עַכָּבִישׁ הַחֵטְא

טָוָה סְבִיב מִטָּתִי

אֶת קוּרֵי הָעֹנֶשׁ.

נִמְלַטְתִּי

אֶל מְתוּקֵי חֲלוֹמוֹתַי,

אַךְ רֹךְ קוּרִים מָשַׁךְ

בְּקֶסֶם כַּחַשׁ

אֶל פַּחַד.

כָּל עַכָּבִישׁ – עָקוֹב.

בַּבֹּקֶר

אַתָּה קָם

עַל מֵיטַב חֲלוֹמוֹתַי

מֵאֶמֶשׁ

וְכָל הַמַּלְאָכִים

שֶׁהִפְרַחְנוּ אֲנִי וְהוּא –

הוֹפְכִים תַּחַת שֵׁבֶט אַהֲבָתְךָ

שִׂטְנֵי שְׁאוֹל.

שַׁלְּחוּנִי וְאֵלֵךְ.

אֱלֹהֵיכֶם

חוֹבְקֵנִי בְּצִפָּרְנֵי

אַהֲבָה

אַחְיוֹתַי מְרַפְּדוֹת

בִּפְרָחִים מִזְבְּחוֹ.

בָּרְכוּנִי וְאֵלֵךְ.

אֶעֱלֶה אֲלֵיכֶם

בְּיוֹם חַג וּמוֹעֵד

לִשְׁאֹף נִיחוֹחַ הַקְּטֹרֶת.

הֲמִסֵּנִי הַגֶּשֶׁם

אֲחַלְחֵל בַּאֲדָמָה

עַד תְּהוֹם

וְאֶטְהַר –

כִּי אֵין בִּי מְתוֹם.

סָלַחְתִּי.

זֶה הַלַּיְלָה

לֹא אֶנְהֶה

עַל נֵצַח שֶׁגָּזַלְתָּ,

זֶה הַלַּיְלָה

אֲבָרֵךְ

כִּי מְכָרְתִּיו.

פַּתֵּנִי

הָעֲנָק

וְאֶפָּת.

חֲזַק מִמֶּנִּי

אִם תּוּכַל.

אֶמְכֹּר בְּכוֹרָתִי

בְּשִׁכָּרוֹן אֶחָד

שֶׁל

יֵשׁ.

מִנֶּגֶד לְגַן אֱלֹהִים

עָלִית פּוֹרַחַת

מִדַּם חַוָּה

וְזֵעַת אָדָם.

פַּשְּׂקִי שְׂפָתַיִךְ

הָאֲפֵלָה הַקְּטִיפָתִית

וְנִשְׁקַע

וְנִשְׁכַּח –

כִּי חַטָּאִים אֲנַחְנוּ מְאֹד.

לֵיל הֻלֶּדֶת,

מָחָר

יִשְׁלוּ פְּרָחַי

אַמְּצֵנִי אַךְ הַפַּעַם

אֶצְהַב בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ

עַד

קֵץ כָּל חַי,

וְקוֹל בָּשָׂר –