לזכר אמי המנוחה חנה בר־עוז בת רבי יצחק תעוזי ת.נ.צ.ב.ה

יֵשׁ אִתִּי

כָּאן –

צְרוֹר שִׁירִים

פְּרָחִים יָפִים

אֲדֻמִּים וּצְהֻבִּים…

אֶבֶן שְׁחוֹרָה

וְאֶבֶן לְבָנָה

אִמִּי

הִיא דְּחָפַתְנִי אִמִּי וְנֵר בְּיָדָהּ

זוֹ הַדֶּרֶך – לֵךְ!…

וָאוֹמַר – אִמִּי,

כֵּן, לָחֲשָׁה לִי אִמִּי

אָמְרוּ לִי

כְּתוֹב כָּךְ וְכָךְ…

אָמַרְתִּי

דָמִי אֵינוֹ נוֹתֵן –

מִפַּחַד הַלִּבּוּן וְהַצְּלָלִים…

אֶת אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי –

אֶת אֲשֶׁר חָרַזְתִּי –

אֶת אֲשֶׁר שָׁבַרְתִּי – –

לֹא יַעַצְרֵנִי אִישׁ

לוּ אֶת נַפְשִׁי נָתַתִּי.

לְמִי אָנוּ מַמְתִּינִים

לְמַה עֵינֵינוּ עֲצוּמוֹת

וְהַיָּדַיִם רָפוֹת

הֲרֵי הֶם גּוֹאִים מִבַּחוּץ

וּמִתְרַבִּים מִבִּפְנִים…

כַּאֲשֶׁר הָאוֹר כָּאן דּוֹעֵךְ

וְהַמַּיִם לוֹחֲצִים.

בְּמִי אָנוּ תּוֹלִים –

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עוֹלִים.

כְּבֵדוֹת הַדְּלָתוֹת –

חֲלוּדִים הַצִּירִים.

וַאֲנִי בֵּין פַּטִּישׁ וְסַּדָּן…

כֹּה קָשָׁה הַפְּסִיעָה

עֲרָפֶל בַּדְּרָכִים…

וַאֲנִי מְגַשֵּׁשׁ אֶל הָאוֹר.

מַפְתְּחִי בְיָדִי – מַפְתְּחִי הַקָּטָן.

הוּא רוֹעֵד – מוּל יוֹמוֹ שֶׁל הַדּוֹר.

אִם לֹא נַפְתִּיעַ

וְנִמְנַע.

אִם לֹא נִהְיֶה אֲנַחְנוּ

כְּאִישׁ אֶחָד…

וְלֹא נִפְסַח!

וְנַעֲקוֹר

שֹׁרֶשׁ הָרָע – –

לֹא נִוָּתֵר עוֹד

כְּאִישׁ

אֶחָד

אַל תִּתְּנֵנִי נוֹפֵל

הַעֲמִּידֵנִי כְּאָבִי בַּשְּׁעָרִים

אַבְרָהָם הָעִבְרִי בַּמַּעֲבָרִים…

עוֹקֵד עָקַד סָבִי –

סָבִי עָקַד אָבִי.

וַאֲנִי – לְשִׁמְךָ נֶעֱקַדְתִּי.

אַל תִּתְּנֵנִי נוֹפֵל

בִּשְׂדוֹת זָרִים.

אֲנִי עוֹמֵד עַל סַף וְהַכֹּתֶל עָצוּב –

דִּמְעוֹתַי אֵינָן שֶׁלִּי

וּגְרוֹנִי יָבֵשׁ – וְרַק עֵינַי מַבִּיטוֹת…

וְהַפָּרוֹכֶת מֵעַל כָּל יְרוּשָׁלַיִם

וְהַשּׁוֹפָר מְיַבֵּב חָנוּק,

כָּל הַכְּבָשִׂים גּוֹעִים –

וְהַכֹּהֲנִים נֶאֱנָקִים,

וַאֲנִי תָּקוּעַ בְּתוֹךְ יָמִים עֲרֵלִים

וַאַנָשִׁים סוּמִים –

וְרַק הַזַּיִת וְהָאֲדָמָה

מַבִּיטִים בִּי בְּאֶלֶם אָיֹם –

נֹכַח הָאֲנָשִׁים וְהַשָּׁנִים…

לֹא אָבֹא אֵלֶיךָ בְּדִין וּדְבָרִים

עָיַפְתִּי מִסֹּב בַּחוּצוֹת

מֵהִתְדַּפֵּק עַל שַׁעַר,

הָאֲבָנִים רָבּוֹת –

וְהַדֶּרֶךְ חַתְחַתִּים.

בֵּיתִי עוֹמֵד בִּפְנֵי סַעַר –

וְהַסָּפֵק בַּחוּצוֹת!..

חַרְבִּי הָעֲיֵפָה בְּיָדִי –

מִפַּחַד הַסָּפֵק הַמְקַנֵּן בַּמִפְתָּן

אֶת בֵּיתִי – לֹא אֶתֵּן לְהֶרֶס.

סָבִי הִתְעַטֵּף בְּרֹחַב דְּרָכִים,

אֲנִי – בְּקַרְנוֹת הַדְּרָכִים

תּוֹהֶה,

אָבִי נִתְקָל –

עוֹמֵד בֵּין הָעַמּוּדִים

אֲשֶׁר יָצַק סָבִי.

אִמִּי קַלָּה בַּהֲלִיכוֹת בְּטוּחוֹת

כִּי חֲלֵב אִמָּהּ בְּדָמָהּ.

סָבִי שָׁתּול בְּעַמּוּדֵי אֲבוֹתָיו,

וְלִי – כָּל הַמְּאוֹרוֹת בָּאַרְגָּזִים.

וְאֵין אִשָּׁה קְטַנָּה לְמַלְאֹת בַּיִת

וּלְהַבְדִּיל – בֵּין מָאוֹר לְמָאוֹר…

סָבָתִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת

טִיְּלָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף –

בְּמִדָּה טוֹבָה

וְהִתְמוֹדְדָה עִם צְלָלִים רַבִּים

שֶׁלֹּא מִן הַיִּשּׁוּב.

וּבִתָּהּ – אִמִּי,

הָלְכָה בְּאוֹתָה דֶרֶךְ –

וְהִבְדִּילָה בֵּין אוֹר לְאוֹר

וּבֵין קֹדֶשׁ לַחֹל.

וַאֲנִי עוֹד מִתּוֹךְ רַחְמָהּ

שָׁמַעְתִּי נֶגֶן אָבִי –

בְּהַבְדִילוֹ עַל נֵר וּבְשָׂמִים.

אֱלֹקֵי הַפַּרְבָרִים – אֱלֹקַי שֶׁלִּי…

רַבִּים מְדַבְּרִים בְּשִׁמְךָ

וּבָאִים עָדֶיךָ – בְּמֶרְחָק נִכָּר…

רְאֵה,

הַמַּרְזְבִים כָּאן מִתְנַגְּנִים

בְּטוֹן מְאֹד חָלוּד –

וְהַתִּינוֹקוֹת בּוֹכִים.

וּבְפִיֶהם – דַּדִּים צְמוּקֵי־חָלָב

וְהָאִמָּהוֹת דּוֹמְעוֹת בְּאֵלֶם גָּדוֹל…

וְהַפַּת חֲסֵרָה –

וְהַדֶּמַע יָבֵשׁ

בַּצִּנוֹרוֹת.

וְאַתְּ קְחִי קֹמֶץ עָפָר

וּצְאִי אֶל כִּכַּר הָעִיר,

וְאָמַרְתְּ לְאַחְיוֹתַיִךְ

הִנֵּה הַמִּנְחָה!…

וּפִזַּרְתְּ נֵרוֹת רַבִּים

בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת,

אֶל הֵיכָלוֹת חֲשׁוּכִים

לְהָאִיר…

שֶׁמֶן אֲדָמָה –

דַּם גִּבּוֹרִים נוֹפְלִים מְחָרְפֵי נֶפֶש

וּבָנוֹת מִתְקַדְּשׁוֹת

בְּמִזְבַּח עֲלוּמֵיהֶן.

שֶׁמֶן אֲדָמָה –

זֶמֶּר פַּיִטָנִים אוֹבְדִים

כֹּהֲנֵי נֶגֶן,

בִּקְדֻשַׁת הֵיכָלוֹת –

בְּבִטְחַת בּוֹנֵיהֶם…

שֶׁמֶן אֲדָמָה!

מַס עוֹבְדִים נִרְצָעִים

לוֹבְשֵי פֶּשֶט.

בְּעֵינַיִם עֲשֵׁשׁוֹת –

חוֹשְׁשִׁים כָּל יְמֵיהֶם.

הַפַּעֲמוֹנִים הָיוּ מְצַלְצְלִים –

כָּל הַלַּיְלָה הָיָה

צֵל הַמִּנְזָר

מִתְפַּשֵׁט –

וַאֲנִי עִם אַרְבַּע צִיצִיּוֹתַי

חָסַמְתִּי הַקֶּרַע

שֶׁל כָּל הַדְּרָכִים

הָעוֹלוֹת בְּאֵימָה –

אֶל חַדְרֵי הַיְלָדִים.

אַל תִּקְטֹף פְּרָחִים רַכִּים

עֲצֹר אֶת הַסְּעָרָה מִפִּתְחִי,

שְׁמֹר אֶת יְרִיעוֹת הָאֹהֶל –

בְּעֵינֶיךָ נְטֹר אֶת עֵינַי.

שְׁמֹר אֶת הַסְּלָעִים

מִפְּנֵי הַיָּד הַמַכָּה,

אֶת עַצְמִי –

מִמַּאֲוַיֵּי לִבִּי,

וְאֶת לִבִּי

מִמַּבְּטֵי עֵינָי.

תמונה 3

הִיא עָמְדָה בַּשַׁעַר

וְהִצִּיגָה אֶת כָּל קַשְׁתוֹת הַצְּבָעִים

רַק צֶבַע אֶחָד

הָיָה חָסֵר –

הִיא עָמְדָה וְעָרְגָה

לָאֳפָקִים דְּשֵׁנִים –

עַד שֶׁהָרוּחַ נָגְעָה

בְּשֵׂעָר לָבָן מִתְאָרֵךְ,

בְּצֶבַע שֶׁל סָפֵק

הַלֶּחֶם הַכִּנּוֹר וְהַשֶּׁלַח

יָרְדוּ פְּזוּרִים יַחְדָיו,

וְהַצּוֹעֲנִי בְּכִנּוֹרוֹ

מְחַפֵּשׂ פַּת לֶחֶם –

וְהַשּׁוֹעִים בַּשֶּׁלַח

שׁוֹדְדִים מְנַגְנֵי הַכִּנּוֹרוֹת.

וּבְפִיוֹת תִּינוֹקוֹת רַבִּים

עַד הַיּוֹם –

תָּקוּעַ הַשֶּׁלַח…

וְכָל הַכִּנוֹרוֹת

אִמָּא,

אוֹמְרִים שֶׁאֵין עוֹד דְּגָלִים –

וְהַטַּחֲנוֹת אֵינָן טוֹחֲנוֹת,

וְרוּחַ – אֵינָה נוֹשֶׁבֶת.

אֲפִילוּ הַנָּשִׁים

אֵינָן עוֹד קְטַנּוֹת,

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלוֹת

כְּשֶׁיֵּשׁ הֲמוֹן תְּעָלוֹת – –

אַל תְּטַלְטְלֵנִי בְּקִצְפֶּךָ

וְאַל תַּנִּיחֵנִי

מִכַּף יָדֶךָ.

אַל תַּעַזְבֵנִי אָבִי,

כִּי לְרַחֲמֶיךָ נִכְסָפְתִּי.

הַסְכֵּת –

אֲנִי כָּאַבְתִּי

דֶּרֶךְ וּמְסִלָּה

וּבַצְּרִיחִים

בָּדַקְתִּי חֲלוֹמוֹת.

לְיַד מִזְמוֹר

שִׁחַרְתִי עִם חַרְבִּי,

וּמֵאָז בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת

אֵינִי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה

לְיַד הַכֹּתֶל

צְרִיחַת הַמִּסְגָּדִים

סוֹרֶטֶת בִּי סֶרֶט עָמוֹק

אִשָּׁה

חִלְצִי כְּבָר –

הַדֶּלֶת נִנְעֶלֶת,

רוּחַ בַּשָּׂדוֹת

סוֹחֶפֶת

גֶּבֶר וְנַעַר

לְמַאֲכֶלֶת – –

אֵשׁ,

אֲנִי חָתַכְתִּי בַּעֲקֵדָה

אֶת שַׁחַר חֲלוֹמוֹתַי

אֲשֶׁר זָרְחוּ

בִּשְׁקִיעַת פְּסִיעוֹתַי

מֵעֵבֶר לַחוֹמָה

סָגְרוּ

אֶת רֶטֶט אֶצְבְּעוֹתַי

מִנִּשְׁמַת

לֹא, לֹא נָמוּת

נִשְׁבַּעְנוּ עַל טֹהַר דֶּגֶל

יָצָאנוּ לַקְּרָב

וּבְבָתֵינוּ נָשִׁים עוֹרְגוֹת וַחֲרֵדוֹת

וְתִינוֹקוֹת בַּעֲרִיסָה.

קָרָאנוּ לְאַחְוָה

וְהֵם – צִפֳּרִים שׁוֹחֲרוֹת לְטֶרֶף

לָכֵן

קִדַּשְׁנוּ הַחֶרֶב

לְחַיִּים…

מַה לְךָ אָחִי נִרְדָּם

קוּמָה – עוּר! אֱחֹז בַּכֶּתֶר.

גַּם אִם כָּל לֵב בַּגּוּף נָדַם,

הֱיֶה רִאשׁוֹן – הַתֵּר הַיֶּתֶר!

אָן תֵּלֵךְ שְׁחוֹחַ – בָּדָד.

כְּצֵל רְדוּף יָמִים.

וּבְכַף יָדְךָ לֹא עָלְתָה

אֱחֹז בָּאֲרָזִים וְנַעֲרֵם!

מֵעַלְעָלִים

רֵעִי יָצָא לַמִּלְחָמָה

בְּתִקְוַת חֲלוֹם,

רוֹצְצוּהוּ גַּלְגַּלֵי הַהֹוֶה

וְהוּא

מְצָאתִיו

וְיָדָי מָלְאוּ

אֲנִי אֶת נְעוּרַי

חֲלוֹמוֹת מְחַתֵּל,

בִּילְלַת שׁוּעָלִים

וְחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת –

עַל צַוָּאר מִתְרַפֶּקֶת

וְאֵין לְהָמִיר

חֲלָלִי…

בְּאַיִל.

וכאשר נפש¹

מתנכרת למולדתה ונוטשת

או המחללת בסתר ופוגמת

עם נפש אחרת – –

את טהר הקשר הקדוש

וברית השבועה.

מעידים בה השמים והארץ

המזון והרוח – –

הבגד והמים…

עד אשר אמת – תשוב

כָּל הָעֵצִים אֲשֶׁר נִשְׁעֲנוּ

הָיוּ בַּדֶּרֶךְ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ

גְּזוּרִים בַּמַּעֲרָכָה

חֲלָקִים וּגְלוּחִים לְמִשְׁעִי

מִכָּל עָלֶה וָיֶרֶק.

וְרַק הָעֲשָׂבִים

אִשָּׁה בּוֹאִי מַהֵר

הֲרֵי אַתְּ יָפָה,

הַפַּרְגּוֹד בַּדֶּרֶך –

כָּל הָאַרְבָּעָה בַּפַּרְדֵּס

וְהַגָּמָל בַּמִּדְבָּר

וְהַמְּחַמֵּר בַּדֶּרֶךְ…

נַעַר וְזָקֵן מְשִׂיחִין

כָּל יוֹדְעֵי הַחֵן מְחַשְׁבִין…

אִשָּׁה! בּוֹאִי מַהֵר,

הֲיִי יָפָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל

הַמָּשִׁיחַ בַּדֶּרֶךְ.

סוֹבַבְתִּי בְּשַׁעֲרֵי

וְשַׁרְתִּי

בְּדֶרֶךְ בֵּית לֶחֶם

שָׁבַרְתִּי אֶת כָּל הַכֵּלִים

הַמְּנַגְנִים

לֵילוֹתַי שֶׁלִּי –

הָיוּ פְּדוּת לַנֶּפֶשׁ.

בִּכְסֹף כּוֹכָבִים מֵעָל –

מֵעַל עִיר יְשֵׁנָה.

לֵילוֹתַי שֶׁלִּי –

מַצְפֵּן פְּסִיעוֹת הַחֶלֶד.

לִשְׁמֹר שְׁמוּרוֹת הַטַּף

בְּזֹהַר הַשְּׁכִינָה.

וּמָה אֲנִי חוֹשֵׁב –

חוֹשֵׁב,

וְלֵב אָדָם הַיּוֹם –

יָתוֹם.

אֶת כָּל עֲמַל כַּפָּיו –

יִגְדַּע,

לְפֶרַח קָט

קִדֵּשׁ קַרְדֹּם.

וְהַר הַבַּיִת

בּוֹעֵר בִּי כְּאֵשׁ –

וְאֵין תְּפִלָּה…

כֶּתֶר דָּוִד חֲפוּי

וְאֵין גְּלִמָּה –

צָמֵאתִי אָהַבְתִּי

וְהַשֶּׁמֶש לֹא הָיְתָה.

רָעַבְתִּי הִמְתַּנְתִּי

וְהַיָּרֵחַ לֹא הָיָה –

וְכֻלִּי אַהֲבָה וְיַלְדִּי בְּכַף יָדִי –

וְאָבִי עוֹמֵד וְהָאַהֲבָה עַזָּה

וְהַפְּרָחִים בְּתוֹךְ קִרְבִּי

וְהָאֲהוּב מַמְתִּיק לַחְמִי…

וּבַשַּׁעַר אֵשׁ –

הַסּוּפָה גְּדוֹלָה

וְהַמַּיִם זוֹרְמִים.

כִּנוֹר אָבִי נִגֵּן

הַדְּגָלִים טִפְּסוּ לַשָּׁמַיִם

וְהָעֲנָנִים מָרְחוּ בְּלֹבֶן אֶת כָּל

כַּאֲשֶׁר פָּסַעְתִּי יָחֵף

בְּדֶרֶךְ הַצָּהֳרָיִם…

לֹא הִכְּתָה שֶׁמֶשׁ עַל רֹאשִׁי.

הָלַכְתִּי בְּצֵל הָאֲרָזִים וְהַזַּיִת –

וּבְלֵילוֹת הַמֶּרִי

שֶׁנָצַר נְתִיבִי מִן הָעַיִט.

טַלִּיתוֹת לוֹחֲמִים עַל פָּנַי הַנָּבִיא

טַלִּיתוֹת גִּבּוֹרִים רִבֹּאוֹת,

עִם מַשַּׁק חֲרָבוֹת, בִּתְפִלַּת נְשָׁמוֹת

מוּל חוֹמוֹת, עִיר בָּאֵשׁ זוֹעֲמִים.

טַלִּיתוֹת לוֹחֲמִים הַשְּׁחוֹרוֹת בְּמַשָּׂא

וַאֲנִי הַשּׁוֹאֵג הָעִבְרִי.

וּבְיָדִי רַק קַלְעִי – בְּבִרְכַּת בֵּית אָבִי

וּמִמַּעַל אֻגַּן בִּנְגוֹהוֹת.

טַלִּיתוֹת לוֹחֲמִים בְּיָדִי – הֶחָרֵד.

וּבִּכְיִי מְהַדְהֵד עַל מִדְרוֹן.

וְיַרְדֵּן אַט זוֹרֵם – עַד בֹּא עֵת הַמַּשָׂא

וְלִבִּי מְאֻפָּק בְּחָרוֹן.