מִשּׁוּקֵי נַעֲרוּת נִמְהָרָה

חָתַף אוֹתִי לַיְלָה

אֶל מֶלְתָּחָה שְׁחוֹרָה.

וּלְשׁוּלֵי יְמֵי כְפָר רַכִּים

עוֹד תַּהֲלֹךְ נַעֲרָה שְׁחוֹרָה בִגְלָלִי –

וּכְבָר לְיַעַר סֶרַח-עֶרֶב אָרֹךְ.

אַף אֵלֵינוּ,

הַכְּבֵדִים מִדּוֹר וָדוֹר,

עִתִּים טְלָאִים זְעִירִים בָּאִים,

שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים,

וְשָׂמוּ סַנְטֵר חָלָק

בְּכַפֵּינוּ.

אַךְ לָעֶרֶב צָפִים הָלְאָה כָל הָרְחוֹבוֹת.

בִּטְלָאֵינוּ הַזְּעִירִים

מָסְכוּ שֵׁנָה עָבָה עַד פִּיהֶם –

וְלֹא יָבֹאוּ עוֹד.

אֶל תּוֹךְ יוֹמִי

תְּקַרְקֵר עִתִּים תַּרְנְגֹלֶת,

יֵילִיל עוֹלָל, אָמָה רָנָּה.

תּוֹכִי רָצוּף

סִמְטָה צָרָה וְרָמָה

זֶה אֶלֶף שָׁנָה.

שׁוֹקְקִים בִּי קְרוֹנוֹת אֵי-אָנָה –

אַחַר שָׁב עֶרֶב מִדַּרְכּוֹ

וְיוֹצֵק בִּי עִיר אֵשׁ שְׁחוֹרָה,

וְאַתְּ נֵעוֹרָה,

זוּ נַמְתְּ בִּי כָּל יוֹמִי.

אָז אַדְלִיק שְׁנֵי נֵרוֹת

וְאֶפְרֹשׂ הַמַּרְבָד,

כִּי תָחוּלִי לִי אַהֲבָה.

הַחוֹרְשִׁים עַל שָׂדוֹת רְחוֹקִים

כְּבָר פָּשְׁטוּ מְעִילָם.

שַׁרְווּלֵי כֻתָּנְתָּם יַלְבִּינוּ

אַחַר הַמַּחֲרֵשָׁה.

מִפֶּתַח הָרֶפֶת

תִּשְׁלַח פָּרָתִי הַמְּלֵאָה אֶת רֹאשָׁהּ,

הַלַּיְלָה תַמְלִיט בֶּטַח

עֵגֶל לַח.

עַל סַפְסָלִים חַמִּים

הִתְיַשְּׁבוּ יְשִׁישִׁים בְּגַנֵּי הַקִּרְיָה

לְזוֹרֵר אֶת חָרְפָּם

לְעֵין הַשָּׁמֶשׁ.

וַחֲמוֹרַי הַקְּטַנִּים,

חֲמוֹרַי הָעֲנָוִים –

עֲלֵיהֶם יִרְכְּבוּ הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה

מִסָּבִיב לִבְרֵכַת הָאָבִיב.

בְּעֶצֶם יוֹם טִרְדָּה

חוֹצָה רְחוֹב הוֹמֶה

תַּרְנְגֹלֶת נִפְחָדָה

בִּכְרַךְ חָבִיב וְרָחוֹק.

לִפְנֵי עֶרֶב

פּוֹרְשִׁים שְׁנֵי טוּרֵי עַרְמוֹנִים

לְעֵבֶר הַדְּמָמָה –

וַאֲמִירֵיהֶם טְבוּלֵי לָיִל.

אָנוּ דוֹרְכִים שְׁנַיִם

עַל מַרְבַדֵּי יָרֵחַ,

וּכְבָר פָּשַׁטְנוּ מֵעָלֵינוּ

בְּלוֹאֵי יוֹם-עֲיֵפָה.

אַךְ הָעֶגְלוֹן הַחֲשָׁאִי

יְנוֹפֵף שׁוֹטוֹ עַל הַלָּיְלָה.

וְשֵׁנִית נִגְמָא לָרְוָיָה

חִוְרַת יַלְדוּת גָּזָה.

לַיְלָה יָחִיד זֶה,

גְּנַבְתִּיו מִן הָעוֹלָם.

אֵי-בָזֶה נַחְבֵּאתִי

עִמּוֹ וְעִמָּךְ.

הֲמִית הָעִתִּים

הֵלִיטָה תָמִיד פָּנַיִךְ,

חַיִּים שְׁלֵמִים לֹא רְאִיתִיךְ.

אַל-נָא תְּכַבִּי אֶת הָאוֹר.

מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר

רְאוֹתֵךְ אִוִּיתִי

נֶפֶשׁ אֶל נָפֶשׁ.

בְּכָל דְּרָכַי

רַק אוֹתָךְ הֵן בִּקַּשְׁתִּי,

וְעַתָּה אַף לֹא אֵדַע,

אִם כְּבָר מְצָאתִיךְ.

וּבֹקֶר וְשׁוּב אֶל חַיִּים זָרִים תֵּאָסֵפִי,

שָׁם יְלָדִים יְהַלֵּכוּן,

לִדְתָּם עָלַיִךְ כָּל יוֹם.

לַיְלָה יָחִיד זֶה –

כְּרוּחַ כֵּהֶה לוּ יָכֹל וְיִשֹּׁב

דֶּרֶךְ יָמַי הָאֲטוּמִים

לִפְרֹעַ שְׁכוֹלִי עַד מָה.

עַל הַגֶּבַע כָּרַע קַיִץ –

אָז בִּלְבַב עֲיָרָה

גָּדַלְתִּי עִמָּךְ.

סִנָּר חוּם עָטִית

לִרְקֹד מוּל הַשֶּׁמֶשׁ,

וְעֵינַיִךְ תְּכֻלּוֹת אוֹ יְרֻקּוֹת.

עַל פֶּתַח בֵּית-סִפְרֵךְ חִכִּיתִי,

וְתָמִיד חִכִּיתִי,

אִם תָּבִיאִי לִי שִׂמְחָה קְטַנָּה.

אַךְ עִוְרִים יָרַדְנוּ בָּאֳנִיּוֹת

לִקְנוֹת לָנוּ עוֹלָם –

וּשְׁנוֹתֵינוּ סָרוּ מֶנּוּ.

וְעַתָּה בֵּין הַרֲרֵי שֶׁלֶג

לִקְרַאת עֶרֶב נִרְבָּצָה.

רַגְלֵינוּ בָלוּ מִן הַתְּלָאוֹת

וּמְאוּם לֹא קָנִינוּ.

הָהּ, יָמַי הַנִּרְגָּשִׁים,

אֲשֶׁר נִגְּרוּ פַעַם

תּוֹךְ סִמְטוֹת אֵיזוֹ קִרְיָה

כְּנַהֲרֵי סְתָו חֲרוּשִׁים!

לָנֶצַח הֵן חָמְקוּ אֵי-אָנָה –

וְעַל חוֹמוֹת פְּצוּעוֹת עוֹדָם חֲקוּקִים.

עִם שׁוּבִי אֶרְאֵם עַד אֶחָד.

כֻּלָּם שֶׁלִּי הֵם

וְלֹא שֶׁלִּי.

עֵינַי אֶשָּׂא אֶל עָל,

אִם לֹא אֶרְאֵנִי מֵצִיץ מִן הַחַלּוֹן.

אַךְ הַסַּפָּה כְבָר שִׁנְּתָה מְקוֹמָהּ,

וְאַף אֲנִי אֵינֶנִּי.

וְשֶׁלֶג יוֹרֵד,

שֶׁלֶג כְּמִקֶּדֶם.

אֲנִי זוֹקֵף צַוְּארוֹן לְבוּשִׁי

וְהוֹלֵךְ מִמֶּנִּי,

הַרְחֵק מִמֶּנִּי.

אֵל נַחֲלֵי הַחֶדְוָה הַדַּלָּה, נִשְׁתַּפְּכוּ עַל שְׁבִילָי –

לִשְׁתּוֹת אִם כָּרַעְתִּי, הִרְווּ אֶת נַפְשִׁי רַק מְעָט.

עַל נָשִׁים פָּסַחְתִּי, הָיוּ כְמוֹתֵךְ וַתִּהְיֶינָה לֹא-אָתְּ,

עַד אָבֹא לִגְבוּלֵךְ – וְאַתְּ שִׁקּוּי לִצְמָאִי מְכִילָה.

תֵּבֵל כִּי הִכְבִּידָה עָלֵינוּ – וַנֵּפֶן לָהּ עֹרֶף.

מִמַּעְיְנֵי הֱיוֹתֵךְ תַּאֲוָה עֵירֻמָּה אָז תָּנִיפִי,

וְהֵן כָּכָה לָאָרֶץ דָּמִית וַתִּשְׂגִּי אַף כָּמוֹהָ וַתִּיפִי, –

וַאֲנִי בָךְ אָמוּת וְאֶחְיֶה, בְּדָמַיִךְ דָּמִי כִי תָצֹרִי.

[המקור האשכנזי]

אֵל נַחֲלֵי הַחֶדְוָה הַדַּלָּה שֶׁזָּרְמוּ עַל שְׁבִילָי –

לִשְׁתּוֹת אִם כָּרַעְתִּי, הֵן הִרְווּ אֶת נַפְשִׁי רַק מְעָט.

פָּסַחְתִּי עַל נָשִׁים שֶׁהָיוּ כְמוֹתֵךְ וְהָיוּ לֹא אַתְּ –

עַד אָבֹא אֶל גְּבוּלֵךְ – וְשִׁקּוּי לִצְמָאִי תָּכִילִי.

עֵת כָּבַד מִמֶּנּוּ הָעוֹלָם פָּנִינוּ לוֹ עֹרֶף.

מִמַּעְיְנֵי הֱיוֹתֵךְ כֹּה תַאֲוָה עֵירֻמָּה תָנִיפִי,

וַתִּדְמִי לָאָרֶץ וַתִּשְׂגִּי כָמוֹהָ וַתִּיפִי –

וַאֲנִי בָךְ אָמוּת אַף אֶחְיֶה, דָּמִי בְדָמֵךְ כִּי טֹרָף.

סְפִינוֹת בָּאוֹת

תִּפְרֹקְנָה מִדֵּי בֹקֶר

מַשָּׂא דְמָמָה אֶל הַחוֹף.

וְהִיא תִתְגּוֹלֵל הָלְאָה

בְּחוּצוֹת קִרְיָה רֵיקָה.

הָהּ, רְגָעֵינוּ הַקְּטַנִים,

אֲשֶׁר נִדְּפוּ פַּעַם מִכַּפֵּינוּ

כְּנִצָּה חֲשָׁאִית.

עִתִּים עוֹד נָנִיפָה

כְּמַרְאָה עֲבָרֵנוּ,

בּוֹ זַכִּים שָׂגִינוּ

אֶל תּוֹךְ יוֹם גָּבוֹהַּ.

וְאָז נוֹסֶף לֶכֶת בְּעֶצֶב,

בַּקֵּשׁ אוֹתָנוּ לַשָּׁוְא

בְּרַחֲבֵי עוֹלָם.

גְּבִיעִים מְלֵאִים נָשָׂאנוּ,

עֵת עָלִינוּ מִתּוֹךְ יַלְדוּת כְּחֻלָּה.

חַיֵּינוּ הַנּוֹצְצִים

אֵיךְ שָׁפַכְנוּ אַרְצָה בְּחָפְזֵנוּ,

לְאֹרֶךְ כָּל הַדָּרֶךְ!

וְהִנֵּה עִם רֶדֶת הַיּוֹם

אַט נִתְנַהֵלָה,

וְעַל לַיִל נִשָּׁעֵן,

כִּי עָיָפְנוּ –

וְכֵלֵינוּ כְּבָר רֵיקִים מִפֶּה אֶל פֶּה.

וּפַחַד יִשְׂגֶּה בָעֵינַיִם,

אִם לְאָחוֹר נַבִּיט

וְאִם לְפָנִים.

טֶרֶם יִנָּעֵל שַׁעַר הַיּוֹם

מְלֵאוֹת הַפָּרוֹת תָּשֹׁבְנָה

אֶל הַכְּפָרִים.

מִן הַמִּרְעֶה שַׁלְוָה צְהֻבָּה הֵבִיאוּ.

וְלֹעַ הַלַּיְלָה לְפָנַי יִפָּעֵר,

וְהוּא שָׁחוֹר וָרֵיק.

צֹמֶת מַאֲוַיִּים יוֹקְדִים,

אֶצְלִי תִשְׁכָּבִי –

וְהֵם יִשְׂתָּרְגוּ מִמֶּנִּי וָהָלְאָה.

שְׂפָתַיִךְ הֵן כָּזְבוּ בְנָשְׁקָן,

כִּי כְבָר רָחַקְתְּ מֶנִּי אֶלֶף שָׁנָה.

רֵיק הַלַּיִל וְעָגֹל.

מִמַּעֲמַקֵּי שֵׁנָה שְׁחוֹרָה

לוּ יָכֹלְתִּי וַאֲדוּגֵךְ,

נְשִׁימָתֵךְ לִזְרֹעַ

בְּאֵלֶם יְגוֹנִי.

אֵי-בָזֶה אֵלְכָה בָעוֹלָם,

לֹא מֵאַיִן וְלֹא אֶל אָן.

אוּלַי יִפְגָּשׁ-בִּי יֶלֶד

בְּמוֹרַד הַיּוֹם

וְדִמָּה לִרְאוֹת אֶת אָבִיו.

נַעֲרוֹת הַבֹּקֶר

כִּי רַנּוּ לְפָנִים לְרוּחַ הַקָּיִץ –

הֵן עָבְרָה שִׂמְחָתָן עַל עֵינָי.

וְהִנֵּה נָסְעוּ הָעִתִּים

אֶל אַפְסָיִם.

אֵי-בָזֶה אֵלְכָה בָעוֹלָם.

וְכִי לַיְלָה יְבוֹאֵנִי,

לֹא אֵדַע אֵי אֲנִי לָן.

הָהּ, סְפִינוֹתַי הַשְּׁחוֹרוֹת,

מַה-נִּרְדַּמְתֶּן חֶרֶשׁ

בְּרַחֲבֵי הַלַּיְלָה

כְּתַרְנְגוֹלוֹת נָמוֹת!

לִנְשִׁימַת מַלָּחֵי אֵין-שֵׁמַע

מִכְּנַף הָעִתִּים אַאֲזִינָה,

כִּי אִתָּם אִוִּיתִי לִנְסֹעַ מְעָט. –

מִשַּׂלְמוֹת קֵיצִים פְּרוּעִים

נָשְׁרוּ זְמִירוֹת נְעָרוֹת

כְּנִצָּה לְבָנָה.

עַל שְׁבִילֵי תֵבֵל עֲרֻמָּה

עוֹד יִדְלֹק כֶּלֶב יְחִידִי

אַחֲרֵי לֹא-מְאוּמָה.

וְשֶׁמֶשׁ בּוֹרַחַת מִכְּפָר אֲשֶׁר חָלַף,

מַה נֶּאֶנְחָה בְחָפְזָהּ

בִּדְלִי מֵי בְאֵרוֹת. –

הַאִם לֹא נִמְתַּח עוֹד פַּעַם,

הוֹי מַלָּחַי הַיְגֵעִים,

מִפְרָשֵׂינוּ הַשְּׁחוֹרִים,

כִּי נָסוּר אֶל הַבֹּקֶר?

אָבִיב זָהֹב אֲשֶׁר יִזְרֹם

מֵעַל הֶהָרִים

וּמִזְּקַן-יַעַר חוּם –

אַחֲרָיו אַט נִתְהַלֵּכָה.

אֵיכָה עוֹד נָשִׁיר

אֶל אַרְבַּע רוּחוֹתָיו,

בִּגְאוֹתוֹ עַל פָּנֵינוּ?

כִּי הִנֵּה שַׂקִּים מְלֵאִים דְּמָמָה

אָסַפְנוּ בַדָּרֶךְ –

אוֹתָם עָלֵינוּ לָשֵׂאת.

וְאַט עָלֵינוּ לְהַלֵּךְ,

כְּבָשִׂים שׁוֹתְקִים עִמָּנוּ

וְכָל עַנְוֵי הָעוֹפוֹת.

אָבִיב זָהֹב

תּוֹךְ אַגָּן כָּחֹל זֶה –

לֹא נוּכַל עוֹד הִכֹּף אֶל שְׂפָתוֹ

לִגְמֹעַ מִמֶּנוּ מְעָט.

אַחַת אַחַת נָשְׁרוּ הַשְּׂמָחוֹת –

וְרֹאשֵׁנוּ נָבֵל.

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה עָבַרְנוּ,

עַד הִגַּעְנוּ שְׁחוֹחִים

לֹא אֶל אָן.

עַתָּה עוֹלָם רֵיק

שָׂם מָצוֹר סָבִיב,

וְגֶשֶׁם יְרַקֶּד-בּוֹ.

בְּפִנַּת לַיִל עָב

הָבָה מִפַּחַד נִסָּתֵר –

אֲנִי וָאָתְּ.

רַב הֶלְאָנוּ זֶה הָרְחוֹב! נָשׁוּבָה אֶל קִרְבֵּנוּ!

יַעַר הוּא עָבֹת, מְלֵא-שֶׁקֶט, בּוֹ נַעֲמִיקָה שָׁבֶת,

קְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל הַחַיִּים, קְרוֹבִים יוֹתֵר לַמָּוֶת.

עָלֶה נִדָּף יָנוּעַ בָּנוּ – וְדַיֵּנוּ.

מִבֵּין סִדְקֵי אוֹתָהּ חִנְגָּה אֵימָה כְבֵדָה נִדְחֶקֶת.

כֹּה בָדָד תָּמִיד הָיִינוּ עִם הַהוֹלְלִים פֹּה יָחַד, –

עַתָּה נַעֲזֹב הֶמְיַת-הַשָּׁוְא, הִרְעִיפָה בָּנוּ פָּחַד;

אֱלֵי יְחִידוּת נִפְרשָׁה, כִּי הֶלְאַתְנוּ זוֹ עֵדָה צוֹעֶקֶת.

[נח: המקור האשכנזי]

רַב הֶלְאָנוּ זֶה הָרְחוֹב! נָשׁוּבָה אֶל קִרְבֵּנוּ!

יַעַר עָבֹת הוּא וְשָׁקֵט, בּוֹ נַעֲמִיקָה שָׁבֶת,

קְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל הַחַיִּים, קְרוֹבִים אֶל הַמָּוֶת.

יָנַע בָּנוּ עָלֶה נִדָּף – וְדַיֵּנוּ.

מֵחֲרַכֵּי חִנְגָּה זוֹ הַזָּרָה תָצִיץ אֵימָה כְבֵדָה.

בָּדָד כֹּה הָיִינוּ תָמִיד עִם הַהוֹלְלִים יָחַד –

עַתָּה נַעֲזֹב הֶמְיַת שָׁוְא, הִרְעִיפָה בָנוּ פָחַד.

אֶל הַיְחִידוּת נִפְרשׁ, כִּי הֶלְאַתְנוּ זוֹ הָעֵדָה.