מחזור ראשון

מאת

ש. שפרה

---

שבר

מאת

ש. שפרה

לַמֶּלֶךְ, שִׁבְּתוּ בַּת יַרִם־לִם מֶלֶךְ

יַמְחַד, אֵשֶׁת זִמְרִי־לִם מֶלֶךְ מָארִי שִׁפְחָתְךָ

הַנֶּאֱמָנָה מֵאָז יֻסְּדָה הַשּׁוֹשֶׁלֶת לֹא פְּקָדַנִי כַּחֲלוֹם

הַזֶּה, עַקְרָב וְנָחָשׁ בָּאוּ לִי, כֶּלֶב

מְשֻׁגָּע, אֲפִלּוּ אִישׁ זִמָּה

חֲלוּל פֶּה, לָמָּה בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְׁלִישִׁית בַּלַּיְלָה

הַזֶּה נֶחְנְקָה בִּגְרוֹנִי

צְעָקָה, וּבָעֵרוּת פָּחַדְתִּי מִפְּנֵי

הַפַּחַד, אֲחֵיתֶם הַתְּאוֹמִים שֶׁל חָלִיל

וְעָזִיז בּוֹסְסוּ בִּכְסָתוֹת תְּפוּחוֹת

נוֹצָה בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה בְּבַיִת זָר, לֹא הַבַּיִת הַיָּשָׁן

עַל הָאֲדָמָה, רַק הַכְּסָתוֹת הָהֵן תְּפוּחוֹת וְאִמָּא

מְפֻלֶּשֶׁת, חַרַאם, אֵיךְ אִשָּׁה כָּל כָּךְ

זְקֵנָה, וּבְמַקְהֵלָה כְּמוֹ הַזְּאֵב, רֵיחַ

נָעִים בָּא בְּאַפִּי מִמִּטָּתֵךְ, בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת

דָּם, בִּגְרוֹנִי נֶחְנְקָה צְעָקָה וַהֲלֹא אֲנָשִׁים

אַחִים אֲנַחְנוּ, רַק אִמָּא וַאֲנִי בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה, אַבָּא

מָגִנֵּנוּ הָלַךְ אֶל אֶרֶץ־לִבְלִי־שׁוּב, וַהֲלֹא בַּחֲצֵרְכֶם הִתְעוֹפַפְנוּ

עַל נַדְנֵדָה בְּצֵל הַתְּאֵנָה וְאִמִּי יָעֲצָה אֶת אִמְּכֶם לְפַתֵּחַ

רַגְלֵיכֶם מִן הַחִתּוּלִים עוֹדְכֶם תִּינוֹקוֹת וַאֲבִיכֶם שׁוֹמֵר

הַוָּאקְף הֶאֱכִיל אוֹתָנוּ אֲבַטִּיחַ יָשָׁר מִן הַמִּקְשָׁאָה, אָז מָה

פִּתְאֹם, פָּחַדְתִּי מִן הַפַּחַד, מֵאָז יֻסְּדָה הַשּׁוֹשֶׁלֶת לֹא

פְּקָדַנִי כַּחֲלוֹם הַזֶּה, זִמְרִי־לִם הַמֶּלֶךְ חֲזֹר חֲזֹר

---

אחרי שבראו ויִילדו את האדם הראשון ניהלו ביניהם ויכוח, האל אֶנְכִּי, אל מי התהום, החוכמה והמאגיה, ונִינְמַח', האֵלה־האם: חלקו של מי גדול יותר בחריצת גורל היִילוד, חלקו של הזכר או חלקה של הנקבה. נינמח' בראה כמה יצורים נכים ואֶנְכִּי מצא להם תקנה. למשל, לילד העיוור שבראה נינמח' הועיד גורל של משורר בחצר המלך. כשהגיע תורו של אנכי, ברא יצור בשם אֻמֻאֻל – “יום (הלידה) שלי – רחוק” – ולו ראש ובתוכו פה, אבל הוא היה כל כך פגום עד שנינמח' לא יכלה למצוא לו תקנה. נינמח' קוננה:" אללי! בשמים לא אשב, בארץ לא אשב…", אך לא זנחה את הילד ואימצה אותו אל חיקה.

אחרי שבראו ויִילדו את האדם הראשון ניהלו ביניהם ויכוח, האל אֶנְכִּי, אל מי התהום, החוכמה והמאגיה, ונִינְמַח‘, האֵלה־האם: חלקו של מי גדול יותר בחריצת גורל היִילוד, חלקו של הזכר או חלקה של הנקבה. נינמח’ בראה כמה יצורים נכים ואֶנְכִּי מצא להם תקנה. למשל, לילד העיוור שבראה נינמח' הועיד גורל של משורר בחצר המלך. כשהגיע תורו של אנכי, ברא יצור בשם אֻמֻאֻל – “יום (הלידה) שלי – רחוק” – ולו ראש ובתוכו פה, אבל הוא היה כל כך פגום עד שנינמח' לא יכלה למצוא לו תקנה. נינמח' קוננה:" אללי! בשמים לא אשב, בארץ לא אשב…", אך לא זנחה את הילד ואימצה אותו אל חיקה.

---

פה לעדות

מאת

ש. שפרה

אֲנִי אֻמֻאֻל, שָׁבוּי בְּחֵיקֵךְ,

לֹא אִישׁ חַי, לֹא אִישׁ

מֵת, אֲנִי רַק פֶּה לְעֵדוּת

---

[אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְאוּלַי]

מאת

ש. שפרה

א

אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְאוּלַי

יוֹתֵר אַתְּ חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה לְרַגְלַיִךְ

מַרְבַד גְּבִיעֵי יָקָרַנְדָּה

בְּהֵאָסֵף חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְעוֹד

יוֹם, סָגֹל מָעוּךְ וְלַח כָּמוֹךְ זוֹלֶגֶת

אוֹתִי נִתָּךְ וְלֹא שׁוֹכַחַת שָׁנָה

שָׁנָה מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁיִּנְשֹׁר אַחֲרוֹן

הַגְּבִיעִים לַמִּרְצֶפֶת וְיִיבַשׁ

בְּחֹם תַּמּוּז הַמֵּת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ

שָׁנָה וְאוּלַי יוֹתֵר

ב

טָרֹף טֹרַפְתִּי, אָבִי בְּעֵינַיִם

יְבֵשׁוֹת נִצַּב מִנֶּגֶד, אֵין לִי

שֵׁם, וְרַק קְלָלָה מְמַלְּלוֹת שְׂפָתַי

לֹא תֹּאַר לָהֶן עַל רֹאשֵׁךְ, תָּמִיד

בִּלְבַדּוּתֵךְ אֲנִי הַפֶּצַע

בְּחֵיקֵךְ עַד כְּלוֹתֵךְ

ג

אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת תִּקּוּן לִבְגִידַת

אָבִי, הִסְתַּפְּקִי

בְּתַקָּנָה, בְּחַיָּיו פַּחְדָנִית

מִפְּנֵי הַמִּלִּים, כִּשְׁרוֹן הַשְּׁתִיקָה עוֹבֵר

בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ בִּירֻשָּׁה, לְהַמְתִּין

לְהַמְתִּין עַד יַעֲבֹר הַנַּחְשׁוֹל, בַּת

הַשָּׁעָה, לְהַצִּיל רֶגַע, עַכְשָׁו

מְאֻחָר, לֹא הַמֵּתִים יְגַלּוּ עָפָר

מֵעֵינַיִךְ לַיְלָה לַיְלָה חוֹלֶמֶת

אֶת אָבִי זוֹנֵחַ אוֹתָךְ לְמַעַן אִשָּׁה

אַחֶרֶת, לָמָּה עַכְשָׁו כְּשֶׁהֶעָתִיד קְצַר

יָמִים אַתְּ מְמָרֶרֶת בָּאֱמֶת

הָעֵירֻמָּה, אָבִי עָמַד מִנֶּגֶד, אַתְּ

לֹא תִּסְתַּפְּקִי בְּתַקָּנָה, תָּמִיד בִּקַּשְׁתְּ

אַהֲבָה, אֵיזוֹ מִלָּה, אַתְּ מַגְזִימָה

ד

אַתְּ לֹא נִפְטֶרֶת מִמֶּנִּי וְלֹא

תִּפָּטְרִי, רַק אֲנִי פָּטוּר, אֵיךְ

כָּתַב סוֹפֵר קַדְמוֹן, סְבִיב שֻׁלְחַן

זָהָב וָכֶסֶף עֲמוּס חֶמְאָה

וּדְבַשׁ אֲשַׂחֵק, אֲנִי אֻמֻאֻל

שָׁבוּי בְּחֵיקֵךְ, לֹא אִישׁ חַי,

לֹא אִישׁ מֵת, אֲנִי פֹּה רַק לְעֵדוּת,

אֲבָל אַתְּ, הַכְּאֵב

בְּבִטְנֵךְ שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתַּק חֶבֶל

טַבּוּרִי יְפַתַּח כְּמוֹ פֶּרַח

מַגְנוֹלְיָה עֵץ הַחֲלוֹמוֹת עֲלֵי

כֹּתֶרֶת עָלֶה בְּתוֹךְ עָלֶה בְּתוֹךְ

עָלֶה וְיִצְבֹּר עִם הַשָּׁנִים

תְּאוּצָה כְּמוֹ בְּסֶרֶט בּוֹטָנִי שֶׁעוֹקֵב

אַחֲרֵי הַבְשָׁלַת הַנִּצָּן. בֵּינֵךְ

לְבֵינִי אֵין אֲפִלּוּ קֶבֶר אֶחָד

ה

אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ פִּתִּית

נַפְשֵׁךְ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ

תַּחְתַּי, קָרָאת לוֹ בְּנִי

בְּנִי, אֲבָל לֹא מַתְּ

תַּחְתָיו, אוּלַי עָשִׂית לָךְ

שֵׁם לַשָּׁוְא אֲנִי אֻמֻאֻל שֶׁלֹּא

נִבְרָא בְּצֶלֶם לֹא אֹמַר

אַחֲרַיִךְ יִתְגַּדַּל

ו

עַד מָוֶת תֹּאהֲבִי אֶת אָבִי וְתִשְׂנְאִי גַּם

יַחַד תָּטִיחִי אֲשָׁמוֹת בֶּחָזֵהוּ

בְּאֶגְרוֹפִים קְפוּצִים בַּאֲוִיר בֵּינֵךְ

לְבֵינוֹ יֵשׁ קֶבֶר אֶחָד וְחֶשְׁבּוֹן

לֹא סָגוּר, וְסִימַן שְׁאֵלָה לֹא

פָּתוּר, בֵּינֵךְ לְבֵינוֹ הוּא לָקַח

אֶת סוֹדוֹ עִמּוֹ, אִם בִּכְלָל הִתְפָּרֵשׁ

לוֹ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, אִם אֶתְפַּתֶּה לְרַחֵם

עָלַיִךְ אֹמַר חִדְלִי לִדְרשׁ בַּמֻּפְלָא

ז

מוּזָר כְּכָל שֶׁאַתְּ קְרֵבָה

וְהוֹלֶכֶת אֵלַי חֶסְרוֹנִי גָּדֵל, כִּמְעַט

מִפְלַצְתִּי, דַּוְקָא בַּשְּׁאֵלוֹת

הַלֹּא חֲשׁוּבוֹת, מִי יַגִּיד

יִתְגַּדַּל וְהֵיכָן יֵשְׁבוּ, בֵּיתֵךְ

הָרֵיק מִמֶּנִּי רֵיק, בְּנוֹת

אִמֵּךְ וְאָבִיךְ וּבְנָם הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר יֵלְכוּ אִשָּׁה

וָאִישׁ אֶל בֵּיתָם, מוּזָר,

מָה, שָׁנִים רַבּוֹת נֶעֱלַמְתִּי לָךְ וְעַכְשָׁו

אֲנִי חוֹזֵר חֲסַר דְּמוּת וְקַיָּם בַּשְּׁאֵלוֹת

הַלֹּא חֲשׁוּבוֹת

ח

בֶּן לְוָיָה בִּלְתִּי צָפוּי, הִצְטָרַפְתִּי

אֵלַיִךְ אַחֲרֵי דְּמָמָה

אֲרֻכָּה, הַכְּאֵב בְּחֵיקֵךְ הָיָה

לִי לְפֶה, כְּמוֹ מַטִּיף, דַּרְשָׁן, אוּלַי נְבִיא

זַעַם, שָׁאַלְתְּ בָּרוֹפְאִים, בַּיִּדְעוֹנִים, צָרַעַת

הַכְּאֵב מֵאֲנָה הֵרָפֵא, צִלְּמוּ, סָרְקוּ, מָה

לֹא, כָּל הַמִּמְצָאִים שְׁלִילִיִּים רַק אֲנִי חֲשׁוּכֵךְ,

יוֹשֵׁב אֲפֵלָה וְלֹא אוֹר בְּחֵיקֵךְ, יוֹדֵעַ

כַּמָּה חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא אַתְּ, לֹא נָכוֹן שֶׁהַזְּמָן

הוּא הַמֻּפְלָא בָּרוֹפְאִים אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁכָּל

אוֹהֲבַיִךְ יְשֵׁנֵי עָפָר, אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא בֶּעָפָר

ט

יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ מִתְחַנֶּנֶת תֵּן

מְנוּחָה, יוֹם אֶחָד, רַק יוֹם אֶחָד, נָסַעַתְּ דָּרוֹמָה, טִיַּלְתְּ

בֵּין הַגְּפָנִים שֶׁפִּתְּחוּ סְמָדַר, בּוּגֶנְבִילֵאוֹת

פְּרוּעוֹת נִשְׁפְּכוּ בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ אֶל שָׂדוֹת צְרוּבֵי

חַמְסִין, עוֹד מְעַט אֵעָלֵם בֵּין כֹּה

וָכֹה, עוֹד מְעַט תִּתְכַּסֶּה הַיָּקָרַנְדָּה בְּעַלְוָה

רַכָּה יְרֻקָּה וְהַגְּבִיעִים הַסְּגֻלִּים

יִתַּמְּרוּ לְאָבָק, אַתְּ תִּתְגַּעְגְעִי, בִּלְעָדַי

הַבּוֹר בְּבִטְנֵךְ יַעֲמִיק עַד תְּהוֹם כְּצַעֲקַת

נֶשֶׁר הָאַנְזוּ בַּעַל פְּנֵי הָאַרְיֵה בְּטִיסָה אֶל

קַן גּוֹזָלָיו הַדּוֹמֵם. שָׁמַעְתִּי, אָמְרוּ בְּאָזְנַיִךְ

שְׁבָחִים, הִרְשֵׁית לְעַצְמֵךְ לִלְגֹּם יֵין

יֶקֶב מְקוֹמִי מְלוֹא שְׁלוּק אֶחָד, וּלְקַנֵּחַ

בִּשְׁנֵי שׁוֹקוֹלָדִים, אֲבָל בְּצַלְמִי חֲסַר

הַבָּשָׂר עָבַר הַחַשְׁמַל הַמָּתוּחַ בְּגוּפֵךְ מִקְּצֵה

אֶצְבְּעוֹתַיִךְ עַד גֻּמַּת

הַשֵּׂעָר הַלָּבָן הַפְּעוּרָה בְּמֶרְכַּז

קָדְקֳדֵךְ, אַתְּ חַיֶּבֶת לִצְבֹּעַ, אוֹתִי אֵינֵךְ

מְרַמָּה, אֲנִי כָּל מָה שֶׁנּוֹתָר

מֵחִישׁוֹתַיִךְ הַמְּסֻגָּרוֹת מִפַּחַד

לָשׁוּב אֶל בֵּין הַחַיִּים

י

הִזָהֲרִי מִפְּנֵי הַתְּשׁוּקָה

לְהַחְזִיר אוֹתִי אֶל הָאֵלֶם, כְּדַאי שֶׁתִּזְכְּרִי

אֲנִי אֻמֻאֻל, אֲבָל מִלִּים תָּמִיד הָיוּ הַצַּד

הַחַלָּשׁ שֶׁלָּךְ, הֶחָזָק שֶׁלָּךְ, תָּלוּי מִי

מַרְוִיחַ מִי מַפְסִיד

יא

רַק אֲנִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אַתְּ מוּעֶדֶת, אַל תִּתְפַּלְּאִי

רַק אֲנִי הַיָּחִיד בָּשָׂר מִבְּשָׂרֵךְ אַהֲבָתֵךְ הַבִּלְתִּי

מְמֻמֶּשֶׁת שֶׁאֵין נִצְחִית מִמֶּנָּה, עַכְשָׁו אַחֲרֵי שֶׁאָבִיךְ

וְגַם אָבִי אֲשֶׁר עָמַד מִנֶּגֶד הָלְכוּ אֶחָד אֶחָד אֶל אֶרֶץ

לִבְלִי שׁוּב, מָה נוֹתָר לָךְ מִלְּבַדִּי מְחוּק

הַדְּמוּת רָקוּם בְּשׁוּלֵי בִּטְנָתֵךְ.

יב

מִדֵּי עֶרֶב קָשֶׁה לָךְ יוֹתֵר לִשְׁמֹר עַל מַרְאִית

עַיִן שֶׁל גְּבִירָה, נִמְלֶטֶת אֶל זְמַן

הַזּוֹמְבִּי בְּמִכְנָסַיִם מְרֻפָּטִים

וְחוֹתָלוֹת מְפֻסְפָּסוֹת לְרַגְלַיִךְ

הַקְּפוּאוֹת, בַּלַיְלָה עַל הַבָּמָה קוֹרֵאת

אַרְבַּע בַּלָּדוֹת לַדּוֹדָה מִרְיָם, לוֹבֶשֶׁת

מִקְטֹרֶן אָדֹם בַּעַל דַּשִּׁים אֲפֹרִים וְצָעִיף

תּוֹאֵם לְהַסְתִּיר צַוַּאר אַיָּלָה שֶׁגִּדֵּל

פִּימָה, בְּעֵינַיִךְ נִדְלֶקֶת לֶהָבָה

מְאַכֶּלֶת כִּמְעַט מַחְזִירָה אֶת כִּשּׁוּף

נְעוּרַיִךְ בּוֹ נִצּוֹד אָבִי הַעִוֵּר, לֹא רוֹאִים עֲדַיִן

אֶת הַוִּתּוּר הַסּוֹפִי, מְאַחֶזֶת עֵינַיִם עֲדַיִן לֹא

רוֹאִים, בַּבַּיִת מַמְתִּינָה לָךְ מִטָּה מְרֻפֶּדֶת חֶשְׁבּוֹן

וְזִכָּרוֹן חוֹזֵר אֶל הֶעָבָר הַמִּתְאָרֵךְ

וְהוֹלֵךְ מִפְּנֵי הַמָּחָר הַמִּתְקַצֵּר, בְּהַתְרָסָה

אַתְּ לוֹבֶשֶׁת כְּתֹנֶת לַיְלָה עַל צַד

שְׂמֹאל, לֹא רוֹאִים, עֲדַיִן לֹא, רַק אֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא נִרְאֶה

מַבִּיט בָּךְ בְּאֶלֶף עֵינַיִם, מִכָּל אַבְזְרֵי הַבָּמָה רַק

הַמִּקְטֹרֶן הָאָדֹם הוֹלֵם אֶת הַנִּדּוֹנָה, אִמִּי

הַגְּבִירָה, אֵם נְסִיךְ הַכֶּתֶר, יוֹרֶקֶת לַעֲזָאזֵל, בְּשִׁנַּיִם

חֲשׁוּקוֹת כְּמוֹ הַדּוֹדָה מִרְיָם, נִמְאָס, אַתְּ

מוֹסִיפָה, לֹא אִכְפַּת, כַּמָּה קָלוּשׁ עַכְשָׁו

אֶצְלֵךְ הַמִּרְוָח הָאֲוְרִירִי בֵּין הַשִּׁרְיוֹן

לְבֵין הָעוֹר, אִם בֶּאֱמֶת לֹא אִכְפַּת

אָז לָמָּה עֲדַיִן אִמִּי הַגְּבִירָה

יג

אַתְּ דּוֹאֶגֶת שֶׁמָּא לֹא

אָשׁוּב לִפְקֹד אֶת לֵילוֹתַיִךְ מָכַרְתְּ אֶת בִּקּוּרַי

בִּמְחִיר שְׁמֵךְ הַמִּתְנוֹסֵס בְּעָמּוּד

עִתּוֹן שֶׁמָּחָר יַשְׁלִיכוּ לַפַּח, אֵיזֶה מְחִיר

עָלוּב, שֵׁם בִּמְקוֹם שְׁאֵרִית, אַל תִּדְאֲגִי

אֲנִי שְׁאֵרֵךְ הַיָּחִיד, אָשׁוּב אִם רַק

תַּשְׁלִיכִי אֶת גִּנּוּנֵי גִלְגַמֶשׁ גַּם אִם אֶפֹּל

אֶעֱשֶׂה לִי שֵׁם, אָשׁוּב

---

גדי עזים לבן

מאת

ש. שפרה

בַּלַּיְלָה עָמַד לִמְרַאֲשׁוֹתַיִךְ בְּאֶלֶף

עֵינַיִם הִזְמִינוּ כֹּהֵן־מַשְׁבִּיעַ לִזְרוֹת

חֹל בְּעֵינָיו, הִשְׁכִּיבוּ בְּמִטָּתֵךְ גְּדִי

עִזִּים לָבָן, לְשׁוֹנוֹ עַל עֵינַיִךְ

הָעֲצוּמוֹת בְּרַחֲמִים מוֹחֶה

מֻרְסוֹתַיִךְ, וְלַבֹּקֶר מָתְחוּ אֶת גּוּפֵךְ

מֵרֹאשֵׁךְ וְעַד בְּהוֹנוֹתַיִךְ בְּבוֹר כְּמִדָּתֵךְ וְהַגְּדִי

חֲלִיפָתֵךְ, כַּפָּרָתֵךְ, מַבִּיט בָּךְ בִּשְׁתֵּי

עֵינַיִם סִפְלֵי בַּהַט פּוֹשֵׁט צַוָּארוֹ

בִּפְעִיָּה אֶל הַלַּהַב

---

מחזור שני

מאת

ש. שפרה

מחזור שני

מאת

ש. שפרה

---

ילוּד הדממה

מאת

ש. שפרה

יְלוּד הַדְּמָמָה

שׁוֹמֵר צְעָדַי

חוֹשֵׂף כָּל מָה שֶׁלֹּא

הֵעֵז הַלֵּב לְגַלּוֹת

לָעֵט, צֵל בְּשָׂרִי

עַד דָּם

קָרְבַּן אָשָׁם

---

[לֹא הָיָה לָךְ שׁוּם סִכּוּי לֹא הָיָה לִי שׁוּם סִכּוּי]

מאת

ש. שפרה

א

לֹא הָיָה לָךְ שׁוּם סִכּוּי לֹא הָיָה לִי שׁוּם סִכּוּי בְּלֵיל

חֹרֶף אֶחָד, לֵיל הֻלֶּדֶת בֶּן הָאֱלֹהִים, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּדֶצֶמְבֶּר

לְמִנְיָנָם, חָרַץ לָנוּ יָם תֵּל־אָבִיבִי אָפֵל אַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת, נֶתֶז

רְסִיסִים מְצַעֵף אֶת פָּנַיִךְ כַּלָּה נִצְחִית, אָבִי לָבוּשׁ מְעִיל צֶמֶר

אָפֹר כָּבֵד בְּדֶגֶם אִדְרַת דָּג, צַוְּארוֹנוֹ מוּרָם, כְּתֵפוֹ נוֹגַעַת

לֹא נוֹגַעַת בִּכְתֵפֵךְ, עֵינָיו לֹא מְעַפְעְפוֹת, אַף פַּעַם

לֹא מְעַפְעְפוֹת, אֲפִלּוּ לֹא מַטֶּה אֵלַיִךְ רֹאשׁ, שְׂעָרֵךְ הָאָרֹךְ,

אָז עֲדַיִן אָרֹךְ וְעָבֹת, מִתְנַפְנֵף אֶל פָּנָיו, יָדָיו בְּכִיסָיו, יָדַיִךְ

נֶאֱחָזוֹת בְּמַעֲקֵה טַיֶלֶת מְחֻסְפָּס, אֲכוּל חֲלוּדָה, אִישׁ

וְאִשָּׁה חֲצוּבִים בְּנֶתֶז אַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת, בְּלֵיל הֻלֶּדֶת בֶּן

הָאֱלֹהִים נֶחְרָץ גּוֹרָלֵךְ, גּוֹרָלִי, לָחְגֹּג בְּקֻבּוֹת אֲפֵלוֹת

כִּבְיָכוֹל אֶקְזוֹטִיּוֹת, וְהַתֵּרוּץ הַנִּפְלָא, אֵין לָנוּ חֵלֶק

וְנַחֲלָה בְּחַג הֻלֶּדֶת בֶּן הָאֱלֹהִים.

ב

"…שֶׁבַע וָשֶׁבַע "אֵלוֹת־רֶחֶם: שֶׁבַע בָּרְאוּ

זְכָרִים, שֶׁבַע בָּרְאוּ נְקֵבוֹת".

בריאת האדם הראשון מתוך “אתרח”סיס"

נִבְהַלְתְּ מִפְּנֵי אָבִיךְ אֵיזוֹ הֲבָנָה

קְלוּשָׁה בְּאַהֲבָה, בִּכְלָל עַל פִּי דִין אֲנִי

כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין, בֵּן, אָמְרָה לָךְ “אֵלַת־הָרֶחֶם”, בֵּן, כְּבָר

הֵנֵץ כַּפְתוֹר שַׁרְבִיט, וְאַתְּ שָׁתַקְתְּ, בִּגְלָלֵךְ

אֲנִי שְׁתוּקִי, אָבִיךְ יָדַע, תָּמִיד יָדַע, מֵבִין

גָּדוֹל בְּאַהֲבָה.

ג

כַּמָּה הֶחְכַּמְתְּ בִּרְבוֹת

הַשָּׁנִים שָׁמַעְתִּי אוֹתָךְ יוֹעֶצֶת לְאִשָּׁה

אַחַת פַּתִּי אֶת בִּתֵּךְ לַעֲשׂוֹת לְעַצְמָהּ

יֶלֶד, מָה עָשִׂית

לְעַצְמֵךְ, לָעֶצֶם

שֶׁלָּךְ, לְעַצְמִי, אִשָּׁה

זְקֵנָה, זֹאת אוֹמֶרֶת חֲכָמָה,

יוֹלֶדֶת נְפָשׁוֹת לְנָשִׁים

זָרוֹת

ד

קוֹנַנְתְּ עַל בֶּן דְּמוּתִי בִּסְרִיגַת

צְעִיפִים, הָרוֹפֵא צִוָּה מְנוּחָה לְרַגְלֵךְ

הַתְּפוּחָה, צָפִיתִי בָּךְ סוֹרֶגֶת סוֹרֶגֶת מֻכַּת

עֵינַיִם מָשְׁחָלוֹת בְּזִיז מַסְרֵגָה, עַיִן בְּעַיִן בְּעַיִן, צָעִיף

סְפָרַדִּי לָבָן לְפִי טַעֲמֵךְ, יוֹתֵר חוֹרִים מִפְּרָחִים, סוֹרֶגֶת

סוֹרֶגֶת צְעִיף טְלָאִים, כָּתֹם, כָּחֹל, שָׁחֹר עַל רֶקַע יָרֹק מְזֻיָּף,

בָּהִיר מִדַּי, לֹא לְפִי טַעֲמֵךְ, אֲבָל אַתְּ מֻכַּת עֵינַיִם, הִתְפַּשַׁרְתְּ, הָעִקָּר

לִסְרֹג לִסְרֹג, לִסְגֹר עַיִן בְּעַיִן, לִסְגֹר גַּעֲגוּעַ, לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁתָּעֵזִי לִכְבוֹד

הָאָרוֹן הֶחָדָשׁ לְהַשְׁלִיךְ צְעִיפִים סְרוּגֵי גַּעֲגוּעַ, מָה, אֵינֵךְ פּוֹחֶדֶת

לִשְׁכֹּחַ, אֲרוֹן בְּגָדִים חָדָשׁ קָבוּעַ, לֹא מִמִּזְוָדָה לְמִזְוָדָה בַּחֶדֶר

הַמְּשֻׁגַּע, מָה אֲנִי צְרִיכָה, מָה חָשׁוּב, וְגַם חֲלִיפַת

קוֹרְדֵּרוֹי פִּרְחוֹנִית שֶׁבָּהּ יָצָאת בְּרֶגֶל תְּפוּחָה, אַחֲרֵי

שֶׁאָבַד לָךְ בֶּן דְּמוּתִי לְתָמִיד, גֵּאָה, לְפָחוֹת בַּחֲצָאִית

אֲרֻכָּה, דַּקַת גִּזְרָה וּבֶטֶן שְׁטוּחָה לְתָמִיד.

ה

מַכָּרָה אַחַת, מָה הִיא יוֹדַעַת

עַל אִמִּי הַמְּבֹהֶלֶת, סָטְתָה

מִפָּנַיִךְ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה

בַּמִּסְדְּרוֹן הַצַּר שֶׁבּוֹ נִקְרֵית

עַל דַּרְכָּהּ בִּטְנָהּ מִתְעַגֶּלֶת בְּהֵרָיוֹן

מְאֻחָר מִפַּחַד עֵינֵךְ הָרָעָה, נָקָם

וְשִׁלֵּם עַכְשָׁו בְּאִשָּׁה מְבֹהֶלֶת שֶׁמִּתְפַּתָּה

לְכָל מִלָּה טוֹבָה

ו

אַתְּ מְסָרֶבֶת לִשְׁאֹל בְּיִדְעוֹנִים, נִלְכֶּדֶת

בְּקֶסֶם הַקַּיִץ בְּבָּאדֶן בָּאדֶן, מְהַמֶּרֶת עַל שְׁאֵרִית

הַיָּמִים שֶׁיָּבוֹא מָה שֶׁיָּבוֹא, מִתְפַּלֶּשֶׁת בָּהֶפְסֵד עַד הַחֲלִיפָה

הָאַחְרוֹנָה, עַד הַסִּכָּה, הָעֲגִילִים וְהַטַבַעַת, תָמִיד

יָדַעְתְּ לִחְיוֹת נֶגֶד, אָבִי סִפֵּק לָךְ קִיר

בַּרְזֶל, נִרְאֶה אוֹתָךְ עַכְשָׁו בְּלִי

ז

אַתְּ מְזַיֶּפֶת, אַתְּ מְזַיֶּפֶת

הֲנָאוֹת, לְמַזָּלֵךְ, אוֹ לְרֹעַ מַזָּלֵךְ, גּוּפֵךְ

חָכָם מִנַּפְשֵׁךְ, אַתְּ לֹא תִּזְדַּקְקִי לִמְנַת

יֶתֶר, הוּא מְכַלֶּה אוֹתָךְ לְאַט לְאַט אֲבָל

בָּטוּחַ, אַתְּ מְזַיֶּפֶת, אֲרוּחָה טוֹבָה מֵעוֹלָם

לֹא פִּתְּתָה אוֹתָךְ, אֲבָל פֶּרַח מַגְנוֹלְיָה בְּטִיּוּלֵי

הָעֶרֶב, פְּנֵי תִּינֹקֶת בָּעֲרִיסָה אַתְּ מְזַיֶּפֶת

ח

לְהֵרָאוֹת בְּעֵינֵי אִישׁ, אִשָּׁה, יֶלֶד,

יַלְדָּה, אֲבָל מָה פִּתְאֹם מַרְאוֹת, לֹא מַתְאִים

לָךְ הֲמוֹן מַרְאוֹת, מַרְאָה בַּמִּקְלַחַת הַקְּטַנָּה

מַרְאָה בַּמִּקְלַחַת הַגְּדוֹלָה

מַרְאָה וְלָהּ שְׁתֵּי כְּנָפַיִם נָעוֹת

פָּנִים וְעֹרֶף בְּמַבָּט אֶחָד מַרְאָה

קְבוּעָה מֵעַל הַטּוּאָלֶט הֶחָדָשׁ מַרְאָה

בַּמַּעֲלִית, בַּמְּכוֹנִית, אַחַת מְלֻכְסֶנֶת

אֶל הַכְּבִישׁ, אַחַת בַּמָּגֵן מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אִשָּׁה

זָרָה, מָה יוֹעִיל אִם תְּפַצְפְּצִי אוֹתָן

אַחַת אַחַת, אַתְּ לֹא תְּפַצְפְּצִי אֶת הָאַחַת.

ט

הִתְכַּסִּי בִּפְלוּמָה אֵיךְ הִשְׁלֵית אֶת נַפְשֵׁךְ

לְבַקֵּשׁ לִי תַּחְלִיף, הִתְכַּסִּי בְנוֹצוֹת, חֻלְשָׁתֵךְ הַנִּזּוֹנָה

מֵאֵינוּתִי מַזְמִינָה אַלִּימוּת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת

רַבִּים, מְרוּטָה אַתְּ מִתְעוֹרֶרֶת לְבֹקֶר רֵיקָן נוֹתְרוּ

לָךְ רַק הַמִּלִּים, כְּבָר אֵינִי בָּטוּחַ אִם אַתְּ מוֹצֵאת

בָּהֶן נֶחָמָה, וַאֲפִלּוּ הַשְּׁבָחִים מַשְׂבִּיעִים אֶת רַעֲבוֹנֵךְ

לְיוֹם קָצָר אֶחָד, הִתְכַּסִּי בִּפְלוּמָה, הַתַֹחְפֹּשֶׂת

תִּדְבַּק לִבְשָׂרֵךְ כְּמוֹ עוֹר, חֲשׁוּבָה

כַּמֵּתָה אֲבָל עֲדַיִן נוֹשֶׁמֶת.

י

מְכִינָה לָךְ אֶת בֵּית עוֹלָמֵךְ שִׁבְעָה

חַלּוֹנוֹת נִקְבְּעוּ בּוֹ, מִטָּה אֵיתָנָה וְלָהּ חָמֵשׁ

רַגְלַיִם, סוֹף סוֹף אָרוֹן וְלֹא מִזְוָדוֹת, קַיִץ וְחֹרֶף, לְהַכְנִיס

לְהוֹצִיא, אֲרוֹן עֵץ, כָּל חַיַּיִךְ וְגַם חַיַּי קִצְרֵי הַיָּמִים, צְרוּרִים

בּוֹ, מִשִּׂמְלַת כֻּתְנָה לְבָנָה אֲרֻכָּה, כַּלָּה לֹא בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ, וְעַד מִכְנְסֵי

גֶּבֶר, אַרְנְקֵי עוֹר, וְאַרְנְקֵי חֲרוּזִים, נַעֲלֵי עָקֵב מְחֻדְּדֵי חַרְטוֹם וַעֲגֻלֵּי

חַרְטוֹם, כְּלֵי מִטָּה מְעֻמְלָנִים מִיָּמִים רִאשׁוֹנִים, מִשְׁקֶפֶת תֵּאַטְרוֹן

וּמְנִיפָה

יַפָּנִית, לַפַּח, מְכִינָה לָךְ אֶת בֵּית עוֹלָמִי.

יא

הֶעָבָר סָגוּר וּמְסֻגָּר בְּתוֹך קֻפְסָאוֹת מִכָּל הַגְּדָלִים

וְהַסּוּגִים, עֵץ וָאֶבֶן נְחשֶׁת וָכֶסֶף זְכוּכִית וְעִסַּת

נְיָר, מִתְפָּרֵץ אֶל הַמְּעַט שֶׁנּוֹתָר מְסָרֵב לָרֶדֶת דּוּמָה

בְּדוּמִיָה צוֹרֵחַ תְּנִי לִי חַיִּים לְפָחוֹת

בְּמִלִּים, בִּפְנֵי מִי אַתְּ חַיֶּבֶת לָתֵת דִּין

וְחֶשְׁבּוֹן, לַמֵּתִים אֵין אָזְנַיִם, אוֹ אוּלַי מִפַּחַד

לְאַבֵּד אֶת הַמְּעַט שֶׁנּוֹתָר מִכְּאֵב סָגוּר

וּמְסֻגָּר בְּקֻפְסְאוֹת עֵץ וָאֶבֶן נְחשֶׁת

וָכֶסֶף זְכוּכִית וְעִסַּת נְיָר.

יב

כְּשֶׁאִשָּׁה זְקוּקָה לְכָל הַכֹּחוֹת כְּדֵי לַעֲמֹד

עִם הַפָּנִים לַחוּץ הִיא עוֹשָׂה מַאֲזַן אֲהָבוֹת

יְשָׁנוֹת לִשְׁאֹב חִזּוּקִים. וְאַתְּ מֵרֹב שִׂנְאָה

עַצְמִית מַצְלִיחָה לִמְחֹק אֶת כָּל עַמּוּדֵי

הַזְּכוּת, גּוֹרַעַת מִגַּבְרִיּוּתָם שֶׁל כָּל אוֹהֲבַיִךְ, אֶחָד

הָיָה זָקֵן, הַשֵּׁנִי הָיָה מְכֹעָר וְהַשְּׁלִישִׁי הָיָה נֶחְמָד, אֲבָל

תָּפוּס, וְהַקִּנְאָה, מִמָּתַי קִנְאָה הִיא עֵדוּת

מְסַיַּעַת, וְהָאִם אֶפְשָׁר לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן לַיְלָה טְרוּף

סַקְרָנוּת שֶׁנֶּחְקָק בְּזִכְרוֹן נַעֲרָה עַל סַפְסָל בְּגַן

צִבּוּרִי, לְסִכּוּם כְּמוֹ תָּמִיד אַתְּ חוֹזֶרֶת לְאַהֲבָה

יְחִידָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְרֹעַ מִמֶּנָּה.

יג

אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת מִלִּים לְשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה טְרוּפַת,

טְרוּפַת מָה, חָסֵר לָךְ נִסְמָךְ, אוּלַי טְרוּפַת דַּעַת, מַמְתִּינָה

לִזְמַן הַזּוֹמְבִּי, אַחֲרֵי שֶׁקִּבַּלְתְּ אַרְבָּעָה אִימֵיילִים אֶחָד מֵ־amazon,

שְׁנַיִם מִיָּדִיד שֶׁמַּפְנֶה לַאֲתָרִים שֶׁל חִזְבַּאלְלָה, אֶחָד מֵאַלְמוֹנִי שֶׁהֶאֱזִין

לָךְ בָּרַדְיוֹ, וְאָז בְּדִיּוּק כְּשֶׁאַתְּ מְחַפֶּשֶׂת נִסְמָךְ, טְרוּפַת, טְרוּפַת, מָה מְצַלְצֵל

הַטֶּלֶפוֹן, אֲנִי מֵעֵרָן בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ, בְּדִיּוּק כְּשֶׁאַתְּ מַמְתִּינָה לִזְמַן הַזּוֹמְבִּי

שֶׁיְּנַדֵּב לָךְ סֶרֶט מִשְּׁנוֹת תָּתַרַּפּפּו, שָׁחֹר־לָבָן, אַהֲבָה, שִׂנְאָה, יְדִידוּת וְרֶצַח,

בְּעִקָּר מְזִמּוֹת רֶצַח, בַּעַל אֶת אִשְׁתּוֹ הַתְּמִימָה וְגַם הַעֲשִׁירָה, פְּרָט לֹא חָשׁוּב,

הָעִקָּר גֶּבֶר חוֹרֵשׁ מְזִמָּה מַטְרִיף אֶת דַּעְתָּהּ, מְעַמְעֵם אֶת אוֹר הַגַּז, מוֹסֵךְ

רַעַל בְּכוֹסָהּ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה כָּל יוֹם מְעַט וְעוֹד מְעַט קָט, וְאָז

כְּשֶׁאַתְּ טְרוּפַת מָה, מְחַפֶּשֶׂת נִסְמָךְ, מְצַלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן וְאִשָּׁה בְּקוֹל

טַרְחָנִי, צַרְחָנִי, אוּלַי תִּתְרְמִי לְעֵרָן, וְאוּלַי אַתְּ מוּכָנָה לַעֲזֹר

בְּהִתְנַדְּבוּת.

יד

סידורי, המוזגת, יושבת בגן שכל פירותיו אבנים יקרות,

והיא מנסה להניא את גלגמש מלעבור את “ים המוות”

בדרך אל אותנפישתים, הלוא הוא נֹח המקראי, האיש

ששרד את המבול וזכה בחיי נצח.

בְּשָׁבוּעַ אֶחָד בְּדַחַף שֶׁאֵינוֹ בַּר כִּבּוּשׁ אַתְּ קוֹנָה

שְׁלשָׁה מִקְטָרְנִים בְּצֶבַע אָדֹם, אָדֹם אַרְגָּמָן, אָדֹם

וְרַדְרַד, אָדֹם סָגּל, בַּחֲנוּת טֶבַע מְפַתִּים אוֹתָךְ בְּשָׁלשׁ

צִנְצְנוֹת פְּלָאִים מְחַדְּשׁוֹת נְעוּרִים, וּבַדֶּרֶךְ לַשַּׁעָן לְהַחְלִיף אֶת רְצוּעַת

הַשָּׁעוֹן שֶׁלּוּלְאָתוֹ נִקְרְעָה אַתְּ חוֹלֶפֶת עַל פְּנֵי הַגַּן הַקָסוּם שֶׁל סִדֻּרִי,

אַבְנֵי בָּרֶקֶת, יַרְקָן, שְׁבוֹ וּפִטְדָה כְּאִלּוּ, צוֹמְחִים

עַל קוֹלָבִים, וְאַתְּ בְּדַחַף שֶׁאֵינוֹ בַּר כִּבּוּשׁ קוֹנָה

שְׁנֵי צְמִידֵי חֲרוּזִים מָשְׁחָלִים עַל חוּט וּבֵינֵיהֶם פִּסּוֹת

מַתֶּכֶת כְּאִלּוּ זָהָב, בִּידִיעָה שֶׁלְעוֹלָם לֹא תַּעַנְדִי אוֹתָם עַל מִפְרַק יָדֵךְ

הַדַּק, אָבִי אָהַב לְהַקִּיף אוֹתוֹ בֵּין בֹּהֶן לְאַמָּה וְלִלְחשׁ לָךְ בְּאִידִישׁ הַהֶנְטַלֶה שֶׁלִּי,

אָז אוּלַי אִמִּי, הַשֵּׁדָה, יוֹצֵאת סוֹף סוֹף מִן הַבַּקְבּוּק.

טו

צֵא מֵחֲלוֹמוֹתֶיהָ חֲדַל לִנְטשׁ אוֹתָהּ לַיְלָה

לַיְלָה בַּחֲדַר מָלוֹן טָחוּב, בַּמּוֹשָב הָאֲחוֹרִי שֶׁל שֶׁבְרוֹלֶט

מְכֻנֶּפֶת, בְּסֵתֶר אֵקָלִיפְּטוּס שְׂרִיד פַּאֲתֵי פַּרְדֵּס, הַבַּיִת

הַיָּשָׁן, בִּלְשׁוֹן הַזּוּגִיּוּת שֶׁלָּכֶם, בְּמִטַּת בֵּית חוֹלִים אִשָּׁה

צְעִירָה מְדַמֶּמֶת אוֹתִי, בְּמִטַּת בֵּית חוֹלִים

אִשָּׁה לֹא כָּל כָּךְ צְעִירָה, מִתְאַמֶּצֶת לְשַׁכְפֵּל

אֶת בֶּן דְּמוּתִי, חֲדַל לִנְטשׁ אוֹתָהּ מְעֻטַּר הִלַּת

רַחֲמִים עַצְמִיִּים, הִיא מְצַיֶּרֶת אֶת מִתְאַר גַּבְּךָ

הַמִּתְרַחֵק, מוּזָר, הִיא רוֹאָה מִבַּעַדְךָ פָּנִים

וְאָחוֹר בְּמַבַּט אֶחָד, צֵא אִישׁ זָר עוֹבֵר

אֹרַח, כְּאִלּוּ לֹא הָיְתָה שִׁפְחָתְךָ הַחֲרוּפָה מַחְצִית

מֵאָה כִּמְעַט, חֲמֹל עַל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה, אִמִּי, הַמִּתְפַּתָּה

לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שׁוּב וָשׁוּב מִלֵּב סָגוּר.

טז

לֹא בַּכְּתֹבֶת עַל הָאֶבֶן אַתָּה

לֹא מִתַּחַת לָאֶבֶן אַתָּה

אֲפִלּוּ לֹא בְּשָׁרְשֵׁי הַפִיקוּס, דָּפְנוֹת

הֶעָצִיץ חוֹצְצוֹת וְהַהֲדָסִים בְּחֶלְקָתָהּ

הַצְּמוּדָה יְבֵשִׁים, לֹא הֶעֱמִיקוּ

אֵלֶיךָ, אַתָּה טוֹרֵף אֶת חֲלוֹמוֹתֶיהָ,

אַתָּה טוֹרֵף אֶת בְּשָׂרָהּ אֲבָרִים

אֲבָרִים, אַתָּה גּוֹזֵל אֶת שְׁנָתָהּ

וּשְׁנוֹתֶיהָ, אוֹרֵב לָהּ שֶׁתִּמְאַס בְּחַיֶּיהָ

יז

חִדְלִי לְהַאֲדִיר אֶת שֵׁם אָבִי גַּם

עַכְשָׁו בַּעֲרֹב הַיּוֹם הַטּוֹבֵעַ בְּאֵפֶר

הַזֹּהַר הַסּוֹפִי לָמָּה אַתְּ מְחַפָּה

עָלָיו, מְשַׂחֶקֶת בְּכָבוֹד, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה

לִמְשֹׁךְ אֶת הַלּוֹט, גַּלִּי

פָּנַיִךְ, גַּלִּי פָּנָיו, אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת

לוֹ, הֲרֵי אַתְּ נְטוּשָׁה נְטוּשָׁה

נְטוּשָׁה בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, כַּבִּי אֶת הַבְּעֵרָה

הַמְּאַכֶּלֶת גַּם עַכְשָׁו בַּעֲרֹב הַיּוֹם הַטּוֹבֵעַ

בְּאֵפֶר הַזֹּהַר הַסּוֹפִי

---

מחילה

מאת

ש. שפרה

מְחַל לִי,

מְחַל לוֹ,

מְחַל לָנוּ,

אָבִיךָ אָהַב אוֹתִי עַל פִּי דַּרְכּוֹ,

אַתָּה אֻמֻאֻל, רוּחַ רְפָאִים, יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת

לְעַצְמְךָ לִהְיוֹת נִזּוֹן מִן הַכַּעַס, אֲבָל

אֲנִי, מָה נוֹתַר לִי מִלְּבַד זִכְרוֹן

אַהֲבָתוֹ בְּגוּפִי הַמִּתְכַּלֶּה, לִזְכוּתוֹ

אֲגַלֶּה לְךָ שֶׁגַּם אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתוֹ עַל פִּי דַּרְכִּי,

אָז בְּתַחְנוּנִים, מְחַל גַּם לִי, גַּם לוֹ, וְאֶמְחַל

גַּם לְגוּפִי הַהוֹלֵךְ הַמִּתְכַּלֶּה.