לשואלים שלום ירושלים

אֵלִי, זֶה הַסּוֹף.

נִקְרְעָה הַטַּלִּית

בְּאֶמְצַע דֶּרֶךְ –

וַאֲנִי עַל סָף

מַבִּיט בְּחִיוּךְ אֵלֶם –

אֶל פְּנֵי עֶלְיוֹן

הַמֶּלֶךְ.

רָעֵב אֲנִי לְכָל קֶרַע טַלִּית –

לְכַסּוֹת מַעַרֻמַּי

בְּקֶרֶת זוֹ.

יֵשׁ אִתִּי

כָּאן –

צְרוֹר שִׁירִים,

פְּרָחִים יָפִים,

אֲדֻמִּים וּצְהֻבִּים…

אֶבֶן שְׁחוֹרָה

וְאֶבֶן לְבָנָה,

מִכָּל הַדְּרָכִים

וּמִכָּל הַמִּקְרִים.

אֲנִי מִתְעַטֵּף לְפָנֶיךָ

בְּטַלִית קְרוּעָה,

סָבִי – הִתְעַטֵּף בִּתְכֵלֶת

מֶרְחַב שָׁמַיִם.

וְכָאן – מִתְעַטְּפִים וּמְשַׁחֲקִים

בְּפִנְקָסִים וּצְבָעִים –

וּמַבְדִּילִים –

בֵּין דָּם לְדָם,

בֵּין צֶבַע לְצֶבַע,

בֵּין לוֹחֵם לְלוֹחֵם

וּבֵין קֶבֶר – לְקֶבֶר

כַּאֲשֶׁר תַּלְיָן אֶחָד צוֹפֶה –

אוֹרֵב לְכָל הָאָרֶץ.

כָּל הַמְשׁוֹרְרִים בַּחֲצֵרוֹת

וְהַנָּשִׁים בְּכִכָּר – בַּכִּכָּרוֹת,

וּ“פְלוֹרוֹסֶנְט” –

בִּמְקוֹם הַמְּאוֹרוֹת…

כֹּהֲנֵי הַמִּקְדָּשׁ מְסָרְבִים

לָתֵת אֶת קָרְבַּן הַחֵטְא –

הַצֶּבַע דָּהוּי בַּפִּנְקָסִים –

וְאֵין עֲשָׂרָה לְמִנְיָן,

רְאֵה,

צִיצִיּוֹתַי מְפֻיָּחוֹת

אוֹמְרִים “שֵׁסוֹנִים” בַּסְּבִיבָה –

וְאֵין וְעָדָה מְתַקֶּנֶת…

אֲנִי רוֹאֶה אֶת כָּל הָאָרֶץ –

בָּאָרֶץ.

סָבִי הִתְעַטֵּף בְּרֹחַב דְּרָכִים,

אֲנִי – בְּקַרְנוֹת הַדְּרָכִים

תּוֹהֶה,

אָבִי נִתְקָל –

עוֹמֵד בֵּין הָעַמּוּדִים

אֲשֶׁר יָצַק סָבִי.

אִמִּי קַלָּה בַּהֲלִיכוֹת בְּטוּחוֹת,

כִּי חֲלֵב אִמָּהּ בְּדָמָהּ.

סָבִי שָׁתוּל בְּעַמּוּדֵי אֲבוֹתָיו,

וְלִי – כָּל הַמְּאוֹרוֹת בָּאַרְגָזִים.

וְאֵין אִשָּׁה קְטַנָּה

לְמַלְּאֹת בַּיִת

וּלְהַבְדִּיל –

בֵּין מָאוֹר לְמָאוֹר…

אֲנִי עוֹמֵד עַל סַף

וְהַכֹּתֶל עָצוּב –

דִּמְעוֹתַי אֵינָן שֶׁלִּי

וּגְרוֹנִי יָבֵשׁ –

וְרַק עֵינַי מַבִּיטוֹת…

וְהַפָּרֹכֶת מֵעַל כָּל יְרוּשָׁלַיִם

וְהַשּׁוֹפָר מְיַבֵּב חָנוּק,

כָּל הַכְּבָשִׂים גּוֹעִים –

וְהַכֹּהֲנִים נֶאֱנָקִים,

וַאֲנִי תָּקוּעַ בְּתוֹךְ יָמִים עֲרֵלִים

וַאֲנָשִׁים סוּמִים –

וְרַק הַזַּיִּת וְהָאֲדָמָה

מַבִּיטִים בִּי בְּאֵלֶם אָיֹם –

אֵי הָעֶלֶם לְצִּיוֹן?

וַאֲנִי נַעַר בְּצִיּוֹן

וּלְצִיּוֹן אֵין צִיּוּנִים –

וְהַצִּיצִיּוֹת מְקֻפָּלוֹת מְפֻיָּחוֹת

וְהַמְּאוֹרוֹת אֲבֵלִים –

וַאֲנִי עוֹמֵד עַל סַף

בְּאֵלֶם עוֹרֵג,

נֹכַח הָאֲנָשִׁים –

וְהַשָּנִים.

אֲנִי גּוֹנֵז בָּזֶה

אֶת אַחֲרוֹן חֲלוֹמוֹתַי,

אֲנִי שׁוֹבֵר אֶת הַפַּנָּס

שֶׁל כָּל הֲגִיגַי –

מֵהַיּוֹם אֲנִי פָּטִּיש! –

הֲלֹא כְּדַאי?…

אֲבָל זֶה יוֹתֵר מִדַּי…

רַבּוֹתַי.

אֱלֹקֵי הַפַּרְבָרִים – אֱלֹקַי שֶׁלִּי…

רַבִּים מְדַבְּרִים בְּשִׁמְךָ

וּבָאִים עָדֶיךָ –

בְּמֶרְחָק נִכָּר…

וְאַתָּה

מַבִּיט מִתּוֹךְ לֹבֶן נֶפֶשׁ –

וְקוֹרֵעַ בְּחַמָּתְךָ שָׁמַיִם אַדִּירִים,

וּמְנַפֵּץ עַנְנֵי שְׁחוֹר רַבִּים.

רְאֵה,

הַמַּרְזְבִים כָּאן מִתְנַגְּנִים

בְּטוֹן מְאֹד חָלוּד –

וְהַתִּינוֹקוֹת בּוֹכִים.

וּבְפִיהֶם – דַּדִּים צְמוּקֵי־חָלָב

וְהָאִמָּהוֹת דּוֹמְעוֹת בְּאֵלֶם גָדוֹל…

בָּאַשְׁפַּתּוֹת רֵיחַ חָמוּץ

וַחֲתוּלוֹת מְיַבְּבוֹת

וְאֵין זֵכֶר לִזְכָרִים בְּרִיאִים – –

וְאַתָּה אֱלֹקֵי הַפַּרְבָרִים

עֵינֶיךָ עֲצוּבוֹת וּפִיךָ יָבֵשׁ,

וְאַתָּה מַבִּיט וְרוֹאֶה

נֹכַח צְבָעִים רַבִּים,

כֵּיצַד בּוֹלֵעַ זֶה – רֵעֵהוּ,

וְאַתָּה שׁוֹתֵק!

וְכָאן מַבְדִּילִים בֵּין דָּם וָצֶבַע –

וְאֵין קֶשֶׁת לִבְרִית צְבָעִים רַבִּים

וְהַפַּת חֲסֵרָה –

וְהַדֶּמַע יָבֵשׁ

בַּצִּנּוֹרוֹת.

הַלַּיְלָה אֶצְבַּע הַחַלּוֹנוֹת

שָׁם – וְכָאן,

עִלִּית וְתַחְתִּית.

אַתְקִין הַפַּנָּסִים,

אַגְדִּיל הַמְּאוֹרוֹת –

אָסִיר הַפִּיחַ

אֲנַקֶּה הַפְּתִילִיּוֹת

עַד אֲשֶׁר הַפִּנּוֹת תִּנְשֹׁמְנָה

מַשֶּׁהוּ, חָדָשׁ – יָשָׁן…

בְּעֶצֶם זֶה חָסֵר מְאֹד

אַךְ כָּאן מִתְבַּיְּשִׁים –

טִפְּשִׁים!

“מִי יִתֵּן”! –

מַה תְּבַקֵּש?

“מִי יִתְּנֵנִי פַּנָּס”…

טִפֵּשׁ!

מַה תִּרְצֶה לְהָאִיר,

“יֵשׁ הַרְבֵּה חֹשֶׁךְ”…

הַיְלָדִים מְבֻלְבָּלִים,

אֲנִי חוֹשֵׁשׁ – –

הַדּוֹר הַבָּא…"

מִסְכֵּן,

שֵׁב בְּשֶׁקֶט –

הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים בַּמַנְעוּלִים

וּתְעוּדַת הַשִּׁחְרוּר

עוֹד תַּגִּיעַ –

“תַּגִּיעַ”…

אִמָּא,

אוֹמְרִים שֶׁאֵין עוֹד דְּגָלִים –

וְהַטַּחֲנוֹת אֵינָן טוֹחֲנוֹת,

וְרוּחַ – אֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת.

אֲפִלּוּ הַנָּשִׁים

אֵינָן עוֹד קְטַנּוֹת,

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלּוֹת

כְּשֶׁיֵש הָמוֹן תְּעָלוֹת –

אֲפִלּוּ הַמּוּזוֹת

אֵינָן נִגְעָלוֹת

מִזַּעַם הַמְשׁוֹרֵר

לֹא אָבֹא אֵלֶיךָ בְּדִין וּדְבָרִים –

עָיַפְתִּי מִסֹּב בַּחוּצוֹת

מֵהִתְדַפֵּק עַל שַׁעַר,

הָאֲבָנִים רָבוֹת

וְהַדֶּרֶךְ חַתְחַתִּים.

אָבִי זָקֵן

וְהַלֶּחֶם בְּמֹאזְנַיִם.

אִמִּי צוֹפָה אֱלֵי דַּרְכִּי –

וְנַעֲרָתִי אֵינֶנָּה,

אֲנִי מְחַפֵּשׂ בַּכִּכָּר אֶת הַלְּבוּשִׁים –

וּמוֹצֵא אֶת הַיְחֵפִים.

בֵּיתִי עוֹמֵד בִּפְנֵי סַעַר –

וְהַסָּפֵק בַּחוּצוֹת!…

חַרְבִּי הָעֲיֵפָה בְּיָדִי –

מִפַּחַד הַסָּפֵק הַמְקַנֵּן בַּמִּפְתָּן,

אֶת בֵּיתִי – לֹא אֶתֵּן לְהֶרֶס.

יֵשׁ – וּלְעִתִּים,

הַמִּלִּים נֶאֱנָקוֹת בְּדָמְךָ

כְּמַשָּׂא שֶׁאֵין לְפָרְקוֹ,

וְאַתָּה חָשׁ

בְּגָלוּת שֶׁל מַבָּטִים –

וּבְרֵיחַ עֲרָפֶל מַבְחִיל…

וְאָז לֹא שַׁחַר

וְלֹא עֶרֶב –

אֶלָּא תַּעֲתּוּעִים

וּבְרִיחָה.

וְאַתָּה אֱלֹקִים כֹּל יָכֹל,

הַשְׁחֵז חַרְבִּי

וּתְנֵנִי טִפָּה

בְּיָם אֱמֶת.

כִּי כֻּלָּם – כָּאן, עָיְפוּ – כֻּסּוּ אָבָק.

וּבְאָכְלָם –

יִשְׂבְּעוּ

וְיִדֹּמּוּ.

הִיא עָמְדָה בַּשַּׁעַר

וְהִצִּיגָה אֶת כָּל קַשְׁתּוֹת הַצְּבָעִים –

רַק צֶבַע אֶחָד

הָיָה חָסֵר –

זֶה שֶׁאֵינוֹ קַיָּם.

הִיא עָמְדָה וְעָרְגָה לָאֳפָקִים דְּשֵׁנִים –

עַד שֶׁהָרוּחַ נָגְעָה –

בְּשֵׁעָר לָבָן מִתְאָרֵךְ,

בְּצֶבַע שֶׁל סָפֵק –

וּכְמִיהָה.

סָבָתִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת

טִיְּלָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף

בְּמִדָּה טוֹבָה –

וְהִתְמוֹדְדָה עִם צְלָלִים רַבִּים

שֶׁלֹא מִן הַיִּשּׁוּב.

וּבִתָּהּ –

אִמִּי,

הָלְכָה בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ –

וְהִבְדִּילָה בֵּין אוֹר לְאוֹר

וּבֵין קֹדֶשׁ לַחֹל.

וַאֲנִי עוֹד מִתּוֹךְ רַחְמָהּ

שָׁמַעְתִּי נֶגֶן אָבִי –

בְּהַבְדִּילוֹ עַל נֵר וּבְשָׂמִים,

וְכָאן – – אֲנִי סוֹבֵב בַּכִּכָּרוֹת,

וְרוֹאֶה מִדּוֹת שֶׁלֹא הָיוּ –

נִמְכָּרוֹת לְלֹא מִדָּה.

וְאַתְּ – קְחִי קֹמֶץ עָפָר

וּצְאִי אֶל כִּכַּר הָעִיר,

וְאָמַרְתָּ לְאַחְיוֹתַיִךְ.

הִנֵּה הַמִּנְחָה!…

וּפִזַּרְתְּ נֵרוֹת רַבִּים

בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת,

אֶל הֵיכָלוֹת חֲשׁוּכִים

לְהָאִיר…

וְאַתָּה בִּזְקָנְךְ

צֵא אֶל הָעִיר –

וּבְצִיצִיּוֹת הוֹרֶה

אֶת הַמּוֹרִים.

לֹא אֶתְעַטֵּף בִּשְׁמָם

וְלֹא אָעוּף כְּיוֹנָה

לֹא אֶתַנֶּה – וְלֹא אֶשָּׂא קוֹלִי,

כִּי קִיקָיוֹן רָאִיתִי בַּסַּף –

וְהָעִיר שְׁכוּבָה

וְהָעֶרֶב רַד,

וְהַכֹּל בְּכִכָּר בְּלֵב כִּכָּר –

וְהַמֵּיתָרִים בְּכָל “בָּר”

וְהַטַּעַם מַר…

וַאֲנִי צוֹחֵק – מוֹשֵׁךְ בְּמִכְחוֹל

עַל פְּנֵי הָעִיר,

וְהַצֶּבַע מַסְתִּיר פָּנָיו –

כִּי הַמִּשְׂחָק חָזָק

וְהַיְלָדִים אוֹבְדִים,

וְהָאָרֶץ –

בָּאָרֶץ.

קָשֶׁה לִבְדֹּק כָּל נַעַל

לְתָאֵם עֲקֵבוֹת בְּכָל שַׁעַל,

לִקְבֹּעַ אֶת מְנַת הָרַעַל –

אֵיכוּת הַמַּעַל…

כִּי יֵשׁ מִי שֶׁהָעֳמַד

כְּדֵי לִסְגֹּר הַשַּׁעַר,

אַךְ קָשֶׁה לִשְׁתֹּק! –

כַּאֲשֶׁר סוֹגְרִים בְּפָנֶיךָ

אֶת הַשַּׁעַר –

בְּעוֹדְךָ נַעַר…

כָּל הַשְּׁעָרִים סְגוּרִים

בִּפְנֵי הֵלֶךְ עָנִי –

אַךְ אֲנִי מַקִּישׁ עַל כָּל דֶּלֶת,

כָּל הַצִּירִים קְשׁוּחִים בִּפְנֵי נַעַר

וְהַחֲלּוֹנוֹת כְּמֵהִים לְדָּמוֹ –

זוֹ הָעִיר – וְזוֹ הָאָרֶץ,

בִּפְתָחֶיהָ בּוֹכֶה הָאֲנִי

הָאֲנִי שֶׁנָּתַן –

הָאֲנִי שֶׁהָיָה,

וְהָאֲנִי הָאוֹבֵד.

שֶׁמֶן אֲדָמָה –

דַּם גִּבּוֹרִים נוֹפְלִים מְחָרְפִי נֶפֶשׁ –

וּבָנוֹת מִתְקַדְּשׁוֹת בְּמִזְבַּח עֲלוּמֵיהֶן.

שֶׁמֶן אֲדָמָה –

זֶמֶר פַּיְטָנִים אוֹבְדִים – כֹּהֲנֵי נֶגֶן,

בְּקְדֻשַּׁת הֵיכָלוֹת –

בְּבִטְחַת בּוֹנֵיהֶם..

שֶׁמֶן אֲדָמָה!

מַס עוֹבְדִים נִרְצָעִים – לוֹבְשֵׁי פֶּשֶׁט

בְּעֵינַיִם עֲשֵׁשׁוֹת –

חוֹשְׁשִׁים כָּל יְמֵיהֶם.

– – אֲנִי, לֹא בָּנִיתִי סְפִינָה לִבְנִי

מִזֵּעַת עֲמֵלִים…

צְבַעְתִּיהָ מִדַּם לְבָבִי

וְהִשַּׁקְתִּיהָ בְּיָם –

שֶׁל שְׁלַל צַעֲצוּעִים,

אֶת הָאֲרוֹנוֹת שֶׁבֵּין הַצַּעֲצוּעִים

לֹא קִבַּלְתִּי מַתָּת,

בְּלֹא לַחַץ!

וּלְלֹא עֲקִיפִין,

פָּשׁוּט – קָנִיתִי מִלַּחְמִי,

כְּדֵי לְחַלֵּק

אֶת הַנְּשָׁמָה.

אַל תִּקְטֹף פְּרָחִים רַכִּים

עֲצֹר אֶת הַסְּעָרָה

מִפִּתְחִי,

שְׁמֹר אֶת יְרִיעוֹת הָאֹהֶל –

בְּעֵינֶיךָ נְטֹר אֶת עֵינַי.

שְׁמֹר אֶת הַסְּלָעִים

מִפְּנֵי הַיָּד הַמַכָּה,

אֶת עַצְמִי –

מִמַּאֲוַיֵּי לִבִּי,

וְאֶת לִבִּי

מִמַּבְּטֵי עֵינָי.

בּוֹאִי, נֵצֵא אֶל הַכִּכָּר –

בְּלֵב הָעִיר

נַכְרִיז עַל הַמִּמְכָּר –

נוֹרִיד אֶת הַכִּכָּר…

אִם תִּשְׁתָּעֲלִי,

אַל חֲשָׁשׁ – אֵין אִישׁ,

אֵין יוֹם מָחָר.

כָּאן נַעֲשָׂה הַכֹּל לְיַד “הַבָּר”.

כָּאן הַכֹּל לְמִמְכָּר,

הָעִיר – וְהַכִּכָּר.

אַל תְּטַלְטְלֵנִי בְּקִצְפֶּךָ –

וְאַל תַּנִּיחֵנִי

מִכַּף יָדֶךָ.

מָשְׁכֵנִי בְּרֶסֶן

אֶל מִעֵרְה¹ אֲבוֹתַי –

וּתְנֵנִי סַהַר

לְבֵית דָּוִד.

אַל תַּעַזְבֵנִי אָבִי

כִּי לְרַחֲמֶיךָ נִכְסַפְתִּי.

הַסְכֵּת –

לִתְפִלַּת יָחִיד.

יְרוּשָׁלַיִם –

אֲבָנַיִךְ לִי נֹחַם

הֲרָרַיִךְ – מַרְפֵּא,

חוֹמוֹתַיִךְ מַשְׂאַת נְעוּרָי.

יְרוּשָׁלַיִם –

בְּעַרְבִית שֶׁלָּךְ

אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת חֲלוֹמוֹת נְעוּרַי –

לְהָשִׁיב כְּבָשִׂים תּוֹעִים

בְּכִנּוֹרו שֶׁל דָּוִד.

הַפַּעֲמוֹנִים הָיוּ מְצַלְצְלִים –

כָּל הַלַּיְלָה הָיָה

צֵל הַמִּנְזָר

מִתְפַּשֵּׁט –

עַד פַּאֲתֵי יְרוּשָׁלַיִם.

וַאֲנִי עִם אַרְבַּע צִיצִיּוֹתַי

חָסַמְתִּי הַקֶּרַע

שֶׁל כָּל הַדְּרָכִים

הָעוֹלוֹת בְּאֵימָה –

אֶל חַדְרֵי

הַיְלָדִים.

הִיא בָּאָה אֵלַי

שְׁמוּטָה

מִמֵל וְאָדָם.

קִרְעֵי רֶחֶם

מִבַּיִת.

אֱמוּנָתָהּ –

צְרוֹר בְּגָדִים בָּלִים,

שֶׁל הוֹרִים מִן הַיִּשּׁוּב –

לְלֹא רֵיחַ סְמָדַר – –

וּלְלֹא יִשּׁוּב דְּבָרִים

וְחִשּׁוּב.

וְהָעִיר –

אֵינָהּ עִיר הַיּוֹנָה,

וּמַגָּשָׁהּ –

נִשְׁחַת מִיִּפְעַת כֶּסֶף.

רַק בַּפֻּנְדָּקִים

לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת –

שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה…

בְּכוֹס מְלֵאַת שֵׁכָר

וְנֶחֱשֶׁקֶת.

אֲנִי מְחַפְּשֵׂךְ

לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ –

בָּא אֶל פִּנּוֹת חֲבוּיוֹת.

תָּר אַחֲרַיִךְ

בְּכָל שַׁעַר –

וְלֹא מוֹצְאֵךְ,

בִּדְמוּת – אַחַת הָאִמָּהוֹת.

אַתְּ יְבֵשָׁה וּצְמוּקָה –

רַק מִתְטוֹפֶפֶת,

כְּאַחַת הַחֲדֵלוֹת –

כָּרְחוֹבוֹת.

בֹּאִי אֵלַי בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ,

כָּאן הַבְּרוֹשִׁים מִתְלַחֲשִׁים בְּאֵלֶם,

כָּאן הָאֲרָזִים

אֵינָם רָזִים –

וְטַל הַשַּׁחַר

מְשַׁחֵר בִּשְׁמַע…

בְּדַרְכֵּךְ אֵלַי

הִתְנַהֲלִי לְאִטֵּךְ –

עַל בְּהוֹנוֹת –

לְלֹא בֶּגֶד

עִמְדִי מִנֶּגֶד.

לֹא אֶבְכֶּה עַל הַלֵּילוֹת

אֲשֶׁר אָבְדוּ לָבֶטַח,

וְהַיָּמִים שֶׁנִּגְדְּעוּ

בְּאוֹר חֻלִּין.

כִּי הִרְהוּרַי וְעִרְעוּרַי

הֵם שֶׁתָּלְשׁוּ –

אֶת חוֹתַם

הַיַּלְדּוּת

מִשְּׂפָתָי.

וּמָה אֲנִי חוֹשֵׁב –

חוֹשֵׁב,

וְלֵב אָדָם הַיּוֹם –

יָתוֹם.

אֶת כָּל עֲמַל כַּפָּיו –

יִגְדַּע,

לְפֶרַח קָט

קִדֵּשׁ קַרְדֹּם.

לֵילוֹתַי שֶׁלִּי –

הָיוּ פְּדוּת לַנֶּפֶשׁ,

בִּכְסֹף כּוֹכָבִים מֵעָל –

מֵעַל עִיר יְשֵׁנָה.

לֵילוֹתַי שֶׁלִּי –

מַצְפֵּן פְּסִיעוֹת הַחֶלֶד.

לִשְׁמֹר שְׁמוּרוֹת הַטַּף

בְּזֹהַר הַשְּׁכִינָה.

אֶתְעַטֵּף לִי בּוֹדֵד

יְחִידִי מוּל שָׁמַיִם –

בְּהֵיכָל שְׁמָמָה מְקֻדָּשׁ,

אֶת עֵינַי אֶעֱצֹם

וְאֶשָּׂא הַיָּדַיִם –

בִּתְפִלַּת לְבָבִי מְרֻטָּשׁ.

אֵל קַדֵּשׁ אֶת חַרְבִּי

בָּהָר – וּבַמַּיִם,

כִּי יוֹמִי הֶאָפֹר – מְעֻפָּשׁ.

כִּי אָנָה אָבֹא

וְשֶׁקֶט בִּי אַיִן –

וְלֵב הָרוֹעִים מְעֻרְפָּל…

וּמַה לִי חַיִּים,

אִם יָבְשׁוּ פֹּה הַמַּיִם –

וּמֶלֶל רַבִּים מְטֻפָּשׁ.

אַתָּה קִדַשְׁתָּ

אֶת כָּל קַשְׁתּוֹת הַמִּלְחָמָה,

הָאֲרָזִים –

מוֹטַטְתָּ,

אֶת אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ

חִלַּלְתָּ –

הַשְּׁדֵמוֹת – –

הִשְׁחַתָּ.

אַתָּה קָרָאתָ בְּשֵׁם כָּל הָאֱלֹקִים!

בִּשְׁמָם –

חַרְבְּךָ זִהַמְתָּ…

אָכֵן סָרְחוּ כָּל הַקְּשָׁתוֹת

וְאַתָּה בִּדְגָלֶיךָ –

הִתְקַדַּשְׁתָּ…

אֶת כָּל קִרְעֵי הַטַּלִּיתוֹת –

הַכַּפּוֹת,

קִרְעֵי הַבְּגָדִים וְהַקְּרָנוֹת –

נָשָׂאתִי יָחֵף

אֶל דֶּרֶךְ חֲצוֹת.

אֵין חוֹצֶה

וְאֵין יוֹצֵא,

אֲנִי כָּל הַדֶּרֶךְ הוֹלֵךְ

עַל אֲבָנִים קָרוֹת.

וְלַהִרְהוּרִים אֵין תִּקְוָה

לְחַלֵּץ אֶת הַמְּאוֹרוֹת.