אשר היה דבר ה' אל ירמיהו

על דברי הבצרות.

(ירמיהו, י"ד, א')

אָבְלָה כָּל הָאָרֶץ,

הָאֲדָמָה חַתָּה;

דְּמִי וָאֵשׁ מִלְּמַעְלָה,

דְּמִי וָאֵשׁ מִלְּמַטָּה.

כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם,

שַׁעֲרֵי טָל נִנְעָלוּ.

אָבְלוּ נְאוֹת דֶּשֶׁא,

שַׁדְמוֹת בָּר קָמָלּוּ.

רוּחַ נֶגֶב לוֹהֵט

מַרְקִיד תִּימְרוֹת אָבָק.

אָבָק עַל כָּל נֶפֶשׁ

וְכָל לֵבָב נָבָק.

אַיֵּה גֶּשֶׁם בְּרָכָה?

אַיֵּה טַל נְדָבוֹת?

חָרְבוּ כָּל הַגְּוִיּוֹת,

נָבְלוּ כָּל הַלְּבָבוֹת…

כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות

על ירושלים. (ישעיהו, ל"א, ה')

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת

גַּנּוֹתִי עֲלֵיכֶם

בְּיָמִים קְדוּמִים,

     בְּחָצְבִי רַהַב

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת

אֶל קִנְכֶם עַפְתֶּם

בֵּין צוּקֵי שְׁמָמָה

     וְחוֹלוֹת לַהַב;

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת

קַלִּילוֹת־כָּנָף,

מַה יִצְהַל שִׁירָם

     גַּם בִּלֵילוֹת זַעַף…

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת

לִי תִהְיוּ עַתָּה,

עֵת אָסִיר פָּנַי –

     נְאֻם אֱלֹהַּ!

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת

מִצּוּר לְסֶלַע

תָּעוּפוּ לֵאִים –

     וְאֵין מַרְגּוֹעַ!

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת

מְחוּצוֹת כָּנָף,

גַּם בְּשַׁחֲרֵי זֹהַר

     שִׁירָתָם נֹהַּ…

שומר מה מלילה, שומר מה מליל.

(ישעיהו, כ“א, י”א)

בְּרַק כּוֹכָבִים, נַהַם לַיִשׁ,

רִשְׁרוּשׁ חוֹלוֹת.

בְּכִי עוֹלָלִים, אַנְחוֹת גּוֹלִים,

מִסְפַּד גּוֹלוֹת.

כְּסַפִּירִים, כְּבָרָקוֹת

יוֹקְדִים טְלָלִים…

מִדְבָּר! מִדְבָּר! אֵי גְּבוּלֶךָ?

צִלְצוּל כְּבָלִים…

זוֹרְחִים שְׁלֵוִים, זוֹרְחִים שְׁקֵטִים

כּוֹכְבֵי מָעְלָה…

שׁוֹמֵר! שׁוֹמֵר! מַה־מִּלַּיְלָה?

מַה־מִּלָּיְלָה?

על מצפה אדני אנכי עומד תמיד

יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל

הלילות. (ישעיהו, כ"א, ח')

עַל מִשְׁמַרְתִּי אֲנִי נִצָּב:

מַעֲרָב כָּבָה,

חָוְרוּ, דָּעֲכוּ כָל גִּצָּיו;

אַךְ לֹא הִרְעִים, לֹא הִצְרִיחַ

בַּלֶּהָבָה

קוֹל הַגּוֹאֵל, קוֹל מָשִׁיחַ…

עַל הַמִּצְפֶּה אֲנִי עוֹמֵד:

בֹּקֶר פָּרַח,

בֹּקֶר עַלִּיז, חַי וְחוֹמֵד;

אַךְ בֵּין פִּרְחֵי מִזְרָח צוֹהֵל

עוֹד לֹא זָרַח

זֵר מְשִׁיחִי, זֵר הַגּוֹאֵל…

אֲנִי צוֹפֶה יָמִים, לֵילוֹת

בְּדוּמִיָּה

אֶל הַדְּרָכִים הָאֲבֵלוֹת;

עֵינַי דּוֹעֲכוֹת וּנְמַקּוֹת

מִצִּפִּיָּה –

אַךְ אֵיךְ אוּכַל לֹא לְחַכּוֹת?

הוי על הנביאים הנכלים אשר

הולכים אחר רוחם ולבלתי ראו.

כשעלים בחרבות נביאיך ישראל

היו. (יחזקאל, י"ג, ג–ד)

עַל נְבִיאֵי הַשָּׁלוֹם,

עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים:

כְּשׁוּעָלִים הֲיִיתֶם,

בָּחֳרָבוֹת שׁוּעָלִים!

כִּי בְמִקְסְמֵי כָזָב

רַק תְּיַשְּׁנוּ הַלְּבָבוֹת

וְלַטֶּרֶף תָּתוּרוּ

בַּאֲפֵלַת חֳרָבוֹת…

כִּי תָטוּחוּ בֵית עַמִּי

רַק בְּטִיחַ חֲלוֹמוֹת,

וְהַפְּרָצוֹת עֲזוּבוֹת,

וַהֲרוּסוֹת הַחוֹמוֹת.

וַתֶּאֱהַבְכֶם בַּת עַמִּי,

חוֹזֵי שָׁוְא, טָחֵי תָפֵל!

וְאָנֹכִי נִדַּחְתִּי,

כִּי נִבֵּאתִי יוֹם אָפֵל…

אַךְ אִם סוּפָה חָזִיתִי

אַף נִבֵּאתִי לַשְּׁמָמָה –

לֹא בוֹשַׁשְׁתִּי הֵן רֶגַע

מֵעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה!

וּבִרְאוֹתִי אֶת עַמִּי

וְתִקְווֹתָיו נִתָּצוֹת –

הֵן עַל מִצְפִּי נִצַּבְתִּי

וָאִשָּׁאֵר בַּפְּרָצוֹת!

הֵן שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶן

כָּל לֵילוֹתַי וְיָמַי

וָאֲטוּחֵן בְּחֶלְבִּי

וּבְמֹחַ עֲצָמַי…

עַל נְבִיאֵי הַשָּׁלוֹם,

עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים:

כְּשׁוּעָלִים הֲיִיתֶם,

בָּחֳרָבוֹת שׁוּעָלִים!…

אללי לי, כי הייתי כאספי קיץ,

כעוללות בציר. (מיכה ז', א).

אַלְלַי לִי! כִּי הָיִיתִי כְעוֹלְלוֹת בָּצִיר,

כִּי הֻצַּגְתִּי לְבָדָד, לְבָדָד

וְהַקַּיִץ לֹא גָז עוֹד, לֹא נָדָד,

וְלַקַּיִץ עוֹד הָדָר וְיִפְעָה:

עוֹד מִתְנוֹצֵץ בּוּל הָרִים בְּשִׁפְעָה

וּבַבְּקָעוֹת עוֹד רַעֲנָן הֶחָצִיר…

וְאָנֹכִי כְעוֹלְלוֹת בָּצִיר…

אַלְלַי לִי! עוֹד עֲמוּסִים הַדְּקָלִים הַגֵּאִים,

עוֹד מוֹרִיקִים־מַבְרִיקִים הַכָּרִים,

עוֹד מְצִלִּים וְהוֹמִים הַיְּעָרִים,

אֶשְׁכְּלוֹת־אֵשׁ תַּחַת כָּבְדָם עוֹד שַׁחִים,

אַךְ בַּצֵּל לֹא אֶשְׁתַּעֲשַׁע עִם אַחִים,

אַךְ לֹא אֶשְׁתֶּה דַם עֵנָב עִם רֵעִים…

נוּדוּ, נוּדוּ לִי, דְּקָלַי הַגֵּאִים…

אַלְלַי לִי! כִּי הָיִיתִי כְאָסְפֵי הַקַּיִץ,

כִּי הֻצַּגְתִּי לְבָדָד, לְבָדָד,

וְהַקַּיִץ לֹא גָז עוֹד, לֹא נָדָד…

בָּגְדוּ בֶגֶד בִּי רֵעִים וְאַחִים,

כֻּלָם פּוֹרְשִׂים חֲרָמִים וּפַחִים

מֵאֲחוֹרֵי כָל גָּדֵר וָחַיִץ…

אַלְלַי לִי, כִּי הָיִיתִי כְאָסְפֵי הַקַּיִץ…

שכרון ויגון תמלאי…

(יחזקאל, כ“ג ל”ג)

לֹא יָדַעְתִּי עוֹד אֶת נַפְשִׁי,

כְּמִתְנַכְּרָה לִי הִיא נַפְשִׁי.

מִי לִי נִשְׁקָף כְּמוֹ שַׁחַר

וַאֲנִי עַל עֶבְרֵי תְהוֹם?

מִי לִי רוֹמֵז בָּאֲפֵלָה:

"מִנִּי תְהוֹמוֹת הָאֲפֵלָה

יִשְׁאַג, וְאִם גַּם יְאַחֵר,

יִשְׁאַג שַׁחַר, יָרֹן יוֹם…"?

לֹא יָדַעְתִּי עוֹד אֶת נַפְשִׁי,

כְּמִתְנַכְּרָה לִי הִיא נַפְשִׁי.

מִי לִי אוֹרֵב כְּמוֹ עֶרֶב

וּבִלְבָבִי שִׁכְרוֹן־זִיו?

מִי לִי לוֹעֵג: "לֹא אֵלֶיךָ,

בֹּקֶר יָאִיר לֹא אֵלֶיךָ,

וְאִם פִּי שִׁבְעָה קְסָמָיו יֶרֶב,

וְאִם פִּי שִׁבְעָה אוֹרוֹ יִיף"?…

כּוֹס יְגוֹנִים שׁוֹתָה נַפְשִׁי,

כּוֹס תּוֹחֶלֶת שׁוֹתָה נַפְשִׁי,

וַעֲמֻקּוֹת הֵן בְּלִי קֶצֶב…

שְׁתֵּיהֶן יִשְׁתֶּה לִבִּי דָךְ…

שְׁתֵּיהֶן אֶמְצֶה עַד חַרְשֵׂיהֶן

וַאֲגָרֵם אֶת חַרְשֵׂיהֶן…

וּמִי יִדְמֶה לִי לָעֶצֶב?

וְלַתִּקְוָה מִי לִי אָח?…