לזכר עולֵי הגרדום הרוגי המלכות במלאת עשרים שנה לתקומת מדינת ישראל.

הַפַּעַם כָּתַבְתִּי אֶת שִׁירַי בְּאֶצְבְּעוֹתַי

הֶחָשׁוֹת בְּהֹלֶם לִבִּי

מִזְּרִימַת דָּמִי הַזּוֹעֵק

מִכָּל תָּא וְתָּא בְּגוּפִי וּבְמֹחִי

לְהַנְצָחָת זֶכֶר רֵעַי הַלּוֹחֲמִים

גִּבּוֹרֵי הַתְּהִלָּה

אֲשֶׁר עָלוּ בִּגְבוּרָה לַגַּרְדּוֹם

וּפִיהֶם שִׁירָה

וְלִבָּם כִּנּוֹר

וְכָל אֵם צוֹפִיָּה….

וְהָאָרֶץ – צִפּוֹר דְּרוֹר!!

אַךְ רַק שָׁם בְּעַכּוֹ – בְּבֵית הַתְּלִיָּה!

לֹא מְטוֹהַר הַבַּיִת בְּזָדוֹן!…

מִצְּחוֹק הַמְשֻׁגָּעִים…

וְעַל כָּךְ זוֹעֶקֶת כָּל צִפּוֹר מָרָה.

אֶת שִׁירַי לֹא כָתַבְתִּי

לְפִי מַפְתֵּחַ,

לִי לֹא הִכְתִּיב הַפּוֹלִיטְרוּק…

הַקְּרִיטֶרְיוֹן שֶׁלִּי שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם.

אֶצְלִי הַמֵּיתָרִים נִזּוֹנִים מִמַּפְתֵּחַ הַלֵּב

הַכּוֹאֵב מִתּוֹךְ הָעֵצִים הַחוֹרְקִים

בְּבִכְיָם

אֶת יְמֵי הַתְּלִיָּה.

לָאֲבָנִים

אֵין הוֹפֵךְ

וְלָרוּחַ

אֵין מִפְרָשׂ…

לַכּוֹכָבִים אֵין עַין

אֲשֶׁר תַּבִּיט

וּבַשְׁעָרִים – אֵין אִישׁ

בָּם – יָבֹא.

וְלַהֲרוּגֵי הַמַּלְכוּת –

אֵין יָד!

שַׁרְתִּי לְךָ עַמִּי

שִׁירִים

עַל מַעְיָנוֹת זַכִּים.

שַׁרְתִּי לְךָ עַמִּי

שִׁירִים

עַל זֹהַר כּוֹכָבִים.

עַל חָצֵר, בַּיִת –

שׁוֹבָךְ וְיוֹנִים…

וְהַפַּעַם אֶנְהֶה נֶהִי,

עַל לוֹחֲמִים נִשְׁכָּחִים…

לֵילוֹת שֶׁל כֶּתֶר

לֵילוֹת מַלְכוּת

אֲנִי אוֹחֵז –

שׁוֹלֵט בְּהִרְהוּרַי…

לֵילוֹת שֶׁל כֶּתֶר

לֵילוֹת הָגוּת

אֲנִי חוֹלֵק –

מַגִּישׁ אֶת עִרְעוּרַי…

וְלַכֶּתֶר שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה

וְלָאֲדָמָה אַוִּיר מֵהַשָּׁמָיִם…

לַדֶּגֶל עוֹרֵק מֵהַדָּם…

וְלַתּוֹרֶן – – תִּקְוָה מֵהַיָּדָיִם…

אָמַר גַּל אֶל גַּל

אָבְדָה לִי הָאַדֶּרֶת הַלְּבָנָה

וְהַחוֹף הָיָה מְיֻתָּם…

וְלֹבֶן הַגַּלִים לֹא הִגִּיעַ…

כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי יֶלֶד

אָהַבְתִּי קֶצֶף הַגַּל

וְהַיוֹם – – אֲנִי קוֹצֵף

עַל הַהִסְטוֹרְיָה!!

אֶצְבְּעוֹתַי קִדַּשְׁתִּי

לִהְיוֹת מָגֵן לַכְּרוּז

אֲשֶׁר יֹאמַר אֱמֶת

לָעָם…

אֶת הֲגִיגַי הִשְׁחַזְתִּי

כְּסַכִּין בִּידֵי בַּעַל הַשְּׁחִיטָה

וְהוּא – עֵד!

וְהַשְׁתִיקָה כְּאֶלֶף עֵדִים

כִּי כָל הַשָּׂרִים

סָרוּ מֵהַדֶּרֶךְ…

וְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ מְיֻתֶּמֶת

וּבְצִידֵּי הַדְּרָכִים מִסְתּוֹדְדִים

סִקְרִיקִין.

בָּאַשְׁפַּתּוֹת עָלָה הָרֵיחַ

הַנָּשִׁים הֵקִיאוּ תַּאֲוָתָן…

שְׁכֶנְתִּי

סָגְרָה אֶת רַחְמָהּ

וּבָאֲגַרְטֶל נַפְלוּ

פְּנֵי הַפְּרָחִים…

וּבְבֵית הַמְּשֻׁגָּעִים…

מְדַבְּרִים עַל מַלְכוּת…

אַל תִּשְׁאֲלוּ מִי מִתְנַדְנֵד

כָּאן

תָּלוּי עַל גַּבֵּי חֶבֶל…

מִי כָּאן מִתְנַדְנֵד?…

גִּבּוֹר עַל חֶבֶל!!!

הֲרוּג מַלְכוּת כָּאן מִתְנַדְנֵד…

פּוֹעֵם כִּמְחוֹג שָׁעוֹן – –

וְכָל הַמְשֻׁגָּעִים צוֹרְחִים………

הַפְסֵק הַשִּׁגָּעוֹן………….

בְּעֶצֶם אִי אֶפְשָׁר לִטְעוֹן

שֶׁהַמִּטְעָן הוּא קְצָת קָשֶׁה

עַל הַשֵּׂכֶל…

כִּי הַהֲבָנָה פָּשׁוּט מוּזֶנֶת

מִכָּל הַטָּעוּיוֹת

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת…

עִם קְצָת אֱמֶת…

עַל הֲרוּג מַלְכוּת

בִּקְצֵה הַחֶבֶל…

וְלֹא לִגְרוֹם לַמְשֻׁגָּעִים

כֶּפֶל סֵבֶל!…!…

תְּלוּיַי הֲרוּגַי וַעֲרוּפַי

עוֹלֵי הַגַּרְדּוֹם בְּשִׁיר שֶׁל דְּרוֹר

בְּפִי לוֹחֲמִים וְאִמָהוֹת –

שֶׁנָּתְנוּ קָרְבָּן לִקְצֵה הַחֶבֶל…

גַּם אִם שְׁכָחֲתֶם הָעָם

וְאֶת זִכְרְכֶם שָׁחַק בִּנְעָלָיו לְאָבָק

בְּשַׁעֲרֵי הֶעָרִים…

הֲרֵי אָנוּ לֹא שְׁכַחֲנוּכֶם

קֹמֶץ עֲטוּפֵי אֱמֶת!

– – וְכָל הַמְטוֹרָפִים עוֹנִים אָמֵן…

הַשָּׂרִים נֶאֱלָמִים וּמְשׁוֹרְרֵי הַחֲצֵרוֹת

נִכְלָמִים!…

אֶחַי הֲרוּגֵי הַמַּלְכוּת,

עֲרוּפִים בְּשֶׁל דְּרוֹר –

עוֹלֵי הַגַּרְדּוֹם בְּשִׁיר עַל שְׂפָתַיִם,

אֲשֶׁר נָשְׁקוּ צִיצִיוֹת וְרִמּוֹן בִּגְבוּרָה!

אֶחַי מֻכֵּי הַמַּלְכוּת

מְשַׁחְרְרֵי אֶרֶץ מֵעַבְדּוּת,

עֲדַיִן מִתְנַדְנְדִים נֹכַח עֵינַי הָעִבְרִיּוֹת –

וְרָאשֵׁיהֶם רְכוּנִים

וְעֵינֵיהֶם שׁוֹאֲלוֹת

אֶל סוֹד שְׁתִיקַת הַדְּקָלִים

בְּעַכּוֹ שֶׁלִּי בִּגְבוּרָה…

וּדְמָמָה!…

וְהַדְּקָלִים אֵינָם יוֹדְעִים פֶּשֶׁר הַאֶלֶם…

וְהַגַּלִּים מְלַחֲכִים חוֹמוֹת זְקֵנוֹת,

הַמַּתְמִידוֹת עֲמוֹד עַל תִּלָּן.

וְהַכּוֹכָבִים תְּמִיהָה

לְפֶשֶׁר הַצְּחוֹק –

וְהַצְּחוֹק צְחוֹק מְשֻׁגָּעִים הוּא…

וְהָרִיר זָב מֵהַשְּׂפָתַיִם

וּמִּפִּיהֶם נוֹזֵל דָּם –

– וַעֲנִיבַת הַחֶנֶק כְּרוּכָה –

וִידֵי הַתַּלְיָן הָיוּ עֲמֵלוֹת…

בְּהַתָּקַת הַנְּשָׁמָה מֵהַגּוּף…

וְהַנְּשָׁמוֹת מְעוֹרְרוֹת מַחְשָׁבָה עִבְרִית

לְלֹא אֲבָק שֶׁל שִׂנְאָה…

עַל בַּיִת שֵׁנִי שֶׁחָרַב…

וְהַשְׁלִישִׁי שֶׁבִּמְבוּכָה!…

וְהַצִּיצִיוֹת עוֹטְפוֹת אֲלֻמוֹת דָּגָן –

וּתְפִלָּתֵנוּ חֲרִישִית עִם רִגְבֵי הָאֲדָמָה…

וְשִׁיר מַלְכוּת כָּאן נוֹגֵן

בֶּחָרִיש וּבַבָּצִיר.

וְהַחֻלְצוֹת הַכְּחֻלוֹת וְהַחֻמּוֹת יַחַד!!

מִתְנוֹפְפוֹת עַל תוֹרֶן אֶחָד…

וְהַגֲחָלִים בָּרֶמֶץ מְמַצְמְצִים בְּעֵינֵיהֶם

לַחֲדָשָׁה הַזֹּאת.

וְהָאֵשׁ רְצוּיָה – וְזֶמֶר כָּאן מִתְנַגֵן –

וְהַמֵּיתָרִים שׁוֹאֲלִים

אַיֵּה כְּבוֹד הוֹדָם

בִּצְלִיל פַּעֲמוֹנֵי מַלְכוּת לַהֲרוּגֵי הַמַּלְכוּת,

אֲשֶׁר גּוֹנְנוּ וְהֶאֱצִילוּ

בְּהַכּוֹתָם לֶחִי־רוֹדֵן!

וְעוֹבֶרֶת בִּי צְמַרְמוֹרֶת – –

וְאַרְצִי מְגַמְגֶמֶת נוֹכַח הֵד הַגְּבוּרָה

אֲשֶׁר אֶשְׁמַע מִצְּחוֹק הַמְשֻׁגָּעִים

בְּבֵית הַתְּלִיָּה,

אֲשֶׁר גַּם הֵם……

לֹא יָבִינוּ

מַהֲתַלּוֹת…

סְפֵּר לִי דָּג מִיָּם

כִּי מִדֵּי לַיְלָה יוֹצְאוֹת רוּחוֹת אַבִּירִים

מִכֶּלֶא עַכּוֹ…

וּמַקְצִיפוֹת אֶת גַּלֵי הַחוֹף…

לַיְלָה,

אָזַר הַדָּג יְדִידִי אֹמֶץ

וְקָרָא לָרוּחוֹת מִמַּעֲבֵה הַגַּלִּים.

רוּחוֹת! רוּחוֹת!!

לָמָה אֵינְכֶן נִרְגָּעוֹת בַּלַּיְלָה?…

וּמַדּוּעַ אַתֵּן קוֹצְפוֹת!?….

קָרְבוּ אֵלָיו הָרוּחוֹת

וְהִנֵּה הֵן מְגוֹאֲלוֹת דָּם וָרֶפֶשׁ

וּפְנֵיהֶם מַלְכוּת

וַיַּעֲנוּ,

שְׁכָחָנוּ הָעָם!

* הַרַק חוֹתֶמֶת עַל בּוּל

לְזֵכֶר תְּלוּיַי?

מַהֲתַלָה!!

* לֹא חוֹתֶמֶת בִּלְבַד

וְלאֹ בּוּל יָתוֹם…

אֶלָא מַשׂוּאוֹת וַעֲצָרוֹת –

וְדַּפֵּי אוֹר

בְּבָתֵּי מִדְרָשׁ!.

וְהַנְצַחַת אֱמֶת!!

* וְטֵהוּר הַבַּיִת – בְּעַכּוֹ.

כְּנַף הַשְׁכִינָה

אֶרֶץ הַשָּׁמַיִם

אֲנִי צוֹמֵחַ אֱלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָעֵצִים.

אֶצְבְּעוֹתַי – עֳפָאִים סְבוּכִים

אֱלֵי כּוֹכְבֵי הֶחָלָב.

הַתּוֹלַעַת זוֹחֶלֶת לְאַט

בִּשְׁבִיל הֶעָפָר כְּאָדָם…

שְׁבִיל הֶחָלָב מְיֻתָּם – –

וְהַתְּלוּיִים

בָּדָד!

הָרְשׁוּת נְתוּנָה

וְהָעֵת נְכוֹנָה…

לְהַזְכִּיר לָךְ אוּמָּה

לְהָקִים יָד וָנֵס

לְמֵקִימַיִךְ אוּמָּה…

*

כִּי נְעָרַיִךְ תּוֹהִים

וְשָׂרִים בָּךְ בּוֹהִים…

עַל אֱמֶת רְדוּמָה

שֶׁל עוֹלֵי הַגַּרְדּוֹם

הַנִשְּׁכָּחִים מִשּׁוּם־מַה…

הַרְשִׁי נָא לִי

אֱגוֹר דִּמְעוֹתַיִךְ

אֵם שַׁכּוּלָה..

וּבָהֶן אֶצַּק חוֹמַת עַמִּי…

הַרְשִׁי נָא לִי

שְׁפוּפַת קֶבֶר

הַחֲזִיקֵך בְּיָדִי

לְהִתְקַדֵּשׁ בַּעֲקֵדָה

אֲשֶׁר עָקַדְתְּ.

לֹא עֵת שְׁכוֹחַ

מְקַדְּשַׁיִךְ אוּמָה.

לֹא עֵת שְׁכוֹחַ

עוֹלֵי גַּרְדּוֹם

אַבִּירֵי לֵב…

לֹא עֵת שְׁכוֹחַ

הַנּוֹפְלִים בָּרָמָה

לֹא עֵת שְׁכוֹחַ

גַּם אִם יֵשׁ……

צַו לְהַשְׁכָּחָה.

שיר מצבת לזכר יאיר אברהם השטרן הי"ד

שהיה משורר ומפקד לוחמי חרות ישראל – לח"י

בעל הנשמה הלבנה

יאיר ה' נרוֹ של יאיר הנופל בשבילי גאולה

בדרך הטחב והאופל.

יאיר ה' נרו של לוחם ששאג בודד בשם אלקיו

לקדֵש חייו במותו על קידוש אדמתו

ככתוּב בספר.

יאיר ה' ליאיר אברהם ששאג כאביו העברי

גלוי ללא־חת… בגלוי ובסתר.

שעמד בלילות והתית לבבות בתפילה בשירה ובמעשה..

והתפלל לפניך ולפני כוכביך – וביקש – –

קדֵשׁ ואמֵץ ידי אחַי העבריִים שלא יהיו מיותמים…

אלא כך… אתה ברַךְ אֶת משעולי האופל בלילות

והדך אבני נגף..

שירוצו קלִים לזנֵב בגויים הצרִים.

ושמך יבורך על כל שעל!

כי בכל העולם היהודים כה מוכים ככלבִים

ולא למדו שעליהם לעמוד כבן־מלֶךְ…

אבל כאן יאיר זעק והתפלֵל חרישית – ואצבע על הֶדֶק

– והרגל קלה לעשות רצון אבינו שבשמים…

והשמים תכולִים וזרועִים כוכבים

והיָם מלחֵךְ אֶת חופִי בשׁלוה – והרוּח טובה

והדרור כאן נוגֵן – ומחרֹשת מבורכת

ורגבִים צוחקים…

ובעיר הבירה – בירושלים של מטה

לא שכחוהו בנִים – וקידשוּ את הרחוב

בשְׁמוֹ של יאיר…

והבית בו גר – ונפל בו בודד בת"א–פלורנטין

והדם עודנו על מרצפת…

והגן ב"אופקים" – עיר ואם לעתיד במרחב שליד עִירו של אברהם אבינו.

וכאברהם העִבְרי – כֵּן יאיר אברהם.

זה בסמוּך לזה, במִדבר – – רוחם מתנגנת

ואתה אלקי, האר ליָאִיר אברהם אֶת קִבְרוֹ

הסלע – –

וברֵךְ ההולכים אחריו

אֶת כֻּלָּם היוצְאִים בְּשִׁמְךָ!!