּנְשַׂחֵק כָּל חַיֵּינוּ —

וְאַחַר נִנָּדֵף בָּרוּחַ,

כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. —

אֱלֹהַי, הַנְּעָרוֹת הַהוֹלְכוֹת לְעֵת עֶרֶב לָשׂוּחַ

עִם כַּלְבֵיהֶן,

כִּי לֹא חֲנַנְתָּן מִזִּיוְךָ,

וַאֲשֶׁר שׁוֹכְבוֹת מִדֵּי לַיְלָה עַל מִשְׁכָּבָן

וְלֹא תְנוּמָה לְעֵינֵיהֶן —

מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָהֶן?


הִנֵּה גַם לִבָּן הַתָּמִים

יְקַו כָּל הַיָּמִים לְרֶגַע שֶׁל טוֹבָה —

וְאַתָּה, אֱלֹהַי,

עַל כָּל בָּשָׂר עֵרִיתָ חַסְדֶּךָ —

וְאוֹתָן לָמָּה שָׁכַחְתָּ?


כָּל בְּרוּאֶיךָ יִבְעֲרוּ בְּעוֹלָמְךָ

לְהָבִים קְטַנִּים, בְּהִירִים,

וְהֵנָּה אַךְ עֲשֵׁנוֹת כָּל יְמֵיהֶן.


הֵן יוֹדְעוֹת מְאֹד: רֵעוֹתֵיהֶן יָפוּ מֵהֶן,

הַגְּבָרִים לֹא יֵדְעוּ רַחֵם, —

וְהִנֵּה סְפוּרִים הַיָּמִים

וְלִבָּן מָה רָפֶה,

לָכֵן יֵבְךְּ זֶה הַלֵּב מִדֵּי לַיְלָה עַל מִשְׁכָּבָן

וְלֹא דֳמִי לוֹ.


אֱלֹהַי, אֱצָל-נָא גַם עֲלֵיהֶן קֶרֶן אַחַת,

וְלוּ קֶרֶן זְעִירָה,

מִשַּׁלְהֶבֶת-זִיוְךָ הַגְּדוֹלָה —

וְתִלְהַבְנָה גַם הֵן,

וְתִיפֶינָה עֵינֵיהֶן

וּפְנֵיהֶן יִצְהָלוּ.


פְּקָד-נָא נְוֵהֶן אַךְ פַּעַם,

עוֹדָן יוֹשְׁבוֹת לְתֻמָּן וּמְחַכּוֹת,

הָבֵא גַם לָהֵנָּה מִנְחָה קְטַנָּה

— הֵן רַב לְךָ רָב! —

וִיהִי לָהֶן חָג.

פְּעָמִים תְּאַוֶּה בַלֵּילוֹת

גֶּשֶׁת בְּחִיל לִבְנֵי-אָדָם

הַהוֹלְכִים לְדַרְכָּם,

הוֹשֵׁט לָמוֹ אֶת לִבְּךָ,

טְבוּל-דָּמִים, חָם.


אוּלַי תִּנְעַם לְרֶגַע

דַּרְכָּם הַשְּׁחוֹרָה.


תִּתּוֹ לַבְּזוּיִים, לָרְשָׁעִים,

גַּם לַחֲזָקִים —

אוּלַי תָּהֵל רֶגַע

בַּת-צְחוֹק זַכָּה

עַל שְׂפָתַיִם

לְאֹדֶם לִבְּךָ הָרוֹעֵד בַּיָּד.

בְּחַדְרֵי הָאַחֲרִית עִם עֲרֹב יוֹם אָדֹם —

יֶחְרַד הַחוֹלֶה וְנִסָּה אֶת יָדוֹ עוֹד לָשֵׂאת;

לֹא-כֹחַ תִּצְנַח לַשְּׂמִיכָה, אַט לִגְוֹעַ בִּרְתֵת:

כֹּה לַהַב הַנֵּר עוֹד יַעְפִּיל וְיִדְעַךְ אָז עַד תֹּם.


בַּשְּׁחוֹר הִתְאַסְּפָה הַשְּׁתִיקָה הַסּוֹפִית שֶׁל הַתְּהוֹם.

זִכְרוֹן כָּל סָבִיב כְּבָר נִמְחָה וְאַף בֹּשֶׂם הָעֵת.

וַאֲנָחָה בַּגָּרוֹן נֶעֱצָרָה, לִבְלִי שׁוּב לָצֵאת:

שַׁעֲטַת הַיָּמִים כֵּן לָנֶצַח חָדְלָה מֵהֲלֹם.


וְיֵשׁ כִּי תַלְבִּין בַּזָּוִית עוֹד אָחוֹת מְאֻבֶּנֶת,

הַרְחֵק מִתֵּבֵל, וְנַפְשָׁהּ אֵי-לְאָן מְכֻוֶּנֶת,

אוּלַי אֶל הֵדֵי הַיַּלְדוּת, כְּבָר נָדַמּוּ בַקֶּרֶב, —


אָז פֶּתַע תֵּדַע, כִּי אֶל אֵלֶּה סַלְעֵי הַדְּמָמָה

הֵן נֻפְּצוּ גַם יָמֶיהָ; פֹּה סָף עוֹלָמָהּ — — —

אוּלָם הַצְּרָצַר יְנַסֵּר אֶת הַלֵּיל בְּלִי הֶרֶף.


[המקור האשכנזי]

עִם הַעֲרֵב יוֹם אָדֹם בְּבָתֵּי הַמָּוְתָה

וְחָרַד לֵב חוֹלֶה וְנִסָּה אֶת יָדוֹ עוֹד שְׂאֵת —

לֹא כֹחַ שׁוּב תִּפֹּל לַשְּׂמִיכָה וְתִגְוַע רְתֵת:

פְּלֵטַת לַהֶבֶת הֶעְפִּילָה וְסָלְדָה וְכָבְתָה.


שְׁתִיקַת הַפִּנּוֹת בָּאֹפֶל מֶה עָבְתָה!

אַף זֵכֶר כָּל סָבִיב בַּלֵּבָב כְּבָר מֵת

וַתִּגְלַד אֲנָקָה לִבְלִי הוֹסֵף צֵאת:

כֹּה הֶמְיַת הַיָּמִים לָנֶצַח פֹּה שָׁבְתָה.


וְיֵשׁ אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עוֹד אָחוֹת לְבָנָה,

נִשְׁכַּחַת מִתֵּבֵל, וְתַאֲזֵן אֵי-אָנָה,

כִּלְיִבְלֵי מֶרְחַקִּים, נָדַמָּה רִנָּתָם —


אָז תֵּדַע לְפֶתַע: אֶל חוֹף זוֹ הַדְּמָמָה

אַף נֻפְּצוּ יָמֶיהָ. בָּהּ כָּלָה עוֹלָמָהּ — — —

אַךְ אֵי-שָׁם יָהִימוּ עוֹד חֲסִילִים שִׁירָתָם.

עַל מַצְּעֵי-כָרִים הִתְפַּלְּשׁוּ יְמֵיכֶן

וְחִכּוּ,

דָּלְקוּ עַד פִּתְחֵי הֶעָרִים

וְחִכּוּ עַד כְּבוֹתָם.


שָׁעָה יְתֵרָה אֵיכָה יְשַׁבְתֶּן,

כּוֹתְבוֹתַי הַחֲבִיבוֹת,

בְּבָתֵּי-הַמִּסְחָר הַגְּדוֹלִים?!


סְיָחִים גָּמְאוּ קֵיצִים לִצְמָאָם,

דָּהֲרוּ וּמוּנָף זְנָבָם.

נְמָלִים נָשְׂאוּ וְנָשְׂאוּ שַׂקִּים

אֶל לֵב הַחֹרֶף.


רָאִיתִי יְדֵיכֶן שֶׁבָּלוּ מִכְּתִיבָה,

נַעֲלֵיכֶן שֶׁחוּמוֹת לֹא הָיוּ

וְיָפוֹת לֹא הָיוּ.


רַעְיוֹתֵיכֶן בְּאִשָּׁה-וּבַעַל שִׂחֵקוּ,

אַךְ אַתֶּן עִם עֶרֶב מְקֻיָּץ

לְאֵם זְקֵנָה הִגַּשְׁתֶּן

שְׂרִיד-שְׁנוֹתֵיכֶן,

כּוֹתְבוֹתַי הַחֲבִיבוֹת!

מְלֹא אֹרֶךְ רְחוֹבוֹת

גֻּלְגָּלוֹת נִקְלָעוֹת

מִכַּף תְּמוֹל אֶל כַּף מָחָר.


נוֹשְׂאֵי-סֵבֶל כְּבֵדִים

תָּמִיד קְרוֹנוֹת יִמְשָׁכוּ —

בָּם תִּלֵּי שְׁנוֹתֵיכֶן הַמֵּתוֹת,

בְּנוֹתַי הַזְּקֵנוֹת!


יְשִׁישִׁים אֲשֶׁר רוֹבְצִים

עַל פִּתְחֵי מִקְדָּשִׁים —

אֶבְרֵיהֶם כְּבָר שָׁלְחוּ לִקְבוּרָה.


שָׁוְא לָכֶן עַל סִפִּים

עִם עֶרֶב

וּצְפוֹת אֶל רֵאשִׁיתְכֶן!

מִכְתָּבִים פְּשׁוּטִים וַעֲנָוִים,

עָמְלָה יָד כְּבֵדָה לְכָתְבָם —

תָּוֵי-כָבוֹד תְּלִיתִים עַל חָזִי.


מִלַּיִךְ שֶׁצָּמְחוּ בְּעַרְבוֹת בֶּסְרַבִּיָּה

כְּקִלְחֵי הַתִּירָס הַקָּשִׁים,

אֲחוֹתִי הַשְּׁחוֹרָה!


לִפְנֵי פִתְחֵךְ בְּאֵר חָפָרְתְּ,

בָּא כֶלֶב-שְׁכֵנֵךְ הַשָּׂעִיר

לִרְאוֹת בַּמַּעֲשֶׂה.

וּבָנַיִךְ דִּמּוּ לָדוּג בָּהּ

עִם עֶרֶב

יָרֵחַ מַחֲמִיא.


זוֹחֵל הָיִיתִי —

וּמִן הַשֻּׁלְחָן לִנְפֹּל

לֹא נְתַתִּנִי.


וְעַתָּה אֹמְרָה מִלִּים זָרוֹת

מִדֵּי לַיְלָה

אֶל כְּרַךְ מִשְׁתָּאֶה —

וְאֵין יוֹדֵעַ,

כִּי אוֹתָךְ אֲדַבֵּר מִקִּרְבִּי,

אַתְּ אֲחוֹתִי הַנַּעְלָמָה

בְּעַרְבוֹת בֶּסְרַבִּיָּה.

עִם עַרְבַּיִם חַכְלִילִים

הִנְנוּ עֲנִיִּים מְאֹד.


אָז חֲרֵדִים נְבַקְשָׁה

מִקְדָּשִׁים נְשׁוּיִים,

לִכְרֹעַ בְּלִבָּם הָאָפֵל,

לֵאלֹהִים מֵתִים.


בַּיָּמִים שָׁכָחְנוּ.


לָאָרֶץ יָשַׁבְנוּ בַּשְּׁוָקִים

וְסַלֵּי תַפּוּחִים לְפָנֵינוּ —

אוֹתָם הִלַּלְנוּ בַשֶּׁמֶשׁ

לְאָזְנֵי כָל עוֹבֵר.


וְעִם עַרְבַּיִם חַכְלִילִים

הִנְנוּ עֲנִיִּים מְאֹד.


הַרְחֵק, הַרְחֵק אָבַד מִמֶּנּוּ

כַּדּוּרֵנוּ הָאָדֹם.


וּבָכֹה חָפַצְנוּ עוֹד פַּעַם,

הַרְבֵּה בֶכֶה עִם הַיְלָדִים —

וְהִנֵּה חָרַבְנוּ מִן הַיּוֹם,

עֵינֵינוּ לֹא תֵרַדְנָה גְשָׁמִים.

צַעֲדֵי דוֹר וָדוֹר

תּוֹךְ נַפְשִׁי הַיּוֹם יִשְׁעָטוּ.

כֻּלָּם עָבְרוּ לְפָנֵינוּ

אֶת הָאָבִיב וְאֶת הַחֹרֶף.


אֲבִיבָם הֵעִיף עֲלֵיהֶם

כָּל נוֹצוֹת נִצָּתוֹ

וַיִּשְׂמָחוּ —

וְאוֹתָנוּ לֹא זָכְרוּ וְלֹא חָלוּ.


וְהִנֵּה בָאנוּ שִׁכְבָה חֲדָשָׁה

וַנֵּשֶׁב בָּאָבִיב.


יְלָדֵינוּ רוֹקְדִים קִרְבֵּנוּ לִקְרַאת מָחָר,

שׂוֹחֲקִים לְתֻמָּם.


אוּלָם מְהֵרָה נִשְׁכַּב לְיַד הָרִאשׁוֹנִים,

שְׁחוֹרִים וּשְׁלֵוִים.

וְאַחֲרֵי אֶלֶף שָׁנָה —

הֲתֵשֵׁב גַּם אַתָּה, הַזָּר,

בִּבְדִידָתְךָ הָרְחוֹקָה, כָּמוֹנִי הַיּוֹם,

וְלִבְּךָ בָּאָבִיב אֵלֵינוּ

וְאֵלֶיךָ?

עוֹד אִילָן עִמָּדִי וְנַעֲמֹד קוֹמְמִיּוּת

בְּלֵב עוֹלָמְךָ לֹא-הָגוּי.

שְׁבִילֵי כָל אָדָם עַל פָּנֵינוּ וָהָלְאָה יִשְׁאָפוּ,

בְּלִי דַעַת אֶל מֵימֵי-עַרְבֶּךָ אֲשֶׁר תִּשְׁתֶּה;

אֲנִי וְעוֹד אִילָן עִמָּדִי

יַחְדָּו נָגִילָה,

בֶּאֱהֹב שֶׁמֶשׁ אֲמִירֵינוּ בַצָּהֳרָיִם,

וְלִפְנֵי בֹקֶר הוֹגֵי-שְׁחוֹרִים

חִיל נָחִילָה

עִם רוּחוֹת אֲרֻכִּים.


מֶה חָפַצְנוּ מְאֹד,

כִּי תִשְׁלַח אֵלֵינוּ כָל צִפֳּרֶיךָ

לִבְנוֹת כַּדּוּרֵי-קִנֵּיהֶן עַל רָאשֵׁינוּ.

אָז יְטַפְּסוּ וִיטַפְּסוּ

בְּבָקְרֵי אֲבִיבִים

כָּל יְלָדֶיךָ הַקַּלִּים עַל גֵּוֵנוּ

לִנְגֹּעַ לֵב זָעִיר וְחָרֵד

אֶל גּוֹזָלִים חֲלָקִים.


וּבַעֲבֹר שִׂמְחָתְךָ לִבֵּנוּ —

וְשָׁטְפָה מְלֹא עוֹלָם מַיִם כַּבִּירִים

לִלְחֹךְ כַּפּוֹתֶיךָ.

אָז נָשִׁיר אַף נִצְהַל קוֹל אַדִּיר

לְבַב כָּל יֶרֶק וְכָל רֶמֶשׂ,

כָּל כֶּלֶב וְכָל פָּרָה.

הִנֵּה בְצַלְעֵי הַיְּעָרוֹת מִמֶּרְחָק

עוֹד דְּבֵקִים כָּל כִּתְמֵי אַרְגָּמָן,

יְרָקוּם יְמֵי-קַיִץ נִשְׁחָפִים.


עַד כִּי יֵרָחֲצוּ

בְּמֵימֵי עֶרֶב שְׁחוֹרִים,

וְרוּחַ תַּעֲבֹר בִּמְרוֹמֵי צַמָּרוֹת

וְתָנַע בַּלָּאט דִּמְמָתָן

וְתֶחְדָּל.


אָז יִסַּע לַיְלָה לַגֵּיאָיוֹת,

שָׁטוֹף וְגָאֹה,

וְעָבוֹר כָּל רָאשֵׁי הֶהָרִים.


וְאַתָּה, הַשָּׁלֵו, כִּי-תֵרֶא כָל אֵלֶּה —

וּבָאוּ אֵל יַעֲרֵי הַיְגוֹנִים מִמֶּרְחָק

אֶל-קִרְבֶּךָ

וְשָׁכְנוּ בְךָ לְעוֹלָמִים.


אַךְ רוּחַ תַּעֲבֹר בַּצַּמָּרוֹת

וְתָנַע כִּמְעַט דִּמְמָתְךָ

וְתֶחְדָּל.

יָדַעְתִּי הֶעָרִים,

בָּן לֹא תּוּכְלִי בֹא חַיִּים, פָּרָתִי.


טוֹב כִּי נִקְחָה חַיֵּינוּ עִמָּנוּ

וְכָל עוֹפוֹתֵינוּ,

וְנָשׁוּבָה הַבָּיְתָה.


לְשׁוּלֵי עֲיָרוֹת נָסוּ נְהָרוֹת

אֶל לֹא-אֵדַע-אָן —

עַתָּה נֵלְכָה בַלָּאט בְּעִקְּבוֹתָם, פָּרָתִי.

אָבוֹאָה עֵירֹם אֶל פִּתְחֵךְ וְיָחֵף —

אַל בִּי תֵבוֹשִׁי.

יָמַי הַשְּׁלֵוִים בְּסַעֲרֵךְ הֵן תַּחֲרשִׁי,

לָכֵן אֵין-מָשׁוֹט אֶל כָּל צַד אֶסָּחֵף.


מִמְּקוֹר דָּמַיִךְ כִּי דֶמַע יִזַּל לִלְבָבִי,

נִרְוֶה גַם שְׁנֵינוּ, אֲנִי וָאָתְּ,

עַד אִם תִּשְׁקֹט נַפְשֵׁךְ וְתָרֹן אַף בַּלָּאט —

וְעֵינַיִךְ עֵינָיו שֶׁל אָבִי.


עַל פִּי בּוֹרֵנוּ עוֹד רֶגַע קָטָן נִתְמַהְמַהּ.

הִנֵּה רָפְתָה כְּבָר יָדֵנוּ וְשַׁךְ זֶה הַכַּעַשׂ,

עַתָּה רַק טוֹב לָנוּ שֶׁבֶת אֵין-מַעַשׂ —

וְתֵבֵל הֵן נָשַׁתְנוּ בַּחוּץ זֶה-כַּמָּה.


[המקור האשכנזי]

אֶל פִּתְחֵךְ אָבוֹאָה עֵירֹם וְיָחֵף —

אַל בִּי תֵבוֹשִׁי;

שִׁמְשֵׁךְ הַשְּׁחוֹרָה יָצַקְתְּ עֲלֵי רֹאשִׁי,

אָז נִשְׁבַּר מְשׁוֹטִי, לְכָל רוּחַ אֶסָּחֵף.


מִמְּקוֹר דָּמַיִךְ דֶּמַע כִּי תִשְׁאָבִי

וְרָוִינוּ שְׁנֵינוּ, אֲנִי וָאַתְּ,

עַד יִשְׁקֹט לִבֵּךְ, אַף יָרֹן אָט —

וְעֵינַיִךְ עֵינֵי אָבִי.


עַל מִפְתַּח בּוֹרֵנוּ עוֹד רֶגַע נִתְמַהְמַהּ.

הִנֵּה רָפְתָה יָדֵנוּ וְשָׁבַת הַכַּעַשׂ,

עַתָּה טוֹב לָנוּ שֶׁבֶת אֵין-מַעַשׂ —

וְתֵבֵל נָשַׁתְנוּ זֶה-כַּמָּה.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.