צ’רצ’יל סוקר את הריסות בית הפרלמנט

 

הקדמה    🔗

הכרך הזה, בדומה לאחרים, אינו מתיימר להיות אלא תרומה להיסטוריה של מלחמת־העולם השניה. הפּרשה מסוּפּרת מנקודת־מבטו של ראש ממשלת בריטניה, שבתורת מיניסטר־ההגנה נשא באחריות מיוחדת לענינים צבאיים. הואיל ומיבצעי הבריטים עברו במידה ידועה במישרים תחת ידי, הריהם מסופּרים במלוא הקפם ובפירוט־מה. בתוך כך לא ייתכן לתאר את מאבקי בעלי־הברית שלנו אלא בחינת רקע בלבד. כדי לתארם כמשפט יש להניחם להיסטוריונים שלהם, או לתיאורים בריטיים מאוחרים יותר וכלליים יותר. עם שהכּרתי כי לא אוכל לשמור על יחסי־המידה, ניסיתי להעמיד את סיפּורנו־אנו על מקומו הנכון.

חוט־השני הוא שוב שורת ההנחיות, המברקים והמיזכרים שלי על הניהול היומיומי של המלחמה ושל עניני בריטניה. כל אלה הם מסמכים מקוריים שנתחברו על ידי תוך כדי מהלך המאורעות. לפיכך יש בהם משום תיאור מהימן יותר, ואני מאמין שהם מעלים רושם טוב יותר מן המאורעות ומראייתם בעת מעשה יותר מכל הרצאת־דברים שאוכל לחברה עכשיו כשמהלך המאורעות ידוע. אף כי יש בהם ביטויי דעות ונבואות שלא נתאמתו, הרי רצוני שידונו את חלקי אני בסכסוך על פיהם בכללוּתם. רק בדרך זו יוכל הקורא להבין את גופי הבעיות שהיה עלינו לעמוד בפניהן בגבול הידיעות שהיו אז ברשותנו.

אין המקום מספיק, ובמקרים רבים גם אינני זכאי, להדפיס את התשובות, שלעתים קרובות מאד לבשו צורה של תזכירים משרדיים ארוכים. לפיכך הקפדתי להימנע, ככל יכלתי, מהטיל דופי ביחידים. מקום שהדבר אפשרי, השתדלתי לתת תמצית של תשובות למברקים. אולם בעיקרו של דבר המסמכים המובאים כאן מספרים את פרשת־המעשה.

שוב יש לנו ענין במלחמה באמת־מידה ענקית, ובקרבות בחזית הרוסית מעורבות היו משני הצדדים אוגדות במספר שלא נפל מזה שהופעל במערכה על צרפת. בכל נקודה לאורך חזית ארוכה הרבה יותר התנגשו המוניות הצבא הגדולים, ובשום מקום אחר לא היה כטבח ההוא משך המלחמה. אינני יכול אלא לנסות ולהזכיר את המאבק בין צבאות גרמניה ורוסיה בחינת רקע לפעולות בריטניה ובעלי־הברית המערביים. האפּוֹס הרוסי של 1941 ו־1942 ראוי למחקר ולתיאור מפורט ועניני בלשון האנגלית. אף אם אולי לא יתנו לנכרים שום אפשרויות לספר את פרשת יסוריה ותפארתה של רוסיה, מן הראוי שייעשה המאמץ. גם לא מן הראוי הוא שתצטנן התשוקה הזאת בשל העובדה שהממשלה הסובייטית קשרה כבר ממילא את כל העטרות לראשה.

פלישתו של היטלר לרוסיה הביאה קץ לתקופה של שנה אחת בדיוק כמעט אשר בה עמדו בריטניה הגדולה והקיסרות שלה בדד, בלי חת, וכשהן מתעצמות והולכות בלי הפסק. כעבור ששה חדשים נעשתה ארצות־הברית בעלת־בריתנו לכל דבר, לאחר שהסתערה עליה יאפאן בחמת־זעם. הקרקע לפעולתנו המאוחדת הוכשרה מראש על ידי חליפת־האיגרות שלי עם הנשיא רוזוולט, ואפשר היה להינבא מראש לא רק על צורת פעולותינו כי אם גם על השתלשלותן. הצירוף היעיל של כל העולם דובר־האנגלית בניהול המלחמה וביצירת הברית הגדולה הוא סיומו של חלק זה בסיפּורי.

וינסטון ספנסר צ’רצ’יל

צ’רטוול

1 בינואר 1950.

 

שלמי־תודה    🔗

שוב עלי להודות על עזרתם של אלה שסייעוני בכרך הקודם, והם, הלייטננט־גנרל סיר הנרי פּאוּנוֹל, הקוֹמוֹדוֹר ג‘. ר. ג’. אֶלן, הקולונל פ. ו. דיקין, וסיר אדוארד מרש, מר דניס קלי ומר צ‘. צ’. ווּד. כן עלי להודות למספר הגדול מאד של אנשים אחרים שהואילו בטוּבם לקרוא את הדפים האלה ולהעיר עליהם.

הלורד איזמי הוסיף לסייעני, וכמוהו כן גם שאר ידידי.

אני מביע את הכרת־טובתי לממשלת הוד־מלכותו על מתן הרשות להעתיק את נוסחם של מסמכים רשמיים מסוימים, אשר זכות־היוצר המלכותית עליהם נתונה כחוק בידי המפקח על משרד־ההוצאה של הוד־מלכותו. על פי בקשת הוד־מלכותו שיניתי, מטעמי בטחון, את נוסחם של אחדים מן המברקים הנדפסים בכרך זה. תיקונים אלה לא שינו במאומה ממובנם או ממהותם של המברקים.

 

נושא הכרך    🔗

איך הוסיפו הבריטים להילחם והסבל להם כלבוש, עד אשר נמשכו רוסיה הסובייטית וארצות־הברית לתוך מאבק־האיתנים

ספר ראשון: גרמניה פורצת מזרחה

 

פרק ראשון: המדבר והבלקנים    🔗

התפתחות המאורעות ב־1941 – מסד בטוח – ציר המלחמה – שחר כוזב במדבר – הערכת־המלחמה שלי מיום 6 בינואר – אגף מוצק בבנגאזי – המערכה בחבש – החידה הספרדית – תעלומות ווישי – איוּם הכוח האווירי הגרמני בסיציליה – הסכנה המכרעת בבלקנים – הצורך לתמוך ביוון – משימתנו העיקרית – הרהורי ראש־השנה של היטלר – מכתבו אל מוסוליני, 31 בדצמבר 1940 – חפיפת השקפותינו על ספרד – מסקנותיו של היטלר בדבר רוסיה ואפריקה – דאגותיו של מר אידן – ההכרח לשים סייג להתקדמותנו במדבר – מברקו של הגנרל סמאטס מים 8 בינואר – הוראות לגנרל וייוול מיום 10 בינואר – וייוול טס לאתונה – מברקי אל וייוול מיום 26 בינואר – תשובתי לגנרל סמאטס מיום 12 בינואר

כשאני משקיף לאחור על שאונה המתמיד של המלחמה, אינני יכול להעלות בזכרוני שום תקופה שבה היו עקותיה ושצפּן של בעיות כה רבות הבאות בבת־אחת או ברצף מהיר מוּטלות במישרים עלי ועל עמיתי יותר מאשר במחצית הראשונה של 1941. הקף המאורעות גדל משנה לשנה; אבל ההחלטות שנדרשו לא היו קשות יותר. אסונות צבאיים גדולים יותר באו עלינו ב־1942, אבל לעת הזאת שוב לא היינו לבדנו וגורלנו היה ממוזג בגורלה של הברית הגדולה. לא היה בבעיה שלנו ב־1941 שום חלק שאפשר לפתרו בלי זיקה לכל השאר. מה שניתן לזירה אחת, הכרח היה לקחתו מזולתה. מאמץ במקום אחד, פירושו היה סיכום במקום אחר. משאבינו הפיזיים היו מוגבלים במידה חמורה. עמדתן של תריסר מדינות, ידידותיות, אופּוֹרטוניסטיות או עוינות־בכוח, היתה בגדר נעלם. מבּית שוּמה עלינו לעמוד בפני המלחמה נגד הצוללות, איוּם הפלישה והבּליץ הנמשך; היה עלינו לנהל את שורת המערכות במזרח התיכון; ושלישית, לנסות להקים חזית נגד גרמניה בבלקנים. ומשך זמן רב היה עלינו לעשות כל זאת לבדנו. לאחר שהסתערנו לתוך הניאגארה, היה עלינו להיאבק באשדות. אחד הקשיים בסיפור־המעשה הזה הוא חוסר ההתאמה בין המאמצים שעשינו לבדנו לצוף על פני המים מיום ליום ולעשות את חובתנו לבין ההתפתחות חסרת־הרחמים של מאורעות גדולים הרבה יותר.

*

מכל־מקום היה לנו מסד איתן בבריטניה הגדולה. מוּבטח הייתי כי, אם אך נקיים מבּית את דרגת הכּוננוּת הגבוהה ביותר ואת הכוחות הנחוצים, הרי נסיון פלישה גרמני ב־1941 לא יהיה לרעתנו. הכוח האווירי הגרמני בכל הזירות גדול היה אך במעט מאשר ב־1940, ואילו חיל מטוסי־הקרב שלנו במולדת גדל מחמישים־ואחת לשבעים־ושמונה טייסות, וחיל המפציצים שלנו מעשרים־ושבע לארבעים־וחמש טייסות. הגרמנים לא ניצחו בקרב האווירי ב־1940. דומה היה כי מועט סיכּוּים לנצח בו ב־1941. צבאנו באי נתחזק במידה רבה. בין ספטמבר 1940 לספטמבר 1941 גדל משיעור עשרים־ושש אוגדות פעילות כדי שלושים־וארבע, מלבד חמש אוגדות משוריינות. על זאת יש להוסיף את בשלוּתם של החיילות ואת הריבּוי העצום בכלי־נשקם. משמר־המולדת עלה ממיליון אחד למיליון וחצי; ולכל אנשיו היה עתה נשק חם. שיפּוּר כביר חל במספרים, בניידוּת, בציוד, באימון, בארגון ובביצורים. היטלר, כמובן, היתה לו תמיד שיפעה עצומה של חיילים לצורך פלישה. כדי שיוכל לנו יהיה עליו להעביר על פני התעלה לפחות מיליון איש ולהספיק את צרכיהם. ב־1941 אפשר שהיתה לו כמות גדולה, אם גם לא מספקת, של אסדות־נחיתה. אבל בהסתמך על חיל־האוויר ועל הכוח הימי שלנו, המקנים לנו את השליטה באוויר ובים, לא היה לנו ספק כי נוכל להשמיד את הארמאדה שלו או לרסקה. כל הנימוקים שעליהם הסתמכנו ב־1940 היו אפוא חזקים עתה לאין שיעור יותר. כל זמן שלא רפתה הדריכוּת ולא חלה ירידה רצינית בהגנתנו־אנו לא חשו הקבינט המלחמתי וראשי־המטות כל דאגה.

אף כי ידידינו האמריקאיים, שאחדים ממצביאיהם ביקרו אצלנו, ראו את מצבנו ביתר חרדה, ואף כי העולם בכללוּתו סבר כי הפלישה לבריטניה קרובה לודאי, הנה אנו חשנו עצמנו בני־חורין לשלוח אל מעבר לים חיילות ככל שתוכלנה להוביל האניות העומדות לרשותנו ולאסור מלחמה תוקפנית במזרח התיכון ובים התיכון. זה היה הצי שעליו סבב נצחוננו בסופו של דבר, וב־1941 החלו להתרחש המאורעות החשובים הראשונים. במלחמה שוּמה על צבאות להילחם. אפריקה היתה היבשת היחידה שבה יכולנו להיפּגש עם אויבינו ביבשה. הגנת מצרים ומלטה היתה חובה הכּפוּיה עלינו, וחורבן הקיסרות האיטלקית – הפּרס הראשון שנוכל לזכות בו. ההתנגדות הבריטית למעצמות הציר עליזות־הנצחון במזרח התיכון, ונסיוננו לגייס כנגדן את הבּלקנים ואת תורכיה, הם חוט־השני של סיפורנו עתה והם ענינוֹ.

*

הנצחונות במדבר הצהילו את ימיה הראשונים של השנה. ברדיה, ובה יותר מארבעים־אלף איש, נכנעה ב־5 בינואר. דומה היה כי טובּרוק היא בהחלט בגדר השג ידנו, ומקץ שבועים אכן נלכדה, יחד עם קרוב לשלושים־אלף שבויים. בתשעה־עשר בחודש חזרנו וכבשנו את קאסאלה, בסודאן, בעשרים בחודש פלשנו למושבה האיטלקית אריטריאה, וכעבור ימים אחדים השתלטנו על צומת־המסילות ביבשה. אותו יום עצמו חזר הקיסר היילה סילאסיה ונכנס לחבש. אבל כל הזמן מצטברים היו הדו"חות על תנועותיהם של הגרמנים והכנותיהם למערכה בבלקנים. חיברתי לראשי־המטות הערכה של המלחמה בכללוּתה, והתברר לי שבעיקרו של דבר הם מסכימים אתה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, 6 בינואר 1941

לועדת־ראשי־המטות

ההשמדה המהירה של הכוחות המזוינים האיטלקיים בצפון־מזרח אפריקה צריכה להיות המטרה הראשית שלנו מעבר לים בחדשי הפתיחה של 1941. כיון שיושמד הצבא האיטלקי בקירנאיקה, יהיה מחנה־הנילוס פנו למשׂימות אחרות. עדיין אין אנו יכולים לומר מה תהיינה.

2. נפילת ברדיה מן הדין שתאפשר להקים שם בסיס קדומני לכיבוש טוברוק. כיון שתהיינה ברדיה וטוברוק בידינו, מן הדין שנוכל לחדול כמעט לגמרי מן הקשר היבשתי אל אלכסנדריה ונישען על תובלה ימית לצורך המשך התקדמותנו מערבה. יש לעשות עתה את כל התכניות לניצולה של טוברוק עד קצה גבול היכולת.

3. כוח־המחץ שיש להחזיק בו ממערב לברדיה וטוברוק אינו צריך להיות גדול. האוגדות המשוריינות הבריטיות ה־2 וה־7, האוגדה האוסטרלית ה־6, החטיבה המוגברת הניו־זילנדית, שבקרוב תיעשה אוגדה, אולי עם חטיבה בריטית אחת או שתים, סך־הכל לא יותר מ־40.000 עד 45.000 איש, צריכים להספיק להכרעת ההתנגדות האיטלקית הנשארת ולכיבוש בנגאזי. המרחק מטוברוק לבנגאזי בכביש־החוף אינו עולה הרבה על 250 מיל, לעומת כ־370 מאלכסנדריה לטוברוק.¹ הנה כי כן, כיון שתיקבע טוברוק כבסיס שלנו וקווי־התחבורה היבשתיים שלנו יתחילו משם, לא יהיה צורך להגדיל את העומס המוטל עכשיו על התובלה היבשתית, ומן הדין שאפשר יהיה להתחיל מחדש מטוברוק משל כאילו טוברוק היא אלכסנדריה, ולקיים את כוח המחץ הצנוע אך המספיק. עם כיבוש בנגאזי יסתיים שלב זה במערכת לוב.

4. השאלה היא, כמה זמן יארך הדבר? בהתחשב באבידות הכּבדות מאד שסבלו האיטלקים במבחר חילותיהם ובכלי־רכבם וציודם, ובשים לב לעובדה שבידינו השליטה בים, אפשר שההתמוטטות בקירנאיקה תהיה מהירה מאד. אכן, בכל עת ובכל שעה אפשר שיתגלגלו הדברים במהירוּת הבּזק. הצורך להיחפז ברור מאליו. אולם די יהיה לאסטרטגיה הכללית שלנו אם בנגאזי וכל מה שממזרחה יהיו בתחום שליטתנו הממשית וייכּבשו בחינת בסיס צבאי וימי במשך חודש מרס.

5. הפעולות האמוּרות בלוב אינן צריכות אפוא להשפיע כלל על ניהול המערכה באותה עת נגד האיטלקים בחבש. הגנרל וייוול כבר שיגר את האוגדה ההודית ה־4. האוגדה ההודית ה־5 גם היא עומדת לרשותנו, ומן הדין שאפשר יהיה לנהל את מיבצע קאסאלה וללבּות את המרד בחבש, עם שהכוחות מקניה יתקדמו באותו זמן צפונה בדרך אגם־רוּדוֹלף. בכל עת עשויים אנו לקבל הצעות לשביתת־נשק מחיל־המצב האיטלקי המנותק בחבש. המחנה הזה ודאי הצהילו את רוחו בתקוות לכיבוש הדלתה והתעלה בידי האיטלקים, דבר שיאַפשר את חידוש התעבורה ואת משלוח האספקה בדרך הנילוס וים־סוף. תקוות אלו כבר מתו. לעומת זאת הרי שטחה העצום של חבש, העדר כל קווי־תחבורה, בפרט תחבורה ימית, וחוסר האפשרות לכלכל כוחות גדולים, אפשר שיביאו לידי שהייה עד בלי די. אולם לא חסרת־שחר היא התקוה שעד סוף אפריל ייכנע הצבא האיטלקי בחבש או יישבר.

6. ברגע שיהיה הדבר הזה נראה לעין תתאפשר העברת כל הכוחות היעילים בקניה, כמו גם אלה אשר בסודאן ובחבש, צפונה. מאז והלאה ייעשו הכוחות האלה עתודה העומדת לרשות הפעולות במזרח הים התיכון. אם נעריך את הכוח הכולל של הצבאות במזרח התיכון כיום ב־370,000 לערך (כולל השיירות ו. ס. 5 ו־6), אפשר לשער במידת בטחון המתקבל על הדעת ששווה־הערך של עשר אוגדות יעמוד בבקעת הנילוס, יחד עם שתי אוגדות נוספות מן המולדת, סך הכל שתים־עשרה, לאחר הפרשת חילות־המצב ויחידות הבטחון הנחוצים לחבש, קירנאיקה, מצרים וארץ־ישראל. שתים־עשרה האוגדות האלו, מן הדין אפוא שתתפּנינה (שלא להביא בחשבון הסחות חדשות) עד סוף אפריל.

ב

7. לפלוש לספרד ולהבקיע בה דרך אל מיצר גיברלטר כנגד רצון העם הספרדי וממשלתו, בפרט בעונה זו של השנה, הרי זו קיבּוֹלת מסוכנת ומפוקפקת ביותר בשביל גרמניה, ואין תימה בדבר שהיטלר, המחויב לדכא אוכלוסיות זועפות כה רבות, נרתע מכך עד עתה. ברשותה של הממשלה הספרדית ודאי יהיה זה ענין קצר וקל לגרמנים להשתלט על ליסבּון וסוללות אלג’סיראס וצ’ויטה, יחד עם שדות־תעופה מתאימים. לדברי הקפּיטן הילגארת [הנספח הימי שלנו במדריד], שהתגורר שנים רבות בספרד ועתה־זה עמד במגע עם השגריר שלנו, האפשרות שהממשלה הספרדית תתן להיטלר מעבר או תיכּנס למלחמה נגדנו מתרחקת והולכת. נצחונותיו של הגנרל וייוול בלוב מילאו, ועוד ימלאו, תפקיד חשוב לגבי עמדתה של ספרד. אם אין נותנים לגרמנים רשות, הרי זה רחוק ביותר מן השׂכל שינסו להבקיע להם דרך לתוך ספרד ובספרד לפני חודש אפריל. מכל הבחינות דיחוי זה הוא לתועלתנו. אנו משתמשים בגיברלטר, כוחנו במזרח התיכון יש לו שם שהות להשלים את משימתו שם ולהתפנות שוב; על הכל, קיימת האפשרות שיחול מפנה לטובה במהלך הענינים בצרפת ובווישי.

8. עכשיו עלינו להיות זהירים ביותר בצעדינו בספרד, ולא להטות את הממשלה הספרדית נגדנו יותר משהיא נוטה ממילא, ולא לגרות את הר היטלר לפעול בחוזק־יד נגד ספרד. כל הענינים האלה הם דברים שבהשערה במידה מרובה. לא תיתכן כל ודאוּת ביחס אליהם. אבל העובדה שהיטלר לא פעל דרך ספרד כמו שחששנו, כשהתנאים המדיניים והאקלימיים כאחד היו נוחים לו יותר, היא הנותנת כי בסיכומו של דבר לא תבוא שום הרפתקה גרמנית בספרד לפני האביב, לכל המוקדם.

ג

9. הסתבּרויות השהייה בספרד עד לאביב פותחות פתח לתקוה שממשלת ווישי, מחמת לחץ גרמני או מחמת חדירה גרמנית בפועל־ממש, תעקור לצפון־אפריקה ותחדש את המלחמה משם, או שתייפּה את כוחו של הגנרל וייגאן לעשות זאת. אם אפשר יהיה להביא לידי מאורע כזה בטרם יפול מיצר גיברלטר תחת שליטתה של גרמניה, יהיה לנו סיכוי נאה מאד לעמוד עד בלי די בפני התנפלות גרמנית על המיצר. נוכל להעביר חיילות למארוקו בדרך הנמלים האטלנטיים; נוכל להשתמש בבסיסי־התעופה הצרפתיים בצפון־אפריקה. כל המצב בים התיכון ישתנה מן הקצה אל הקצה לטובתנו. מצבם של הכוחות האיטלקיים שיישארו בטריפולי ייעשה קשה־מנשוא. אפשר גם אפשר שנוכל לפתוח את הים התיכון להעברת אספקה ותגבורות למזרח התיכון.

10. לפיכך ראינו לנכון להבטיח למרשל פטן ולגנרל וייגאן שנסייע להם בכוח של עד שש אוגדות, בכוחות תעופה ניכרים ובכוח הימי הנחוץ מרגע שיראו אפשרות לעצמם לנקוט את הצעד החשוב ביותר שאנו משתוקקים לו כל כך. כן גם העמדנו אותם על הסכנה שבדיחוי פעולתם עד שיעברו הגרמנים את ספרד וישתלטו על המיצר ועל מארוקו הצפונית. אין לנו אלא לחכות ולראות מה תעשה ווישי. בינתים אנו מגשימים את ההסגר על הצרפת למקוטעים וכפי הנוח לצי, קצת כדי להעמיד על העקרון, קצת כדי להמציא “מסך עשן” של חיכוך אנגלו־צרפתי, ובפרט כדי שלא לטעת בממשלת ווישי את ההרגשה שאם לא תעשה ולא־כלום יהיו חייה נוחים למדי ככל שהדברים אמוּרים בנו. אנחנו מעוניינים במידה רבה בכך שהמאורעות יתפתחו בצרפת במהירות. מסתבר שהר היטלר תופס זאת. בכל־זאת הדעת נותנת שנקודת המשבר בצרפת תגיע קודם שיתרחש משהו מכריע בספרד.

ד

11. עלינו לצפות כל הזמן לכך שהיטלר ינחית בקרוב איזו מהלומה כבדה, ולהביא בחשבון עת העובדה שהוא עושה עכשיו הכנות בקנה־מידה כביר ביסודיוּת הגרמנית הרגילה. יכול הוא, כמובן, לרדת בנקל דרך איטליה ולהעמיד כוח אוויר בסיציליה. אפשר שדבר זה מתרחש כבר והולך.

ועדת־ראשי־המטות מתבקשת להתמיד בחקר “אינפלאקס” [תכנית לכיבוש סיציליה], שאפשר כי תצריך איזה טיפול של חירום. אולם אין לראות איך ייתכן להקצות ל“אינפלאקס” עדיפוּת על הפעולות בלוב; יקרה מה שיקרה, ודאי שאין להקצות עדיפוּת זו בטרם תיכבש טוברוק ובטרם ייקבע בסיס קדמי הגון שם – אם לא הרחק יותר מערבה – להגן על מצרים.

ה

12. מתוך כל האמוּר למעלה נראה כי שום דבר לא יהלום את האינטרסים שלנו יותר מדיחוי כל התקדמות גרמנית בבלקנים עד לאביב. מטעם זה עצמו יש לחשוש שהיא תתחיל קודם לכן. מפעלות הצבא היווני היו לנו לעזר כביר. הם הגיבו בגודל־לב על העזרה האווירית הצנועה ביותר, שיותר ממנה לא יכולנו לתת להם. אבל אם בעקבות הצלחתם יבואו בלימה או קפאון, הרי עלינו לצפות לדרישות מיידיות לעזרה נוספת. העזרה היחידה שאנו יכולים לתת במהירות היא עוד ארבע או חמש טייסות מן המזרח התיכון, אולי כמה רגימנטים של ארטילריה, קצת מן הטנקים של האוגדה המשוריינת ה־2 או כולם, שעתה הגיעו למצרים והם משתגרים שם בשוּבה ונחת.

“פיוּריאס” הגיעה לטאקוראדי, וארבעים האריקיינים וכו' יגבירו בקרוב את כוחו של מרשל־התעופה לוֹנגמוֹר כדי הרבה למעלה ממאה מטוסי־קרב מטיפוס האריקיין. אבידותיו בהתקפה היו קטנות להפליא. פעולתו בהוצאת טייסות מעדן וסודאן הוצדקה. אפשר שבקרוב תהיה טוברוק בידינו, ואחרי כן דומה כי מן הראוי יהיה להחיש תגבורת חזקה לכוחנו האווירי המיועד ליוון. תגבורת זו צריכה לכלול טייסות של האריקיינים. האם האריכו וסיגלו לצרכם את שדות־התעופה ביוון? האם התאימו את שדה־התעופה בכרתים לנחיתתם בדרך המעבר? הקריאה, לכשתבוא, אפשר שתהיה דוחקת מאד. יש להפעיל עכשיו את הכל. עלינו גם לדעת כמה זמן תצריך העברתה של האוגדה המשוריינת ה־2 לפיריאוס, ומה המספרים שיהיו נוגעים בדבר.

קיסר חבש עם הקולונט וינגייט

כניעת הדוכס אאוסטה, המצביא העליון של צבא איטליה באפריקה המזרחית

צוללת גרמנית לפני הפלגתה

13. מתוך כל הידיעות אנו למדים שאם לא יכבשו היוונים את ואלונה תהיינה לדבר תוצאות רעות מאד. הגנרל וייוול אולי יוכל, בכוח שאינו עולה על זה שהוא מפעיל עכשיו במדבר המערבי, וחרף קיצוץ־מה בכוחו האווירי, לכבוש את הפּרובינציה של קירנאיקה ולהתבסס בבנגאזי; אבל לא יהיה זה מן הראוי להחמיץ בעבוּר בנגאזי את הסיכוי שיכבשו היוונים את ואלונה, ומתוך כך להפיל את רוחם ולהכעיסם, ואולי לטעת בהם את הנטיה לשלום נפרד עם איטליה. לפיכך יש לראות נכוחה את האפשרות שאחרי טוברוק תשוּתק במידה רצינית התקדמותו של מחנה־הנילוס מערבה. ברור לי בהחלט כי התמיכה ביוון ראויה לבכוֹרה לאחר שיובטח האגף המערבי של מצרים.

ו

14. עמדתה של יוגוסלביה אפשר מאד שתיקבע על ידי העזרה שנתן ליוונים ועל ידי הצלחתם בואלונה. אף כי אי־אפשר לקבוע מסמרות, טבעי יותר יהיה זה לגרמנים להתקדם דרך רומניה אל הים השחור ומשם למטה דרך בעלת־בריתם הותיקה בולגריה אל סאלוניקי מאשר להבקיע להם דרך ביוגוסלביה. הרבה תנועות צבא, והרבה יותר שמועות, מרמזות על כך כמדומה. ניכּר שמתנהלת היערכוּת גדולה של כוח גרמני, ומשפרים את קווי־התחבורה הגרמניים בכיוון דרום־מזרח. עלינו לפעול כדי להבטיח שאם ייכנס האויב לבולגריה תיכנס תורכיה למלחמה. אם תעמוד יוגוסלביה איתן ולא יפגעו בה לרעה, אם היוונים יכבשו את ואלונה ויתבססו באלבניה, אם תורכיה תיעשה בעלת־ברית פעילה, אפשר שיחול שינוי לטובה בעמדתה של רוסיה. הכל יכולים לראות מה־מזיקה, ובעצם קטלנית, תהיה לגבי רוסיה התקדמות גרמנית אל הים השחור או דרך בולגריה אל הים האגאי. רק הפחד ימנע את רוסיה מהילחם, וחזית חזקה של בעלי־הברית הבלקנים, יחד עם קרנם העולה של הצבא, הכוח הימי והכוח האווירי של בריטניה, עשויים להחליש את הפחד הזה. אבל אל לנו להשליך יהבנו על כך.

ז

15. אחרון, אך חולש על כל המאמץ המלחמתי שלנו, הוא איוּם הפלישה, הלחימה באוויר והשפעותיה על הייצור, והלחץ החמור על נמלינו המערביים וקווי־התחבורה הצפון־מערביים שלנו. אין לפקפק בכך שהצורך של הר היטלר להרעיב את בריטניה הגדולה או למחצה גדול משהיה. מערכה גדולה במזרח אירופה, מפלתה של רוסיה, כיבושה של אוקראינה והתקדמות מן הים השחור אל הכספי, אף אחד מהם, לא לחוד ולא ביחד, לא יביא לו שלום של נצחון כל זמן שחיל־האוויר הבריטי מתחזק והולך מאחריו וכל זמן שהוא מחויב לדכא יבשת שלמה של עמים רעבים ומרי־נפש. לפיכך אסור בשום פנים שמשׂימת מניעתה של פלישה, כלכלתו של האי והחשת תכנית החימוש תועלינה קרבן למטרה אחרת כלשהי.

*

גם היטלר היו לו הרהורי ראש־השנה משלו, ומעניין להשוות את מכתבו אל מוסוליני, שנכתב שבוע ימים קודם לכן, עם ההערכה שלי. ניכרת החפיפה במחשבות בדבר עמדתם של הגנרל פראנקו וספרד.

דוּצ’ה, 31 בדצמבר 1940

…מתוך בחינת המצב הכללי אני מגיע למסקנות הבאות:

1. המלחמה במערב כשלעצמה, כבר ניצחנו בה. עדיין יש צורך במאמץ סופי נמרץ כדי למגר את אנגליה. כדי להחליט באיזו צורה יבוצע הדבר, עלינו לשקול את הגורמים שימנעו את אנגליה מהתמוטטות גמורה לאחר שתורגש השפעתן של התקפותינו המוגברות באוויר ובצוללות.

בקרב הזה, ולאחר שנשיג את השלבים הראשונים של ההצלחה, יהיה צורך בקווי מדיניות גרמניים חשובים לשם הסתערות סופית נגד איי בריטניה. ריכוז הכוחות האלה – ובפרט מחסני האספקה עצומים – יצריכו הגנה נ. מ. העולה בהרבה על מה ששיערנו בתחילה.

2. צרפת. הממשלה הצרפתית הדיחה את לאוואל. הנימוקים הרשמיים שנמסרו לי הם כוזבים. אינני מפקפק גם רגע כי הסיבה האמיתית היא שהגנרל וייגאן מעמיד מצפון־אפריקה דרישות שכמוהן כסחיטה, ושממשלת ווישי אין בכוחה להגיב מבלי להסתכן באיבּוּד צפון־אפריקה. כן גם סבור אני כי מתקבל על הדעת שבווישי עצמה קיימת כנופיה שלמה המסכימה, לפחות בשתיקה, עם מדיניותו של וייגאן. אינני סבור כי פטן כשלעצמו הוא בלתי־נאמן. אבל לעולם אין לדעת. כל זה דורש עמידה מתמדת על המשמר והסתכלות עירנית במאורעות.

3. ספרד. מהיותה מודאגת עד מאד מחמת המצב, שהורע, לדעתו של פראנקו, סירבה ספרד לשתף פעולה עם מעצמות הציר. אני חושש שפראנקו עומד לעשות את המשגה הגדול ביותר בימי חייו. אני סבור כי מחשבתו שיקבל מן הדמוקרטיות חמרי־גלם ותבואה כמין תגמול על הימנעוּתו מהתערבות היא תמימה ביותר. הדמוקרטיות תשהינה אותו עד שיבלע את גרגר התבוא האחרון, ואז תפתחנה במערכה נגדו.

צר לי על כל זה, כי מצדנו השלמנו את הכנותינו לעבור את הגבול הספרדי ב־10 בינואר ולהתקיף את גיברלטר בראשית פברואר. לדעתי יכלה ההצלחה להיות מהירה־ביחס. החיילות שנבחרו למיבצע זה נבררו ואוּמנו במיוחד. ברגע שיפּוֹל מיצר גיברלטר לידינו תחוסל סופית הסכנה של מהפך צרפתי באפריקה הצפונית והמערבית.

לפיכך מעציבה אותי מאד החלטתו זו של פראנקו, ההולמת במידה כה מועטה את העזרה שאנחנו, אתה הדוצ’ה ואני עצמי, נתנו לו כשהסתבך בקשיים. עדיין אני משתעשע בתקוה, בתקוה קלה, שברגע האחרון יבין את התוצאות הרות־האסון של התנהגותו, ושאפילו באיחור ימצא את דרכו אל חזית־המערכה הזאת, שנצחוננו בה יקבע את גורלו שלו.

4. בולגריה. ממש כך אין גם בולגריה שׂשׂה להצטרף לחוזה המשולש ולנקוט עמדה ברורה ביחסיה הבינלאומיים. הסיבה לכך היא הלחץ הגובר שמפעילה רוסיה הסובייטית. אילו הצטרף המלך מיד לחוזה שלנו, לא היה איש מעז להפעיל עליו לחץ כזה. הצד הגרוע ביותר הוא שהשפעה זו מרעילה את דעת־הקהל, שאיננה מחוסנת מפני הנגע הקומוניסטי.

5. אין ספק כי הונגריה ורומניה הן שנקטו בסכסוך הזה את העמדה המפורשת ביותר. הגנרל אנטונסקו הכיר כי עתיד משטרו, ואפילו עתידו האישי, תלוי בנצחוננו. הוא הסיק מכך מסקנות ברורות ובלתי־אמצעיות שבגללן אני מעריכו יותר ויותר.

נאמנה לא־פחות מכך היא עמדתם של ההונגרים. מאז ה־13 בדצמבר עוברים חיילות גרמניים בלי הפסק בכיוון רומניה. הונגריה ורומניה העמידו לרשותי את רשת הרכבות שלהן, והודות לכך אפשר להעביר אוגדות גרמניות במהירות לנקודות הלחץ. עדיין אינני יכול להרחיב את הדיבּור על המיבצעים שאנו מתכננים או שאולי יתעורר הצורך בהם, כי בעצם הרגע הזה מעבּדים את התכניות האלו. על כל פנים יהיה כוחם של חילותינו מספיק להוציא מכלל חשבון כל איוּם של תמרון נגדי צדדי.

פשוט הכרח הוא, דוצ’ה, שתייצב את החזית שלך באלבניה, כדי לבלום לפחות חלק מן הכוחות היווניים והאנגלו־יווניים.

6. יוגוסלביה. יוגוסלביה מרויחה זמן מתוך זהירות ותבונה. אם יהיו התנאים נוחים, אפשר שתכרות אתנו חוזה לאי־התקפה, אבל נדמה לי עכשיו כי על כל פנים לא תצטרף לחוזה המשולש. אין בדעתי לנסות ולהשיג יותר בטרם תשפרנה הצלחותינו הצבאיות את האקלים הפסיכולוגי.

7. רוסיה. בהתחשב בסכנה שנחזה בהתפתחות סכסוכים פנימיים בכמה מארצות הבלקנים, יש לראות מראש את התוצאות החיצוניות ולהכין את המנגנון המסוגל למנען. אינני מצפה לכך שרוסיה תנקוט יזמה נגדנו כל זמן שסטאלין חי, וכל זמן שאנו עצמנו איננו נוחלים כשלונות רציניים. רואה אני הכרח בדבר, דוצ’ה, כתנאי מוקדם לסיום משביע־רצון של המלחמה הזאת, שיהיה קיים צבא גרמני שכוחו מספיק לטפל בכל אפשרות במזרח. ככל שייראה כוחו של צבא זה גדול יותר, כן תקטן האפשרות שיהיה עלינו להפעילו כנגד סכנה שאין לחזותה מראש. רוצה הייתי להוסיף על העיוּנים הכלליים האלה שיחסינו הנוכחיים עם ס.ס.ס.ר. טובים מאד. אנו עומדים ערב חתימת הסכם מסחרי לשביעות־רצונם של שני הצדדים, וקיימת תקוה ניכרת שנוכל ליישב בצורה הגיונית את שאר הנקודות שאנו חלוּקים בהן.

לאמיתו של דבר הרי שתי השאלות היחידות שהן סלעי־מחלוקת בינינו הן פינלנד וקונסטנטינופול. באשר לפינלנד אינני חוזה מראש שום קשיים יסודיים, כי בעינינו אין פינלנד שייכת מעיקרה לתחום־ההשפעה שלנו, והדבר היחיד שאנו מעוניינים בו הוא שלא תפרוץ מלחמה שניה באזור הזה.

לעומת זאת אין אנו מעוניינים להפקיר את קונסטנטינופול לרוסיה ואת בולגריה לבולשביזם. אבל אפילו כאן ודאי אפשר יהיה, מתוך כוונות טובות, להגיע לכלל פתרון שימנע את הגרוע ביותר ויקל על השׂגת מבוקשנו. ייקל למצוא פתרון אם ברור יהיה למוסקבה שאין שום דבר מאלץ אותנו לקבל סידור שאינו משביע את רצוננו.

8. אפריקה. דוצ’ה, אינני סבור כי ייתכן לפתוח ברגע זה בהתקפת־נגד בקנה־מידה גדול בזירה זו. הכנתו של מיבצע כזה תצריך לפחות שלושה עד חמישה חדשים. בינתים נגיע לאותה עונת־השנה שבּה אין היחידות המשוריינות הגרמניות יכולות להיכנס לפעולה בהצלחה. שכן אם לא תהיינה מצוידות במיתקני־קירור מיוחדים, לא ייתכן להפעיל אפילו את המכוניות המשוריינות בטמפרטורות כאלו. על כל פנים לא ייתכן להשתמש בהן למיבצעים טקטיים למרחקים ארוכים המצריכים יום שלם.

הפתרון המכריע בגיזרה זו הוא, כמדומה, להגדיל את מספר כלי־הנשק נ.ט., אפילו צריך יהיה עקב כך ליטול מיחידות איטלקיות בגזרות אחרות את התותחים המיוחדים האלה.

על הכל, כמו שאמרתי לא מזמן, אני מאמין בכל־זאת שאנו צריכים לנסות בכל האמצעים להחליש את מעמדה הימי של בריטניה הגדולה בים התיכון בכוחות התעופה שלנו, כי הפעלת כוחות היבשה שלנו בגיזרה זו אינה יכולה לשפר את המצב.

ביחס לשאר, דוצ’ה, אי־אפשר לקבל שום החלטה בעלת חשיבות קודם חודש מרס.

*

מר אידן עקב בתשומת־לב מרובּה אחר העננים המקדירים במזרח.

שר־החוץ אל ראש־הממשלה 6 בינואר 1941

ברכות ואיחולים לרגל הנצחון בברדיה!
אם יורשה לי לעקם משפט יקר מפז, “מעולם לא הסגירו כה רבים הרבה כל־כך לידי מעטים כל־כך”.

אולם מטרתו של מיזכר זה היא להסב תשומת־לב לגיזרה משביעת־רצון פחות של האופק הבינלאומי, הבלקנים. בימים האחרונים הגיע אלינו ממקורות שונים שפע ידיעות, שכולן נוטות להראות שגרמניה ממשיכה במרץ בהכנותיה בבלקנים במגמה להתקיף בסופו של דבר את יוון. התאריך שקובעים דרך־כלל להתקפה כזאת הוא ראשית מרס, אבל יש בי הרגשה בטוחה שהגרמנים ודאי עושים את כל המאמצים להקדים את צעדם. אינני מוסמך לומר אם יש או אין אפשרות לפעולות צבאיות דרך בולגריה נגד סאלוניקי בעונת־שנה זו, אבל רשאים אנו להניח בודאוּת שגרמניה תבקש להתערב בכוח־הזרוע כדי למנוע תבוסה איטלקית שלמה באלבניה. יש כבר ידיעות על כוחות אויב אוויריים מוגברים הפועלים נגד היוונים, והגנרל פאפאגוס טוען כי הכוחות האלה מאיטים את התקדמותו. יהיה זה בהתאם לשיטות הגרמניות להשיג עליונוּת באוויר קודם שיעשו איזה צעד ביבשה.

מבחינה מדינית עמדתה של ממשלת בולגריה גורמת לי דאגה חמורה. הרושם הוא שאלה הם אנשים שכמעט אין להם עתה שליטה במאורעות. העתונות שלהם נתונה יותר ויותר לפיקוח גרמני, ועתה כמעט אינה אלא שופרה של תעמולת הציר. הכרח הוא שלא תפחת כלל הדריכוּת מצד התורכים והיוגוסלבים עקב נצחונותינו בצפון־אפריקה, ובספירה הפוליטית אנו עושים כל מה שנוכל כדי להבטיח זאת. אולי תרצה שועדת־ההגנה תדון בכל השאלות האלו.

אחרי קראי זאת שלחתי את המיזכר הבא:

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, 6 בינואר 1941

לועדת־ראשי־המטות

נא לעיין במצורף מאת שר־החוץ. אף שברור הצורך לדלוק אחר האיטלקים לאורך חופה של לוב כל זמן שהתנאים נוחים לכך, יהיה עלינו לעיין בשיגור ארבע או חמש טייסות נוספות של חיל־האוויר־המלכותי ליוון, ואולי בהטיית חלק מן האוגדה המשוריינת הבריטית ה־2.

כרגע אינני יכול לשאת עיני מהלאה לבנגאזי. באם תיכּבש טוברוק יהיו מעט מאד חיילים איטלקים, וכלל לא הטובים שבהם, מזרחית לבנגאזי…

אף כי במזל ובהעזה אולי נוכל להשיג בקלות יחסית השגים ערבים יותר לחך בחופה של לוב, עלינו לזכור בכל עת עד־מה חשוב הוא לכבוש את ואלונה ולקיים את החזית היוונית.

*

ב־8 בינואר הסכימה ועדת־ההגנה כי נוכח האפשרות הקרובה לודאי של חדירה גרמנית ליוון דרך בולגריה חשוב הוא ביותר, מנקודת־המבט הפוליטית, שנעשה כל מה שאפשר על־מנת לשלוח מיד ליוון את העזרה הגדולה ביותר שבגדר יכלתנו. כן הוסכם כי בתוך ארבעים־ושמונה השעות הבאות צריך יהיה לקבל החלטה בדבר הצורה וההקף של עזרתנו ליוון. אותו יום עצמו קיבלתי את המברק הבא מן הגנרל סמאטס. מברק זה נכתב בלי שום זיקה למיזכרי שקדם לו ביומים. עודדתני הסכמתו הגמורה עם השקפתי, שממילא כבר נתקבלה על ידי ראשי־המטות וּועדת־ההגנה.

הגנרל סמאטס אל ראש־הממשלה 8 בינואר 1941

הנצחונות המזהירים במזרח התיכון פותחים פתח לעיוּנים ביחס לדרכנו להבא. הגל הגואה יביא בקרוב את וייוול לטוברוק. האם עליו להמשיך? טריפולי רחוקה הרבה יותר מדי. אפילו בנגאזי רחוקה מן הגבול באותה מידה שהגבול רחוק מאלכסנדריה. אבל אולי יש טעמים נכוחים, ימיים או אחרים, להרחיק לכת עד בנגאזי. בהעדר טעמים נכוחים ומיוחדים, נדמה לי כי טוברוק היא התחנה האחרונה. מעֵבר לה יש סיכּונים שאין צורך לפרטם. לאחר שיושאר שם כוח מגן מספיק בעמדה מבוצרת, צריך יהיה להחזיר את שאר הצבא למצרים ולמזרח התיכון, מקום שיהיה צורך במחנה תימרוּן חזק נוכח התקפה אפשרית דרך הבלקנים.

2. עם זאת הייתי מציע לעיין בשלב כזה גם בחיסול המצב בחבש. כיבוש חבש פירושו יהיה מכת־מוות לפרסטיז’ה של מוסוליני ולשוֹד הפאשיסטי. אפשר שייתכן להוציא את איטליה מן המלחמה ולשנות מן הקצה אל הקצה את המצב בים התיכון. גרמניה שוב תהיה מבודדת, ולפניה הסיכוי של תבוסה ודאית.

3. טעם מסייע נוסף לחיסולה של חבש בהקדם הוא שהמוראל האיטלקי שם ודאי ירוּד עכשיו במיוחד, וסיומה המהיר של המערכה ישחרר כוחות גדולים לחיזוק החזית שלנו במזרח התיכון. אם אפשר יהיה להפריש תוך זמן קצר חלק מצבא המזרח התיכון של וייוול, כדי להגביר את ההתקפה על חבש, ולפתוח בתוך כך בהתקפה מקניה, ייתכן שההתנגדות האיטלקית תתפורר חיש־מהר. הייתי חושב שדי יהיה באוגדה נוספת בצפון ובעוד אחת בקניה, אם תתנהלנה שתי ההתקפות בעת־ובעונה־אחת.

4. אם תאושר תכנית כזאת להתקפות בעת־ובעונה־אחת, הריני מוכן להמציא את האוגדה הנוספת בשביל הדרום. הריהי מוכנה, להוציא את המחסור במקלעי ברן, ואפשר להעבירה ברגע שיספקו את הספינות. הובלת כוחות גדולים כאלה בצפון ובדרום כאחד ודאי תצריך זמן־מה, ואם תאושר הצעתי צריך יהיה להחליט בתכלית המהירות. ההתקפה מן הדרום תרחיק במהרה את חזית הקרב מקניה, ולפיכך צריך יהיה לבטל חלק גדול מן התכנית שמעבּדים שם עכשיו. יש צורך בתכנית להתקפות בעת־ובעונה־אחת מן הדרום והצפון כדי למנוע סיכּון־יתר ומערכה ממושכה באזור נרחב כאריטריאה וחבש. לצורך זה יהיה צורך באוגדה הנוספת בצפון, ומן־הסתם תהיה מספיקה. אני מקווה כי אפשר יהיה להפרישה על אף השמועות על ריכוזים גרמניים גדולים ברומניה ובהונגריה.

השאלה היא אם גרמניה יכולה להרשות לעצמה לשלח אש בבלקנים כל זמן שרוסיה היא גורם שאין לדעת את תגובתו ותורכיה עוינת. מפלת האיטלקים באפריקה וביוון, יחד עם כשלון חיל־האוויר הגרמני בבריטניה, חוללו שינוי עמוק במצב, ואפשר שהריכוזים הגרמניים מכוּונים רק להרגיע את האיטלקים ולמשוך את הכוחות הבריטיים מבריטניה, מקום שמתכוונים לערוך, ומוכרחים לערוך, את ההתקפה העיקרית. המצב כולו צריך עיוּן מצד המטה הכללי, שמלוֹא העובדות לפניו. לפי עניוּת־דעתי הרי במסיבות הקיימות דומה כי לא יהיה זה סיכּון מופרז להפריש אוגדה אחת עם התמיכה האווירית הדרושה מצבא המזרח התיכון כדי לחזק את הכוח הסודאני לצורך התקפה זו מן הצפון. אם תבוצע הפעולה במהירות ובהצלחה אפשר שתחולל תוצאות מרחיקות־לכת באיטליה ובמזרח התיכון.

*

ב־10 בינואר הזהירו ראשי־המטות את המפקדים במזרח התיכון שהתקפה גרמנית על יוון עשויה להתחיל לפני תום החודש. לפי דעתם יכלה התקפה זו לבוא דרך בולגריה, וקו ההתקדמות המסתבר יהיה לאורך בקעת סטרוּמה נגד סאלוניקי. תופעלנה שלוש אוגדות, בסיוּע כמאתים מפציצי־צלילה, ועוד שלוש או ארבע אוגדות תתווספנה אולי אחרי מרס. ראשי־המטות הוסיפו כי החלטתה של ממשלת הוד־מלכותו לתת ליוונים את העזרה הגדולה ביותר שבגדר האפשר פירושה כי לאחר כיבוש טוברוק תעמודנה כל שאר הפעולות במזרח התיכון בדרגה שניה־במעלה, והם נתנו התר להפריש מהן את היחידות הממוכנות והמיוחדות ואת הכוחות האוויריים עד לגבולות הבאים: אסקדרון אחד של טנקים של חיל רגלים, רגימנט אחד של טנקים כבדים, עשרה רגימנטים של ארטילריה, וחמש טייסות של מטוסים.²

המפקדים־הראשיים בקאהיר סבורים היו כי הריכוז הגרמני ברומניה, שמפניו הזהרנו אותם, אינו אלא בבחינת מלחמת־עצבים, המכוּונת להניענו לפזר את כוחותינו במזרח התיכון ולהפסיק את התקדמותנו בלוב. וייוול קיווה כי ראשי־המטות “יעיינו בדחיפות רבה ביותר בשאלה אם אין תנועתו של האויב אחיזת־עיניים”.

למקרא התשובה הזאת, שהיתה רחוקה עד מאד מן העובדות, הוצאתי את המיזכר הבא:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 10 בינואר 1941

על ראשי־המטות להתכנס מחר, בשבת בבוקר, לדון במברקים השונים ממפקדת־המזרח־התיכון, וכם רשאים לשגר לגנרל וייוול ולמרשל־התעופה לונגמור את המברק הרצוף בזה, אלא אם כן יבקשו להודיעני משהו עליו.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 10 בינואר 1941

1. הידיעות שבידינו סותרות את הדעה שהריכּוז הגרמני ברומניה אינו אלא “צעד במלחמת־עצבים” או “אחיזת־עיניים המכוּונת לגרום פיזור כוח”. יש בידינו שפע פרטים המעידים על כך שתנועה בקנה־מידה גדול דרך בולגריה בכיוון הגבול היווני, שמטרתה היא לפי הסברה סאלוניקי, תתחיל לפני צאת החודש. כוחות האויב שיועסקו בפלישה הנ"ל לא יהיו גדולים, אבל קטלניים בטיבם. אוגדה משוריינת אחת, ואולי שתים, עם אוגדה ממוכּנת אחת, לערך 180 מפציצי־צלילה וקצת חילות צנחנים, הם כמדומה כל הכוחות שיוכלו לעבור את גבול בולגריה־יוון עד לאמצע פברואר.

2. אבל הכוח הזה, אם לא יעצרוהו, יוכל למלא ביוון בדיוק אותו תפקיד שמילא המיבצע של הצבא הגרמני בסידאן בצרפת. תהיה לדבר השפעה גורלית על כל האוגדות היווניות באלבניה. אלה הם העובדות והפּירושים הנובעים מן הידיעות שבידינו, שיש לנו יסוד נאמן להאמין בהן. אבל כלום אין זה גם עצם הדבר שצריכים היו הגרמנים לעשותו כדי לגרום לנו את הנזק הגדול ביותר? חורבן יוון יאפיל על הנצחונות שזכית בהם בלוב, ויוכל להשפיע במידה מכרעת על עמדתה של תורכיה, מה־גם אם נגלה אדישות קישחת לגורלם של בעלי־ברית. לפיכך עליך להתאים את תכניותיך לאינטרסים הרחבים ביותר המונחים בכּף.

3. אל יפריע שום דבר לכיבושה של טוברוק, אבל אחרי כן כפופים כל המיבצעים בלוב לצורך לסייע ליוון, והחל מזמן קבלת המברק הזה יש לעשות הכנות להחשת עזרה מיידית ליוון עד לגבולות שנקבעו. ועדת־ההגנה של הקבינט שקלה בכובד־ראש את הענינים האלה, והגנרל סמאטס טילגרף עצמאית דעות זהות כמעט.

4. אנחנו דורשים ותובעים ציות מיידי ומעשי להחלטותינו, ואנו מקבלים עלינו את מלוא האחריות. ביקורכם המשותף באתונה יאפשר לכם למצוא את הדרך הטובה ביותר להוצאת ההחלטות הנ"ל לפועל. אין כל מקום לדיחוי.

על דעת ראשי־המטות נשלח המברק הזה. הקורא יראה כי לעת הזאת לא היה בכוונתנו להציע ליוון צבא כי אם יחידות מיוחדות וטכניות בלבד.

בהתאם לפקודות האלו טסו הגנרל וייוול ומרשל־התעופה הראשי לונגמור לאתונה לשיחות עם הגנרלים מטאקסאס ופאפאגוס. ב־15 בינואר הודיעונו כי ממשלת יוון אינה רוצה בנחיתת חיילות שלנו בסאלוניקי כל זמן שאינם יכולים לנחות במספר המספיק לפעולה תוקפנית. עם קבלת המברק הזה טילגרפו ראשי־המטות ב־17 בינואר לאמור כי לא ייתכן כלל שנאכוֹף את עזרתנו על היוונים. כתוצאה מכך שינינו את השקפתנו על העתיד הקרוב, החלטנו להמשיך בהתקדמות לבנגאזי, ולהכין בינתיים עתודה אסטרטגית חזקה ככל האפשר בדלתה.

ב־21 בינואר הציעו אפוא ראשי־המטות לוייוול כי יראה עתה בכיבושה של בנגאזי דבר שבדרגת החשיבות הגבוהה ביותר. סבורים היו כי אם תיעשה בנגאזי בסיס ימי ואווירי מבוצר היטב אפשר יהיה לחדול מן הדרך היבשתית ולחסוך בכוח־אדם ובתובלה. הם גם המריצוהו לתפוס את הדוֹדקאנז, ובמיוחד את רודוס, בהקדם האפשרי, כדי להקדים את בואו של חיל־האוויר הגרמני, שהוא מצדו יאיים על קווי־התחבורה שלנו עם יוון ותורכיה, ולהקים עתודה אסטרטגית של ארבע אוגדות שתהיה מוכנה לעזרת שתי הארצות האלו.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 26 בינואר 1941

צל־הביעותים של המטוסים הגרמניים במרכז הים התיכון מאלץ אותי לחדול לפי־שעה מן התקוות שהשתעשעתי בהן לפתוח את דרך המיצר, לשמור עליה, ולאפשר בכך את מעברן הסדיר של שיירות צבא. אם לא תימצא תקנה למצב הזה משך החדשים הראשונים לשנה הזאת, הרי המחסור באניות והמרחק מסביב לכּף ישפיעו בלי ספק על הממדים שאליהם קיויתי להעלות את מחנה־הנילוס ואת כוח הפּיקוד שלך. מאד הכאיב לי הדבר כשהתברר כי השיירות שנשלחו במחיר כה רב ובסיכון כה גדול מסביב לכּף מורכבות במידה כה רבים שירותים ערפיים ומוסיפות במידה כה מועטה ליחידות הלוחמות המאורגנות שלנו. כמירב יכלתי אשתדל לעזור לך בכל המובנים, ותמורת זאת עלי לבקשך להוכיח לי כי מפיקים את מירב התועלת האפשרית מכל אדם במזרח התיכון וכי מרכיבים את המספר הגדול ביותר של יחידות אוגדתיות מאורגנות, או אולי מוּטב חטיבתיות. החיילים בשירותים ובבסיסים הערפיים צריכים למלא תפקיד מועיל בבטחון הפנימי…

הידיעות המגיעות אלי מכל עבר אינן מניחות שום מקום לספק שהגרמנים מתבססים כבר בשדות־התעופה הבולגריים ועושים את כל ההכנות לפעולה נגד יוון. הסתננות זו אפשר, ובעצם ודאי כמעט, שתגיע לממדים מכריעים בטרם תוצג בעיית הפלישה בבהירוּת לפני התורכים, שעה שיאמרו להם לעמוד מנגד אם אין רצונם שתופצץ קונסטנטינופול. עלינו לצפות לשורה של מהלומות כבדות מאד, הרות־אסון בבלקנים, ואולי לכניעה כללית למטרותיה של גרמניה שם. ככל שתחזק העתודה האסטרטגית שאתה יכול לאגור בדלתה, וככל שתתקדם בהכנותיך להעבירה לחופי אירופה, כן ייטבו הסיכויים להבטיח גיבוש רצוי.

עתה השיבותי לגנרל סמאטס:

ראש־הממשלה אל הגנרל סמאטס 12 בינואר 1941

איגרתך מן ה־8 בחודש הגיעה בזמן שהסקנו אי־אלו מסקנות מפורשות לאחר שלושה או ארבעה ימים של מחשבה. קראתיה בעצמי לפני ועדת־ההגנה, שלושת ראשי־המטות, שלושת המיניסטרים של השירותים הלוחמים, אטלי ואידן. הכל התרשמו מן החפיפה הגמורה בהשקפות. נקודת החילוק היחידה היא שאנו חושבים שההתקדמות צפונה מקניה בכוחות גדולים תהיה כרוכה בדיחוי מרובּה משום המחסור בכלי־רכב. המרידה עושה חיל יפה; הקיסר נכנס בקרוב. ההתקדמות קאסאלה־אגורדאט כורתת את השורש הראשי. הכוח שאתה מציין נמצא כבר בדרכו. יש לקיים את הלחץ מקניה במירב עוּזו, אבל אין אנו יכולים להוליך חיילות רבים מדי בקו הזה. אנא שלח אוגדה בהקדם האפשרי. אולי בזמן שתגיע, נוכל להעלותה לחוף בים־סוף. מוטב להישאר במצב שוטף ככל האפשר נוכח הגורמים שאין לשקלם. בכל־זאת, אנא, בוא עכשיו.

מסכים בהחלט שלא לשלם כל מחיר יקר מהלאה לטוברוק, מקום שקרוב לודאי ש־25,000 איטלקים נמצאים ברשת, ולהמשיך כל זמן שהענינים מתנהלים יפה כדי להרחיק ככל האפשר את האגף המערבי ממצרים, ובינתים לנפּות ולהעביר את כל היסודות המועילים לחזית המלחמה הקרובה להיפּתח, גבול בולגריה־יוון. וייוול ושות' מובן שכּל לבם נתון לרדיפה, אבל וייוול יוצא ביום ב' או ג' לאתונה לתאם תגבורות עם היוונים. לא אוכל לערוב להצלחה; יכול רק לעשות את הסידורים שהם הטובים ביותר לפי דעתנו. מזג־האוויר, ההרים, צליחת הדנובּה, הגבול היווני־הבּולגרי המבוצר, כל אלה גורמים מסייעים. תורכיה, יוגוסלביה, רוסיה, כל אלו אולי הושפעו לטובה מן הסימנים לתמיכתה של בריטניה ביוון.

יקרה מה שיקרה בבלקנים, מסתבר שניתן להשמיד את הצבא האיטלקי בחבש. אם יסתדר הענין, צריך כל דבר מועיל להישלח מקניה לים התיכון. מקווה שצבא דרום־אפריקה יהיה שם לקראת קרבות הקיץ. תגבורות גדולות מאד באות בלי הפסק מסביב לכף. אסיר־תודה ביותר על כל עזרתך, ויותר מכּל על שיפוטך הנאמן והבטוח, העולה בקנה אחד עם המסקנות שאליהן הגענו בדי־עמל.

 

פרק שני: המלחמה מתרחבת    🔗

מגעים אינטימיים יותר עם הנשיא רוזוולט – בואו של הארי הופקינס ללונדון – קשר יקר־ערך אל הנשיא – נסיעתנו לסקאפּא – מר וונדל וילקי – “שוטי לך, ספינת הממלכה!” – פוליטיקה ואסטרטגיה – הברירות הקודרות שלפנינו – מזימות הגרמנים ביחס לרומניה ובולגריה – דאגת הסובייטים – ביאוריו של ריבנטרופ – מברקי מיום 31 בינואר אל הנשיא אינוֹנוּ – הצעת עזרתנו הצבאית לתורכיה – העדר ציוד חדיש בתורכיה – הצורך החיוני בהקמת חזית בלקנית

עם השנה החדשה התפתחו מגעים אינטימיים יותר עם הנשיא רוזוולט. אני כבר שלחתי לו את איחולי ראש־השנה.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 1 בינואר 1941

ברגע זה, כשהשנה החדשה נפתחה בסערה, רואה אני לי לחובה להגיד לך, אישי הנשיא, בשם ממשלת בריטניה, ובעצם בשם הקיסרות הבריטית כולה, עד־מה אנחנו הוגים הכרת־טובה והערצה להצהרה הראויה להיזכר שהשמעת באזני העם האמריקאי ואוהבי החופש בכל היבשות ביום א' שעבר.

אין אנו יכולים לדעת מה צפון לנו, אבל עם תרועת־החצוצרה הזאת אנו צועדים קדימה מעוּדדים ומאוּששים, ומתוך הבּיטחה אשר הבּעת כי בסופו של דבר יעלה הכל לטובתם של העמים דוברי־האנגלית ושותפיהם באידיאלים.

ב־10 בינואר בא לבקרני בדאוּנינג־סטריט אדון אחד שהביא אתו את ההמלצות הנעלות ביותר. מוושינגטון נתקבלו מברקים האומרים שהוא איש־סודו הקרוב ביותר של הנשיא רוזוולט וסוכנו האישי. לפיכך דאגתי לכך שבהגיעו לשדה־התעופה פּוּל יקדם את פניו מר ברנדן בראקן, ושנאכל יחדיו את ארוחת־הצהרים לבדנו למחרת היום. הנה כך נפגשתי עם הארי הוֹפּקינס, אותו איש מופלא, שמילא, ועתיד היה למלא, תפקיד מכריע לפעמים בכל מהלך המלחמה. היתה בו נפש היוקדת מתוך גוף חלוש ורופס. הוא היה מגדלור מט ליפּוֹל אשר ממנו מזהירות קרני האור המוליכות ציים גדולים לנמל־מבטחים. הוא ניחן גם בסגולה של הוּמור עוקצני. תמיד התענגתי על חברתו, בפרט כשהיו הדברים מתנהלים בכי־רע. הוא ידע גם להיות מרגיז מאד ולהגיד דברים קשים ומרים. מתוך נסיונותי למדתי גם אני לעשות זאת, לעת הצורך.

בפגישתנו הראשונה בילינו יחד כשלוש שעות, ועד־מהרה עמדתי על הדינמיוּת האישית שלו ועל חשיבותה היוצאת־מן־הכלל של שליחותו. עמדנו אז בשׂיא ההפצצות על לונדון, והרבה דאגות מקומיות הכבידו עלינו. אבל ברור היה לי כי כאן לפני שלוּח מן הנשיא שהוא בעל חשיבוּת עליונה לחיינו. בעינים נוצצות ובסערת־רגש שקטה ומאוּפּקת אמר:

"מנוי וגמור עם הנשיא שננצח במלחמה יחדיו. אין כאן שום מקום לטעוּת.

“הוא שלח אותי הנה להגיד לכם כי בכל מחיר ובכל האמצעים יחלץ אתכם, ויהי־מה שיקרה לו – אין שום דבר שאין הוא מוכן לעשות, בגבול יכלתו האנושית”.

כל מי שבא במגע עם הארי הופקינס במאבק הממושך יאשר מה שאמרתי על דבר אישיותו המופלאה. ומן השעה הזאת החלה בינינו ידידות שעברה בשלוה ונועם את כל רעידות־האדמה והתהפוכות. הוא היה צינור־המגע הנאמן והמושלם ביותר בין הנשיא וביני. אבל הרבה יותר מכך, משך שנים אחדות היה משענו ומעוררו העיקרי של רוזוולט עצמו. יחד היו שני האנשים האלה, האחד שאינו נושא כל משרה ציבורית והשני החולש על הרפובליקה האדירה, מסוגלים לקבל החלטות בעלות חשיבות ממדרגה ראשונה לגבי כל האזור של העולם דובר־האנגלית. הופקינס קינא, כמובן, להשפעתו האישית על אדוניו ולא נתן עידוד לאמריקאים נבחרים. לפיכך נתקיים בו בכמה מובנים חרוזו של המשורר גריי, “המחוּבּב אין לו רע”. אבל דבר זה לא היה מעניני. הוא ישב לפני, רזה, דל־בשר, חולני, אך קורן ממש הבנה צרופה של הענין המוטל בכּף. הענין יהיה מפלתו, חורבנו והריגתו של היטלר, להוציא את כל המטרות, הצרכים או רגשי הנאמנות האחרים. מעטות היו הלהבות המאירות יותר בתולדות ארצות־הברית.

הארי הופקינס תמיד היה חותר אל שרשי הדברים. השתתפתי בכמה וכמה ועידות גדולות, מקום שהיו עשרים או יותר מן האישים המנהלים החשובים ביותר מכוּנסים יחדיו. כשהיה הדיוּן מגיע למי־אפסיים ונדמה היה שהכּל נתבלעה עצתם, או אז היה מטיח את השאלה הניצחת, “אישי הנשיא, הרי זאת הנקודה שעלינו לפתור. האם נקום עליה או לא?” תמיד היו קמים עליה, ומתוך שקמו עליה היו מתגברים עליה. הוא היה מנהיג־אמת של בני־אדם ולעתים רחוקות היו בעתות משבר אנשים שעלו עליו בין בהתלהבות בין בחכמה. אהבתו לעניניהם של החלשים והעניים היתה מזוּוגת לשנאתו העזה לעריצוּת, בפרט כשהיתה העריצות, לפי־שעה, עטורת־נצחון.

*

כדי להעטות את כל סימניה של חשיבוּת על בואו של שגרירנו החדש, הלורד הליפקס, לארצות־הברית, קבעתי שאניית־המערכה החדשה והחזקה ביותר אשר לנו, המלך ג’ורג' ה־5, בליווי מתאים של משחתות, תביא אותו ואת רעייתו אל מעבר לאוקינוס. ליויתי אותם צפונה ברכבת שלי ונפרדתי מהם בסקאפּא־פלוֹ. השתמשתי בהזדמנות זו וביקרתי אצל הצי, שלא ראיתי מזמן שעזבתי את האדמירליות. דבר זה התאים לתכניותי להתוודע מקרוב הרבה יותר אל הארי הופקינס. יחד הלכנו אל הצי, סיירנו באניות ובביצורים. רעייתי באה אתי, ועלתה על כל השאר בזריזות הניתור והדילוג ממשחתת אחת לחברתה. הופקינס כמעט ונפל לים. חזרתי ברכבת שלי לגלאסגו. נתקבלתי על־ידי המונים גדולים מאד, התראיתי עם כל הרשויות המקומיות, עברתי במספר סדנות, ערכתי סיורי־בקורת בשירותי ההגנה, הכּבּאים והג"ס, ונשאתי כמה נאומים שנתחברו על רגל אחת. אחרי כן המשכנו בדרכנו לטיינסייד, מקום שאירע אותו דבר. כל אותה עת הייתי לומד להכיר את האיש הזה – ולומד לדעת על דבר אדוניו. הופקינס עשה אתי עשרה ימים, ובפרק־זמן זה העמידני ביחסים נפשיים הרמוניים עם שליטה של הרפובליקה הגדולה אשר זה מקרוב נבחר מחדש. לאחר מכן לקחתיו לדובר, לראות את הצוללות הכבדות שלנו הניבּטות מעֵבר לתעלה אל חופה של צרפת – בשבילנו גרמניה. דומה היה שהוא מוצא ענין רב בכל מראה עיניו.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 13 בינואר 1941

הופקינס ואני בילינו יחד את סוף־השבוע והוא מתלווה אלי לסיור קצר בבסיסי הצי, וכך יהיה לנו פנאי רב לג עת בניחוּת בכל הנקודות. אני אסיר־תודה לך ביותר על ששיגרת שלוּח מצוין כל כך, הנהנה במידה כה רבה מאמונך ומיחסך האינטימי.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 19 בינואר 1941

מן־הסתם ידוע לך שהליפקס יגיע לאנאפּוֹליס באניית־המערכה החדשה שלנו, א.ה.מ. המלך ג’ורג' ה־5. היא לא תוכל כמובן להתעכב למעלה מעשרים־וארבע שעות. אינני יודע אם תהיה מעוניין לראותה. גאים נהיה להראותה לך, או לאיזה מן האישים הימיים העליונים שלכם, אם תוכל לסדר זאת. היא אמורה להיכּנס למפרץ צ’סאפּיק, ב־7 לפה"צ ביום 24 בינואר. אם תמסור לי על איזה הצעות או משאלות, נעשה כמיטב יכלתנו למלא אחריהן.

*

בהמשך אותו חודש הגיע לאנגליה מר וונדל וילקי, יריבו של הנשיא בבחירות האחרונות. גם הוא הביא אתו המלצות נעלות ביותר מן הנשיא, ומאחר שהיה מנהיגה המוּכּר של המפלגה הרפובליקאית עשינו את כל הסידורים, בעזרת האויב, להראותו את לונדון במצוקתה ככל אשר יחפץ. גם הוא בא לצ’קרס ללילה אחד, והיתה לי שיחה ארוכה מאד עם האיש הזה המוכשר והנמרץ ביותר, אשר כעבור שלש שנים נקפדו חייו באיבּם במפתיע כל כך על ידי מחלה.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 28 בינואר 1941

קיבלתי את וילקי אתמול, ובית־השיר שציטטת מלונגפלו נגע מאד אל לבי. אתן אותו במסגרת כמזכרת מן הימים הכבירים האלה, וכציוּן ליחסי הידידות שבינינו, שנתרקמו טלגרפית אך גם טלפּאטית בתוך כל המועקות.

כל הידיעות שבּידי מלמדות שהגרמנים מתמידים בהכנותיהם לפלוש לארץ הזאת, ואנחנו מתכוננים לערוך להם קבלת־פנים ההולמת את חשיבות המאורע. לעומת זאת הרי הידיעות מן המזרח מלמדות כי צבא גדול וכוח־תעופה גדול מתבססים ברומניה, וכי יחידות החלוץ של חיל־האוויר הגרמני כבר הסתננו בשיעור של כמה וכמה אלפים לשדות־התעופה הבולגריים, בהסכמתה הגמורה של ממשלת בולגריה. טבעי יהיה הדבר להיטלר לאיים עלינו איוּם נמרץ באיים הבריטיים כדי להעסיקנו כאן ולכסות על מזימותיו במזרח. אולם הכוחות העומדים לרשותו הם גדולים כדי־כך שהוא יכול להוציא לפועל את שתי ההתקפות בעת־ובעונה־אחת. יהי לבך סמוך ובטוח שנעשה כמיטב יכלתנו בשני הכיוונים.

אסיר־תודה הנני לך ביותר על קבלת־הפנים המפוארת שערכת להליפקס ועל כל מה שאתה עושה כדי להבטיח לנו עזרה מבעוד עת. עונג רב היה לי להתיידד עם הופקינס, שהיה מקור גדול של נחמה ועידוד לכל מי שפגש בו. הנקל לראות מדוע הוא קרוב אליך כל כך. גם הקולונל דוֹנוֹבאן עשה מלאכה נאה במזרח התיכון.

קבל־נא ממני את כל רגשי הכבוד ואת מיטב האיחולים. אני מקווה שכבר הוּטב לך.

והנה מכתבו של הנשיא:

הבית הלבן, וושינגטון, 20 בינואר 1941

צ’רצ’יל יקירי,

וונדל וילקי ייתן לך את זה. הוא עוזר באמת להרחיק מכאן את הפּוליטיקה.

סבור אני כי בית־השיר הזה יפה לבני עמך כמו שהוא יפה לנו:

"שׁוּטִי לָךְ, סְפִינַת הַמַּמְלָכָה!

שׁוּטָה־שׁוּט. אִחוּד עָצוּם בְּכֹחֲךָ

הָאֱנוֹשׁוּת עַל כָּל פְּחָדֶיהָ,

עַל כָּל תִּקְווֹת עֲתִידוֹתֶיהָ,

צוֹפָה בְּעֹצֶר־נְשִׁימָה אֶל גּוֹרָלְךָ!"

שלך כתמיד,

פרנקלין ד. רוזוולט

השורות הנהדרות האלו מ“בניית האניה” ללוֹנגפלוֹ היו מקור השראה.

*

במלחמה גדולה קשה להבדיל בין הענינים הצבאיים למדיניים. אחד הם ברוּם הפסגה. טבעי הדבר שחיילים יראו את הצד הצבאי בחינת צד יחיד ועליון, ואפילו שידברו על שיקולים פוליטיים במידה ידועה של בוז. המלה “פוליטיקה” גם היא ניטשטשה, ואפילו נתגאלה, מחמת זיקתה לפוליטיקה מפלגתית. מתוך כך חלק גדול מן הספרות של המאה הטראגית הזאת נוטה לדעה כי במלחמה יש ערך רק לשיקולים צבאיים וכי התערבותם של פוליטיקאים, אשר מטעמים של תועלת אישית או מפלגתית הם מטים לכאן או לכאן את כפות־המאזניים האיוּמות של הקרב, מפריעה לחיילים בראייתם המקצועית הבּהירה. המגעים האינטימיים, ההדוקים ביותר אשר שׂררו בין הקבינט המלחמתי, ראשי־המטות וביני, והעדרם הגמור של רגשות מפלגתיים בבריטניה בזמן הזה, הפחיתו את החילוקים האלה עד למיזער.

בעוד אנו מוסיפים לעשות חיל במלחמתנו באיטלקים בצפון־מזרח אפריקה, ובעוד תקוות נאות לכיבוש ואלונה נשקפות ליוונים באלבניה, הרי כל הידיעות שקיבּלנו על תנועותיהם וכוונותיהם של הגרמנים הוכיחו ביתר־בירור מיום ליום שהיטלר עומד להתערב בקנה־מידה גדול בבלקנים ובים התיכון. מתחילת ינואר פחדתי מפני בואו של כוח־אדירים גרמני לסיציליה, אשר ממנו תישקף סכנה למלטה ולכל תקוותינו לחדש את התעבורה בים התיכון. יראתי גם פן יקימו בסיס־תעופה בפנטלריה, על כל ההקלות שימציא הדבר לתנועתם של חיילות גרמניים, מן־הסתם משוריינים, אל טריפולי. בסופו של דבר לא ראו צורך לתפוס את פנטלריה, אבל לא יכולנו לפקפק בכך שמתקדמות תכניותיהם לכונן מעבר מצפון לדרום דרך איטליה לאפריקה, ובתוך כך ובאותם האמצעים להפסיק את כל תנועותינו אנו למזרח ולמערב בים התיכון.

על כל אלה נוספה עתה הסכנה שמא יפתו או יאלצו את מדינות הבלקנים, כולל יוון ותורכיה, להצטרף לקיסרותו של היטלר, או שיכבשון אם לא תצייתנה. אותו התהליך המאוּים שהיינו עדים לו בנורבגיה, בדנמרק, בהולנד, בבלגיה ובצרפת, כלום יישנה בדרום־מזרח אירופה? האם גזירה היא על כל מדינות הבלקנים, כולל את יוון הגיבּורה, שתשועבדנה אחת־אחת, ושתורכיה, המבודדת, תיאלץ לפתוח לפני לגיונות הגרמנים את הדרך לארץ־ישראל, מצרים, עיראק ופרס? כלום אין שום סיכוי ליצור אחדות בלקנית וחזית בלקנית, אשר מולה תהיה התוקפנות הגרמנית החדשה הזאת יקרה כל כך עד שלא תהיה כדאית? כלום אי־אפשר שעוּבדת ההתנגדות הבלקנית לגרמניה תחולל תגובות רציניות ומועילות ברוסיה הסובייטית? האם מתוך משאבּינו הגדלים, אך הנתונים ללחץ חמור, נמצא את האפשרות לשלוח אותה עזרה נוספת ומיוחדת שתוכל להעביר זרם חשמל בכל המדינות האלו, שהאינטרסים שלהן זהים במידה רבה, ולהניען לפעול למען ענין משותף? או שמא מן הראוי לנו, לעומת זאת, לעסוק בשלנו ולהשלים את הצלחתנו במערכה בצפון־מזרח אפריקה, ולהניח ליוון, לבלקנים, ואולי לתורכיה ולכל השאר במזרח התיכון, להידרדר אל הרס וחורבן?

אפשר היה למצוא הרווחה נפשית מרובּה בהחלטה חותכת ומפורשת כזאת; והיא מצאה לה תומכים בספריהם של כמה וכמה קצינים בעלי עמדות פיקוד משניות אשר נתנו לפנינו את השקפותיהם. המחברים האלה מובן שהם נהנים מן היתרון שבהצבעה על הפגעים שבאו עלינו, אבל חסרים היו את הידיעות הנחוצות כדי לשקול במידה מספקת מה תהיינה תוצאותיו של הקו הנגדי. אילו יכול היטלר, כמעט בלי מלחמה, להכריע את יוון ולהכניס את כל הבלקנים למסגרת המשטר שלו, ולהכריח אחרי כן את תורכיה להרשות את מעבר צבאותיו לדרום ולמזרח, כלום לא היה יכול להגיע לכלל הסכם עם הסובייטים על כיבושם וחלוקתם של השטחים הנרחבים האלה ולדחות את ריבו הסופי, ההכרחי עמהם לשלב מאוחר יותר בתכניתו? או, כפי שמסתבר יותר, כלום לא היה יכול להתקיף את רוסיה בכוח גדול יותר במועד מוקדם יותר? השאלה העיקרית, שהפרקים הבאים יבדקוה ויגלגלו בה, היא אם בפעולתה השפיעה ממשלת הוד־מלכותו באורח מכריע, או לפחות באורח ניכּר, על תנועותיו של היטלר בדרום־מזרח אירופה, ויתר על כן – אם לא הביאה אותה פעולה לידי תוצאות לגבי התנהגותה של רוסיה תחילה ואחרי כן לגבי גורלה.

*

כפי המתואר בכּרך הקודם, כבר נתנו ליוון עזרה צנועה מזמן שהותקפה על ידי האיטלקים, וארבע טייסות בריטיות היו פועלות במידה של הצלחה משדות־תעופה יווניים. בנקודה זו כדאי לראות מה התרחש בעצם מן הצד הגרמני.

ב־7 בינואר הודיע ריבנטרופ לראשי המשלחת הגרמנית במוסקבה:

החל מראשית ינואר מתנהלת תנועה של יחידות צבא גרמניות חזקות דרך הונגריה. תנועת החיילות מתנהלת בהסכמתן השלמה של ממשלות הונגריה ורומניה. לפי־שעה יחנו החיילות בדרום רומניה. תנועות הצבא הן תוצאה מן העובדה שצריך להתכונן ברצינות להכרח לגרש כליל את האנגלים מיוון כולה. הוקצו חיילות גרמניים בכוח המספיק לטפל על־נקלה בכל משימה צבאית באזור הדנובּה ובכל האפשרויות מכל צד שהוא. הצעדים הצבאיים שאנחנו מוציאים לפועל מכוונים אך ורק נגד האפשרות שיקנו להם הכוחות הבריטיים דריסת־רגל ביוון, ולא נגד שום ארץ בלקנית, כולל את תורכיה.

אשר להוראות לשיחות, דרך־כלל יש לנקוט עמדה מסויגת. במקרה של שאלות רשמיות דוחקות יש להטעים, בהתאם למסיבות, כי בשאלות כאלו יש לפנות לברלין. במידה שאין להשתמט משיחה, יש לחוות דעה במלים כלליות. בכך אפשר להביא כנימוק מתקבל על הדעת את העובדה שקיבלנו ידיעות מהימנות ביחס לתגבורות גדולות יותר ויותר של חיילות אנגליים מכל הסוגים ביוון ולהזכיר את מיבצע סאלוניקי מן המלחמה העולמית שעברה.³ באשר לכוחם של חיילות הגרמנים, רצוי לקיים לפי שעה את הטשטוש הנוכחי. לאחר זמן מסתבר שנהיה מעוניינים להודיע ברבים את מלוא עצמתם של החיילות, וגדולה מזו – אפילו לעורר הגזמות. האות לכך יינתן במועד המתאים.

וכן גם באותו יום לשגריר הגרמני ביאפאן:

אני מבקש להודיע אישית וחשאית לשר־החוץ היאפאני כי כרגע מועברות יחידות צבא גרמניות חזקות למדי לרומניה. תנועות הצבא מתנהלות בהסכמתן השלמה של ממשלות הונגריה ורומניה. תנועות צבא אלו מבוצעות בחינת אמצעי בטחוני לקראת התערבות שאולי יתעורר בה צורך אם יקנו להם כוחות צבא אנגליים דריסת־רגל ביוון ויצריכו התערבות כזאת שם.

שולנבורג, השגריר הגרמני במוסקבה, השיב ב־8 בינואר:

שמועות מרובּות כבר נפוצות כאן ביחס לשיגור חיילות גרמניים לרומניה; מעריכים אפילו את מספר האנשים שבתנועה במאתים אלף. החוגים הממשלתיים כאן, הראדיו והעתונות הסובייטית עדיין לא החלו לטפל בענין.

הממשלה הסובייטית תמצא ענין רב ביותר בתנועות צבא אלו, ותרצה לדעת איזה מטרות משמשים ריכוזי צבא אלה, ובפרט באיזו מידה עשויים הם להשפיע על בולגריה ו[מצרי] תורכיה. נא לתת לי הוראות מתאימות.

שר־החוץ הגרמני ענה בו ביום.

ריבנטרופ אל שולנבורג 8 בינואר 1941

אני מבקשך שלא לגעת עם הממשלה הסובייטית בשאלה של תנועות הצבא הגרמניות המוגברות לרומניה.

אם בענין זה יפנו אליך הר מולוטוב או איזה איש אחר בעל השפעה בממשלה הסובייטית, אמוֹר בבקשה כי לפי הידיעות שבידך שיגור החיילות הגרמניים אינו אלא ענין של אמצעי זהירות צבאיים נגד אנגליה. לאנגלים יש כבר יחידות צבאיות על אדמת יוון, ויש לשער כי יוסיפו להגביר את היחידות האלו בעתיד הקרוב ביותר. גרמניה בשום פנים לא תסבול את האפשרות שאנגליה תקנה לה דריסת־רגל על אדמת יוון. אנא אל תיכּנס בפרטים נוספים עד להודעה נוספת.

*

באמצע ינואר כבר היו הרוסים דאוּגים עד מאד ועוררו את השאלה בברלין. ב־17 בינואר בא השגריר הרוסי למשרד־החוץ הגרמני ומסר את תמציתו של התזכיר הבא:

לפי כל הידיעות נמצאים חיילות גרמניים במספר רב ברומניה, והם מוכנים עכשיו לצעוד לתוך בולגריה, במטרה לכבוש את בולגריה, יוון והמצרים. אין כל ספק שאנגליה תנסה להקדים את פעולותיהם של חיילות גרמניים, לכבוש את המצרים, לפתוח בפעולות צבאיות נגד בולגריה בברית עם תורכיה, ולהפוך את בולגריה לזירת קרבות. הממשלה הסובייטית הודיעה וחזרה והודיעה לממשלת גרמניה כי היא רואה בטריטוריה של בולגריה ושל המצרים את אזור הבטחון של ס.ס.ס.ר., וכי אין היא יכולה להתייחס בשויון־נפש למאורעות המאיימים על האינטרסים הבטחוניים של ס.ס.ס.ר. נוכח כל זאת רואה לה הממשלה הסובייטית לחובה למסור אזהרה שהיא תראה בהופעת כוחות מזוינים זרים כלשהם בשטח בולגריה והמצרים פגיעה באינטרסים הבטחוניים של ס.ס.ס.ר.

ב־21 בינואר נקרא השגריר הרוסי אל משרד־החוץ הגרמני ואמרו לו שממשלת הרייך לא קיבלה כל ידיעות על כוונתה של אנגליה לכבוש את המצרים. כן גם אין היא מאמינה שתורכיה תרשה לכוחות צבא אנגליים להיכנס לטריטוריה שלה. ואולם ידוע לה שאנגליה מתכוונת ועומדת לקנות לה דריסת־רגל בטריטוריה יוונית. כלה ונחרצה היא מאתה שלא להרשות לכוחות צבאיים אנגליים להתבסס בטריטוריה יוונית, דבר שיהיה בו משום איוּם על האינטרסים החיוניים של גרמניה בבלקנים. לפיכך מתנהלים אי־אלה ריכוזי צבא בבלקנים, שמטרתם היחידה היא למנוע את הבריטים מקנוֹת להם דריסת־רגל כלשהי על אדמת יוון. ממשלת הרייך מאמינה כי פעולה זו היא גם לטובת האינטרסים הסובייטיים, שיהיהו מנוגדים לכך שתקנה לה אנגליה דריסת־רגל בשטחים האלה.⁴

בכך נשאר הענין תלוי־ועומד לפי שעה.

*

כעבור ימים אחדים פניתי אל נשיאה של תורכיה.

ראש־הממשלה אל הנשיא אינוֹנוּ, אנקרה 31 בינואר 1941

הסכנה הגוברת במהירות הנשקפת לתורכיה ולאינטרסים הבריטיים מעוררת אותי, אישי הנשיא, לפנות אליך במישרים. יש בידי ידיעות בדוקות שהגרמנים מתבססים כבר בשדות־תעופה בולגריים. נבנים צריפים, וכבר הגיע סגל־שירותים חלוץ המונה כמה אלפים. דבר זה נעשה בידיעתו השלמה של חיל־האוויר־המלכותי־הבולגרי, ובלי ספק בידיעתה השלמה של ממשלת בולגריה. בקרוב מאד, אולי בעוד שבועות מספר, תתחיל תנועתם של חיילות וטייסות גרמניים לבולגריה. הטייסות לא יהיה להן אלא לטוס מבסיסיהן בגרמניה אל הבסיסים שהם מכינים בבולגריה, ומיד תוכלנה להיכּנס לפעולה. אז, אם לא תבטיח לגרמנים שלא תצא נגד בולגריה או נגד חילותיהם העוברים את בולגריה, יפציצו את איסטנבול ואדריאנופול בו־בלילה, ויערכו גם הפצצות צלילה על חילותיכם בתראקיה. אין ספק שיקוו להגיע לסאלוניקי מבלי להיתקל בהתנגדות, או להכריח את היוונים לעשות שלום עם איטליה ולמסור להם בסיסי תעופה ביוון ובאיים, דבר שיסכן את קווי־התחבורה בין צבאותינו במצרים לבין הצבא התורכי. הם ישללו מן הצי שלנו את השימוש באיזמיר, הם יחלשו כליל על המוצאות מן הדרדנלים, ובכך ישלימו את כיתורה של תורכיה באירופה משלושה עברים. דבר זה יקל עליהם גם להתקיף את אלכסנדריה ואת מצרים בכלל.

כמובן ידוע לי, אישי הנשיא, כי נוכח סכנות־מוות אלו תכריז תורכיה מלחמה. אבל מפני מה יש צורך למסור בידי האויב את היתרון העצום של השליטה על שדות־התעופה הבולגריים מבלי שיירו בו כדור ומבלי שיגידו לו מלה?

לאמיתו של דבר, מתכוננת גרמניה לחזור בגבולות תורכיה על אותו תמרון שביצעה בהצלחה בגבולות צרפת באפריל ובמאי 1940. אבל במקרה זה עומדים לפניה לא נייטראלים מהססים וחדוּרי־פחד דוגמת דנמרק, הולנד ובלגיה, כי אם בולגריה, שהיא שותפתה ובעלת־בריתה מלשעבר, שבלי ספק חדלה מן הרצון להתנגד, ומעולם לא היה בה הכוח לכך. כל הדברים האלה, חוזר אני ואומר, אפשר שיבואו עלינו בפברואר או במרס, והכל יהיה פתוח לפני הגרמנים אף בלא שיסיעו כוחות צבא גדולים החל מן הרגע שיוכשרו שדות־התעופה הבולגריים לקבלת חיל־האוויר הגרמני וייתפסו על־ידי חלוצי סגל התעופה ועובדי הקרקע. האם אומרים אנו לשבת השקט בחיבוק־ידים ולראות איך מכינים בהתמדה את מכת־המוות הזאת?

נדמה לי כי אשמים עד מאד נהיה בעיני אומותינו אם לא נגלה את מידת הזהירות וראיית־הנולד הרגילה. ממילא כבר חיכינו יותר מדי.

לפיכך אני מציע לך, אישי הנשיא, שאתה ואני נחזור ונפעיל להגנתה של תורכיה את האמצעים מאותו סוג שנוקטים הגרמנים בשדות־התעופה הבולגריים. ממשלתי מבקשת לשלוח לתורכיה בהקדם האפשרי, מיד לאחר שאפשר יהיה להכין דיוּר, לפחות עשר טייסות של מטוסי־קרב ומפציצים, מלבד החמש הנמצאות עכשיו בפעולה ביוון. אם תיכנע יוון או תוּכה, נעביר את חמש הטייסות האחרות האלו לשדות־תעופה תורכיים, ונוסף על כך נאסור את המלחמה באוויר מן הבסיסים התורכיים בכוחות תעופה גוברים והולכים ומעולים ביותר. בדרך כך נסייע לתת לצבא התורכי את תוספת התמיכה האווירית הנחוצה לו לקיוּם סגולותיו הצבאיות המהוללות.

אבל, גדולה מזו, אנחנו נעמיד את תורכיה במצב שבו תוכל לאיים, משעה שתהיינה הטייסות שלנו בשדות־התעופה התורכיים, בהפצצת שדות־הנפט הרומניים אם תבוא איזו התקדמות גרמנית לתוך בולגריה, או אם לא יוחזר במהירות סגל התעופה הנמצא כבר בבולגריה. אנחנו נתחייב שלא לנקוט פעולה כזאת בשדות־התעופה התורכיים אלא מתוך הסכם אתכם.

נוספות עתידות לבוא. עמדתה של רוסיה היא בלתי־ברורה, ואנו מקווים שתישאר נאמנה וידידותית. אין לך דבר שיניא את רוסיה מסייע לגרמניה, ולוּ גם בעקיפים, יותר ממציאותם של כוחות מפציצים בריטיים אדירים שיוכלו להתקיף [מתורכיה] את שדות־הנפט של באקוּ. חלק גדול מאד מן החקלאות הרוסית תלוי באספקה משדות־הנפט האלה, ורעב מרחיק־לכת יבוא בעקבות חורבנם.

הנה כך, כיון שתהיה תורכיה מוגנת על ידי כוח אווירי, אפשר יהיו בידה האמצעים להרתיע את גרמניה מכּבוֹש את בולגריה ומדכּא את יוון, ולהעמיד משקל־שכנגד לפחדם של הרוסים מפני הצבאות הגרמניים. אין לאבד אף רגע אם רצוננו להציל את העמדה המכרעת הזאת, ועם קבלת הסכמתך תתן ממשלת הוד־מלכותו מיד את הפקודות הנחוצות לסגל־החלוץ שלנו, בין במדים בין בלבוש אזרחי, כטוב בעיניכם, שייצא מיד לתורכיה.

יתר על כן, אנחנו מוכנים לשלוח לכם מאה תותחים נ. מ., הנמצאים עתה במצרים או בדרכם אליה. תותחים אלה יבואו עם סגל שלם, בין במדים, אם זה רצונכם, בין במסוה של מדריכים.

כל הצעדים האחרים שנדונו עם המרשל צ’אקמאק, כמו גם הצעדים הימיים, יופעלו ברגע הנכון.

הנצחונות שזכינו להם בלוב יאפשרו לנו לתת עזרה מיידית ובלתי־אמצעית יותר לתורכיה במקרה שתיעשינה ארצותינו בעלות־ברית במלחמה, ואנחנו נעשה יד אחת אתכם ונפעיל את כוחנו הגובר לעזרת צבאותיכם הגיבּורים.

*

שלחתי גם את המיזכר הבא אל ראשי־המטות:

ראש־הממשלה אל ועדת־ראשי־המטות 31 בינואר 1941

אל לנו להתעלם מן ההחלטה שהעברנו לגנרל וייוול, שמרגע שתיכבש טוברוק מגעת עדיפות למצב היווני־התורכי. ההתקדמות לבנגאזי רצויה ביותר, והודגשה במברקים האחרונים. בכל־זאת אפשר להפעיל רק כוחות שאינם מתנגשים עם הצרכים האירופיים. הואיל והסברה היא עכשיו שאי־אפשר יהיה לכבוש את בנגאזי לפני סוף פברואר, יש להעמיד על כך את הגנרל וייוול. כך, למשל, אין לדחות עד אז את הסיוע האווירי שהובטח לתורכיה. אך אולי תהיה אפשרות ליישב את שתי המטרות האלו.

הנה כי כן טילגרפו ראשי־המטות אל המפקדים־הראשיים במזרח התיכון להסב את תשומת־לבם לאיגרתי אל הנשיא אינונו, והוסיפו את הדברים הבאים:

הצעדים שכנגד ההסתננות הגרמנית לבולגריה חייבים עכשיו לקבל את דרגת העדיפות הגבוהה ביותר. מובן היטב שכדאי להמשיך בהתקדמות לבנגאזי ולהבטיח בכך את מצרים ואת בסיס הצי במזרח הים התיכון, בתנאי שייתכן לעשות זאת מבלי לפגוע באינטרסים אירופיים. חשוב ביותר אפוא ללכדה בהקדם האפשרי. אנו מקדמים בברכה את רצונכם לכבוש את “לסתוֹת” [רודוס], ושלחנו אליכם את שלוש האניות של קו־גלן, הגם שבּכך אנו משתקים למשך חדשים אחדים פעולות דומות במערב הים התיכון. עשינו זאת בתקוה למנוע את כיבוש “לסתות” על ידי צבא מוּטס גרמני, דבר שישבש את קווי־התחבורה שלנו עם תורכיה, ביקשנוכם להחיש את הפעולה הזאת ככל האפשר.

לסיכום עלינו לחזור ולומר כי המצב היווני־התורכי הוא המכריע ועליו לתפוס את המקום הראשון במחשבותיכם.

לעת הזאת הבינותי מה־מסוכן נעשה מצב של תורכיה. ברור היה שאי־אפשר לחשוב שהחוזה שעשינו אתה לפני המלחמה מחייב אותה במסיבות שנשתנו. כשפרצה המלחמה ב־1939 גייסו התורכים את צבאם החזק, הטוב והאמיץ. אבל כל זה היה מיוסד על תנאי המלחמה העולמית הראשונה. חיל־הרגלים התורכי משובה היה יותר משהיה אי־פעם, וארטילרית־השדה שלהם היתה במצב נאה. אבל לא היו להם כלל כלי־הנשק החדישים אשר מאז מאי 1940 הוּכח שהם המכריעים. חיל־התעופה היה חלש ופרימיטיבי במידה מדאיבה. לא היו להם טנקים ומכוניות משוריינות, וכן היו חסרים את הסדנות הנחוצות לייצורם ולהחזקתם ואת האנשים והמטות המאומנים לטפל בהם. כמעט לא היו להם תותחים נ. מ. ונ. ט. שירות הקשר שלהם היה גולמני. המכ"ם לא היה ידוע להם. כן גם לא כללו סגולותיהם המלחמתיות כל כשרון לתפוס את כל החידושים המודרניים האלה.

מצד שני חימשו הגרמנים את בולגריה במידה מרובּה מתוך הכמויות העצומות של ציוד צבאי מכל הסוגים שנלקח מצרפת ומארצות־השפלה כתוצאה מן הקרבות של 1940. לגרמנים היו אפוא כלי־נשק חדישים בשפע לחמש בהם את בעלי־בריתם. אנחנו מצדנו, שאבד לנו כה הרבה בדונקרק, שהיה עלינו להקים את צבא־המולדת שלנו נגד פלישה ולשאת בכל הלחץ המתמיד של הבּליץ על ערינו ולקיים בתוך כך את המלחמה במזרח התיכון, יכולנו לתת רק בצמצום רב ועל חשבון צרכים משוועים אחרים. בתנאים אלה היה הצבא התורכי בתראקיה נחוּת במידה רצינית וחסרת־תקוה כמעט לעומת הבולגרים. אם תתווספנה על הסכנה הזאת אפילו יחידות צנועות של מטוסים ושריונים גרמניים, אפשר מאד שיימצא הלחץ על תורכיה כבד־מנשׂוא.

הקו היחיד או התקוה היחידה משך כל השלב הזה במלחמה המתפשטת והולכת בתמידות היו בתכנית מאורגנת לאיחוד כוחותיהן של יוגוסלביה, יוון ותורכיה; וזאת היינו מנסים עכשיו לעשות. עזרתנו ליוון נצטמצמה בתחילה בטייסות המועטות שנשלחו ממצרים כאשר אך התקיף אותה מוסוליני. השלב הבא היה הצעת היחידות הטכניות שהוגשה במברק של ראשי־המטות, אשר היוונים דחו אותה מטעמים שלא היו בלתי־הגיוניים כל עיקר. עכשיו אנו מגיעים לשלב השלישי, שבּו ראינו אפשרות לעצמנו לכונן אגף מדברי בטוח ומובטח בבנגאזי ומעבר לה ולרכז במצרים את חיל־התמרוּן הגדול ביותר או את העתודה האסטרטגית הגדולה ביותר שבגדר האפשר.

במצב זה אנו מגיעים לחודש פברואר.

 

פרק שלישי: בליץ ואנטי־בליץ, 1941. הֶס    🔗

הבּליץ נמשך – הצורך לאמוד את הכוח האווירי הגרמני – חילוקי־דעות בין המשרדים – חקירתו של השופט סינגלטון, דצמבר 1940 – הדו“ח שלו, 21 בינואר 1941 – הכנות הגרמנים לפלוש לרוסיה – ולהפציצנו ולהמיתנו ברעב – שלושה שלבים בבליץ – מסכי העשן ושריפות ההטעיה שלנו – הלופטוואפה פונה אל הנמלים, מרס ואפריל 1941 – ביקורי בבריסטול, 12 באפריל – אנו ממשיכים לעקם את קרניו של האויב – התקפת פצצות־תבערה על לונדון, 10 במאי – ושוב אין להשתלט על הדליקות – בית־הנבחרים נחרב – הצי האווירי הגרמני עוקר מזרחה – אנו חוקרים את הגנת המכ”ם הגרמנית – קרב הקרנים נדחה – סוף־שבוע בדיצ’לי – ידיעות בלתי־צפויות ודמיוניות – רודולף הס נוחת בסקוטלנד – ניחוש מניעיו – ההסבר הגרמני – שיחתו של הלורד סיימון אתו, 10 ביוני – חזוּת מוחו של היטלר – הוראותי ביחס לטיפול בו – אני מודיע לנשיא רוזוולט – סקרנותו של סטאלין ב־1944

עם שקרבה שנת 1940 לסופה והבּליץ הוסיף להסתער עלינו, דומה היה כי יש צורך דוחק ביותר להציץ לתוך העתיד ולנסות לאמוד את המסה אשר נועמד בה. עד מתי ובאיזה קצב גובר עלינו לצפות להמשך התקפות־הלילה על בתי־החרושת שלנו ועל אנשינו? תחילה עלינו להגיע לאומדן הנאמן ביותר של הכוח האווירי הגרמני, המוחלט והיחסי, ושל תכניתם לשנת 1941.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־תעופה וראש־מטה חיל־האוויר, 2 בדצמבר 1940

אין כל ספק שהגרמנים ינסו החורף לעשות מאמצים כבירים כדי להגדיל את חיל האוויר שלהם, וכי יש לצפות לנסיון רציני הרבה יותר להתנכל לנו באביב. נחוץ ביותר להגיע לכלל הדעה הבדוקה ביותר שבגדר האפשר על ההקף הפוטנציאלי של גידול הכוח הגרמני (א) עד ל־31 במרס, (ב) עד ל־30 ביוני – תאריכים אלה אינם שרירותיים אם תאריכים אחרים הם נוחים יותר ומאלפים באותה מידה. חשוב שלא להגזים בכושר הייצור הגרמני, ולכן יש ענין מיוחד בגורמים המגבילים – למשל, מכונות, חמרי גלם מיוחדים, הכשרת טייסים, השפעת ההפצצות שלנו. מצד שני יש להעריך אל־נכון את ניצול בתי־החרושת בארצות השבויות על ידי הגרמנים.

אשמח אם אגף־המודיעין שלכם ימציא לי מסמך (לא יותר משנים או שלושה גליונות) על הענין החיוני הזה, וכדאי שיעמוד במגע עם הפרופיסור לינדמן בזמן שיכין זאת, כדי שלא נצטרך להתווכח על בסיסי החישובים השונים. אף שאני רוצה שיהיה הדו"ח קצר, רצוני לדעת את הנתונים ודרכי השיקול שעליהם נבנה. אינני בטוח באיזו מידה המיניסטריון לייצור מטוסים שייך לכאן. מעודד יהיה הדבר אם יוכלו המיניסטריונים להגיש דעה מוסכמת. נא להודיעני איך דעתכם לגשת לכך. אי־אפשר להקצות יותר משבוע ימים.

*

בעזרת הפרופיסור לינדמן והמחלקה הסטטיסטית שלו החילותי לחקור בתחום המעורפל הזה. בדקנו את הודעותיו של מיניסטריון התעופה. העמדנו אותו בפני המספרים הנבדלים לגמרי וחוות־הדעת הסותרות עד מאד של המיניסטריון־למלחמה־כלכלית ושל אגף־המודיעין במיניסטריון התעופה, ובפני דעותיו של המיניסטריון־לייצור־מטוסים. הנחתי למשרדים להתנצח ביניהם כהלכה. זאת היא דרך טובה מאד לברר את האמת. היתה מידה גדולה של ידידוּת והסכמה בין הפקידים הבּכירים פחות של שלושת המשרדים האלה, ושמחתי מאד לכנס את כולם יחד יום אחד אחר־הצהרים בצ’קרס. שני הצדדים הודיעו את העובדות והמספרים שלהם, וכל אחד מהם היה מעוּנה ספקות. העדוּיות היו סותרות כל כך, וכל העדים היו להוטים כל כך למצוא את האמת, עד שנדמה היה לי כי מוח שופט, חריף, בהיר וצלול, צריך לנפּות ולשקול. לפיכך שיכנעתי את כל הנוגעים בדבר לסייע כמיטב יכלתם בחקירה עובדתית שתיערך על ידי שופט בעל־שם.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־תעופה וראש־מטה חיל־האויר, 9 בדצמבר 1940

ביליתי ארבע שעות ביום השבת עם אנשי אגף־המודיעין של מיניסטריון התעופה ועם אלה של המיניסטריון־למלחמה־כלכלית. נבצר ממני להגיע לכלל מסקנה מי מהם צודק. מסתבר שהאמת נמצאת בתווך ביניהם. הענין הוא בעל חשיבות ראשונה־במעלה לגבי כל התמונה שנצייר לעצמנו מן המלחמה לעתיד־לבוא. הוא גם ישפיע על השימוש שנעשה בכוחותינו בינתים. אני מעונין ביותר ששני האגפים הנזכרים, שפקידיהם שרויים ביחסים הידידותיים ביותר, יישבו יחד בחקירה כדי לנפות את הנתונים ולבדוק את העובדות אל־נכון. צריך להיות יושב־ראש חסר־פניות הרגיל לשקול עדויות ולחקור חקירת שתי־וערב, ותמה הייתי אם לא יוכל כבוד־השופט סינגלטון, שהיה לו נסיון מלחמתי כתותחן ולא מכּבר ניהל בשבילי חקירה בענין כוונות־של־פצצות, להדריך את הדיונים למטרה זו ולנסוך אור רב־ערך על המעורפל שבתמונה הזאת החשובה ביותר. מובן שצריך יהיה לתת לו את כל הידיעות המצויות בעין. בטרם אקבל החלטה רוצה הייתי לשמוע את דעתכם. בינתים העליתי על הנייר מה שנודע לי מתוך הדיון שלנו ביום השבת, וזה יהיה ענין למשרדים לנעוץ בו את שיניהם. כל העובדות שבמסמך זה נתונות לערעור, לתיקון או לביטול. שלחתי העתק לכל אגף, וזה יהיה חומר־היסוד לחקירות שאליהן אני מתכוון.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־תעופה 13 בדצמבר 1940

מתוך 1800 המטוסים שמייצרים הגרמנים מדי חודש, לפי המשוער, סבור אגף־המודיעין של מיניסטריון־התעופה כי מספקים רק 400 לצרכי אימונים. דומה כי זהו מספר קטן מאד, בהתחשב בעובדה שלפי דעת מיניסטריון־התעופה מקיימים הגרמנים כוח העולה פי שנים־וחצי לערך על שלנו בקווי החזית. אלטרנטיבית, אם מוצדקת דרישתו של מיניסטריון התעופה למטוסי אימון, ואם אין עושים במטוסי האימון שלנו שימוש בזבזני, ואם אין מחזיקים מספרים גדולים בשדות־התעופה במצב שאינו כשר לשירות, הרי לא ייתכן שיוכלו הגרמנים לקיים את כוח־החזית שלהם על אחוז כה קטן של מטוסי אימון.

כבוד־השופט סינגלטון יבוא לסעוד אתי ארוחת־צהרים ביום־ראשון, ואני אמריץ אותו להתחיל בחקירה שעליה הסכמנו.

*

כבוד־השופט סינגלטון הפליא לעשות בעבודתו עם אנשי התעופה ושאר המומחים. ב־21 בינואר הגיש לי את הדו“ח הסופי שלו. קשה היה ביותר להשוות את כוחות האוויר הבריטיים והגרמניים במספרים ממשיים. כל אחד משני הצדדים חילק את חיל־האוויר שלו למצבות בדוּקות, מספר מטוסים כולל, “מטוסים כשרים לפעולה”, ו”מטוסי קו־חזית“. הסוגים האלה היו שונים, שרירותיים וניתנים לשינויים. יתר על כן, חיל־האוויר־המלכותי היה חלקו במולדת וחלקו בשטחים שמעבר לים, ואילו המטוסים הגרמניים היו ברגע זה כולם במולדת. לפיכך אינני מבלבל את הקורא בסטטיסטיקות שנויות במחלוקת. השופט הגיע לכלל מסקנה כי אפשר להעמיד את היחס בין חיל־האוויר הגרמני לבריטי לערך על ארבעה לעומת שלושה. אף כי מיניסטריון־התעופה (מודיעין) עדיין סבור היה כי לגרמנים יש יותר, ומיניסטריון־המלחמה־הכלכלית היה סבור כי יש להם פחות, היתה מידה ניכרת של הסכמה, והאומדן של סינגלטון נעשה בסיס הפעולה שלנו. נתעודדתי על ידי הדו”ח שלו, שהראה כי אנו מדביקים והולכים בהתמדה את הגרמנים באוויר. בתחילת הקרב על צרפת מנו לפחות יותר מכפליים מאתנו. עתה נמסר שאינם מונים אלא ארבעה כנגד שלושה. אחרי המלחמה נתברר לנו כי למעשה היה קרוב יותר לשלושה כנגד שנים. זה היה שיפור גדול. לא הגענו עדיין למלוא הקף ההתעצמות שלנו, גם לא קיבלנו את הגל הגדול של העזרה האמריקאית שהיתה בדרך.

*

בסוף 1940 נתחוור לו להיטלר כי לא יוכל להחריב את בריטניה בהתקפה אווירית ישרה. הקרב על בריטניה היה מפלתו הראשונה, וההפצצה הזידונית על הערים לא הפילה מורא לא על האומה ולא על ממשלתה. ההכנות לפלוש לרוסיה בתחילת הקיץ של 1941 בלעו חלק גדול מן העצמה האווירית הגרמנית. בהתקפות המרובּות והקשות עד מאד אשר באו עלינו עד סוף מאי שוב לא נתגלם מלוא כוחו של האויב. בעינינו היו חמורות ביותר, אך הן לא היו עוד ראש מעייניהם של הפיקוד העליון הגרמני ושל הפירר. היטלר ראה בהמשך ההתקפה האווירית על בריטניה הגדולה הסוואה נחוצה ונוחה לריכוז הכוחות נגד רוסיה. לוח־הזמנים האופּטימי שלו נתבסס על ההנחה שהסוביטים, בדומה לצרפתים, ימוּגרו במערכה בת ששה שבועות, ושכל הכוחות הגרמניים יהיו פנויים אחר כך למיגורה הסופי של בריטניה בסתיו 1941. בינתים יותש כוחה של האומה הסוררה, ראשית על ידי השילוב של הסגר הצוללות הנתמך על ידי מטוסים ארוכי־טווח, ושנית, על ידי התקפות־אוויר על עריה ובפרט על נמליה. לגבי הצבא הגרמני נתחלף עתה “ארי־ים” (נגד בריטניה) ב“בּרבּרוֹסה” (נגד רוסיה). הצי הגרמני קיבל הוראות לרכז את מאמציו נגד התעבורה האטלנטית שלנו, וחיל־האוויר הגרמני נצטווה להתרכז נגד נמלינו ומבואותיהם. זאת היתה תכנית מסוכנת הרבה יותר מן ההפצצות ללא־הבחנה על לונדון והאוכלוסיה האזרחית, ולמזלנו הטוב לא שקדו עליה הגרמנים בכל הכוחות שלרשותם וביתר־התמדה.

*

מתוך סקירה־לאחור מתחלק הבּליץ של 1941 לשלושה שלבים. בראשון, משך חדשי ינואר ופברואר, הפריע מזג־האוויר הגרוע לאויב, ולהוציא התקפות על קרדיף, פורטסמות וסווֹנסי זכו שירותי ההגנה האזרחית שלנו לרווח־נשימה שהיו ראויים לו עד מאד, ואשר היה להם לתועלת. מערכת של ועדות־חירום בנמלים, המייצגת את כל הגורמים העיקריים המעוניינים בארגונם, הוקמה זמן רב לפני המלחמה על ידי הועדה־להגנת־הקיסרות. גופים אלה, שלמדו מן הנסיון הקשה של חורף 1940, ונסתייעו בנכונוּתו של המיניסטריון־לתובלה־מלחמתית לאירכּוּז, מסוגלים היו עתה לנהל את המאבק בעצמם ביעילוּת הרבה יותר, אף יכלו להישען בביטחה על עזרה מבחוץ באמצעות נציבי־הגלילות. כן גם לא הוזנחו דרכי הגנה פעילות יותר. הוכנו מסכי עשן, שהיו שנואים ביותר על התושבים המקומיים שאת בתיהם זיהמו, ולאחר מכן הוכיחו את ערכם בהגנה על מרכזי החרושת במידלנדס. שריפות הטעיה, או “דגי־כוכב”, הוכנו להטעות את מפציצי האויב, וכל התכנית ההגנה נשתזרה לכלל מערכת אחדת מלוכּדת.

עם השתפר מזג־האוויר שוב החל הבּליץ ברצינות. השלב השני, הנקרא לפעמים “סיבּוב הלופטוואפה בנמלים”, החל בראשית מרס. הוא כלל התקפות יחידות או כפולות, שאם גם רציניות היו לא שיתקו את נמלינו. בשמונה בחודש ומשך שלושה לילות רצופים הופצצה פורטסמות קשה והמספנות נזוקו. מנצ’סטר וסלפורד הותקפו באחד־עשר בחודש. בלילות הבאים פקד הבּליץ את מרסיסייד. בשלושה־עשר ובארבעה־עשר בחודש הסתערה הלופטוואפה בפעם הראשונה בכוח גדול על הקלייד, הרגה או פצעה יותר מאלפיים איש והוציאה את המספנות מכלל פעולה, אחדות מהן עד יוני ואחדות עד נובמבר. במפעלי בנין האניות של ג’ון בראוּן גרמו שריפות גדולות הפסקות בעבודה, והייצור התקין נתחדש רק באפריל. המפעל הזה היה מאז ה־6 במרס קרבן לשביתה נרחבת. בתיהם של רוב השובתים הופצצו, אבל לאחר סבלות ההתקפה ואֵימיה חזרו למילוי תפקידם בהתלהבות. מרסיסייד, מידלנדס, אֶסקס ולונדון כולן ספגו עוד מנה עד צאת החודש.

המהלומות הכבדות ביותר לא באו אלא באפריל. בשמונה בחודש היה הריכוז על קוֹבנטרי, ומשאר מקומות נפגעה ביותר פורטסמות. לונדון נתנסתה בהתקפות כבדות בתשעה־עשר ובשבעה־עשר בחודש; יותר מאלפיים־ושלוש־מאות איש נהרגו, יותר מששת־אלפים נפצעו קשה. בשלב הזה השלישי והאחרון הוסיף האויב לנסות להרוס את רוב הנמלים הראשיים שלנו על ידי התקפות שנתמשכו בכמה מקרים שבוע תמים. פּלימוּת הותקפה מן ה־21 באפריל עד ל־29 בו, ואף כי שריפות הטעיה סייעו להציל את רציפי הנמל, לא הושג הדבר אלא על חשבונה של העיר. השׂיא בא ב־1 במאי, כשהותקפו ליברפול והמרסי משך שבעה לילות רצופים. שבעים־וששה אלף איש נשארו חסרי־בית ושלושת אלפים נהרגו או נפצעו. מתוך מאה־ארבעים־וארבעה מעגנים הוצאו ששים־ותשעה מכלל פעולה, ונפח הסחורות שפּוֹרקו פחת לזמן־מה עד כדי רבע. אילו התמיד האויב, כי אז היה גורל הקרב על האטלנטי תלוי בשערה עוד יותר משהיה. אבל כרגיל נסוֹב־הלך לו. משך שני לילות הכביד ידו על האַל, מקום שנהרסו משכנותיהם של ארבעים אלף איש, מחסני המזונות חרבו, ומפעלי הבּניה הימית שותקו לחדשיים בקירוב. אותו חודש הלם האויב שוב בבלפאסט, שכבר הותקפה פעמיים.

*

ב־12 באפריל, כנגיד האוניברסיטה של בריסטול, הענקתי את תואר־הכבוד של דוקטור־למשפטים למר ויינאנט, שגריר ארצות־הברית, לד"ר ג'. ב. קוֹננט, נשיא האוניברסיטה של הארוורד, ולמר מנזיס, ראש ממשלת אוסטרליה. רעייתי נתלוותה אלי. הרכּבת שלנו עמדה משך הלילה בסעיף־מסילה צדדי בשדה, אבל יכולנו לראות ולשמוע את ההתקפה האווירית הכבדה על העיר בריסטול. נכנסנו לתחנה השכם בבוקר ופנינו מיד לבית־המלון. שם נפגשתי עם מספר נכבדים, וכמעט מיד יצאתי לסיור בחלקים הנפגעים ביותר של העיר. שירותי ההגנה האווירית עמלו קדחתנית ועדיין היו חופרים ומוציאים בני־אדם מתוך ההריסות. המבחן היה חמוּר, אבל רוחם של האזרחים היתה בלתי־מנוצחת. באחד ממרכזי הנופש ישבו להן כמה נשים זקנות שבּתיהן נהרסו ושעדיין נראו המומות, התגלמות הדכּאון ממש. כיון שנכנסתי מחו את דמעותיהן והריעו בקולי־קולות למלך ולמולדת.

הטכס התנהל על פי התכנית. ביליתי שעה בסיוּר במכונית במקומות שנפגעו ביותר, ואחרי כן פניתי לאוניברסיטה. הכל התנהל ברשמיות קפדנית, אבל הבנין הגדול סמוך לאוניברסיטה היה בוער עדיין והמחלצות האקדמיות של אחדים מן המשתתפים הראשיים לא הסתירו את המדים הרטובים והמטונפים של עמל לילם. החזיון כולו היה נוגע אל הלב.

רבים מן הנמצאים כאן היום [אמרתי] עשו את הלילה על משמרתם, וכולם היו תחת אש האויב בהפצצה כבדה וממושכת. העובדה שנאספתם בצורה זאת היא סימן לעוז־נפש וקור־רוח, לאומץ־לב ולריחוק מענינים חמריים, ההולמים את כל אשר לוּמדנו להאמין על רומא הקדמונה או על יוון החדשה.

כל־אימת שאני יכול להימלט לשעות אחדות או ליום אחד מתפקידי במרכז הענינים אני מתהלך לי בארץ, ואני רואה את הנזק שגרמו התקפות האויב; אבל בצד ההרס ובתוך החרבות רואה אני גם עינים שקטות, בוטחות, מאירות ושׂוחקות, הקורנות בהכרה של זיקה לענין נעלה ומקיף יותר מכל דבר אנושי או אישי. רואה אני את רוחו של עם שאין לנצחו. רואה אני רוח שנתגדלה בחירוּת, נתכלכלה על מסורת שהיא קבלה בידינו מדור לדור, ואשר ברגע זה, בנקודת־המפנה הזאת בהיסטוריה של העולם, ודאי תאפשר לנו לשאת את חלקנו למען לא יהיה לשום איש מבני עמנו שיבוא אחרינו כל יסוד לתת דופי באבות אבותיו.

*

בינתים היתה מלחמת האַשפים נמשכת על פי דרכה המשונה. חישול כלי נשקה החדשים הראשונים נזכר כבר בכרך קודם.⁵ התכניות להגנה האווירית של בריטניה הגדולה עובּדוּ מחדש, עוד בסתיו 1937, על יסוד ההנחה שתתקיימנה הבטחותיהם של אנשי־המדע שלנו באשר למכ“ם, שעדיין לא הוּכח טיבו. חמש התחנות הראשונות בשרשרת המכ”ם החופית, החמש השומרות על שפך התמזה, עקבו אחרי המטוס של מר צ’מברליין בצאתו ובבואו בשליחוּיות השלום שלו בספטמבר 1938. שמונה־עשרה תחנות מדאנדי עד פורטסמות החלו באביב 1939 במשמרת של עשרים־וארבע שעות ביממה, שלא הופסקה ולא הושבתה משך שש השנים הבאות. התחנות האלו היו כלבי־המשמר של שירות־האזהרה מפני התקפות־אוויר; הן חסכו מאתנו אבידות כבדות בייצור המלחמתי ומעמסות קשות־מנשוֹא על עובדי ההגנה האזרחית שלנו. הן חסכו מאנשי הצוותים של תותחי־המגן שעות מיותרות ומייגעות בעמדות־פעולה. הן חסכו מאתנו את הדלדול של אנשים ומכונות שודאי היה גוזר כליה על כוח מטוסי־הקרב שלנו, שמצוין היה מאין כמוהו אלא שזעוּם היה, אילו נאלץ לקיים פטרולים של קבע. הן לא יכלו לספּק את הדיוק הנחוץ ליירוּט בשעות הלילה, אך הן איפשרו למטוסי־הקרב היומיים לארוב לטרפּם בגבהים נוחים ביותר ובמצבים הנוחים ביותר להתקפה. בתרומתן המכרעת לנצחון בקרבות לאור היום נסתייעו ונתחזקו על ידי תחנות אחרות של שירות טכני חדש,⁶ שנתנו אזהרה – מוקדמת אך במעט, אבל יקרת־ערך – מפני התקרבותם של המנמיכים טוס.

*

משך 1941 הוספנו לעקם את הקרנים הגרמניות, חרף השיפורים השונים שחלו בהן. אפשר להביא כאן דוגמה. במוצאי ה־8 במאי תיכננו הגרמנים שתי התקפות, הראשונה על מפעלי רוֹלס־רוֹיס בדרבּי והשניה על נוטינגהם. עקב ההפרעות שלנו לקרניהם, שהיו מכוּונות לדרבּי, הפציצו תחת זאת את נוטינגהם, מקום שעדיין היו שריפות קטנות בוערות מן הלילה הקודם. טעותם הראשונה הביאה אחרי כן את התקפתם השניה אל עמק בלווּאַר, שהמרחק בינו לנוטינגהם הוא לערך כמרק שבין נוטינגהם לדרבי. בהודעתם טענו הגרמנים שהחריבו את מפעלי רולס־רויס בדרבי, שאליהם לא קרבו כלל. מאתים־ושלושים פצצות עזות־נפץ ומספר רב של פצצות־תבערה הוטלו במרחב השדה. האבידות לא עלו על שתי תרנגולות.

ההתקפה הקשה ביותר היתה האחרונה. ב־10 במאי חזר האויב ללונדון בפצצות־תבערה. הוא הדליק יותר מאלפיים שריפות, ומתוך שפוֹצץ קרוב למאה־וחמישים עורקי מים, דווקה בזמן השפל בתמזה, נבצר מאתנו לכבּותן. בשעה שש בבוקר המחרת נמסר שמאות דליקות עודן משתוללות, וארבע עדיין היו בוערות ומוסיפות במוצאי השלושה־עשר בחודש. היתה זו ההתקפה ההרסנית ביותר בכל הבּליץ הלילי. נפגעו חמישה רציפים ושבעים־ואחת נקודות־מפתח, מחציתן בתי־חרושת. כל תחנות הרכבת העיקריות זולת אחת נחסמו למשך שבועות, והקוים הישרים לא נפתחו במלואם אלא בתחילת יוני. יותר משלושת־אלפים איש נהרגו או נפצעו. גם במובנים אחרים היתה זו התקפה היסטורית. היא החריבה את בית־הנבחרים. פצצה אחת ויחידה חוללה חורבן לשנים. מכל־מקום היינו אסירי־תודה על שהיה הבית ריק. לעומת זאת השמידו הסוללות ומטוסי־הקרב הליליים שלנו ששה־עשר מטוסי אויב, יותר מכל אשר הפלנו עד אז בקרבות־לילה, ודבר זה היה במידה רבה פרי עמל החורף שלנו במלחמת־האשפים.

אף כי לא ידענו זאת, היתה זו מהלומת־הפרידה של האויב. ב־22 במאי העתיק קסלרינג את מפקדת הצי האווירי שלו לפוֹזן, ובתחילת יוני הועבר כל הכוח למזרח. קרוב לשלוש שנים עברו עד שהיה על ארגון הג“ס שלנו בלונדון לטפל ב”הבּליץ הקטן" של פברואר 1944, ובהתקפה המאוחרת יותר של הרקטות והפצצות המעופפות. בשנים־עשר החדשים מיוני 1940 עד יוני 1941 היו האבידות האזרחיות שלנו 43,381 הרוגים ו־50,856 פצועים קשה, סך־הכל 94,237.

מחוץ לסיוע המכ“ם שלהם לתותחנים נ.מ. התרכזו הגרמנים עד אז בתחבולות התקפה דוגמת הקרנים, וכבר כלה חלק גדול משנת 1941 עד שהרגישו בצורך לדאוג לעצמם. בבריטניה, כמובן, סמכנו על בתי־הספר הגדולים והיקרים שלנו לניווּט שימצאו לנו את המטרות, וראינו במכ”ם בראש־ובראשונה אמצעי לשמירתנו־העצמית. לאחר שיכולנו לקרנים ועם שהשתפרו הדברים בכלל, למדנו את המכ“ם הגרמני כדי להסיר מכשולים מדרכנו כשנבוא להשיב מהלומות. בפברואר 1941 מצאנו וצילמנו בפעם הראשונה תחנת מכ”ם גרמנית לגילוי מטוסים, וכמעט מיד קלטנו את שידוריה. כיון שמצאנו את הפּנינה הזאת סמוך לשרבּוּר, תרנו אחר דומותיה לאורך קו־החוף המערבי של אירופה הכבושה בסיורי־צילום ועל ידי סוכני־סתר. באמצע 1941 כבר ביקש חיל־האוויר־המלכותי לערוך התקפות־לילה כבדות על גרמניה. כדי לעשות זאת צריכים היינו לדעת הכל על אמצעי־המגן שלהם. הדעת היתה נותנת כי, בדומה לשלנו, תלויים אלה במידה רבה במכ“ם. מתוך חקר המכ”ם הגרמני על החוף מצאנו את דרכנו מעט־מעט בחזרה אל ההגנה הגרמנית מפני מטוסי־קרב ליליים. קווי־ההגנה האלה היו כרצועה גדולה הנמשכת משלזוויג־הולשטיין דרך צפון־מערב גרמניה והולנד עד לגבול הצרפתי־הבלגי. אבל לא האמצעים החדשים שנקטנו אנחנו גם לא אלה שנקט האויב לא מילאו תפקיד גדול בחדשים האחרונים לשנת 1941. חיל־המפציצים הגרמני קיוה להתחיל בחזירתו מרוסיה ששה שבועות אחרי הפלישה. אילו חזר, כי אז היה מסתייע בהתקפתו על בריטניה בהרבה תחנות־קרנים חדשות בעלות משדרים חזקים יותר לאורך חוף התעלה, שהיו עוזרות לו לפרוץ דרך בתוך אמצעי החסימה האנגליים. הוא היה נתקל בהרבה משדרים חדשים מצדנו המכוּונים לסלף ולעקם את הקרנים החדשות, וכן גם במכשירי מכ"ם משופרים הרבה במטוסי־הקרב הליליים שלנו. אבל ההסתבכות המתפשטת והולכת ברוסיה מנעה את קרב־הקרנים החדש הזה, ולפי־שעה לא נוצלו המאמצים הגדולים משני הצדדים בשדה הראדיו.

*

ביום השבת, 10 במאי, הייתי מבלה את סוף־השבוע בדיצ’לי. לאחר פת־ערבית הגיעו ידיעות על ההתקפה האווירית הכבדה על לונדון. לא יכולתי לנקוף אצבע בענין זה, ולפיכך הסתכלתי באחים מרקס בסרט מבדח שהציגו בעלי־הבית. יצאתי פעמיים לשאול על דבר ההפצצה, ואמרו לי שהיא כבדה מאד. הסרט העליז נמשך לו, ואני שמחתי על הבידור. עוד מעט והנה בא מזכיר ואמר לי שהדוכס המילטון מבקש לדבר אלי מסקוטלנד. הדוכס היה אחד מידידי האישיים, אבל לא יכולתי להעלות בדעתי איזה ענין יש לו שאינו יכול להמתין עד הבוקר. אף על פי כן עמד בתוקף על דרישתו לשוחח אתי, באמרו כי הענין הוא דחוף ובעל חשיבות ראשונה־במעלה. ביקשתי את מר בראקן לשמוע מה בפיו. כעבור דקות מספר חזר והודיע, “הס הגיע לסקוטלנד”. בעיני היה הדבר דמיוני ממש. ואולם הידיעה היתה נכונה. בהמשך הלילה נתקבלו ידיעות המאשרות את הדבר. לא היה שום ספק כי הס, סגן הפירר, מיניסטר בלי תיק בממשלת הרייך, חבר מועצת־המיניסטרים להגנת הרייך, חבר מועצת הקבינט החשאית של גרמניה, ומנהיג המפלגה הנאצית, נחת בגפּו במצנח סמוך לאחוזתו של הדוכס המילטון בסקוטלנד.

הוא נהג במטוסו שלו, ובלבוש קצין־טיס של הלופטוואפה טס מאאוּגסבּוּרג וחמק־פרח לו. בתחילה מסר ששמו “הוֹרן”, ורק לאחר שנתקבל בבית־חולים צבאי ליד גלאסגו, מקום שאליו הובילוהו בגלל הפציעות הקלות שנפצע בנפילתו, רק אז נודע מי הוא. בכמה שלבים העבירוהו אחרי כן אל ה“טאוּאֵר” של לונדון, ומשם למקומות שביה אחרים בארץ הזאת, והוא נשאר כאן עד ל־6 באוקטובר 1945, כאשר נתלווה בתאי־הכלא של נירנברג לאותם מעמיתיו ששׂרדו מן המלחמה ועמדו למשפט לפני המנצחים.

מעולם לא ייחסתי שום חשיבות רצינית למעשה המנוסה הזאת. ידעתי כי אין לה שום שייכות למהלך המאורעות. ברחבי בריטניה, ארצות־הברית, רוסיה ועל הכל – גרמניה, היה הרעש גדול, וספרים נכתבו על הענין כולו. אני אעלה כאן על הנייר רק מה שהוא בעיני הסיפור לאמיתו.

*

רודולף הס היה איש טוב־מראה ומלא־עלומים שנתחבב על היטלר, ונמנה על הסגל האישי האינטימי שלו. הוא העריץ את הפירר, והענין העולמי המוטל בכף הסעירו עד למעמקיו. הוא סעד אל שולחנו של היטלר, לעתים קרובות לבדו או עם עוד שנים או שלושה אנשים. הוא ידע ויכול להבין את מחשבותיו הפנימיות של היטלר – את שנאתו לרוסיה הסובייטית, את תשוקתו להשמיד את הבולשביזם, את הערצתו לבריטניה ואת שאיפתו הנלהבת להתיידד עם הקיסרות הבריטית, את בוזו לרוב שאר הארצות. איש זולתו לא היטיב יותר להכיר את היטלר ולא ראהו לעתים קרובות יותר באין מסוה מעל פניו. משבאה המלחמה ממש, חלה תמורה. פמלית החברים־לסעודה של היטלר גדלה בהכרח. גנרלים, אדמירלים, דיפלומטים, נושאי משרות גבוהות, הוכנסו מזמן לזמן לחוג המובחר הזה. ממלא־מקומו של הפירר מדומה היה שהועמד בצל. מה ערך נודע עכשיו למפגנים מפלגתיים? עת למעשים היתה העת, לא עת ללהטוטי קרקס.

עלינו לגרוע קצת משבחי פעולתו ולזקפה לנימה מסוימת של קנאה שהתעוררה בו משהתברר לו כי בתנאי המלחמה שוב אין הוא ממלא את התפקיד הישן של איש־סודו וידידו של הפירר האהוב. אכן, מדומה היה, חייב הפירר לקרב אליו את כל הגנרלים ושאר הבריות האלה ולהזמינם אל שולחנו. יש להם תפקידים משלהם למלא. אבל אני, רודולף, במעשה של מסירות עילאית אעלה על כולם ואביא לפירר שלי אוצר גדול יותר והרווחה גדולה יותר מכולם יחד. אני אצא ואעשה שלום עם בריטניה. חיי אינם נחשבים במאומה. מה־רבה שמחתי על שיכול אני להקריב את חיי בעד תקוה אשר כזאת! הלכי־רוח כאלה, עם כל תמימותם, ודאי שלא היו נפשעים גם לא בזויים.

דעתו של הס על המערכה האירופית היתה שאנגליה הורחקה בעל כרחה מן האינטרסים האמיתיים שלה ומן הקו של ידידות עם גרמניה, ועל הכל – מן הברית נגד הבולשביזם, על ידי מחרחרי־המלחמה, אשר צ’רצ’יל הוא התגלמותם למראית־עין. לוּ אך יכול הוא, רודולף, להגיע אל לבה של בריטניה ולהסביר למלכה מה עמדתו של היטלר כלפיה, כי אז סולקו כוחות הזדון המושלים עתה באי הזה ביש־המזל ואשר הביאו עליו מצוקות כה רבות ללא צורך. איך תוכל בריטניה להישאר בחיים? צרפת איננה עוד. הצוללות תהרוסנה בקרוב את כל קווי התחבורה הימיים; ההתקפה האווירית הגרמנית תכריע את התעשיה הבריטית ותקרקר את ערי בריטניה.

אך אל מי יפנה? הנה, למשל, הדוכס המילטון. הוא פגש בו לשעבר באולימפיאדה. הוא ידע גם שהדוכס המילטון הוא “לורד סטיוּאַרד”, נושא משרת־כבוד חשובה בחצר המלכות. איש כזה סועד מן־הסתם מדי ערב עם המלך ואוזן המלך כרויה לדבריו. הנה זו דרך לגישה בלתי־אמצעית.

*

“דומה”, נאמר כעבור ימים אחדים בהודעה גרמנית לעתונות, “שחבר־המפלגה הס שרוי היה במצב של תעתועי דמיון, שבגללם דימה בנפשו שיביא לידי הבנה בין אנגליה לגרמניה… המפלגה הנציונאל־סוציאליסטית מצטערת על שהאידיאליסט הזה נפל קרבן לתעתועי דמיונו. אולם לא תהיה לכך שום השפעה על המשך המלחמה שנאכפה על גרמניה”. את היטלר הביא המאורע הזה במבוכה. דומה היה הדבר כאילו עמיתי הנאמן, שר החוץ, שהיה צעיר אך במעט מהס, קפץ במצנח מספיטפייר גנוב אל אדמות ברכטסגאדן. הנאצים מצאו להם בלי־ספק פורקן־מה באסרם את משמשיו של הס.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 13 במאי 1941

בכללו של דבר יהיה זה נוח יותר לנהוג עמו [עם הר הס] כעם שבוי־מלחמה, במסגרת מיניסטריון־המלחמה ולא מיניסטריון־הפנים; אבל יש גם לראות בו אדם שאפשר להאשימו בהאשמות פוליטיות חמורות. אדם זה, בדומה לשאר מנהיגים נאצים, הוא פושע־מלחמה בכוח, ובתום המלחמה אפשר גם אפשר שהוא ושותפיו יועמדו מחוץ לחוק. במקרה זה תיחשב לו חזירתו־בתשובה לזכות.

2. בינתים צריך לבודדו בקפידה בבית נוח לא הרחק מלונדון, ויש לעשות את כל המאמצים כדי ללמוד את המנטליות שלו ולהפיק ממנו כל דבר של תועלת.

3. יש להבטיח את בריאותו ורווחתו, ולהמציא לו מזון, ספרים, צרכי כתיבה, ונופש. אסור לו לבוא במגע עם העולם החיצוני או עם מבקרים אלא לפי מה שיקבע משרד־החוץ. יש למנות שומרים מיוחדים. אסור לו לראות עתונים ואסור לו לשמוע ראדיו. יש לנהוג בו מתוך הכרת־כבוד, משל כאילו היה גנרל חשוב שנפל בידינו.

ראש־הממשלה אל סיר אלכסנדר קאדוגאן 16 במאי 1941

נא להכין תמצית מלאה למדי מן השיחות בשלושת הראיונות של הס, ולהדגיש במיוחד את הנקודות שציינתי בהודעה שהכינותי [בשביל בית־הנבחרים] אך לא מסרתי. אחרי כן אשלח זאת לנשיא רוזוולט בצירוף מברק מתאים.

2. אישרתי את הצעתו של משרד־המלחמה להביא את הס עוד הערב לטאוּאֵר עד לזמן יכינו את מקום מאסרו באוֹלדרשוט

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 17 במאי 1941

לבא־כוח משרד־החוץ היו שלושה ראיונות עם הס.

בפגישה הראשונה, באור ל־12 במאי, היה הס מרבה־דברים ביותר ומסר הודעה ארוכה בעזרת רשימות. החלק הראשון סקר את היחסים האנגלו־גרמניים משך שלושים השנים האחרונות בקירוב, ומכוּון היה להראות שגרמניה צדקה תמיד ואנגליה לא צדקה מעולם. החלק השני הטעים את הודאוּת בנצחון גרמניה, עקב הפיתוח המשולב של נשק הצוללות והתעופה, חוסן המוראל הגרמני, ואחדותו השלמה של העם הגרמני מאחרי היטלר. החלק השלישי התוה בקוים כלליים הצעות להסדר. הס אמר כי הפירר מעולם לא חרש מזימות רעות נגד הקיסרות הבריטית, שלא ייגרע ממנה דבר, להוציא את החזרת המושבות הגרמניות לשעבר, תמורת יד חפשית להיטלר באירופה. אבל תנאי צורף לכך והוא שהיטלר לא ישא ולא יתן עם הממשלה הנוכחית של אנגליה. זוהי ההצעה הנושנה, שנפקיר את כל ידידינו כדי להציל ארעית חלק גדול מעורנו.

בא־כוח משרד־החוץ שאל אותו אם בדברו על יד חפשית להיטלר באירופה הוא משייך את רוסיה לאירופה או לאסיה. הוא השיב, “לאסיה”. אכן, הוא הוסיף כי יש לה לגרמניה דרישות מסוימות להעמידן לפני רוסיה וצריך יהיה למלא את הדרישות האלו, אבל הוא הכחיש את השמועות שמתכננים התקפה על רוסיה.

הרושם שנתקבל מהס הוא שנמנה וגמר כי גרמניה בודאי תנצח במלחמה, אלא שהדבר יארך זמן רב וכרוך יהיה באיבּוּד נפשות רבות ובהרס רב. דומה היה שהוא סבור כי אם יוכל לשכנע אנשים בארץ הזאת כי יש בסיס להסדר, אולי יביא הדבר קץ למלחמה וימנע סבל שלא לצורך.

בפגישה השניה, בארבעה־עשר במאי, העלה הס שתי נקודות נוספות:

(1) בכל הסדר־שלום יהיה על גרמניה לתמוך ברשיד־עלי ולהבטיח את הדחת הבריטים מעיראק.

(2) מלחמת צוללות בשיתוף־פעולה מצד חיל־התעופה תימשך עד שינותקו כל קווי האספקה לאיים האלה. אפילו ייכנעו האיים האלה והקיסרות תמשיך במלחמתה, יימשך ההסגר על בריטניה, גם אם יהיה פירוש הדבר שהאחרון בתושבי בריטניה ימות מיתת־רעב.

פגישה שלישית, ב־15 במאי, לא העלתה הרבה דברים נוספים חוץ מכמה הערות־אגב שנאמרו בזלזול גדול על ארצך ועל שיעור העזרה שתוכלו להמציא לנו. במיוחד חושש אני שלא התרשם די הצורך מתוך מה שידוע לו, לפי דעתו, על טיפוסי המטוסים שלכם וייצורם.

דומה כי הס הוא בקו הבריאות ואינו נרגש, ואין לגלות שום סימנים רגילים של טירוף־הדעת. הוא מצהיר כי מעשה המנוסה שלו הוא המצאה שלו וכי היטלר לא ידע על כך מאומה מראש. אם נאמין לו, הרי קיוה לבוא במגע עם אנשים הנמנים על “תנועת שלום” באנגליה, והיה מוכן לסייעם להדיח את הממשלה הנוכחית. אם הוא ישר ואם הוא שפוי הרי זה סימן מעודד לאזלת־ידו של שירות־המודיעין הגרמני. לא ינהגו בו יחס רע, אבל רצוני שהעתונות לא תעניק לוית רומנטיקה לאיש ולהרפתקה שלו. אל לנו לשכוח שהוא שותף באחריות לכל פשעיו של היטלר והוא פושע מלחמתי בכוח, שגורלו צריך להיות תלוי בסופו של דבר בהחלטתן של ממשלות הברית.

אישי הנשיא, כל הדברים שלמעלה הם לידיעתך האישית. כאן אנו מעדיפים להניח לעתונות לדוש בכך כהלכה משך זמן־מה ולעורר בגרמנים ניחושים. הקצינים בין שבויי־המלחמה הגרמניים שאצלנו נחרדו מאד לידיעה, ואין לי שום ספק שבכוחות המזוינים הגרמניים יהיו חששות עזים ביחס למה שהוא עשוי לומר.

הסבריו של הס עצמו לרופאים לא היו מאלפים הרבה יותר. ב־22 במאי מסרו רופאיו כדברים הבאים:

הוא אומר שההפצצות הכבדות על לונדון ב־1940 עוררו בו חלחלה, ומאוסה עליו המחשבה על הריגת עוללים ואמותיהם. הרגשה זו החריפה כאשר נתן דעתו על אשתו ועל בנו שלו, והביאה לידי המחשבה על טיסה לבריטניה והסדר של שלום עם הסיעה האנטי־מלחמתית הגדולה הקיימת, לפי דעתו, בארץ הזאת. הוא הדגיש כי טובת־ההנאה האישית שלו לא היה לה כל חלק בתכנית הזאת – היה זה רק דחף אידיאליסטי גובר והולך.⁷

בעודו נתון למחשבות כאלו התרשם כאשר שמע את האסטרולוג או מגיד־העתידות שלו, האוּזהוֹפר, מביע דעות דומות, ומזכיר את הדוכס המילטון כאדם בעל שכל ישר, המתחלחל ודאי לנוכח הטבח הזה חסר־השחר. האוּזהוֹפר ציין גם כי בשלושה מקרים ראה את הס בחלום נוהג במטוס ולא ידע לאן. בהערות האלו, הבאות מפי איש כזה, ראה הס קריאה האומרת שעליו לטוס לארץ הזאת כשליח שלום, לחפש את הדוכס המילטון, שיוליך אותו אל המלך ג’ורג'. ממשלת בריטניה תוּדח מכהונתה וסיעה שוחרת שלום תקום למשול תחתיה. הוא עמד על כך שלא יבוא בשום מגע־ומשא עם אותה “כנופיה” – הממשלה הנוכחית – אשר תעשה כל מה שביכלתה לסכּל את עצתו, אך הוא דיבּר במעורפל מאד על המדינאים אשר יחליפוה, ודומה היה כי ידיעותיו ביחס לשמותיהם ולמעמדם של מדינאינו הן דלות ביותר… הוא תיאר איך בא אצל וילי מסרשמיט והשיג הקלות לטיסה לטווח ארוך בתוך גרמניה בחינת תרגוּל לקראת המאורע, ואיך יצא לדרכו לאחר שהיה מוכן. הוא טען כי אין לו כל שותפים וכי גילה כשרון ניכּר בסידורי הנסיעה הזאת; בעצמו קבע לו את הנתיב, וטס בדייקנות שאיפשרה לו לנחות בריחוק כעשרה מיל בלבד ממגמת־פניו, דונגאוול.⁸

*

הקבינט ביקש את הלורד סיימון להיפגש אתו, וב־10 ביוני נערכה פגישה. “כיון שבא הפירר”, אמר הס, “לכלל מסקנה שהשכל הישר לא יכריע את הכף באנגליה, פעל פשוט בהתאם לכלל ההתנהגות של האדמירל הלורד פישר: ‘התאפקות במלחמה היא איולת. אם אתה מכּה, הך קשה ובכל מקום שתוכל.’ אבל יכול אני לאשר ולומר כי באמת התקשה הפירר תמיד לתת פקודות להתקפות האלו [של המטוסים והצוללות]. הדבר הכאיב לו עד מאד. תדיר הגה את מלוא האהדה לאנגלים שהם קרבנות שיטת הלחימה הזאת… הוא אמר כי אף בשעת נצחון אין לכפות תנאים קשים על ארץ שרוצים לבוא אתה לידי הסכמה”. ואחר, הנימה היסודית של הס: “סבור הייתי שאם אך תדע אנגליה על העובדה הזאת, ייתכן שהיא מצדה תהיה מוכנה להסכם”. לוּ אך ידעה אנגליה מה טוב־לב הוא היטלר באמת, כי אז לבטח מילאה את משאלותיו!

*

הרבה והרבה חכמי־רפואה עסקו בחקר מצבו הנפשי של הס. ודאי שהיה איש נברוֹטי, נפש שסועה המחפשת את מנוחתה ברדיפה אחר השלטון והשׂררה ובהערצה למנהיג. אבל הוא לא היה מקרה רפואי סתם. הוא האמין אמונה נלהבת בציור שנצטייר לו ממוחו של היטלר. לו אך תוכל גם אנגליה להיות שותפת לציור הזה, מה־רב הסבל שאפשר יהיה למנעו ומה־נקל יהיה להגיע לידי הסכם! יד חפשית לגרמניה באירופה ולבריטניה בקיסרותה שלה! עוד אי־אלו שאלות פחותות־במעלה היו החזרת המושבות הגרמניות, פינוי עיראק, ושביתת־נשק ושלום ועם איטליה. ממילא מצבה של אנגליה הוא לאחר יאוש. אם לא תסכים לתנאים האלה, “במוקדם או במאוחר יבוא היום והיא תיאלץ לקבלם”. על כך השיב הלורד סיימון: “אינני סבור שנימוק זה דווקה ישכנע ביותר את הקבינט הבריטי, כי, יודע אתה, יש אומץ־לב רב בארץ הזאת, ואין אנו מחבּבים איוּמים!”

בהתחשב בקירבתו הרבה של הס אל היטלר, מפתיע הדבר שלא ידע, או שאם ידע לא גילה דבר, על ההתקפה הממשמשת־ובאה על רוסיה, שהכנות כה עצומות נעשו לקראתה. פרשת הס עוררה סקרנות עזה בממשלה הסובייטית, והיא רקמה מסביב לה הרבה והרבה סברות שאין להן יסוד. מקץ שלוש שנים, כשהייתי במוסקבה בביקורי השני, תפסתי באיזו מידה הנושא הזה מרתק את סטאלין. הוא שאל אותי אצל שולחן הסעודה מה האמת על דבר שליחותו של הס. אמרתי בקצרה מה שכתבתי כאן. היתה לי הרגשה שהוא סבור כי היו כאן איזו קנוניה או משא־ומתן מעמיק על כך שגרמניה ובריטניה תפעלנה יחד בפלישה לרוסיה, תכנית שעלתה בתוהו. בזכרי מה־חכם האיש הזה, נפתעתי למצוא שהוא כסיל בנקודה זו. כאשר הבהיר התורגמן שאין הוא מאמין במה שאני אומר, עניתי באמצעות התורגמן שלי, “כשאני מספר על עובדות שבגדר הידוע לי, אני מצפה לכך שיתקבלו הדברים”. סטאלין הגיב על המענה הזה, הבּוֹטה כלשהו, בגיחוך של חביבות. “יש המון דברים הקורים אפילו פה ברוסיה שהשירות החשאי שלנו אינו מספר לי עליהם דווקה”. הנחתי לדברים כאן ולא יספתי.

*

כשאני מהרהר בפרשה הזאת כולה הריני שמח שאינני אחראי לצורה שבּה נהגו ונוהגים בו בהס. תהי־מה אשמתו המוסרית של גרמני שעמד במחיצתו של היטלר, הס מכל־מקום כיפּר על אשמתו, לפי דעתי, באותו מעשה מסוּר ומטורף של נדיבוּת סהרוּרית. הוא בא אלינו מרצונו הטוב, ואף כי איש לא ייפּה את כוחו, היה בו גם משום ציר שלוּח. הוא היה מקרה רפואי ולא פלילי, וכך יש לנהוג בו.

 

פרק רביעי: המלחמה בים התיכון    🔗

חשיבותה החיונית של מלטה – תכניתו של האדמירל קיז לכבוש את פנטלריה – הדחיה – התנגשות הצי עם חיל־האוויר הגרמני, 10 בינואר – נושאת־המטוסים “אילוסטריאס” מוצאת מכלל פעולה – “סאותמטון” מוטבעת ו“גלוסטר” נזוקה – תגבורת אווירית למלטה – התקפות גרמניות נחרצות על האי – המושל דוֹבּי – התקפת האדמירל סומרוויל על גינואה, 9 בפברואר – הצורך במטוסי־קרב מהירים המובלים בנושאת־מטוסים – חיזוק חיל־המצב של מלטה – פעולותיהן והצלחותיהן של צוללותינו – שיירת אויב מושמדת – כיבוש בנגאזי, 6 בפברואר – כיבוש קירנאיקה שלם – משלחת אידן־דיל למזרח התיכון – מברקי אל הגנרל וייוול מיום 12 בפברואר – תשובתו – הוראות שר־החוץ – מברק אל הגנרל סמאטס, 15 בפברואר – אני נוטל לידי את משרד־החוץ – מברקי אל מר אידן, 20 בפברואר – התשדורת של מר אידן מאותו תאריך – סכנת המוקשים לתעלת סואץ – הדו“ח של מר אידן מיום 21 בפברואר – הוא יוצא לאתונה – הדו”ח שלו מיום 22 בפברואר – יוון תוסיף להילחם – היא נענית להצעה של צבא בריטי – הקבינט המלחמתי בעד שיגור צבא ליוון – העתיד העמוק־מחקר

מאז ימי נלסון עמדה מלטה נאמנה על משמרתה במסדרון הימי הצר והחיוני במרכז הים התיכון. חשיבותה האסטרטגית הגיעה לשיאה במלחמה הזאת האחרונה. בגלל צרכי הצבאות הגדולים שהיינו מקימים והולכים במצרים נודעה חשיבות גדולה ביותר למעבר שיירותינו בים התיכון ולהפסקת משלוח תגבורות האויב לטריפולי. בתוך כך הנחית הנשק האווירי החדש מהלומה קטלנית לא רק על מלטה כי אם גם על השליטה היעילה של הכוח הימי הבריטי במצרים האלה. לולא הסכנה החדשה הזאת כי אז היה תפקידנו פשוט. יכולים היינו לשוטט כאוות נפשנו בים התיכון ולהפסיק כל תעבורה אחרת. עכשיו אי־אפשר היה לקבוע במלטה את בסיסו של הצי העיקרי. האי עצמו היה צפוי לאיוּם של פלישה מנמלי איטליה, כמו גם להתקפה אווירית מתמדת ונטולת סייג. הכוח האווירי העוין העמיד גם בסכנה נוראה־מנשׂוא כמעט את מעבר השיירות שלנו במצרים, וגזר עלינו את הסיבוב הארוך מסביב לכּף. בתוך כך איפשר יתרון הכוח האווירי לאויב לקיים קילוח של חיילות ואספקה לטריפולי, על ידי שמנע את אניות־המלחמה שלנו מפּעוֹל במרכז הים התיכון אלא מתוך השלמה עם אבידות רבות וסיכּון רב.

לערך 140 מיל ממלטה, בצוארו של המיצר המערבי בין סיציליה לטוניס, נמצא האי האיטלקי פנטלריה, שהיה מהולל בביצוריו החזקים ובשדה־תעופה שאין ערוך לו. המקום הזה היה חשוב לנתיבו של האויב אל טוניס וטריפולי, ואילו היה בידינו כי אז הרחיב במידה ניכרת את החיפוי האווירי שנוכל להמציא סביב מלטה. בספטמבר 1940 ביקשתי את האדמירל קיז לעבּד תכנית לכיבוש פנטלריה ביחידות הקומנדו שהוקמו זה־מקרוב. הכוונה היתה לצרף שתים או שלוש אניות־צבא בזנבה של אחת השיירות המוּגנות ביותר שלנו. בעוד עיקר הכוח מרתק את תשומת־לבו של האויב, תפרושנה אלו בחשיכה ותסתערנה על האי במפתיע. התכנית, שכּוּנתה בשם “סדנה”, זכתה לתמיכה גוברת והולכת מצד ראשי־המטות. קיז היה נלהב, ודרש להנהיג את ההסתערות בעצמו, בהישען על דרגתו כאדמירל־של־הצי.

בחוג שלי לא נחשב נסיון הכיבוש עצמו קשה מדי, אבל הקשיים שבהחזקת האי עצמו, בעודנו לחוצים כבר ממילא קשה במלטה, עוררו חששות. בכל־זאת הוצאתי ב־28 בדצמבר 1940 את המיזכר הבא:

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות

מתוך הרהורים מתמידים עמדתי על הערך הגדול מאד של “סדנה”, על־תנאי שתעוּבּד תכנית טובה עד מאד ויוּתן לה סיכּוי. אם תצליח “סדנה” תהיה לה השפעה מחשמלת, והיא תחזק במידה רבה את שליטתנו האסטרטגית על מרכז הים התיכון. כן גם הרי זה צעד חשוב ביותר לפתיחת המיצר למעבר שיירות סוחר וצבא, ולהמציא בכך הרווחה כה רבה לספּנוּת שלנו. משנה־דחיפוּת לדבר מחמת הסכנה שהגרמנים, אם יקבלו לידיהם את איטליה, יקבלו לידיהם את האי “סדנה” ואז יהיה זה אגוז קשה מאד לפיצוח הן מצד ערך ההטרדה הן כנגד הסתערות.

ראשי־המטות החלו מיד לשקוד על הבעיה, ובשנה החדשה חזרתי לאותו ענין.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, 13 בינואר 1941

לועדת־ראשי־המטות

בואו של חיל־התעופה הגרמני לסיציליה יכול להיות פתח למפנה לרעה במרכז הים התיכון. ההתקפות המוצלחות של מפציצי־צלילה על אילוסטריאס ושתי הסיירות מצביעות על הצורך לצייד את האניות האלו במטוֹלי־מוקשים אוויריים. אינני יודע מפני מה לא יכלו שנים־שלושה כאלה להיות לאילוסטריאס. יש לשקוד עד קצה גבול היכולת על הדגם הימי המשופּר של מוקש אווירי. דומה כי גדול מאד הוא הצורך במטוסים מהירים שיצוּדו מפציצי־צלילה בלב ים. לבטח מן הראוי היה לנו לנסות ולהציב חצי תריסר מטוסי גרוּמאן על פורמידבּל קודם שתיכּנס לים התיכון.

2. אני חושש מאד מפני האפשרות שיתבססו הגרמנים בפנטלריה, כי במקרה זה יחסמו את המיצר בכוח חזק של מפציצי־צלילה. אני ירא שמא תהיה זאת דוגמה נוספת למימרה “התוֹפר בעתוֹ חוסך חוּטוֹ”.

3. יש צורך לעיין עכשיו מחדש ב“סדנה”. הענין נעשה דחוף הרבה יותר, ובתוך כך גם קשה הרבה יותר. וכיון שיתבססו שם הגרמנים יהיה קשה עוד יותר. אשמח אם אפשר יהיה להכין לשבוע הבא תכניות מתוקנות ומושלמות. יש גם לעשות תכניות למציאת שעת־כושר בהקדם האפשרי. השאלה אם לנסות או לא, זו תוכל להיפּתר רק לאחר שיסדרו בצורה מניחה את הדעת את הענינים האלה של השיטה ולוח־הזמנים.

4. אני מוסיף להחזיק בתוקף בדעתי כי “סדנה” היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה.

הושגו כל ההסכמות, אבל בעיצומם של ענינינו האחרים לא יכולנו לקיים את התאריך שאליו חתרנו בסוף ינואר. בישיבה בצ’קרס בבוקר ה־18 בינואר הסכמתי עם הלורד־הראשון־של־הימיה ושאר ראשי־המטות לדחות את הפעולה לחודש ימים. סבור אני שיכולתי להכריע בשאלה בכיוון ההפוך, אבל בדומה לשאר עמיתי העיק עלי הלחץ של ענינים גדולים יותר, וכן חזקו עלי דברי האומרים שיחידות הקומנדו עדיין אינן מאומנות כליל. קיז, שלא היה נכח, נתאכזב מרה. התברר שהדיחוי הקיץ את הקץ על התכנית. זמן רב לפני צאת החודש הגיע חיל־האוויר הגרמני לסיציליה, ופני הדברים שוּנו עד מאד. אין שום ספק בערכו של השלל שלא זכינו בו. אילו היתה פנטלריה בידינו ב־1942 כי אז אפשר היה להציל הרבה אניות נאות שאבדו בשיירות שלנו, שהעברנו אותן אז בקרב למלטה, ואפשר היה לשבש עוד יותר את קווי התחבורה של האויב לטריפולי. מצד שני אפשר מאד שההתקפה האווירית הגרמנית היתה מכריעה אותנו, ואנו היינו מקפחים את עמדת־התצפית שלנו ומסבּכים בינתים את הגנתנו על מלטה.

חשתי בחריפות בצורך בפנטלריה. אבל שעתנו עברה. דברים רבים מדי תכפו עלינו מעברים רבים. רק במאי 1943, אחרי מיגור צבאות הגרמנים והאיטלקים בטוניס, נכבשה פנטלריה תחת הפצצה כבדה על ידי כוח נחיתה בריטי בפקודת הגנרל אייזנהאור. אז היינו כל־יכולים בזירה הזאת, ואף כי תחילה נחשבה המשׂימה רצינית מאד הרי לא היו כל אבידות.

*

ההתנגשות הימית הרצינית הראשונה שלנו עם חיל־האוויר הגרמני חלה ב־10 בינואר. הצי היה עסוק במתן חיפוי לשורה של תנועות חשובות, כולל מעבר שיירה דרך מרכז הים התיכון ממערב, החשת תגבורת למלטה ממזרח, וכמה תנועות ספּנוּת חשובות פחות ליוון. בהשכמת אותו בוקר נוֹקשה המשחתת גאלאנט בתעלת מלטה שעה ששימשה את צי־המערכה. מיד אחרי כן הופיעו מטוסי עיקוּב, ובשעות אחר־הצהרים החלה ההתקפה העזה של המפציצים הגרמנים. מאמציהם רוכּזו בנושאת־המטוסים החדשה אילוסטריאס, תחת פיקוד הקפיטן בּוֹיד, ובשלוש התקפות נפגעה האניה שש פעמים בפצצות גדולות. היא נזוקה מאד ובהיותה אחוזת להבות, אחרי שנהרגו בה שמונים־ושלושה וששים נפצעו קשה, השיבה מלחמה בהצלחה, הודות לסיפּון המשוריין שלה, ומטוסיה השמידו לפחות חמישה מן התוקפים. אותו לילה, תחת התקפה אווירית גוברת, ובמנגנון־היגוּי שנחבל, הביא הקפיטן בּוֹיד את אילוסטריאס למלטה.

משך הלילה ליוה האדמירל קנינגהם עם צי־המערכה את השיירה שמגמתה מזרחה והעבירה מדרום למלטה באין מכלים דבר. למחרת היום נפגעו הסיירות סאותמטון וגלוסטר, שלעת הזאת היו בריחוק רב ממזרח למלטה, על ידי מפציצי־צלילה שהתחכמו להתקרב מבלי שיוּבחן בהם. גלוסטר נזוקה נזק קל בלבד בפצצה שלא התפוצצה, אבל סאותמטון נפגעה בחדר־המכונות. פרצה דליקה שאי־אפשר היה להשתלט עליה, והאניה טבעה לאחר שהכרח היה לנטשה. הנה כי כן, אף כי המשיכו השיירות בדרכן והגיעו בשלם למגמתן, כבד היה המחיר על הצי.

הגרמנים הבינו את מצבה הנואש של אילוסטריאס הפצועה במלטה, ועשו מאמצים נחרצים להשמידה. ואולם כוחנו האווירי באי כבר גדל, ובעת ההתמודדות הופלו תשעה־עשר ממטוסי האויב ביום אחד. אף שנגרמו לה פגיעות נוספות בעת היותה במבדוֹק, הוכשרה אילוסטריאס להפליג ב־23 בינואר בערב. כיון שראה האויב שאיננה עמל קשה למצאה, אך היא הגיעה כעבור יומים בשלום לאלכסנדריה.

לעת הזאת פעלו לא־פחות ממאתים־וחמישים מטוסים גרמנים מסיציליה. מלטה הותקפה חמישים־ושמונה פעם בינואר, ואחרי כן היו מתקיפים אותה, עד סוף מאי, שלוש או ארבע פעמים בכל יום בהפוגות קצרות בלבד. אבל משאבינו רבו והלכו. בין אפריל ליוני 1941 העביר כוח ה של האדמירל סומרוויל שש גפּות כבדות־משקל עד למטחווי טיסה ממלטה, ומאתים־ארבעים־וארבעה האריקיינים, יחד עם מספר מטוסים מסוגים אחרים, הגיעו אל זירת הקרב מן המערב. גם ממזרח הגיעו אספקה ותגבורת. עד יוני נהדפה ההסתערות העזה הראשונה, והאי יצא בעור־שיניו. המסה העיקרית נחסכה לשנת 1942.

בגנרל דוֹבּי מצאה מלטה מושל מצוין באפיו שהפיח את עוז־החלטתו שלו בבני כל הדרגות והמעמדות, אזרחים כאנשי־צבא. הוא היה חייל אשר במנהיגוּתו הלוחמת ובלהט הדתי שבו העלה בזכרון את הגנרל גורדון, ומן העבר הרחוק יותר – את ה“איירונסיידס” ו“אנשי־ספר־הברית”.

ראש־הממשלה אל הגנרל דובּי, מלטה 21 בינואר 1941

בשם הקבינט המלחמתי אני שולח אליך את ברכותינו מעומק הלב על ההגנה המפוארת שתיזכר־לעד של חיל־המצב והאזרחים הגיבורים שלך, בסיוע הצי ועל הכל בסיוע חיל־האוויר המלכותי, נוכח התקפות האיטלקים והגרמנים. עיני בריטניה כולה, ובעצם עיני הקיסרות הבריטית כולה, נשואות אל מלטה במאבקה מיום ליום, ומובטחים אנו כי ההצלחה והתהילה כאחת תהיינה גמול מאמציך.

*

בתוך לחץ המאורעות המתפשטים והולכים בים התיכון ניסינו למצוא דרכים להביא את המלחמה אל יבשת איטליה גופה. השמועות אמרו שהמוראל של העם האיטלקי ירוּד, ומהלומה כאן תדכא את רוחם עוד יותר ותקרב את ההתמוטטות שאנו שואפים לה. ב־9 בפברואר ביצע האדמירל סומרוויל התקפה נועזה ומוצלחת על נמל גינואה. כוח ה, הכולל את רינאון, מאלאיה ושפילד, הופיע מול העיר והרעיש אותה קשה משך חצי שעה. בתוך כך הפציצו מטוסים מארק רויאל את ליבוֹרנוֹ ופיזה וזרעו מוקשים מול ספציה. ההפתעה היתה שלמה, וההתנגדות שגילו רק סוללות־החוף בגינואה היתה קלה ובלתי־יעילה לגמרי. נזק רב נגרם למיתקני הנמל ולאניות. נעזרות בעננים הנמוכים נסוגו אניותיו של האדמירל סומרוויל, והתחמקו בהצלחה מפגיעת צי האויב, שהיה תר אחריהן ממערב לסרדיניה.

היה צורך דחוף בשיגור התגבורת למלטה, עתה שהיו הגרמנים מגלים ענין בים התיכון.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, 6 בפברואר 1941

לועדת־ראשי־המטות

אף כי בסיס התדלוּק הבריטי במפרץ סוּדה מגדיל במידה עצומה את קשיי ההתקפה על מלטה [מצד האויב], בכל־זאת אשמח לראות גדוד שני נשלח שמה בהזדמנות הראשונה, כדי שיימצאו במקום שבעה גדודים בריטיים בסך־הכל. הואיל ונוכח מנוסת האיטלקים לא יימצא קושי רב בהפרשת הגדוד השביעי הזה ממצרים, והואיל והקושי הוא בהעברתו לשם על ידי הצי, מתעוררת השאלה אם לא ייתכן באותה מידה להוליך שני גדודים במקום האחד. חבל שתסע עגלת־האופה כשהיא נושאת ככר אחת בלבד, בזמן שהנסיעה יקרה כל כך והככרות מצויות, ובזמן שהיא יכולה לשאת שתים באותה הצלחה. נא לעיין בכך. אבל בלי דיחויים.

*

בתחילת אפריל היה לאל־ידנו להגביר את התקפותינו על אניות האויב המכלכלות את כוחותיו של רוֹמל בלוב. בזאת מילאו תפקיד עיקרי צוללות בריטיות הפועלות ממלטה, והקף פעולותיהן והצלחותיהן עלה בתמידוּת. בתחום זה הצטיין הלייטננט־קומנדר מלקולם ונקלין, ומפעלותיו לאחר זמן זיכוהו בצלב־ויקטוריה. בשנה שאחרי כן נספה עם אנייתו, אפּהוֹלדר, אבל הוא הוסיף להיות מופת לאנשים שהמשיכו בפעלו.

ב־10 באפריל נשלח למלטה כוח־מחץ של ארבע משחתות תחת פיקוד הקפיטן מק בג’רביס לפעולה נגד שיירות האויב. בתוך שבוע ימים זכה הכוח להצלחה מרעישה. בליל־ירח בהיר נתקל בשיירה של חמש אניות שפניהן דרומה והן מלוּוות שלוש משחתות. כולן הושמדו בתכתושת כללית מטווח קצר. גם המשחתת שלנו מוֹהוֹק טוּרפדה והכרח היה לטבּעה, אבל קבּרניטה ורוב אנשיה ניצלו. בפעולה זו לבדה הושמדו אניות אויב בנפח 14,000 טונה, עמוסות עד־לעיפה חמרי־מלחמה חיוניים.

*

ההתקדמות מטוברוק

בשורות טובות הוסיפו להגיענו מן המדבר. ב־6 בפברואר, שלושה שבועות לפני התאריך המשוער, נכנסו אנשי האוגדה ה־6 האוסטרלית לבנגאזי. עם האיר היום ב־5 בפברואר הגיעה האוגדה המשוריינת הבריטית ה־7 (שהיה בה עתה כוח טנקים של חטיבה אחת) למסוּס אחרי דרך קשה ויגעה. האוגדה היתה מצוּוה לנתק את כביש־החוף. אותו ערב נתקע טור אויב המונה כחמשת־אלפים איש במחסות הכביש בבדה־פוֹם ונכנע מיד. השכם ב־6 בפברואר החלו הטורים העיקריים של האויב להופיע בכביש, וכל היום ניטשו קרבות כבדים עם החבורות הבאות בזו אחר זו, ובכללן מספר ניכּר של טנקים. עם רדת הערב היה האויב במנוסה נואשת, בשורה מסוכסכת של כלי־רכב שארכה כמעט עשרים מיל, חסום מלפנים ומותקף מן האגפים. ב־7 בפברואר שעה קלה אחרי עלות השחר יצא האויב להתקפה סופית בשלושים טנקים. כיון שנכשלה גם זו, נכנע הגנרל בּרגנצוֹלי עם צבאו.

הנה כך התקדם מחנה־הנילוס בתוך חדשיים מהלך חמש־מאות מיל, השמיד חיל־צבא איטלקי המונה יותר מתשע אוגדות, לקח 130,000 שבויים, ולכד 400 טנקים ו־1290 תותחים. כיבוש קירנאיקה היה שלם.

*

חרף הנצחונות האלה כה חמורות ומורכבות היו הבעיות, דיפלומטיות גם צבאיות, המוטלות בכּף במזרח התיכון, והגנרל וייוול היה עמוס כל כך, עד אשר בישיבת ועדת־ההגנה ב־11 בפברואר הוצע לשלוח אליו לקאהיר את שר־החוץ ואת הגנרל דילר, ראש־המטה־הכללי־הקיסרי.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 12 בפברואר 1941

קבל את ברכותי מעומק הלב לנצחון האחרון והנהדר הזה, ולמהירות הבלתי־צפויה בּה נכבשה קירנאיקה. נעניתי לך וציינתי את הגנרלים או’קונור וקריג.

2. ועדת־ההגנה דנה אמש במצב כולו, כולל, ראשית, את המאורעות המשמחים ביותר בשטח האספקה האמריקאית; שנית, את עמדת האיוּם הגובר מצד יפאן ואת האפשרות הברורה שהיא עשויה להתקיפנו בעתיד הקרוב; שלישית, האפשרות הרצינית והקרובה לודאי של נסיון פלישה כאן. על הרקע הכללי הזה עלינו לקבוע את התכניות לים התיכון.

3. די היה לנו בהעמדת אגף בטוח למצרים בטוברוק, ואמרנו לך שאחרי כן תהיה העדיפות ליוון ו/או תורכיה, אלא שאם תוכל ליטול את בנגאזי בנקל ומבלי לפגוע בדרישות האירופיות הרי מה־טוב. אנו שמחים על שהשגת את ההשג הזה שלושה שבועות קודם למועד המשוער, אבל דבר זה איננו משנה, ובעצם אך מאשר הוא, את ההנחייה הקודמת שלנו, לאמור, שהמאמץ העיקרי שלך צריך להיות עכשיו לעזור ליוון ו/או לתורכיה. מתוך כך יוצא מכלל אפשרות כל מאמץ רציני נגד טריפולי, אף כי הפגנות־כוח פחותות־במעלה בכיוון ההוא תהיינה אחיזת־עינים מועילה. לפיכך עליך להתבסס היטב בבנגאזי ולרכז את כל הכוחות הבאים בחשבון בדלתה בתכוּנה להעברה לאירופה.

4. הן יוון הן תורכיה דחו עד כה את ההצעות שלנו ליחידות טכניות, כי לדבריהן יחידות אלו קטנות מכדי לפתור את עיקר הבעיה שלפניהן, אך בולטות הן די עורר התערבות גרמנית. אולם התערבות זו נעשית ודאית וקרובה יותר ויותר מיום ליום, ועשויה היא להתחיל עתה בכל שעה. אם תאמרנה תורכיה ויוגוסלביה לבולגריה שתתקופנה אותה אם לא תצטרף אליהן בהתנגדות להתקדמות גרמנית דרומה, יוכל דבר זה ליצור חומה המצריכה כוחות גרמניים גדולים הרבה יותר מן המצויים עתה בעין ברומניה. אבל אני חושש שהן לא תעשינה זאת, ותחמצנה את סיכוייהן להתנגדות משולבת, כמו שאירע הדבר בארצות־השפלה.

5. ראשית מחשבתנו צריכה להיות נתונה לבעלת־בריתנו יוון, המיטיבה כל כך להילחם כרגע. אם תירמס יוון או תיאלץ לעשות שלום נפרד עם איטליה, ולמסור גם נקודות אסטרטגיות אוויריות וימיות נגדנו לגרמניה, תהיה ההשפעה על תורכיה גרועה מאד. אבל אם בעזרה בריטית תוכל יוון לעצור משך חדשים אחדים את ההתקדמות הגרמנית, ישביחו הסיכויים להתערבותה של תורכיה. לפיכך דומה שעלינו לנסות להגיע למצב שבו נוכל להציע ליוונים להעביר ליוון את החלק הלוחם של הצבא שהגן עד כה על מצרים, ולעבד את כל התכניות לשיגורו ולחיזוקו עד קצה הגבול באנשים ובחומר.

6. אין אנו יודעים מה תגיד יוון על הצעה גדולה מסוג זה. אין אנו יודעים מה האפשרויות שבידה להתנגד לפלישה של כוחות גרמניים מבולגריה. הדעת נותנת שיש להם תכנית להעביר חיילות מאלבניה כדי להחזיק במעברים ובקווי ההגנה שכבר נבנו לאורך הגבול הבולגרי או בקירבתו. ודאי לא יכלו לנצל את שעת־הכושר שלהם באלבניה בלא שיתנו דעתם כלל על הסכנה האיומה הזאת לימינם שהוא ערפם כמעט. אם יש להם תכנית טובה כדאי יהיה לנו לתמוך בה ככל כוחנו ולהילחם בגרמנים ביוון, בתקוה לגרור על ידי כך גם את התורכים גם את היוגוסלבים. עליך להתחיל מיד לשקוד על התכניות ולוחות־הזמנים, וכן גם על תנועות ספנות מוקדמות.

7. אין הכוונה שתדחה [את כיבוש] רודוס, שהוא בעינינו דחוף ביותר.

8. כדי להמציא את האפשרויות הטובות ביותר לתיאום כל הצעדים האפשריים, דיפלומטיים גם צבאיים, נגד הגרמנים בבלקנים, אנו שולחים את שר־החוץ ואת הגנרל דיל אליך לקאהיר. הם ימריאו ב־12 בפברואר, וּודאי יגיעו אליך ב־14 או 15 בפברואר. לאחר שתסקרו את כל המצב בקאהיר ותפעילו את כל הצעדים המוקדמים, בלי ספק תצא אתם לאתונה, ואחרי כן, אם כדאי יהיה הדבר, לאנקרה. התקוה היא שאפשר יהיה להציע, בצורה הטובה ביותר שבגדר האפשר בתוך זמן קצר ביותר, לפחות ארבע אוגדות, כולל אחת משוריינת, וכל כוח אווירי נוסף ששדות־התעופה היווניים מוכנים לקראתו, יחד עם כל התחמושת המצויה בעין.

9. אין אנו יכולים להגיע כאן לכלל דעה באיזה מנמלי יוון עלינו להשתמש או באיזו חזית עלינו לנסות להחזיק או לנסות להשפיע עליהם שיחזיקו בה. בשאלות אלו אפשר להחליט רק במקום עם הפיקוד היווני.

10. במקרה שיתברר כי אי־אפשר להגיע לכלל הסכם טוב עם היוונים ולעבד תכנית צבאית מעשית, הרי עלינו לנסות להציל מן החורבן כמה שאפשר. עלינו להחזיק בכרתים בכל מחיר ולתפוס את כל האיים היווניים המועילים כבסיסי־תעופה. נוכל גם לעיין מחדש בהתקדמות אל טריפולי. אבל אלה יהיו רק פרסי־תנחומים לאחר שנפסיד במירוץ הקלאסי. תמיד תישאר העזרה לתורכיה.

הגנרל וייוול השיב ב־12 בפברואר, והחזיר לי ברכות על ברכותי. מובן שזה זמן־מה היה מעיין בבעיה של העזרה ליוון ותורכיה. הוא קיוה שיוכל להוסיף על האומדן הקודם של עתודות המצויות בעין, בפרט אם תתן לו ממשלת אוסטרליה חופש־פעולה מסוים. הוא דיבר כבר על כך עם מר מנזיס, ראש ממשלת אוסטרליה, שהיה בקאהיר בדרכו ללונדון, ומצא שהוא מוכן מאד להסכים להצעותיו. הוא קידם בברכה את ביקורם של שר־החוץ והגנרל דיל. “נעשה כמיטב יכלתנו”, אמר, “כדי להכשיל את התכניות הגרמניות בבלקנים, אבל היסוסי היוונים והתורכים ומורך־לבם של היוגוסלבים מקשים מאד את משימתנו. בגלל הקשיים בספנוּת ובנמלים בהכרח תהיה הופעתנו מקוטעת במידה ידועה”.

*

אני ניסחתי את ההוראות לשר־החוץ בשליחותו והשגתי להן את אישורו של הקבינט.

12 בפברואר 1941

בעת ביקורו בזירת הים התיכון ייצג שר־החוץ את ממשלת הוד־מלכותו בכל הענינים הדיפלומטיים והצבאיים. כל־אימת שיהיה צורך בדבר ימסור דו"ח לקבינט המלחמתי באמצעות ראש־הממשלה.

2. מטרתו העיקרית תהיה משלוח עזרה מהירה ליוון. למטרה זו יזוֹם כל פעולה שתהיה נחוצה על פי דעתו עם המפקד־הראשי למזרח התיכון, עם ממשלת מצרים, ועם ממשלות יוון, יוגוסלביה ותורכיה. הוא ימסור, כמובן, ידיעות למשרד־החוץ, והוא עצמו יקבל ידיעות מאת משרד־החוץ או ראש־הממשלה על כל השינויים בתכנית או בהשקפה שיחולו מבית.

3. הרמטכל"ק יתן עצה בצד הצבאי, ושר־החוץ ידאג לכך שבמקרה של חילוקי־דעות כלשהם תובאנה גם השקפותיו לפני ממשלת הוד־מלכותו.

4. הנקודות הבאות דורשות תשומת־לב מיוחדת: (א) מהו מיזער חיל־המצב היכול להחזיק בגבול המערבי של לוב ובנגאזי, ואיזה צעדים צריך לנקוט כדי לעשות את בנגאזי בסיס ראשי לחיל־המצב וחיל־התעופה? יש להדגיש בכל לשון של הדגשה את הצורך לחדול מקווי התחבורה היבשתיים בהקדם האפשרי. (ב) המשטר והמדיניות שיש להטיל על קירנאיקה, בהתחשב בשאיפתנו להפריד את האומה האיטלקית מן המשטר של מוסולניי. (ג) הגשמת מיבצע “לסתות” [רודוס] בהקדם האפשרי, כולל, אם יהיה צורך בדבר, הפנית יחידות הקומנדו הנמצאות בקייפטאון [לנחיתה נוכח התנגדות], אולם על־תנאי שלא תיעשה הפעולה למכשול לענין העיקרי. (ד) הקמת הכוח החזק והמצויד ביותר בארגונים אוגדתיים או חטיבתיים שייתכן לשלחו ליוון בהקדם האפשרי בדלתה. (ה) הניצול שיש לנצל את משאבינו כדי לגמור באריטריאה ולשבור את עמדות האיטלקים בחבש. הדבר הראשון הוא דחוף; השני, אף כי רצוי הוא, אסור שיתנגש בענינים ראשונים־במעלה. אולי יהיה צורך להניח להן להרקיב מאליהן. (ו) הציבור הגדול של חיילות, למעלה מ־70,000, העסוק עכשיו בזירת קניה יש לבדקו בחומרה, בפרט במגמה לשחרר את האוגדות של דרום־אפריקה לשירות במצרים. כל שיג־ושיח עם הגנרל סמאטס מוטב שיתנהל באמצעות ראש־הממשלה. אפשר מאד שכדאית תהיה פגישה נוספת בין שר־החוץ והגנרל סמאטס. (ז) שר־החוץ, כאשר יבקר באתונה עם הרמטכל“ק, הגנרל וייוול וקצינים אחרים כלשהם, זכאי בהחלט לנסח עם ממשלת יוון את ההסדר הטוב ביותר שבגדר האפשר בנסיבות הנתונות. בתוך כך ישתדל למסור ידיעות למ. ה. מ. או לקבל את עזרתה ככל האפשר. בשעת חירום עליו לפעול כמיטב הבנתו. (ח) הוא יבוא במגע במישרים עם ממשלות יוגוסלביה ותורכיה, וישלח למשרד־החוץ העתקים מאיגרותיו. המטרה תהיה שתילחמנה שתיהן בעת־ובעונה־אחת או שתעשינה כמיטב יכלתן. לצורך כך עלינו להזמין את הציר בבלגראד או את השגריר בתורכיה להיפגש אתו. הוא יזכור כי אף על פי שמחובתנו הוא להילחם עם יוון, ואם יהיה צורך בדבר – לסבול אתה, הרי בשלב שני האינטרסים של תורכיה חשובים לנו לא־פחות מאלה של יוון. מן הדין שתהיה אפשרות ליישב את דרישות היוונים והתורכים לעזרה באוויר ובתחמושת. (ט) שר־החוץ יגש לבעיה של הבטחת הצורה המעוּלה ביותר של משק מלחמתי בצבאות ובחילות־האוויר של המזרח התיכון לכל הצרכים הנ”ל, וידאג לכך שהיחידות הצבאיות המרובות ורבות־הערך שבזירה ההיא תשתלבנה כולן במערכת מלוכדת ותפעלנה מיד את מלוא משקלן. (י) עליו להדריך את מ. ה. מ. באמצעות ראש־הממשלה בדבר בחירת המפקדים לכל המטרות השונות. בזאת ייועץ בלי ספק בגנרל וייוול, הנהנה ממידת אמון כה רבה מצד מ. ה. מ. חשיבות עליונה נודעת לבחירתו של הגנרל שיפקד ביוון, ומקווים שתיתכן המלצה מוסכמת בנקודה זו. (יא) מרשל־התעופה הראשי לונגמור יידרש להוציא לפועל את משאלותיו והחלטותיו של שר־החוץ בהתאם להקף הכללי של המדיניות המפורשת בזה. אבל גם כאן במקרה של חילוקי־דעות כלשהם יעביר שר־החוץ באמצעות ראש־הממשלה את השקפותיו של מרשל־התעופה הראשי לקבינט המלחמתי. תפקידו של חיל־האוויר במזרח התיכון הוא לספק את מירב המאמץ האווירי ביוון ובתורכיה במידה שהוא מתיישב עם צרכי הפעולות בסודאן ובחבש ועם החזקת בנגאזי. (יב) שר־החוץ ייועץ באדמירל קנינגהם בדבר הפעולות הימיות הנחוצות לכל המטרות הנ“ל, ויבקש מאת מ. ה. מ. כל עזרה נוספת, אם באניות־תובלה אם באניות־מלחמה, שיימצא צורך בה. (יג) הוא יציע למ. ה. מ. ביחס לעיראק, ארץ־ישראל או ערב כל מדיניוּת שתעלה בקנה אחד עם המטרות הנ”ל. יכול הוא לבוא במגע במישרים עם הארצות האלו ועם ממשלת הודו, אם גם לא כמורשה מיופּה־כוח. יש להתמיד במסירת ידיעות למשרד־לעניני־הודו. (יד) הוא ימסור דו"ח על כל המצב בגיברלטר, במלטה, ואם אפשר, בחזירתו, בטאקוראדי. (טו) הקצרה, עליו לאסוף את כל החוטים יחד, ולהציע בתמידות את הפתרונות הטובים ביותר לקשיינו, ולא להירתע מלפעול על דעת עצמו אם הדחיפות גדולה מכדי לפנות למולדת.

*

סבור הייתי שסמאטס צריך לדעת על שליחותו של אידן, וקיויתי שיוכל לבוא בעצמו לקאהיר.

ראש־הממשלה אל הגנרל סמאטס 15 בפברואר 1941

הכיבוש המזורז והמשמח של בנגאזי, קירנאיקה, נותן לנו אגף בטוח למצרים. קיסמאיו טובה גם כן. עלינו לנסות לעזור ליוונים ולדרבן את התורכים להתנגד להתקפה גרמנית באה בכיוון האגאי. אינני יכול לערוב לתוצאות טובות ביבשת אירופה, אבל עלינו לעשות כמיטב ולהציל האיים שנוכל מן החורבן אם יעלו מאמצינו המופלגים ביותר בתוהו. לכן שלחנו לקאהיר את שר־החוץ והרמטכל"ק, שיבקרו אחרי כן באתונה ואנקרה, כדי לתאם חזית חזקה ביותר שבגדר האפשר. מסתבר שיהיו שלושה שבועות במזרח התיכון. נא לשקול אם תוכל להיפּגש אתם. נא להעביר לי באמצעות הנציב־העליון בממלכה־המאוחדת העתקי כל הודעות שתשלח אליהם.

בעת העדרו של מר אידן נטלתי לידי את ניהול משרד־החוץ. היתה זו, כמובן, תוספת מכבידה על עבודתי. אולם מאז נעשיתי ראש־הממשלה הורגלתי ממילא לקרוא את כל המברקים והדו"חות המיוחדים היומיומיים שמן הדרג העליון, ובחליפת מכתבי עם הנשיא רוזוולט ושאר ראשי־ממשלות ניסחתי הרבה מן התשדורות היוצאות החשובות ביותר. פרט למקרים מיוחדים הנחתי את הפגישות עם שגרירים זרים לתת־המזכיר הקבוע, סיר אלכסנדר קאדואגן, ולמר באטלר, תת־המזכיר הפרלמנטרי. כל הפרשה של עניני החוץ והאסטרטגיה המלחמתית נתמזגה לעת הזאת לענין אחד ויחיד, ובו ממילא היה עלי להבין ולתפוס, ובמידת האפשר לעצב את הדברים.

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 20 בפברואר 1941

שמח שהגעת בשלום. עשיתי מאמצים גדולים להעביר אליך את האוגדה ה־50, וסחטתי ספינות נוספות ממיניסטריון הספּנות, עם תרומה נדיבה מצד האדמירליות. נבוך מחמת התשובה. ברור שמפקדת־המזרח־התיכון אינה מקבלת ידיעות מדויקות על הרכּב השיירות… מקווה שתוכל להסדיר זאת. חיוני שפרטים מדויקים על השיירות ומצבות־השדה יהיו ידועים בשני הקצוות. אני מקבל רושם שבמזרח התיכון יש ערבוביה עצומה של חילות־תקן עם הרבה יחידות טקטיות בשלות־למחצה. האוגדה ה־6 הבריטית והאוגדה ה־7 האוסטרלית שתיהן תהיינה פגומות כפי שנראה משך עוד זמן מה. ברר במה נוכל לעשותן יחידות לוחמות יעילות. ודאי אפשרי איזה אילתוּר מקומי בדרך העברה מיחידות אחרות בשלות־למחצה. מצבות אינן קודש־קדשים אם אפשר להשיג תוצאות מעשיות על בסיס אחר. הסיכום האחרון של כוח כולל מן המזרח התיכון מראה על גידול בשיעור 50,000 כמעט בין ה־31 בדצמבר ל־31 בינואר. האין שום יחידות לוחמות יוצאות מתוך התגבורת הזאת? אם היחידות הלוחמות מעטות כל כך לעומת הכוח הכולל, ונוסף על כך התנועה של היחידות המועטות האלו מזירה אחרת ממושכת כל כך ואין כל דרך לשפר את הענינים, הרי עלינו להכיר בגבולות כוחנו לפעול ביבשת, ובאמת יש להוריד את כל העסק של המזרח התיכון לדרגת תחום שני־במעלה.

2. מודאג מפני הבלימה המתפתחת בקרן. אפשר להניח לחבש, אבל קיוינו שאריטריאה תטוהר. נסה להכליל זאת במערך הכוחות האוויריים והאחרים שלך.

3. אל תראו עצמכם קשורים בקיבּולת יוונית אם בלבותיכם אתם מרגישים שתהיה זו רק מכשלה נורבגית שניה. אם אין לעבד תכנית טובה אנא הגידו זאת. אבל לבטח תדעו כמה חשובה תהיה ההצלחה.

באותה עת נשלחו אלי מברקים מאת מר אידן, שנתנו תמונה בהירה מדעותיהם של האנשים במקום, וכללו גם את מסקנות הדיון שנתקיים בקאהיר בין אידן ודילו שלושת המפקדים־הראשיים.

הסכמנו שעלינו לעשות כל מה שביכלתנו כדי להחיש את מלוא העזרה ליוונים בהקדם האפשרי. אם יקבלו היוונים את העזרה שנוכל להציע הרי אנו מאמינים כי יש סיכוי הוגן לעצור את ההתקדמות הגרמנית ולמנוע את הכרעת יוון. אולם צמצום משאבינו, בפרט באוויר, לא יאפשר מתן עזרה לתורכיה באותו זמן אם רצוננו לתמוך ביוון באמת־מידה יעילה.

לאחר הסבירוֹ כי מחמת דלוּת משאבינו האוויריים ספק אם אפשר יהיה לחהזיק בקו שהוא קדומני עד כדי לחפּות על סאלוניקי, הוסיף ואמר:

הגנרל וייוול מציע את המערכים הצבאיים הבאים: בקירנאיקה יהיה חיל־מצב הכולל את האוגדות האוסטרליות המאומנות והמצוידות פחות, חטיבה ממונעת הודית, הנמצאת עכשיו באימונים, וחטיבה משוריינת מוגברת אחת, שהיא כרגע כל מה שנשאר מן האוגדה המשוריינת ה־7. ודאי תזכור שהאוגדה המשוריינת הזאת לא היתה מעולם במלוא הכוח. סיבּוּך נוסף שעליו מודיע המפקד־הראשי בים התיכון הוא שכרגע אין לכלכל את החיילות בבנגאזי בדרך הים בגלל חורבן הנמל. לכן צריכה האספקה לבוא בכביש מטוברוק. האוגדה ה־6 מוקמת והולכת, ותשמש בשביל רודוס. אין להפחית את הכוחות שהוקצו לפעולות באריטריאה עד אם תושלמנה הפעולות שם בהצלחה. מתברר שקרן היא אגוז קשה לפיצוח. לעומת זאת מסכימים שאפשר להפחית את הכוחות בקניה, וניתנו פקודות מוקדמות להחזרת האוגדה של דרום־אפריקה במגמה להעבירה למצרים ברגע שאפשר יהיה להשיג אניות. טרם שוּבי הביתה אני מקווה לשוחח עם סמאטס בענין זה ובענינים אחרים.

לפיכך נמצאים ברשותו של הגנרל וייוול הכוחות הבאים בשביל יוון בעתיד המיידי והקרוב: ראשית, חטיבה משוריינת אחת והאוגדה הניו־זילנדית, שהוגדלה עתה כדי שלוש חטיבות חיל־רגלים, מוכנות להפלגה; אחריהן תבואנה חטיבה פולנית, אוגדה אוסטרלית, חטיבה משוריינת שניה, אם יהיה צורך, וחטיבה אוסטרלית שניה, לפי הסדר הזה. שיגור הכוח הזה יטיל בהכרח עומס שאין־למעלה־ממנו על האפשרויות המינהליות ויצריך אילתוּרים הרבה.

עדיין אין לקבוע מועדים, כי אלה תלויים בדיון עם היוונים ובספּנוּת. האוֹמד הוא שכּדי להעביר את הכוחות הנ"ל יהיה צורך בחמישים־ושלוש אניות לפחות. את אלו אפשר להשיג כמובן רק על ידי עיכוב אניות השיירות המגיעות למזרח התיכון, על כל מה שכרוך בזה. נוספת על הדאגה הנוכחית היא סכנת המוקשים לתעלת סואץ. נעשים צעדים נמרצים כדי לטפל בכך, אבל כל זמן שלא הושלם ארגונם וכל זמן שלא הגיע חומר מן המולדת קיימת תמיד הסכנה שהתעלה תיסגר לתקופה של חמישה עד שבעה ימים.

מסקנתי־אני, שהגנרל דיל והמפקדים־הראשיים מצטרפים אליה, היא שבעתיד הקרוב יש להקדיש את המשאבים בראש־ובראשונה לעזרה בעתיד המיידי ליוונים, הנלחמים ונתונים לאיוּם. הקף העזרה שנוכל לתת אחרי כן ליוונים חייב להיות תלוי בשיעור התגבורות האוויריות שתגענה למזרח התיכון ובבלאי המלחמתי בפעולות באפריקה.

כוונתי הנוכחית היא לספר ליוונים על העזרה שאנו מוכנים לתת להם עכשיו, ולהמריצם לקבלה מלוא מידת המהירות שבה אפשר לשלחה אליהם. אם יסכימו לקבל את העזרה הזאת ולעמוד בכל סיכּון של הסתבכות בפעולות־איבה קרובות עם גרמניה, הרי יש סיכוי הוגן שנוכל להחזיק קו ביוון. אם נפצל עכשיו את משאבינו הקטנים, בפרט באוויר, לא נוכל לתת עזרה יעילה לא ליוון ולא לתורכיה.

המלה “להמריץ”, שהדגשתיה, במברק זה אין לגלות בה פנים שלא־כהלכה. מר אידן התכוון בכך לא לעקרון של קבלת עזרה בריטית על ידי היוונים, אלא למועד קבלתה, אם כך יחליטו.

השיבותי:

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 21 בפברואר 1941

תמיד ראיתי הכרח בדבר שתיפגש עם היוונים לפני אנקרה, שאם לא כן אפשר שתתחייב כלפי אנקרה על דברים שיכבלו את ידיך כלפי היוונים, הנלחמים בפועל־ממש. לכן אני מסכים בהחלט לנוהל שאתה מציע.

ואל הגנרל סמאטס:

21 בפברואר 1941

כמוך גם אני חושש שעמדת הרוסים עירערה את התורכים, ואפשר שהם יסתפקו בשמירה הגונה על הנייטראליות. שלוּחינו בקאהיר חייבים עתה לעיין במצב היווני כולו. אמסור לך ידיעות.

בו ביום שלח מר אידן מברק נוסף מקאהיר:

באשר לצדדים הכלליים של מערכה ביוון, הרי זה מעשה־הימוּר, כמובן, לשלוח כוחות ליבשת אירופה להילחם בגרמנים עכשיו. אין איש יכול לתת ערובה להצלחה, אבל כאשר נדוֹן הענין בלונדון היינו מוכנים להסתכן בכשלון, כי מוטב היה לדעתנו לסבול עם היוונים מאשר לא לעשות שום נסיון לעזרם. זאת ההכרה שבה מחזיקים פה כולנו. יתר על כן, אף כי המערכה היא מפעל נועז, לא נואשנו מתקוה שאולי תצליח עד כדי שתעצור את הגרמנים בטרם יציפו את יוון כולה.

יש לזכור מה־רב הוא המוטל בכּף. אם לא נעזור ליוונים אין שום תקוה לפעולה מצד יוגוסלביה, ואפשר מאד שתישקף סכנה לעתידה של רוסיה. לכן, אם כי אין גם אחד מאתנו יכול לערוב לכך שלא נוצרך לסכן הכל, הרי אנו מאמינים כי יש לעשות את הנסיון הזה לעזור ליוון. אפשר בהחלט, כמובן, כי כאשר נתראה עם היוונים מחר לא ירצו כלל שנבוא.

שוחחנו על שאלת הפיקוד. דיל, וייוול ואני כולנו בדעה אחת שעלינו לבחור דמות שתיהנה מיחס כבוד מצד היוונים ותהיה לה מרוּת על הקצינים היוונים שאתם יהיה עליו לעבוד. כן גם נחוץ לבחור חייל טקטי ממדרגה ראשונה. לפיכך החלטנו כי יש לתת את הפיקוד לוילסון, שאת תפקידו כמושל הצבאי של קירנאיקה יקבל נים, שהוא כרגע המפקד בארץ־ישראל… וילסון מפורסם כאן מאד בציבור בכללותו, כמו גם בין החיילים, ומינויו להנהגת הכוחות ביוון יהיה בגדר ערובה ליוונים שאנו נותנים ממיטב מה שיש לנו.

*

ב־22 בפברואר טס מר אידן, עם הגנרל וייוול, סיר ג’ון דיל וקצינים אחרים, לאתונה, להיועץ במלך יוון וממשלתו. משהגיע מר אידן בערב לשיחות הראשונות עם היוונים הוליכוהו לארמון המלוכה בטאטוֹי. מיד שאלוֹ המלך אם יהיה מוכן לקבל את ראש ממשלתו ביחידות. הוא הסביר למלך שאינו נוטה לעשות זאת, כי רצונו שיתנהלו הדיונים על בסיס צבאי בתכלית. אם נשלח עזרה ליוון יהיה עלינו לעשות זאת מסיבות צבאיות, ואין הוא חפץ ששיקולים מדיניים יתפסו בכך מקום למעלה מן הראוי. אולם המלך עמד על מבוקשו, ואידן ניאוֹת לו. בפגישה קרא לפניו ראש־הממשלה, מר קוֹריזיס, הודעה המוסרת על תוצאות דיוניו של הקבינט היווני בימים האחרונים.

הואיל והודעה זו היא בסיס פעולתנו, אני מביא אותה כאן במלואה.

מר אידן אל ראש־הממשלה 22 בפברואר 1941

בזה תמצית של הצהרה־בכתב שנתן לי ראש־המיניסטרים עם פתיחת ישיבתנו היום:

"רצוני לחזור ולומר בתוקף גמור כי יוון, בתור בעלת־ברית נאמנה, מנוי וגמור אתה להמשיך במלחמה בכל כוחותיה עד לנצחון הסופי. החלטה נחרצה זו אין כוחה יפה לגבי איטליה בלבד, כי היא יפה גם לגבי כל תוקפנות מצד גרמניה.

“2. יש ליוון רק שלוש אוגדות במקדוניה על הגבול הבולגרי. לפיכך מתעוררת בעיה צבאית טהורה, איזה תגבורות יש לשלוח כדי לאַפשר לצבא היווני לעמוד בפני הגרמנים. אף כי יש ידיעות מדויקות פחות או יותר על הכוחות הגרמניים ברומניה ועל הכוחות המגויסים בבולגריה, הנה ממשלת יוון מצדה יודעת עד עתה רק מה העזרה הבריטית שתינתן לה בתוך תקופת חודש ימים. יתר על כן, אין היא יודעת מה הן כוונות תורכיה ויוגוסלביה. במסיבות אלו הרי בואו של הוד־מעלתך למזרח התיכון יהיה לעזר רב ביותר, לא רק לשם הבהרת המצב אלא גם לניצולו לתועלתן המשותפת של בריטניה הגדולה ויוון.”

“3. רצוני לחזור עוד פעם כי, תהיה התוצאה מה שתהיה, בין אם יש תקוה ליוון להדוף את האויב במקדוניה ובין אם אין לה תקוה, הגן תגן על הטריטוריה הלאומית שלה, אף אם תוכל להסתמך רק על כוחותיה שלה”.

ממשלת יוון רצתה שנבין כי החלטתה נתקבלה בטרם תדע אם נוכל לתת לה עזרה או לא. המלך ביקש שיידע זאת מר אידן לפני החל השיחות הצבאיות, וזה היה הבסיס שעליו נתקיימו.

לאחר שיחות צבאיות וישיבות־מטה שארכו כל הלילה ומשך יום המחרת, שלח לנו מר אידן את המברק הבא החשוב ביותר, מתאריך העשרים־וארבעה בחודש:

שר־החוץ אל ראש־הממשלה 24 בפברואר 1941

הסכם הושג היום [ה־23] עם ממשלת יוון בכל הנקודות.

כאשר שאלתי בתום הדיונים אם תקדם ממשלת יוון בברכה את בואם של חיילות בריטיים ליוון במספר ובתנאים שאנו מציעים, הצהיר ראש־המיניסטרים רשמית כי ממשלת יוון מקבלת את הצעתנו מתוך הכרת־טובה ומאשרת את כל ההסדרים המפורטים שהושגו בין שני המטות הכלליים.

2. כשהגענו לכאן היום אחר־הצהרים נפגשנו עם מלך יוון, ראש־המיניסטרים והגנרל פאפאגוס. תיארתי את המצב הבינלאומי כפי שהוא בעינינו ועמדתי בפירוט על המזימות הגרמניות בבלקנים. אחרי כן הסברתי כי המיניסטרים וראשי־המטות בלונדון הגיעו לכלל מסקנה, שהמפקדים־הראשיים כאן מסכימים אתה לגמרי, שעלינו לתת ליוון את מירב העזרה בהקדם האפשרי. אחרי כן מסרנו פרטים על הכוחות שנוכל להעמיד לרשותה של יוון, והסברנו כי זה כל מה שאנו יכולים לעשות ברגע זה. מה נוכל לעשות לעתיד לבוא, דבר זה תלוי בהתפתחות המצב המלחמתי הכללי ובמצב משאבינו. לא אוכל לומר אלא זאת שהחיילות שאנו מציעים מצוידים היטב ומאומנים היטב ולבנו סמוך ובטוח שלא יכזיבו.

3. ראש־המיניסטרים, לאחר שחזר ואישר את החלטתה הנחרצה של יוון להתגונן מפני גרמניה, חזר והביע את חששותיה של ממשלת יוון שעזרה בריטית בלתי־מספקת רק תחיש את ההתקפה הגרמנית, ואמר כי הכרח הוא לקבוע אם הכוחות היווניים המצויים בעין והכוחות שאנו יכולים לספק יהיה בהם משום התנגדות יעילה לגרמנים, אם להביא בחשבון את העמדה המפוקפקת של תורכיה ויוגוסלביה. בטרם תקבל עליה ממשלת יוון התחייבות, ביקש איפוא ראש־המיניסטרים שהמומחים הצבאיים יעיינו במצב לאור ההצעה הבריטית. הבהרתי את המסקנה ההגיונית הנובעת מן העמדה שנקט ראש־המיניסטרים. אם נדחה את הפעולה מחשש שמא נגרה את הגרמנים, הרי בהכרח תהיה פעולה כזאת מאוחרת מדי.

4. מן הדיון שהתפתח אחרי כן בין הגנרל דיל, המפקד־הראשי למזרח התיכון, ומפקד־התעופה מצד אחד, והגנרל פאפאגוס מצד שני, התברר כי נוכח עמדתה המפוקפקת של יוגוסלביה הקו היחיד שייתכן להחזיק בו ואשר יתן שהות להחזרת חיילות מאלבניה יהיה קו שממערב לנהר וארדאר, אולימפּוּס־וריה ־אֶדסה־קיימאקאלאן. אם נוכל להיות בטוחים בתנועותיה של יוגוסלביה ודאי אפשר יהיה להחזיק קו צפוני יותר, משפך הנהר נסטוֹס עד בּלס, קו שיחפּה על סאלוניקי. כל זמן שלא תיכנס יוגוסלביה למערכה, לא יהיה טעם להחזיק קו המחפה על סאלוניקי נוכח חשיפת האגף השמאלי היווני בפני התקפה גרמנית.

אחרי כן תיאר את ההסדרים המפורטים שעליהם הוסכם:

הדיונים נמשכו כעשר שעות, והקיפו את הנקודות העיקריות של שיתוף־הפעולה המדיני והצבאי… כולנו התרשמנו מגילוי־הלב וההגינוּת של הנציגים היווניים בכל הנושאים שנדונו. אני בטוח בהחלט כי אכן נמנו וגמרו להשיב מלחמה עד קצה גבול יכלתם, וכי ממשלת הוד־מלכותו אין לה ברירה אלא לתמוך בהם, ותהיינה מה שתהיינה התוצאות הסופיות. אף שאנו מכירים בסיכונים, שוּמה עלינו לקבלם.

בתשדורת נוספת אמר:

כולנו משוכנעים שבחרנו בדרך הנכונה ומאחר שהשעה האחת־עשרה כבר הגיעה בטוחים היינו כי לא תרצה שנתמהמה ונשלח פנייה מפורטת למולדת.

הסיכונים גדולים, אבל יש סיכוי להצלחה. אנו מקבלים עלינו קשיים שיעמידו תביעות חמורות לפני משאבינו, ביתר־יחוד במה שנוגע למטוסי־קרב…

עם קבלת התשדורות האלו, שנתלוו בהסכמתם של דיל וגם וייוול, הוחלט בישיבת הקבינט לתת אישור מלא להצעות.

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 24 בפברואר 1941

מאחר שראשי־המטות סמכו ידיהם על פעולה בהתאם לקווים המוצעים במברקיך מקאהיר ומאתונה, הבאתי הערב את השאלה כולה לפני הקבינט, בנכחוּתו של מר מנזיס. נתקבלה החלטה פה־אחד ברוח הרצויה לך, אבל מר מנזיס חייב כמובן לטלגרף הביתה. מניח גם שסידרת עם ממשלת ניו־זילנד ביחס לחיילים שלהם. אין צורך לצפות לקשיים מצדדים אלה. לכן, אף כי אין אנו משתעשעים באשליות, כולנו שולחים לך את הפקודה “מלוא המהירות קדימה”.

*

עד כאן לא נקטנו שום צעדים מחוץ לאיסוף העתודה האסטרטגית הגדולה ביותר שבגדר האפשר בדלתה, עיבוד תכניות וניהול הכנות ימיות להעברת חיל־צבא ליוון. אם ישתנה המצב עקב היפּוּך המדיניות היוונית או עקב איזה מאורע אחר, יהיה מצבנו יפה ביותר לטיפּוּל בכך. נעים היה, לאחר היותנו לחוצים כל כך, לגשת לסיוּמן משביע־הרצון של המערכות בחבש, סומאלי ואריטריאה ולהביא כוחות ניכרים ל“עתודת התימרוּן” שלנו במצרים. אף כי אי־אפשר היה לנחש או לחזות מראש לא את כוונות האויב גם לא את תגובותיהם של ידידים ונייטראלים, דומה היה כי כמה וכמה ברירות חשובות נתונות לפנינו. העתיד נשאר עמוק־מחקר, אבל שום אוגדה לא נשלחה עדיין, ובינתיים היינו ממשיכים בהכנות מבלי להוציא אף יום אחד לבטלה.

 

פרק חמישי: כיבוש הקיסרות האיטלקית    🔗

ראשיתה ועלייתה של הקיסרות האיטלקית באפריקה – האסון באדוּוה, 1896 – התנפלות האיטלקים על טריפולי, 1911 – שאפותיו של מוסוליני – ההתפתחות הנפלאה של המושבות האיטלקיות – ביצורים וכוח צבאי עזי־רושם – “הסיכוי היחיד בחמשת אלפים שנה” – תכניתו החדשה של וייוול – פעולות לטיהור סודאן – הגלעין הקשה של קרן – וינגייט מפיח מרד – הקיסר חוזר לחבש – כוחות בלתי־מנוצלים בקניה – סמאטס מצביע על קיסמאיוּ – קנינגהם פוקד לעצור – אנו תובעים פעולה – קיסמאיוּ נכבשת – מערכת־בזק בסומאלי האיטלקית – כל סומאלי הבריטית נכבשת בחזרה – ההתקפה על סומאלי הצרפתית וההסגר על ג’יבּוּטי – דאגתו של הנשיא רוזוולט לאוכלוסיה האזרחית האיטלקית בחבש – המאבק על קרן – שבח לצבא ההודי – הצי האיטלקי מבוֹער מים סוף – הרדיפה אחרי האיטלקים – הקיסר חוזר ונכנס לבירתו – כניעת הדוכס אאוסטה – הסוף בחבש

כשהכריז מוסוליני מלחמה על בריטניה הגדולה ברגע שנפלה צרפת ב־1910 היה לקיסרות האיטלקית באפריקה הצפונית והמזרחית מראה אומר־מלכוּת. ממלכת איטליה היתה חדשה מקרוב־באה בין מדינות־הלאומים באירופה של המאה הי"ט. דל היה כוחה התעשיתי, ומתוך כך גם כוחה הצבאי, אלא שישובה הגדל והולך דחף אותה קדימה, ובתנאים בלתי־נוחים נכנסה למירוץ ההשתלטות על אפריקה. עם פתיחת תעלת־סואץ ב־1869 נישאו עיני האיטלקים יותר ויותר להתפשטות באפריקה. כעבור שש־עשרה שנה כבשו את מאסאוה ומושבת אריטריאה הוקמה רשמית כשטח איטלקי ריבוני. מושבת סומאלי האיטלקית, אשר לה גישה לאוקינוס ההודי, גם היא גדלה מעט־מעט. בין שתי המושבות הראשונות האלו השתרעה ממלכת חבש הקדמונה. כנגד הארץ הפראית הזאת יצא סיניור קריספּי בתנועה האימפריאליסטית של שנות־התשעים ובכך קיוה להשיג לאיטליה את הפרסטיז’ה של מעצמה גדולה בעיניני אירופה. האסון הנורא באדוּוה ב־1896, כאשר הושמד הצבא האיטלקי שפלש לחבש, הביא לידי נפילתו של קריספּי ושם מעצור להרפתקאות האיטלקיות באפריקה.

הפרשה הטראגית הזאת נחרתה עמוק־עמוק בזכרונם של האיטלקים. כשהתקיפו מדינות הבלקנים את תורכיה ב־1911, ערב מלחמת־העולם הראשונה, החרידה הממשלה האיטלקית והבהילה את העולם המתוּן והמיושב של הימים ההם כשזינקה אל טריפולי והחלה בכיבושה. הואיל וצרפת ובריטניה הגדולה מעוניינות היו לקנות את לב איטליה נוכח האיוּם הגרמני המקדיר והולך, והואיל והתורכים נחלו תבוסה בקרבות בבלקנים, היה ביכלתם של האיטלקים לקנות להם אחיזה של ממש בחופה של אפריקה הצפונית. העובדה שאיטליה היתה על הצד המנצח במאבק הגדול הראשון אישרה וקיימה את קנינה בטריפולי וקירנאיקה, אשר, מתוך שהן מעלות זכרונות מימי רומא, כונו עד־מהרה בשם ליבּיה. מרד הסנוּסים נשאר בגדר הפרעה מתמדת לכיבושם התעשיתי של מדבריות ערביים ולישובם על ידי המוני האוכלוסים של איטליה.

כך היה המצב כשעלה מוסוליני לשלטון על הגל הפאשיסטי הגואה נגד הבולשביזם. השנים שבאו אחרי כן חזו בהתפשטותה המתוכננת של איטליה כמעצמה קולוניאלית אפריקאית. השטחים בצפון־אפריקה שועבדו תחת שלטונו הצבאי החמור של הגנרל גרציאני. מרידות דוכּאו בלי רחם; המתיישבים רבּו; המדבר נגאל; נבנו מבצרים ושדות־תעופה; כבישים ומסילות־ברזל פשטו לאורך חוף הים התיכון. מאחרי כל ההשקעות העצומות האלו, שלא היו בלתי־יעילות כל עיקר, טמוּן היה הרצון הלאומי לנקום את מפלתה וחרפתה של אדוּוה. בּכרך הראשון לחיבּורי תיארתי איך התגברו העזתו והחלטתו הנחושה של מוסוליני על התנגדותה ההססנית רכּת־הלב של בריטניה באמצעות חבר־הלאומים ושׂמו לאל את סמכותן של “חמישים אומות בהנהגה אחת”. ראינו גם איזה תפקיד מילאו הסכסוך הזה וכיבושה של חבש בבישולה של המלחמה העולמית השניה.

ביוני 1940, כשהיתה הקיסרות הבריטית, לפי עניות־דעתם של הפאשיסטים, מתנודדת על סף החורבן, וצרפת היתה מוטלת פרקדן כמעט, היתה הקיסרות האיטלקית באפריקה גדולה ורחבת־ידים. לוב, אריטריאה, חבש, סומאלי, נזונות מכספי משלם־המסים האיטלקי, היו שטח עצום שבּו עמלו קרוב לרבע מיליון מתיישבים איטלקים, והחלו לעשות חיל, תחת הגנת יותר מארבע־מאות אלף חיילים איטלקים וילידים. כל הנמלים בים־סוּף ובים התיכון היו מבוצרים. האינטליג’נס הבריטי קיבל בקלוּת־ראש את ההודעות האיטלקיות על מידת חימושם, ומנה אותם במנין של בסיסי־צי ממדרגה גבוהה. אם תפּול הקיסרות הבריטית, דבר שנראה אז בחזקת ודאי בעיני מוסוליני, הרי מצרים, סומאלי הבריטית ומזרח־אפריקה הבריטית, נוסף על נחלותיה הקיימות של איטליה, אכן תהיינה חבל עצום על פני הארץ הנתון לריבּונות איטלקית, חבל אשר לא נראה כמוהו מאז ימות הקיסרים. זה היה הדבר אשר צ’אנו ביש־המזל קרא לו “הסיכוי של אחת לחמשת־אלפים שנה”. חזון מזהיר זה הוא שצפוי היה עתה להיכּרת בחתף.

*

עד לדצמבר 1940 היתה עמידתנו לעומת האיטלקים ברחבי מזרח־אפריקה עמידת־מגן בלבד. ב־2 בדצמבר קיים הגנרל וייוול בקאהיר ועידה שבה קבע קו חדש. עדיין לא התכוון לחדירה מעמיקה של חיילות סדירים לתוך חבש, אך הוא גמר אומר לגרש את האיטלקים, שכבשו ב־4 ביולי 1940 את קאסאלה וגאלאבּאט בסודאן. כיון שתסתיימנה ההתקפות הקטנות האלו, התכוון וייוול בתחילה להחזיר את רוב החיילות לצורך פעולות במזרח התיכון, ולהניח לתנועת הפטריוטים, המטופחת ונזונה על ידי קצינים, כלי־נשק וכספים בריטיים, להקשות מנשוא את מעמדם של האיטלקים בחבש גופה, ובסופו של דבר לחזור ולכבוש את הארץ.

הפעולות לטיהור סודאן החלו בינואר תחת פקודת הגנרל פלאט. שלב הפתיחה הוכתר בהצלחה מהירה. פלאט קיבל את האוגדה ה־5 ההודית־הבריטית, שעליה נוספה בינואר האוגדה ה־4 ההודית־בריטית, מן המדבר המערבי, מקום שמילאה את תפקידה בקרבות עטורי־הנצחון של חודש דצמבר. הכוח הזה נסתייע בשש טייסות מטוסים. שתי אוגדות איטלקיות פינו את קאסאלה ב־19 בינואר תחת האיום של התקפה ולאחר הפצצה מן האוויר. זמן קצר אחרי כן נסוגו גם מגאלאבאט ועזבו את סודאן. רדיפתנו מקאסאלה נמשכה בלי מעצור רציני עד שהגיעה אל עמדת־ההרים החזקה מאד של קרן. בנקודה זו נתבססו שתי אוגדות־המטרופולין של האויב בתקוף והחזיקו בה בעקשנות. כמה התקפות בראשית פברואר לא זכו לשום הצלחה, ופלאט החליט כי על־מנת להכריע עמדה כזאת עליו להשלים עם הדיחויים המינהליים ולהתכונן להסתערות שתוּכן לכל פרטיה ודקדוקיה.

בינתים התקדמה המלאכה בהפחת המרד בחבש. כוח קטן תחת פקודת הבריגדיר סנדפורד, שמנה גדוד סודאני אחד ומספר קצינים ומש"קים בריטיים, שמתוכם היה הקולונל וינגייט עתיד לעשות לו אחרי כן שם גדול, היה גרעינו של המרד. כיון שרבו הצלחותיהם, קיבלו עזרה ממספר גדל והולך של פטריוטים. הקיסר חזר ונכנס לממלכתו ב־20 בינואר, וחלק גדול מגליל גוֹיאם המערבי טוֹהר בהתמדה מן האויב.

*

קוראי הכרך הקודם ודאי יזכרו את מורת־רוחי מן החיילות המרובים שעמדו זמן כה רב בלי ניע בקניה. סמאטס ביקר בקניה בנובמבר 1940 והמריצנו לצאת להתקפה המכוּונת אל הנמל האיטלקי קיסמאיוּ.

הוא טילגרף לי כדברים הבאים:

5 בנובמבר 1940

בקניה ביקרתי ברוב החזיתות ועיינתי בתכניות עם הגנרל קנינגהם ומטהו. גם שם המוראל טוב והמצב הכללי נוח, אבל גם שם תהיה סכנה נגד פנינו מחמת אפס־המעשה הממושך מדי במדבר ועל ידו. המטרה הטובה ביותר לחתור אליה בעתיד הקרוב היא קיסמאיו, שהיא כרגע איום רציני למוֹמבּאסה, בסיסנו החיוני. כיון שתיכּבש קיסמאיוּ ותהיה בידינו לבטח, אפשר יהיה להעביר את החלק הגדול של כוחותינו מאותו שטח מדברי נורא צפונה כדי לאיים על אדיס־אבּבּה. לשם מסע על קיסמאיו זקוק קנינגהם לכוח גדול יותר ממה שעלה במחשבה תחילה, ואני אשלח עוד חטיבת חיל־רגלים מן היוּניון ברגע שתהיינה ספינות ברשותי. יש צורך דוחק במקלעי־ברן נוספים, ותסוּפק תובלה נוספת לצרכי מים ואספקה. נוכח אי־שקט רציני בחבש גופה והתקפה מדרום ומצפון גם יחד, אפשר שיישברו האיטלקים בקיץ, ועל ידי כך ייתכן לשחרר כוחות ניכרים בשביל הזירה החשובה יותר צפונית משם.

דבר זה הפך בתכלית את השקפותי. החטיבה נשלחה מן הכּף, ונמצאתי למד שמתנהלות כל ההכנות להתקדמות בינואר בטרם יתחילו הגשמים. לפיכך נחרדתי למראה המברק הבא:

הגנרל וייוול אל הרמטכל"ק 23 בנובמבר 1940

קנינגהם החליט שאי־אפשר לנהל פעולות נועזות החורף. מציע לנהל שורת פעולות קטנות בקניה הצפונית באמצע דצמבר לערך, ומבקש לצורך כך את שתי החטיבות ממערב־אפריקה…

הנציב־העליון לדרום־אפריקה הודיענו כי הגנרל סמאטס הביע אכזבה על אשר המשלחת נגד קיסמאיוּ, שהוא קיוה כי תתקיים בינואר, נדחית כפי הנראה עד מאי למרות שיגור החטיבה ה־3 של היוּניון. בישיבת ועדת־ההגנה ב־25 בנובמבר 1940 שאלתי מפני מה נדחתה הפעולה המכוּונת נגד קיסמאיוּ עד מאי. סיר ג’ון דיל אמר שהגנרל וייוול הודיע לו במברק שבקרוב יקיים הלז פגישה של מפקדים, כולל את הגנרל קנינגהם, לדיוּן בתכניות לששת החדשים הבאים.

אף אחד מאתנו לא היה מרוצה בכך, והועדה קראה לראשי־המטות לדרוש הסבר שלם לענין מן הגנרל וייוול, ולמסור אחרי כן דו"ח לראש־הממשלה.

שלחתי את המיזכר הבא אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה ואל הרמטכל"ק:

26 בנובמבר 1940

נמצאתי למד שנקבל ממך פירוט שלם של הנימוקים שעתה טוענים כי בגללם נמנעת הפעולה נגד קיסמאיוּ לפני מאי, ושתעשה מאמץ נמרץ שלא להיכּנע לנימוקים האלה. אם יוחלט כי אי־אפשר לעשות מאומה עד מאי, צריכה החטיבה ממערב־אפריקה לצאת עם אניות־התובלה הריקות הראשונות לחוף המערבי, ולהחליף את הגדוד הנמצא עכשיו בפריטאוּן.

ההצעה להחזיק את החטיבה ולא להילחם היא מדכאת ביותר.

בתוצאת הפגישה שכּינס וייוול ב־2 בדצמבר הוחלט להתקיף את האיטלקים בקאסאלה ולהמריץ את המרד בחבש בכל האמצעים האפשריים. אבל הנסיון לכבוש את קיסמאיוּ עתיד היה בכל זאת להידחות עד לאחר גשמי האביב, כלומר עד מאי או יוני.

*

אני הוספתי לקבול על מספרם של החיילים בקניה ועל חוסר־המעש שלהם.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 26 בינואר 1941

מברקך מן העשרים־ואחד בחודש הביאני במבוכה. חשבתי שרצונך לקיים עתודה אסטרטגית גדולה בדלתה, ודבר זה הוא בהתאם להוראות ששלחנו מכאן. ודאי אין שום צורך לשלוח עוד חטיבה דרום־אפריקאית אחת להוסיף על 70.000 החיילים מכל הסוגים הנמצאים עתה למעשה מחוץ לכל פעולה בקניה. ביקשתי את הגנרל סמאטס, והוא הסכים, להשאיר את מגמת פניה של האוגדה החדשה בגדר תלוי־ועומד, כי סבור הייתי שעד שיספיקו לסדר את התובלה וכו' אולי יהיה מוכן לכך שיבואו צפונה להצטרף אל מחנה־הנילוס. איך אתה יכול לדרוש שאעמוד בפני הלחץ העצום על הספּנוּת שלנו, המשפיע על כל מזונותינו ויבוא התחמושת שלנו, על־מנת להוביל עוד אוגדות מן הארץ הזאת למזרח התיכון, בו־בזמן שאתה מתנגד, כמדומה, לקבל אוגדה דרום־אפריקאית, שתוצרך לעבור רק פחות ממחצית המרחק הזה? אני מקווה באמת ששתי האוגדות של דרום־אפריקה הנמצאות עתה בקניה תועברנה בתוך חדשים מספר אל הדלתה, וכי החטיבה של מערב־אפריקה תישלח בחזרה לפריטאוּן, כמובטח. בשום פנים אין להניא את הגנרל סמאטס מן הקו הנועז וההגיוני שלו שעל פיו הוא אומר להעביר בהדרגה כוחות דרום־אפריקאיים לזירה העיקרית.

עקב לחץ חזק מן המולדת החליט וייוול לבסוף לעשות את המאמץ לפני בוא הגשמים. הוא הפיח רוח חיים בפיקוד של קניה, וכעבור זמן לא רב נמסר לנו כי הכוחות של נאירוֹבּי מקווים להוציא לפועל את מיבצע “קנבּוס” (כפי שקראו להתקפה על קיסמאיוּ) בין ה־10 ל־16 בפברואר. היה זה סימן לתנועה של ממש בזירת אפריקה המזרחית. רווח לי מאד כשקיבלתי את מברקו של וייוול מיום 2 בפברואר 1941, שבו אמר:

בקניה אישרתי את ההצעה לנסות לכבוש את קיסמאיוּ באמצע פברואר לערך. לאויב עמדות חזקות ומצב האספקה מגביל את כוחנו, אבל לדעתי יש לנסיון סיכּוי מתקבל־על־הדעת של הצלחה… בכללו של דבר נתתי הוראות גם לפלאט גם לקנינגהם לעשות את מירב המאמץ שבגדר יכלתם נגד אפריקה המזרחית בחדשיים הבאים.

כך השגנו את התנועה קדימה. התוצאות הוכיחו עד כמה הפריזו המפקדים במקום בהערכת הקשיים וכמה צדקנו אנחנו במולדת כשהמרצנום לפעולה מהירה.

חודש פברואר עמד בסימן ראשית התקפתו החזקה של הגנרל קנינגהם. כוח איטלקי, שמנה שש חטיבות ושש קבוצות של שכירי־צבא מקומיים, החזיק בנהר ג’וּבּה, שסמוך לשפכו נמצא הנמל קיסמאיוּ. כנגדם ערך הגנרל קנינגהם ב־10 בפברואר ארבע חטיבות מוגברות. קיסמאיוּ נכבשה ללא התנגדות בארבעה־עשר בחודש. מצפון לנמל, מעבר לנהר, נמצאה עמדת האויב העיקרית בג’ליבּ. זו הותקפה בעשרים־ושנים בחודש משני האגפים ומעורף. הושגה הצלחה ניכּרת. האויב הוּבס כליל, למעלה משלושים־אלף איש נהרגו, נשבו או נפוצו בערבה. מטוסי דרום־אפריקה חיבּלו קשה בכוח האווירי של האויב והוא לא השתתף כלל במערכה. עתה לא נותר עוד דבר שיעכב את ההתקדמות אל מוֹגאדישוּ, נמל־הים הראשי של סומאלי האיטלקית, מרחק מאתים מיל צפונית משם. חילותינו הממונעים נכנסו לנמל בעשרים־וחמישה בחודש ומצאו שם כמויות גדולות של חמרים ואפסניה ולמעלה מארבע־מאות אלף גאלון של דלק יקר. בשדה־התעופה של מוֹגאדישוּ נמצאו עשרים־ואחד מטוסים שנשמדו. הגנרל קנינגהם הסיק בצדק כי אין שום כוחות אויב שיתנגדו לצעדו הבא. היו לו חיילות מספיקים, אף כי האוגדה הדרום־אפריקאית ה־1, להוציא חטיבה אחת, הוחזקה בעתודה לצורך מיבצעים במקומות אחרים. הבעיה היחידה היתה המרחק. הגורמים הקובעים היו התובלה והאספקה. קנינגהם קיבל רשות מן הגנרל וייוול לשים לו למטרתו הבאה את ג’יג’יגה, מהלך לא־פחות מ־740 מיל ממוגאדישו. לאחר מנוחה של שלושה ימים בלבד נתחדשה ההתקדמוּת ב־1 במרס, ולאחר שהתגברו על התנגדות קלה בלבד, ונתקלו בהפרעות מועטות מצד חיל האוויר של האויב, אשר שדות־התעופה שלו היו נתונים להתקפות תכופות, הגיעו חילותינו לג’יג’יגה ב־17 במרס. פעולות נאות היו אלו.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 1 במרס 1941

ברכות לבביות לתוצאה המזהירה של המערכה בסומאלי האיטלקית. הואל למסור לגנרל קנינגהם את תודותיה והערכתה של ממשלת הוד־מלכותו לפעולות הנמרצות, הנועזות והמוצלחות ביותר שניהל בפיקוד על צבאו הנלהב, המאומן היטב והמאורגן היטב. הואל לבקשו למסור את ההודעה הזאת לחילותיו. פרסם כפי שייטב בעיניך.

בודאי תדון עם הגנרל סמאטס בדבר הפעולות הבאות בשבעה בחודש. כידוע לך, תמיד רציתי שהאוגדות של דרום־אפריקה תגענה אל חוף הים התיכון.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 2 במרס 1941

מעריכים מאד את ברכותיך. העברתי את הודעתך לגנרל קנינגהם.

2. קנינגהם מתקדם בכוחות קלים אל פרפר [לערך מאתים מיל מצפון למוֹגאדישוּ ודוֹלוֹ], שישלימו את כיבוש סומאלי האיטלקית. בגלל המצב במה שנוגע לאספקה ותובלה, אין הוא סבור שיוכל לעלות על האראר לפני ה־21 במרס. הוא יבוא לקאהיר ב־7 במרס, ונדון בתכניות ובצעדים העתידים לבוא של אוגדות דרום־אפריקה.

3. כבר נתתי הוראות לעדן לערוך סיורים בברברה במגמה לכבוש את המקום מחדש, אם אפשר.

*

בשלב זה יכלו כוחותינו מעדן להועיל. ארבע הטייסות שהיו לנו שם לא די שמילאו תפקידים בשמי ים־סוּף, אף מסייעות היו מעמדתן המרכזית למערכות קנינגהם ופלאט כאחד על ידי התקפות על בסיס־התעופה של האויב. ב־16 במרס הוֹעלו שנים מגדודינו על החוף בברברה. חטיבת חיל־המצב של האויב נמוגה וברחה, והשאירה בידינו מאתים שבויים. כל סומאלי הבריטית נכבשה עתה חיש בחזרה, ובאמצעות נמל ברברה אפשר היה עכשיו לכלכּל ביתר קלוּת את התקדמותו הנוספת של הגנרל קנינגהם. הוא המשיך בהתקדמותו אל האראר, שנכנעה ב־26 במרס, וב־29 במרס נכנס לדירדאווה. כך הגענו למסילת־הברזל העולה מסומאלי הצרפתית. אילו פתחו לפנינו הצרפתים של ווישי את נמל ג’יבוטי כי אז הקל הדבר עד מאד על האספקה. אולם הדבר הזה לא בא. בדירדאווה אסף הגנרל קנינגהם את כוחותיו לקראת הזינוק הסופי אל אדיס־אבּבּה. משך חודש מרס עבר מהלך שמונה־מאות־וחמישים מיל ממוגאדישו עם האוגדה האפריקאית ה־11 והחטיבה הדרום־אפריקאית ה־1. מאז צליחת הנהר ג’ובּה הרגו חילותיו, שבו או הניסו יותר מחמישים אלף מאנשי האויב, במחיר פחות מחמש־מאות אבידות שנגרמו להם עצמם.

עקב ההצלחות האלו נתעוררו כמה וכמה סיבוכים. הגנרל וייוול חשש כי המדיניות של הסגר קפדני על ג’יבוטי, שבּה צידדו הגנרלים דה־גול ולה־ז’נטיוֹם, רק תגביר את התנגדותה. תחת זאת ביקש להציע העברת חמרים, דוגמת חלב לילדים, בכמות שתספיק למנוע שוֹאה, להרשות לחיילים המבקשים להצטרף לצרפת החפשית לעשות זאת ולהעביר את היתר לאיזו מושבה צרפתית אחרת, ולשאת ולתת על השימוש במסילת־הברזל לשם העברת אספקה לכוחותיו שלו. אבל לא כך גרסנו אנחנו במולדת.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 1 באפריל 1941

לדעתנו עליך לנהוג בנאמנות ככל האפשר על פי הקו שנקבע במברק ראשי־המטות מיום 25 במרס, כפוף לשינויים שייראו לך רצויים אחרי שיחותיך עם הגנרל דה־גול. במיוחד, הפנייה הראשונה אל סומאלי הצרפתית צריכה לבוא מצד שלטונות צרפת־החפשית, ואין כל מקום להיסוסים בהפעלת נשק ההסגר עד קצה הגבול. אל תחשוש לרגישותם של וייגאן וּוישי. אנחנו נדאג לזה מן הקצה שלנו.

2. אני תקוה כי בענין זה ובדוֹמיו תראה אפשרות לעצמך להעריך כראוי את דעות הגנרל דה־גול, אשר ממשלת הוד־מלכותו נתנה לו התחייבויות חגיגיות, הנהנה מתמיכתה המלאה בחינת מנהיגה של תנועת צרפת־החפשית.

*

הנשיא רוזוולט היה חרד לאוכלוסיה האיטלקית האזרחית בחבש.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 4 באפריל 1941

הצעתו של הרוזן ספורצה [בדבר האיטלקים שאינם לוחמים] זכתה כאן לעיון מתוך תשומת־לב מרובּה ביותר. אני מבקשך להבין את הקשיים שלנו. הדוכס אאוסטה מוכן אולי באמת למסור את אדיס־אבּבּה ולעבור להרים כדי להמשיך במלחמה עוד כמה שבועות, או אפילו חדשים, בעודו מניח לנו את כל האחריות לבריאותה ובטחונה של האוכלוסיה האזרחית, המונה הרבה רבבות. אין לנו כל אפשרות למלא תפקיד כזה כל זמן שלא נסתיימו הקרבות המאורגנים. אפילו נמל ג’יבוטי אינו בידינו, מסילת־הברזל מנותקת, כל כלי־תובלה הנמצא ברשותנו מכלכל את חילותינו בהתקדמותם הארוכה. התוצאה תוכל להיות התפוררות מדאיבה, שכּל עמסה יוּטל עלינו, בדומה למחנות־הריכוז במלחמת־הבּוּרים משכבר. ברגע שישים הדוכס קץ לקרבות נאמץ את כל כוחותינו, ואפשר שיהיו סיכויים להצלחה. המשך ההתנגדות האיטלקית בחבש מעכב את שיגור התגבורת שלנו ללוב, ובודאי תראה מה־דחוף נעשה הדבר. אין המדובר רק במתן יתרון צבאי עצום לאויב אלא בקבלת תפקיד אשר לא נעמוד בו.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 30 במאי 1941

כדאי יהיה לכבוש [את ג’יבוטי] בעתיד הקרוב, ואני אשמח אם תשקול מה הכוחות שיהיו נחוצים כדי לשבור את ההתנגדות הצרפתית, ואם ייתכן למצאם מבלי לפגוע בצרכים אחרים. המועד להכות תלוי כמובן במאורעות בסוריה, העשויים להביא לידי קרע עם ווישי, או לעומת זאת לידי שיתוף־פעולה בין הצבא הצרפתי בסוריה לצרפת החפשית. בין כך ובין כך אפשר יהיה לשלב את כיבוש ג’יבוטי. בינתים יש לקיים את ההסגר במיטב הקפדנות, ואתה רשאי לעשות את כל הריכוזים המוקדמים שייראו לך מועילים על גבול ג’יבוטי. בדרך זו אפשר להימנע מקרבות ממש, דבר שיש לשאוף אליו מאד. את הרגע לפעולה אפשר לקבוע רק אגב התייעצות אתנו.

*

בינתים נמשכה המערכה בחבש. קרן השיבה מלחמה בקשי־עורף. אי־אפשר היה לגלול את אגפיה של עמדה זו; רק התקפה חזיתית ישרה היתה אפשרית. לצורך אגירת משאביו למאמץ הזה ופריסת שתי אוגדותיו היה לפלאט רק כביש אחד ויחיד, שהיה גלוי כולו לאויב. מסילת־הברזל הקרובה ביותר היתה בריחוק מאה־וחמישים מיל. לפיכך לא די שנמשכו הכנותיו שבועות אחדים אלא שגם לא היה כל מקום להפתעה. כוחות התעופה, כולל אלה שמעדן, מילאו עתה תפקיד שאין ערוך לו. בשלב הראשון למערכה זו גילו הטייסים האיטלקים מידה ניכרת של יזמה, אבל לאחר שהגיעו האריקיינים לטייסות מטוסי־הקרב הדרום־אפריקאיים הושגה העליונות עד־מהרה. משך שלבי ההכנה לקרב הסופי על קרן הוטרד הצבא האיטלקי בלי חשׂך ביבשה ומן האוויר. עד־מהרה חדל האויב מהפריע לתנועות הצבא, וכאשר החל הקרב סייעה העזרה האווירית במידה רבה לפלס את הדרך להתקדמותנו ולערער את המוראל של האויב. הקרב היה עקשני ועלה לנו במחיר שלושת־אלפים אבידות. אחרי שלושת הימים הראשונים מן ה־15 עד ל־17 במרס, חלה הפוגה לשם היערכוּת מחדש. בעשרים בחודש הודיע הגנרל וייוול במברק שהקרבות היו כבדים. האויב ביצע התקפות־נגד עזות חוזרות ונשנות, ואף כי אבידותיו היו כבדות ביותר והוא זכה להצלחה אחת בלבד, אין כל סימנים לשברון קרוב. נראה היה בעליל שהאיטלקים עושים מאמצים נואשים להציל את המעוז הזה, וחיל־האוויר שלהם היה פעיל. מלונדון נראתה התמונה מאוזנת יותר מדי, ואנחנו עוררנו את השאלה של תגבורת. אכן, בזאת לא היה צורך. ההתקפה נתחדשה ב־25 במרס, וכעבור יומים נשברה ההגנה האיטלקית וקרן נפלה. הרדיפה היתה מהירה. אסמרה נפלה ב־1 באפריל, ומאסאוה, כולל עשרת־אלפים שבויים, נכנעה ב־8 באפריל.

הנצחון בקרן הושג בעיקר על ידי האוגדות ה־4 וה־5 של הודו הבריטית. חלקתי להן את השבח והתהילה הראויים לגבורתם.

ראש־הממשלה אל המשנה־למלך הודו 7 באפריל 1941

הקיסרות כולה נסערה נוכח ההשג של הכוחות ההודיים באריטריאה. פרשת ההתלהבות וההתמדה שבהן העפילו לפסגות התלולות של קרן וכבשוּן לבסוף מזכירה לי מאורעות מן הגבול הצפוני־המערבי מלפני שנים רבות, וכאדם שזכה לשרת בשדה־הקרב עם חיילים הודיים מכל קצוי הינדוסתאן, כמו גם בשם ממשלת הוד־מלכותו, הנני מבקש את הוד־מעלתך למסור להם ולצבא ההודי כולו על הגאוה וההערצה שבּהן עקבנו אחר מפעלות הגבורה שלהם.

הזדרזתי לשלוח לגנרלים קנינגהם ופלאט ולצבאותיהם הגיבורים ברכות מעומק הלב בשמי ובשם ממשלת הוד־מלכותו על “הסיום המהיר הזה שבּא בעתו למערכתכם היגעה והראויה להיזכר”.

סולקו עוד כמה חשבונות. בעת כניסתה למלחמה היה לה לאיטליה כוח של תשע משחתות, שמונה צוללות ומספר כלי־שיט קטנים בים־סוּף. את כל אלה ביערו עתה הצי המלכותי והזרוע האווירית של הצי. ב־11 באפריל היה ביכלתו של הנשיא רוזוולט להכריז כי ים־סוּף ומפרץ עדן אינם עוד “אזורי לחימה” ולפיכך הם פתוחים לאניות אמריקאיות.

שרידי הצבא האיטלקי באריטריאה נסוגו מהלך מאתים־ושלושים מיל דרומה דרך ההרים והתבצרו בעמדה של אמבּה־אלאגי. הגנרל פלאט חש בעקבותיהם. האוגדה ההודית ה־4 ורוּבּן של הטייסות המסייעות כוּונו עתה למצרים, כשלב במאורעות שיתוארו עוד מעט. במה שנותר בידו התקיף פלאט את האויב. הגנרל קנינגהם הגיע ב־6 באפריל לאדיס־אבבה, מקום שהיו שיוּרי חיל־האוויר האיטלקי מוטלים הרוּסים בשדה־התעופה. הוא הטיל את החטיבה הדרום־אפריקאית צפונה דרך דסי, וזו עטה מן העורף על האיטלקים אשר באמבה־אלאגי. עם שנותקה ככה דרך־נסיגתם, ובעוד הגנרל פלאט מתקיפם מן הצפון, פטריוטים מציקים להם, ומן האוויר ממטירים עליהם פצצות ואש מקלעים, לא יכלו האיטלקים להמשיך בהתנגדותם זמן רב. גדוד הסודאנים והיחידות המקומיות של וינגייט, יחד עם הבלתי־סדירים שעברו אל צד הקיסר, הניסו בראשית אפריל שנים־עשר אלף מאנשי האויב בגוֹיאם אל דבּרה־מרקוֹס. מחציתם נלקחו בשבי; היתר נמלטו צפונה אל גוֹנדאר. הקיסר חזר ונכנס לבירתו ב־5 במאי.

*

כשאנו משקיפים לאחור על התפקיד שמילא מוסוליני במשבר האירופי ועל המאורעות שהחלו בהתקפתו על חבש והביאו למלחמה, וכשאנו זוכרים איך קרא תגר בהצלחה על חבר־הלאומים – “חמישים אומות בהנהגה אחת” – רואים אנו באיזו קלוּת יכלו תקיפוּת ומעש לסלק את הסיבּוך הזה מעל התמונה האירופית המקדירה. עתה, בכל־אופן בתוך כל העקות והסכנות סביבנו, עשינו חיל במלאכה. לא בלי התרגשות הנובעת ממחשבות העבר ונסיונותיו היה לאל־ידי למסור את ברכותי להיילה סילאסיה.

המערכה באפריקה המזרחית

ראש־הממשלה אל קיסר חבש 9 במאי 1941

מתוך עונג רב וכללי שמעו האומה והקיסרות הבריטית על חזירת הוד־מלכותך הקיסרית לבירתך באדיס־אבבה. הוד־מלכותך היה הראשון מן השליטים החוקיים שגורשו מכסאם ומארצם על ידי הפושעים הפאשיסטים־הנאצים, ועכשיו הנך הראשון החוזר בנצחון. תודותיו של הוד־מלכותך תימסרנה כיאות למפקדים, לקצינים ולחיילים של הכוחות הבריטיים והקיסריים שסייעו לפטריוטים החבשים בחורבנו הכולל והסופי של שלטון־החמס הצבאי האיטלקי. ממשלת הוד־מלכותו מקווה לתקופה ארוכה של שלום וקידמה בחבש לאחר שימוגרו כוחות הרשע סופית.

הדוכס אאוסטה, אחיין למלך איטליה, היה מושל־כללי באפריקה המזרחית האיטלקית ומשנה־למלך בחבש מאז 1937, ומפקד־ראשי על צבאות איטליה בשטחים האלה מאז 1939. איש אביר ויפה־נימוסים זה, שקיבל קצת מחינוכו באנגליה ונשא לו לאשה נסיכה צרפתיה, לא היה מקובל על מוסוליני. בצדק־מה היה הדוצ’ה סבור שהוא חסר אכזריות וכושר שליטה צבאי. הוא נכנע עם שרידי צבאו ב־17 במאי, וב־1942 מת כשבוי־מלחמה בנאירובּי.

בפעולות מאז ינואר נשבו או הושמדו רוב חיילי האויב, שבתחילה מנו יותר מ־220,000. הרבה אלפי נשארו עדיין במשׂגבי ההרים של חבש.

*

כדאי יהיה לסיים כאן את פרשת חורבן הקיסרות האיטלקית וצבאות איטליה באפריקה המזרחית, ששימשו ליווי למאורעות חמורים יותר ומרובּים כל כך במקומות אחרים. חששותינו הקודמים שעשרים־אלף האוכלוסים האזרחים האיטלקים באדיס־אבבה יישחטו על ידי החבשים לא נתקיימו. צפונית משם נכנעו ב־2 ביולי ארבעת־אלפים וחמש־מאות איטלקים ושכירים מקומיים, שנדחקו על ידי פטריוטים לדבּרה־טאבּור, לכוח בריטי של אסקדרון אחד ופלוגה אחת. חבש הדרומית־המערבית טוהרה על ידי חלק מן האוגדה האפריקאית ה־11 מאדיס־אבבה והאוגדה ה־12 שעלתה צפונה מגבול קניה. עד לשבוע הראשון לחודש יולי טיהרו את כל האזור מארבעים־אלף חיילי אויב, לאחר שורה ארוכה של פעולות וחרף הקשיים המרובים מצד פני השטח ומזג־האוויר. בימות הקיץ באו חילות ילידים תחת פיקוד בלגי מקונגו, מהלך אלפיים מיל על פני אפריקה, כדי להשתתף בשלבים הסופיים, והם עצמם לקחו 15,000 שבויים. נותרה רק גונדאר. אך לעת הזאת באו הגשמים, ובמהלומה הזאת האחרונה צריך היה להמתין עד שיעברו. הרשת החלה להתהדק בשלהי ספטמבר, וכשנסתיימה הפרשה ב־27 בנובמבר נפלו בידינו 11,500 איטלקים, 12,000 חיילים מקומיים וארבעים־ושמונה תותחי־שדה.

כך נסתיים חלומו של מוסוליני על קיסרות אפריקאית שתוּקם מכוח כיבוש ותיוּשב ברוחה של רומא העתיקה.

 

פרק ששי: ההחלטה לעזור ליוון    🔗

עתודה אסטרטגית בדלתה – רגע ההכרעה – חופש הנסיגה שלנו – תקוות לחזית בלקנית – האדמירל קנינגהם על הסיכונים הימיים – מברקי אל הגנרל סמאטס מיום 25 בפברואר – שיחותיו של מר אידן עם התורכים, 28 בפברואר – הערותי עליהן – יוגוסלביה המפתח – הצבא הגרמני נכנס לבולגריה – שינוי מדאיג במצב באתונה – השקפות ראשי־המטות – הרהורי על כך ותשדרתי אל מר אידן, 6 במרס – צערו של שגרירנו באתונה – לעזור ליוון או לנטשה? – תשובה שקולה מאת מר אידן – סמאטס והמפקדים־הראשיים יועצים לנו להמשיך – ישיבת־קבינט קצרה והחלטה סופית, 7 במרס – תגובה מניו־זילנד – ומצד הפולנים – מברקי אל מר אידן מיום 14 במרס – איגרתי אל הנשיא רוזוולט מיום 10 במרס

עד כאן לא התחייבנו על ההרפתקה ביוון, להוציא הכנות מתמידות בקנה־מידה גדול במצרים, ודיונים והסכמים באתונה, כפי שתיארנו. את ההכנות אפשר היה להפסיק בפקודה אחת, ועל־כל־פנים היה איסופה של עתודה אסטרטגית בת ארבע אוגדות בדלתה דבר טוב כשלעצמו. במובנים כה רבים סטו היוונים מתנאי הסכם־אתונה עד שאילו רצינו בכך יכולנו לבקשם לפטור אותנו ממנו. סכנות קרבו־שתו מכל עבר, אבל עד לימים הראשונים של מרס חשתי עצמי בנוח למדי ובן־חורין בעיקרי־הדברים, כש“עתודה של תימרוּן” בידי.

עתה הגיע הרגע בו יש להחליט החלטה שאין לשוב ממנה, אם לשלוח את מחנה־הנילוס ליוון או לא. הצעד החמור הזה היה דרוש לא רק כדי לסייע ליוון בשעת דחקה וענוּתה אלא גם כדי להעמיד נוכח ההתקפה הגרמנית הממשמשת־ובאה חזית בלקנית הכוללת את יוגוסלביה, יוון ותורכיה, חזית שתהיינה לה השפעות שלא נוכל לאמדן על רוסיה הסובייטית. השפעות אלו ודאי יכלו להיות חשובות ביותר אילו תפסו המנהיגים הסובייטיים את הצפוי להם. לא מה שנוכל אנו עצמנו לשלוח הוא אשר יכריע בשאלה הבלקנית. תקותנו המצומצמת היתה לעורר ולארגן פעולה מאוחדת. אם להנף ידנו תפעלנה יוגוסלביה, יוון ותורכיה, כולן יחדיו, נדמה היה לנו שאולי יניח היטלר לבלקנים לפי־שעה או שיסתבך שם כל־כך עם כוחותינו המשולבים עד שתיוצר חזית ראשונה־במעלה בזירה ההיא. אז לא ידענו שכבר העמיק בהכנותיו לפלישתו הענקית לרוסיה. אילו ידענו זאת כי אז בטחנו יותר בהחלת המדיניות שלנו; או אז היינו רואים שהוא מסתכן בנפילה בין שני כסאות, ועל־נקלה עשוי הוא לסכן את הקיבּולת העליונה שלו בעבור פעולה מוקדמת בבלקנים. זה הדבר שאירע למעשה, אבל בזמנו נבצר מאתנו לדעת זאת. אולי יהיו שיחשבו כי פעלנו נכונה: על־כל־פנים היטבנו לפעול יותר מכפי שידענו. מטרתנו היתה להפיח רוח ביוגוסלביה, יוון ותורכיה ולצרפן יחד. חובתנו היתה לסייע ככל האפשר ליוונים. לכל הצרכים האלה נמצאו ארבע האוגדות שלנו בדלתה במקום טוב.

*

ב־4 במרס הוציא האדמירל קנינגהם כל ספק מלבנו באשר לסיכונים הניכּרים הצפויים לצי בים התיכון בהעברת הצבא וחיל־האוויר־המלכותי ליוון. פירושה של העברה זו הוא שיירות מתמידות של חיילים, אפסניה וכלי רכב משך החדשים הבאים. בפרט צריך יהיה לייגע עד מאד את המשחתות, ומשך עוד זמן־מה יהיו מטוסי־הקרב וההגנה נ.מ. במצב של חולשה. אם יפתחו הגרמנים בהתקפה אווירית מבולגריה הרי עלינו לצפות לאבידות בשיירות הן בים הן בנמלי ההורדה שלהן. כן גם לא נוכל להוציא מכלל חשבון פעולה על־מימית מצד הצי האיטלקי. אניות־המערכה שלנו, שבסיסן במפרץ סוּדה שבכרתים, תוכלנה לקדם את פני הרעה הזאת, אבל רק אגב החלשת ליווי־המשחתות לשיירות ותוך כדי מניעת כל הגנה למעשה מקו האספקה לקירנאיקה. כל זה מצדו שוב יגביר את הלחץ על מלטה. פגיעוּתה של תעלת סואץ לגבי מוקשים מגנטיים ואקוּסטיים נתנה מקום לדאגה דווקה ברגע שהחלו התנועות הגדולות האלו של צבא ושיירות. את כל תכניות ההתקפה, כולל הפעולות המשולבות נגד רודוס, יש לדחות, אמר האדמירל. משאבּיו יאומצו עד קצה הגבול, אבל הוא היה משוכנע שמדיניותנו צודקת וכי יש לקבל את הסיכונים. דחיית הפעולה נגד רודוס היתה אכזבה רצינית לכולנו. הכרנו בחשיבותה הראשונה־במעלה. רודוס, וכן גם סקרפּנטוֹ, שבּהן שדות־תעופה יקרי־ערך הקרובים כל כך לכרתים, היו עמדות־מפתח. בשנים שלאחר כך עשינו לא פעם תכניות להסתער על רודוס. מעולם לא יכולנו לשלבן במהלכם העיקרי של המאורעות.

*

עתה נודע לי שהגנרל סמאטס יוצא לקאהיר על פי בקשתו הנמרצה של מר אידן, ואני טילגרפתי אליו:

28 בפברואר 1941

אני שמח כל כך על שאתה יוצא להיפגש עם אידן ודיל. קיבלנו החלטה חמורה ורצופת־סכנות לסייע ליוונים ולנסות להקים חזית בלקנית. אני מצפה לקבל את דעותיך האישיות על כך אחרי פגישתכם. בגלל ההחלטה הזאת נחוץ ביותר להביא תגבורת למצרים ולוב, ואני תקוה שתסכים עם וייוול ודיל להחיש את “אקנתוס” [האוגדה ה־1 של דרום־אפריקה] אל הים התיכון בהקדם האפשרי, ותשאל אותי על קשיי הספּנות, שגדולים הם. לענינינו מסייעות ההצלחות המהירות שהושגו באפריקה המזרחית. רק לפני שבועות מספר אמרו לנו שאינם יכולים לעלות על קיסמאיוּ לפני מאי. עכשיו מוגאדישו והשטח כולו בידינו.

*

הדו"ח של מר אידן על שיחותיו עם התורכים לא היה מעודד. הם היטיבו להבין את קשייהם לא־פחות מאתנו, אבל בדומה ליוונים ברי היה להם שהכוחות שאנו יכולים להציע לא יספיקו לחולל שינוי אמיתי בקרב של ממש.

מר אידן אל ראש הממשלה 28 בפברואר 1941

הרמטכל"ק ואני שוחחנו הבוקר על בסיס ידידותי וגלוי־לב ביותר עם ראש־המיניסטרים, שר־החוץ והמרשל צ’אקמאק.

החלטתנו לשלוח ליוון את מיטב העזרה בהקדם האפשרי נתקבלה יפה. הם חזרו על החלטתה הנחושה של תורכיה להילחם אם תותקף על ידי גרמניה, ולדבריהם משוכנעים הם כי התקפה גרמנית על יוון פירושה שתורה של תורכיה יבוא אחרי כן. אבל הואיל וכרגע אין לחילותיה של תורכיה שום כוח תוקפני סבורים הם כי ייטיב הדבר לענין המשותף אם תישאר תורכיה מחוץ למלחמה עד שתמלא את החסר ואפשר יהיה להעסיקה בצורה היעילה ביותר.

אם יותקפו, בטוחים התורכים שיוכלו לעצור בגרמנים זמן־מה, הגם שיקווּ שנוכל לבוא מיד לעזרתם… הם הביעו את נכונותם לתאם פעולה עם הממשלה היוגוסלבית, אלא שממנה קיבלו עד כה רק תשובה של התחמקות על הפנייה שפנו [אליה] על פי בקשתנו. הללו חוששים פן יתקיפום הרוסים אם תסתבך תורכיה במלחמה עם גרמניה.

סיכוּמם של הדיונים האלה הוא שתורכיה מתחייבת על כל פנים להיכנס למלחמה בשלב מסוים. היא תעשה זאת כמובן מיד ברגע שתותקף. אבל אם יתנו לה הגרמנים שהות לחדש את ציודה תנצל את הזמן הזה, ואחרי כן תאסור מלחמה ברגע היפה לענין המשותף, כשיוכל משקלה להביא תועלת של ממש.

על זאת השיבותי:

ראש־הממשלה אל מר אידן, אתונה 1 במרס 1941

הצעד הגרמני הברור הוא להציף את בולגריה, אחרי כן להטיל אימה על תורכיה באיום של התקפות־אוויר, להוציא את יוון בכוח מן המלחמה, ואחר כך לפנות אל יוגוסלביה ולאלצה לציית; אחרי כן יוכלו להתקיף את תורכיה או לא להתקיפה, כפי הנוח להם.

פנייתך העיקרית צריכה לבוא עתה אל יוגוסלביה. צעד פתאומי דרומה מצד יוגוסלביה יביא לידי מפלה איטלקית ממדרגה ראשונה, שאולי תהיה לה השפעה מכרעת על כל המצב בבלקנים.⁹ אם באותו רגע תכריז תורכיה מלחמה לא יוכל האויב לאסוף כוחות מספיקים משך חדשים רבים, תקופה אשר בה יגדל כוחנו האווירי. אני מוכן בהחלט לקבל סיכון רציני אם יש סיכוי מתקבל־על־הדעת להצלחה, על כל פנים למשך חדשים מספר, ויש להמשיך בכל ההכנות במלוא המהירות. אבל רוצה הייתי שתנהל את הענינים ביוון בצורה כזאת שאם אגב שיקול סופי של כל הגורמים, כולל האפשרויות ברודוס, תהיה סבור שאין אפילו מידה מתקבלת־על־הדעת של תקוה, עדיין יישאר בידך הכוח לשחרר את היוונים מכל הסכם ולשחרר באותה עת גם אותנו. נראה בעליל כי רק ימים אחדים נותרו לך ולנו להחליט סופית. בינתים צריך הכל להתנהל בהתאם למה שנקבע.

*

כאן עלינו לתאר את מאמצינו להזהיר את ממשלת יוגוסלביה. כל הגנתה של סאלוניקי היתה תלויה בכניסתם למלחמה, והכרח חיוני היה בדבר לדעת מה יעשו. ב־2 במרס נפגש מר קמבּל, שגרירנו בבלגראד, עם מר אידן באתונה. הוא אמר שהיוגוסלבים מפחדים מפני גרמניה וקשיים פוליטיים מפריעים להם מבית. אולם יש סיכוי לכך שאם יידעו את תכניותינו לעזור ליוון אולי יהיו מוכנים לעזור. מר אידן והיוונים חששו פן ייודע הדבר לאויב. בחמישה לחודש שלח שר־החוץ את מר קמבל בחזרה לבלגראד ובידו מכתב סודי אל העוצר. במכתב זה צייר את גורלה של יוגוסלביה בידי הגרמנים, ואמר כי יוון ותורכיה מתכוונות להשיב מלחמה אם תותקפנה. במקרה כזה חייבת יוגוסלביה להצטרף אלינו. בעל־פה נמסר לעוצר כי הבריטים החליטו לסייע ליוון בכוחות יבשה ואוויר בעצמה האפשרית ובמהירות האפשרית, וכי אם אפשר יהיה לשלוח קצין־מטה יוגוסלבי לאתונה נשתף אותו בדיונינו. ההגנה על סאלוניקי תהיה תלויה בעמדתה של יוגוסלביה. אם תיכנע לגרמנים, תהיינה התוצאות ברורות מאליהן. תחת זאת מפגיעים בה שתצטרף אלינו ויהיה לה מחנה בריטי שיילחם לצדה. אנחנו נעשה מאמץ נמרץ ביוון, ויש לנו סיכוי נאה להחזיק קו.

*

ב־1 במרס החל הצבא הגרמני להיכנס לבולגריה. הצבא הבולגרי גוּיס ותפס עמדות לאורך הגבול היווני. התנועה הכללית של הכוחות הגרמניים דרומה נסתייעה בכל המובנים על ידי הבולגרים. למחרת היום חזרו מר אידן והגנרל דיל מאנקרה ליוון והשיחות הצבאיות נתחדשו. כתוצאה משיחות אלו שלח מר אידן מברק רציני מאד.

מר אידן והרמטכל"ק אל ראש־הממשלה 5 במרס 1941

בבואנו לכאן מצאנו שינוי מדאיג במצב ואווירה השונה לגמרי מזו ששררה בשעת ביקורנו האחרון.

2. הגנרל פאפאגוס טען בפעם האחרונה בתוקף שנסיגת כל החיילות במקדוניה אל קו אֶליאַכמוֹן היא הפתרון הצבאי ההגיוני היחיד. שיערנו שנסיגה זו אל קו אליאכמון כבר החלה. תחת זאת התברר לנו שבעצם לא החלה שום תנועה, ופאפאגוס טוען כי הוסכם שההחלטה שנתקבלה בפגישתנו האחרונה תלויה בקבלת תשובה ביחס לעמדתה של יוגוסלביה…

3. עתה אומר פאפאגוס להחזיק בקו הביצורים סמוך לגבול המקדוני בכוח של ארבע אוגדות, אף כי אינו סבור שתוכלנה להחזיק מעמד זמן רב, וכן פשוט להישאר במקום שהוא נמצא שם בחזית האלבנית. בעינינו היתה זאת הודאה ביאוש, כפי שהודה הוא עצמו למעשה.

4. הוא הציע שהחיילות הבריטיים יועברו עם בואם למקוּטעים אל קו החזית במקדוניה, אף כי ספק רב אם יספיקו להגיע מבעוד מועד. מובן שסירבנו לקבל את ההצעה הזאת, השונה כל־כך מן התנאים שעל פיהם הסכמנו לשלוח את כוחותינו. טילגרפנו למפקד־הראשי במזרח התיכון לבוא לאתונה לשם דיונים. הוא הגיע ב־3 במרס, ומאז מתנהלים הדיונים ממש בלי הפסק. הואיל ועמדתו של פאפאגוס לא היתה נוחה היה עלינו לגייס את עזרתו של המלך, שכל עת הדיונים המלאים מאד שנתנהלו אחרי כן היה שלוו, עז־החלטה ורב־עזר.

5. לבסוף הציעו לנו שלוש אוגדות יווניות…

6. הנה כך הועמדנו בפני הברירות הבאות: (א) לקבל את תכניתו של פאפאגוס, שהוא חזר אליה שוב ושוב, שננסה להרעיף את כוחותינו מעט־מעט עד לחזית המקדונית. (ב) לקבל שלוש האוגדות היווניות שהוצעו בשביל קו אליאכמון, השקולות לערך כנגד ששה־עשר עד עשרים־ושלושה גדודים, במקום השלושים־וחמישה שציפינו להם בעקבות ביקורנו הקודם ולארגן את הריכוז שלנו מאחריהן. (ג) להסתלק מהצעת העזרה הצבאית שלנו מכל וכל.

7. הסכמנו בינינו כי דרך (א) תוכל להביא רק לידי היסוסים צבאיים, ואילו דרך (ג) נראית הרת־שואה באותה מידה…

8. לפיכך הסכמנו, לאחר אי־אלה פקפוקים, לפתרון (ב), אבל בתנאי שהפיקוד והארגון של כל קו אליאכמון יינתנו בידי הגנרל וילסון כאשר אך יוכל לקבלם לידיו. על כך הוסכם.

9. בעיני יועצינו הצבאיים אין זה כלל סיכוי חסר־תקוה לעצור ולהחזיק את ההתקדמות הגרמנית בקו הזה, שהוא חזק מטבעו, ומבואותיו מעטים. במקרה הגרוע ביותר אפשר יהיה תמיד לבצע נסיגה תוך כדי לחימה מן הקו הזה בתוך שטח המתאים להפליא לקרב־מאסף…

14. כולנו בטוחים שהגענו במצב קשה מאד לידי החלטה נכונה. היומים האלה היו דאוּגים במידה שאין לתארה, אבל עתה משנתקבלה ההחלטה חל שיפור באווירה הכללית בצד היווני. העובדה נשארת בעינה שכוחותינו, כולל יחידות מן הדומיניונים, יהיו עסוקים בפעולה הרצופה סכנות יותר מכפי שנראה הדבר לפני שבוע ימים. בלי ספק תחליט על כל פּנייה שיש לפנות אל ממשלות הדומיניונים…

*

שינוי ניכּר חל עתה בהשקפותינו בלונדון. ראשי־המטות תיארו את הגורמים השונים המתפתחים לרעת המדיניות הבלקנית שלנו, ובפרט כנגד שיגור צבא ליוון. הם הטעימו תחילה את השינויים העיקריים במצב: דכאון רוחו של המפקד־הראשי היווני; העובדה שהיוונים לא קיימו את ההתחייבות שקיבלו עליהם שנים־עשר יום קודם לכן להסיג את חילותיהם אל הקו שבו יהיה עלינו להחזיק אם לא תיכנס יוגוסלביה למלחמה; העובדה ששלושים־וחמישה גדודים יוונים אמוּרים היו לעזור לנו להחזיק בקו הזה, ואילו עתה יהיו לכל היותר רק עשרים־ושלושה, שכולם הורכבו זה מקרוב, שלא נוּסו בקרבות והם סובלים מחסור בארטילריה. נוסף על כך היתה הסברה שהיוונים יוכלו להסיג כמה אוגדות מן החזית האלבנית שלהם. “עכשיו אומר הגנרל פאפאגוס שאין לעשות זאת, הואיל והם תשושי־כוח ועומדים מעטים נגד רבים”.

אחרי כן נגעו ראשי־המטות בקשיינו־אנו והטעימו כי תמיד סברו שרודוס תיכבש לפני המעבר ליוון, או בעת־ובעונה־אחת אתו; תחת זאת נתברר עתה שהדבר לא ייתכן לפני תום המעבר. פירוש הדבר יהיה כי תחת שנוכל לרכז את כוחות האוויר שלנו נגד ההתקדמות הגרמנית יהיה עלינו עתה לנהל פעולות אוויריות “ניכּרות” נגד רודוס כדי להגן על קווי־התחבורה שלנו ליוון. אחרון־אחרון, תעלת סואץ חסומה כרגע לגמרי במוקשים, ואין לצפות לפינויה עד ל־11 במרס. מחצית האניות המובילות כלי־רכב נמצאות עכשיו מצפון לתעלה, וכל האניות המוליכות צבא נמצאות מדרום לה. יתר על כן, השעה דוחקת יותר ויותר. לפי הערכתם של ראשי־המטות יוכלו הגרמנים לרכז שתי אוגדות בקו אליאכמון עד ל־15 במרס ועוד שלוש עד לעשרים־ושנים בחודש. אחת מאלו תהיה משוריינת. מתוך ההנחה שהיוונים יוכלו לעכבן לפני הקו הזה משך זמן קצר בלבד, הרי מיטב מה שאנו יכולים לקוות לו הוא להעמיד חטיבה אחת משוריינת וחטיבה אחת ניו־זילנדית נגד שתי האוגדות הגרמניות הראשונות.

“סיכּוניה של הקיבּוֹלת”, סיכמו ואמרו, “גדלו במידה ניכרת”. אף על פי כן סבורים היו שעדיין אינם יכולים לערער על חות־הדעת הצבאית של האנשים במקום, אשר לדבריהם אין המצב חסר תקוה כל עיקר.

*

לאחר שישבתי במוצאי יום־הראשון בצ’קרס ביחידוּת והגיתי בתזכירים של ראשי־המטות ובמגמת הדיונים בקבינט המלחמתי אותו בוקר שלחתי את התשדורת הבאה אל מר אידן, שהמריא עתה מאתונה לקאהיר. אין ספק כי בכך נשמעה נעימה חדשה מצדי. אבל אני מקבל עלי את מלוא האחריות להחלטה הסופית, כי מובטח אני שיכולתי למנוע את הדבר כולו אילו שוכנעתי. קל הרבה יותר למנוע מאשר לעשות.

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 6 במרס 1941

אכן, המצב השתנה לרעה. ראשי־המטות העלו חוות־דעת רציניות, שתבואנה בתשדורת הבאה. העובדה שפאפאגוס לא פעל כפי שהוסכם אתך ב־22 בפברואר, הקושי הברור בחילוץ צבאו ממגע באלבניה, ולוח־הזמנים של תנועותינו האפשריות שהמציא וייוול, יחד עם שאר גורמים שליליים שמנו ראשי־המטות – למשל, דיחוי רודוס וחסימת התעלה – כל אלה מקשים על הקבינט להאמין שיש בידנו עתה למנוע את גורלה של יוון אלא אם כן תיכנס תורכיה ו/או יוגוסלביה, דבר הנראה בלתי־מסתבר ביותר. עשינו כמיטב יכלתנו לקדם את החזית הבלקנית נגד גרמניה. עלינו להיזהר שלא להמריץ את יוון להיכנס בניגוד למיטב שיקול־דעתה להתנגדות חסרת־תקוה לבדה שעה שבידינו רק קומץ חיילות היכולים להגיע למקום המעשה מבעוד זמן. סיבּוכם של חיילות ניו־זילנדיים ואוסטרליים בקיבּוֹלת אשר, כדבריך, נעשתה רצופת־סכנות עוד יותר, מעורר שאלות קיסריות חמורות. אנו מחויבים להביא לפני ממשלות הדומיניונים את ההערכה שלך ושל ראשי־המטות. לא אוכל להינבא על הסכמתן לפעולה. אין אנו רואים כל יסוד לצפות להצלחה, פרט לזה שאנו מחשיבים מאד, כמובן, את דעותיהם של דיל וּוייוול.

עלינו לשחרר היוונים מן ההרגשה שהם מחויבים לדחות אולטימטום גרמני. אם הם עצמם יחליטו להילחם, מוכרחים אנו להשתתף עד גבול ידוע במבחן שלהם. אבל מסתבר שהתקדמות גרמנית מהירה תמנע הפעלת כוחות בריטיים קיסריים ניכרים.

איבוד יוון והבלקנים איננו כלל בגדר אסון גדול בשבילנו, בתנאי שתורכיה תוסיף לשמור על נייטראליות כנה. נוכל לכבוש את רודוס ולעיין בתכניות ל“אינפלאקס” [פלישה לסיציליה] או לטריפולי. מהרבה צדדים אומרים לנו שהדיפתנו המשפּילה מיוון תזיק לנו בספרד ובווישי יותר מעצם העובדה של הויתור על הבלקנים, אשר מעולם לא היינו עשויים למנעו בכוחותינו הזעומים בלבד.

אני שולח לך את הדבר הזה כדי להכשיר את רוחך לדבר אשר, בהעדר עובדות השונות מאלו הנמצאות עכשיו לפנינו, יתבטא מן־הסתם בהחלטת הקבינט מחר.

במצורף לזה היתה חות־הדעת החמוּרה של ראשי־המטות שתמציתה נמסרה למעלה.

*

אך קרא סיר מייקל פאליירט באתונה את מברק האזהרה שלי מיד נמלא צער ויגון וטילגרף כדברים הבאים אל שר־החוץ, שהגיע עתה לקאהיר:

6 במרס 1941

עתה־זה קראתי את איגרת ראש־הממשלה אליך. אין אני צריך להטעים לפניך איזו השפּעה תהיה לדבר אם נחזור בנו עתה מן ההסכם שלמעשה נחתם בין ראש־המטה־הכללי־הקיסרי למפקד־הראשי היווני וההולך ומוגשם פה עכשיו על ידי הגנרל וילסון עצמו. כיצד נוכל להפקיר את מלך יוון לאחר ההבטחות שנתנו לו המפקד־הראשי וראש־המטה־הכללי־הקיסרי באשר לסיכויים המתקבלים־על־הדעת להצלחה? נדמה לי שממש אין להעלות זאת במחשבה. היוונים והעולם בכללותו יעמידונו אל עמוד־הקלון על שאנו חוזרים בנו מהבטחותינו.

2. אין כל שאלה של “שחרור היוונים מן ההרגשה שהם מחויבים לדחות את האולטימטום”. הם החליטו להילחם בגרמניה לבדם, אם יהיה הכרח בכך. השאלה היא אם נעזור להם או נפקירם.

ושוב אל מר אידן בהמשך אותו יום:

מלך יוון דיבר היום אל הנספח־לתעופה מתוך הערכה עמוקה לביקורך ובהחלטה נחרצה להגשים תכנית הפעולה המוסכמת נגד התקפה גרמנית. לבו סמוך ובטוח בסיכויי ההצלחה, וברי לו כי הגנרל פאפאגוס וממשלתו שותפים לאמונתו. הוא הדגיש מה־גדולה חשיבותה של מהירות, ובפרט של כוחות תעופה מספיקים כאן, לשבירת ההתקפה האווירית הגרמנית, שהיא שלב הפתיחה הרגיל בהתקפותיהם. אם ינחלו הגרמנים מלכתחילה מפלה באוויר יסייע הדבר יותר מכל זולתו לשים קץ למיתוס של גרמניה בלתי־מנוצחת ולהחדיר בארץ כולה אותה ביטחה שהוא חש בסיכויים להצלחה. אני עצמי עדיין לא ראיתיו מאז צאתך.

ושוב אחרי כן:

לגנרל וילסון היתה הבוקר שיחה משביעת־רצון ביותר עם הגנרל פאפאגוס. השיפּור הניכר בעמדתו של הלז עודדו עד מאד. הוא מצא שהאיש מוכן ביותר לעזור ומעוניין לשתף פעולה בכל הדרכים האפשריות.

ראש־הממשלה אל מר אידן (קאהיר) 6 במרס 1941

הקבינט המלחמתי אינו מקבל החלטה עד שנקבל את תשובתך.

מר אידן אל ראש־הממשלה 6 במרס 1941

ראש־המטה־הכללי־הקיסרי ואני, מתוך התייעצות עם שלושת המפקדים־הראשיים, חזרנו ובדקנו את השאלה היום אחר־הצהרים. הסכמנו פה־אחד שעל אף ההתחייבויות החמורות והסכנות הרציניות הכרוכות בדבר בלי ספק, בפרט נוכח משאבּינו המצומצמים בצי ובתעופה, נתקבלה באתונה ההחלטה הנכונה. מברקיו של פאליירט לקאהיר מראים על המצב מנקודת־הראות היוונית.

2. דברים אלה באים רק לרמז לך על מהלך מחשבותינו בעוד אנו ממתינים להשקפתו של הקבינט.

ואחרי כן:

מר אידן אל ראש־הממשלה 6 במרס 1941

היה לנו הערב דיון נוסף עם הגנרל סמאטס והמפקדים־הראשיים, והערכה מפורטת נוספת תבוא מחר בבוקר.

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 7 במרס 1941

אביא היום לפני הקבינט את תשובתך השקולה והמחושבת. בינתים יש להמשיך במלוא המהירות בכל ההכנות והתנועות.

2. התרשמתי מאד מן העמדה האיתנה שלך ושל יועציך הצבאיים, דיל, וייוול, ומן־הסתם וילסון, על מעלותיה הכלליות של התכנית, לאחר השגת ידיעה שלמה במצב המקומי והטכני ונוכח התזכיר מאת ועדת־ראשי־המטות.

3. שתים הן הנקודות המכריעות. ראשית, אל לנו לקבל על שכמנו את האחריות ולהמריץ היוונים בניגוד למיטב שיקול־דעתם לעמידה בקרב חסר־תקוה שיביא על ארצם חורבן מהיר וקרוב לודאי. ואולם אם, מדעתם מה־מועט הוא שנוכל לשלוח במועדים מסוימים, יגמרו אומר להילחם עד מוות, או אז ברור שחובה עלינו, כפי שכבר אמרתי, להשתתף עמהם במבחן. אין לומר, ולפי מה שאתה מראה גם אי־אפשר לומר, שבהיות עמנו כה מעט לתתו, גררנו אותם בשידולי־יתר. מתוך עמדתך ומברקיך מאתונה אני מניח שבנקודה זו אתה בטוח.

4. נקודה שניה. במקרה הרי רוב החיילות שיוקדשו לחובה הקדושה הזאת הם האוגדה הניו־זילנדית ואחרי מרס האוסטרלים. מן ההכרח שנוכל להגיד לממשלות ניו־זילנד ואוסטרליה בנאמנות כי את הסיכום הזה, שהם לא יירתעו ממנו, אנו מקבלים עלינו לא בשל איזו התחייבות שקיבל עליו חבר קבינט בריטי באתונה וראש־המטה־הכללי־הקיסרי חתם עליה, אלא משום שדיל, וייוול ושאר המפקדים־הראשיים משוכנעים כי יש סיכוי מתקבל־על־הדעת להשיב מלחמה. לדעתי נובע דבר זה מתוך תגובותיך החיוביות על השאלות שנשאלו במברקינו.

5. אנא זכוֹר במצוקותיך כי עד עתה נתת לנו רק מעט עובדות או נימוקים שבהסתמך עליהם נוכל לומר לדומיניונים האלה שהפעולה מוצדקת מאיזה טעמים שמחוץ ל־noblesse oblige. יש הכרח גמור בהערכה צבאית מדויקת.

6. ידוע לך עד כמה לבותינו אתך ועם קציניך הגדולים.

בשבעה בחודש הגיעה אלינו ההודעה המובטחת והמקיפה יותר.

מר אידן אל ראש־הממשלה 7 במרס 1941

והרי השקפות שלוּחיך:

המצב כולו נסקר שוב בשלמותו עם המפקדים־הראשיים וסמאטס. אף כי כולנו כאן מכירים בחומרת ההחלטה אין אנו יכולים למצוא שום יסוד לשינוי חות־דעתנו הקודמת.

2. לא היתה שום שאלה של המרצת יוון בניגוד למיטב שיקול־דעתה. בפגישתנו הראשונה בטאטוֹי הגיש לי ראש ממשלת יוון בתחילת הישיבה הודעה בכתב המצהירה על החלטתה הנחושה של יוון להתנגד להתקפה מצד איטליה או גרמניה, אם יהיה צורך בדבר – לבדה. ממשלת יוון קיימה בעקיבוּת את העמדה הזאת, במידות שונות של בטחון בתוצאה. היוונים סבורים שאין לפניהם כל אפשרות לשלום של כבוד עם איטליה וגרמניה המאיימות על גבולותיה. היוונים יכולים רק להיות שותפים בגורלה של רומניה, או להמשיך במאבק מבלי להתחשב ביחסי־הכוחות.

3. כבר קיבלנו עלינו התחייבויות ביחס ליוון. שמונה טייסות של הרא"ף, הגנת־קרקע ואנשי נ.מ. פועלים שם זה חדשים.

4. התמוטטותה של יוון בלי שום מאמץ נוסף מצדנו להצילה על ידי התערבות ביבשה, לאחר שעקב הנצחונות בלוב נתפּנו כוחות, כידוע לעולם כולו, תהיה שואה גדולה ביותר. יוגוסלביה ודאי שתלך אז לאיבּוּד; כן גם לא נוכל לחוש ביטחה שאפילו תורכיה יהיה בה הכוח להוסיף ולעמוד איתן אם יתבססו הגרמנים והאיטלקים ביוון בלא שנעשה אנחנו מאמץ לעמוד בפניהם. אין ספק שהפרסטיז’ה שלנו תסבול אם נושלך בחרפה, אך על כל פנים העובדה שנלחמנו וסבלנו ביוון תזיק לנו פחות מאשר אם נפקיר את יוון לגורלה…

במצב הקיים כולנו בדעה אחת כי יש ללכת בדרך המוצעת ולתת עזרה ליוון.

לכן אנו מאמינים באמת־ובתמים שלא יתגלעו שום קשיים ביחס לשיגור כוחות הדומיניונים לפי מה שנקבע. בתוך כך, כדי שיהיה לפעולה סיכוי הוגן של הצלחה, חיוני הדבר שיימצאו אמצעים לסתימת הפירצה הרצינית מאד בכוחותינו, בפרט באוויר. כמו שכבר הדגשנו פעמים רבות מאז בואנו, החולשה באוויר היא ראש חרדותינו בזירת־מלחמה זו. הגרמנים, הפועלים מתוך קווים פנימיים, מגבירים את משקל ההתקפה שלהם מסיציליה וטריפולי, מן הבלקנים והדודקאנז. אין אנו מגדילים את התגבורות שלנו במידה מתאימה, והקיצוץ המרחיק־לכת בהקצבה המובטחת של מטוסי טוֹמאהוֹק נתקבל כמהלומה רצינית. חיל־האוויר־המלכותי בא כאן מדי יום ביומו בקרב עם חיל־האוויר־האיטלקי־המטרופוליטני באלבניה, ובמידה גדלה והולכת עם חיל־האוויר הגרמני באזורים אחרים.

המאבק באוויר בזירה זו יהיה עז. לונגמור דורש את כל העזרה שאפשר לתתה. אם יוכל להחזיק מעמד ייעלמו רוב הקשיים והסכנות שבקיבּוֹלת הזאת.

בלוית ראש־המטות הבאתי את השאלה להחלטה סופית לפני הקבינט המלחמתי, שחבריו קיבלו ידיעות מלאות על כל המתרחש. חרף העובדה שלא יכולנו לשלוח מטוסים נוסף על אלה שכבר הוזמנו ונמצאו בדרך, לא היו בינינו שום פקפוקים או חילוקי־דעות. כשלעצמי נדמה היה לי שהאנשים במקום נבחנו היטב־היטב. ודאי היה בתכלית שלא כפינו עליהם מאומה בשום פנים על ידי לחץ פּוליטי מבית. סמאטס, בכל חכמתו, מזווית־המחשבה הנפרדת שלו ובראייתו הרעננה, הסכים אף הוא. כן גם לא יכול איש לחוות את הדעה שכפינו עצמנו על יוון כנגד רצונה. לא הכברנו שידולים על שום צד. ודאי היה שאנו נשענים על אנשי־המקצוע הבקיאים והמעולים ביותר, הפועלים מתוך חירות גמורה ומתוך מלוא הידיעה של האנשים והתנאים במקום. עמיתי, שהקשיחו מתוך הסיכונים הרבים שקיבלנו עלינו בהצלחה, הגיעו עצמאית לאותן מסקנות. מר מנזיס, שנטל מיוחד רבץ עליו, היה חדוּר אומץ־לב. היתה נטיה עזה לפעולה. ישיבת הקבינט היתה קצרה; ההחלטה סופית.

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 7 במרס 1941

הקבינט דן הבוקר בתכנית לאור מברקיך מאתונה וקאהיר, ולאור המברקים שלי. ראשי־המטות הביעו את דעתם כי נוכח דעתם התקיפה של המפקדים־הראשיים במקום, של ראש־המטה־הכללי־הקיסרי ומפקדי הכוחות שיועסקו, מן הראוי יהיה להמשיך. הקבינט החליט לייפּות את כוחך להמשיך בפעולה, ועל ידי כך מקבל עליו הקבינט את מלוא האחריות.¹⁰ בהתאם לכך נבוא במגע עם ממשלות ניו־זילנד ואוסטרליה.

בנעימה אישית יותר טילגרפתי כעבור יומים:

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 9 במרס 1941

אני מסכים בהחלט לכל דרך טיפולך במברקים הבלקניים. דומה כי עדיין יש סיכּוי לכניסתה של יוגוסלביה, ויותר מסיכּוי לכך שתגיף את דלתה.

2. כל זמן שאתה נמצא במקום עליך לשאת ולתת בנאמנות עם ראש־ממשלת מצרים, עם פארוק, ועם כל השאר ביחס לצרכי הבטחון שלנו. קשה מנשוא הוא שהצירות הרומנית נעשית קן של מרגלים הוּניים, או שאזור התעלה שורץ סוכנים של האויב. אני סומך עליך שתשים קץ לכל היחס המגונה הזה כלפינו מצד אלה שאותם הצלנו.

3. הואל לומר לסמאטס כמה אשמח אם עתה בהיותו קרוב כל כך יוכל לבוא ולעשות מלאכת חודש ימים בקבינט המלחמתי כבימים־עברו.

4. אל תתעלם מאותו חלק בהוראותיך הנוגע בניצול היעיל של צבאות המזרח התיכון. סומך עליך שתכניס בזה סדר, ותדאג לכך שיפעיל כל אדם את מלוא משקלו. ראוי גם ראוי להקדיש לכך ימים אחדים.

*

בינתים נענתה ניו־זילנד יפה לבקשתנו להפעיל את האוגדה שלה.

ראש־הממשלה אל ראש־ממשלת ניו־זילנד 12 במרס 1941

נפעמנו מאד עם קבלת תשובתך, שתזהיר בתולדות ניו־זילנד ודורות יבואו של אנשים בני־חורין בכל כנפות הארץ יעריצוה, ויהי־מה־גורל המלחמה.

על מילוי הבקשה וההנחה שבסוף איגרתך נשקוד בנאמנות ומבלי לאות.

ראש־הממשלה אל מר אידן, קאהיר 14 במרס 1941

הגעתי למסקנה שמוטב לך שתישאר במזרח התיכון עד שיבשיל שלב הפתיחה של המשבר הזה. ההוראות שבידיך נותנות לך את האפשרות לתאם את הפעולה המדינית והצבאית של כל הגורמים המעורבים בדבר. עמדת יוגוסלביה עדיין איננה לאחר־יאוש כל עיקר, ובכל עת עשוי להתפתח מצב שיאפשר לך לצאת שמה. תורכיה זקוקה להמרץ ולהדרכה כפי התפתחות המאורעות. רק אתה תוכל לשלב ולתאם את המדיניות הרת־התוצאות שדרשת מאתנו ואשר אותה נקטנו. הקבינט המלחמתי זקוק לבא־כוח במקום, ואתה דרוש לי שם באמת מאד.

2. ראיתי הבוקר את שיקורסקי וביקשתי את החטיבה הפולנית. הוא הסכים בצורה הגברית ביותר, אבל ביקש שהחטיבה הזאת, שהיא אחת ההתגלמויות המעטות שנותרו ללאומיות הפולנית, לא תושלך אחר גו ולא תופקר לנפשה. הבטחתי את מלוא הציוד וסיכּונים שלא יעלו על אלה שבהם יעמדו עצמנו־ובשרנו. הוא אמר, “לכם יש מיליוני חיילים; אנחנו אין לנו אלא היחידות המעטות האלו”. אני תקוה שאתה מעריך אל־נכון מה אנו מבקשים מן הזרים הגיבּורים האלה, ושהגנרל וייוול יזכור זאת תמיד.

3. מעיקה עלי מאד העובדה שאין אנו מפעילים אף אוגדה בריטית אחת. אני משתדל לשלוח את האוגדה ה־50 בשיירה ו.ס. 8, היוצאת ב־22 באפריל. שיירה מיוחדת היתה חוסכת רק שבוע ימים, ואין ידנו משגת להמציא את הליווי המיוחד.

4. וייוול לא אמר לנו אם האניות מסוג גלן¹¹ עברו את התעלה, אבל מניח שהדבר ייחשב דחוף ביותר. מקור אחד הידוע לך מראה כי נעשות הכנות להוצאת הסגל הגרמני מרודוס מתוך סברה שתיכּבש על ידי הבריטים. אל לך להשלים על־נקלה עם דיחוי רודוס עד בלי די. אנו צריכים לכבוש אותה בהקדם האפשרי, ואחרי כן יהיה לנו צורך באוגדה ה־6 הבריטית, בין אם יעלו הדברים יפה ובין אם לא. אסור שיאשימו אותנו בכך שאנו מסכנים רק חיילות של אחרים. עליך להפעיל לחץ חזק וממושך לכיבוש רודוס לפני צאת החודש הזה.

5. התוכל לומר לי מדוע אין פאפאגוס מוציא שלוש או ארבע אוגדות מאלבניה לחיזוק חזיתו הימנית? המכה שספגו האיטלקים לא מזמן, לפי מה שמספּרים, והעובדה שההתקדמות הגרמנית לא החלה עדיין, משאירות אולי עדיין שהות לכך. המערך האסטרטגי הנוכחי של הצבא היווני נראה לי מסוכן ביותר. פאפאגוס ודאי יש לו נימוקים נכוֹחים, ואם שמעת עליהם אנא הודיעני.

6. מובן, אם תיכנס יוגוסלביה יצדיק הדבר את הכוח היווני באלבניה. אבל דבר זה עדיין אינו ידוע. מניח שאתה ודיל עיינתם בשׂוֹם־לב באפשרויות של התקפה יוגוסלבית על האיטלקים באלבניה. כאן יוכלו לזכות בנצחון ממדרגה ראשונה, ובתוך כך יזכו בשיפעת הציוד העצומה הדרושה להם לשמירה על עצמאותם ואשר לעולם לא יוכלו למצאה במקום אחר מבעוד עת.

7. אל תניחו לגרמנים ליטול להם את למנוס כבסיס־תעופה באפס מחיר.

8. נראה כי מן הראוי להשיג הכרעה בקרן בטרם תוצאנה הטייסות הנמצאות בסביבה ההיא.

9. תשדרתך המכילה את תלונותיו של לונגמור מתעלמת ממה שנמצא בדרך.

אחרי מסרי את פרטי התגבורת האווירית הזאת הוספתי לאמור:

העובדה שלונגמור סבור שהיית צריך לבוא הביתה דרך לאגוס, דעה שפּורטאל מסכים לה, היא הסיבּה הסופית לרצוני שאתה ודיל תישארו במקום המעשה. שאם לא כן הרי, להוציא את השיקולים הרחבים יותר בסעיף 1 שלי, תהיו שניכם מחוץ לכלל פעולה בשני הקצוות משך תקופה של שבעה ימים גורליים ביותר. כאן מתנהל הכל בנחת, והחילונו לנעוץ צפרנינו בהוּנים ולהורידם בלילות־ירח במספרים ניכּרים. יברך האלוהים את כולכם.

ראיתי לנכון להודיע לנשיא רוזוולט על תכניותינו באיגרת בּה יאה לסיים את פרק הדאגות הזה.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 10 במרס 1941

עלי להגיד לך עכשיו מה החלטנו ביחס ליוון. אף כי בלי ספק היה משום פיתוי בנסיון להוסיף ולהתקדם מבנגאזי אל טריפולי, ועדיין יכולים אנו להפעיל כוחות ניכּרים בכיוון זה, ראינו לנו לחובה לעמוד לימין היוונים, שהביעו לפנינו את החלטתם הנחרצה להתנגד, אפילו לבדם, לפולש הגרמני. הגנרלים שלנו, וייוול ודיל, שנתלוו אל מר אידן לקאהיר, לאחר דיונים נוקבים אתנו, מאמינים שיש לנו סיכוי נאה להשיב מלחמה. לפיכך אנו שולחים ליוון את חלקו הגדול של מחנה־הנילוס, ואנו שולחים את מירב התגבורת שבגדר האפשר באוויר. סמאטס שולח את הדרום־אפריקאים לדלתה. אישי הנשיא, יכול אתה לדון בעצמך את הסיכונים האלה.

בשלב זה נודעת חשיבות ראשונה־במעלה לפעולתה של יוגוסלביה. מעולם לא היה לשום ארץ סיכוי צבאי שכזה. אם יפלו על העורף האיטלקי באלבניה אין לשער כלל מה יוכל לקרות תוך שבועות מספר. אפשר שהמצב כולו ישתנה מן הקצה אל הקצה, וגם פעולתה של תורכיה תוכרע לטובתנו. קיימת ההרגשה שרוסיה, אף כי הפחד הוא המניע אותה בעיקר, תוכל לפחות להרגיע את תורכיה במידת־מה ולהבטיחה שלא תלחץ עליה בקווקז ולא תפנה כנגדה בים השחור. כמעט איני צריך לומר כי ההשפעה המתואמת של שגריריך בתורכיה, רוסיה, ועל הכל ביוגוסלביה, יהיה לה ערך עצום ברגע זה, ובאמת ייתכן שתכריע את כפות־המאזניים.

בקשר לכך עלי להודות לך על העבודה הנהדרת שעשה דונובאן בסיורו הממושך בבלקנים ובמזרח התיכון. בכל אשר הלך הביא אתו שלהבת מחייה, מחממת־לב.

 

פרק שביעי: המבואות המערביים    🔗

דאגה עליונה – שילוב צוללות ומטוסים – הלחץ על המבואות המערביים – האמצעים הנגדיים שלנו – מאבק לנשימה – פריקת המטענים יורדת כדי מחצה – הנזק לספּנוּת והדוחק בנמלים – הקמת הנהלת היבוא, ינואר – עבודתה של ועדת הלורד־נשיא־המועצה – מיזכרי מיום 28 בינואר – ומיום 22 בפברואר – מעבר פיקוד־המבואות־המערביים מפלימוּת אל ליברפּול, 17 בפברואר – הסערות עושות שמות באניותינו הנושנות – איוּמו של היטלר מיום 30 בינואר – ארגון הנצוֹלת של האדמירליות – גיחותיהן של סיירות גרמניות – “שר” בדרום־האטלנטי – “שרנהורסט” ו“גיינזנאו” מתפרצות – טיבוע ספינות בנפח שמונים־אלף טונה ביומים,16—15 במרס – הפושטות חשות להן מפלט בברסט, 22 במרס – שגיאתו של היטלר – הקרב על האטלנטי – ועדת־הקרב־האטלנטי – הנחייתי מיום 6 במרס – הצוללות ב“להקות זאבים” – בעיות טקטיות – עזרה מארצות־הברית, 11 במרס – קבלת החוק להחכר־והשאל – תקציב היבוא, 26 במרס – יחסים הדוקים עם ארצות־הברית – מקרה “דונקרק” – לחצו של הנשיא רוזוולט על ווישי

בתוך מטר המאורעות הסוערים היתה דאגה אחת עליונה על כל השאר. יכול שננצח או נפסיד בקרבות, יכול שנצליח או ניכשל במעשים, יכול שנכבוש שטחים או נעזבם, אבל את כל מידת יכלתנו להמשיך במלחמה, או אפילו להישאר בחיים, קבעו שליטתנו בנתיבי האוקינוס וחופש הגישה והכניסה אל נמלינו. בכּרך הקודם תיארתי את הסכנות שהביאה עלינו ההשתלטות הגרמנית על חופה של אירופה מן הכּף הצפוני עד לפירנאים. מכל נמל או לשון־ים לאורך החזית העצומה הזאת יכלו צוללות האויב, המשפרות בלי הפסק את מהירותן, כוח עמידתן וטווח פעולתן, לצאת להשמיד את מזונותינו וסחרנו המוּבלים בים. מספרן עלה והלך בתמידוּת. ברביע הראשון ל־1941 יוּצרו צוללות חדשות בקצב של עשר בחודש – והשיעור גדל עד־מהרה כדי שמונה־עשרה בחודש. על אלו נמנו הטיפוסים של 500 טונה ו־740 טונה, הראשון בעל טווח שיוּט של 11,000 מיל והשני בעל טווח שיוּט של 15,000 מיל.

על מארת הצוללות נוספה עתה התקפה אווירית הרחק בלב האוקינוס על ידי מטוסים ארוכי־טווח. מטוס פוֹקה־ווּלף 200, הידוע בשם “קוֹנדור”, היה הנורא ביותר מאלה, אף כי לטוּב־המזל מעטים היו בתחילה המטוסים מסוג זה. הם יכלו להמריא מברסט או בורדו, לטוס ולהקיף את האי הבריטי, להצטייד מחדש בדלק בנורבגיה, ולטוס אחרי כן בחזרה למחרת היום. בדרכם היו רואים הרחק מתחת להם את השיירות הגדולות מאד של ארבעים או חמישים אניות, שנאלצנו להנהיגן מפני מיעוט אניות הליווי, כשהן שטות אל הארץ או ממנה במסעיהן. הם יכלו להתקיף את השיירות האלו, או אניות יחידות, בפצצות־השמד, או להודיע על העמדות שאליהן יש לכוון את הצוללות האורבות כדי ליירטן. בדצמבר כבר החילונו בהכנות לנקוט את אמצעי היאוש של מרבד דינמיט תת־מימי משפכי המרסי והקלייד עד לקו של מאה־אמות ים צפונית־מערבית לאירלנד.¹²

בינתים פקדנו להגדיל ולערוך מחדש את פיקוד־החופים האווירי, ולתת לו בתוך כך דרגת עדיפוּת גבוהה בטייסים ומטוסים. היה בתכניתנו להגדיל את הפיקוד הזה בחמש־עשרה טייסות עד יוני 1941, והתגבורת הזאת היתה צריכה לכלול את כל חמישים־ושבעה מטוסי קאטאלינה ארוכי־הטווח שקיוינו לקבל מאמריקה בסוף אפריל. העובדה שנמנעו מאתנו כל המיתקנים באירלנד הדרומית שוב השפיעה את השפעתה ההרסנית על תכניותינו. המשכנו בהקמת שדות־תעופה חדשים באוּלסטר כמו גם בסקוטלנד ובאיי ההבּרידים.

התנאים הקשים המתוארים עמדו אפוא בעינם, ומהם אף החמירו. תפיסת־החנק של המוקש המגנטי רוּפּתה רק על ידי נצחונות המדע והתושיה הבריטיים, שהוגשמו בעמל ללא לאוּת של עשרים־אלף איש מסוּרים באלף ספינות קטנות אשר ברשותם הרבה והרבה מכשירים שונים ומשונים. כל התחבורה שלנו לאורך החוף המזרחי של בריטניה היתה נתונה לאיוּם מתמיד מצד מפציצים קלים או מטוסי־קרב גרמניים, ולפיכך צומצמה והוגבלה במידה חמורה. נמל לונדון, שבמלחמת־העולם הראשונה נחשב חיוני לקיומנו, קוּצץ כדי רבע מכּושר פעולתו. התעלה היתה אזור מלחמה בפועל־ממש. ההפצצות על המרסי, הקלייד ובריסטול פגעו קשה בנמלים המסחריים הגדולים האלה, שהיו היחידים שנותרו לנו. התעלה האירית ותעלת בריסטול נחסמו או חובּלו במידה חמורה. כל מומחה יודע־דבר, אילו תיארו לפניו שנה קודם לכן את התנאים ששׂררו עתה, ודאי היה פוסק מראש שמצוקתנו היא לאחר יאוש. היה זה מאבק לנשימה.

עצם שכלולם והקפם העצום של אמצעי־המגן שלנו – שיירות, הסחה, דה־גאוּסיזציה, גריפת מוקשים, עקיפת הים התיכון – הארכת רוב הנסיעות בזמן ובמרחק והעיכובים בנמלים מחמת ההפצצות וההאפלה, כל אלה הפחיתו את פריון העבודה של ספּנותנו במידה רצינית עוד יותר מן האבידות גופן. תחילה חשבה האדמירליות בדרך הטבע בראש־ובראשונה על הבאת האניות בשלום לנמלים, והעריכה את הצלחתה על פי מיעוט הטיבּוּעים. אבל עתה שוב לא היה זה המבחן. הבינונו כולנו שבאותה מידה תלויים חייה של הארץ ומאמצה המלחמתי בנפח היבוא שפּוֹרק בשלום. “רואה אני,” אמרתי אל הלורד־הראשון־של־הימיה באמצע פברואר, “שכּניסות האניות הנושאות מטען בינואר הן פחות ממחצית מה שהיו בינואר אשתקד”.

הלחץ גבר בלי הרף, ואבידות הספּנוּת שלנו עלו בשיעור מחריד על הבּניה החדשה. המשאבּים העצומים של ארצות־הברית נכנסו לפעולה רק מעט־מעט. לא יכולנו לקוות לזכות עוד באניות מרוּבות דוגמת אלו שזכינו בהן לאחר כיבוש נורבגיה, דנמרק וארצות־השפלה באביב 1940. יתר על כן, נפח האניות שנזוקו עלה בהרבה על נפח האניות שיכולנו לתקנן, ומדי שבוע נתמלאו נמלינו יותר ויותר ופיגורנו גדל והלך. בראשית מרס הצטברו יותר מ־2,600,000 טונה אניות שנזוקו, שלערך 930,000 טונה מהן היו אניות העומדות בתיקון תוך כדי טעינה, וקרוב ל־1,700,000 טונה היו משותקות מחמת הצורך בתיקונים. אכן, כמעט הרווחה הייתי חש בפנוֹתי מן הזרמים התחתיים האיומים האלה אל המיבצעים בישי־המזל אך האמיצים בשטח הצבאי. באיזו שמחה הייתי מוכן להמיר נסיון פלישה במלוא מובן המלה כנגד הסכנה הזאת שאין לה צורה ואין לה שיעור, המתבטאת במפות, עקומות וסטטיסטיקה!

*

בראשית ינואר 1941 הקימונו את הנהלת־היבוא, המורכבת נציגי המשרדים המייבאים הראשיים, בראשוּתו של מיניסטר־האספקה, ואת הגוף המקביל, הנהלת־הייצור, בראשותו של מיניסטר־העבודה. המטרה העיקרית של הראשון בגופים האלה היתה להתמודד עם מצב היבוא, לשפר את ארגון הספּנות והתובלה, ולפתור את בעיות העבודה והארגון הסבוכות והמרובּות המתעוררות בנמלים. עתה עבדתי מתוך שיתוף־פעולה הדוק עם המוסדות האדירים האלה, שלעתים קרובות נועדו יחד, וביקשתי לתאם את פעולתם.

ראש־הממשלה אל מיניסטר־הספּנוּת 4 בינואר 1941

הנהלת היבוא תחקור בכל המצב הזה, שהתפתחותו היתה אחת הסיבּות ליצירת ההנהלה הנ"ל. אני עצמי אעמוד במגע הדוק ביותר עם הנהלת־היבוא, ואשתדל לתת את ההחלטות הנחוצות. התקוה היא שעל ידי ניצול יעיל יותר של ספּנוּתנו ומחזורה, של משאבי הנמלים וכוח־העבודה, אפשר להגדיל את הטונאז' העומד לרשותנו עד למעלה מן הנפח של 33,000,000 טונה, שהוא כל מה שאתם יכולים כרגע לחזותו מראש. מיניסטריון־הספנוּת ומיניסטריון־ההובלה, ועבודתם תתוֹאם ביעילות על ידי אותה הנהלה. נוסף על כך תתבקש האדמירליות לרכז יתר־מאמץ בתיקון האניות, במידה ידועה אפילו על חשבון בנייתן של אניות־סוחר חדשות. אנו מקווים שתבוא עזרה מאמריקה, וכי שיירותינו תזכּינה ליתר בטחון עם שיקצרו הלילות ותופעלנה התגבורות העיקריות של אניות הליווי שלנו.

ראש־הממשלה אל הנהלת־היבוא 23 בינואר 1941

אני מבקש שלא תראו עצמכם קשורים באומדן האבידות שהגיש מיניסטריון הספּנוּת, ושלא תקבלו אותו כיסוד לחישובים להבא. מיניסטריון הספּנות הגיע לסיכום של 5,250,000 טונה לשנה מתוך שקבע לו לבסיס את התקופה מאז נפילת צרפת, כולל את האבידות היוצאות־מגדר־הרגיל של הפינויים מנורבגיה ומצרפת. שיטת־חישוב אלטרנטיבית טובה יותר תהיה לנקוט את השיעור החדשי לכל שנת 1940, שהוא 4,250,000 טונה; או, שוב, למלחמה כולה, שהוא בין 3,750,000 ל־4,000,000 טונה, אגב ניכּוי אבידות הפּינוי היוצאות־מגדר־הרגיל.

2. מסתבר שמן החכמה הוא להניח שהקצב הזה יימשך. אולם אין זה נובע מתוך כך שהוא לא יופחת עם שתופעלנה שיטותינו המשוּפּרות ומשחתות נוספות תגענה אל הצי. בהתחשב בכך סבור אני כי מותר להסתמך על הממוצע החדשי מאז תחילת המלחמה.

המאורעות בשנת 1941 הצדיקו כליל את האומדן שלי.

*

בראשית השנה ביקשתי את סיר ג’ון אנדרסון, הלורד־נשיא־המועצה, לקבל עליו כמשׂימתו המיוחדת להשתלט על התכניות לרתימת כל משאביה הכלכליים של האומה למנגנון המלחמתי שלנו ולהמריצן.

ראש־הממשלה אל הלורד־נשיא־המועצה 28 בינואר 1941

בעוד הנהלות היבוא והייצור מטפלות בהכרח בניהול המעשי של הענינים שהופקדו בידיהן, חיוני הדבר שבשאלות הרחבות יותר של המדיניות הכלכלית תטפל הועדה שלך, ובראש־וראשונה אתה עצמך. הרי זה בהתאם למגמתם של חוגים יודעי־דבר. לכן אל לך להסס ליטול לידיך את היזמה בכל השטח כולו. עליך לבקש מכּלכּלנים דוגמת קיינס שימציאו לך אישית את השקפותיהם. עליך לבקש את כל העזרה והעובדים הדרושים לך, ולנצל כמובן את המחלקה לסטטיסטיקה. הפרופיסור לינדמן ואגפו יעזרו לך בכל אשר תבקש, וישמשו גם מקשרים בינך לביני. רצוני שתטול לידיך במרץ את ההנהגה בועדה הזאת, ובודאי עליה להתכנס לפחות פעם בשבוע, אם לא יותר.

הואילה להיועץ בסיר אדוארד בריג’ס ביחס להנ"ל, והודיענו איך אתה אומר להוציא לפועל.

אנדרסון השקיע במשימה הזאת את מרצו, את תבונתו למודת־הנסיון ואת כשרו המינהלי. נסיונו הממושך כפקיד ממשלתי במולדת, וכמושל בנגאל, הקנה לו ידיעה מעמיקה במשרדים הממשלתיים ובמנגנון הרשמי. עד־מהרה רכש לו את אמון עמיתיו המיניסטרים, ועשה את ועדת הלורד־נשיא־המועצה למכשיר רב־כוח לתיאום התכניות המשרדיות בכל שטח המדיניות הכלכלית המלחמתית. במרוצת הזמן קנתה לה הועדה הזאת, מטעם הקבינט המלחמתי, מידה מרובּה של מרות וסמכות־החלטה בתחום זה ומחוצה לו. בשליטתה הבטוחה על המדיניות הכלכלית ובעיות החזית הפנימית סייעה לי להתפנות לצרכי השטח הצבאי.

*

ראש־הממשלה אל סיר אנדריו דנקן, מיניסטר האספקה 22 בפברואר 1941

ראש־הממשלה ישמח אם תביא את הרשימות והדיאגרמות הרצופות בזה לתשומת־לבה של הנהלת־היבוא. על פי הוראתו האישית של ראש־הממשלה הוכן החומר הזה על ידי הפרופיסור לינדמן. מתבררת מכאן מגמה חמורה ביותר שעדיין לא הוסברה, אשר אם לא תתוקן תעמיד בסכנה את חייה של בריטניה ותשתק את המאמץ המלחמתי שלה.

ראש־הממשלה אינו מבין כיצד, בזמן שהטיבּועים פחתו (אף שהם רציניים מאד) ונפח הטונאז' (שלא להביא בחשבון את ניתוּבו) פחת במעט מאד, חלה ירידה מחרידה כל כך ביבוא.

הוא שמח מאד לראות כי יש התאוששות חריפה בשבועים האחרונים, והוא מקווה כי זו ראשית תנובתה של הנהלת היבוא.

ראש־הממשלה ישמח להיפּגש עם ועד־הנהלת־היבוא ב־5 אחה"צ ביום ג', על־מנת לשמוע מפי החברים אם יש אתם הצעות לאיזה אמצעים נוספים למניעת סכנת־מוות פוטנציאלית.

*

עוד ב־4 באוגוסט 1940 ביקשתי את האדמירליות להעתיק את מרכז הפיתוח על המבואות המערביים מפּלימוּת אל הקלייד.¹³ הצעה זו נתקלה בהתנגדות, ורק בפברואר 1941 הניע לחצם הגובר של המאורעות את האדמירליות לציוּת. הוסכם על ההעברה לצפון. בדין נבחר המרסי ולא הקלייד, וב־17 בפברואר הוּשׂם האדמירל נוֹבּל בליברפול מפקד־ראשי על המבואות המערביים. מרשל־התעופה הראשי באוּהיל, המפקד על פיקוד־החופים, פעל מתוך קירבה הדוקה ביותר אתו. המפקדה המשולבת החדשה ניגשה חיש לפעולה, והחל מן ה־15 באפריל צורפו שני הפיקודים ונעשו כלי־נשק אחד מחושל עד מאד תחת פיקוחה המיבצעי של האדמירליוּת.

*

השנה החלה בסערות עזות ובלתי־פוסקות כמעט, שעשו שמות באניות הישנות אשר, למרות זקנתן וחולשתן, נאלצנו להשתמש בהן בנתיבי האוקינוס. ב־30 בינואר 1941 נשא היטלר נאום בברלין בו איים עלינו בחורבן והצביע מתוך ביטחה על אותו שילוב של כוח אווירי וימי המכתר אותנו מכל עבר, אשר בו קיוה להביא עלינו רעב וכניעה. “באביב”, אמר, “תתחיל מלחמת הצוללות שלנו בים, והם יראו שלא היינו שרויים בתרדמה [קריאות ותשואות]. וחיל־האוויר ימלא את תפקידו, וכל הכוחות המזוינים יביאו בהכרח לידי הכרעה לשבט או לחסד”.

ראש־הממשלה אל הנהלת־היבוא 25 בפברואר 1941

נמצאתי למד שארגון־הנצוֹלת של האדמירליות תרם לא מכבר לקיום כושר־הפעולה של ספּנוּתנו תרומה גדולה לא פחות מן הבניה החדשה, שכּן הוצלו כ־370,000 טונה בחמשת החדשים האחרונים של 1940, לעומת 340,000 שנבנו. ובתוך כך גדל במהירות רבה מספר האניות שבהן טיפּל ארגון־הנצוֹלת, מעשר באוגוסט עד כדי שלושים לערך עכשיו.

יש לברך אותם על כך, ומובטח אני כי אם אפשר לעזור במשהו להרחבת ציודם ולמציאת קצינים מתאימים הרי ההנהלה שלכם תדאג לכך שיינקטו צעדים כאלה.

בינתים אין אנו יכולים להפיק את מלוא התועלת מן התוצאות האלו בגלל צמצום כושר השיפּוּצים. אין לי ספק כי ההנהלה שלכם מעבדת תכניות להגדל הכושר הזה, ובינתים היא מנצלת את האפשרויות מעבר לים לגבי כל האניות המסוגלות לבצע עוד נסיעה אחת קודם שיפּוּצן.

*

מחוץ למלחמת הצוללות שקוּדשה עלינו, הרי לעת הזאת גם פגעו בנו קשה גיחותיהן של סיירות גרמניות אדירות־כוח. כבר נזכרה ההתקפה על שיירה מצד שר בנובמבר 1940, כשטיבעה את ג’רוויס ביי האצילה. בינואר היתה האניה הזאת בדרום־האטלנטי, ופניה אל האוקינוס ההודי. בתוך שלשה חדשים השמידה עשר אניות, בנפח כולל של ששים־אלף טונה, ואחר כן הצליחה לעשות את דרכה בחזרה לגרמניה, ואליה הגיעה ב־1 באפריל 1941. נבצר מאתנו לערוך כנגדה את הכוחות האדירים שרדפו שנה אחת קודם לכן אחרי גרף שפּאֵ גם השיגוה. הסיירת היפּר, שפרצה לתוך האטלנטי בתחילת דצמבר 1940, נמצאה במחסה בברסט. בסוף ינואר נצטוו סיירות־המערכה שרנהורסט וגייזנאוּ, לאחר שתיקנו משך זמן־מה את הנזק שנגרם להן בנורבגיה, לצאת לגיחה לצפון־האטלנטי, בעוד היפּר מתקיפה את הנתיב מסיירה־לאוֹנה. בנסיון פריצתן הראשון, תחת פקודתו של האדמירל לוּטיינס, ניצלו סיירות־המערכה האלו בדוחק מהשמדה על ידי צי־המולדת. עמדו להן ערפלים שלא פסקו, וב־3 בפברואר עברו בהצלחה במיצר־דנמרק בלא שיבחינו בהן. בו בזמן יצאה היפּר מברסט ופנתה דרומה.

ב־8 בפברואר הבחינו שתי סיירות־המערכה הגרמניות, בהיותן על נתיב הליפקס, בשיירה בריטית מתקרבת. האניות הגרמניות נפרדו כדי להתקיף מזוויות שונות. פתאום, להפתעתן, ראו שהשיירה מלוּוה על ידי אניית־המערכה רמיליס. האדמירל לוּטיינס ניתק מיד את המגע. בהוראות־היסוד שקיבל נצטווה להימנע מקרב עם יריב שווה, והמכוּון בכך לכל אניית־מערכה בריטית בעלת תותחים של חמישה־עשר אינץ'. זהירותו באה על שכרה, וב־22 בפברואר טיבע חמש אניות שנתפרדו משיירה שפּניה מאנגליה ולחוץ. כיון שחשש לתגובותינו עקר אחרי כן לאזור דרומי יותר, וב־8 במרס פגשה בשיירה מפריטאון. אבל כאן שוב מצא אניית־מערכה, היא מאלאיה, בליווי, והוא לא יכול אלא להזעיק צוללות להתקפה. הצוללות טיבעו חמש אניות. כיון שהתגלה באזור הזה, חזר שוב אל מערב־האטלנטי, מקום שם זכה עתה להצלחתו הגדולה ביותר. ב־15 במרס התקיף שש מיכליות ריקות, שנתפרדו משיירה שפניה מאנגליה ולחוץ, וטיבע או לכד את כולן. למחרת טיבע עוד עשר אניות, רוּבּן מאותה שיירה. הנה כי כן השמיד או לכד ביומים אלה בלבד אניות בנפח למעלה משמונים־אלף טונה.

אבל רודני, המלווה שיירה הליפקסית, היתה קרבה והולכת. האדמירל לוּטיינס כבר שׂבע סיכּונים ורבים היו השגיו. בהשכמת ה־22 במרס נכנס לברסט. משך שיוּטן בן החדשיים טיבעו שרנהורסט וגנייזנאו או לכדו עשרים־ושתים אניות, שנפחן הכולל 115,000 טונה. בינתים עטה היפּר סמוך לאיים האזוריים על שיירה מסיירה־ליאונה שפּניה לאנגליה, שעדיין לא נצטרפו אליה אניות ליווי. בהתקפה אכזרית שארכה שעה השמידה שבע מתוך תשע־עשרה אניות, מבלי לעשות שום מאמץ לאסוף ניצולים, וכעבור יומים חזרה והגיעה לברסט. אלו היו לנו אבידות כבדות, מלבד המס שגבתה מלחמת הצוללות. זאת ועוד, מציאותן של אניות אויב חזקות אלה אילצתנו להעסיק בתפקידי שיירות כמעט כל אניה גדולה שברשותנו. פרק־זמן מסוים היתה רק אניית־מערכה אחת ברשותו של המפקד־הראשי של צי־המולדת.

ביסמרק עדיין לא היתה בשירות פעיל. האדמירליות הגרמנית מן הראוי היה לה לחכות להשלמתה ולהשלמת אחותה, טירפיץ. בשום פנים לא היה היטלר יכול לנצל את שתי אניות־המערכה הענקיות שלו בצורה יעילה יותר מאשר בהחזיקו את שתיהן במצב של כוננוּת מלאה בים הבלטי ובהדליפו מפעם לפעם שמועות על גיחה קרובה לבוא. על ידי כך היינו נאלצים להחזיק במרוּכּז בסקאפא־פלוֹ או בסביבתה כמעט כל אניה חדשה שבידינו, והוא היה נהנה מכל היתרונות של בחירת הרגע בלי המאמץ המעיק של כוננוּת מתמדת. הואיל ומזמן לזמן צריכות אניות להיכנס לבדק, כמעט נבצר היה מאתנו לקיים מרווח־עדיפות מתקבל־על־הדעת. כל תקלה רצינית היתה הורסת את היכולת הזאת.

*

לילות כימים הייתי הוגה בבעיה הזאת מטילת־המורא. בזמן הזה היתה תקותי היחידה והבטוחה לנצחון תלויה ביכלתנו לנהל מלחמה ארוכה ובלתי מוגבלת עד אשר תושג עדיפות מכרעת באוויר ומעצמות גדולות אחרות תיכּנסנה למלחמה על צדנו. אבל הסכנה האיומה הזאת לעורקי־החיים שלנו היתה כאש בוערת בעצמותי. בתחילת מרס מסר האדמירל פאונד לקבינט המלחמתי על טיבּועים גדולים במידה בלתי־רגילה. אני ראיתי כבר את המספרים לפני כן, ואחרי ישיבתנו, שנתקיימה בחדר ראש־הממשלה בבית־הנבחרים, אמרתי אל פאונד, “אנו חייבים להרים את העסק הזה למישור הגבוה ביותר, למעלה מכל דבר אחר. אני עומד להכריז על ‘הקרב על האטלנטי’”. דבר זה, בדומה לפרסום שניתן ל“הקרב על בריטניה” תשעה חדשים קודם לכן, היה אות המכוּון לרכז את כל המוחות ואת כל המשרדים הנוגעים בדבר במלחמת הצוללות.

כדי לעקוב אחרי הענין הזה בתשומת־הלב האישית הגדולה ביותר, ולתת הוראות מכוּונות־לשעתן שתסלקנה קשיים והפרעות ותכפינה פעולה על המספר הגדול של משרדים ואגפים המעורבים בכך, הקימותי את ועדת־הקרב־האטלנטי. ישיבותיה של ועדה זו נערכו מדי שבוע, והשתתפו בהן כל המיניסטרים והפקידים הגבוהים הנוגעים בדבר, הן מן השירותים הלוחמים הן מן הצד האזרחי. ברגיל נמשכו לא־פחות משעתים וחצי. סוקרים היינו את השטח כולו ומבררים הכל; שום דבר לא נתעכב מחמת העדר החלטה. ישיבותיה של ועדה זו מדגימות את קצבו של הקרב על האטלנטי ב־1941. היא נתכנסה מדי שבוע בלי יוצא־מן־הכלל בתקופה שמן ה־19 במרס עד ל־8 במאי. אחרי כן נתכנסה זמן־מה אחת לשבועים, ולבסוף לעתים קרובות הרבה פחות. הישיבה האחרונה היתה ב־22 באוקטובר.

בקרב כל החוגים הרחבים של המנגנון המלחמתי שלנו, המקיף אלפי אנשים מסורים ומוכשרים, נקבע קנה־מידה חדש, וממאה זוויות נתרכזו מבּטיהן של עינים חודרות. ה־6 במרס, כמו שאולי נראה מתוך הפרק הקודם, היה יום קשה, בו היתה ההחלטה על שיגור הצבא ליוון תלויה בחוט־השׂערה. בכל זאת, לפני צאת היום ההוא נתחברה ההנחייה שלי בשם “הקרב על האטלנטי”. קראתי אותה לפני בית־הנבחרים בישיבה סודית ב־25 ביוני 1941, אבל לצורך סיפור המעשה יש לחזור ולהביאה כאן.

הקרב על האטלנטי

הנחיה מאת מיניסטר ההגנה, 6 במרס 1941

נוכח כמה וכמה הודעות גרמניות, עלינו להניח כי החל הקרב על האטלנטי.

ארבעת החדשים הבאים צריכים לאפשר לנו לסכּל את הנסיון להחניק את אספקת המזונות שלנו ואת חיבורנו עם ארצות־הברית. למטרה זו –

1. עלינו לצאת להתקפה על הצוללות והפוֹקה־ווּלף בכל מקום שנוכל ובכל שעה שנוכל. את הצוללות שבים יש לרדוף, את הצוללות שבמספנה או במעגן יש להפציץ. את הפוֹקה־ווּלף ושאר מפציצים המופעלים נגד הספנות שלנו יש להתקיף באוויר ובקניהם.

2. תינתן דרגת עדיפוּת גבוהה ביותר להכשרת אניות להפרחת מטוסי־קרב או לשילוחם באיזו צורה אחרת נגד מפציצים התוקפים את הספנות שלנו. יש להגיש הצעות תוך שבוע ימים.

3. יש להמשיך בכל הצעדים שאושרו והמוצאים עתה לפועל לריכוז עיקר כוחו של פיקוד־החופים במבואות הצפון־מערביים, ולסייעם בחוף המזרחי על ידי פיקודי מטוסי־הקרב והמפציצים. מותר לקוות שסכנת הצוללת תופחת עד־מהרה, עם האריך אור היום ועם נקיטת הנתיבים החדשים. לכן חשוב פי כמה לטפּל כהלכה בפוקה־וולף, וביונקרס־88, אם יבוא.

4. נוכח הצורך הגדול במספר רב של משחתות־ליווי, יש לעיין בשאלה אם על המשחתות האמריקאיות המשרתות עתה להיכנס למבדוק בשלב השני בשכלולן קודם שתחלוף התקופה הקריטית בקרב הזה החדש.

5. תחזור האדמירליות ותבדוק, במחוּבּר עם מיניסטריון הספּנוּת, את השאלה של שחרור אניות בעלות מהירות שבין שלושה־עשר לעשרים קשר מן השיירות, וכן את השאלה אם לא כדאי לעשות נסיון כזה משך זמן־מה.

6. תהיה לאדמירליות הבכורה בכל התותחים נ.מ. קצרי־הטווח ושאר כלי־הנשק שהיא יכולה להרכיב על אניות־סוחר מתאימות השטות באזור המסוכן. מאתים תותחי בוֹפוֹרס או שווי־ערכם כבר הוזמנו אצל ההגנה האווירית של בריטניה הגדולה ואצל בתי־החרושת. אבל אחריהם צריך לבוא זרם איתן של תותחים, יחד עם צוותים או גרעיני צוות, אם וכאשר תוכל האדמירליות לקבלם לידיה. יש להכין תכנית לשלושה חדשים.

7. עלינו להיות מוכנים להתקפות־אוויר מרוכזות על הנמלים שאנו נשענים עליהם במיוחד (מרסי, קלייד, ותעלת־בריסטול). לכן יש לספק להם את מירב ההגנה. תוך שבוע ימים יש למסור דו"ח על הנעשה בכיוון זה.

8. כל המשרדים הנוגעים בדבר צריכים להיחלץ לטיפול מתואם בשיפעה העצומה של אניות נוספות שנצטברו עתה בנמלינו. עד סוף יוני יש להפחית את הכמות הזאת בלא־פחות מ־400,000 טונה נטוֹ. למטרה זו אפשר לקצץ לפי־שעה בבניית אניות־סוחר ואניות צי. יש להעביר פועלים מבּניית אניות־סוחר חדשות שאינה יכולה להסתיים לפני ספטמבר 1941 לתיקונים. האדמירליות קיבלה עליה לספק בהקדם האפשרי מן הבניה ארוכת־הטווח של אניות־מלחמה או מתיקון אניות־מלחמה עד חמשת־אלפים איש, ועוד חמשת־אלפים יש להעביר מבּניית אניות־סוחר לטווח ארוך.

9. יש לנקוט את כל הצורות של פישוּט והחשת תיקונים ודה־גאוּסיזציה, אפילו אגב סיכון מסוים, כדי לזרז את הקצב האטי עד־להחריד של מחזור האניות בנמלי בריטניה. חסכון של חמישה־עשר יום בתהליך הזה הוא עצמו יהיה שווה ל־5,000,000 טונה יבוּא, או לטונאז' השקול כנגד, 1,250,000 שנחסך בצי היבוּא. האדמירליות כבר נתנה לקציניה בכל הנמלים הוראות לסייע בתהליך הזה, הנוגע גם בתהליך התיקונים, עד קצה גבול יכלתם. מפרק לפרק יש לתת ציווּיים נוספים, ויש לבקש את קציני הנמלים להודיע מה עשו ואם יש להם איזה המלצות להגישן. אולי רצוי יהיה לכנס ועידה של קציני נמלים, שבּה אפשר יהיה לגלות את כל הקשיים ולהחליף רעיונות.

10. מיניסטר־העבודה הגיע בדיוניו עם מעבידים ועובדים לידי הסכם על האפשרות לחילופים הדדיים בין פועלים בנמלים. דבר זה צריך להביא לידי תוספת יעילה ניכרת לכוח העבודה הכולל. בדרך זו או אחרת יש להכניס לפחות עוד ארבעים אלף איש לתיקוני אניות, בניית אניות ועבודת מספנות בהקדם האפשרי. יש לנהל תעמולה מקומית עזה בנמלים ובמספנות, כדי שיעמדו כל המועסקים על חשיבותה החיונית של עבודתם. עם זאת אין זה רצוי להשתמש יתר על המידה בעתונות או בשירות השידור, כי דבר זה רק יעודד את האויב למאמצים נוספים.

11. מיניסטריון־התובלה ידאג לכך שלא תהיה הצטופפות־יתר ברציפים, ושכּל הסחורות המפוֹרקות תסוּלקנה מיד. לצורך כך יבקש המיניסטר מיושב־ראש הנהלת־היבוא כל עזרה נוספת שתידרש. כן גם עליו למסור להנהלת־היבוא דו"ח שבועי על ההשׂגים בשיפור הנמלים שעליהם אנו נשענים במיוחד על ידי העברת מנופים וכו' מנמלים אחרים. כן עליו למסור על ההשׂגים בהכנת מיתקנים חדשים בנמלים קטנים, ואם יש מקום לניצול נוסף של אסדות־משא כדי להחיש את מהירות הטעינה או הפריקה.

12. הוקמה ועדה מתמדת של נציגים ממחלקת־התובלה של האדמירליות, מיניסטריון־הספנות ומיניסטריון־התובלה, שתתכנס בכל יום ותמסור ליושב־ראש הנהלת־היבוא על כל התקלות והקשיים שנתגלעו. הנהלת־היבוא תתאם את כל הצעדים האלה ותמסור לי דו"ח עליהם מדי שבוע, כדי שאוכל לבקש מן הקבינט סמכות לצעדים נוספים.

13. מלבד מה שנעשה מבית, יש לעשות את כל המאמצים כדי להבטיח מחזור מהיר בנמלים בחוץ־לארץ. כל הנוגעים בדבר צריכים לקבל הוראות מיוחדות בנקודה זו, ויש לבקשם למסור דו"ח על האמצעים שהם נוקטים למילוי ההוראות האלו, ועל כל הקשיים שאולי ייתקלו בהם.

*

הצוללות החלו להשתמש עתה בשיטות חדשות, שנודעו בשם טכסיסי “להקת הזאבים”. טכסיסים אלה כללו התקפות מעברים שונים על ידי צוללות אחדות המשתפות פעולה ביניהן. לעת הזאת היו ההתקפות מבוצעות דרך־כלל בלילה, כשהצוללות פועלות על פני המים במלוא המהירוּת, אלא אם כן נתגלו תוך כדי התקרבוּת. בתנאים האלה יכלו רק המשחתות להתגבר עליהן חיש.

הטכסיסים האלה, שהיו הקו האפייני להתמודדות משך שנה ויותר, העמידו לפנינו שתי בעיות. ראשית, איך להגן על השיירות שלנו מפני התקפת־לילה מהירה ביותר מעין זו, שבּה הגל“ץ חסר־אונים למעשה. הפתרון היה טמון לא רק בריבּוי אניות־הליווי המהירות אלא עוד יותר מכך בפיתוחו של מכ”ם יעיל. יתר על כן, מצוּוים היינו כאן על תגובה מהירה, שאם לא כן תיעשינה אבידותינו עד־מהרה קשות מנשוא. ההקף המצומצם של ההתקפות הקודמות מצד הצוללות, שכנגדן זכינו להצלחה יחסית, יצר הרגשת בטחון בלתי־מוצדקת. עתה, כשהתחוללה הסוּפה במלא עוּזה, חסרים היינו את הציוד המדעי ההולם את צרכינו. ניגשנו במרץ לבעיה הזאת, והודות למאמצים השקודים של אנשי־המדע, שנסתייעו בעבודת־הצוות הנאמנה של ימאים וטייסים, הושגו השגים נאים. התוצאות באו מעט־מעט, ובינתים לא פסקו הדאגה החמורה והאבידות הכבדות.

הצורך השני היה לבדוק באיזו מידה הצוללת שעל פני המים נוחה לפגיעה על ידי התקפות־אוויר. רק כשנוכל להרשות לעצמנו להתגרות בתוקף מתוך הידיעה שידנו על העליונה, רק אז יושג הנצחון בקרב הממושך. לצורך כך זקוקים היינו לנשק אווירי קוטל, וכן לשהוּת לאמן בה את כוחות הים והאוויר שלנו כאחד בשימושו. כאשר נפתרו שתי הבעיות האלו בסופו של דבר, שוב הוברחה הצוללת אל ההתקפה שמתחת לפני המים, שבּה יכולנו לטפל בשיטות הישנות יותר והבדוקות יותר. הרווחה חיונית זו לא הושגה אלא כעבור שנתים.

בינתים עשו פּרין העשוי־לבלי־חת ושאר מפקדי הצוללות המעוּלים ביותר שימוש נמרץ בטכסיסים החדשים של “להקת הזאבים”, שננקטו בהשראתו של האדמירל דניץ, ראש שירות הצוללות, שהוא עצמו קברניט־צוללת מן המלחמה שעברה. נקם ושילם באו חיש. ב־8 במרס טובּעה יוּ־47 של פּרין והוא הושמד עם כל אנשיו על ידי המשחתת ווּלווריין, וכעבור תשעה ימים טובּעו יוּ־99 ויוּ־100 בעמדן בהתקפה משולבת על שיירה. על שתיהן פיקדו קצינים דגולים, ולחיסולם של שלושת האנשים המוכשרים האלה היתה השפעה ניכרת על מהלך המאבק. בין מפקדי הצוללות שבאו אחריהם מעטים היו שנשתוו אליהם בכושר־מעשה חסר־רחמים ובהעזה. חמש צוללות טובּעו במרס במבואות המערביים, ואף כי נגרמו לנו אבידות קשות, בשיעור 243,000 טונה, על ידי צוללות, ועוד 113,000 טונה על ידי התקפות־אוויר, אפשר לומר שהסיבּוב הראשון בקרב על האטלנטי נסתיים בתיקו.

*

מאורע חשוב ביותר קרב עתה לבוא בצדו השני של האטלנטי. בימים האלה עמדתי במגע הדוק עם הוֹפּקינס. לאחר שהודיתי לו על “הצרור של 250,000 רובים ותחמושת, שהגיע בשלום”, טילגרפתי ב־28 בפברואר:

אולם חרד אני יותר ויותר מחמת השיעור הגדול של אבידות הספנות במבואות הצפון־מערביים והירידה בטונאז' הנכנס לבריטניה. כאן הקדיר האופק מזמן שהתראינו. אנא הודיעני מתי יתקבל החוק [החכר־והשאל]. כאן גוברת המתיחות.

לא ארכו הימים ובשורות טובות באו מארצות־הברית. הצעת־החוק להחכר־והשאל נתקבלה בקונגרס, וב־11 במרס נתן לו הנשיא בלהיטוּת את אישורו. הופקינס שלח אלי את הידיעה הראשונה. דבר זה היה נחמה ודרבן בעת־ובעונה־אחת. החומר הולך ובא. עלינו שומה להעבירו.

ראש־הממשלה אל מר הופקינס 9 במרס 1941

השבח לאל על חדשותיך. המתיחות רצינית. מיטב האיחולים.

אל הנשיא רוזוולט מאת אישיות ימית לשעבר 9 במרס 1941

הברכות מכל הקיסרות הבריטית נתונות לך ולאומה האמריקאית על העזרה המכוונת מאד לשעתה בעת צרה.

בשידורי מיום 9 בפברואר כבר אמרתי, “תנו לנו את הכלים ואנחנו נסיים את המלאכה”. זו לא יכלה להיות אלא הצהרת־בינים. הרבה יותר מכך היה דרוש, אבל אנו עשינו כמיטב יכלתנו.

*

עתה היה עלינו לעשות את מאזן היבוא שלנו לשנת־הצוללות 1941, ממש כמעשה שר־אוצר בתחום הכספים. עד סוף מרס הושלמו כל העיונים והדיונים באמצעים העומדים לרשותנו, ואני יכולתי להגיש לקבינט המלחמתי את הצעותי הסופיות ביחס לגדלם ולאָפים של שלושת האגפים של השירותים הלוחמים, וכן ביחס לכמותו ולאפיו של היבוא שאליהם יהיה עלינו לחתור.

תכניות היבוא

תזכיר מאת ראש־הממשלה, 26 במרס 1941

עלינו להניח שהיבוא יעמוד על לא־פחות מ־31,000,000 טונה ב־1941. מתוך כך אין להעמיד את המזונות על פחות מ־15,000,000 טונה, ו־1,000,000 דרוש למיניסטריון־המסחר. כיון שכך נשארות 15,000,000 טונה למיניסטריון־האספקה, לעומת 19,000,000 אליהן חתר במסגרת התכנית של 35,000,000. לפיכך על מיניסטריון־האספקה לעשות קיצוץ של 4,000,000 ולהכין בהתאם לכך תכנית מתוקנת. דומה כי השטח העיקרי לקיצוץ יימצא במתכות ברזליות, עצים ורסק־עץ. הואיל ואנו יכולים לקנות עכשיו פלדה בלי הגבלה בארצות־הברית, אין לקבל את קיום כל תעשית הפלדה הנוכחית בחינת גורם שאי־אפשר־בלעדיו. עלינו לנסות להביא סחורות בצורות המרוכזות ביותר ובנתיבים הקצרים ביותר. עקרון זה חייב להשפיע גם על יבוא המזונות.

2. אם יירד היבוא הכולל שלנו עד למטה מ־31,000,000, חייבים מיניסטריון־המזון ומיניסטריון־האספקה לעמוד בגרעון על הבסיס של קיצוץ טונה אחת מזון לעומת שתי טונות אספקה. אם יעלה היבוא על 31,000,000, תחולק התוספת באותו יחס. המצב ייסקר שוב בסתיו, לכשייודע יבול השנה.

3. קיבלתי ממשרד־המלחמה תשובה על התזכירים שלי בדבר כוחות הצבא, שהמשרד עיין בהם משך שלושה שבועות. תזכירי אינם צופים לתקופה שלאחר 1942, וצריך יהיה לעיין בהם מחדש לאור המאורעות. המספר שנקבתי, “לערך שני מיליונים”, יכול להתפרש כ־“2,195,000 [איש]”, כשאיפתו של משרד־המלחמה, וכמספר שהסידורים להשגתו הושלמו. הצעתו של משרד־המלחמה להמיר את המספר של חמש־עשרה אוגדות משוריינות בשתים־עשרה אוגדות משוריינות ותשע חטיבות־טנקים־של־הצבא אפשר לאשרה, ומותר לקבל את מספר־המטרה של חמישים־ותשע ושליש “אוגדות אקוויוולנטיות” לכלל הצבא הקיסרי במרס 1942. החסכון הנובע מכך בבליעת כוח־אדם מעתה עד סוף 1942 הוא לערך 475,000. חסכון זה, וגידול הכוחות המשוריינים על חשבון חיל־הרגלים והארטילריה, צריכים להביא הרווחה חשובה למיניסטריון־האספקה במה שנוגע לצריפים, הלבשה וקליעים.

4. תכנית פרוויס, שהוגשה לנשיא רוזוולט בינואר על־מנת למסור לו את ההקף הכללי, אפשר להגדירה עתה ביתר דיוק כמבוקשו של מיניסטריון האספקה, ואגב כך אפשר, אם רצוי, להכניס את התיקונים שיכללו את השינוי בחלקם של הכוחות המשוריינים. אולם חשוב שלא להפחית מאומה מכל מה שנחוץ לנו ושאנו עשויים לקבלו מארצות־הברית; בפרט יש לקיים את מספרי הציוד לעשר האוגדות הנוספות.

5. התכנית של הצי היא נושא לאיגרת נפרדת, אבל אפשר לפרט כאן את העקרונות הבאים שיש להם השפעה על היבוא:

את שלוש אניות־המערכה הנותרות מטיפוס המלך ג’ורג' ה־5 יש להשלים במלוא המהירות. בניית ואנגארד, שהיא האניה הגדולה היחידה היכולה להגיע אלינו ב־1943 ולפני 1945, רצויה ביותר. יש צורך גם באניית־מלחמה אחת חדשה מטיפוס “מוניטור”. כרגע אי־אפשר להמשיך בבניית שום אניות כבדות נוספות, ואי־אפשר לספק ריקועי־שריון נוספים למטרות אחרות של הצי משך ששת החדשים הבאים; כן גם אין ליסד שום בתי־חרושת חדשים לריקועי־שריון. עמדה זו תיסקר שוב ב־1 בספטמבר לאור (א) הקרב על האטלנטי, (ב) יחסה של ארצות־הברית למלחמה.

צרכי הצי בריקועי־שריון אסור שיעלו על 16,500 הטונה שסוּפּקו ל־1941, וגם לא על 25,000 הטונה שהוקצו ל־1942. אם יישמרו הסייגים האלה ודאי יוכל מיניסטריון־האספקה להוציא לפועל את התכנית המוגדלת לבניית טנקים.

6. המיניסטריונים למזון ולחקלאות צריכים לתאם, על הבסיס של 15,000,000 טונה יבוא ב־1941, תכנית של שמונה־עשר חודש, לשאוב אגב כך מעתודות הבשר החי שלנו לסיפוק הצרכים של ששת החדשים אך להשתדל עד כמה שאפשר לספק על ידי יבוא מרוכּז את התזונה המגוּונת ביותר לאומה הלוחמת. על ידי קביעת תקופה של לא־פחות משמונה־עשר חודש מן הדין שתהיה אפשרות להימנע משינויים חפוזם במדיניות, להשתמש בעתודות בחינת גורמים מאזנים, ולנצל על הצד הטוב ביותר את הטונאז' המוקצה.

7. את הכוח האווירי הבריטי יוסיפו לפתח עד קצה גבול היכולת בתוך הגבולות הנ"ל ובמסגרת העדיפויות וההקצאות הנוכחיות.

לאחר שסמך הקבינט המלחמתי את ידיו על ההוראות המדויקות האלו נתמלאו בלי תלונה על ידי כל הנוגעים בדבר.

*

מזמן שנתקבל החוק להחכר־והשאל נתהדקו יחסינו עם ארצות־הברית יותר ויותר. בעקתנו ובלחצנו נקטנו עמדה תקיפה יותר כלפי צרפת של ווישי. פעולות השוד והחמס של סיירות־המערכה הגרמניות בזמן האחרון הראו מה־רב כוח ההזק של אניות אדירות אלו, שבקרוב תתווסף עליהן ביסמרק. קיים גם הפחד שהגרמנים ישתלטו על הצי הצרפתי ויכניסו את אניית־המערכה המהירה דונקרק לשירותם.

טילגרפתי אל הנשיא רוזוולט:

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 2 באפריל 1941

הגיעונו ידיעות מהימנות בהחלט שממשלת ווישי קיבּלה “רשות” מועדת־שביתת־הנשק להעביר את אניית־המערכה דונקרק, עם ליווי־מגן של כל קבוצת סטרסבורג, מאוראן לטולון לשם “פירוק הנשק”.

2. דומה כי ודאי הדבר שמטרת ההעברה הזאת היא לבצע תיקונים, ועלינו להניח, כמובן, שהדבר נעשה על פי פקודות הגרמנים.

3. איני צריך להטעים לפניך את חומרת הסכנה הנשקפת לנו מן הדבר הזה. ממילא כבר גדול למדי האיוּם מצד פושטות גרמניות על־מימיות. תוספת אניה כזאת לצי־הפשיטה תיצוֹר בעיה קשה באמת בשבילנו. אילו ייחסנו ערך כלשהו לדברו של האדמירל דרלאן, אפשר היה לקוות כי ככלות כל הקצים ישלח מנמלי־המולדת הצרפתיים יחידות צי מוכנות לים. אבל אם תהיה דונקרק מעוגנת ומשותקת לצורך תיקונים, הרי ניתנת שהות לגרמנים לעוט ולהשתלט עליה.

4. אני חושש כי הדבר משמש אישור קודר לחשדותינו החמורים ביותר כלפי דרלאן.

5. באמצעות שגרירך בווישי כבר רמזת לממשלת צרפת כי השיחות על אספקת תבואה לצרפת הבלתי־כבושה תוקלנה במידה רבה אם תועברנה בהדרגה אניות־המלחמה הצרפתיות הנמצאות בנמלי־המטרופולין לנמלים האטלנטיים של אפריקה הצפונית. והנה דרלאן לא די שאינו ממלא אחר מבוקשך, אלא שהוא מתקומם עליו בגלוי ובמחשבה־תחילה.

6. באמת־ובתמים אני מקווה שתרמז מיד למרשל פטן שאם דרלאן יתמיד בפעולה הזאת הריהו מונע סיוע מארצו ומקפח סופית את אהדתה של אמריקה. אנו עצמנו לא נוכל, כמובן, במצב זה לתת שום עזרה להזנתה של צרפת. לכל היותר יש אולי סיכוי קלוש שהמרשל פטן יניא אותו מפעולה זו, אבל אם לא יהיה הדבר כך הרי הענין חיוני בשבילנו כדי כך שאולי, למרות כל התוצאות המסוכנות האפשריות, יהיה עלינו לעשות מאמץ ליירט את האניה הזאת ולטבעה. רוצה הייתי לשמוע מפיך שאתה מבין לצורך בצעד אשר כזה.

7. כמובן, חשוב הוא ביותר שלא הצרפתים גם לא אדוניהם לא ירגישו ולא יידעו שאנו עשויים לנקוט את הפעולה הנמרצה הנזכרת בסעיף 6.

עם כל דחיפותו של הענין לא הייתי מוכן לעשות מעשה בטרם אדע מה הרגשתו של הנשיא ומה שאיפתו.

ראש־הממשלה אל הלורד־הראשון 3 באפריל 1941

אין לבצע שום התקפה על דונקרק עד אם תתקבל מן הנשיא רוזוולט תשובה שאינה מביעה כל התנגדות. אם לא יגע בנושא כלל בתשובתו, יוכל הדבר להתפרש כהסכמה.

2. כאשר תתקבל תשובה זו, יהיה על הלורד הראשון להיועץ, אם אפשר, בלורד־שומר־החותם בהעדרי, ולהחליט.

3. כשאני לעצמי הריני נוטה עד מאד לביצוע ההתקפה. לדאבון הלב אין לנו בטחון בהצלחה. אולי יש סיכויים של אחד כנגד עשרה להצלחתה של התקפה על אניה בעלת ליווי ראוי של משחתות.

4. השפעת הדבר על ווישי לא תהיה רצינית, לדעתי. הם יידעו שנתפסו בקלקלתם במעשה פרוֹ־הוּני. ככל שהדברים אמוּרים בעם הצרפתי, הרי אין קל מלהסביר בשידורים חוזרים ונשנים שעמדו להסגיר את האניה במצב של חוסר־ישע לידי הגרמנים, כי במקרה של נחיתה גרמנית לא היתה יכולה להסתלק מן הנמל בטולון בדומה ליחידות הניידות של הצי הצרפתי.

*

בימים שאחרי כן נודע לנו מן הנשיא כי תהיה לפחות ארכּה, כי דונקרק לא תעזוב את אוראן בתוך עשרת הימים הבאים. ב־6 באפריל הודיענו כי מר מאתיוּס, היועץ האמריקאי בווישי, ביקש ראיון דחוף עם המרשל פטן. הראיון ניתן לו, אבל ברגע שאמר מאתיוּס לפטן שרצונו לשוחח על דונקרק שלח המרשל, שכפי הנראה לא היו לו ידיעות על המצב, לקרוא לדרלאן. דרלאן הגיע ואמר כי ידיעות אלו באות, כמובן, מן האנגלים, והתלונן שהללו רוצים שהצי שלהם יהיה היחיד בים התיכון. הוא הודה שהוא מביא את אניית־המערכה לטולון משום שאין אפשרות לתקנה באוראן, ומכל מקום אין בדעתו להשאירה שם. המרשל והוא התחייבו על־דיברתם־כבוד שאניות צרפתיות לא תפולנה בידים גרמניות, והוא חזר על ההבטחה הזאת. דונקרק לא תועבר מיד, ועוד עשרה ימים ויותר לא תהיה מוכנה. השגרירות האמריקאית בווישי מאמינה כי אמת הדבר, והיא סבורה שאפילו תובא האניה לטולון הרי לא תיכנס לשירות לפני סוף אוגוסט. אחרי כן השמיע דרלאן כמה וכמה משפּטים אנטי־בריטיים, והמרשל הבטיח למר מאתיוּס תשובה רשמית. הנשיא אמר שפטן מיטיב כנראה לתפוס את המלה הכתובה יותר משהוא בוטח בזכרונו, ולאחר עיון מקרוב יותר אפשר שיתן לנו את ההבטחה אשר ביקשנו.

הבעתי את תודותי ואת דאגתי העומדת בעינה.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 6 באפריל 1941

אסיר־תודה ביותר על התערבותך התקיפה בענין דונקרק. אמת נכון שטולון לא תוכל לתקן אותה משך שלושה עד ששה חדשים, אבל מה צורך לנו בכך שיהיה הדבר הזה תלוי מעל ראשנו בכלל? דיברת־הכבוד של דרלאן, המתחייב שהיא לא תפּול לעולם בידים גרמניות, שרשה באי־כבוד. אניה הנמצאת במבדוק או בתיקונים יסודיים לא תוכל בשום פנים להסתלק בטרם יספיקו הגרמנים להשתלט על טולון. קציניהם וסוכניהם נמצאים במקום כל הזמן, וזכוֹר מה־נקל היה לנו לכבוש את האניות הצרפתיות בפורטסמות ובפלימות. עלינו להקפיד על המדיניות הקבועה של התנגדות לכל העברת אניות צרפתיות מנמלים אפריקאיים לנמלים צרפתיים שתחת פיקוח גרמני בפועל או בכוח, ולעודד כל תנועה בכיוון ההפוך. אם יעביר דרלאן את דונקרק לטולון, מדוע לא יבקש את ז’אן באר מקזבלנקה ואת רישליה מדאקאר? לכן אני מפגיע בך שתמשיך בתוקף ובחומרה במירב הלחץ שאתה יכול להפעיל. נראה בעליל שכוחו של לחץ זה גדול ביותר, כי לפי ידיעות בטוחות שבידינו היה עליה להפליג בבוקר הארבעה בחודש וכבר נעשו כל ההכנות. פטן אינו יודע אף את החצי ממה שעושה דרלאן המזוהם הזה. טוב הרבה יותר שיניא לחצך את דרלאן, כמו שכבר הניאוֹ, משיהיה עלינו לפעול בחוזק יד, על כל הסכנות הכרוכות בדבר.

2. השאלה היא אם מתן פרסומת מבעוד מועד אינו עשוי לעזור למניעה. האם תתנגד כך שאומר ביום ד' בבית־הנבחרים משהו מעין זה: “תמיד היתה הסכנה שדרלאן עשוי להביא את דונקרק מאוראן לטולון כדי להכשירה לצרכי מלחמה. מעשה כזה ישפיע על מאזן הכוחות הימיים ברחבי העולם כולו, והוא ישפיע גם על האינטרסים האמריקאיים ולא על שלנו בלבד. ממשלת ארצות־הברית פנתה אל המרשל פטן בדברים המכוונים להעמיד את ממשלת ווישי על האופי השלילי שיהיה לצעד כזה מנקודת־המבט של האינטרסים הצרפתיים. ממשלת הוד־מלכותו ודאי תהיה מחויבת לראות בדבר מעשה מאיים שנעשה על פי המרצתו של היטלר וצעד נוסף במזימותיו של האדמירל דרלאן להשיג את השליטה האישית על צרפת כסוכן הנאמן על הגרמנים. במסיבות אלו תראה ממשלת הוד־מלכותו את עצמה בת־חורין לנקוט כל פעולה מתאימה נגד האניה הזאת, הן בשעת מעבר, הן בעת הימצאה בתיקונים בנמל טולון. היא תצטער מאד אם ייוצר מצב כזה, הואיל ואין כוונתה אלא לשחרר את צרפת מעול הגרמנים ולקיים את שלמות הקיסרות הצרפתית”. אנא הודיעני מה דעתך על זה, או שמא תוכל להסדיר את הענין מאחרי הקלעים.

ב־9 באפריל השמעתי את הדברים האלה בבית־הנחברים, ופרשת דונקרק סופה שנפתרה עם כניעת ממשלת ווישי ללחצו של הנשיא רוזוולט.

הנשיא רוזוולט אל אישיות ימית לשעבר 11 באפריל 1941

קיבלתי מווישי את [האיגרת] הבאה, מתאריך 8 באפריל.

"בתזכיר שמסר למרשל פטן ב־4 באפריל, הסב הממונה על עניני השגרירות האמריקאית תשומת־לב לידיעה אשר על פיה מתכוננת ממשלת צרפת, ‘בהרשאת ועדת־שביתת־הנשק בויסבאדן’, להעביר את דונקרק מאוראן לטולון, בעצם הרגע בו ממשלת ארצות־הברית מביעה את ענינה בתנועה הפוכה של הכוחות הימיים. ‘אם תחול העברה כזאת’, מוסיף התזכיר, ‘לא תוכל ממשלת ארצות־הברית לשאוף עוד להמשך המדיניות שהיא מבקשת לנקטה לסיפוק עזרתה ההכרחית לצרפת הבלתי־כבושה, מלוא מידת האפשר, שלא להזכיר כלל את שאר המעשים של שיתוף־פעולה שהיא שואפת אליהם’.

"ממשלת המרשל מודה נאמנה בלי כל מבוכה שאכן היה בכוונתה להכין את דונקרק להעברה לטולון בעתיד הקרוב. אבל על הצעד הזה הוחלט מתוך ריבונות שלמה, בלי כל לחץ זר שהוא, ומטעמים טכניים בלבד.

"ממשלת ארצות־הברית יודעת גם יודעת כי דונקרק נזוקה קשה בחודש יולי 1940 מהתקפה משוקצת שבה נהרגו הרבה והרבה צרפתים.

"כיום יש באפשרותה של האניה לנוע; אבל תיקונה הסופי מצריך שהייה במבדוק, דבר שאין לבצעו אלא בטולון, בית־הנשק היחיד הן בצפון־אפריקה הן באזור הבלתי־כבוש המסוגל לקבל אותה. רק מטעם זה הוחלט על העברתה של דונקרק ורק מטעם זה הצורך בכך קיים ועומד. בכל זאת, נוכח המשמעות הפוליטית שממשלת ארצות־הברית נוטה כמדומה ליחס להעברה זו, מסכימה ממשלת צרפת לדחות את הכשרת האניה, עד להשגת הסכם בנדון זה. מבקשת היא להוכיח בכך לממשלה הפדראלית שהיא תתמיד בנאמנות, מצדה, ככל שיהיה באפשרותה, בקו שננקט על־מנת להבטיח את האספקה לאפריקה הצרפתית ולאזור הבלתי־כבוש.

"אבל בדחותה את שיפוצה הסופי של אחת מאניות־המלחמה היקרות ביותר שלה, מקריבה ממשלת צרפת קרבן גדול בכבוד־עצמי ובאינטרסים, קרבן המשפיע על אפשרויותיה להגן על קיסרותה כמו גם על אפשרויותיה להגן על התעבורה הימית הצרפתית.

“ממשלת צרפת מצפה אפוא שהממשלה האמריקאית תפעיל את השפעתה הטובה בלונדון על־מנת להשיג מן הממשלה הבריטית את הערובה שכל זמן שדונקרק נשארת בצפון אפריקה לא ייעשו כל מעשי שביה נוספים כלפּי התעבורה המסחרית הכשרה שלנו בין מושבות צרפת, אפריקה הצרפתית והאזור הבלתי־כבוש. אכן, נראה בעליל כי ארץ הצפויה לרעב כצרפת אין לדרוש ממנה שתוותר על הפעלת כל אמצעי ההגנה שלה אם יוסיפו לרדוף ולהתקיף את התעבורה הימית המסחרית שהוצעו ערובות להגנתה”.

מובן כי אנחנו לא נתנו שום ערובּה כזאת, והתערבותו התקיפה של הנשיא רוזוולט בזמן הזה סייעה להפיג מעט מן האיבה שביחסינו עם צרפת של ווישי.

 

פרק שמיני: הקרב על האטלנטי, 1941    🔗

ההתערבות האמריקאית

עזרה מזוינת מארצות־הברית – שיחות־מטה סודיות בוושינגטון – פיתוח בסיסי־הצי האמריקאיים – תנועת הצוללות מערבה – חשיבותה של איסלנד – נתיב הליפקס – גידול הצי המלכותי הקנדי – בסיס־ליווי קדומני בסנט־ג’ונס, ניו־פאונדלנד – האבידות מוסיפות ועולות – יותר משמונה־מאות אלף טונה טובעו בשלושה חדשים – עזרה אמריקאית נוספת – הרחבת אזור הבטחון, 11 באפריל – גבולה הימי של ארצות־הברית – האיים האזוריים – מברקי מיום 24 באפריל – שיחות האדמירליות עם האדמירל גורמלי – הנשיא רוזוולט מכריז על שעת־חירום לאומית בלתי־מוגבלת, 27 במאי – פחדו של היטלר מפני מלחמה עם ארצות־הברית – קשיי הצוללות – שיבושו של צירוף מסוכן – ידנו מתחילה להיות על העליונה, יוני – הצורך שלנו באניות־ליווי רבות יותר ומהירות יותר – ובמטוסים ארוכי־טווח – ובמכ"ם טוב – שילוח מטוסי־קרב נגד הפוקה־וולף – הפסקת פרסום הטיבועים השבועיים – השגי המפקדה המשולבת שלנו בליברפול – ארצות־הברית כובשת את איסלנד, 7 ביולי – האיוּם מבּרסט – הניהול המאוחד של המנגנון המלחמתי – אבידותינו ומאמצינו השקודים – מינוי הלורד לדרס – מר לואיס דוגלאס – השיפור בהוצאת הסחורות מנמלינו

תמורות חשובות חלו עתה במלחמת הצוללות. חיסול שלושת “האלופים” הגרמנים במרס והשיפור באמצעי ההגנה שלנו השפיעו את השפעתם על טכסיסי הצוללות. כיון שמצאו שהמבואות המערביים “חמים” מדי, עברו מערבית יותר לים שבּו, מאחר שנמנעו מאתנו נמלי אירלנד הדרומית, יכלו רק מעטות ממלוות־השייטות שלנו להשיגן ומקום שבּו לא היתה הגנה אווירית בגדר האפשר. מבסיסינו בממלכה המאוחדת יכלו המלוות שלנו לתת הגנה יעילה לשיירות שלנו רק לאורך כרבע מן הנתיב להליפקס. בתחילת אפריל פגעה להקת־זאבים בשיירה בקו־האורך 28 מערב בטרם תצטרפנה אליה אניות הליווי. בקרב ממושך טובעו עשר אניות מתוך עשרים־ושתים, וגם צוללת אחת הושמדה בתוך כך. אי־כה היה עלינו להתחכם ולהאריך את השג־ידנו, שאם לא כן תכלה אלינו הרעה.

עד כה נצטמצמה העזרה מעבר לאוקינוס באספקה בלבד; אבל עתה, במתיחות הגוברת הזאת, החל הנשיא לתת לנו עזרה מזוינת, כשהוא פועל בכוח כל הסמכויות שהוענקו לו כמפקד־הראשי של הכוחות המזוינים ואשר נתקדשו בתחוקה האמריקאית. הוא גמר אומר שלא להרשות למלחמת הצוללות והפושטות הגרמניות להתקרב אל החוף האמריקאי, ולדאוג לכך שהתחמושת שהוא שולח לבריטניה תעבור בשלום לפחות את מחצית הדרך. עוד ביולי 1940 שיגר משלחת ימית וצבאית לאנגליה לשם “שיחות בירור”. לאדמירל גוֹרמלי, המשקיף הימי של ארצות־הברית, נתחוור עד־מהרה שהחלטתה של בריטניה איתנה ונחושה, ושהיא תוכל להחזיק מעמד נוכח כל איום מיידי. תפקידו היה לקבוע, בשיתוף־פעולה עם האדמירליות, איך ייתכן להפעיל על הצד הטוב ביותר את כוחה של ארצות־הברית, ראשית, במסגרת המדיניות הקיימת של “כל העזרה עד למלחמה”, ושנית, במחובּר עם הכוחות המזוינים הבריטיים, אם, וכאשר, תיגרר ארצות־הברית לתוך מלחמה.

מן ההתחלות הצנועות האלו התפתחה התכנית הרחבה להגנה משותפת על האוקינוס

האטלנטי על ידי שתי המעצמות דוברות־האנגלית. בינואר 1941 החלו בוושינגטון שיחות־מטה סודיות, שהקיפו את כל השטח ועיצבו אסטרטגיה עולמית משותפת. מנהיגי המלחמה האמריקאיים הסכימו שאם תתפשט המלחמה לאמריקה ולאוקינוס השקט ייחשבו האטלנטי והזירה האירופית מכריעים במשקלם. תחילה יש להכות את היטלר, ועל בסיס זה תוכננה העזרה האמריקאית בקרב על האטלנטי. הוחל בהכנות למילוי הצרכים של שיירות אוקיאניות משותפות באטלנטי. במרס 1941 ביקרו קצינים אמריקאיים בבריטניה הגדולה כדי לבחור בסיסים לאניות הליווי ולכוחות התעופה שלהם. מיד החלה העבודה בכיוון זה. בינתים התקדם במהירות פיתוחם של הבסיסים האמריקאיים בשטחים בריטיים במערב־האטלנטי, שהחל ב־1940. הבסיס החשוב ביותר לשיירות בצפון־האטלנטי היה ארגנטיה, בניו־פאונדלנד. בהישען על בסיס זה ועל הנמלים בממלכה המאוחדת יכלו הכוחות האמריקאיים למלא בקרב את תפקידם הרחב ביותר שבגדר המותר; על כל פנים, כך נדמה היה שעה שתיכננו את הצעדים האלה.

בין קנדה לבריטניה הגדולה נמצאים האיים ניו־פאונדלנד, גרינלנד ואיסלנד. כל אלה הם סמוך לאגף של הדרך הקצרה ביותר, דרך “המעגל הגדול”, בין הליפקס לסקוטלנד. כוחות שבסיסיהם ב“ציוּני דרך” אלו יכלו לשלוט על כל הנתיב כולו, גזרות־גזרות. גרינלנד היתה חסרה משאבים מכל וכל, אבל את שני האיים האחרים אפשר היה לנצל יפה במהירות. אמר מי שאמר, “כל המחזיק באיסלנד מחזיק באקדח המכוּון היטב אל אנגליה, אמריקה וקנדה”. מתוך המחשבה הזאת כבשנו, בהסכמת התושבים, את איסלנד כאשר נכבשה דנמרק ב־1940. עתה יכולנו להשתמש באי נגד הצוללות, ובאפריל 1941 הקימונו שם בסיסים לצורך קבוצות־הליווי והמטוסים שלנו. איסלנד נעשתה פיקוד נפרד, וממנה הרחבנו את טווח המלוות העל־מימיות עד לקו־האורך 35 מערב. אף על פי כן נשארה פירצה הרת־סכנה לצד מערב, אשר לפי־שעה אי־אפשר היה לסתמה. במאי בוצעה התקפה כבדה על שיירה הליפקסית בקו־האורך 41 מערב ותשע אניות אבדו בה בטרם תספקנה המלוות למלחמה בצוללות להצטרף לשיירה.

בינתים היה כוחו של הצי המלכותי הקנדי גובר והולך, והקורבטות החדשות שלו החלו לצאת במספר רב מן המספנות. ברגע גורלי זה היתה קנדה מוכנה למלא תפקיד בולט במאבק הקטלני. מתוך האבידות בשיירה ההליפקסית התברר בתכלית שרק ליווי מקצה אל קצה, מקנדה עד בריטניה, יוכל להספיק, וב־23 במאי הציעה האדמירליות לממשלות קנדה וניו־פאונדלנד לעשות להן את סנט־ג’ונס אשר בניו־פאונדלנד לבסיס קדומני לכוחות הליווי המשותפים שלנו. ההיענות היתה מיידית, ועם תום החודש התממש סוף־סוף הליווי הרצוף לאורך הנתיב כולו. לאחר מכן קיבל עליו הצי המלכותי הקנדי את האחריות להגן, בכוחותיו שלו, על השיירות בקטע המערבי של נתיב האוקינוס. מבריטניה הגדולה ומאיסלנד היה ביכלתנו לתת הגנה לאורך שאר הדרך. אף על פי כן נשאר הכוח שברשותנו קטן עד כדי סכנה לעומת המשימה שיש לבצעה. בינתים היו אבדותינו עולות והולכות בקו תלול. בשלושת החדשים שנסתיימו במאי טיבעו הצוללות בלבד 142 אניות בנפח כולל של 818,000 טונה. 99 מאניות אלו, בנפח 600,000 טונה לערך, היו בריטיות. כדי להשיג את התוצאות האלו החזיקו הגרמנים בלי הפסק כתריסר צוללות בצפון־האטלנטי, ונוסף על כך שקדו למותת את הגנתנו על ידי התקפות נמרצות באזור פריטאון, מקום שטיבעו שש צוללות בחודש מאי בלבד שלושים־ושתים אניות.

*

בארצות־הברית היה הנשיא קרב והולך אלינו צעד־צעד, ועד־מהרה נעשתה התערבותו האדירה מכרעת במשקלה. כמו שראינו אנחנו צורך לעצמנו לפתח בסיסים באיסלנד, כך נקט הוא באותו חודש עצמו צעדים להקמת בסיס־תעופה לשימושו שלו בגרינלנד. ידוע היה שהגרמנים כבר הקימו תחנות להודעות־מזג־אויר על החוף המזרחי של גרינלנד ומול איסלנד. פעולתו של הנשיא היתה מכוּונת אפוא לשעתה. זאת ועוד, על פי החלטות אחרות אפשר היה לתקן במספנות אמריקאיות לא רק את אניות־הסוחר שלנו כי אם גם את אניות־המלחמה, שנזוקו בקרבות הכבדים בים התיכון ובמקומות אחרים, ודבר זה הביא הרווחה מיידית ונחוצה עד מאד למשאבינו הנתונים תחת לחץ קשה במולדת. הנשיא אישר את ההחלטה הזאת במברק מיום 4 באפריל, שבּו אמר גם כי הקציב סכומים להקמת עוד חמישים־ושמונה מספנות ולבניית עוד מאתים אניות.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 4 באפריל 1941

אסיר־תודה הנני ביותר על איגרתך על דבר הספּנות, שקיבלתיה זה־עתה באמצעות השגריר.

2. בשבועות האחרונים היה לאל־ידנו לחזק את המלוות שלנו במבואות הצפון־מערביים של המולדת, ועל ידי כך פגענו קשה בצוללות. הן עקרו עתה מערבית יותר, והבוקר (3 באפריל) טיבעו ארבע אניות בקו־האורך העשרים־ותשע יום אחד קודם שתוכלנו המלוות שלנו לקדם את פניהן. מיגור הצוללת הוא פשוט שאלה של משחתות ומלוות, אבל כוחותינו מאומצים כדי כך שסתימת פירצה אחת פירושה פתיחת פירצה אחרת. אם נוכל לקבל לידינו את עשר ספינות־המשמר שלכם ולהעמיד עליהן צוותים נקבע את בסיסן באיסלנד, מקום שהרדיוּס הנאה שלהן יתן הגנה לשיירות עד למקום שתפגושנה במלוות שבסיסיהן בבריטניה. עוד גורם חשוב במבואות הצפון־מערביים הוא מטוסים ארוכי־טווח. אלה מתחילים להגיע עכשיו. בינתים, אף כי אבידותינו רציניות יותר ויותר, אני מקווה שנפחית את הסכנה מן האוויר כשיהיה לנו בעוד חודש או ששה שבועות מספר הגון של מטוסי־קרב מטיפוס האריקיין הממריאים מאניות־סוחר המפטרלות או מלוות באזור הסכנה.

ידיעות חשובות הגיעו כעבור שבוע. ב־11 באפריל טילגרף אלי הנשיא שממשלת ארצות־הברית אומרת להרחיב את מה שהיא קוראת בשם אזורי־הבטחון־והפטרוֹל שלה, שקוּימו החל משלב מוקדם מאד במלחמה, עד לקו הכולל את כל מימי צפון־האטלנטי מערבית לקו־האורך 26 מערב בקירוב. לצורך זה אומר הנשיא להשתמש במטוסים וכלי שיט של הצי הפועלים מגרינלנד, ניו־פאונדלנד, נובה־סקוֹטיה, ארצות־הברית, ברמודה ואיי־הודו־המערבית, ולהרחיב אולי אחרי כן את תחום פעולתם עד בראזיל. הוא ביקשנו להודיע לו בסודיות מרובה על תנועת השיירות שלנו, “כדי שתוכלנה יחידות הפטרול שלנו לגלות אניות או מטוסים של אומות תוקפניות הפועלים ממערב לקו החדש של אזורי הבטחון”. האמריקאים מצדם יפרסמו מיד את מקומם של אניות או מטוסים תוקפניים אפשריים כאשר יאוּתרו באזור הפטרול האמריקאי. “אין זה בחזקת ודאי”, סיים הנשיא לאמור, “שאמסור הודעה ספציפית. אפשר שאחליט לתת את הפקודות הימיות המיבצעיות הנחוצות ולהניח לקיומו של אזור הפטרול החדש שייודע עם הזמן”.

מתוך הרגשת הרווחה עזה העברתי את המברק הזה לאדמירליות.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 16 באפריל 1991

תחילה היה בכוונתי לטלגרף אליך ביתר הרחבה על איגרתך הנכבדה בדבר האטלנטי. האדמירליות קיבלה את הידיעה בהרגשת הרווחה וסיפוק גדולים ביותר, והכינה תזכיר טכני. מאחר שהאדמירל גורמלי יגיע לכאן בעוד יומים לערך, תמהה היא אם לא מוטב יהיה לדון בזאת אתו לפני שיגור התזכיר. אינני יודע אם הדברים ידועים לו או לא. אין ספק שהענין דחוף וחשוב במידה הגדולה ביותר. כחמש־עשרה צוללות פועלות עתה על קו־האורך השלושה־עשר, ומטוסי־ים אמריקאיים הפועלים מגרינלנד יהיו כמובן צעד מיידי מועיל ביותר.

כעבור יומיים, ב־18 באפריל, הכריזה ממשלת ארצות־הברית על קו התיחום בין חצי־הכדור המזרחי לחצי־הכדור המערבי, שעליו עמד הנשיא באיגרתו מיום 11 באפריל. קו זה, שנמתח לאורך קו־האורך 26 מערב, נהיה אחרי כן למעשה גבולה הימי של ארצות־הברית. הוא הכליל בתחומה של ארצות־הברית את כל הטריטוריה הבריטית ביבשת אמריקה או בסמיכותה, את גרינלנד והאיים האזוריים, ולא ארכו הימים והורחב מערבה עד שכלל את איסלנד. בהתאם להצהרה הזאת תפטרלנה אניות־מלחמה אמריקאיות במימי חצי־הכדור המערבי, ואגב כך תמסורנה לנו על כל פעולות אויב בתחום זה. ואולם ארצות־הברית נשארה בחזקת צד בלתי־לוחם ובשלב זה לא יכלה לתת הגנה במישרים לשיירותינו. דבר זה נשאר בגדר אחריותה היחדנית של בריטניה לאורך הנתיב כולו.

מנהיגי הצי של בריטניה ואמריקה כאחד חרדים היו לעת הזאת לאיים האזוריים. היה בנו חשד עז שהאויב מתכונן לתפסם ולעשותם בסיס לצוללות ומטוסים. האיים האלה, הנמצאים סמוך למרכזו של צפון־האטלנטי, בהיותם בידי אויב יוכלו להיעשות סכנה גדולה לתנועות הספּנות שלנו בדרום לא־פחות מאשר איסלנד בצפון. ממשלת בריטניה מצדה לא יכלה להשלים עם התהוותו של מצב כזה, ובתגובה על קריאות דחופות מאת ממשלת פורטוגל, שהיתה ערה ביותר לסכנה הנשקפת לארצה, עיבּדנו תכניות ועשינו הכנות למשלחת שתמנע צעד גרמני כזה. כן גם עיבּדנו תכניות לכיבוש האי הקאנארי הגדול ואי כף־ורדה, באם ייכנס היטלר לספרד. דחיפותן של משלחות אלו סרה משעה שנתברר שהיטלר הסב את עיניו לרוסיה.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 24 באפריל 1941

אני עונה עכשיו בפירוט על איגרתך מיום 11 באפריל. הדיחוי בא עקב ההמתנה לאדמירל גורמלי, שבואו לא היה בחזקת ודאי. הלורד־הראשון־של־הימיה ניהל עם גורמלי דיונים ממושכים, שבסיומם נמסרים לי הדברים הבאים:

2. בקרב על האטלנטי צריכים אנו לטפל בשתי בעיות עיקריות נוסף על האיום מצד מטוסים סביב חופנו. הבעיות האלו הן בעיות הצוללות והפושטות.

3. באשר לצוללות, זכינו להצלחה ניכרת בטיפול במשחיתים האלה שעה שפעלו אי־שם בקו־האורך 22 מערב במבואות הצפון־מערביים. אם בגלל הצלחתנו ואם מאיזו סיבה אחרת, מכל־מקום הן פועלות עכשיו ב־30 מערב לערך.

4. אולם מעט־מעט היה לאל־ידנו לחזק את כוחות הליווי שלנו, הודות למשחתות האמריקאיות שנשלחו לנו, והודות לשימוש באיסלנד כבסיס תדלוּק למלוות.

5. מותר לצפות לכך שבתגובה על כך ישלח האויב את צוללותיו הרחק עוד יותר מערבה, ומאחר שבסיס רוּבּן הוא בל’אוֹריאן או בבורדו הרי תוכלנה לעשות זאת מבלי להרחיק מבסיסיהן יותר משהן מרחיקות כיום.

6. לכן מתקבל בהחלט על הדעת שהאזור מערבית ל־35 מערב ודרומית לגרינלנד יהיה אזור הסכנה הבא, וזהו אזור שקשה לנו לטפּל בו. סיוּר אווירי שייתכן לנהלו מגרינלנד על פני האזור הזה יהיה אפוא בעל ערך גדול ביותר, כי אם תאוּתר צוללת יהיה ביכלתנו לשנות את נתיב שיירותינו בתשדורת כדי שתעקופנה את הסכנה.

7. עוד אזור שבו אנו סובלים תלאות רבות הוא האזור שמפרי־טאון למעלה דרך איי כף־ורדה עד האיים האזוריים. אין אנו יכולים לקבוע את נתיב שיירותינו הרחק מאד מערבה בגלל כוח־העמידה [המוגבל] של האניות בקו זה. לאמיתו של דבר, רק על ידי קיצוץ מטענן והעמסת כמויות נוספות של דלק יכולות הן לעשות את הדרך הזאת. אנו מספּקים לשיירות אלו ליווי ככל שידנו משגת, אבל אין הוא מספיק כל־עיקר, ויהיה הדבר לעזר רב ביותר אם ייערך סיור אווירי על ידי אחת נושאות־המטוסים האמריקאיות בריחוק־מה לפני השיירות.

8. לא יהיה שום קושי לתת לשלטונות הצי האמריקאיים הודעה על תנועותיהן של שיירות.

9. באשר לפושטות, נקודה אחת של סכנה גדולה היא מול ניו־פאונדלנד, כי יש לנו הרבה מאד אניות השטות עצמאית באזור הזה. זה היה האזור בו זכו שרנהורסט וגנייזנאו למלקוח כה רב. כל סיור אוויר ארך־טווח נוסף שייתכן לנהלו מניו־פאונדלנד או מנוֹבה־סקוֹטיה יהיה לעזר רב ביותר.

10. אנו מקווים להציב בנובה־סקוטיה או בניו־פאונדלנד אניה גדולה ואדירה, שתוכל להפיק תועלת מכל ידיעות שנקבל באשר לפעולותיהן של פושטות.

11. בנתיבי הסחר שלנו יש כמה וכמה אזורים, שבהם האויב עשוי לפעול, הנמצאים ממערב לקו־האורך 36 מערב. יש גם אזורים מסוימים באטלנטי הצפוני והדרומי מחוץ לנתיבי הסחר שבהם האויב מחזיק את אניות האספקה שלו ואליהם הוא יוצא להצטייד מחדש בדלק. עד עתה לא היה ביכלתנו לעשות חיפושים באזורים האלה, כי חסרו לנו האניות הדרושות לכך. אם נדע שיתקיים סיור באיזה אזור שהוא, נשתדל להחזיק בקירבת־מקום כוח שיוכל לטפּל בכל פושטת שתאוּתר. מחוץ לידיעות שתוכלנה אניותיכם לשדר, הרי עצם העובדה שמתנהל סיור אווירי מעל לאזורים האלה תעורר באויב הרגשת חרדה מרובה.

12. מסתבר שנעשו כבר סידורים למגע־גומלים חשאי בין אניות־מלחמה בריטיות ואמריקאיות.

13. לידיעתך בלבד. יש עוד ענין הקשור קשר הדוק בהנ"ל והמעורר דאגה גוברת בי ובמטה הצי. כשרן של ספרד ופורטוגל לעמוד בפני הלחץ הגרמני הגובר עשוי להתמוטט בכל עת ובכל שעה והמעגן בגיברלטר אפשר שיוּצא מכלל שימוש. כדי להשיג זאת לא יוצרכו הגרמנים להעביר צבא גדול דרך ספרד כי די יהיה להם שישתלטו על הסוללות העשויות לפגוע במעגן, ולכך יוכלו להספיק כמה אלפי תותחנים וטכנאים. הם כבר ביצעו חלק מן ההסתננות המוקדמת הרגילה שלהם לתוך טנג’יר, ובדרך כך יוכלו שני צדי המיצר ליפּול בידי תותחני אויב מומחים.

14. כמובן, ברגע שתיכנע ספרד או תותקף נשגר שתי משלחות שאנו מחזיקים כבר מזמן במצב של כוננות, האחת מבריטניה אל אחד האיים האזוריים, ואחרי כן לאי שני, והמשלחת השניה לאותן מטרות באיי כף־ורדה. אבל הפעולות האלו תצרכנה שמונה ימים משעת מתן האות, ולעולם אין לדעת אם אין לגרמנים תכניות מקדימות. בתוך כל שאר המעמסות הימיות המוטלות עלינו, חסרים אנו את הכוחות לעמידה מתמדת על המשמר. הקלה רבה תהיה זו אם תוכל לשלוח אסקדרון אמריקאי לשיוּט ידידותי באזורים האלה בהקדם האפשרי. דבר זה יבריח מן הסתם פושטות נאציות, ובעת־ובעונה־אחת יחמם את המקום בשבילנו וימציא לנו ידיעות יקרות־ערך.

15. היו לי שיחות ארוכות עם מר פורסטאל, ואני לוקח אתי מחר בערב אותו ואת הרימן כדי לבדוק את המצב באזור מרסי, החשוב כל כך למבואות הצפון־מערביים.

*

בינתים, כתוצאה משיחות האדמירליות עם האדמירל גורמלי, הוסכםעםארצות־הברית על תכנית מפורטת למתן עזרה באטלנטי.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 24 באפריל 1941

עודדתני מאד הידיעה על “תכנית הצי מס. 2 להגנה על חצי־הכדור המערבי”. היא כוללת כמעט את כל הנקודות שמניתי במברקי אליך, שהיה בדרכו בעת שנשלחה ההודעה הרשמית. התרשמנו עד מאד מן המהירות שבה התכנית מופעלת. עתה־זה קיבלנו ידיעה המרמזת שפושטת פועלת על פני המים בנקודה הרחוקה לערך שלוש־מאות מיל דרומית־מזרחית מבּרמודה. ייעשה הכל להודיע למפקד־הראשי של צי ארצות־הברית על שיירותינו וענינים אחרים. האדמירל גורמלי עומד במגע הדוק ביותר עם האדמירליות, וסידורי־המטה הנחוצים יושלמו.

2. הנתיב שאוחזות אניות בריטיות בדרך אל הכף וממנו תלוי באזורים שבּהם חושדים במציאות צוללת, אבל כרגע משתמשים בנתיב ממערב ל־26 מערב, וישתמשו בו כל־אימת שיהיה הדבר אפשרי.

3. אנו מקדמים בברכה את הצעדים הנמרצים שנוקט צי ארצות־הברית כדי להכין את הבסיסים למבואות הצפון־מערביים… הפעולה שנקטת אפשר גם אפשר שתכריע חיובית בקרב על האטלנטי.

אנו שומרים כמובן על סודיות קפדנית ביותר. אולם מובטח אני כי תבין שאם תוכל למסור איזה גילוי או הצהרה על פי הקווים האלה עשוי הדבר להשפּיע במידה עצומה על עמדת תורכיה וספרד כאחת ברגע רב־חשיבות.

השפעה מרחיקת־לכת היתה למדיניותו של הנשיא, ואנו המשכנו במאבקנו כשהצי המלכותי הקנדי וצי ארצות־הברית מסירים מעל שכמנו חלק חשוב מן המעמסה. ארצות־הברית קרבה יותר ויותר למלחמה, וזרם הרה־עולם זה הוחש עוד יותר עקב התפרצותה של ביסמרק לתוך האטלנטי סמוך לסוף מאי. הפרשה תתואר במקום הראוי לה. בשידור ב־27 במאי, בעצם היום בו טובּעה ביסמרק, הכריז הנשיא, “המלחמה מתקרבת אל ספּו של חצי־הכדור המערבי גופו. הקרב על האטלנטי משתרע עתה ממימי הקרח של הציר הצפוני עד ליבשת הקפואה של אנטרקטיקה”. הוא הוסיף ואמר, “כמתאבדים נהיה אם נחכה עד שיהיה [האויב] בחצר הקדמית שלנו… לפיכך הרחבנו את הפטרולים שלנו במימי האטלנטי הצפוני והדרומי”. בסיום נאומו הכריז הנשיא על “שעת־חירום לאומית ללא הגבלה”.

*

יש ראיות די והותר לכך שהגרמנים נחרדו עד מאד מפני ההרחבה הזאת בפעילותה של אמריקה, והאדמירלים רדר ודניץ הפצירו בפירר שיעניק חופש־פעולה גדול יותר לצוללות וירשה להן לפעול בכיוון החוף האמריקאי כמו גם נגד אניות אמריקאיות אם תימצאנה בשיירות או אם תשוטנה בלי אורות. אולם היטלר לא זז מעמדתו. הוא התיירא תמיד מתוצאותיה של מלחמה עם ארצות־הברית, ועמד על כך שהכוחות הגרמניים צריכים להימנע מפעולת התגרות נגדה.

*

הרחבת מאמציו של האויב הביאה עמה גם גורמים מקילים. ביוני היו לאויב כשלושים־וחמש צוללות בלב ים, חוץ מאלו המתאמנות, אבל הצוותים הדרושים לצוללות החדשות היוצאות עתה מן הבניה היו מרובים מעתודות המלחים המאומנים היטב אשר ברשותו, ובפרט מעתודותיו בקברניטים מנוסים. הצוותים ה“מהולים” של הצוללות החדשות, המורכבים במידה רבה אנשים צעירים וחסרי נסיון, הראו ירידה בעקשנות ובכושר־מעשה. יתר על כן, הרחבת הקרב עד למרחבי האוקינוס הרחוקים יותר שיבּשה את הצירוף המסוכן של הצוללות והמטוסים. מטוסים גרמניים לא צוידו ולא אומנו במספר רב לפעולות מעל לים. אף על פי כן טובּעו באותם שלושת החדשים – מרס, אפריל ומאי – 179 אניות, בנפח 545,000 טונה, על ידי התקפות מן האוויר, בעיקר באזורי החוף. מן הסכום הכולל הזה הושמדו 40,000 טונה, כפי שתואר בפרק הקודם, בשתי התקפות נמרצות על נמל ליברפול בתחילת מאי. אסיר־תודה הייתי לגרמנים על שלא התמידו בהתקפתם על המטרה המעוּנה הזאת. כל הזמן לא פסקה הסכנה החשאית, הערמומית של המוקש המגנטי מסביב לחופינו, במידה משתנה של הצלחה; אבל הצעדים הנגדיים שלנו נשארו מכריעים, וב־1941 פחתו במידה רבה הטיבּועים על ידי מוקשים.

ביוני שוב החלה ידנו להיות על העליונה הודות לגידול המתמיד באמצעי המגן שלנו, הן במימי המולדת הן באטלנטי, שנסתייעו על ידי קנדה ואמריקה. נעשו המאמצים הנמרצים ביותר גם לשפּר את ארגון מלוות השיירות שלנו גם לפתח כלי־נשק ותחבולות חדשים לעזרן במילוי תפקידן. בראש־וראשונה זקוקים היינו למלוות רבות יותר ומהירות יותר בעלות הספק־דלק גדול יותר, לתוספת מטוסים ארוכי־טווח, ועל הכל למכ“ם טוב. לא די היה במטוסים שבסיסם בחופים, וכל שיירה היתה זקוקה למטוסים מוּבלים באניות כדי לגלות לאור היום כל צוללת שבמטחווי מהלומה, לאלצה לצלול ולמנעה על ידי כך מקביעת מגע, או למסור דו”ח שיחיש כוחות נוספים למקום המעשה. אף על פי כן, בשלב זה עדיין היתה הזרוע האווירית חשובה בעיקר לשם סיור. מטוסים יכלו להבחין בצוללות ולאלצן לצלול, אבל הכוח לקטול לא פוּתח עדיין, ובלילה היה ערכם מוגבל עד מאד. כוח ההרג של התעופה במלחמת הצוללות עדיין עתיד היה לבוא.

אולם כנגד הפוקה־וולף המתקיף אפשר היה להפעיל עד־מהרה בהצלחה את הנשק האווירי. על ידי השימוש במטוסי־קרב המופרחים מקטפּוּלטים המורכבים על אניות־סוחר רגילות, כמו גם אניות־סוחר חמושות שעליהן צוות של הצי המלכותי, התגברנו עד־מהרה על הסכנה הזאת. הטייס הקרבי, שהופרח כעיט נגד טרפו, אנוס היה בתחילה להשליך את יהבו על איזו מן המלוות אשר תמשה אותו מן הים.

הפוֹקה־וולף, כיון שקראו עליו תגר במרומים, שוב לא יכול לתת אותה מידה של עזרה לצוללות, ומעט־מעט היה הוא הנצוֹד ולא הצייד.

*

אבדותינו עקב פעולות אויב משך החדשים הגורליים מראות על העקות במאבק הזה לחיים ולמוות:

המספרים לאפריל כוללים כמובן את האבידות היוצאות־מן־הכלל בקרבות סביב יוון.

*

בתשומת־לב מתמדת עקבתי אחר התפתחות הדברים.

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המודיעין 14 באפריל 1941

את פרסום הטיבועים השבועיים יש להפסיק מעתה והלאה – זאת אומרת, לא עוד, שום פרסום ביום ג' הבא. כשתשאל העתונות מדוע לא נמסרו המספרים של השבוע, תהיה התשובה שיפרסמו אותם אחת לחודש ולא אחת לשבוע. כשיעירו על כך שאנו מתייראים לפרסם שבועית כי, כמו שאתה אומר, אנו “רוצים לכסות על שיעור אבידות הספנוּת האחרונות שלנו”, תהיה התשובה, “מוטב, על כל פנים כך נעשה”. ידידים ואויבים יתנו לכך בלי ספק פירושים משלהם. אבל רק העובדות הן שתקבענה. הרבה דברים גרועים יותר יבואו עלינו בעתיד הקרוב.

אני עצמי אענה על כל השאלות בנדון זה בבית־הנבחרים.

ראש־הממשלה אל סיר אדוארד בריג’ס, הגנרל איזמי, וחברים אחרים של הועדה האטלנטית הנוגעים בדבר, 28 באפריל 1941

אין הכוונה להשתמש באניות הקטפוּלט בחינת אניות־משא רגילות; כן גם אין לחשוב בשום פּנים על מספר דוגמת מאתים, כמו שציינו.

2. כרגע יש חמש אניות־קטפּוּלט מפטרלות הפועלות בדומה לפגאסוס. בהקדם האפשרי צריכות להתווסף אליהן עשר אניות־הסוחר הראשונות שתצוידנה בקטפּוּלט, ומתוך חמש־עשרה האניות האלו יש למצוא פטרול סדיר המחפּה או נלווה על השיירות באזור של הפוקה־וולף.

3. הואיל וכמה מן האניות האלו הן מן־הסתם כבדות יותר, מהירות יותר וחשובות יותר מאניות הסוחר הנדרשות לשירות פטרול זה, יש להחליפן בהקדם האפשרי באניות אחרות קטנות יותר שמיניסטריון־הספנות יכול לוותר עליהן ביתר קלוּת. הגדולות שכבר הוכשרו תוכלנה לשוט, לאחר שתשוחררנה, בנתיב פריטאון־בריטניה, כי תהיה להן הזדמנות לעבור בכל נסיעה שני אזורי סכנה, וההאריקיינים המופרחים יזכּו על ידי כך להזדמנויות מספיקות לקרב.

4. אם יתברר שחמש־עשרה האניות שהוקדשו לפטרול במבואות הצפון־מערביים עשו חיל ויימצא צורך להוסיף עליהן, יש להגיש מיד הצעה. בתוך כך יש להחזיר את מטוסי בוֹפייטר המועסקים עכשיו בתפקידי משמר לפיקוד מטוסי־הקרב, מקום שהם דרושים בדחיפות גדולה ביותר לקרבות־לילה.

*

מלוֹא המהירות האפשרית פיתחנו והרחבנו את בסיסינו בקנדה ובאיסלנד, ובהתאם לכך תוכננו השיירות שלנו. הגדלנו את קיבּוּל הדלק של המשחתות הנושנות שלנו ומתוך כך גם את הרדיוּס שלהן. המפקדה המשוכללת שהוקמה זה מקרוב בליברפול הסתערה בלב ונפש לתוך המאבק. עם שנכנסו מלוות נוספות לשירות והסגל רכש לו נסיון, הרכיב האדמירל נוֹבּל קבוצות קבע תחת פקודת מפקדי־קבוצות. הנה כך טוּפּחה רוח־הצוות החיונית ואנשים הורגלו לעבוד מתוך תיאום ומתוך הבנה ברורה של שיטות מפקדם. קבוצות הליווי האלו הוסיפו יעילות יותר ויותר, וככל שגבר כוחן כך ירד כוח הצוללות.

*

בינתים עשה הנשיא רוזוולט בחודש יוני צעד חשוב. הוא החליט להקים בסיס באיסלנד. הוסכם שכוחות אמריקאיים יחליפו את חיל־המצב הבריטי. הם הגיעו לאיסלנד ב־7 ביולי והאי הזה הוכלל במערכת המגן של חצי־הכדור המערבי. לאחר מכן נסעו שיירות אמריקאיות בלוית אניות־מלחמה אמריקאיות בקביעות לרייקיאוויק, ואף כי עדיין לא היתה ארצות־הברית במלחמה הסכימה לתת את הגנת השיירות שלה לאניות זרות.

משך כל החדשים הגורליים האלה הוסיפו שתי סיירות־המערכה הגרמניות לשהות בברסט. דומה היה כי בכל רגע עשויות הן להתפרץ שוב ולעשות עוד שמות באטלנטי. בזכות חיל־האויר־המלכותי הוסיפו לשבת באפס־מעשה. התקפות־אוויר חוזרות ונשנות נערכו עליהן בנמל, ותוצאתן של אלו היתה טובה כדי־כך שנשארו בחיבוק־ידים כל אותה שנה. עד־מהרה חרד האויב להביאן הביתה; אבל אף זאת קצרה ידו מעשות עד 1942. תכניתו של היטלר לפלישה לרוסיה הביאה לנו עד־מהרה את ההרווחה שהיינו זקוקים לה מאד באוויר. לצורך הקיבּולת החדשה הזאת היה חיל־האויר־הגרמני אנוס לערוך מחדש את כל כוחותיו, ולפיכך ירד ממאי והלאה הקף ההתקפה האווירית על הספּנות שלנו.

*

בנקודה זו כדאי להקדים ולספר על קצת מן התוצאות שהושגו בקרב על האטלנטי ועל החקירה השקוּדה שחקרנו בכל הגורמים הפועלים שאפשר לעמוד עליהם. יתרון גדול היה זה שכל התהליך של החלטותינו המרובות היה יכול להתנהל בלי הפסק במוחו של איש אחד, וכי בתורת ראש־ממשלה קיבלתי במידה כה שלמה מעמיתי את הסמכות הנחוצה לתת ניהול אחיד ברחבי כל השטח המינהלי העצום הזה. המנגנון המלחמתי שעמדתי בראשו כמיניסטר־ההגנה היה מסוגל להגשים נאמנה את כל ההחלטות.

בסוף יוני מסרתי, מטעם האדמירליות, לבית־הנבחרים על ירידה מפורשת באבידות הבריטיות עקב התקפות־אויר בצפון־האטלנטי:

בהנחייה שלי מיום 6 במרס היתה מטרתי להפחית מנפח 1,700,000 הטונה המשותק מחמת הצורך בתיקונים כשיעור 400,000 טונה עד ל־1 ביולי. אחרי כן נעשינו שאפתנים יותר והעמדנו לעצמנו למטרה הפחתה בשיעור 750,000 טונה עד למועד ההוא. למעשה השגנו הפחתה בשיעור 700,000 טונה. דבר זה הושג בעיצומן של ההתקפות האוויריות על המרסי והקלייד בתחילת מאי. התוספת הברוכה של מספר אניות גדול, שקודם לכן נואשו מהן, אשר ניצלו על ידי שירות־הנצוֹלת המזהיר שלנו והוכנסו לרשימת התיקונים, היתה רווח נוסף. הושג גם קימוץ ניכר במחזור האניות בכמה וכמה דרכים, וכל קימוץ של יום אחד במחזור היה שווה לרבע מיליון טונה ביבוּא ממשי משך שנה.

היו הרבה סיבוכים בכל הדברים האלה. לא תמיד יכולנו לארגן את פריקת מטענה של אניה בנמל הנוח ביותר. אניה המובילה מטען מעורב יש שהיתה נאלצת לבקר בכמה נמלים תוך כדי פריקה, ולקבל עליה סיכון נוסף של השמדה על ידי מטוס או מוקש בעת נסיעותיה לאורך החופים; וכל הזמן היו הנמלים עצמם, בפרט אלה שעל החוף המזרחי, צפויים להתקפה העשויה לשתקם ארעית. לונדון, נמלנו העיקרי והעדיף על כל זולתו, היתה משותקת במידה רבה מפני הסיכון שבמשלוח אניות גדולות סביב החוף המזרחי נוכח התקפות של מטוסים, סירות־טורפדו ומוקשים. לפיכך לא יכלו נמלי החוף המזרחי ליטול את מלוא חלקם בעומס, והנטל הגדול רבץ על הנמלים במערב – ליברפול, הקלייד ותעלת בריסטול. אף על פי כן, בזכות מאמצים נמרצים, נשארו לונדון, ההמבּר והנמלים הצפוניים יותר בחוף המזרחי פתוחים לתעבורה חופית, ובמידה ידוע לתעבורה אוקיאנית, בזמנים היגעים האלה.

*

בשיאו של המאבק הזה ביצעתי את אחד המינויים החשובים והמוצלחים ביותר בכל עת שלטוני המלחמתי. ב־1930, כשלא נשאתי בשום כהונה ממשלתית, קיבלתי עלי בפעם הראשונה והיחידה בימי חיי חברוּת בהנהלתה של חברה עסקית. נמניתי על הנהלת אחת מחברות־המשנה בארגון המסועף של קווי־הספנות־של־חצי־האי־והמזרח, מיסודו של הלורד אינצ’קייפּ. משך שמונה שנים השתתפתי בקביעות בישיבות ההנהלה החדשיות והקפדתי למלא את חובותי. בישיבות האלו עמדתי מעט־מעט על טיבו של אדם מופלא מאד. הוא היה נשיאן של שלושים או ארבעים חברות, שהחברה אשר בה הייתי קשור היתה רק יחידה קטנה בהן. עד־מהרה תפסתי שפרדריק לדרס הוא המוח המרכזי והכוח המכוון בקומבּיין הזה. הוא ידע הכל ונהנה מאמון מוחלט. שנה בשנה התבוננתי בו מקרוב מעמדתי הקטנה. אמרתי לנפשי, “אם תהיה עוד פעם מלחמה, הנה זה אדם שימלא תפקיד מאותו סוג שמילאו אנשי־העסקים הגדולים ששימשו תחתי במיניסטריון לתחמושת ב־1917 ו־1918”.

עם פרוץ המלחמה ב־1939 התנדב לדרס לשרת את מיניסטריון־הספנוּת. לא באנו במגע הרבה בעת היותי באדמירליות, כי תפקידיו היו מיוחדים ומשניים. אבל עכשיו ב־1941, במצוקות הקרב על האטלנטי, ונוכח הצורך לשלב את ניהול הספנוּת שלנו עם כל תנועות האספקה ברכבת ובכבישים מנמלינו המוטרדים, חשבתי עליו יותר ויותר. ב־8 במאי פניתי אליו. אחרי דיונים מרובּים עיצבתי מחדש את המיניסטריונים לספנוּת ולתובלה ועשיתים מנגנון אחד אינטגרלי. העמדתי את לדרס בראש. כדי להקנות לו את הסמכות הנחוצה, הקימותי את משרד המיניסטר־לתובלה־מלחמתית. תמיד הייתי נזהר בהכנסת אנשים לעמדות מיניסטריוניות רמות בבית־הנבחרים אם לא נתגדלו שם משך שנים רבות. צירים רבי־נסיון שאינם ממלאים תפקיד רשמי עשויים לרדת לחייו של החדש שמקרוב בא, והנאומים שעליו להכין ולשאת ידאיגוהו תמיד יתר על המידה. לפיכך הצעתי לכּתר להעניק למיניסטר החדש תואר אצילוּת.

מעתה ועד סוף המלחמה נשאר הלורד לדרס שליט גמור על המיניסטריון לתובלה מלחמתית, ותהילתו גדלה עם כל אחת מארבע השנים שחלפו. הוא רכש את אמונם של ראשי־המטות וכל המשרדים מבּית, ויצר יחסים אינטימיים ומצוינים עם האמריקאים החשובים ביותר בשטח חיוני זה. יתר על הכל פעל מתוך הרמוניה הדוקה עם מר לואיס דוגלאס, ממועצת־הספנוּת של ארצות־הברית, שהיה אחרי כן שגריר בלונדון. לדרס הושיט לי עזרה עצומה בניהול המלחמה. לעתים רחוקות מאד קצרה ידו מבּצע את התפקידים הקשים שהטלתי עליו. כמה פעמים, כשלא הצליחו כל התהליכים של המטה והמיניסטריונים לפתור את הבעיות של העברת אוגדה נוספת או העתקתה מאניות בריטיות לאמריקאיות, או למלא איזה צורך אחר, הייתי פונה אליו באורח אישי, ודומה היה שהקשיים נעלמים כבשרביט־קסמים.

*

בישיבה סודית יכולתי למסור לבית־הנבחרים ב־25 ביוני כמה עובדות מעודדות על הוצאת הסחורות מנמלינו.

מעולם לא הרשיתי לאנשים להיאחז באמתלה שנמלינו דחוסים, כי חרף כל הקשיים שלנו הרי למעשה אנו מטפלים ומתכוננים לטפל רק במחצית לערך מן התעבורה שלפני המלחמה. בכל זאת עושים מאמץ גדול. הועדה הנבחרת ממליצה על בסיסי־מיוּן בתוך הארץ, המאפשרים להרחיק את הסחורות במהירות מן הרציפים הנתונים להתקפות־אוויר. ששה מאלה מוקמים והולכים עתה לשירות נמלי החוף המערבי שלנו. הראשון יופעל חלקית בספטמבר. כדי להפיק את מיטב התועלת מנמלי וולס הדרומית אנו מכפילים פי־ארבעה את קו־הרכבת מניופּורט אל מנהרת סוורן; חלק מן הקו המרוּבּע פועל כבר. אחדים מצוארי־הבקבוק בתובלה נמצאים בצמתים בלב הארץ בצד המערבי של האי, כי מוטל עליהם עומס גדול מזה שכוּונו לשאתו בשעת בנייתם. עכשיו מחלצים אותם. אורגן פיתוח בקנה־מידה ניכר של פריקה צדדית במעגנים מתאימים, לא רק בחינת סיוע כי אם גם בחינת אלטרנטיבה במקרה של התקפה כבדה מאד.

מתנהלת הרחבה גדולה בשירותי המנופים שלנו, הן כדי לצייד נמלי־חירום חדשים הן כדי להגמיש יותר בעת התקפה את מיתקני הנמלים הקיימים. במאי בלבד יצאו מאה־וחמישים מנופים ניידים מבתי־חרושת בריטיים ומארצות־הברית, לעומת הממוצע הקודם של חמישים בארבעת החדשים הקודמים.

על סמך כל הדברים האלה ראיתי אפשרות לעצמי לבקש את בית־הנבחרים לאשר את ההפסקה, שעליה כבר ציויתי, של הפרסום השבועי של אבידותינו בטונאז', שסייע כל כך לאויב אלא שהעתונות והפרלמנט ייחסו לו חשיבות דמיונית. כפי שצוּין נתתי כבר באפריל הוראות ברוח זו. “אין לי ספק”, אמרתי עתה, “שתישמע יללה, לא רק מצד הגרמנים אלא גם מצד כמה פטריוטים בעלי כוונות טובות באי הזה. יילילו להם. אנו חייבים לחשוב על המלחים וימאי הצי המסחרי שלנו, על חיי אחינו ועל חיי ארצנו, המרחפת עתה על עברי פי סכנת־מוות”.

דומה היה כי כל ההרצאה הזאת עודדה מאד את הבית, והוא נתן לי את מלוא תמיכתו.

אם נוכל [אמרתי] להתנגד הסתיו לפלישה ממש, או למנעה, מן הדין שנוכל, בהסתמך על מה שקיבלה עליה עתה ארצות־הברית, לעבור את שנת

1. ב־1942 אנו מקווים שתהיה לנו עליונוּת מפורשת מאד באוויר, ושנוכל לא רק להעמיק מאד לתוך גרמניה בהפצצות ההתקפה שלנו, אלא גם להמציא במידה ידועה תקנה לחסרונות האסטרטגיים הנוראים שגורם לנו הפיקוח הגרמני הנוכחי על נמלי האטלנטי באירופה. אם נוכל למנוע מן האויב את הנמלים ושדות־התעופה שהוא מחזיק בהם על החוף האטלנטי, או לפחות לשתקם במידה ניכרת, אין כל מניעה לכך ששנת 1942, שבה תגיע הבּניה האמריקאית החדשה והכבירה, תעמידנו בפני מבחנים חמורים פחות מאלה ששׂוּמה עלינו לשאתם ולעמוד בהם עתה.

וכך סיימתי:

אוסיף רק עוד מלה אחת. אל לנו לשכוח שלאויב יש קשיים משלו; שאחדים מן הקשיים האלה נראים מאליהם; שאולי יש קשיים אחרים הנראים לו יותר מאשר לנו; ושכּל המאבקים הגדולים בהיסטוריה הוכרעו על ידי כוח־רצון עדיף החוטף לו את הנצחון נוכח עדיפות גדולה או תוך הפרשי־כוחות מצומצמים ביותר.

 

פרק תשיעי: יוגוסלביה    🔗

הסכנה ליוגוסלביה – הרשת הגרמנית מתהדקת – שליחותו של הקולונל דונובאן לבלגראד, ינואר 1941 – הלחץ על העוצר – הצעתו של היטלר מיום 14 בפברואר – בולגריה מצטרפת לחוזה המשולש – הנסיך פאול בברכטסגאדן, 5 במרס – ההתנגדות ביוגוסלביה – הנסיונות לגייס את היוגוסלבים – חוזה חשאי עם גרמניה, 25 במרס – מברקי מיום 26 במרס – מהפכה באפס־דמים בבלגראד, 27 במרס – הנסיך פאוּל נאלץ להתפטר – התלהבות עממית – חמתו של היטלר – החלטתו למחוץ את יוגוסלביה – פוקד להחריב את בלגראד – מברקו אל מוסוליני – שיבוש התכניות הגרמניות – אין גוש בלקני – איומו של היטלר על הונגריה – בגידתו של ראש־המטה־הכללי ההונגרי – אזהרתו של מר אידן – התאבדותו של הרוזן טלקי, 2 באפריל – תקוותי ליוגוסלביה – ולתורכיה – מברקי אל מר אידן, 28 במרס – משנה־חשיבוּת לעזרתנו ליוון – מברקי לאוסטרליה, 30 במרס – ההזדמנות שלפני יוגוסלביה באלבניה – שליחותו של דיל לבלגראד – מבוכה ושיתוק – הדו"ח של דיל מיום 4 באפריל – קריאתי ואזהרתי – המחווה הסובייטית – מיבצע “עונש”, 6–8 באפריל – הדוב שאינו מבין

רציחתו של אלכסנדר מלך יוגוסלביה באוקטובר 1934 במרסיי, שכבר נזכרה, היתה ראשיתה של תקופת התפוררות למדינת יוגוסלביה, ואחרי כן לעמידתה העצמאית באירופה. האיבה המדינית מצד איטליה הפאשיסטית וחדירתה הכלכלית של גרמניה ההיטלראית לדרום־מזרח אירופה החישו את התהליך הזה. ירידת היציבות הפנימית, היריבוּת בין הסרבים לקרואטים דילדלו את כוחה של מדינת הסלאבים הדרומיים. תחת שלטון־העוצר של הנסיך פאול, איש חביב ובעל נטיות אמנותיות, ירדה קרנה של המלוכה. ד"ר מאצ’ק, מנהיג מפלגת האיכרים של קרואטיה, התמיד בקשי־עורף בקו של אי־שיתוף־פעולה עם ממשלת בלגראד. קרואטים קיצוניים, מוגנים על ידי איטליה והונגריה, פעלו מבסיסים בחוץ־לארץ לניתוקה של קרואטיה מיוגוסלביה. ממשלת בלגראד נטשה את שיתוף־הפעולה עם ההסכמה הקטנה של מדינות הבלקנים ונקטה קו “ריאליסטי” של הבנה עם הציר. הדוגל במדיניות הזאת היה מר סטויאדינוביץ', שחתם על החוזה האיטלקי־היוגוסלבי של ה־25 במרס

1. מה שאירע במינכן בשנה שלאחר כך כמו הצדיק את העמדה הזאת. סטויאדינוביץ', שהוחלש מבית על ידי ברית מפלגת האיכרים הקרואטית והאופוזיציה הסרבית, שהתייחסו בחשדנות להידוק היחסים עם איטליה וגרמניה, נחל מפלה בבחירות ובפברואר 1939 נאלץ להתפטר.

ראש־הממשלה החדש, צווטקוביץ‘, ושר־החוץ שלו, מרקוביץ’, ביקשו לפייס את כוחו הגואה של הציר. באוגוסט 1939 הושג הסכם עם הקרואטים ומאצ’ק נכנס לממשלת בלגראד. בו בחודש באה הידיעה על החוזה הסובייטי־הגרמני. על אף חילוקי־הדעות האידיאולוגיים היו הסרבים נמשכים תמיד מכּוח רגשות סלאביים אל רוסיה. העמדה הסובייטית בזמן מינכן עודדה אותם לקוות כי ייתכן עדיין שתקוּים אחדותה של אירופה המזרחית. עתה דומה היה כי עם חתימת אותו חוזה גורלי נמסרו הבלקנים במחי אחד לידי הציר. נפילת צרפת ביוני 1940 גזלה מן הסלאבים הדרומיים את ידידתם ומגינתם המסרתית. הרוסים גילו את כוונותיהם כלפי רומניה וכבשו את בסרביה ובוקובינה. באוגוסט 1940 העניקו גרמניה ואיטליה את טרנסילבניה להונגריה. הרשת סביב יוגוסלביה נתהדקה והלכה. בנובמבר 1940 הלך מרקוביץ' בפעם הראשונה בחשאי בּדרך לבּרכטסגאדן. הוא נמלט בעור שיניו בלא שיחייב את ארצו רשמית לתמוך בצד של הציר, אבל ב־12 בדצמבר נחתם חוזה־ידידות עם שותפתו הקטנה של הציר, הונגריה.

*

ככל שרבּו הסימנים האלה כך גברה דאגתנו. באווירה הזאת הקפיד הנסיך פאול עד קצה הגבול על המדיניות הנייטראלית. הוא חשש במיוחד שמא צעד כלשהו מצד יוגוסלביה או שכנותיה יגרה את הגרמנים להתקדמות דרומה לתוך הבלקנים.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 14 בינואר 1941

הקבינט צריך לעיין היום במברקים האלה מבלגראד על השקפותיו של הנסיך פאול. עמדתי אני אינה משתנית. היוונים הם הצריכים לומר אם רצונם שיבקר וייוול באתונה או לא. היוונים הם שצריכים לשפוט מה תהיינה תגובות הגרמנים.

שנית, אם הגרמנים אומרים להדרים, לא יהיו זקוקים לתואנות. דומה שהם פועלים כבר על פי תכנית מחושבת בקפדנות שקשה להניח כי תוּאץ או תעוּכּב מחמת איזה תנועות פחותות־ערך מצדנו. דומה כי הראָיות שברשותנו לתנועות הגרמנים הן מכריעות. נוכח זאת דומה עמדתו של הנסיך פאול לזו של איש אומלל הנמצא בכלוב עם נמר, והוא מקווה שלא לגרותו בעוד שעת הסעודה קרבה והולכת כל הזמן.

בסוף ינואר 1941, בימים אלה של דאגה גוברת, בא הקולונל דונובאן, ידידו של הנשיא רוזוולט, לבלגראד בשליחות מטעם ממשלת אמריקה לבדוק את דעת־הקהל בדרום־מזרח אירופה. הפחד משל בכיפּה. המיניסטרים וראשי הפוליטיקאים לא העזו לבטא את אשר עם לבם. הנסיך פאול דחה הצעה לביקורו של מר אידן. היה איש אחד יוצא־מן־הכלל. גנרל אחד של חיל־האוויר בשם סימוביץ' ייצג את היסודות הלאומיים בקורפוּס הקצינים של הכוחות המזוינים. מאז דצמבר נעשה משרדו במפקדת חיל־האוויר בזמוּן מעבר לנהר מול בלגראד מרכז מחתרתי של התנגדות לחדירת הגרמנים לבלקנים ולרפיון־ידיה של ממשלת יוגוסלביה.

ב־14 בפברואר צייתו צווטקוביץ' ומרקוביץ' לקריאה לבוא לברכטסגאדן. יחד הקשיבו להיטלר בספּרו על עצמת גרמניה המנצחת ובהטעימו את היחסים ההדוקים שבין ברלין למוסקבה. אם תסכים יוגוסלביה להצטרף לחוזה המשולש, הרי היטלר מוכן, במקרה של פעולות נגד יוון, שלא לצעוד דרך יוגוסלביה ולהסתפק בשימוש בכבישים ובמסילות־הברזל שלה לשם אספקה צבאית. המיניסטרים חזרו לבלגראד במצב־רוח קודר. הצטרפות לציר עשויה להרתיח את חמתה של סרביה. מלחמה נגד גרמניה עשויה להביא לידי פילוג בקרואטיה. יוון, בעלת־הברית היחידה האפשרית בבלקנים, עמדה במערכה כבדה עם צבאות איטלקיים המונים למעלה ממאתים־אלף איש, והיא צפויה לסכנה של התקפה גרמנית סמוכה ביותר. העזרה האנגלית נראתה תלויה בספק, וסמלית במקרה הטוב ביותר. כדי לעזור לממשלת יוגוסלביה להגיע לכלל החלטה משׂביעת־רצון, המשיך היטלר בכּיתור האסטרטגי של הארץ. ב־1 במרס הצטרפה בולגריה לחוזה המשולש, ואותו ערב הגיעו טורים ממוכּנים גרמניים לגבולות יוגוסלביה. בינתים לא גוּיס הצבא היוגוסלבי, כדי למנוע התגרות. שעת הבחירה הגיעה עתה.

ב־18 במרס יצא הנסיך פאול לביקור חשאי בברכטסגאדן, ותחת לחץ נמרץ התחייב בעל־פה שיוגוסלביה תנהג על פי דוגמת בולגריה. בשוּבו נתקל בהשקפות מנוגדות, בישיבת המועצה המלכותית ובדיונים נפרדים עם מנהיגים מדיניים וצבאיים. הויכוח היה סוער, אבל האולטימטום הגרמני היה ממשי. הגנרל סימוביץ', כשנקרא אל הארמון הלבן, משכּנו של הנסיך פאול בגבעות מעל בלגראד, היה תקיף בדעתו נגד כניעה. סרביה לא תשלים עם החלטה כזאת, והשושלת תהיה בסכנה. אבל הנסיך פאול כבר חייב למעשה את ארצו.

*

מלונדון עשיתי ככל יכלתי לגייס את היוגוסלבים נגד גרמניה, וב־22 במרס טילגרפתי אל ד"ר צווטקוביץ', ראש ממשלת יוגוסלביה.

22 במרס 41

הוד־מעלה: מפלתם הסופית השלמה של היטלר ומוסוליני היא בחזקת ודאי. שום איש נבון ומרחיק־ראות לא יוכל להטיל ספק בדבר נוכח החלטותיהן המוצהרות של הדמוקרטיות הבריטית והאמריקאית. יש רק 65,000,000 הוּנים זדונים, שרוּבּם עסוקים כבר בדיכּוים של אוסטרים, צ’כים, פולנים ועוד הרבה עמים עתיקים שעתה הם מטילים עליהם אימה ובוזזים אותם. עמי הקיסרות הבריטית וארצות־הברית מונים קרוב ל־200,000,000 בארצות מולדתם ובדומיניונים הבריטיים בלבד. בידינו השליטה שאין לערער עליה באוקינוסים, ובעזרתה של אמריקה נגיע בקרוב לעדיפות מכרעת באוויר. הקיסרות הבריטית וארצות־הברית יש להן עושר ומשאבים טכניים יותר מכל שאר ארצות העולם גם יחד והן מייצרות יותר פלדה מכל שאר הארצות יחדיו. מנוי וגמור אתן שלא יירמס האידיאל של החירות וזרם הקידמה העולמית לא יוּשב אחור על ידי הרודנים הפושעים, שאחד מהם כבר נחבל חבלה שאין לה תקנה. ידוע לנו כי לבּות כל הסרבים, הקרואטים והסלובנים הנאמנים פועמים למען חירותה, שלמותה ועצמאותה של ארצם, וכי הם שותפים לעולם דובר־האנגלית בהשקפתו המתקדמת. אם תקבל עליה יוגוסלביה בזמן הזה את גורלה של רומניה, או תפשע כפשעה של בולגריה, ותיעשה שותפת־לדבר־עבירה בנסיון לרצוח את יוון, יהיה חורבנה ודאי לבלי תקנה. היא לא תימלט ממבחן המלחמה כי אם רק תדחה אותו, וצבאותיה האמיצים ילחמו אז לבדם לאחר שיוקפו ותינטל מהם כל תקוה וישועה. לעומת זאת לעתים רחוקות נראתה בהיסטוריה של המלחמות שעת־כושר נאה יותר מזו הצפויה עתה לצבאות יוגוסלביה, אם לא יחמיצוה. אם תעמודנה יוגוסלביה ותורכיה לימין יוון, ובכל העזרה שיכולה הקיסרות הבריטית לתת, תיעצר המאֵרה הגרמנית והנצחון הסופי יהיה מובטח ומכריע כשהיה בפעם שעברה. אני מאמין שהוד־מעלתך יתרומם לגובה המאורעות העולמיים.

אבל במוצאי ה־24 במרס התגנבו צווטקוביץ' ומרקוביץ' בתחנה פרוורית מחוץ לבלגראד לרכבת העולה לוינה. בהעלם מדעת־הקהל ומן העתונות חתמו למחרת היום בוינה על החוזה עם היטלר. כשהביאו המיניסטרים בחזירתם לפני הקבינט היוגוסלבי את נוסח החוזה התפטרו שלושה מחברי הקבינט, ושמועות על אסון צפוי לבוא הציפו את בתי־הקפה של בלגראד ומועצותיה.

עתה שלחתי הוראות למר קמבּל, צירנו בבלגראד.

26 במרס 41

אַל ייוצר קרע בינך לנסיך פאול או למיניסטרים. הוסף להטריד, להציק ולעקוץ. דרוש ראיונות. אל תקבל לא כתשובה. אל תרפה מהם, הטעֵם שהגרמנים מקבלים כבר את שעבּוּדה של הארץ כדבר מובן־מעצמו. לא זו העת לדברי תוכחה או לפרידות מכובּדות. בינתים, בתוך כך, אל תזניח שום ברירה שאולי ניאלץ להיאחז בה אם יתברר לנו שהממשלה הנכחית הרחיקה לכת ואין להשיבה עוד מדרכה. מתפעל מאד מכל מה שעשית עד כה. המשך בכך בכל האמצעים שיזדמנו לך.

*

בחוג הקטן של הקצינים שמסביב לסימוביץ' כבר היו מדברים זה כמה חדשים על פעולה ישרה, באם תיכּנע הממשלה לגרמניה. פעולה מהפכנית תוּכננה בקפידה, מנהיגה של ההתקוממות המתוכנת היה הגנרל בּוֹרא מירקוביץ‘, מפקד חיל־האויר היוגוסלבי, המסתייע במאיור קזנביץ’, קצין־צבא, ואחיו, פרופיסור, שקשר קשרים פוליטיים מכּוח עמדתו במפלגה הסרבית הדמוקרטית. רק מספר קטן של קצינים מהימנים, כמעט כולם למטה מדרגת קולונל, ידעו על התכנית. הרשת הסתעפה מבלגראד אל חילות־המצב הראשיים שבארץ, זגרבּ, סקוֹפּליה וסאראייבוֹ. הכוחות העומדים לרשות הקושרים בבלגראד כללו שני רגימנטים מן המשמר המלכותי, להוציא את הקולונלים שלהם, גדוד אחד מחיל־המצב של בלגראד, פלוגת ז’נדרמים שבתפקיד בארמון המלוכה, חלק מן האוגדה נ.מ. החונה בבּירה, מפקדת חיל־האוויר בזמוּן, מקום שהיה סימוביץ' המפקד, ובתי־הספר לקצינים ומש"קים, יחד עם כמה תותחנים ויחידות חפּרים.

כשב־26 במרס החלו להתהלך בבלגראד הידיעות על שוּבם של המיניסטרים היוגוסלבים מוינה והשמועות על החוזה, החליטו הקושרים לפעול. ניתן האות לתפוס נקודות־מפתח בבלגראד, ואת ארמון המלוכה, יחד עם המלך הצעיר פטר השני עצמו, ב־27 במרס עם שחר. בעוד חיילים תחת פקודתם של קצינים נחושי־החלטה סוגרים על ארמון המלכות בפרוורי הבירה, נמצא הנסיך פאול, שלא ידע מאומה על המתרחש או שידע על כך יותר מדי, ברכבת שפּניה לזגרבּ. מעטות היו המהפכות שעברו למישרים יותר מזו. לא היה כל שפך־דמים. כמה קצינים גבוהים הוּשׂמו במאסר. צווטקוביץ' הובא על ידי המשטרה אל מפקדתו של סימוביץ' ונאלץ לחתום על מכתב התפטרות. מכונות־יריה ותותחים הוצבו בנקודות מתאימות בבירה. משהגיע פאול לזגרבּ נמסר לו כי סימוביץ' נטל לידיו את השלטון בשמו של המלך הצעיר, פטר השני, וכי מועצת־העוצרים פוזרה. המפקד הצבאי של זגרבּ ביקש את הנסיך לחזור מיד לבירה. אך הגיע הנסיך פאול לבלגראד מיד ליווּהו תחת משמר אל משרדו של הגנרל סימוביץ'. יחד עם שני העוצרים האחרים חתם אז על כתב ההתפטרות. קצבו לו שעות אחדות לאסוף את חפציו, ואותו לילה יצא יחד עם משפחתו ליוון.

התכנית עוּבּדה והוגשמה על ידי חבורה קטנה של קצינים סרבים לאומנים מבלי לחכות לדעת־הקהל. המעשה קרא דרור לפרץ התלהבות עממית שאפשר גם אפשר כי הפתיעה את מחולליה. רחובות בלגראד נמלאו עד־מהרה המוני סרבים השרים, “טובה מלחמה מן החוזה; טוב המוות מעבדוּת”. היו ריקודים בככרות העיר; דגלים אנגלים וצרפתים הופיעו בכל מקום; המוני אדם עזי־נפש וחסרי־ישע שרו את ההמנון הסרבי הלאומי ברוח־תגר פראית. ב־28 במרס הושבּע המלך הצעיר, שהוא עצמו נמלט מחסות העוצרים כשזחל וירד במרזב מי־גשמים, בקתדרלה של בלגראד בתוך תשואות נלהבות. הציר הגרמני הועלב בפומבי, והקהל רקק על מכוניתו. מפעלו של הצבא עורר נחשול של חיוּת לאומית. עם ששוּתקה פעולתו, שעד כה משלו בו לרעה והנהיגוהו לרעה, שימים רבים ניטעה בו ההרגשה שהוא נמצא במלכודת, הטיח את התגרותו הגיבּורה, חסרת־הרתיעה בפני העריץ והכובש ברגע היותו במרום עוּזו.

*

היטלר לא ידע נפשו מרוב כעס. תקף עליו פרץ אותו זעם־עווית המוחה לרגע כל מחשבה, שהיה ממריצו לפעמים להרפתקותיו הנועזות ביותר. בהלך־רוח צונן יותר, כעבור חודש, אגב שיחה עם שולנבורג, אמר, “ההפיכה היוגוסלבית באה כרעם־פתאום ביום בהיר. כשהביאו לי את הידיעה בבוקר העשרים־ושבעה בחודש חשבתי שזאת הלצה”. אבל עתה בחוֹם יצריו הזעיק את הפיקוד־העליון הגרמני. גרינג, קייטל ויוֹדל היו נכחים, וריבנטרופ הגיע אחרי כן. פרטיכל הישיבה נמצא בתעודות נירנברג. היטלר תיאר את המצב ביוגוסלביה אחרי התהפוכה. הוא אמר שיוגוסלביה היא גורם בלתי־בטוח בפעולה הבאה נגד יוון (“מאריטה”), ועוד יותר מכך בקיבּולת “ברברוסה” נגד רוסיה אחרי כן. סבור היה כי שיחק לו המזל בכך שהיוגוסלבים גילו את הלך נפשם קודם שיוחל ב“ברברוסה”.

הפירר גמר אומר, מבלי לחכות להצהרות נאמנוּת אפשריות מצד הממשלה החדשה, לעשות את כל ההכנות להשמדת יוגוסלביה מבחינה צבאית וכחטיבה לאומית. לא יבואו שום בירורים דיפלומטיים ולא יוגש שום אולטימטום. “ירשמו” את הבטחותיה של ממשלת יוגוסלביה, שבין כה וכה אין לתת בהן אמון להבא. ההתקפה תתחיל ברגע שהאמצעים והחיילו המתאימים לה יהיו מוכנים.

תבוקש תמיכה צבאית ממשית נגד יוגוסלביה מאיטליה, מהונגריה, ובמובנים ידועים גם מבולגריה. תפקידה העיקרי של רומניה הוא להגן מפני רוסיה. כבר נמסרו הודעות לשגרירי הונגריה ובולגריה. במשך היום תישלח איגרת אל הדוצ’ה.

מבחינה מדינית חשוב הוא במיוחד שהמהלומה נגד יוגוסלביה תבוצע באכזריות ללא רתיעה וכי ההשמדה הצבאית תוצא לפועל במיבצע־בזק. בדרך זו אפשר יהיה להפחיד די הצורך את תורכיה ותהיה לכך השפעה חיובית על המערכה נגד יוון לאחר מכן. אפשר להניח שהקרואטים יעברו לצדנו לכשנתקיף. יובטח להם יחס פוליטי מתאים (אוטונומיה אחרי כן). המלחמה נגד יוגוסלביה ודאי תהיה מקובלת מאד על הבריות באיטליה, הונגריה ובולגריה, הואיל ותובטחנה רכישות שטחים למדינות האלו: החוף האדריאטי לאיטליה, באנאט להונגריה, ומקדוניה לבולגריה. התכנית הזאת יוצאת מתוך ההנחה שנחיש את קצב כל ההכנות ונפעיל כוחות חזקים כדי כך שיוגוסלביה תתמוטט תוך פרק־זמן קצר ביותר… תפקידו העיקרי של חיל־האוויר הוא להתחיל בהקדם האפשרי בהרס מיתקני־הקרקע של חיל־האוויר היוגוסלבי ולהשמיד את הבירה, בלגראד, בהתקפות־נחשולים.

אותו יום חתם הפירר על “הנחייה מס. 25”:

כוונתי היא לפלוש ליוגוסלביה במיבקעים אדירים מאזורי פיוּמה וסופיה בכיוון הכללי של בלגראד והלאה משם דרומה, במטרה להנחיל לצבא היוגוסלבי מפלה מכרעת, כמו גם לנתק את חלקה הדרומי של יוגוסלביה משאר חלקי הארץ ולעשותו בסיס לפעולות נוספות של כוחות גרמניים־איטלקיים נגד יוון.

במפורט אני פוקד על הבאות:

(א) ברגע שיושלם ריכוזם של כוחות מספיקים ותנאי מזג־האוויר ירשו זאת, יש להרוס את כל המיתקנים היוגוסלביים שעל פני השטח ולהשמיד את בלגראד בהתקפות בלתי־פוסקות יומם ולילה.

(ב) אם אפשר יש להתחיל בעת־ובעונה־אחת עם זאת, אך בשום פּנים לא קודם לכן, במיבצע “מאריטה” במטרה המוגבלת הראשונה לכבוש את נמל סאלוניקי ואת הרי דיאוֹס.

הוא טילגרף עכשיו אל מוסוליני:

דוצ’ה, המאורעות מאלצים אותי למסור לך בדרך הזאת, המהירה ביותר, את ההערכה שלי למצב ולתוצאותיו האפשריות.

מלכתחילה היתה יוגוסלביה בעיני גורם מסוכן בפולמוס עם יוון. מנקודת־מבט צבאית טהורה הרי התערבות גרמנית במלחמה בתראקיה לא תהיה מוצדקת כל־עיקר כל זמן שעמדתה של יוגוסלביה נשארת דו־פרצופית והיא יכולה לאיים על האגף השמאלי של הטורים המתקדמים בחזית הכבירה שלנו.

2. מסיבּה זו עשיתי הכל והשתדלתי בכנוּת להכניס את יוגוסלביה בבריתנו, שתחוּזק מתוך אינטרסים הדדיים. לרוע־המזל לא זכו המאמצים האלה להצלחה, או שהחלו במאוחר מכדי שיביאו לידי איזו תוצאה ממשית. ידיעות היום הזה אינן משאירות כל מקום לספק בדבר המפנה הממשמש ובא במדיניות־החוץ של יוגוסלביה.

3. המצב הזה איננו אסון בעיני, אך בכל זאת זהו מצב קשה, ואנחנו מצדנו צריכים להימנע מכל משגה אם אין רצוננו להעמיד בסופו של דבר בסכנה את כל מעמדנו.

4. ועתה אבקשך מקרב לב, דוצ’ה, שלא תצא לשום פעולות נוספות באלבניה משך הימים הקרובים.

היטלר ראה בבהירות לא־פחות מאתנו את הסיכּוי האחד שיש ליוגוסלבים להנחית מהלומה מוות.

לדעתי עליך לגונן ולחפּוֹת על המעברים הטובים ביותר מיוגוסלביה לאלבניה בכל הכוחות העומדים לרשותך. אין לראות כאן צעדים המכוּונים לתקופת־זמן ארוכה אלא אמצעי־עזר למנוע לפחות משך שבועים עד שלושה התעוררות של משבר.

כן גם סבור אני, דוצ’ה, שעליך לחזק את כוחותיך על הגבול האיטלקי־היוגוסלבי בכל האמצעים העומדים לרשותך ובמהירות הגדולה ביותר.

… אם תישמר השתיקה, דוצ’ה, על דבר הצעדים האלה, אין לי ספק שנחזה שנינו בהצלחה שלא תהיה נופלת מזו של נורבגיה. זאת הכּרתי המוצקה כשחם.

הגנרלים בילו את הלילה בניסוח פקודות המיבצע. קייטל מאשר בעדוּתו את השקפתנו שהסכנה הגדולה ביותר לגרמניה היתה “התקפה מן העורף על הצבא האיטלקי”. יוֹדל העיד כדברים הבאים: “עבדתי כל הלילה ברייכסקנצליי (דבר המראה גם הוא על טיבו המפתיע של המצב). ב־4 לפה”צ בעשרים ושמונה בחודש נתתי תזכורת בידי הגנרל פון־רינטלן, קצין־הקשר שלנו ליד המטה־הכללי האיטלקי". קייטל מספר: “ההחלטה להתקיף את יוגוסלביה פירושה היה שיבּוש גמור של כל התנועות והסידורים הצבאיים שנעשו עד לזמן ההוא. צריך היה לחדש את סידורי ‘מאריטה’ מן היסוד. צריך היה להביא כוחות חדשים דרך הונגריה מן הצפון. צריך היה לאלתר הכּל”.

*

מאז מינכן השתדלה הונגריה להרחיב את גבולותיה משנת 1920 בעקבות הנצחונות הדיפלומטיים של גרמניה על חשבון צ’כוסלובקיה ורומניה, ובתוך כך ניסתה לשמור על עמדה נייטראלית בשטח הבינלאומי. הדיפלומטיה ההונגרית ביקשה להימנע מהתחייבויות מדויקות כלפי הציר ביחס לברית של ממש במלחמה. הונגריה הצטרפה בוינה לחוזה המשולש, אבל, בדומה לרומניה, לא קיבלה עליה שום התחייבויות מפורשות. לא היטלר גם לא מוסוליני לא רצו במריבה בין ארצות הבלקנים. הם קיוו להשתלט על כולן בבת־אחת. מטעם זה כפו על הונגריה ורומניה הסדר ביחס לטרנסילבניה. התקפתו של מוסוליני על יוון, שלא ישרה בעיני היטלר, הביאה בכנפיה את הסיכוי להתערבות בריטית בדרום־מזרח אירופה. לכן נתבעה יוגוסלביה במפגיע ללכת בעקבות הונגריה ורומניה ולהצטרף לגוש של הציר. כשנקראו המיניסטרים היוגוסלבים לוינה למטרה זו דומה היה שהכל יוּשב והוסכם. המאורעות הדרמתיים של ה־27 בבלגראד הוֹבישו את כל התקוות לקבוצה בלקנית מאוחדת הדבקה בציר.

על הונגריה השפיעו הדברים השפעה בלתי־אמצעית ומיידית. אף כי המיבקע הגרמני העיקרי נגד היוגוסלבים הממרים ברור היה שיבוא דרך רומניה, הנה כל קווי־התחבורה עוברים בטריטוריה הונגרית. תגובתה הראשונה כמעט של ממשלת גרמניה על המאורעות בבלגרד היתה שיגוּר איגרת דחופה אל העוצר ההונגרי, האדמירל הורטי, בדרך האוויר לבודפשט על ידי הציר ההונגרי בברלין:

יוגוסלביה תישמד, משום שעתה זה ניערה חצנה בפומבי מן המדיניות של הבנה עם הציר. חלקם הגדול של הכוחות המזוינים הגרמניים חייב לעבור את הונגריה. אבל ההתקפה העיקרית לא תיערך בגיזרה ההונגרית. כאן חייב הצבא ההונגרי להתערב, וכגמול על שיתוף־הפעולה מצדו תוכל הונגריה לחזור ולתפוס את כל שטחיה הקודמים שבזמן מסוים נאלצה לוותר עליהם ולמסרם ליוגוסלביה. הענין דחוף. מתבקשת תשובה מיידית וחיובית.¹⁵

הונגריה היתה קשורה ליוגוסלביה בחוזה־ידידות שנחתם רק בדצמבר 1940. אבל התנגדות גלויה לדרישות הגרמנים יכלה להביא רק לידי כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים בהמשך הפעולות הצבאיות הקרובות. פעל גם הפּיתוי לכיבושם המחודש של השטחים על גבולותיה הדרומיים של הונגריה, אשר על פי חוזה טריאַנוֹן ניטלו ממנה וניתנו ליוגוסלביה. ראש ממשלת הונגריה, הרוזן טלקי, חתר בעקיבוּת להניח לארצו איזו מידה של חירות הפעולה. הוא לא היה משוכנע כלל שעתידה גרמניה לנצח במלחמה. בעת חתמוֹ על החוזה המשולש לא האמין הרבה בעצמאותה של איטליה כשותפת בציר. האולטימטום של היטלר דרש ממנו שיפר את ההסכם ההונגרי עם יוגוסלביה. אולם היזמה ניטלה מידיו על ידי המטה־הכללי ההונגרי, אשר ראשו, הגנרל וורט, שהוא עצמו ממוצא גרמני, עשה את סידוריו שלו עם הפיקוד־העליון הגרמני מאחרי גבה של הממשלה ההונגרית. פרטים ביחס למעבר חיילות נקבעו על בסיס זה.

טלקי גינה מיד את פעולתו של וורט וקרא לה מעשה בגידה. ב־2 באפריל 1941 בערב קיבל מן הציר ההונגרי בלונדון מברק לאמור שמשרד־החוץ הבריטי הודיע לו רשמית שאם תשתתף הונגריה באיזה צעד גרמני נגד יוגוסלביה עליה לצפות לכך שבריטניה הגדולה תכריז עליה מלחמה. הנה כי כן היתה לפני הונגריה הברירה בין התנגדות עקרה למעברם של חיילות גרמניים להתייצבות גלויה נגד בעלי־הברית ובגידה ביוגוסלביה. במצב האכזר הזה ראה הרוזן טלקי רק דרך אחת לפניו להצלת כבודו האישי. זמן קצר אחרי השעה תשע יצא ממשרד־החוץ ההונגרי ופרש למעונו בארמון־סנדוֹר. שם קיבל קריאה טלפונית. יש גורסים שאז הודיעוהו שצבאות גרמניה כבר עברו את הגבול ההונגרי. שעה קלה אחרי כן התאבד יביריה. התאבדותו היתה קרבן בו ביקש לטהר את עצמו ואת עמו מאשמה בהתקפה הגרמנית על יוגוסלביה. המעשה הזה מזכּה את שמו לנוכח ההיסטוריה. לא היה בו כדי למנוע את מצעד צבאות גרמניה גם לא את התוצאות.

*

מובן שהידיעות על המהפכה בבלגראד גרמו לנו סיפּוק רב. כאן לפחות היתה תוצאה מוחשית מן המאמצים הנואשים שלנו ליצור בבלקנים חזית של בעלי־הברית ולמנוע את הכל מנפילה למקוטעים לתחום שלטונו של היטלר. את המברקים הראשונים קיבלתי רק חצי שעה בטרם יהיה עלי לנאום לפני המועצה־המרכזית־השמרנית בפעם הראשונה כמנהיג המפלגה. סיימתי בדברים הבאים:

ברגע זה יש אתי כאן ידיעות חשובות לכם ולארץ כולה. השכם בבוקר הזה מצאה האומה היוגוסלבית את נשמתה. מהפכה נתחוללה בבלגראד, והמיניסטרים שאך אתמול הסגירו בחתימת ידם את כבודה וחירותה של הארץ נמצאים, לפי הידיעות, במאסר. התנועה הפטריוטית הזאת קמה מתוך חמתו של עם אמיץ וגיבּור־מלחמה על הסגרת ארצו מתוך חולשת שליטיו והקנוּניות הנפשעות של מעצמות הציר.

לכן רשאים אנו להשתעשע בתקוה – מדבר אני, כמובן, רק על סמך הידיעות שהגיעוני – שתוקם ממשלה יוגוסלבית הראויה להגן על חירותה ושלמותה של ארצה. לממשלה כזאת במאמצה האמיץ תושיט הקיסרות הבריטית, ובלי כל ספק גם ארצות־הברית, על פי דרכה, את כל העזרה והסעד שבגדר האפשר. הקיסרות הבריטית ובעלי־בריתה יעשו אגודה אחת עם האומה היוגוסלבית, ואנו נוסיף להיאבק יחדיו עד אשר יושג הנצחון השלם.

*

מר אידן הגיע למלטה בדרכו הביתה, אבל עם קבלת הידיעות על המהפכה בבלגראד מדוּמה הייתי שעליו לשנות את תכניותיו ולהימצא במקום עם הגנרלים דיל וּוייוול.

ראש־הממשלה אל מר אידן 27 במרס 41

נוכח ההפיכה בסרביה ודאי טוב יהיה שתימצאו שניכם במקום בקאהיר כדי לתאם המאורעות. עכשיו ודאי באה ההזדמנות למשוך את תורכיה ולהקים חזית משותפת בבלקנים. האם אינך יכול לארגן פגישה של כל הנוגעים בדבר בקפריסין או באתונה? כאשר תדע את המצב, האם לא כדאי שתסע לבלגראד? בינתים אנו עושים כל מה שאפשר וממשיכים.

טילגרפתי אל נשיא תורכיה:

27 במרס 1941

הוד־מעלה: המאורעות הדרמתיים המתרחשים בבלגרד וברחבי יוגוסלביה עשויים להמציא את ההזדמנות הטובה ביותר למניעת הפלישה הגרמנית לחצי־האי הבלקני. לבטח הרי זה הזמן לעשות חזית משותפת, שספק רב אם תעז גרמניה להתקיפה. טילגרפתי אל הנשיא רוזוולט וביקשתי להעניק אספקה אמריקאית לכל המדינות הקמות להתנגד לתוקפנות גרמנית במזרח. אני מבקש את מר אידן והגנרל דיל לתאם את כל האמצעים האפשריים לבטחון המשותף.

במשך היום ניסחתי את המברק הבא אל מר אידן, שכבר הגיע לאתונה.

28 במרס 1941

הבה נצייר לעצמנו בבירור מה אנו רוצים בבלקנים ומתורכיה, ונפעל לקראת זאת בהתאם למאורעות.

2. יוגוסלביה, יוון ותורכיה יחד אתנו יש להן שבעים אוגדות מגויסות בזירה זאת. לגרמנים אין עדיין יותר משלושים. לכן יכולות השבעים להגיד לשלושים, “אם תתקפנה איזו מאתנו תהיה לכן מלחמה עם כולנו”. הגרמנים יתקיפו באזורים הרריים ובהישען על קווי־תחבורה דלים נוכח כוחות עדיפים בהרבה, או שיהיה עליהם להביא תגבורות גדולות מגרמניה. אך אפילו בכך לא יימצא מרפא לקשייהם, כי, ראשית, יעברו כמה חדשים עד שתגענה התגבורות לזירה, ושנית, הזירה עצמה, ובעצם קווי־התחבורה המוליכים אליה, אינם חזקים עד כדי כך שיוכלו לשאת כוחות גדולים הרבה יותר מבלעדי עבודה ממושכת בשיפור קווי־התחבורה. לכן מתקבל הדבר מאד על הדעת שאיגרת משולשת מצד שלוש מדינות הבלקנים תביא לידי קיום השלום, או לידי דחיה ממושכה בהתקדמות הגרמנית. ההתקדמות הזאת אולי לא תוכל לבוא משך חדשים רבים, וסופם שיחמיצו את העונה. תגבורות בריטיות ואספקה בריטית ואמריקאית יחזקו בינתים במידה עצומה את כוח ההתנגדות של צבאות הברית. לכן יש סיכוי נאה לכך שהאויב לא ינסה כוחות בשום פלישה דרומה אם אפשר יהיה לאגד את שלושת בעלי־הברית לאגודה אחת. הנה זה הדבר הדרוש לתורכים.

3. זאת היא ההזדמנות הטובה ביותר שלפני תורכיה להימנע ממלחמה. כי צא וראה את הברירה השניה. אם תישארנה כל השלוש מפולגות אפשר יהיו הגרמנים סבורים כי מוטב יהיה להם להניח את יוון ויוגוסלביה לנפשן ולהפנות חיש את כל כוח־המחץ שלהם נגד תורכיה בתראקיה. רמזים לכך היו בכמה וכמה מברקים. הנה כי כן, באפס־מעשיה מסתכנת תורכיה בסכנה הגדולה ביותר שירוכז הכל כנגדה. כמעט אין מקום לספק ששיפעת החיילות התורכיים המכונסים בתראקיה תיהדף בערבוביה אל [קווי] צ’אטאליה והבּוספורוס, בלי שום התחייבות או אפשרות מצד יוגוסלביה או יוון להקל מן הלחץ על ידי התקפת־נגד, או על ידי הארכת חזית המלחמה.

4. מי שהכוח בידו מן הראוי לו לצוות על (א) ההכרזה הדיפלומטית של אחדוּת והדרישה שינחו לו לנפשו כפי המפורט למעלה, ו(ב) בתוך כך על החזרת עיקרו של הצבא התורכי לצ’אטאליה ולחוף האסיאתי, אגב השארת חילות חיפּוי חזקים ומשמרות־מאסף בלבד בתראקיה. קו כזה של הכרזה תקיפה, מאוחדת, יחד עם נסיגה אסטרטגית נבונה, ימנע מן הגרמנים השגת נצחון מכריע בתראקיה, לא ידרוש כל התקפה מצד תורכיה, ובאם לא יירתעו הגרמנים – יעמידם בפני חזית קפואה החל, נניח, מן הקווים של צ’אטאליה דרך גיזרת רוּפּלנסטוֹר ממש לאורך חזית סרביה הצפונית. אפילו דבר זה לא יוכל להתפתח משך עוד זמן רב. אבל מה־מסוכן ודוחה הוא הסיכוי לגבי אויב שהצלחות מהירות חשובות בשבילו במיוחד! ודאי שזהו האינטרס התורכי האמיתי, אם ייתכן להשיג זאת, ועלינו לנסות להעמידם על כך, כל כמה שלא יהיו אדישים. הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לתורכים היא שיעוטו עליהם לבדם כשהם דחוקים בתראקיה.

5. איך מתיישבים הדברים שלמעלה עם האינטרסים הבריטיים? אם גרמניה, חרף הטעמים־שכנגד, תתקיף בבלקנים, שוּמה עלינו למלא את תפקידנו שם מלוא הכוח עומד לרשותנו. אם לעומת זאת תעמיד פנים כאילו מעולם לא ביקשה להביא את המלחמה לבלקנים ותניח ליוון, יוגוסלביה ותורכיה לנפשן, או אז נוכל להפנות את כוחותינו למערכת קיץ וסתיו חזקה במרכז הים התיכון, כולל את טריפולי, סיציליה והעקב האיטלקי. תהיה לנו רפידה טובה ביד ימיננו להגן על האינטרסים שלנו במזרח התיכון, ולנקוט פעולה נמרצת בקנה־מידה בינוני בידנו השמאלית במרכז הים התיכון.

6. האם לא ייתכן שאם תיוצר חזית מאוחדת בחצי־האי הבלקני תראה גרמניה למוטב לה להתעסק עם רוסיה, בשים לב לעובדה שמגיעות אלינו ידיעות על ריכוזים כבדים בפולין ועל קנוניות בשוודיה ובפינלנד?

7. נא לעיין בהשקפות אלו ולחוות עליהן דעה.

טילגרפתי גם אל מר פאדן, סגן ראש הממשלה של קהילית אוסטרליה.

30 במרס 1941

כשהחלטנו לפני חודש על שיגור צבא ליוון נראה הדבר בחינת הרפתקה צבאית עגומה למדי המצוּוה עלינו מתוך noblesse oblige . המאורעות של יום־ה' בבלגראד מעידים איזו השפעה מרחיקת־לכת היתה לצעד הזה ולצעדים אחרים שנקטנו על המצב הבלקני בכללותו. התכניות הגרמניות נשתבשו, ומותר לנו להשתעשע בתקוות מחודשות ליצירת חזית בלקנית עם תורכיה, שתקיף כשבעים אוגדות של צבאות הברית משל ארבע המדינות הנוגעות בדבר. מובן שדבר זה עדיין איננו כלל בחזקת ודאי. אבל אף עכשיו הדבר מעמיד את “נוֹגה” [המשלחת ליוון] על רקעה האמיתי, לא בחינת מעשה צבאי מבודד כי אם בחינת צעד ראשון בתכנית גדולה. תהי־מה התוצאה, כל מה שאירע מאז נתקבלה החלטתנו מצדיק אותה. הדיחוי יאפשר גם לבצע ריכוז מלא בחזית היוונית תחת להעסיק את כוחותינו למקוטעים. אין לדעת מה תהיה התוצאה, אבל ההשג הצפוי גדל והסיכונים פחתו במידת־מה. עמוד במגע הדוק ביותר עם מנזיס. לוואי ויכולתי לשוחח אתך על כך.

*

נקבע שאידן יישאר באתונה לשאת ולתת עם תורכיה, ושהגנרל דיל ישים פניו לבלגראד. כל אדם היה יכול לראות שמעמדה של יוגוסלביה נואש אלא אם כן תקמנה כל המדינות הנוגעות בדבר חזית משותפת מיד. אולם היוגוסלבים היתה לפניהם אותה הזדמנות שכבר צוינה להנחית מהלומת־מוות על ערפם המגוּלה של הצבאות האיטלקיים המפוֹררים באלבניה. אילו הזדרזו לפעול כי אז יכלו לחולל מאורע צבאי ממדרגה ראשונה, ובעוד ארצם שלהם נבוֹזה מן הצפון יכלו לרכוש את שפעי־השפעים של תחמושת וציוד אשר יתנו להם את הכוח לנהל בהרריהם את מלחמת־הגרילה שהיתה עתה תקותם היחידה. מכה כבירה יכלה זאת להיות, והיא היתה משפיעה על התמונה הבלקנית בכללוּתה. בחוּגנו־אנו בלונדון מאוחדים היינו כולנו בראיית הדבר הזה.

הגנרל דיל היה עתה בבלגראד, ואני שלחתי אליו את התשדורת הזאת:

1 באפריל 1941

פרטים שונים ומשונים מעידים על היערכוּת מחודשת מהירה נגד יוגוסלביה. להרויח זמן נגד הגרמנים פירושו להפסידו נגד האיטלקים. שום דבר אינו צריך למנוע את יוּגוֹ מלפתח בהקדם את מלוא הכוח נגד האחרונים. רק על ידי כך יוכלו לזכות בהצלחה תחילית מרחיקת־לכת ובשיפעת ציוד מבּעוד מועד.

שגיאות של שנים אין לתקנן בשעות. כשוֹך ההתרגשות הכללית הבינו הכל בבלגראד כי שואה ומוות קרבים אליהם וכי קצרה ידם כמעט למנוע את מר גורלם. הפיקוד־העליון ראה עצמו נאלץ להציב חילות־מצב בסלובניה וקרואטיה, כדי לקיים ליכוד פנימי דמיוני. עתה יכלו סוף־סוף לגייס את צבאותיהם. אבל לא היתה שם תכנית אסטרטגית. דיל מצא בבלגראד מבוכה ושיתוק בלבד. “חרף מיטב מאמצי”, מסר למר אידן ב־1 באפריל, “לא עלה בידי לשכנע את ראש־המיניסטרים שיסכים לביקורך בעתיד הקרוב ביותר. הוא הבהיר כי ממשלת יוגוסלביה, בעיקר מפּחד ההשפעה שתהיה לדבר על המצב הפנימי, מנוי וגמור אתה שלא לעשות שום צעד שיוכל להיחשב התגרות בגרמניה”. ברגע הזה היה כל כוחה של גרמניה שבתחום השׂג־היד יורד עליהם כמפּל־שלג.

ב־4 באפריל שלח הגנרל דיל דין־וחשבון מלא על שליחותו לבלגראד, המגלה איך היו מחשבותיהם של המיניסטרים היוגוסלבים רחוקות תכלית הריחוק מן הסכנה המיידית הנשקפת להם. על פי הלך־רוחם והשקפתם אפשר היה לחשוב שיש להם שהוּת של חדשים להחליט את החלטתם על שלום או מלחמה עם גרמניה. לאמיתו של דבר היו להם רק שבעים־ושתים שעות עד בוא עליהם ההסתערות. דיל כתב:

התוצאה הסופית של הביקור בבלגראד היתה מאכזבת במובנים רבים, אבל אי־ אפשר היה להניע את [הגנרל] סימוביץ' לחתום על הסכם כלשהו. בכל־זאת התרשמתי מן הרוח התוקפנית של המנהיגים היוגוסלבים, שיילחמו אם תותקף יוגוסלביה או אם תתקיף גרמניה את סאלוניקי. שיחות־המטה של היום מן הדין שתהיינה להן תוצאות מועילות בחליפת־דעות, וכן, מקווה אני, בהסכם על התכניות טובות ביותר לקראת אפשרויות שונות. אף אחת מן התכניות האלו לא תחייב שום צד, אבל יש סיכוי מתקבל־על־הדעת שבבוא השעה יהיו היוגוסלבים מוכנים להגשימן.

העובדה היא שסימוביץ‘, אף שהוא מנהיג ואיש מוכשר, בשום פנים אינו רודן. בדי־עמל שמר על אחדותו של הקבינט, ואינו מעז להציע להם הסכם כלשהו אתנו. גם אין הוא יכול להביא לידי הסכם כזה בלי ידיעתו והסכמתו של הקבינט. אבל הוא ומיניסטר־מלחמה איליץ’, שהוא קשוח יותר אך נבון פחות, נראים נחושים בהחלטתם להילחם.

הכוחות היוגוסלביים עדיין אינם מוכנים למלחמה, וסימוביץ' רוצה להרויח זמן להשלמת הגיוס והריכוז. מסיבות מדיניות פנימיות אין הוא יכול לעשות את הצעד הראשון בפעולות האיבה, כי הוא מחויב לחכות לצעד הגרמני. הוא מצפה לכך שגרמניה תתקיף את יוגוסלביה הדרומית מבולגריה ותניח ליוון לנפשה לפי־ שעה… היוגוסלבים יעזרו באלבניה, אך לא יתקיפו אפילו שם אלא כאשר תתקיף גרמניה אותם או את האינטרסים החיוניים שלהם.

בעת־ובעונה־אחת עם זאת פניתי בקריאה הבאה:

ראש־הממשלה אל הגנרל סימוביץ' 4 באפריל 1941

הידיעות המגיעות אלי מכל עבר מעידות על ריכוז כבד ומהיר של כוחות יבשה ואוויר גרמניים ועל התקדמותם בכיוון ארצך. סוכנינו בצרפת מוסרים לנו על תנועות גדולות של כוחות־תעופה שם. מפציצים הוחזרו אפילו מטריפולי, לפי הודעות המודיעין הצבאי שלנו באפריקה. אינני יכול להבין את הטענה שאתם מרויחים זמן. הפעולה העליונה האחת למען הנצחון והבטחון היא לזכות בנצחון מוקדם ומכריע באלבניה, ולאסוף את שיפעת הציוד שתפּול לידיכם. כשתגענה לאלבניה ארבע האוגדות ההרריות הגרמניות, שלפי הודעות המטה הכללי שלכם הן מתאמנות בטירול, תעמדו בפני התנגדות שונה מאד מזו שיוכל לגלות העורף של האיטלקים המבוהלים. הואיל וזוהי פעם ראשונה שיש לי הכבוד לפנות אל הוד־מעלתך, הנני שולח את איחולי הלבביים ביותר להצלחת שלטונך ולבטחונה ועצמאותה של האומה האמיצה שאתה מדריך את גורלה.

*

עתה עלינו להעלות לזכרון את המקרה היחיד שבו הרשתה האוליגרכיה של הקרמל לנימה של רגש להימהל בחישוביה.

התנועה הלאומית בבלגראד היתה הפיכה ספּונטנית ללא כל זיקה לפעולותיה של המפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית הבלתי־חוקית והקטנה שתחת חסותם של הסובייטים. לאחר שהמתין שבוע החליט סטאלין לעשות מחוה. פקידיו היו נושאים ונותנים עם מר גברילוביץ‘, הציר היוגוסלבי במוסקבה, ועם משלחת ששוּגרה מבלגראד לאחר המהפכה. ההתקדמות היתה מעטה. בלילה אור ל־6 באפריל נקראו היוגוסלבים פתאום אל הקרמל. לפניהם עמד סטאלין בכבודו ובעצמו, שהניח לפניהם טיוטה של חוזה, מוכנה לחתימה. המלאכה נעשתה חיש־מהר. רוסיה הסכימה לכבד את “העצמאות, הזכויות הריבּוניות והשלמוּת הטריטוריאלית של יוגוסלביה”, ובמקרה שתותקף ארץ זו תנקוט רוסיה עמדה של רצון טוב “המיוסד על יחסים ידידותיים”. היתה זו על כל פנים העוויה של ידידות. גברילוביץ’ נשאר לבדו עד הבוקר עם סטאלין ודן אתו בשאלה של אספקה צבאית. כתום שיחותיהם הלמו הגרמנים.

*

בבוקר ה־6 באפריל הופיעו מפציצים גרמניים בשמי בלגראד. הם המריאו סיעות־סיעות משדות־תעופה כבושים ברומניה וערכו על בירת יוגוסלביה התקפה שיטתית שנמשכה שלושה ימים. מגובה גגות, בלי לחשוש להתנגדות, קירקרו את העיר בלי חמלה. שם המיבצע היה “עונש”. כיון שירדה סוף־סוף דומיה ב־8 באפריל היו למעלה משבעה־עשר אלף מאזרחי בלגראד מוטלים מתים בחוצות או תחת עיי המפולת. מתוך הסיוט של עשן ולהבות גחו החיות שנטרפה דעתן אשר נשתחררו מכלוביהן הנתוצים בגני־החיות. חסידה רצוצה עברה הלוֹך ודדה על פני המלון הראשי, שהיה למאכולת אש. דוב אחד, המוּם וקצר־דעת מהבין, התהלך בתוך התופת בצעדים אטיים וכבדים, בכיוון הדנוּבּה. הוא לא היה הדוב היחיד שלא הבין.

מיבצע “עונש” הוצא לפועל.

 

פרק עשירי: השלוח היאפאני    🔗

ידיעות מדאיגות מן המזרח הרחוק – השאלה של תגבורת להונג־קונג – מהומה נרגשת בשגרירות היפאנית – מברקי אל הנשיא רוזוולט מן הימים 15 ו־20 בפברואר – ביקור השגריר היאפאני ב־24 בפברואר – וב־4 במרס – חששם של הגרמנים פן תסתבך יאפאן עם ארצות־הברית – שלוש החלטות בטוקיו – שליחותו של מטסוּאוֹקה – פגישתו עם ריבנטרופ, 27 במרס – ועם היטלר – “קומוניזם מוסרי” – מכתבי אל מטסוּאוֹקה מיום 2 באפריל – הוא מבקר ברומא – משתהה במוסקבה – חשבון־אימים – חביבותו של סטאלין – שאיפתו של הנסיך קוֹנויה להבנה עם ארה"ב – תשובתו של מטסוּאוֹקה על מכתבי – המלחמה היאפאנית – הקבינט מחליט על פשרה – מטסוּאוֹקה מתפטר – תקוות היאפאנים להסדר – שלוש קיסרויות בעלות חשבון קר במשוּגתן

השנה החדשה הביאה עמה ידיעות מדאיגות מן המזרח הרחוק. הצי היאפאני היה פעיל יותר ויותר מול חופי הודו־סין הדרומית. נמסר על אניות־מלחמה יאפאניות בנמל סייגון ובמפרץ סיאם. ב־31 בינואר נשאה ממשלת יאפאן ונתנה על שביתת־נשק בין הצרפתים של ווישי וסיאם. פשטו שמועות כי ישוב זה של סכסוך־גבול בדרום־מזרח אסיה צריך להיות הקדמה לכניסתה של יאפאן למלחמה. בתוך כך היו הגרמנים מגבירים את לחצם על יאפאן שתתקיף את הבריטים בסינגאפור. “ניסיתי”, אמר ריבנטרופ כשעמד למשפט בנירנברג, “להניע את יאפאן שתתקיף את סינגאפור, כי אי־אפשר היה לעשות שלום עם אנגליה, ואני לא ידעתי איזה אמצעים צבאיים נוכל לנקוט להשגת המטרה הזאת – על כל פנים, הפירר נתן לי הוראות לעשות כל מה שאוכל בצינורות דיפלומטיים כדי להחליש את עמדתה של אנגליה ועל ידי כך להשיג שלום. האמנתי כי הדרך הטובה ביותר לכך תהיה ההתקפה מצד יאפאן על עמדתה החזקה ביותר של אנגליה במזרח־אסיה”.¹⁶

*

בזמן הזה לערך הגיעו מן המפקד־הראשי שלנו במזרח הרחוק כמה וכמה מברקים שבהם דרש משלוח תגבורת להונג־קונג. לא הסכמתי עם השקפותיו.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 7 בינואר 1941

כל זה מוטעה מעיקרו. אם תצא יאפאן למלחמה עלינו אין סיכוי קל־שבקלים להחזיק בהונג־קונג או לסייעה. הרי זה נואל ביותר להגדיל את ההפסד שייגרם לנו שם. אין להגדיל את חיל־המצב אלא להקטינו עד לשיעור סמלי. כל הצרות שתתעוררנה שם צריך יהיה לטפל בהן בועידת־השלום אחרי המלחמה. עלינו להימנע מבּזבז את משאבינו על עמדות שאי־אפשר להחזיק בהן. יאפאן תעמיק מחשבה קודם שתכריז מלחמה על הקיסרות הבריטית, ואם יש בהונג־קונג שני גדודים או ששה, דבר זה לא ישנה במאומה בהכרעתה. לוואי והיו לנו שם פחות חיילים, אבל כל העברה תהיה מורגשת ומסוכנת.

לאחר מכן עוד יראה הקורא שהזיזוני מעמדתי זו, וכי שני גדודים קנדיים נשלחו כתגבורת.

*

בשבוע השני לחודש פברואר חשתי בשאון ומהומה בשגרירות היאפאנית בלונדון. נראה היה בעליל שרוחם נסערת מאד, והם ליהגו זה עם זה בפחזוּת־לשון מרובּה. בימים ההם היו עינינו ואזנינו פקוחות. הובאו לפני ידיעות שונות שעוררו בהחלט את הרושם שהם קיבלו ממולדתם ידיעות המחייבות אותם לארוז את חפציהם מבלי התמהמה אף רגע. סערת־הרוחות הזאת בקרב אנשים שדרך־כלל הם מאוּפּקים כל כך עוררה בי את ההרגשה שמעשה מלחמתי פתאומי נגדנו מצד יאפאן קרוב אולי לבוא, וראיתי לנכון למסור על חששותי לנשיא רוזוולט.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 15 בפברואר 1941

דומה כי הרבה משבי־רוח מרמזים על כוונתה של יאפאן לצאת למלחמה עלינו או לעשות משהו שיאלצנו לצאת למלחמה עליה בשבועות או בחדשים הקרובים. כשלעצמי אינני משוכנע בכך שאין זאת מלחמת עצבים המכוּונת לחפות על הסגות־גבול יאפאניות בסיאם ובהודו־סין. מכל־מקום נראה לי שעלי להודיעך כי אם יוטל כנגדנו כל כובד משקלו של הצי היאפאני הרי נעמוד בפני מצבים שלמעלה מגדר יכלתם של משאבּינו הימיים. כלשעצמי אינני סבור שהיאפאנים עשויים לשגר את המשלחת הצבאית הגדולה הדרושה כדי לשים מצור על סינגפור. בלי ספק יכבשו היאפאנים את כל הנקודות האסטרטגיות ושדות־הנפט שהם חומדים באיי־מזרח־הודו־ההולנדית ובסביבתם, ועל ידי כך יתפסו עמדה טובה הרבה יותר להתקפה מלאה על סינגאפור לאחר מכן. עשויים הם גם לפשוט בנמלי אוסטרליה וניו־זילנד ובחופיהן, ולעורר בכך חרדה עמוקה בדומיניונים הללו, שכבר שלחו את כל אנשי־המלחמה המאומנים ביותר שלהם למזרח התיכון. אבל ההתקפה שמפניה אני מתיירא ביותר תהיה מצד פושטות, כולל אולי סיירות־מערכה, על נתיבי המסחר וקווי־התחבורה שלנו באוקינוס השקט ובאוקינוס ההודי.

על ידי שנסתכן בחורבן במקומות אחרים נוכל לשלוח כמה אניות חזקות למרחבי המים האלה, אבל כל אניות־הסוחר תוצרכנה להצטרף לשיירות ואניות־הליווי תהיינה מעטות ומרוחקות זו מזו. לא די שהדבר יגביל וישבש עוד יותר את כל המשק המלחמתי שלנו, אלא שגם יוכל לשים קץ גמור לכל התגבורות ממקורות אוסטרליים והודיים לצבאות שהיה בתכניתנו להקימם במזרח התיכון. כל איוּם של פלישה בקנה־מידה גדול לאוסטרליה או לניו־זילנד יאלצנו, כמובן, להחזיר את הצי שלנו ממזרח־הים־התיכון, נוכח אפשרויות צבאיות הרות־שואה שם, ונוכח הודאוּת שתורכיה תהיה מוכרחה להסכים באיזו מידה לחידוש המסחר הגרמני ואספקת הדלק מן הים השחור.

לכן ודאי תראה, אישי הנשיא, באיזו מידה נוראה ייחלש המאמץ המלחמתי שלנו עקב עצם העובדה שיאפאן תשלח את סיירות־המערכה שלה ואת סיירותיה בעלות התותחים של שמונה אינצ’ים לאוקינוסים של המזרח, ועוד יותר מכך עקב כל איוּם רציני של פלישה נגד שתי הדמוקרטיות האוסטרליות בדרום האוקינוס השקט.

יש מאמינים כי בהלך־נפשה הנוכחי לא תהסס יאפאן להתגרות מלחמה או לנסות לאסור מלחמה על בריטניה הגדולה ועל ארצות־הברית כאחת. כשאני לעצמי סבור אני כי הסיכויים הם בהחלט נגד האפשרות הזאת, אבל אין איש יכול להינבא. כל מה שתוכל לעשות כדי להחדיר ביאפאנים את הפחד מפני מלחמה כפולה עשוי להרחיק את הסכנה. ואולם אם ייצאו למלחמה עלינו ואנחנו נהיה בודדים, לא קל הוא להגזים בחומרת התוצאות שתהיינה לדבר.

ההתרגשות בין היאפאנים בלונדון שככה חיש כשם שהחלה. שוב שררו דומיה ואדיבות מזרחית.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 20 בפברואר 41

יש לי ידיעות טובות יותר על יאפאן. כפי הנראה יבקר מטסואוקה בעתיד הקרוב בברלין, רומא ומוסקבה. אפשר מאד שזהו מסווה דיפלומטי לכסות על חוסר פעולה נגד בריטניה הגדולה. אם ההתקפה היאפאנית שנראתה ממשמשת־ובאה נדחית עתה, הרי הדבר נובע במידה רבה מן הפחד מפני ארצות־הברית. ככל שאפשר יהיה לפרוט על נימי הפחד הזה כך מוטב, אבל אני מבין היטב את הקשיים שלך עד להעברת החוק [להחכר־והשאל] שבּו תקוותינו תלויות. ההערכה המובאת ב“אישי וסודי” האחרון שלי לתוצאות הימיות שתהיינה להתקפה יאפאנית על בריטניה הגדולה עומדת בתקפה בכל המסיבּות.

*

ב־24 בפברואר בא מר שיגמיטסו, השגריר היאפאני, לראותני. חילופי־הדברים נרשמו.

אני עמדתי על היחסים הממושכים והידידותיים בין שתי הארצות, על רגשותי אני מאז הבּרית היאפאנית של שנת 1902, ועל הרצון העז המפעם פה בכולנו שלא לעכור את היחסים בין שתי הארצות. יאפאן אינה יכולה לדרוש מאתנו שנראה בעין יפה את המתרחש בסין, אבל שמרנו על עמדה הוגנת של נייטראליות, ובעצם על נייטראליות מסוג שונה מאד מזה שגילינו כאשר עזרנו להם במלחמתם נגד רוסיה. אין לנו כוונה קלה־שבקלות להתקיף את יאפאן, ואין בנו כל רצון שלא לראותה משגשגת ושרויה בשלום, ואני אמרתי מה־חבל יהיה אם בשלב זה, כשידיה מלאות כבר עבודה בסין, תיכנס למלחמה עם בריטניה הגדולה וארצות־הברית.

השגריר אמר שאין ליאפאן שום כוונה להתקיף אותנו או את ארצות־הברית, ואין בה כל רצון להסתבך במלחמה אף עם אחת משתי המעצמות. הם לא ינסו להתקיף את סינגאפור או את אוסטרליה, וכמה פעמים חזר ואמר שהם לא ינסו לקנות להם דריסת־רגל או להסיג גבולות באיי־מזרח־הודו־ההולנדית. התלונה היחידה שיש לה ליאפאן, אמר, היא על יחסנו אל סין, המעודד את סין ומוסיף על הקשיים שלהם… ראיתי חובה לעצמי להזכיר לו את החוזה המשולש שכרתו הם עם מעצמות הציר, ולהזכירו שהדבר הזה אינו זז כמובן ממחשבתנו לעולם. אי־אפשר להאמין שחוזה הנוטה כל כך לצדה של גרמניה ומועיל במידה כה מעטה ליאפאן אין בו איזה סעיפים סודיים, ועל כל פנים השאירה בנו יאפאן ספקות באשר לפירוש שתתן לחוזה במקרים מסוימים. השגריר אמר כי הם נתנו הסברים בזמנו, וכי מטרתם היא לצמצם את הסכסוך וכו'. אמרתי לו שחוזה־הציר היה משגה גדול מצד יאפאן. שום דבר לא הזיק להם יותר ביחסיהם עם ארצות־הברית, ושום דבר לא קירב יותר את בריטניה הגדולה ואת ארצות־הברית זו לזו.

אחר כך חזרתי על הבטחותי הידידותיות. כל הזמן היתה עמדתו ידידותית ומביעת־צער ביותר, ואין לנו שום ספק היכן הוא עצמו עומד בענינים האלה.

ב־4 במרס, לאחר שודאי היה סיפּק בידו למסור דין־וחשבון לטוקיו, סיפרתי במיזכר על ביקור שני של מר שיגמיטסוּ.

השגריר היאפאני בא אלי היום ודיבר בנועם־לשון על הרצון העז ביאפאן שלא להסתבך במלחמה ולא להגיע לידי קרע עם בריטניה הגדולה. הוא תיאר את החוזה המשולש כחוזה של שלום, ואמר שהוא נובע רק מתוך רצונה של יאפאן להגביל את הסכסוך. שאלתיו במפורש אם החוזה מניח ליאפאן את מלוא הזכות לפרש כל מצב ומצב, וחיויתי לפני את דעתי שאין בחוזה שום דבר המחייבה לצאת למלחמה. הוא לא חלק על כך; לאמיתו של דבר הסכים על־דרך־הרמז. קיבלתי בלבביות את כל הבטחותיו, וביקשתיו להביע את רגשי תודתי לשר־החוץ של יאפאן. אינני סבור שיאפאן קרובה להתקיפנו אלא אם כן, וכאשר, ברי יהיה לה שאנו ננחל תבוסה. אני מסופק מאד אם תיכנס למלחמה על צד מעצמות־הציר אם תצטרף אלינו ארצות־הברית. אין ספק שבאיולת רבה תנהג אם תעשה כך. ביתר־הגיון תפעל אם תיכנס למלחמה אם לא תצטרף אלינו ארצות־הברית.

מטעמים שונים מאד מאלה היתה זו גם דעתם של הגרמנים. גרמניה ויאפאן שתיהן היו להוטות לבוֹז ולחלק את הקיסרות הבריטית. אבל הן קרבו אל המטרה מנקודות־מבט שונות. הפיקוד־העליון הגרמני טען שעל היאפאנים להטיל למערכה את כוחותיהם המזוינים במאלאיה ובאיי־מזרח־הודו־ההולנדית מבלי לחשוש מפני הבסיסים הפאציפיים האמריקאיים, ומפני הצי העיקרי הנמצא באגפם. כל חדשי פברואר ומרס המריץ הפיקוד הגרמני את ממשלת יאפאן להלום בלי דיחוי במאלאיה ובסינגאפור ולא לתת את הדעת על ארצות־הברית. היטלר היה עמוס למדי ממילא גם בלא שיסתבך במלחמה עם ארה"ב. אכן, ראינו איך השלים עם הרבה והרבה פעולות אמריקאיות, שכל אחת מהן יכלה להמציא טעמים די־והותר למלחמה. היטלר וריבנטרופ מעוניינים היו יתר על הכל שתתקיף יאפאן את “אנגליה” ושלא תסתבך בשום פנים ואופן עם ארצות־הברית. הם הבטיחו לטוקיו שאם תפעל יאפאן נמרצות נגד מאלאיה ואיי־מזרח־הודו־ההולנדית לא יעזו האמריקאים לזוז. מנהיגי הצי והצבא של יאפאן לא נשתכנעו כל־עיקר על ידי הנימוקים האלה, גם לא היו בטוחים שהם חסרי־פניות. על פי דעתם לא היתה פעולה בדרום־מזרח אסיה באה בחשבון כלל אלא אם כן תיערך הסתערות קודמת לכך על הבסיסים האמריקאיים או שיושג הסדר דיפלומטי עם ארצות־הברית.

מאחרי הבימה הפוליטית המסובכת ביאפאן דומה כי שלוש החלטות לבשו צורה לעת הזאת. הראשונה היתה לשגר לאירופה את שר־החוץ, מטסואוקה, על־מנת שיברר לעצמו מה טיב שליטתה של גרמניה באירופה, ובפרט מתי תתחיל באמת הפלישה לבריטניה. האם הכוחות הבריטיים רתוקים להגנה הימית כדי כך שלא תמצא ידה של בריטניה לשלוח תגבורת לנחלותיה במזרח אם תתקיף אותן יאפאן? מטסואוקה, אף כי נתחנך בארצות־הברית, היה אויב מר לאמריקאים. הוא התרשם מאד מן התנועה הנאצית ומכוחה של גרמניה הלוחמת. הוא היה נתון לקסמו של היטלר. אולי היו אפילו רגעים שבהם ראה עצמו ממלא תפקיד דומה לכך ביאפאן. שנית, ממשלת יאפאן החליטה לתת יד חפשית לפיקוד הצי והצבא שלה לתכנן פעולות נגד הבסיס האמריקאי בפרל־הארבור ונגד הפיליפינים, איי־מזרח־הודו־ההולנדית ומאליה. שלישית, מדינאי “ליבראלי”, האדמירל נוֹמוּרה, יישלח לוושינגטון לחקור בסיכויים להסדר כללי עם ארצות־הברית בפאציפי. דבר זה לא די שישמש הסוואה, אלא שהוא עשוי גם להביא לידי פתרון בדרכי שלום. כך הושג הסכם בין דעות מנוגדות בקבינט היאפאני.

*

מטסואוקה יצא לשליחותו ב־12 במרס. בעשרים־וחמישה בחודש, בעברו במוסקבה, היתה לו פגישה של שעתים עם סטאלין ומולוטוב, והוא הבטיח לשגריר הגרמני, שולנבורג, שימסור לריבנטרופ אישית על כל פרטי השיחה.

המסמכים שנלכדו ופורסמו על ידי מחלקת־המדינה האמריקאית נוסכים אור חודר על שליחותו של מטסואוקה ועל כל הלך־נפשם ומצב־רוחם של הגרמנים. ב־27 במרס נתקבל השלוּח היאפאני בברלין בלבביות כאח־ברוח על ידי ריבנטרופ. שר־החוץ של הרייך הרחיב את הדיבור על עצמתה של ארצו.

גרמניה [אמר] עומדת בשלב הסופי בקרב שלה נגד אנגליה. משך החורף שעבר עשה הפירר את כל ההכנות הנחוצות ועתה גרמניה עומדת מוכנה בתכלית להתמודד עם אנגליה בכל מקום שהוא. לרשותו של הפירר עומד אולי הכוח הצבאי החזק ביותר שהיה אי־פעם בנמצא. לגרמניה 240 אוגדות קרביות, מהן 186 אוגדות־סער ממדרגה ראשונה ו־24 אוגדות שריון. הלופטוואפה גדלה במידה רבה והכניסה לשירות דגמים חדשים, עד שבתחום זה לא די שהיא משתווה לאנגליה ולאמריקה אלא שהיא גם עולה עליהן בהחלט.

עם פרוץ המלחמה היה לצי הגרמני רק מספר קטן־ביחס של אניות־מערכה. אף על פי כן הושלמו אניות־המערכה שעמדו בבנייתן, והאחרונה בהן תיכנס לשירות בקרוב. בניגוד למה שהיה במלחמה העולמית הראשונה אין הצי הגרמני שוהה הפעם בנמליו, כי מן היום הראשון למלחמה הוא מופעל נגד האויב. מן־הסתם נתחוור לו למטסואוקה מן הידיעות של השבועות האחרונים כי יחידות־קרב גרמניות גדולות ניתקו בהצלחה יוצאת מן הכלל את קווי האספקה בין אנגליה לאמריקה¹⁷.

מספר הצוללות שהועסקו עד כה היה קטן מאד. מעולם לא פעלו יותר משמונה או תשע צוללות נגד האויב בעת־ובעונה־אחת. בכל־זאת אפילו הצוללות המועטות האלו, במחוּבּר עם הלופטוואפה, טיבּעו 750,000 טונה לחודש בינואר ופברואר, וגרמניה יכולה להמציא לכך הוכחות מדויקות בכל עת. יתר על כן, מספר זה אינו כולל את האבידות הנוספות הגדולות שנגרמו לאנגליה על ידי מוקשים צפים ומגנטיים. בתחילת אפריל יגדל מספר הצוללות פי־שמונה עד עשרה, ואז אפשר יהיה להפעיל ששים עד שמונים צוללות בלי הפסק נגד האויב. הפירר הפעיל בתחילה רק צוללות מועטות והשתמש ביתר לצורך אימונו של הסגל הדרוש לצי גדול, כדי לגשת להנחתת מהלומה ניצחת על האויב אחרי כן. לפיכך יש לקוות שהטונאז' המטוּבּע על־ידי הצוללות הגרמניות יעלה להבּא במידה גדולה על מה שהושג כבר. במסיבות אלו אפשר להגדיר את הצוללת לבדה כנשק קטלני בתכלית.

ביבשת אירופה אין לגרמניה למעשה שום אויב של ממש מחוץ לכוחות הבריטיים הקטנים הנותרים ביוון. גרמניה תצא חוצץ כנגד כל נסיון מצד אנגליה לנחות ביבשת או להתבצר שם. לפיכך לא תשלים עם הישארותה של אנגליה ביוון. השאלה היוונית היא בעלת חשיבות משנית, אבל על ידי המיבקע בכיוון יוון, שיהיה נחוץ מן־הסתם, תושגנה עמדות שליטות במזרח־הים־התיכון לצורך מיבצעים נוספים.

באפריקה היה לאיטלקים מזל ביש בחדשים שעברו, כי החיילות האיטלקיים שם אינם רגילים בלוחמת־טנקים מודרנית ולא הכינו לעצמם הגנה נ.ט., ולפיכך קל היה יחסית לאוגדות המשוריינות הבריטיות ללכוד את העמדות האיטלקיות שאינן חשובות ביותר. כל התקדמות נוספת מצד הבריטים נמנעה סופית. הפירר שיגר לטריפולי את אחד הקצינים הגרמנים המוכשרים ביותר, הגנרל רומל, בראש כוחות גרמניים מספיקים. לרוע־המזל לא נתגשמה התקוה שהגנרל וייוול יתקוף. הבריטים נתקלו בגרמנים באי־אלו תגרות במוצב קדמי, ומאז חדלו מכל כוונות התקפה נוספות. אם דרך־מקרה ינסו את מזלם בהתקפה נוספת על טירפולי[טניה] הרי צפויה להם מפּלת־השמד. גם כאן תתהפך הקערה על פיה באחד הימים, והבריטים ייעלמו מצפון־אפריקה, אולי אפילו במהירות גדולה יותר מזו שבּאו בה.

בים התיכון הלופטוואפה הגרמנית עושה חיל זה חדשיים וגורמת אבידות כבדות בספנוּת לבריטים, המחזיקים מעמד בקשי־עורף. תעלת סואץ נחסמה לזמן רב, והיא תיחסם שוב. שוב אין זה דבר של־מה־בכך לבריטים להחזיק מעמד בים התיכון.

אם כן, בסכּמנו את המצב הצבאי באירופה עלינו להגיע למסקנה שבשטח הצבאי הציר הוא שליט גמור על אירופה היבשתית. צבא־ענק, היושב בטל למעשה, עומד לפקודתה של גרמניה, ואפשר להפעילו בכל עת ובכל מקום שיראה הפירר לנכון.

בעברו מן הבּימה הצבאית אל המדינית, אמר ריבנטרופ:

דרך־סוד יכול הוא למסור למטסואוקה כי היחסים הנכחיים עם רוסיה הם תקינים, כמובן, אבל לא ידידותיים ביותר. אחרי ביקורו של מולוטוב, כשהוצעה הצטרפות לחוזה־שלוש־המעצמות, הציגה רוסיה תנאים שאין לקבלם. התנאים הללו מחייבים את הקרבת האינטרסים הגרמניים בפינלנד, מתן בסיסים בדרדנלים, והשפעה [סובייטית] חזקה על המצב בבלקנים, במיוחד בבולגריה. הפירר לא ניאוֹת, משום שהוא בדעה כי אין גרמניה יכולה לתמוך עד בלי די במדיניות רוסית שכזאת. על הכל גרמניה זקוקה לחצי־האי הבלקני בשביל הכלכלה שלה, ואין היא נוטה להניח לרוסים לפרוש עליו את שלטונם. מסיבה זו נתנה גרמניה ערובּה לרומניה. המעשה הזה האחרון הוא שעורר במיוחד את תרעומתם של הרוסים. נוסף על כך נאלצה גרמניה לבוא ביחסים הדוקים יותר עם בולגריה כדי להשיג עמדת־תצפית שממנה תגרש את הבריטים מיוון. גרמניה היתה מוכרחה להחליט על הדרך הזאת, כי לולא כן לא היתה המערכה הזאת בת־ביצוע. גם דבר זה לא ישר כלל בעיני הרוסים.

במסיבות אלו היחסים עם רוסיה הם תקינים ומהוגנים למראית־עין. אולם הרוסים מגלים מזה זמן־מה עמדה בלתי־ידידותית כלפי גרמניה כל־אימת שהיכולת בידם. דוגמה לכך היא ההצהרה שנמסרה לתורכיה בתוך הימים האחרונים. גרמניה מרגישה בבירור כי מאז נעשה סיר סטפורד קריפס השגריר במוסקבה… מטפחים את הקשרים בין רוסיה לאנגליה בסתר ואפילו בגלוי, יחסית. גרמניה עוקבת בשום־לב אחר ההתפתחות הזאת.

ריבנטרופ המשיך:

הוא מכיר אישית את סטאלין, ואין הוא מניח שהלז נוטה להרפתקה; אבל אין אדם יכול להיות בטוח. הצבאות הגרמניים במזרח מוכנים בכל עת ובכל שעה. אם ביום מן הימים תנקוט רוסיה עמדה שתוכל להתפרש כאיום לגרמניה, או אז ימחץ הפירר את רוסיה. ודאי לה לגרמניה שמערכה נגד רוסיה תסתיים בנצחון המוחלט של הנשק הגרמני ובמיגורם הגמור של הצבא הרוסי והמדינה הרוסית. הפירר משוכנע כי במקרה של פעולה נגד ברית־המועצות הרי תוך חדשים מספר תחדל רוסיה מהיות מעצמה גדולה. על כל פנים, אין הפירר משליך יהבו רק על החוזים עם רוסיה, כי בראש־וראשונה הוא סומך על הוורמאכט שלו.

אין להתעלם גם מן העובדה שברית־המועצות, חרף כל טענותיה הסותרות, ממשיכה עדיין בתעמולה קומוניסטית בחוץ־לארץ. לא רק בגרמניה כי אם גם בשטחים הכבושים של צרפת, הולנד ובלגיה, מנסה היא להמשיך בפעילות התעמולתית המטעה שלה. לגבי גרמניה מובן שאין בתעמולה זו משום סכנה. אבל היטב ידוע למטסואוקה להיכן הביאה, לרוע־המזל, בארצות אחרות. לדוגמה הזכיר שר־החוץ של הרייך את המדינות הבלטיות, שכיום, רק שנה אחת אחרי כיבושן על ידי הרוסים, הושמדה בהן כל האינטליגנציה ושוררים שם תנאים נוראים באמת. גרמניה עומדת על המשמר, ולעולם לא תסבול את הסכנה הקלה־שבקלות מצד רוסיה.

זאת ועוד, קיימת העובדה שעל גרמניה להיות מוגנת מעורף לקראת הקרב הסופי שלה נגד אנגליה, לפיכך לא תשלים עם שום איוּם מצד רוסיה אם באחד הימים ייחשב איוּם כזה רציני. גרמניה רוצה לנצח את אנגליה במהירות האפשרית, ושום דבר לא ימנענה מכך.

כבדות־משקל היו המלים שהשמיע שר־החוץ של הרייך בהזדמנות זו. ומטסואוקה ודאי שלא יכול להתלונן שאין מוסרים לו ידיעות מקיפות. אחרי כן חזר ריבנטרופ ואמר כי

הציר כבר ניצח סופית במלחמה. על כל פנים שוב אין הוא יכול להפסיד בה. עכשיו אין זו אלא שאלה של זמן עד שתודה אנגליה כי הפסידה במלחמה. מתי תעשה זאת, אין הוא יכול להינבא, כמובן. אפשר בקרוב מאד. הדבר יהיה תלוי במאורעות של שלושת או ארבעת החדשים הבאים. אולם מסתבר עד מאד שאנגליה תיכנע במשך השנה הזאת.

לבסוף דיבר על אמריקה.

אין ספק כי הבריטים היו פוסקים מכבר מן המלחמה לולא היה רוזוולט מפיח תמיד בצ’רצ’יל תקוה חדשה. קשה לומר מה היא כוונתו של רוזוולט בחשבון ארוך. זמן רב יעבור עד שהעזרה האמריקאית בנשק לאנגליה תתן אותותיה ממש, וטיב המטוסים הנשלחים תלוי בכלל בספק. ארץ הרחוקה מן המלחמה אינה יכולה ליצר מטוסים מן הסוג המשובח ביותר. את אלה שבּהם נתקלו הטייסים הגרמנים עד כה הם מתארים כ“אשפה”.

חוזה־שלוש־המעצמות [אמר] מטרתו היא בראש־וראשונה להפחיד את אמריקה ולמנוע את כניסתה למלחמה. האויב הראשון־במעלה לסדר החדש היא אנגליה, שהיא אויבתה של יאפאן לא פחות מאשר של מעצמות הציר.

אחרי כן אמר ריבנטרופ כי

הפירר מאמין, אחרי שיקול־דעת קפדני, כי כדאי יהיה שיאפאן תחליט בהקדם האפשרי למלא תפקיד פעיל במלחמה נגד אנגליה. התקפה מהירה על סינגאפור, למשל, תהיה גורם מכריע במיגורה המהיר של אנגליה. אם תצליח יאפאן כיום במלחמה נגד אנגליה במהלומה אחת ניצחת נגד סינגאפור הרי יימצא רוזוולט במצב קשה מאד. אם יכריז מלחמה על יאפאן עליו להיות מוכן לכך ששאלת הפיליפינים תיפּתר לטובת יאפאן. מן־הסתם ישקול הרבה בדעתו עד שיקבל עליו הפסד חמור כזה בפרסטיז’ה. לעומת זאת תרכוש לה יאפאן על ידי כיבוש סינגאפור עמדה מכרעת בהחלט בחלק ההוא של אסיה המזרחית. לאמיתו של דבר היא “תנתק את הקשר הגורדי”.

*

אחרי הפסקה לשם ארוחת־צהרים נתקבל מטסואוקה על ידי היטלר. הפירר עמד בלשונו־הוא על הנצחונות הצבאיים של גרמניה. מאז החלה המלחמה חוסלו ששים אוגדות פולניות, שש נורבגיות, שמונה־עשרה הולנדיות, עשרים־ושתים בלגיות ומאה־שלושים־ושמונה צרפתיות, ושתים־עשרה עד שלוש־עשרה אוגדות בריטיות גוֹרשו מן היבשת. התנגדות לרצונן של מעצמות הציר נעשתה בגדר הנמנע. היטלר הוסיף ודיבר על אבידותיה של בריטניה בנפח־ספנוּת. מלחמת הצוללות לאמיתה אך זה החלה. בחודש הזה ובחדשים הבאים ייגרם לאנגליה נזק בשיעור העולה בהרבה על הקף האבידות שלה עכשיו. יש לגרמניה עליונוּת מוחלטת, על אף כל התיימרותם של האנגלים בהצלחות. התקפותיה של הלופטוואפה בחדשים הבאים תהיינה למעשה חזקות הרבה יותר. בגלל יעילותו של ההסגר הגרמני נעשה הקיצוב באנגליה חמור יותר מאשר בגרמניה. בינתים תימשך המלחמה לקראת המהלומה הסופית נגד אנגליה.

מטסואוקה הקשיב לדברי הרהב האלה. הוא הביע את תודתו על גילוי־הלב שנוהגים בו. הוא אמר כי בכללו של דבר הוא מסכים עם השקפתו של הפירר. ביאפאן כמו בארצות אחרות יש חוגים אינטלקטואליים מסוימים שרק אדם חזק יכול לשלוט בהם כהלכה. יאפאן מוכנה לפעול באורח החלטי אם תהיה לה ההרגשה שלולא כן עתידה היא להחמיץ הזדמנות הבאה רק פעם באלף שנה. הוא הסביר לשני הנסיכים של המשפחה הקיסרית היאפאנית שלעולם אין ההכנות יכולות להיות שלמות ומושלמות תמיד. יש הכרח לקבל סיכונים. אין זו אלא שאלה של זמן מתי תתקיף יאפאן. הפוליטיקאים ההססניים ביאפאן ישתהו תמיד, ויפעלו במידה ידועה מתוך עמדה פרו־בריטית או פרו־אמריקאית. כלשעצמו הוא מתאווה לכך שתבוא ההתקפה בהקדם האפשרי. לרוע־המזל אין לו השליטה על יאפאן, והוא מוכרח לקרב את השליטים אל נקודת ההשקפה שלו. ודאי שהוא עתיד להצליח באחד הימים, אך ברגע זה ובמסיבות אלו אין הוא יכול להתחייב כלל בשם הקיסרות היאפאנית שתפעל. עם שובו יקדיש לענינים האלה את תשומת־לבו הגדולה ביותר. אין הוא יכול למסור שום התחייבות מפורשת, אבל הוא כשלעצמו יעשה כמיטב יכלתו. היו אלו הסתייגויות ניכּרות.

אחרי כן עמד על שיחתו עם סטאלין בעת עברו במוסקבה. בתחילה רצה רק לבקר ביקור־נימוסים אצל מולוטוב, אבל הממשלה הרוסית הציעה פגישה עם סטאלין ומולוטוב. הוא שוחח עם מולוטוב, אם להביא בחשבון את התרגומים הנחוצים, אולי משך עשר דקות, ועם סטאלין עשרים־וחמש דקות. הוא אמר לסטאלין שהיאפאנים הם קומוניסטים מוסריים, אף כי אין הוא מאמין בקומוניזם פוליטי וכלכלי. האידיאל היאפאני הזה של הקומוניזם המוסרי מוּגר על ידי הליברליזם, האינדיבידואליזם והאנוכיות, שהם גידוּלי המערב. המאבק הרעיוני ביאפאן הוא מר ביותר, אבל הלוחמים להשבת האידיאלים הישנים על כנם משוכנעים שסוף נצחונם לבוא. האנגלו־סכסים הם־הם המניעה הגדולה להקמת הסדר החדש. הוא אמר לסטאלין כי לאחר שתתמוטט הקיסרות הבריטית יחוסלו חילוקי־הדעות בין יאפאן לרוסיה. האנגלו־סכסים הם האויב המשותף של יאפאן, גרמניה ורוסיה הסובייטית. לאחר קצת הרהורים אמר סטאלין כי רוסיה הסובייטית מעולם לא הגיעה לידי הבנה עם בריטניה הגדולה ולעולם לא תגיע.

*

השיחות בברלין נמשכו בימים 28 ו־29 במרס בלא שישתנו הקווים העיקריים: ראשית התאמצו הגרמנים לשדל את יאפאן להתקיף את הקיסרות הבריטית; שנית, הודו שיחסיהם עם רוסיה אינם בטוחים; ושלישית, הבהירו כי היטלר מקווה באמת־ובתמים להימנע מהתנגשות עם ארצות־הברית.

מטסואוקה לא השיג תשובה ברורה אף על אחת משתי השאלות החשובות: אם עדיין מתכוונת גרמניה, כבתחילה, לבצע נחיתה בבריטניה, ומהי ההשקפה הנכחית על היחסים הגרמנו־סובייטיים. על שאלתו אם, בשובו דרך מוסקבה, מן הראוי לו שיגע בשאלות פוליטיות דרך־רפרוף או שיעמיק בהן יותר, ענה ריבנטרופ באמצעות המתורגמן שלו: “מוטב שתראה בביקורך שם דבר שברשמיוּת בלבד”.¹⁸

*

מבלי דעת, כמובן, את עיקרן או את אפין של השיחות החשאיות האלו בברלין, אך מתוך שעמדתי כהלכה על חשיבותן, סבור הייתי שאבקש את השגריר היאפאני, שמטסואוקה קרא לו להיפגש אתו ביבשת, שימסור לממונה עליו מספר שיקולים־שכנגד. מר שיגמיטסו, אשר אם היה עוין את בריטניה ואת ארצות־הברית וחותר למלחמה נגדנו כי אז הפליא להוליכנו שולל, קיבּל עליו בנימוס מעודן למסור את איגרתי. בסופו של דבר לא נסע, והמכתב נמסר במברק לשגרירנו במוסקבה, על־מנת שימסור אותו למר מטסואוקה בדרך שובו במסילת־הברזל הסיבּירית.

מר צ’רצ’יל אל מר יוֹסוּקה מטסואוקה 2 באפריל 41

אני עורב את לבי להעלות כמה שאלות שנדמה לי שהן ראויות לתשומת־לבם של ממשלת יאפאן הקיסרית ועמה.

התוכל גרמניה, מבלעדי השלטון בים והשלטון בשמי בריטניה באור היום, לפלוש לבריטניה הגדולה ולכבשה באביב, בקיץ או בסתיו של שנת 1941? התנסה גרמניה לעשות זאת? האם לא כדאי יהיה ליאפאן לחכות עד אשר תימצא התשובה לשאלות האלו?

2. האם תהיה ההתקפה הגרמנית על הספּנוּת הבריטית חזקה כדי־כך שתמנע את העזרה האמריקאית מהגיע אל חופי בריטניה, בעוד בריטניה הגדולה וארצות־הברית מסגלות את כל התעשיה שלהן לצרכי מלחמה?

3. האם הצטרפותה של יאפאן לחוזה המשולש קירבה או הרחיקה את אפשרות כניסתה של ארצות־הברית למלחמה הנוכחית?

4. אם תיכנס ארצות־הברית למלחמה על צדה של בריטניה הגדולה, ויאפאן תתייצב לימין מעצמות הציר, האם העליונות הימית של שתי האומות דוברות־האנגלית לא תאפשר להן לחסל את מעצמות הציר באירופה קודם שתפנינה בכוחן המאוחד נגד יאפאן?

5. האם איטליה היא תוספת כוח או תוספת מעמסה לגרמניה? האם הצי היאטלקי כוחו יפה בים כמו שהוא יפה על גבי הנייר? האם כוחו על גבי הנייר יפה כשהיה לפנים?

6. האם יהיה חיל־האוויר הבריטי חזק מחיל־האוויר הגרמני לפני תום 1941, והאם יהיה חזק הרבה יותר ממנו לפני תום 1942?

7. הארצות הרבות המדוכאות על ידי הצבא גרמני והגסטאפו, האם תלמדנה לחבּב את הגרמנים יותר או הא תחבּבנה אותם פחות במרוצת השנים?

8. האםנכון הדבר שייצור הפלדה בארצות־הברית משך 1941 יהיה 7,000,000 טונה, ובבריטניה הגדולה בקירוב 12,500,000, בסך־הכל כמעט 90,000,000 טונה? אם במקרה תוּבס גרמניה, כמו שהובסה בפעם שעברה, האם לא יהיה ייצור 7,000,000 טונות הפלדה של יאפאן בלתי־מספיק למלחמת יחיד?

התשובות על השאלות האלו אולי תבאנה לידי כך שיאפאן תימנע משואה חמורה ושיפּור ניכר יחול ביחסים בין יאפאן לשתי המעצמות הימיות הגדולות של המערב.

כשכתבתי את הדברים הייתי מרוצה מהם מאד, וגם עכשיו אינם רעים בעיני.

*

בינתים הלך מטסואוקה לרומא, מקום שהתראה עם מוסוליני והאפיפיור. נמצאות עתה בידינו הרשימות הגרמניות מדבריו אל היטלר ב־4 באפריל, כשחזר לברלין. הדוצ’ה, אמר, מסר לו ידיעות על המלחמה ביוון, יוגוסלביה וצפון־אפריקה, ועל חלקה של איטליה עצמה במאורעות האלה. לבסוף דיבּר על רוסיה הסובייטית ואמריקה. הדוצ’ה אמר כי הכרח שיהיה לאדם מושג ברור מחשיבותם של יריביו. האויב מספר 1 היא אמריקה ורוסיה הסובייטית באה רק במקום השני. בדברים האלה רמז לו הדוצ’ה כי אמריקה בתורת האויב מספר 1 צריך יהיה להשגיח עליה היטב־היטב, אבל אין צורך להתגרות בה. לעומת זאת חייב אדם להיות מוכן כהלכה לכל האפשרויות. מטסואוקה הסכים עם קו המחשבה הזה.

*

לפני נסיעתו הביתה במסילת־הברזל הטרנס־סיבּירית השתהה מטסואוקה שבוע ימים במוסקבה. היו לו שיחות ארוכות גם עם סטאלין גם עם מולוטוב. הדין־וחשבון היחיד שבידינו מן השיחות האלו הוא מאת השגריר הגרמני שולנבורג, ששמע כמובן רק מה שרצו הרוסים והיאפאנים להודיעו. דומה היה כי כל ההצהרות, האמיתיות או המתרברבות, על עצמתה של גרמניה לא שיכנעו את השלוּח היאפאני כל־עיקר. עמדתם הזהירה של המנהיגים הגרמניים ביחס להתנגשות עם ארצות־הברית הטביעה את רישומה על מחשבתו של מטסואוקה. בתוך כך עמד, מתוך דבריו של ריבנטרופ, על התהום המאיימת, המתרחבת והולכת בין גרמניה ורוסיה. באיזו מידה סיפר על כך למארחיו החדשים לא נוכל לדעת. אבל, מתוך היתרונות המיוחדים שהיו לו בסקרו את התמונה, ולאחר שקיבל מסיר סטפורד קריפס את הגירסה הטלגרפית של מכתבי ושאלותיו, דומה שנמצא מטסואוקה קרוב יותר אל מולוטוב מאשר אל ריבנטרופ. בחשבון־אימים זה של אומות אדירות ביקשה גרמניה את יאפאן לעשות צעד שאין לשוב ממנו ולהכריז מלחמה בפועל על בריטניה, ובכוח על העולם דובר־האנגלית. רוסיה ביקשה אותה רק להמתין, לחכות ולראות. נראה בעליל שהוא לא האמין כי הקיץ הקץ על בריטניה. הוא לא ידע לבטח מה יקרה בין גרמניה לרוסיה. הוא לא נטה לחייב את ארצו לפעולה החלטית, ואולי לא היתה לו הסמכות לכך. הוא העדיף הרבה יותר חוזה נייטראליות, הנותן לפחות שהות להתפתחותם של מאורעות בלתי־צפויים, שבהכרח יתפתחו עד־מהרה.

הנה כי כן, כשבא מטסואוקה לביקור פרידה אצל שולנבורג במוסקבה ב־13 באפריל, ציין בדקדקנות שלא־במקומה שברגע האחרון סוּדר חוזה־נייטראליות יאפאני־סובייטי, ו“קרוב לודאי שייחתם היום אחר־הצהרים בשעה 2 לפי השעון המקומי”. שני הצדדים ויתרו ויתורים ביחס לאי סאכאלין השנוי במחלוקת. הוא הבטיח לשגריר הגרמני כי ההסכם החדש הזה אינו משפיע במאומה על חוזה־שלוש־המעצמות. הוא הוסיף שהעתונאים האמריקאים והאנגלים שמסרו כי נסיעתו למוסקבה היתה כשלון גמור ייאלצו עכשיו להודות כי המדיניות היאפאנית זכתה להצלחה גדולה, שבּהכרח תפעל את פעולתה על אנגליה ואמריקה.

שולנבורג סיפר על הפגנת האחדות והידידות שערך סטאלין בתחנת־הרכבת ביציאתו של מטסואוקה ליאפאן. הרכבת נתעכבה שעה תמימה לצורך הצדעות וטכסים, שכפי הנראה לא היאפאנים ולא הגרמנים לא ציפו להם. סטאלין ומולוטוב הופיעו, בירכו את מטסואוקה ואת היאפאנים בשלום בצורה ידידותית להפליא ואיחלו להם דרך צלחה. אחרי כן שאל סטאלין בפומבי היכן השגריר הגרמני. “וכאשר מצא אותי”, אמר שולנבורג, “ניגש אלי וחיבקני בזרועו. ‘עלינו להישאר ידידים. אתה חייב לעשות עכשיו הכל למטרה זו’”. אחרי כן פנה סטאלין אל הנספח הצבאי הגרמני, לאחר שבדק אם אמנם זה האיש הנכון, ואמר אליו, “אנחנו נישאר ידידיכם על כל פנים”. “סטאלין”, מוסיף שולנבורג, “בלי ספק במתכוון קידם בברכה את הקולונל קרבס ואותי, ובזאת הסב ביודעים את תשומת־לבם של האנשים הרבים שהיו במקום”.

חיבוקים אלה היו העמדת־פנים ריקה. מתוך המקורות העומדים לרשותו ידע סטאלין לבטח על המערך העצום של הכוח הגרמני שבּו החל עתה המודיעין הבריטי להבחין לכל אורך הגבול הרוסי. היה הדבר רק עשרה שבועות לפני החל הסתערותו האיומה של היטלר על רוסיה. ההסתערות היתה באה רק חמישה שבועות אחרי כן לולא הדיחוי שגרמו הקרבות ביוון ויוגוסלביה.

*

בסוף אפריל חזר מטסואוקה לטוקיו מביקורו באירופה. בשדה־התעופה קיבל את פניו ראש־הממשלה, הנסיך קוֹנוֹיה, שהודיע לו כי בעצם היום ההוא עיינו היאפאנים באפשרויות של הבנה עם ארצות־הברית בפאציפי. דבר זה היה מנוגד למבוּקשו של מטסואוקה. אף כי הציקוהו ספקות, הרי בכללו של דבר עדיין האמין בנצחונה הסופי של גרמניה. בהישען על הפרסטיז’ה של החוזה המשולש וברית הנייטראליות עם רוסיה לא ראה כל צורך מיוחד לפייס את האמריקאים, אשר, לפי דעתו, לעולם לא יעמדו בפני מלחמה באטלנטי נגד גרמניה ובפאציפי נגד יאפאן בעת־ובעונה־אחת. לפיכך נתקל שר־החוץ בחוגי הממשלה בהלך־רוח שונה מאד משלו. למרות מחאותיו הנמרצות החליטו היאפאנים להמשיך במשא־ובמתן בוושינגטון, וכן גם להסתירו מן הגרמנים. ב־4 במאי קיבל עליו מטסואוקה למסור לשגריר הגרמני את תכנה של איגרת שבּה הציעה אמריקה ליאפאן להגיע להסדר כללי בפאציפי, שתחילתו בתיווּך אמריקאי בין יאפאן לסין. המכשול העיקרי להצעה הזאת היה התנאי שהעמידה אמריקה, שעל יאפאן לפנות תחילה את סין.

*

בהיותו במוסקבה קיבל מר מטסואוקה את איגרתי, ובדרך שובו ברכבת על פני סיביר כתב תשובה של סרק, ששוּגרה עם הגיעו לטוקיו.

מר מטסואוקה אל מר וינסטון צ’רצ’יל 22 באפריל 1941

הוד־מעלה,

עתה־זה חזרתי מנסיעתי, ואני ממהר לאשר את קבלת האיגרת שנמסרה לי במוסקבה בשנים־עשר בחודש בערב על ידי סיר סטפורד קריפס בתוספת הערה שזהו העתק נאמן של מכתב היעוּד אלי, ונשלח מלונדון בשנים באפריל 1941 והועבר לטוקיו.

רצוני להביע את הערכתי לאפשרויות שהתאמצה ממשלתך להעמיד לרשותו של שגרירנו שעה שרצה להיפגש אתי ביבשת. התאכזבתי עד מאד כשנודע לי שאינו יכול לבוא. הוד־מעלתך יכול להיות סמוך ובטוח שמדיניות־החוץ של יאפאן נקבעת לאחר עיון בלתי־משוחד בכל העובדות ולאחר שיקול קפדני מאד של כל היסודות שבמצב העומד לפניה, כשעיניה נשואות תמיד אל המטרה והשאיפה הלאומית הגדולה להגשים בסופו של דבר את המצב המתגלם במה שהיא קוראת האקוֹ־איצ’יאוּ, המושג היאפאני של שלום עולמי אשר בו לא יהיה שום כיבוש, שום דיכוי, שום ניצול של שום עם. ומשעה שתגמור אומר, כמעט איני צריך לומר להוד־מעלתך שהמדיניות זאת תוגשם בעוז החלטה אך גם מתוך שיקול זהיר ביותר, בהתחשב בכל פרטי המסיבות המשתנות.

והנני, האמינה לי,

משרתו הנאמן של הוד־מעלתך,

יוֹסוּקה מטסואוקה

*

לא ארכו הימים ומטסואוקה ועמיתיו בממשלה היאפאנית עמדו בפני מצב שהצריך “עיוּן בלתי־משוחד” מעין זה. ב־28 ביוני, שבוע אחרי פלישתו של היטלר לרוסיה, נתקיימה ישיבה של הקבינט היאפאני ופקידי בית־משק־המלוכה. מטסואוקה מצא שעמדתו נחלשה ללא תקנה. הוא “נבאש” משום שלא ידע על כוונתו של היטלר להתקיף את רוסיה. הוא

דיבר בעד הצטרפות לגרמניה, אבל דעת הרוב המכריע היתה נגדו. הממשלה החליטה לנקוט קו של פשרה. הכנות החימוש תוגברנה. התעורר סעיף 5 של החוזה המשולש, שבו נאמר כי כוחו של החוזה יפה כנגד רוסיה. יודיעו לגרמניה חשאית שיאפאן תילחם “בבולשביזם באסיה”, וחוזה הנייטראליות עם רוסיה ישמש הצדקה לאי־התערבות במלחמת גרמניה־רוסיה. לעומת זאת הוסכם להמשיך עוד בימי הדרום ולהשלים את כיבוש הודו־סין הדרומית. ההחלטות האלו לא ישרו בעיני מטסואוקה. כדי לעורר את הרוחות לכניסת יאפאן למלחמה על צדה של גרמניה, הדפיס את אחד מנאומיו כקונטרס להפצה ברבים. הטפסים הוחרמו על ידי הממשלה היאפאנית. ב־16 ביולי נעלם האיש מן השׂררה.

אולם אף כי הקבינט היאפאני לא היה מוכן ללכת בעקבות המדיניות הגרמנית, לא היה הקו שלו בבחינת נצחון למתונים בחיים הציבוריים של יאפאן. הומרץ חיזוקם של הכוחות המזוינים היאפאניים, והוחלט להקים בסיסים בהודו־סין הדרומית. זאת היתה אקדמה להתקפה על מושבות בריטניה והולנד בדרום־מזרח אסיה. מתוך החומר שנתגלה עד כה דומה כי מנהיגי המדיניות היאפאנית לא ציפו לשום צעדים נגדיים נמרצים מצד ארצות־הברית ובריטניה הגדולה נוכח ההתקדמות המתוכננת הזאת דרומה.

הנה כך רואים אנו בהמשכה של הדרמה העולמית הזאת איך כל שלוש הקיסרויות האלו המחשבות חשבונות קרים עשו ברגע זה שגיאות העתידות להמיט שואה גם על שאיפותיהן גם על בטחונן. היטלר גמר אומר לקדש מלחמה על רוסיה, דבר שמילא תפקיד מכריע בחורבנו. סטאלין, לאסונה הגדול של רוסיה, עדיין היה נבער מדעת את המהלומה הקרובה להינחת עליו או שהוסיף לזלזל בה. יאפאן ודאי שהחמיצה את הסיכוי הנאה ביותר – אם היה לה בכלל סיכוי אי־פעם – להגשים את חלומותיה.

 

פרק אחד־עשר: אגף המדבר; רומל: טוברוק    🔗

אגף־המדבר החיוני – מערכיו של וייוול – הערכת־המצב שלו מיום 2 במרס – בואו של רומל לטריפולי, 12 בפברואר – החלטתו להתקיף – מצביא גדול – השער בעגיילה – משאבּינו אינם מספיקים – סיור־בקורת אישי על ידי וייוול ודיל, 17 במרס – מברקי אל וייוול מיום 26 במרס – תשובתו – המצב בקירנאיקה – התקפתו של רומל על עגיילה, 31 במרס – כשלון כוחותינו המשוריינים – מברקי מיום 2 באפריל – כוח גרמני בלתי־צפוי – פינוי בנגאזי – נפילת הגנרלים נים ואו’קונור בשבי – חשיבות החזקתה של טוברוק – החלטתו של וייוול – שליטת הגרמנים באוויר – הנחייתי מיום 14 באפריל – מברקי אל הנשיא רוזוולט, 16 באפריל – הסברו של וייוול

כל מאמצינו ליצור חזית בבלקנים היו מיוסדים על ההחזקה הבטוחה של אגף־המדבר באפריקה הצפונית. אפשר היה לקבעו בטוברוק: אבל עם התקדמותו המהירה של וייוול מערבה וכיבוש בנגאזי ניתנה בידינו קירנאיקה כולה. אל־עגיילה שבעומקו של מפרץ־סירטה היתה השער אליה. מוסכם היה בין כל הרשויות בלונדון ובקאהיר כי בשער הזה יש להחזיק בכל מחיר ולקבוע לו עדיפות יתר על כל המפעלים האחרים. השמדתם הגמורה של הכוחות האיטלקיים בקירנאיקה והמרחקים הגדולים שיוצרך האויב לעבור בטרם יספיק לכנוֹס צבא חדש נטעו בוייוול את האמונה כי משך עוד זמן־מה תמצא ידו להחזיק באגף־המדבר החיוני הזה בכוחות צנועים ולהחליף את חייליו המנוסים באחרים המאומנים פחות מהם. אגף־המדבר היה הבּריח המבריח את כל השאר ובשום מקום לא היתה שום כוונה לאבּדו או לסכנו בעבור יוון או משהו זולתה בבלקנים.

בסוף פברואר הוחזרה האוגדה המשוריינת ה־7 הבריטית למצרים למנוחה ולחידוש הציוד. היחידה המפורסמת הזאת הצטיינה להפליא בשירותה. הטנקים שלה הרחיקו נסוֹע ונתבלו במידה רבה. הקרבות והבּלאי צימצמו את מספר אנשיה. אף על פי כן היה כאן גרעין של אנשי־מלחמה מנוסים, קשוּחים, למוּדי־מדבר שלא נוכל למצוא כדוגמתם. חבל היה שלא לקיים את גרעינו של הארגון הזה היחיד־במינו ולחדש את כוחו בקבוצות של קצינים וחיילים המגיעים מאומנים, רעננים ונלהבים מאנגליה, ולא לשלוח לו את מיטב כל הטנקים החדשים והחלפים שאפשר למצאם. כך תהיה האוגדה המשוריינת ה־7 שומרת על רציפוּת של חיים ומחדשת את כוחותיה.

רק כעבור שבועות אחדים, שעמדו בסימנן של החלטות רציניות, תפסתי שהאוגדה המשוריינת ה־7 אינה קיימת כגורם בהגנת האגף המדברי החיוני שלנו. במקום האוגדה המשוריינת ה־7 באו חטיבה משוריינת וחלק מן הקבוצה המסייעת של האוגדה המשוריינת ה־2. גם האוגדה האוסטרלית ה־6 הוחלפה על ידי ה־9. אף אחת מן העוצבות החדשות האלו לא קיבלה אימון יסודי, ולמרבּה־הרעה עמדו ליטול מהן הרבה ציוד וכלי־רכב כדי להשלים את התקן של האוגדות העומדות לצאת ליוון. הצמצום בתובלה נתן את אותותיו החמוּרים והשפיע על מערכי החיילות וניידוּתם. בשל קשיי החזקה בהמשך הדרך נתעכבה חטיבה אוסטרלית אחת בטובּרוק, מקום שנמצאה גם חטיבה של חיל־פרשים הודי ממוּנע שהורכבה לא מכבר ועמדה בעצם אימוניה.

*

לעת הזאת החלו דו"חות המודיעין להדאיג במידה ידועה את ראשי־המטות שלנו. ב־27 בפברואר שלחו הללו מברק אזהרה לגנרל וייוול:

נוכח בואם של מטוסים ויחידות משוריינות גרמניים לטריפוליטניה נדונה כאן השאלה של התחייבויות ההגנה במצרים ובקירנאיקה. נכיר טובה אם תשלח טלגרפית הערכה קצרה.

על כך באה תשובה שקולה שכללה את הדברים הבאים:

2 במרס 41

הידיעות האחרונות מעידות שהתגבורות האחרונות לטריפוליטניה כוללות שתי אוגדות חיל־רגלים איטלקיות, שני רגימנטים איטלקיים של ארטילריה ממונעת, וחילות שריון גרמניים הנאמדים לכל היותר בחטיבה מוגברת משוריינת אחת. אין שום סימן להעלאת רכב מכני נוסף לחוף, והאויב סובל ודאי עדיין מחסור בתובלה. אולם הסיורים האוויריים האחרונים מראים על ריבּוי ניכר בתובלה ממוכּנת בכביש טריפולי־סירטה.

2. מטריפולי עד עגיילה 471 מיל ועד בנגאזי 646 מיל. יש רק כביש אחד, ולאורך 410 מיל אין המים מספיקים; גורמים אלה, יחד עם העדר תובלה, מצמצמים את האיום הנוכחי מצד האויב. מסתבר שהוא יוכל להחזיק עד אוגדה אחת של חיל־רגלים וחטיבה משוריינת אחת לאורך כביש־החוף בעוד שלושה שבועות לערך, ובתוך כך אפשר שיפעיל חטיבה משוריינת שניה, אם יש לו, על פני המדבר בדרך הוֹן ומאראדה נגד האגף שלנו.

3. אפשר שיבדוק את כוחנו בעגיילה על ידי פטרולים תוקפניים, ואם ימצא שאנחנו חלשים יעלה על אגדאבּיה כדי לקרב את שדות־הנחיתה הקדומניים שלו. אינני סבור כי בכוח הזה ינסה לכבוש בחזרה את בנגאזי.

4. בסופו של דבר אפשר שתופעלנה שתי אוגדות גרמניות בהתקפה גדלת־ממדים. כוח זה, יחד עם אוגדת חיל־רגלים אחת או שתים, יהיה מיטב מה שאפשר לכלכלו בדרך טריפולי. בשל סיכּוּני הספּנוּת, קשי התחבורה והחום הקרב לבוא קשה להניח שתוכל התקפה כזאת להתפתח לפני סוף הקיץ. הפרעות יעילות מצד חיל־האוויר לשיירות בים ולטריפולי עשויות להאריך את התקופה הזאת.

האיוּם האווירי האיטלקי הנשקף לקירנאיקה הוא כרגע חסר־ערך כמעט. לעומת זאת הגרמנים מבוססים היטב במרכז הים התיכון… חילות צנחנים גרמנים עשויים לנחות על קווי התחבורה שלנו בשילוב עם כוחות שריון. אינני משער שצנחנים יופעלו במסגרת ההתקפה העשויה להתפתח בעתיד הקרוב, אבל הם ליווי אפשרי להתקפה גדלת־ממדים במועד מאוחר יותר.

*

אך עתה צצה על בימת העולם דמות חדשה – איש־מלחמה גרמני שיתפוס את מקומו בדברי ימיה הצבאיים של גרמניה. ארווין רומל נולד בהיידנהיים שבוירטמברג בנובמבר 1891. הוא היה נער ענוג, ונתחנך בביתו עד אשר, בגיל תשע, נכנס לבית־הספר הממשלתי המקומי, שאביו היה מנהלו. ב־1910 היה קצין־חניך ברגימנט הוירטמברגי. כאשר סיים את הכשרתו בבית־הספר הצבאי בדנציג העידו עליו מדריכיו שהוא דל־קומה אך חזק. מבחינה שכלית לא הצטיין במיוחד. הוא נלחם במלחמת־העולם הראשונה באראגוֹן, ברומניה ובאיטליה, נפצע פעמיים וזכה לדרגות הגבוהות ביותר של צלב־הברזל ושל העיטוּר Pour le Mérite. בין שתי המלחמות שימש קצין־רגימנט ובמטה. עם פרוץ מלחמת־העולם השניה נתמנה מפקד מפקדת השדה של הפירר במערכה הפולנית, ואחרי כן קיבל את הפיקוד על אוגדת הפּאנצר ה־7 של הקורפוס הט"ו. אוגדה זו, שנתכנתה “הרפאים”, היתה ראש־המחץ של כל המיבקע הגרמני על פני הנהר מז. הוא ניצל בדוחק משבי כשערכו הבריטים התקפת־נגד בארא ב־21 במאי 1940. אחרי כן נהג את האוגדה שלו דרך לא־באסה בכיוון ליל. אילו זכה מיבקע זה לקצת יותר הצלחה, או אולי לולא רוּסן על פי פקודות מן הפיקוד־העליון, כי אז אולי ניתק חלק גדול מן הצבא הבריטי, כולל את האוגדה ה־3, שעליה פיקד הגנרל מונטגומרי. הוא שהנהיג את ראש־המחץ שצלח את הנהר סום ועלה על הסינה בכיוון רוּאֶן, כשהוא גולל את האגף השמאלי הצרפתי ולוכד בשבי כוחות צרפתיים ובריטיים מרובּים סביב סנט־ואלרי. האוגדה שלו היתה הראשונה שהגיעה אל התעלה, ונכנסה לשרבּוּר מיד לאחר הפינוי הסופי שלנו; שם קיבל רומל את כניעתם של הנמל ושלושים־אלף שבויים צרפתים.

בזכות הצטיינותו בשירותים הרבים האלה נתמנה בראשית 1941 לפקד על החיילות הגרמניים שנשלחו ללוב. ב־12 בפברואר הגיע עם הסגל האישי שלו לטריפולי לעמוד במערכה עם בעל־הברית אשר בקרב נגדו זכה להצטיינות לשעבר. בזמן ההוא הצטמצמו תקוותיהם של האיטלקים בהחזקת טריפוליטניה, ורומל נטל לידיו את ניהול הכוח הגרמני הגדול שתחת פיקוד האיטלקים. הוא חתר מיד לאכוף מערכה תוקפנית. כאשר ניסה המפקד־הראשי האיטלקי לשכנעו בראשית אפריל שאסור ל“קורפוס האפריקאי” הגרמני להתקדם בלי רשותו, מיחה רומל וטען כי “בתור גנרל גרמני עליו לתת פקודות בהתאם למה שהמצב דורש”. הוא הצהיר כי “אין יסוד” לכל ההסתייגויות בגלל בעיית האספקה. הוא דרש, והשיג, חופש־פעולה גמור.

כל ימות המערכה באפריקה הוכיח רומל שהוא מומחה בניהול יחידות ניידות, בפרט בהיערכות מחודשת מהירה אחרי מיבצע ובעקבות הצלחה. הוא היה קוביוסטוס צבאי מזהיר, המשתלט על בעיות האספקה ובז להתנגדות. הפיקוד־העליון הגרמני, כיון שהסיר כל רסן מעליו, תחילה תמה על הצלחותיו ונוטה היה לשוב ולרסנו. להטו והעזתו המיטו על ראשו אסונות חמוּרים, אך ראוי הוא לתשבחות שחלקתי לו – ולא בלי כמה וכמה דברי גנאי מצד הציבור – בבית־הנבחרים בינואר 1942, כשאמרתי עליו, “עומד נגדנו יריב נועז ומוכשר מאד, וכן, רשאי אני לומר בעצם ההרס של המלחמה, מצביא גדול”. ראוי הוא לכבוד מצדנו גם משום שעם היותו חייל גרמני נאמן סופו שנעשה שונא להיטלר ולכל מפעלותיו והשתתף בקשר של 1944, שביקש להציל את גרמניה על ידי סילוקו של העריץ המטורף. על כך שילם במחיר חייו. במלחמות הקודרות של הדמוקרטיה המודרנית לא נמצא מקום לאבּירוּת. מעשי טבח בקנה־מידה ענקי ודרכי השפעה המוניות מוחים כל הבעת דעה הבאה מתוך ריחוק־הדעת. אף על פי כן איני מתחרט על השבח שחלקתי לרומל ואינני חוזר בי, הגם שבכך נחשבתי יוצא־דופן.

*

בלונדון קיבלנו את מברקו של וייוול מן ה־2 במרס כבסיס לפעולתנו. מעבר אל־עגיילה היה ציר התמונה. אם יבקיע לו האויב דרך לאגדאבּיה תהיה סכנה נשקפת לבנגאזי ומהלאה לה לבין הנתיבים המוליכים ישר אל מקילי וטוברוק, המנתקים את טריז המדבר, שארכו מאתים מיל ומאה מיל רחבו. כשאחזנו בנתיב הזה האחרון בפברואר בוֹדדנו ושבינו הרבה אלפי איטלקים הנסוגים בדרך בנגאזי. לא היינו מופתעים אילו בחר גם רומל בנתיב המדבר כדי להשיב לנו כגמולנו. ואולם, כל זמן שאנו מחזיקים בשער בעגיילה, נבצר מן האויב לבלבל אותנו בצורה זו. יש שם עמדות טובות, אך במידה ידועה בשל העומס המיוחד על התובלה מטוברוק, מתוך שנמל בנגאזי לא נחשב בר־שימוש, לא היו מוגנות במידה מספקת.

כל זה היה תלוי לא בידיעת השטח בלבד כי אם גם בידיעת התנאים של לוחמת־מדבר. כה מהירה היתה התקדמותנו, כה קלים ושלמים היו נצחונותינו, עד כי בשלב זה לא הובנו העובדות האסטרטגיות האלו כהלכה. אולם עליונוּת בשריון ובאיכות ולא דווקה במספר, ושויון מתקבל־על־הדעת באוויר, היו מאפשרים לכוח הטוב יותר והער יותר לנצח בתכתוֹשת במדבר, אפילו יאבד השער. אף אחד מן התנאים האלה לא הושג על ידי הסידורים שנעשו. ידנו היתה על התחתונה באוויר; ושריוננו, מטעמים שיוסברו אחרי כן, היה לקוי בתכלית, וכמוהו כן גם אימונם וציודם של החיילות ממערב לטוברוק.

ב־17 במרס ערכו הגנרלים וייוול ודיל סיור־בקורת אישי בקירנאיקה. הם עברו במכונית את ענטילאת ועד עגיילה, ודיל עמד מיד על הקושי בהגנת מרחבי המדבר הגדולים בין עגיילה לבנגאזי. במברק מיום 18 במרס ששלח מקאהיר אל ממלא־מקומו במולדת אמר כי העובדה הבולטת ביותר היא שמבּורות המלח ממערב לעגיילה ועד בנגאזי המדבר כה גלוי ופתוח וכה מתאים לכלי־רכב משוריינים עד אשר, אם יהיה שויון בשאר הדברים, הצי החזק יותר הוא שינצח. אין שום עמדות חיל־רגלים להילחם עליהן. כמובן, נשארת בעינה בעיית ההחזקה במרחקים העצומים האלה שבמדבר, וזו מסייעת בהחלט להגנה. הוא אמר כי וייוול שולט יפה בבעיית ההגנה הקשה הזאת.

אומרים שבשיחה עם המטה האוסטרלי של הגנרל מוֹרסהד, שבּו פגש בדרך, הביע הרמטכל"ק את הדעה כי דומה כאילו “יימחץ חטמו” של החיל בעתיד הקרוב, והוסיף, “ולא חטמו בלבד”.¹⁹ הדעה הזאת האחרונה לא התאימה אף לאחת מן ההודעות ששלח לנו.

*

משך חודש מרס היו סימנים מתרבים והולכים לבואם של חיילות גרמניים מטריפולי בכיוון עגיילה, וב־20 במרס הודיע וייוול כי דומה שמכינים התקפה בקנה־מידה מוגבל וכי המצב בגבול קירנאיקה גורם לו משהו דאגה. אם יגורשו חילותינו הקדומניים מעמדותיהם הנוכחיות לא תהיינה שום נקודות חסימה טובות מדרום לבנגאזי, כי השטח כולו מישור. אולם הדעת נותנת שהבעיות המינהליות אינן מניחות מקום אלא להתקדמות מוגבלת מצד האויב.

טילגרפתי לאמור:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 26 במרס 41

מובן שאנו חוששים מפני התקדמות גרמנית מהירה לעגיילה. מנהגם הוא להמשיך בהתקדמות כל־אימת שאינם נתקלים בהתנגדות. אני מניח שאתה מחכה רק עד שישרבב הצב את ראשו די־הצורך ואז תכרות אותו. דומה כי חשוב הוא ביותר להטעימם בהקדם את נחת־זרוענו. מה מצבה ומעמדה של האוגדה המשוריינת ה־7? אנא המצא לי את ההערכה שלך. אני מאשר בכל לבי את בקשתך אל הגנרל סמאטס לחטיבה מן האוגדה ה־1 של דרום־אפריקה. יש להחיש בכל האמצעים את תנועת האוגדה ה־2 של דרום־אפריקה. האוגדה ה־50 הבריטית יוצאת בעשרים־ושנים…

וייוול השיב על כך מיד כלהבא:

27 במרס 41

עדיין אין שום סימנים למציאותם של גרמנים רבים בעגיילה; מן־הסתם הרוב איטלקים, עם קצת שאוֹר של גרמנים.

2. עלי להודות שקיבלתי עלי סיכּון ניכר בקירנאיקה אחרי כיבוש בנגאזי כדי להמציא את מירב התמיכה ליוון. האומדן שלי בזמן ההוא היה שאפשר להתעלם מן האיטלקים בטריפוליטניה ושהגרמנים אינם עשויים לקבל עליהם את הסיכון של שיגור כוחות גדולים של צבא משוריין לאפריקה נוכח קוצר־ידו של הצי האיטלקי. לכן קבעתי שיישארו בקירנאיקה רק כוח משוריין קטן ואוגדה אוסטרלית אחת מאומנת בחלקה.

3. אחרי שקיבלנו עלינו את ההתחייבות היוונית החלו להצטבר הוכחות לשיגור תגבורות לטריפולי, שאליהן נצטרפו התקפות על מלטה, שמנעו את הפצצת טריפולי משם, שעליה סמכתי. התקפות־האויר הגרמניות על בנגאזי, שמנעו את אניות האספקה מהשתמש בנמל, גם הן הוסיפו על קשיינו.

4. התוצאה היא שאני חלש בקירנאקיה כרגע ואין לרשותי שום תגבורות של חילות שריון, שהם הצורך העיקרי. יש לי חטיבה אחת מן האוגדה המשוריינת ה־2 בקירנאיקה ואחת ביוון. האוגדה המשוריינת ה־7 חוזרת [לקאהיר], ומאחר שאין לרשותנו שום טנקים בעתודה הריהי תלויה בתיקונים, המצריכים זמן. החודש או החדשיים הבאים יהיו תקופה של חרדה, אבל בעיה קשה־להפליג עומדת לפני האויב ואני בטוח שהפריזו עד מאד במספר אנשיו. אולם כרגע אינני יכול להרשות לעצמי להפעיל את כוחי המשוריין הקטן מלוא מידת ההעזה שהייתי חפץ בה.

ננקטים צעדים לשיגור תגבורת לקירנאיקה… הקושי העיקרי שלי הוא התובלה.

הוא הוסיף את הדברים העשויים להזכיר לנו את ריבּוי דאגותיו:

עתה־זה חזרתי מחזית קרן. הכיבוש היה השׂג נאה מאד של האוגדות ההודיות, והם מגביהים זנב למרות האבידות הכבדות למדי. פלאט ימשיך בהתקדמות בכיוון אסמרה במהירות ככל אשר יוכל ומילאתי את ידו של קנינגהם להמשיך בכיוון אדיס־אבבה מהאראר, שנכנעה אתמול.

*

התקפתו של רומל על עגיילה החלה ב־31 במרס. הגנרל נים קיבל פקודות שאם ילחצו עליו יאסור קרב־השהיה תוך כדי נסיגה עד סמוך לבנגאזי ויחפה על הנמל ההוא זמן רב ככל האפשר. ניתנה לו רשות לפנות את הנמל אם יהיה צורך בדבר, לאחר ביצוע פעולות הריסה. האוגדה המשוריינת שלנו בעגיילה, שלמעשה היתה לה רק חטיבה משוריינת אחת והקבוצה המסייעת שלה, נסוגה אפוא לאטה משך היומים שלאחר כך. באוויר הוכיח האויב את יתרונו הגדול. חיל־האוויר האיטלקי עדיין לא נחשב הרבה, אבל לגרמנים היו כמאה מטוסי־קרב ומאה מפציצים ומפציצי־צלילה. ב־2 באפריל הודיע הגנרל וייוול שחילות החלוץ בקירנאיקה מותקפים על ידי אוגדה משוריינת קולוניאלית של הגרמנים.

כמה עמדות קדומניות נכבשו אתמול והיו אבידות. האבידות אינן רציניות לפי־שעה, אבל המצב המכני של החטיבה המשוריינת מדאיג מאד את נים, ודומה כי התקלות הן רבות. הואיל ואינני יכול להמציא יחידות משוריינות נוספות משך עוד שלושה או ארבעה שבועות לפחות, הזהרתי שיקיים שלוש חטיבות, אפילו יהיה פירוש הדבר נסיגה ניכרת, אולי אפילו מבנגאזי.

עדיין הייתי נתון לרושם, השאוּב מהערכותיו הקודמות של וייוול, שכוחו הפוטנציאלי של האויב הוא מוגבל.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 2 באפריל 41

דומה שרצוי ביותר לגדע את ההתקדמות הגרמנית לקירנאיקה. כל כשלון גרמני תהיינה לו השפעות מרחיקות־לכת בפרסטיז’ה. אין כל רע בויתור על שטח לצרכי תימרוּן, אבל כל נסיגה רצינית מבּנגאזי תעשה רושם עגום ביותר. אינני תופס איך אפשר שהאויב טיפּח כוח ניכר כלשהו בקצה כביש־החוף הזה הארוך, הצחיח, ואינני יכול לסבור כי ברגע זה יש משקל של ממש מאחרי התקפתו בקירנאיקה. אם ייתכן לנתק את הבּוּעה הזאת שגחה קדימה נגדך אולי תזכה בהרווחה ממושכת. כמובן, אם יצליחו לנוּע קדימה הרי מעט־מעט יכריתו את רישומם של נצחונותיך. האם יש לך איש כאו’קונור או קריג המטפל בבעיית־הגבול הזאת?

ב־2 באפריל נהדפה הקבוצה המסייעת של האוגדה המשוריינת ה־2 שלנו מאגדאבּיה על ידי חמישים טנקים של האויב ונסוגה לאזור ענטילאת, שלושים־וחמישה מיל לצפון־מזרח. האוגדה נצטוותה לסגת לסביבות בנגאזי. תחת אכף ההתקפה הגרמנית התפרק ארגונם של כוחותינו המשוריינים והם סבלו אבידות רציניות. בסיומה של התשדורת נאמר, “ניתנו פקודות לפעולות־הריסה בבנגאזי”. בשלושה בחודש טס הגנרל וייוול לחזית, ובשוּבו הודיע כי שריונים גרמניים עדיפים התגברו על החטיבה המשוריינות ופוררוה. על ידי כך ייחשף האגף השמאלי של האוגדה האוסטרלית ה־9 ממזרח ומצפון־מזרח לבנגאזי. “אולי יהיה צורך בנסיגתם”. הוא אמר כי מפני גודל כוחו של האויב בלוב לא תוכל האוגדה האוסטרלית ה־7 לצאת ליוון, ותחת זאת יש להעבירה למדבר המערבי. האוגדה ה־6 הבריטית, שעדיין אינה שלמה, צריכה להיעשות העתודה. “הדבר יחייב את דחיית ההתקפה על רודוס”. הנה כך במחי אחד, ובן־יום כמעט, התמוטט האגף המדברי שבּו היו תלויות כל החלטותינו, והמשלחת ליוון, שממילא היתה דלה בכוחותיה, קוּצצה במידה גדולה. כיבוש רודוס, שהיה חלק חיוני בתכניות התעופה שלנו בים האגאי, לא היה עוד בגדר האפשר.

ניתנה הפקודה לפנות את בנגאזי. הקבוצה המסייעת נשלחה צפונה לחפּות על נסיגתה של האוגדה האוסטרלית ה־9, שהחלה ב־4 באפריל בבוקר השכם. בתוך כך היתה החטיבה המשוריינת ה־3 צריכה לעלות על מקילי כדי למנוע כל נסיון מצד האויב להפריע לנסיגה. שני רגימנטים מחטיבת הפרשים ההודית הממונעת נצטוו לבוא מטוברוק כתגבורת.

*

המצב החדש והמפתיע הזה הדריך את מנוחתי, ובו ביום טילגרפתי אל מר אידן, שעדיין נמצא באתונה.

ראש־הממשלה אל מר אידן 3 באפריל 41

פינוי בנגאזי רציני, כי משעה שיתבססו הגרמנים בשדות־התעופה בסביבה מסתבר ישללו מאתנו שימוש בטוברוק. ברר מה התכנית האסטרטגית והטקטית לקצץ באויב. הודיעני עד היכן ניתנה פקודת הנסיגה, איך חוזרת האוגדה האוסטרלית ה־9, ועד היכן? זכוֹר כי במברקו מן ה־2 במרס העלה וייוול הרבה נימוקים חותכים לאמונה שאגפו המערבי מובטח.

2. חשובה הרבה יותר מאבדן שטחים היא הדעה שאיננו יכולים לעמוד בפני הגרמנים וכי די בעצם הופעתם כדי להבריחנו מהלך עשרות מילים. אפשר תהיה לכך השפעה רעה ביותר ברחבי הבלקנים ותורכיה. אנא חזור לקאהיר והיכנס בעבי הקורה. במוקדם או במאוחר יהיה עלינו להילחם בהוּנים. עשו־נא את התכנית הטובה ביותר לתימרוּן, בכל דרך שהיא, אך לפחות הילחמו. האם אי־אפשר לעשות מאומה לניתוק כביש־החוף על ידי נחיתה מוּסעת־בים מאחריהם, אפילו יהיה פירוש הדבר דחיית רודוס?

מר אידן השיב מקאהיר:

5 באפריל 41

דיל ואני הגענו הערב בשלום, והיו לנו דיונים מקיפים עם וייוול וטדר בהעדרו של לונגמור הנמצא בסודאן.

המסקנה הכללית שאליה הגענו כולנו היא שהמאמץ האיטלקי־הגרמני בקירנאיקה הוא פעולת־הסחה ממדרגה ראשונה שכוּונה לשעתה קודם להתקפה הגרמנית בבלקנים. דעה זו אינה גורעת מאומה מחוּמרת האיוּם הישר למצרים, כי ברור בהחלט שהאויב עתיד לנצל כל יתרון שישיג לו. לרוע־המזל זכו צעדיו הראשונים במידת הצלחה גדולה מן המשוער, והוא מוסיף על הצלחתו התחילית…

*

וייוול יצא לחזית המדבר מתוך הכוונה לתת את הפיקוד בידי או’קונור. קצין זה, שלא היה אותה שעה בקו־הבריאות, טען לפני המפקד־הראשי שמוטב יהיה אם לא יקבל לידיו את הפיקוד בפועל־ממש מידי נים באמצע הקרב אלא שיעמוד לרשותו ויהיה מוכן לסייעו בבקיאותו בתנאים המקומיים. וייוול הסכים. הסידור לא פעל יפה ולא האריך ימים. במוצאי הששה בחודש כבר היתה הנסיגה מבנגאזי בעיצומה. האוגדה האוסטרלית ה־9 נסוגה מזרחה לאורך כביש־החוף וכדי להתחמק מן התנועה לקח הגנרל נים את הגנרל או’קונור במכוניתו, ובלי ליווי כלשהו נהג ונסע בדרך צדדית. בחשיכה עצרו אותם פתאום, ומבעד לחלונות המכונית השתרבבו קני אקדחים של פטרול גרמני ולא הניחו להם כל ברירה אלא להיכנע. חמוּר היה אבדן שני הלייטננט־גנרלים האמיצים האלה, נים בעל צלב־ויקטוריה ואו’קונור שהיה בכללו של דבר המפקד המדברי המנוסה והמוצלח ביותר שלנו.

ב־6 באפריל אחר־הצהרים, בישיבה בקאהיר שבה נכחו וייוול, אידן, דיל, לונגמור וקנינגהם, נדונה השאלה היכן להיעצר. וייוול החליט להחזיק בטוברוק, אם יהיה הדבר אפשרי, ובזריזותו האישית הרגילה טס לשם בבוקר השמונה בחודש עם הגנרל האוסטרלי לייוורק, שנתן בידו את הפיקוד הזמני. אידן ודיל יצאו לדרכם הביתה, והקבינט המלחמתי חיכּה בדאגה שיחזרו ויביאו את כל הידיעות אשר קנו להם באתונה ובקאהיר.

וייוול מסר כי דומה שנסיגת האוגדה האוסטרלית ה־9 נמשכת ללא הפרעה, אף כי היה הכרח להשאיר אלפיים־וארבע־מאות שבויים איטלקיים בברצ’ה. אך בהמשך אותו יום טילגרף ואמר שהמצב במדבר המערבי הוּרע במידה רבה. האויב עלה על מקילי בנתיב המדבר, ואבידות נוספות בכלי־רכב נגרמו לאוגדה המשוריינת ה־2 מחמת תקלות מכניות והפצצות מן האוויר. לחטיבה המשוריינת ה־3 אין, או כמעט אין, שום ערך קרבי.

בינתים שלח דיל את התשדורת הבאה לגנרל וייוול:

7 באפריל 41

לבטח יהיה ביכלתך להחזיק בטוברוק, אשר בה ביצורי הקבע האיטלקיים, לפחות עד אשר יביא האויב כוחות ארטילריה חזקים. דומה שקשה להאמין כי יוכל לעשות זאת לפני עבוֹר שבועות אחדים. הוא יקבל עליו סיכונים גדולים אם יעקוף את טוברוק ויעלה על מצרים, בשים לב לעובדה שאנו יכולים להחיש תגבורת מן הים ונאיים על קווי־התחבורה שלו. לכן דומה כי טוברוק היא מקום בו צריך להחזיק עד מוות בלי שום מחשבה על נסיגה. אשמח לשמוע על כוונותיך.

וייוול טס לטוברוק ב־8 באפריל ונתן פקודות להגן על המבצר. עם רדת הלילה המריא בדרכו בחזרה לקאהיר. חל ליקוי במנוע והנוסעים נחתו נחיתת־אונס בחשיכה. המטוס נתרסק והם יצאו אל לב המדבר הפתוח, מבלי דעת היכן הם. המפקד־הראשי החליט לשרוף את תעודותיו הסודיות. לאחר ציפּיה ארוכה נראו אורותיה של מכונית. לטוּב־המזל התברר שזהו פטרול בריטי שקרב לגשת בצורה מאיימת. משך שש שעות חרד המטה בקאהיר, לא בלא יסוד, להיעלמו של וייוול.

בחזירתו לקאהיר ענה המפקד־הראשי. אחרי מסרו תיאור מפורט של עמדות החיילות, אמר:

אף כי דומה שהמאמץ הראשון של האויב כּלה ותם, אינני סבור שצפויה לנו הפוגה ארוכה ועודני מודאג מאד. טוברוק איננה עמדת־מגן טובה; קו התחבורה הארוך שמאחור אינו מוגן כמעט כלל ואינו מאורגן.

הואיל ונדמה היה כי המשפט האחרון בתשדורת הזאת משאיר את שאלת טוברוק תלויה בספק, ניסחתי את התשדורת הבאה בעצה אחת עם ראשי־המטות:

ראש־הממשלה וראשי־המטות אל הגנרל וייוול 10 באפריל 41

אנו מחכים להערכה המלאה שלך. בינתים עליך לדעת איך הבעיה נראית בעינינו. מכאן דומה שאין להעלות על הדעת שמבצר טוברוק יופקר מבלי לגלות התנגדות ממושכת ביותר. יש לנו קו־תחבורה ימי מובטח. הקו של האויב הוא ארוך ומן הדין שיהיה פגיע, בתנאי שלא תהיה לו שהות לארגן אותו בשוּבה ונחת. כל זמן שאנו מחזיקים בטוברוק וחיל־המצב שלה כולל אפילו מעט כלי־רכב משוריינים היכולים להגיח ולפגוע בקווי־התחבורה שלו, הרי רק מטוסים מתקיפים יעזו לעבור על פני טוברוק. אם תעזוב את טוברוק ותלך 260 מיל אחורנית אל מרסה־מטרוך, כלום לא תימצא עומד בפני בעיה מעין זו ממש? אנו משוכנעים שעליך לעמוד ולהילחם בטוברוק.

אך לפני גמר הישיבה נודע לנו על החלטתו הסופית של וייוול להחזיק בטוברוק.

בדעתי [אמר] להחזיק בטוברוק, להעמיד באזור ברדיה־סולום כוח בעל ניידוּת רבה ככל האפשר כדי להגן על קווי־התחבורה ולפעול נגד האגף או העורף של האויב המתקיף את טוברוק, ולארגן את תכנית ההגנה הישנה באזור מרסה־מטרוך. קשה יהיה לחשב את חלוקת הכוח שתבטיח רווח זמן מבלי להסתכן במפלה. משאבּי מוגבלים מאד, במיוחד בחיילות ניידים ומשוריינים ובכלי נשק נ.ט. ונ.מ. יהיה זה מירוץ נגד הזמן.

הנה כי כן לא שלחנו את מברקנו. תחת זאת:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 10 באפריל 41

כולנו תומכים בכל לבנו בהחלטתך להחזיק בטוברוק, ונעשה ככל יכלתנו להחיש לך עזרה.

*

הנסיגה אל טוברוק בוצעה בהצלחה לאורך כביש־החוף. אבל בפנים הארץ הגיעה רק המפקדה של האוגדה המשוריינת ה־2 למקילי, ב־6 באפריל, לאחר שאיבדה כל מגע עם העוצבות הכפופות לה. ב־7 באפריל הוקפו המפקדה הזאת ושני הרגימנטים ההודיים הממוּנעים. ההתקפות נהדפו, ושני אולטימטומים לכניעה, אחד בחתימתו של רומל, נדחו. מספר אנשים הבקיעו להם דרך לנוס, אף אספו אתם מאה שבויים גרמנים, אבל הרוב הגדול נדחקו אחורה אל תוך המחנה ושם נכנעו. החטיבה המשוריינת ה־3 הנעדרת, שעתה קוּצץ כוחה כדי תריסר טנקים, נעה אל דרנה, להלכה בגלל מחסור בדלק, וסמוך למקום ההוא שׂמו לה מארב והשמידוה באור ל־7 באפריל. כל עת הפעולות היתה לחיל־האוויר הגרמני עליונות גמורה באוויר. דבר זה סייע במידה לא מעטה להצלחתו של האויב. באור לתשעה בחודש הגיעו האוסטרלים לטוברוק, שבינתים חוזקה בדרך הים בחטיבה מן האוגדה האוסטרלית ה־7 ממצרים. האויב, שיחידות־החלוץ שלו כללו חלק מאוגדת הפּאנצר (הקלה) ה־5, אוגדה משוריינת ואוגדת חיל־רגלים איטלקיות, כבש את ברדיה ב־12 באפריל אך לא עשה שום נסיון להבקיע את ביצורי הגבול של מצרים.

האויב המשיך בהתקדמותו במהירות רבה מסביב לטוברוק ובכיוון ברדיה וסולום, במכוניות משוריינות כבדות ובחיל־רגלים ממונע. חיילות אחרים התקיפו את ביצורי טוברוק. חיל־המצב, המכיל את האוגדה האוסטרלית ה־9, חטיבה מוגברת אחת מן האוגדה האוסטרלית ה־7 וכוח משוריין קטן, הדף שתי התקפות והשמיד אגב כך מספר טנקים של האויב. נוכח השינוי שחל במצב ואבדן הגנרלים, היה על וייוול לארגן מחדש את מערכת הפיקוד כלהבא: מבצר טוברוק, הגנרל מוֹרסהד; המדבר המערבי, הגנרל ברספוֹרד־פירס; הצבא במצרים, הגנרל מרשל־קרונוול; ארץ־ישראל, הגנרל גודווין־אוסטין.

אם תהיה לי שהות [אמר המפקד־הראשי] להפעיל את הארגון הנ"ל שוב נהיה במצב הדומה כלשהו לסתיו שעבר, עם יוֹתרת נוספת בטוברוק. אבל נהיה לחוצים הרבה יותר ביבשה, והאויב לא יסתפק באותן התקפות־אוויר בלתי־יעילות שערכו האיטלקים אשתקד. אינני רואה כל תקוה שיהיה ביכלתי לגאול את טוברוק אלא בעוד חדשים אחדים לכל המוטב… מובן מעצמו כי עמדתה האפשרית של מצרים תהיה מקור לדאגות רבות. החדשים הבאים יהיו קשים מאד, מבלי להביא כלל בחשבון את המתרחש ביוון.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 13 באפריל 41

כמובן, בכל אשר לנו נילחם על עמק־הנילוס. שום מסקנה אחרת אינה אפשרית מבחינה פיזית. יש לנו שם או בדרך לשם חצי מיליון איש ותלי־תלים של אפסניה. אין הדבר בא בחשבון כלל שנשלים עם ההפסד. בטוברוק מוכרחים להחזיק, לא בחינת עמדת־הגנה אלא בחינת ראש־גשר יקר־ערך באגפה של כל התקדמות רצינית עקיפה בכיוון מצרים. התעופה והצי שלנו חייבים לנתק או לשבש את קווי־התחבורה של האויב במרכז הים התיכון. מוכרחים להילחם על כך, ועל כל פנים יצריך הענין זמן־מה. בגלל קשייו של האויב בתחבורה היבשתית, לאורך שמונה־מאות מיל ומעלה, הרי ודאי יעברו חדשים עד שתבוא התקפה בכוח גדול. אפילו יהיה צורך לפנות את טוברוק בדרך הים, שאנחנו שולטים בו, יש עוד עמדות לחימה חזקות שכבר אורגנו. כשאני לעצמי נדמה לי שהמצב לא די שאפשר לעמוד בו אלא שהוא גם צופן תקוה. דיל ואידן, שעתה־זה חזרו, מסכימים.

עתה הגיעו בשורות טובות מטוברוק, מקום שזכה האויב הנועז והעקשני לכשלונו הממשי הראשון.

הגנרל וייוול אל משרד־המלחמה 14 באפריל 41

לוב. בין מאתים לשלוש־מאות שבויים גרמנים שנשבו בטוברוק בבוקר ה־14 באפריל אמרו שהאש הארטילרית שלנו הדהימה אותם כהלכה והם סובלים מחסור באוכל ומים. החיילים האלה בכו כשנהדפה התקפתם, והמוֹראל שלהם ירוּד בהחלט.

אולי משום שהמוראל שלהם ותקוותיהם הרקיעו שחקים כל כך, דווקה לכן בכו!

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 14 באפריל 41

מסוֹר האיחולים הלבביים ביותר מן הקבינט המלחמתי לכל שנלחמו בקרב המוצלח ביותר. הידד, טוברוק! אנו חשים הכרח חיוני בכך שיראו בטוברוק שער־גיחה ולא, בבקשה ממך, “יוֹתרת”. האינך יכול למצוא איזה חיילות טובים החסרים כלי־רכב שיעזרו בהחזקת המיתחם, ולשחרר בכך חטיבה מוגברת אוסטרלית אחת לפחות, אם לא שתים, שתשמש עתודה כללית של המבצר וכוח־מחץ פוטנציאלי?

*

אחרי עיון במצב כולו ברגע זה, שבּו דומה היה כי הושג ייצוב זמני על הגבול המצרי ובטוברוק, הוצאתי את ההנחייה הבאה לראשי־המטות:

הנחייה מאת ראש־הממשלה ומיניסטר־ההגנה 14 באפריל 1941

המלחמה בים התיכון

אם יוכלו הגרמנים להוסיף ולכלכל את פלישתם לקירנאיקה ולמצרים באמצעות נמל טריפולי ולאורך כביש־החוף, ודאי שיוכלו להפעיל כנגדנו כוחות שריון עדיפים, ולדבר הזה תהיינה תוצאות רציניות ביותר. אם, לעומת זאת, ינותקו קווי־התחבורה שלהם מאיטליה וסיציליה עם טריפולי, ויציקו בלי חשׂך לקווים שלאורך כביש־החוף בין טריפולי לעגיילה, אין כל מניעה לכך שינחלו הם עצמם מפלה ממדרגה ראשונה.

2. מעתה חובתו הראשונה של צי־הים־התיכון הבריטי תחת פקודת האדמירל קנינגהם היא להפסיק כל תעבורה ימית בין איטליה ואפריקה על ידי הפעלה מקיפה ביותר של אניות, בהסתייע במטוסים וצוללות ככל האפשר. למטרה הזאת החשובה מכל יש להשלים עם אבידות כבדות באניות־מערכה, סיירות ומשחתות, אם יהיה הכרח בדבר. את הנמל בטריפולי יש להוציא מכלל שימוש על ידי הרעשה חוזרת ונשנית, ו/או על ידי חסימה ומיקוש, ובתוך כך יש לדאוג לכך שהמיקוש לא יפריע לחסימה ולהרעשות. הסיירות, המשחתות והצוללות שלנו, בסיוע הזרוע האווירית של הצי וחיל־האוויר־המלכותי, חייבות להתקיף את שיירות האויב ההולכות לאפריקה וממנה. כל שיירה העוברת בשלום צריכה להיחשב כשלון ימי רציני. תהילתו של הצי המלכותי קשורה בהפסקת התעבורה הזאת.

3. למטרות הנ"ל יש לחזק את הצי של האדמירל קנינגהם ככל הדרוש. נלסון ורודני, על סיפוניהן בעלי השריוּן הכבד, מתאימות במיוחד לעמידה בפני התקפות של מפציצי־צלילה גרמניים, שאין להתיירא מפניהם יתר על המידה. תגבורות נוספות בסיירות, זורעות־מוקשים ומשחתות יש לשלוח מן המערב כפי ההזדמנות. יעיינו בשימושה של סנטוּריון בחינת אניית חסימה, אבל למען חסימתו הממשית של נמל טריפולי כדאי יהיה להקריב אפילו אניית־מערכה מן השירות הפעיל.

4. לאחר שיקבל הצי של האדמירל קנינגהם תגבורת, מן הדין שיוכל להרכיב שני אסקדרונים של הרעשה, שיוכלו להרעיש לסירוגים את נמל טריפולי, בפרט כשיהיה ידוע שאניות או שיירות נמצאות בנמל.

5. כדי לחלוש על קווי־התחבורה הימיים לרוחב הים התיכון, חייבת מלטה להיעשות בסיס לכוחות צי מתאימים מספיקים, ועל חיל־האוויר שבמלטה, שצריך להגבירו עד קצה גבול היכולת במטוסי־קרב מן הטיפוסים האחרונים והמשובחים ביותר שיכולים שדות־התעופה של מלטה להכיל, לספק הגנה לכוחות הצי האלה. למתן עזרה במטוסי־קרב לכוחות הצי המחזיקים במלטה יש לתת עדיפות בשימוש בשדות־התעופה על מפציצים העסוקים בהתקפות על טריפולי.

6. יש לעשות את כל המאמצים להגנה על נמל מלטה ברקטות בפיתוחיהן השונים, בפרט במוקש האוויר המהיר, הנוֹרה בשיטה המשופרת של הצי.

7. שני בדרגת החשיבות אחרי הנמל בטריפולי בא כביש־החוף בן 400 המיל בין טריפולי לעגיילה. כוחות שיונחתו מאניות־גלן באסדות־הנחיתה המיוחדות צריכים להתקיף ולהטריד את הכביש הזה בלי הפסק. למטרה זו צריך יהיה לעשות שימוש נרחב ביחידות הקומנדו ושאר כוחות שנאספו במצרים. יש לעיין בתפיסתן של נקודות מסוימות מן הים, ולבחור בטובות ביותר לשם פעולה מיידית. גם כאן יש להשלים עם אבידות, אבל במלחמת הטרדה זו ייתכן להפעיל כוחות קטנים, שאם אפשר יחזירום לאחר זמן. אם ייתכן להנחית אפילו מעט טנקים קלים או בינוניים, יוכלו הללו להסתער בכביש ולהשמיד חיש־מהר שיירות השוות הרבה יותר מהם עצמם. יש לנסות בכל הדרכים האפשריות להטריד בלי הפסק קטע זה של הדרך, אגב השלמה עם האבידות ההכרחיות.

8. כל הסעיפים שלמעלה דחופים ביותר, כי האויב יתחזק באוויר כל הזמן, מה־גם אם יצליח בהתקפתו על יוון ויוגוסלביה, כפי שמותר לחשוש. לכן אל לאדמירל קנינגהם לחכות עד שתגיע אליו תגבורת של אניות־מערכה, וכן גם אין לעכב את השימוש באניות־גלן בעבוּר רודוס.

9. הוחלט להגן על טוברוק מלוא הכוח שבגדר האפשר. אבל [החזקת] טוברוק אין לראות בה מיבצע הגנתי אלא דווקה ראש־גשר או שער־גיחה יקר־ערך נגד קווי־התחבורה של האויב. יש לחזקה בהתאם לצורך הן בחיל־רגלים הן בשריונים לוחמים, כדי לאפשר את ההתקפה הפעילה והמתמדת על אגפיו וערפו של האויב. אם יוכלו חיילות שלא הקצו להם תובלה לקבל לידיהם חלק מן הביצורים של המיתחם, מן הדין שיאפשר הדבר את ארגונו של כוח נייד הן בשביל עתוּדת המבצר הן לצורך פגיעות באויב. לתועלת רבה יהיה הדבר אם נמשוך את האויב למשהו מעין מצור על טוברוק ונאלצו להוביל ולכלכל את כוחות הארטילריה הכבדים לצורך זה.

10. על הכל יש צורך שהגנרל וייוול יחזור ויקנה לו עליונוּת ביחידות על האויב וישמיד את קבוצות־הפשיטה הקטנות שלו, תחת שתהיינה הן מציקות לנו ורודפות אחרינו. פטרולים של האויב יש להתקיף בכל הזדמנות, ויש להפעיל בעוז־נפש את הפטרולים שלנו. קבוצות בריטיות קטנות במכוניות משוריינות, או רכוּבות על אופנועים, או חיל־רגלים, אם תהיה השעה כשרה לכך, אל יהססו להתקיף טנקים יחידים בפצצות ומטוֹלים, לפי מה שמתכּנים להגנתה של בריטניה. חשוב לסבך את האויב אפילו בתגרות קטנות כדי שיבזבז את התחמושת שלו, שאספקתה ודאי קשה מאד.

11. הפעלת חיל־האוויר־המלכותי נגד קווי־התחבורה של האויב, או נגד ריכוזי כלי־רכב לוחמים שלו, ברורה מעצמה די־הצורך ואין צורך להזכירה.

כל הדברים האלה קל היה יותר לאמרם מאשר לעשותם.

*

התמדתי להמציא ידיעות מלאות לנשיא רוזוולט.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 16 באפריל 41

אינני יכול לדעת מה יקרה ביוון, ומעולם לא הקלנו ראש בכוחו העצום של המנגנון הצבאי הגרמני ביבשת אירופּה.

כשאני לעצמי אינני חושש יותר מדי למצב בלוב־מצרים. לפי האומדן שלנו יש לגרמנים אוגדה משוריינת קולוניאלית אחת ואולי אוגדה משוריינת רגילה שלמה, כולל, נניח 600 עד 650 טנקים, שרבים מהם כבר הושמדו או נפגעו. עדיין אין חיל־רגלים גרמני בקירנאיקה, פרט לגדודים המעטים הכלולים באוגדות המשוריינות הגרמניות. הקשיים באספקת הדלק, המזון, המים והתחמושת ודאי חמורים, ומפי השבויים ידוע לנו תחת איזה לחץ פועלות היחידות הנועזות האלו. מובן שאנו מנסים להפעיל את הכוחות המשוריינים שלנו, שהיו שרויים בחלקם הגדול בבדק בעת ההתקפה, ואנו שולחים למצרים תגבורת מכל פינות המזרח התיכון, מקום שבּו יש לנו קרוב לחצי מיליון איש. טוברוק היא בעיני ראש־גשר או שער־גיחה שאין ערוך לו. אין בנו כלל הרגשה שידנו כרגע על התחתונה באוויר, ואנו מתחזקים והולכים בתמידות. כל כוחו של צי־הים־התיכון, המקבל תגבורות חזקות, יופעל לשם ניתוק קווי־התחבורה בים ובחופים. יש, כמובן, כוחות איטלקיים מחוץ לגרמנים, ואנו סבורים שהגרמנים שולחים עכשיו, או מנסים לשלוח, אוגדה משוריינת שלישית מסיציליה.

הדיפת ההתקפות הגרמניות על טוברוק ב־14/15 בחודש נראית לי חשובה, כי בקרב הקטן והעז הזה, שבּו היו לאויב אבידות בשבויים, בהרוגים ובטנקים, יחד עם מטוסים, ללא כל יחס לאבידות שלנו, טעמו הללו טעם תבוסה בפעם הראשונה, וממילא הם דחוקים מאד דרך־כלל. בינתים זכו מאמצינו לסגירת הבּרז להצלחה ראויה לציוּן במרכז הים התיכון. עם השכמת הבוקר הזה, הששה־עשר בחודש, תפסו ארבע משחתות ממלטה שיירה גרמנית־איטלקית של חמש אניות גדולות טעונות תחמושת וכלי־רכב ומלוּוות שלוש משחתות איטלקיות. כל השיירה וכל הליווּי שלה טוּבּעו. אבדה לנו בקרב משחתת אחת. את עצמת כוחותינו אנו שומרים בסוד לפי־שעה.

*

אכן, מחיצת האגף המדבר שלנו בעוד אנו שקועים ראשנו־ורוּבּנו בהרפתקה היוונית היתה אסון מן המדרגה הראשונה. זמן־מה תהיתי גם תמהתי על הסיבה, וכאשר אך חלה הפוגה לרגע ראיתי חובה לעצמי לבקש מן הגנרל וייוול איזה הסבר למה שקרה. רק ב־24 באפריל הטרדתיו בבקשה הזאת.

עדיין אנו מחכים לידיעות על הקרבות בעגיילה ובמקילי שנסתיימו באבדן האוגדה המשוריינת ה־3 וחלקה המובחר של חטיבת־פרשים ממונעת. ברור שהיתה תבוסה קשה, וכדי שנבין את קשייך, כמו גם את שלנו, חיוני הדבר שנדע בקווים כלליים מה קרה, ומדוע. האם היתה יד החיילות על התחתונה במספר, בתימרוּן או בלחימה, או שמא היתה איזו שגיאה, כפי שטוענים, ביחס להשמדתו המוקדמת של מלאי דלק? הדו"חות של הניצולים ודאי נתנו את האפשרות להמציא לנו תיאור שלם מפעולת־המפתח הזאת. לא אוכל לעזור לך אם לא תספר לי…

וייוול השיב בעשרים־וחמישה בחודש. הוא הטעים כי הואיל ולמעשה כל הקצינים הבּכירים הנוגעים בדבר נעדרים ואינם יכולים לתת דין־וחשבון על פעולותיהם או מניעיהם, יש להיזהר שלא להוציא את דינם לכף חובה שלא כהוגן. אפייני לו הדבר שקיבל את האחריות על עצמו. התמצית שלו באה בו ביום. בה אמר כי ידוע היה לו שיעבור זמן־מה עד שמפקדות האוגדה המשוריינת ה־2 והחטיבה המשוריינת ה־3 תתמחינה בתנאי המדבר ובלוחמת המדבר. בשעתו קיוה שתהיה להן תקופה של תגרות קטנות בגבול משך כחודש לפחות עד שתתפתח התקפה רצינית, וכי בינתים תהיה להן שהות להסתגל. למעשה באה ההתקפה קודם גמר התארגנותן במקום, והיא החלה לפחות שבועים לפני שתהיה אפשרית על פי חישוּבי הזמנים והשטחים של מטהו, אך לערך בכוח שהביא בחשבון מראש. הוא ציפּה להתקדמות מוגבלת אל אגדאבּיה, ומסמכים שנלכדו והודעות שבויים אישרו מאז כי אכן זאת היתה כוונתו של האויב. ניצוּל הצלחתו התחילית של האויב, אשר, כפי הידוע עתה, הפתיעתוּ לגמרי, נתאפשר רק על ידי היעלמוּתה המהירה והאומללה של החטיבה המשוריינת ה־3 ככוח לוחם. יש ראיות מלאות לכך שהתקדמותו המהירה של האויב מאגדאבּיה אוּלתרה בחפזון בשמונה טורים קטנים המורכבים יחידות גרמניות ואיטלקיות כאחת, שאחדים מהם אזלה אספקתם והכרח היה להמציאה להם על־ידי מטוסים.

ההתקפה הנגדית של רומל

החטיבה המשוריינת ה־3 שלנו היתה ארגון מאולתר המכיל רגימנט אחד של טנקים כבדים במצב טכני עלוב, רגימנט אחד של טנקים קלים, ורגימנט אחד החמוּש בטנקים בינוניים איטלקיים שנלכדו. נוכח מצב השריונים הלוחמים בתום המערכה בקירנאיקה היה זה הכוח הנאה ביותר שיכול להעמיד אם אמנם חפץ לצרף בכלל איזה כוח משוריין לצבא היוצא ליוון. אילו היה כוח זה במלוא עצמתו ואילו היתה לו יתר־שהות להתארגן כיחידה לוחמת, כי אז ודאי יכול לטפל בהתנגדות המצופה.

עד סמוך לפני ההתקפה הגרמנית לא עמדתי על מצבו המכני הגרוע של רגימנט הטנקים הכבדים, שעליו הסתמכנו בעיקר. חלק מן הטנקים האלה קרסו תחתיהם בטרם יגיעו לחזית, ורבים אחרים אבדו מחמת ליקויים מכניים בקרבות הראשונים. דומה כי אותו דבר אירע לרגימנט הטנקים הכבדים השני של החטיבה המשוריינת ה־2, שיצא ליוון. הטנק הקל שלנו היה חסר־אונים מול הטנקים הגרמנים, שכולם היו חמושים בתותחים. הרגימנט החמוש בטנקים איטלקיים [שנלכדו] לא הספיק להתרגל אליהם.

ההוראות שניתנו לאוגדה המשוריינת ציווּ עליה לסגת בהדרגה אם תותקף על ידי כוח עדיף, על־מנת לקיים את הכוח עד שייחלש האויב בגלל קשיי האספקה ותהיה אפשרות למכת־נגד. אלו היו הוראותי.

כפי שנתברר אחרי כן היה זה קו מוטעה. מכת־נגד מיידית היתה גורמת לפחות אבידות רציניות לאויב ומעכבתו פרק־זמן ניכר. אפשר שהיתה עוצרתו לגמרי. למעשה נמוגה החטיבה המשוריינת ה־3 בפועל־ממש מחמת תקלות מכניות ומינהליות בעת הנסיגה, מבלי הילחם הרבה, ואילו המפקדה חסרת־הנסיון של האוגדה המשוריינת ה־2 דומה שניטלה ממנה כל שליטה במצב. דבר זה נבע במידה ידועה מחוסר־הנסיון של הקשרים…

כשביקרתי בחזית אחרי הפעולה של היום הראשון חשתי צורך במפקד המנוסה בלוחמת־מדבר, וטילגרפתי אל או’קונור שיבוא ויעזור לנים. שני הגנרלים האלה נשבו בעת הנסיגה על ידי פטרול מטוּר האויב שחדר לדרנה.

אלה הקווים הכלליים של הפרשה הרת־השואה, שהאחריות לה רובצת בעיקר עלי. ברור שנעשו שגיאות בטיפול במפקדות של האוגדה המשוריינת ה־3 והחטיבה המשוריינת ה־3 בעת הנסיגה, אבל אני מקווה שלא ייחרץ משפט עד שיוכלו הנוגעים בדבר בעיקר לתת דו"ח מלא וטעמים לפעולותיהם. קשייהם היו ניכּרים.

הרוח הלוחמת של החיילות אפילו בעיצומה של נסיגה והתפוררות ארגונית דומה שהיתה מצוינת, והיו הרבה מקרים של פעולה מתוך קור־רוח ועוז־החלטה.

השיבותי:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 28 באפריל 41

תודה רבה לך על התיאור הכללי של מה שאירע בגבול המערבי. דומה שמזלנו היה רע מאד. אני מקווה שהוא יחזור ויעמוד לנו. מיטב האיחולים.

 

פרק שנים־עשר: המערכה היוונית    🔗

הנצחון הימי מול מאטאפאן, 28 במרס – משלחתנו ליוון – ידיעות מאכזבות מן הגנרל פאפאגוס – הרא"ף נחוּת במספר – ההתקפה הגרמנית – מהלומה מהממת בפיריאוס, 6 באפריל – יוגוסלביה מוכרעת – ונכנעת – הסכנה לאגפנו השמאלי – הגנרל פאפאגוס מציע פינוי – הנסיגה לתרמופילי – מברקי אל וייוול מיום 17 באפריל – התאבדותו של ראש ממשלת יוון – הנחייתי מיום 18 באפריל – האויב נעצר – תקוה לעמידה בתרמופילי – ההחלטה על הפינוי, 21 באפריל – כניעתה הסופית של יוון, 24 באפריל – שוב פרשת נמזוס – שואה בנאוּפּליוֹן – השׂגו של הצי המלכותי – הצלת ארבע חמישיות מכוחותינו – הכבוד המלחמתי היווני לא הועם – הערכתו הנדיבה של הנשיא רוזוולט – תשובתי אליו מיום 4 במאי – שידורי, 3 במאי

לקראת סוף מרס התברר כי ממשמשת־ובאה תנועה רבה של הצי האיטלקי, מן־הסתם בכיוון הים האגאי. האדמירל קנינגהם החליט ארעית לסלק את שיירותינו מן הדרך, והוא עצמו יצא מאלכסנדריה ב־27 במרס אחרי חשיכה בוורספייט עם ואליאנט וברהם, נושאת־המטוסים פורמידבל, ותשע משחתות. כוחות קלים, הכוללים ארבע סיירות וארבע משחתות, תחת פיקודו של סגן־האדמירל פּרידהם־ויפּל, שהיו אז בכרתים, נצטוו להצטרף אל המפקד־הראשי למחרת היום מדרום לאי. עם שחר יום העשרים־ושמונה בחודש הודיע מטוס אחד מפורמידבל על ארבע סיירות ושש משחתות של האויב השטות בכיוון דרומי־מזרחי. ב־7.45 לפה"צ נראו האניות האלו עצמן מסיפונה של סיירת־הדגל אוריון. הכוח האיטלקי כלל שלוש סיירות בעלות תותחי שמונה אינצ’ים, בעוד אשר כל הבריטיות היו בעלות תותחי ששה אינצ’ים. אבל לאחר קרב של חצי שעה ללא הכרעה נסוג האויב, והסיירות הבריטיות נפנו לרדוף. כעבור שעתים הבחינה אוריון באנית־מערכה של האויב – ויטוריו ונטו – שפּתחה עליה באש ממרחק ששה־עשר מיל. שוב השתנו התפקידים, ואוריון וסיירותיה נסוגו שוב בכיוון צי־המערכה הבריטי, שהיה קרב אז במלוא המהירות ונמצא בריחוק כשבעים מיל מן המקום. כוח־מחץ אווירי ששילחה פורמידבל הגיע עתה למקום והתקיף את אניית־המערכה האיטלקית, שמיד נסוגה לצפון־מערב.

בינתים הבחינו הפטרולים האוויריים שלנו בכוח אויב נוסף המונה חמש סיירות וחמש משחתות בריחוק כמאה מיל צפונה מן הצי הבריטי המתקדם. לאחר התקפות־אוויר נוספות מסיפּונה של פורמידבל, וכן גם מבּסיסי־חוף ביוון וכרתים, התברר כי ויטוריו ונטו נזוקה ואינה יכולה לשוט במהירות של יותר מחמישה־עשר קשר. בערב באה התקפת־אוויר שלישית מעל פורמיבל ומצאה שכל אניות האויב מגוננות על אניית־המערכה החבוּלה בסוללות המגן שלהן. מטוסינו לא ניסו להבקיע את מחסום האש, אך פגעו בסיירת הכבדה פּוֹלה, שנראתה פורשת מתוך טור־המערכה ונעצרת. עם רדת החשיכה החליט האדמירל קנינגהם לצאת להתקפת משחתות, וכן גם לסכן את צי־המערכה שלו בכל המפוקפק שבפעולת־לילה בתקוה שישמיד את אניית־המערכה ואת הסיירת שנזוקו בטרם תגענה למטחווי הגנתם של מטוסים איטלקיים מבסיסי־החופים. בדרכו בחשיכה הפתיע שתי סיירות איטלקיות, פיוּמה וזארא בעלות תותחי שמונה אינצ’ים, שהיו באות לעזרתה של פולה. מטווח קצר הוכרעה פיומה מיד וטוּבּעה על ידי מטחי אש מתותחים של חמישה־עשר אינץ' מוורספייט וּואליאנט. זארא, שכל שלוש אניות־המערכה עטו עליה, היתה עד־מהרה למאכולת־אש.

אז החזיר האדמירל קנינגהם את הצי כדי שלא יתחלף לו ידיד באויב, והניח למשחתות לטפל באניה הנזוקה ובשתי המשחתות שהיו אתה. הן גם מצאו וטיבּעו את פולה החבוּלה. בקרב־לילה מוצלח זה, על כל סיכוניו, לא נגרמה לצי הבריטי אבידה כלשהי. בבוקר, כיון שלא יכלו מטוסינו למצוא את ויטוריו ונטו, חזר הצי שלנו לאלכסנדריה. הנצחון הבּרוך הזה מול כף־מאטאפאן שבּא בעתו הרחיק כל קריאת־תגר על שליטת הצי הבריטי במזרח־הים־התיכון בזמן הגורלי הזה.

*

המשלחת ליוון כללה, על פי סדר ההפלגות שלה, את החטיבה המשוריינת ה־1 הבריטית, את האוגדה הניו־זילנדית ואת האוגדה האוסטרלית ה־6. כל אלו קיבלו ציוד מלא על חשבונן של שאר יחידות במזרח התיכון. אחריהן היו צריכות לבוא החטיבה הפולנית והאוגדה האוסטרלית ה־7. התנועה החלה ב־5 במרס. התכנית היתה להחזיק בקו אליאכמון, שנמשך מפּי הנהר הקרוי בשם זה דרך ווריה ואֶדסה עד לגבול היוגוסלבי. כוחותינו היו אמוּרים להצטרף אל הכוחות היווניים הפרושׂים בחזית זו, לאמור, האוגדות היווניות ה־12 וה־20, שכל אחת מהן מונה ששה גדודים ושלוש או ארבע סוללות, האוגדה ה־19 (הממונעת), החלשה במספר ובאימון, ולערך ששה גדודים מתראקיה. צבא זה, שלהלכה היה שווה־ערך לשבע אוגדות, היה צריך לבוא תחת פקודתו של הגנרל וילסון.

החיילות היווניים מנו הרבה פחות מחמש האוגדות הטובות שהבטיח הגנרל פאפאגוס בתחילה.²⁰ רובּו הגדול של הצבא היווני, כחמש־עשרה אוגדות, היה באלבניה, מול ביראט וּואלונה, שלא היה ביכלתו לכבשן. הם הדפו התקפה איטלקית שהחלה ב־9 במרס. שאר הצבא היווני, שלוש אוגדות וחילות הגנת־גבול, היה במקדוניה, שפאפאגוס סירב להחזירו משם; משהתקיפו הגרמנים שוב לא היה זה בבחינת כוח צבאי, לאחר ארבעה ימי קרבות. האוגדה ה־9 (הממונעת) היוונית, שהצטרפה אליהם, גם היא הושמדה או נפוצה לכל רוח.

כוחנו האווירי ביוון מנה במרס רק שבע טייסות (שמונים מטוסים מיבצעיים), וסבל קשה ממחסור בשדות־נחיתה ומקשר אלחוטי לקוי. אף כי כמה תגבורות קטנות נשלחו באפריל, היתה לאויב עדיפות מספרית מכרעת על הרא"ף. שתים מן הטייסות שלנו נלחמו בחזית האלבנית. חמש הנותרות, נתמכות על ידי שתי טייסות ולינגטונים ממצרים לפעולות־לילה, הוצרכו למלא את כל שאר הצרכים. הן עמדו כנגד כוח אווירי גרמני המונה למעלה משמונה־מאות מטוסים מיבצעיים.

ההתקפה על יוגוסלביה הדרומית ויוון הופקדה בידי המחנה השנים־עשר הגרמני, בן חמש־עשרה אוגדות, שארבע מהן משוריינות. מאלו השתתפו חמש אוגדות, בהן שלוש משוריינות, במסע דרומה בכיוון אתונה. נקודת־התורפה של עמדת אליאכמון נמצאה באגפה השמאלי, שהתקדמות גרמנית דרך יוגוסלביה הדרומית יכלה לגוללו. מועט היה המגע עם המטה־הכללי היוגוסלבי, שתכנית ההגנה שלו ומידת כוננוּתו לא היו ידועות לא ליוונים גם לא לנו. אף על פי כן היתה תקוה כי בשטח הקשה שבּו יוצרך האויב לעבור יוכלו היוגוסלבים לפחות לעכבו פרק־זמן ניכר. נתברר שלא היה יסוד לתקוה זו. הגנרל פאפאגוס לא היה סבור כי נסיגה מאלבניה לקידוּם פניה של תנועת גלילה כזאת היא בבחינת מיבצע אפשרי. לא די שהיא תשפיע קשה על המוראל, אלא שמחמת ציודו הגרוע של הצבא היווני בכלי־רכב ודלוּת קווי־התחבורה גם לא תהיה אפשרות לנסיגה כללית מול האויב. אין ספק שהוא דחה את ההחלטה עד למועד מאוחר מדי. במסיבות האלו הגיעה החטיבה המשוריינת ה־1 שלנו ב־27 במרס לאזור הקדמי, מקום שהצטרפה אליה כעבור ימים אחדים האוגדה הניו־זילנדית.

*

ב־6 באפריל בבוקר השכם פלשו צבאות גרמניים ליוון וליוגוסלביה כאחת. בתוך כך החלו התקפות־אוויר עזות על פיריאוס, מקום שהיו שיירות המשלחת שלנו פורקות את מטענן. אותו לילה נהרס הנמל כמעט לגמרי על ידי פיצוּץ האניה הבריטית קלאן פרייזר שעמדה ליד הרציף ובבטנה מאתים טונה ט.נ.ט. בגלל האסון הזה היה צורך להפנות אספקה לנמלים אחרים וטובים פחות. התקפה זו לבדה עלתה לנו וליוונים באחת־עשרה אניות, בנפח כולל של ארבעים־ושלושה אלף טונה.

מכאן והלאה נמשכה החזקת צבאות הברית בדרך הים נוכח התקפה אווירית בהקף גובר והולך, שאי־אפשר היה למעשה לפעול כנגדה מאומה. המפתח לבעיה בים היה להכריע את בסיסי התעופה של האויב ברודוס, אבל לא עמדו לרשותנו כוחות מספיקים למשימה כזאת, ובינתים היו אבידות כבדות בספנות בחזקת ודאי. לטוּב המזל בא הקרב האחרון במאטאפאן ולימד לצי האיטלקי לקח, כמו שאמר האדמירל קנינגהם בהודעתו, שהוציאוֹ מכלל פעולה עד תום השנה. התערבותו הפעילה של צי זה משך תקופה זו היתה מונעת מן הצי הבריטי כל אפשרות למלא את תפקידו ביוון.

בד בבד עם ההתקפה הפּראית על בלגראד פלשו ליוגוסלביה מכמה עברים הגייסות הגרמניים השונים שכבר עמדו מוכנים על הגבולות. המטה־הכללי היוגוסלבי לא ניסה כלל להנחית את המהלומה הקטלנית היחידה שלו על העורף האיטלקי. הוא היה סבור שחובה עליו שלא להפקיר את קרואטיה וסלובניה, ולפיכך נאלץ לנסות ולהגן על כל קו־הגבול. ארבעה הקורפוסים של הצבא היוגוסלבי בצפון נכוֹפו כלפי פנים במהירוּת ובכוח שאין לעמוד בפניו על ידי טוּרי שריון גרמניים, הנעזרים בחיילות הונגריים שצלחו את הדנוּבּה ועל ידי כוחות גרמניים ואיטלקיים העולים על זגרבּ. הנה כך נהדפו הכוחות היוגוסלביים העיקריים בערבּוביה דרומה, וב־13 באפריל נכנס צבא גרמני לבלגראד. בינתים והמחנה הגרמני השנים־עשר של הגנרל ליסט, שנאסף בבולגריה, חדר לסרביה ולמקדוניה. בעשרה בחודש נכנסו הגרמנים למונאסטיר ויאנינה, ובכך מנעו כל מגע בין היוגוסלבים והיוונים ושברו את הכוחות היוגוסלביים בדרום.

*

נוכח התמוטטותה של ההתנגדות היוגוסלבית יצא מר קמבל, הציר הבריטי בבלגרד, מן הבּירה עם חיל־המצב שלה. הוא ביקש עכשיו הוראות, שאני שלחתין אליו בזו הלשון:

ראש־הממשלה אל הציר הבריטי ביוגוסלביה 13 באפריל 41

לא תהיה כל אפשרות לשלוח אניות־מלחמה בריטיות, או אניות סוחר או תובלה בריטיות או אמריקאיות, במעלה הים האדריאטי צפונה לואלונה. הסיבה לכך היא הכוח האווירי, שלא היה קיים למעשה במלחמה שעברה. האניות רק תוטבענה, ודבר זה לא יועיל לשום איש. כל המטוסים שלנו יכולים להקצות לזירה היוגוסלבית עומדים כבר לרשותו של המטה־הכללי היוגוסלבי על ידי מרשל־התעופה ד’אלביאנק. יותר אין כרגע. עליך לזכור שהיוגוסלבים לא נתנו לנו שום הזדמנות לעזור להם וסירבו לעבּד תכנית משותפת, אבל אין כל טעם בתוכחות, ועליך לשקול בעצמך כמה מן החדשות הרעות האלו תמסור להם.

2. אין אנו רואים כל טעם לכך שהמלך או הממשלה יעזבו את הארץ, שהיא רחבת־ידים, הררית ומלאה אנשים מזוינים. אין ספק שהטנקים הגרמניים יכולים לנוע בכבישים ובדרכים, אך כדי לנצח את הצבאות הסרביים עליהם להביא חיל־רגלים. אז תהיה השעה כשרה להרוג בהם. ודאי שהמלך הצעיר והמיניסטרים צריכים למלא את תפקידם בזה, ואולם, אם בזמן מן הזמנים ייאלצו המלך וכמה משמשים אישיים לעזוב את הארץ ואי־אפשר יהיה לספק מטוסים, ייתכן לשלוח צוללת בריטית לקוֹטוֹר או לאיזה מקום אחר בסביבה ההיא.

3. מחוץ להגנה המוצלחת על הגלילות ההרריים, הדרך היחידה שבה יכול איזה חלק מן הצבא הסרבי לבוא במגע עם האספקה שלנו בדרך היבשה היא על ידי קביעת מגע עם היוונים באלבניה ובדרך מונאסטיר. אז יוכלו להיות שותפים בהגנה על יוון ובמאגר האספקה המשותף ואם יעלה הכל בתוהו ייעשו כל המאמצים להוציא אנשים לוחמים רבים ככל האפשר אל האיים או למצרים.

4. עליך להוסיף ולעשות כמיטב יכלתך כדי לקיים את רוח המלחמה בממשלתה וצבאה של יוגוסלביה, ולהזכיר להם איך היו כפות־המאזניים עולות ויורדות חליפות במלחמה בסרביה בפעם הקודמת.

אבל ימי לוחמי הגרילה היוגוסלביים עדיין עתידים היו לבוא. ב־17 באפריל נכנעה יוגוסלביה.²¹

עם ההתמוטטות הפתאומית הזאת כלתה תקותם העיקרית של היוונים. היתה זו דוגמה נוספת של שיטת “אחד־לאחד”. כמיטב יכלתנו שקדנו להביא לידי פעולה מתואמת, אך לא באשמתנו נכשלנו בכך. חזוּת קודרת נשקפה עתה לכולנו.

ברגע חדירתם של הגרמנים ליוון עמדה החטיבה המשוריינת הבריטית ה־1 על הקו הקדמי על הנהר וארדאר. האוגדה הניו־זילנדית עמדה על הנהר אליאכמון. לשמאלה היו האוגדות היווניות ה־12 וה־20. יחידות החלוץ של האוגדה האוסטרלית ה־6 גם הן היו מגיעות והולכות. ב־8 באפריל ברור היה כבר שההתנגדות היוגוסלבית בדרום נשברת והולכת וכי בקרוב יהיה איום נשקף לאגף השמאלי של עמדת אליאכמון. כדי לקדם את פני הרעה הזאת הוצבה חטיבה מוגברת אוסטרלית, שאחרי כן הצטרפה אליה החטיבה המשוריינת ה־1, לחסום את הגישה ממונאסטיר. התקדמות האויב עוכּבה על ידי מעשי חבלה וכמה הפצצות יעילות של חיל־האוויר־המלכותי, אבל ב־10 באפריל החלה ההתקפה על המשמר האגפי שלנו. ההתקפה נבלמה משך יומים של קרבות עזים במזג־אוויר קשה.

מערבית משם היתה רק אוגדת פרשים יוונית אחת עומדת במגע עם הכוחות באלבניה, והגנרל וילסון החליט כי יש להסיג את האגף השמאלי הלחוּץ קשה אל קוֹזאני וגראוונה. תנועה זו הושלמה ב־13 באפריל, אבל תוך כדי כך החלו האוגדות היווניות ה־12 וה־20 להתפורר ושוב לא יכלו למלא תפקיד של ממש. מעתה והלאה היה חיל־המשלוח שלנו יחידי במערכה. ב־14 באפריל נסוגה גם האוגדה הניו־זילנדית כדי לשמור על מעבר־ההרים החשוב מצפון להר אולימפוס. אחת החטיבות שלה היתה מחפה על הכביש הראשי ללאריסה. האויב ערך התקפות חזקות, שנעצרו. אבל וילסון, שעדיין נשקפה סכנה לאגפו השמאלי, החליט לסגת לתרמופילי. הוא הביא את הדבר לפני פאפאגוס, שהסכים להחלטה, והוא עצמו הציע בשלב זה את פינוי הבריטים מיוון.

ראש־הממשלה אל הגנרל וילסון, אתונה 13 באפריל 41

אני שמח לראות את תנועת האוגדה ה־20 ואוגדת הפרשים של היוונים לסתימת הפּירצה בין המחנה המערבי היווני לבין מחנך. ברור בהחלט שהתקדמות גרמנית דרומה דרך הפּירצה הזאת לא די שתגלול את עמדתך באליאכמון אלא שגם תסגור בצורה מכרעת הרבה יותר על כל הצבא היווני שבאלבניה. נבצר ממני להבין מדוע אין הצבא היווני המערבי מבטיח את נסיגתו לתוך יוון. ראש המטה־הכללי הקיסרי אומר שנקודות אלו הוֹעלו לשווא חזור וחזור. מיטב האיחולים לך בשעה הגדולה הזאת.

שמח אני גם לשמוע שהמלך אינו יוצא כרגע מיוון. הזדמנות גדולה לפניו לעשות לעצמו שם בהיסטוריה. אולם אם ייאלץ הוא או איזה חלק מן הצבא היווני לעזוב את יוון יועמדו לרשותם כל התנאים הדרושים בקפריסין, ואנחנו נעשה כמיטב יכלתנו להביאם שמה. העמדת חיל־מצב יווני חזק בכרתים גם כן תהיה מועילה ביותר, בשים לב לעובדה שאפשר לזוּן את כרתים בדרך הים.

היומים שלאחר מכן היו מכריעים. בששה־עשר בחודש טילגרף וייוול והודיע שלגנרל וילסון היתה שיחה עם פאפאגוס, שלדבריו הצבא היווני נתון תחת לחץ חמור ומסתבך בקשיים מינהליים עקב הפעולה האווירית. הוא הסכים לנסיגה אל עמדת תרמופילי. הצעדים הראשונים כבר נעשו. פאפאגוס גם חזר על הצעתו שנעלה שוב את החיילות הבריטיים לאניות ונציל את יוון מחורבן והרס. וילסון סבר שדרך זו צריכה להתחיל בתפיסת העמדה החדשה וכי יש לסדר מיד את הפינוי. וייוול נתן לוילסון הוראות להמשיך בקרבות בשיתוף־פעולה עם היוונים כל זמן שהם מסוגלים להתנגדות, אבל נתן יפוי־כוח לכל נסיגה נוספת שתיחשב נחוצה. ניתנו פקודות להחזיר את כל האניות שבדרך ליוון, לא להטעין שום אניות נוספות, ולרוקן את האניות הטעוּנות או הטוענות כבר. הוא הניח כי יש להשיג בקשה רשמית ברוח זו מן הממשלה היוונית בטרם נעלה שוב לאניות בפועל־ממש. הוא הניח שאנחנו נחזיק בכרתים.

על הידיעה החמורה הזאת, שלא היתה בלתי־צפויה, עניתי מיד:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 17 באפריל 41

לא קיבלנו ממך שום ידיעות על מה שהתרחש בחזית הקיסרית ביוון.

2. אין אנו יכולים להישאר ביוון למרות רצונו של המפקד־הראשי היווני, ולהפקיר בכך את הארץ לחורבן והרס. וילסון או פאליירט צריכים לקבל את אישור הממשלה היוונית לבקשתו של פאפאגוס. בעקבות הסכמה זו יש להתחיל בפינוי, אולם מבּלי העמיד בסכנה כל נסיגה לעמדת תרמופילי מתוך שיתוף־פעולה עם הצבא היווני. מובן שתשתדל להציל חמרים רבים ככל האפשר.

3. את כרתים יש להחזיק בעוז, ועליך לדאוג לכך בחלוקה המחודשת של כוחותיך. חשוב שיסודות חזקים של צבא יווני יתבססו בכרתים, יחד עם המלך והממשלה. נסייע להגנת כרתים ונקיים אותה עד קצה גבול היכולת.

בשבעה־עשר בחודש נסע הגנרל וילסון מתבּי לארמון בטאטוֹי, ושם נפגש עם המלך, הגנרל פאפאגוס, ושגרירנו. הוסכם כי נסיגה אל קו תרמופילי היא התכנית האפשרית היחידה. הגנרל וילסון האמין שיוכל להחזיק זמן־מה בקו ההוא. הויכוח העיקרי היה בדבר שיטת הפינוי וסדרו. הממשלה היוונית תישאר בארץ משך עוד שבוע ימים לפחות.

כבר הזכרנו את ראש ממשלת יוון, מר קוריסיס. הוא נבחר למלה את החלל כשמת מטאקסאס. לא היתה לו שום זכות לכהונה ציבורית מחוץ לחיים פרטיים חסרי־דופי ודעות ברורות והחלטיות. הוא לא היה יכול להחזיק מעמד אחרי שנראה היה כי ארצו חרבה, גם לא יכול להוסיף שׂאת באחריות אשר עליו. בדומה למר טלקי בהונגריה גמר אומר לשלם בחייו. בשמונה־עשר בחודש שלח יד בנפשו. זכרו ראוי לכבוד.

*

בתוך התהפוכות האלו צריך היה לקבוע שלבים ודרגות־עדיפוּת ככל האפשר. מרשל־התעופה לונגמור פנה בבקשת הדרכה ביחס להפעלת כוחו האווירי, הנושא בעומס רב מדי. לכן שלחתי לראשי־המטות הנחייה, שהם אישרוה והעבירוה ככתבה וכלשונה באלחוט אל המפקדים במזרח התיכון.

ראשי־המטות אל המפקדים־הראשיים 18 באפריל 41

ההנחייה הבאה הוּצאה מטעם ראש־הממשלה ומיניסטר־ההגנה:

אין אפשרות לקבוע בדיוק את סדר הרציפות וההעדפות בין אינטרסים שאין להתעלם לגמרי מאחד מהם, אבל הדברים הבאים יכולים לשמש הדרכה. חילוצם של חילות ניו־זילנד, אוסטרליה ובריטניה מיוון הוא ענין הנוגע בקיסרות כולה.

2. מן הדין שתהיה אפשרות לסדר תובלה ימית לטוברוק וממנה לפני משבר הפינוי או אחריו, בשים לב לעובדה שיש לטוברוק אספקה לחדשיים.

3. עליכם לחלק את הכוחות בין ההגנה על הפינוי לקיוּם הקרב בלוב. אבל אם לא יהיה מנוס מהתנגשות בין אלה, יש לייחס משקל־יתר לנצחון בלוב.

4. אל תדאגו לפי־שעה לעיראק. דומה שהכל מתנהל למישרים.

5. כרתים תהיה בתחילה רק בית־קיבּול לכל מה שיכול להגיע לשם מיוון. את הגנתה השלמה יותר צריך יהיה לארגן אחרי כן. בינתים על כל הכוחות הנמצאים שם להגן על עצמם מפני הפצצה אווירית על ידי פיזור ולהפעיל את כידוניהם נגד צנחנים או מסתננים מוּטסים, אם יהיו כאלה.

6. במסגרת ההערות הכלליות הנ"ל, נצחון בלוב בא במקום הראשון, פינוי החיילות מיוון במקום השני. משלוחים מטובּרוק, אלא אם כן הם הכרח־ולא־יעבור לנצחון, יש לשלבם בהתאם למסיבּות. מעיראק אפשר להתעלם ואת כרתים אפשר יהיה לארגן אחר כך.

*

הנסיגה לתרמופילי היתה תמרון קשה, כי בעוד האויב נעצר בנקיק טמפּה, במעבר־אולימפוס ובנקודות אחרות, היה כל הכוח שלנו מוכרח לעבור דרך צואר־הבקבוק אל לאריסה. וילסון ציפּה לאיוּם רציני ביותר על אגפו המערבי, והציב חטיבה מוגברת בקאלאבּאקה כדי לטפל בו. אבל המשבר בא במזרח, בנקיק־טמפּה ובמעבר־אולימפוס. המעבר הוּגן בקשי־עורף משך שלושת הימים הנחוצים על ידי החטיבה ה־5 של ניו־זילנד. לנקיק־טמפה היתה חשיבות גורלית עוד יותר, כי כאן היתה לגרמנים דרך הגישה הקצרה ביותר אל לאריסה. תחילה הגן עליו רק הגדוד הניו־זילנדי ה־21, שאחרי כן נוֹספה עליו חטיבה אוסטרלית. הנקיק הוחזק משך שלושת הימים שנדרשו למעבר כל חילותינו דרך צואר־הבקבוק של לאריסה.

עד ל־13 באפריל מנע מזג־האוויר הגרוע את האויב מהפעיל בשלמוּת את כוחו האווירי הגדול פי־עשרה משלנו, אבל בחמישה־עשר בחודש השמידה התקפת־שחר כבדה על שדה־התעופה סמוך ללאריסה הרבה ממטוסינו הנותרים. השאר נצטוו לחזור לאתונה, כי לא היו שום שדות־נחיתה בתווך. מזג־האוויר שוב היה גרוע בששה־עשר ובשבעה־עשר בחודש, אבל אחרי כן טהרו השמים וחיל־האוויר הגרמני יצא בכל עצמתו והטריד בלי הפסק את זרם החיילות הנוהרים אל תרמופילי. הם לא פעלו מבלי היתקל בהתנגדות, כי בהתקפה סמוך לאתונה הופלו עשרים־ושנים ממטוסי האויב לעומת אבדן חמישה האריקיינים.

פעולות־מאסף עקשניות ומוכשרות אלו עצרו את התקדמות הגרמנים הנזעמת בכל הנקודות, והסבּו להם אבידות כבדות. ב־20 באפריל הושלמה תפיסתה של עמדת תרמופילי. מבחינה חזיתית היתה העמדה חזקה, אבל נוכח הצורך לשמור על כביש־החוף, לצפות לחדירה אפשרית מאוֹיבּויה, ועל הכל למנוע התקדמות בכיוון דלפי, היו כוחותינו מאומצים עד מאד. אבל הגרמנים התקדמו אך לאטם והעמדה לא הועמדה כלל במבחן חמור. בעצם היום הזה נכנעו צבאות היוונים בחזית האלבנית.

אך אני לא נואשתי מעמידה אחרונה בתרמופילי. מרחק הדורות נמוג. מדוע לא יבוא עוד מעשה־גבורה אחד בן־אלמוות?

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 20 באפריל 41

יותר ויותר אני מחזיק בדעה שאם הגנרלים במקום סוברים שיוכלו להחזיק מעמד בתרמופילי משך שבועים או שלושה, והם יכולים להשאיר את הצבא היווני, או חלק מספיק ממנו, במלחמה, הרי ודאי שעלינו לתמוך בהם, אם יסכימו הדומיניונים. אינני מאמין כי קשי הפּינוי יגבר אם תיגרמנה לאויב אבידות כבדות. מצד שני, כל יום שחיל־האוויר הגרמני מעוכּב ביוון מאפשר את ייצוב המצב בלוב, ובזכות זאת נוכל להביא את הטנקים הנוספים [לטוברוק]. אם יבוצע הדבר בשלום ועמדת טוברוק תחזיק מעמד, אפשר אפילו שנראה עצמנו חזקים עד כדי לשלוח תגבורות ממצרים. אין לי כל חשק לחזות בעזיבתנו, ואילו היו החיילות רק בריטיים ואפשר היה להחליט בענין על יסודות צבאיים בלבד, כי אז המרצתי את וילסון להילחם אם הדבר אפשרי בעיניו. על כל פנים, בטרם נתחייב על פינוי יש להציג את הענין ביושר ובגלוי לפני הדומיניונים אחרי ישיבת הקבינט מחר. כמובן, אינני יודע את התנאים שבּהם יגיעו כוחותינו הנסוגים לעמדת־המפתח החדשה.

בעשרים־ואחד בחודש שאל הגנרל וייוול את המלך בדבר מצבו של הצבא היווני ואם יוכל לתת סעד מיידי ויעיל לאגף השמאלי של עמדת תרמופילי. הוד־מלכותו אמר כי לא היתה שהוּת לארגן כוח יווני שיסייע לאגף השמאלי הבריטי בטרם יספיק האויב להתקיף. הגנרל וייוול השיב כי במקרה כזה רואה הוא חובה לעצמו לנקוט צעדים מיידיים להפלגת צבאו, במידה שיוכל לחלצו. המלך הסכים הסכמה שלמה, וכמדומה ציפּה לכך. הוא דיבּר בצער רב על שבּעטיוֹ הסתבכו הכוחות הבריטיים במצב כזה. אז העמיד הגנרל וייוול את הוד־מלכותו על הצורך בחשאיוּת מוחלטת ובנקיטת כל האמצעים שיאפשרו לצבא הבריטי לחזור ולהפליג – למשל, שיישמר הסדר באתונה וכי יציאתם של המלך והממשלה לאי כרתים תידחה זמן רב ככל האפשר; וכן גם שהצבא היווני באפּירוס יעמוד איתן וימנע כל אפשרות של התקדמות אויב ממערב לאורך החופים הצפוניים של מפרץ קוֹרינתוס. המלך הבטיח לעזור ככל אשר יוכל. אבל הכל היה לשווא. כניעתה הסופית של יוון לפני עצמתה המכרעת של גרמניה באה ב־24 באפריל.

*

עתה עמדנו בפני עוד אחד מן הפינויים הללו בדרך הים שנתנסינו בהם ב־1940. הפינויים המאורגנים של למעלה מחמישים־אלף איש מיוון בתנאים הנתונים, אפשר גם אפשר שהיו נראים בבחינת משימה נטולת תקוה. אולם הצי המלכותי עשה וגם יכול, בהנהלת סגן־האדמירל פּרידהם־ויפּל בים ותת־האדמירל בּיילי־גרוֹמן במפקדת הצבא על החוף. בדונקרק היתה לנו בכללו של דבר השליטה באוויר. ביוון היתה לגרמנים באוויר שליטה מלאה שאין עליה עוררים והם יכלו לקיים התקפה בלתי־פוסקת כמעט על הנמלים ועל הצבא הנסוג. מובן היה מאליו שהפינוי יוכל להיעשות רק בלילה, ויתר על כן, שעל החיילות להימנע מהיראוֹת בקירבת החוֹפים באור היום. פרשת מנזוס חזרה אפוא מלכתחילה, ובאמת־מידה כפוּלת־עשרה.

האדמירל קנינגהם הטיל למשימה כמעט את כל כוחותיו הקלים, ובהם שש סיירות ותשע־עשרה משחתות. אניות אלו, שפעלו מן הנמלים הקטנים ומן החופים ביוון הדרומית, יחד עם אחת־עשרה אניות־תובלה והסתערות ועם הרבה ספינות קטנות יותר, החלו בעבודת ההצלה במוצאי ה־24 באפריל.

חמישה לילות רצופים נמשכה העבודה. בעשרים־וששה בחודש לכד האויב בהתקפת צנחנים את הגשר החיוּני שעל תעלת קורינתוס, ואחרי כן נהרו חיילות גרמניים לתוך הפּלוֹפּוֹנז, כשהם מטרידים את חיילינו הנענים כחתרם להגיע לחופי הדרום. משך הלילות אור לעשרים־וחמישה ולעשרים־ששה בחודש חוּלצו 17,000 איש, אגב איבּוד שתי אניות־תובלה. בלילה שלאחר כך פונו 19,500 מחמש נקודות הפלגה. בנאוּפּליון אירע אסון. אניית־התובלה סלאמאט השתהתה יותר מדי במעגן, מתוך מאמץ גיבּורי אך מוּטעה להעלות אל סיפונה אנשים רבים ככל האפשר. שעה קלה אחרי עלות השחר, בראשית הפליגה, הותקפה וטוּבעה על ידי מפציצי־צלילה. המשחתות דאיימונד וריינק, שהצילו את רוב שבע־מאות האיש שעל סיפוניהן, טוּבּעו אף הן בהתקפת־אוויר כעבור שעות מספר. רק חמישים איש ניצלו מכל שלוש האניות.

הפלישה הגרמנית ליוון

בעשרים־ושמונה ובעשרים־ותשעה בחודש שקדו שתי סיירות ושש משחתות למלט 8,000 חיילים ו־1,400 פליטים יוגוסלביים מן החופים סמוך לקאלאמאטה. משחתת אחת שנשלחה מראש לסדר את ההפלגה מצאה שהאויב מחזיק בעיר ודליקות גדולות משתוללות בה, והכרח היה לוותר על המיבצע העיקרי. אף כי בהתקפת־נגד נהדפו הגרמנים מן העיר, מוּלטו רק כ־450 איש מן החופים מזרחית משם על ידי ארבע משחתות, שהשתמשו בסירותיהן־הן. אותו לילה מילטו איאקס ושלוש משחתות 4.300 איש ממוֹנמוואזיה.

המאורעות האלה ציינו את סיומו של הפינוי העיקרי. חבורות מבוּדדות קטנות נאספו באיים שונים או בספינות קטנות בים משך היומים הבאים, ו־1,400 קצינים וחיילים, שנסתייעו על ידי יוונים המחרפים את נפשם, חזרו והגיעו למצרים בכוחות עצמם בחדשים שלאחר כך.

*

הטבלה הבאה מוסרת את המספרים הסופיים של המפוּנים מן הצבא:

האבידות היו:

בסך־הכל הוצאו בשלום 50,662 איש, ובהם אנשים מחיל־האוויר־המלכותי וכמה אלפי קפריסאים, ארצישראלים, יוונים ויוגוסלבים. מספר זה היה כשמונים־למאה מן הכוחות שנשלחו ליוון תחילה. התוצאות האלו היו אפשריות רק בזכות עוז־ההחלטה וכושר־המעשה של ימאֵי הצי המלכותי והציים המסחריים של בעלי־הברית, שמעולם לא חתו מפני המאמצים האכזריים ביותר של האויב להפסיקם ממלאכתם. מן ה־21 באפריל עד לסיומו של הפינוי אבדו עשרים־ושש אניות מחמת התקפות־אוויר. עשרים־ואחת מאלו היו יווניות והמספר כלל חמש אניות־בית־חולים. היתר היו בריטיות והולנדיות. חיל־האוויר־המלכותי, עם יחידה מן הזרוע האווירית של הצי בכרתים, עשו כמידת יכלתם להקל את המצב, אך כוחו המספרי של האויב הכריעם. אף על פי כן, מלאכה נאה עשו הטייסות המעטות שנשלחו ליוון מנובמבר והלאה. הן גרמו לאויב אבידות בדוקות בשיעור 231 מטוסים והטילו 500 טונה פצצות. אבידותיהן־הן היו 209 מטוסים, מהם 72 שאבדו בקרב; כבדות היו האבידות, ושירותם היה למופת.

הצי היווני הקטן אך היעיל עבר עתה לפיקוח בריטי. סיירת אחת, שש משחתות חדישות וארבע צוללות נמלטו לאלכסנדריה, שאליה הגיעו ב־25 באפריל. לאחר מכן השתתף הצי היווני בהצטיינות בהרבה מפעולותינו בים התיכון.

*

אם מתוך סיפור־נכאים זה נוצר הרושם שהכוחות הקיסריים והבריטיים לא קיבלו שום עזרה צבאית ממשית מבעלי־בריתם היוונים, יש לזכור כי שלושת השבועות של הקרבות באפריל נוכח כוחות עדיפים עד כדי ליאש היו בשביל היוונים שלב־השיא במאבק קשה בן חמישה חדשים נגד איטליה שבּו כילו כמעט את כל דם־התמצית של ארצם. באוקטובר הותקפו בלי אזהרה על ידי כוח העולה עליהם לפחות כפליים במספר, ותחילה עצרו את הפולשים ואחרי כן הדפו אותם אחור בהתקפת־נגד מהלך ארבעים מיל לתוך אלבניה. משך כל חדשי החורף המרים בהרים עמדו בהתמודדות קשה עם אויב המרוּבּה מהם ומצויד יותר מהם. המחנה היווני בצפון־המערב חסר היה הן את כלי־הרכב הן את הכבישים לביצוע תמרון מהיר על מנת לקדם ברגע האחרון את פני ההתקפה הגרמנית החדשה והמכרעת, הפורצת מאחרי אגפּו וערפּו. כוחו היה מאוּמץ כבר כמעט עד קצה הגבול בהגנה הממושכת והאמיצה על המולדת.

לא היו שום תוכחות. הידידוּת והעזרה שגילו היוונים בנאמנות כה רבה לחילותינו עמדו בעינן ובאצילותן עד הסוף. יושבי אתונה והתושבים בנקודות פינוי אחרות נראו חרדים לבטחון המבקשים להצילם יותר מאשר לגורלם־הם. הכבוד המלחמתי היווני לא הוּעם.

*

הנה גוללתי את העובדות המרכזיות והבולטות ביותר בהרפתקה שלנו ביוון. לאחר־מעשה הנקל לבחור את העמדות הנפשיות והמוסריות הנאות שצריך היה לנקטן. בסיפור־המעשה הזה תיארתי מאורעות כפי שנתרחשו ופעולות כפי שננקטו. לאחר זמן אפשר לדוּנם לאורן הזעֵף של התוצאות; ובסופו של דבר, כאשר נשיב את נפשנו אל האלוהים, תוציא ההיסטוריה את גזר דינה הצונן, המסויג והמעורפל.

אין ספק כי פשעם של היטלר ומוסוליני במגרם את יוון, והמאמץ שלנו להתקומם על העריצות ולהציל מצפּרניה מה שנוכל, עוררו עד למעמקי הנפש את עמה של ארצות־הברית, ועל הכל את האיש הגדול שהנהיגם. ברגע זה היתה לי חליפת מברקים נוגעת עד הלב עם הנשיא.

…מחשבותי [אמר] ביחס למזרח־הים־התיכון הן: ביוון עשיתם לא רק מלאכה גיבּורית כי אם גם מלאכה מועילה מאד, וההפסד הטריטוריאלי מתמלא די והותר על ידי הצורך בריכוז גרמני עצום ועל ידי האבידות הגרמניות העצומות באדם ובחומר שנבעו מכך.

בשלחכם ליוון את כל החיילים והציוד שיכולתם להפריש לצורך זה, אסרתם קרב־השהיה מוצדק בהחלט, ואתם תוסיפו לעשות זאת בחלקים אחרים של מזרח־הים־התיכון, כולל את כל אפריקה והמזרח הקרוב. יתר על כן, אם יהיה הכרח בפינויים נוספים יהיו כולם חלק מתכנית אשר בשלב זה של המלחמה היא מקצרת את הקווים הבריטיים, מאריכה בהרבה את קווי הציר, ומאלצת את האויב לבזבז אנשים וציוד בכמויות גדולות. ברי לי שגם כאן בבריטניה מתחילה דעת־הקהל להבין כי אפילו יהיה עליכם להיסוג עוד ועוד במזרח־הים־התיכון, לא יהיה מקום לשום תבוסה או כניעה גדולה, וכי בחשבון אחרון השליטה הימית על האוקינוס ההודי והאוקינוס האטלנטי היא שתכריע במלחמה בבוא העת.

תשובתי אולי תיחשב נאה פחות מכפי שהיה ראוי לאיגרת הנדיבה הזאת. ראיתי עצמי נתון במצוקה כה עזה מחמת המאורעות, ועם זאת חשתי כל כך בהלך־הרגש שניעוֹר בארצות־הברית, עד שביקשתי להעמיד דרישות לעתיד־לבוא.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 4 במאי 41

איגרתך הידידותית מבטיחתני כי שום כשלונות ארעיים, עם כל כבדם, לא יוכלו להחליש את החלטתך העזה לתמוך בנו עד אשר נזכה בנצחון הסופי…

אל לך להיות בטוח יותר מדי שלא תהיינה תוצאות חמורות לאבדן מצרים והמזרח התיכון. הדבר יגדיל במידה רצינית את הסיכונים באטלנטי ובפאציפי, וקרוב לודאי שיאריך את המלחמה, על כל הסבל והסכנות הצבאיות שיהיו כרוכים בכך. אנחנו נוסיף להילחם ויקרה מה שיקרה, אבל זכור־נא כי עמדתן של ספרד, ווישי, תורכיה ויוון עשויה להיקבע בסופו של דבר על ידי תוצאת המאבק בזירת־מלחמה זו. איני יכול לגרוס כי אבדן מצרים והמזרח התיכון לא יהיה אלא אקדמה לניהולה המוצלח של מלחמה אוקיאנית ממושכת. אם כל אירופה, וחלקן הגדול של אסיה ואפריקה, ייעשו, אם על ידי כיבוש ואם מתוך הסכם תחת לחץ, חלק מן המשטר של הציר, הרי מלחמה שינהלו האיים הבריטיים, ארצות־הברית, קנדה ואוסטראלאזיה נגד ההצבּר האדיר הזה תהיה עניין קשה, ממושך וקודר. לכן, אם לא תוכלו לתפוס עתה, או בקרוב מאד, עמדות קדמיות יותר, אפשר שכּפות־המאזניים הענקיות תטינה נטיה כבדה לרעתנו. אישי הנשיא, לבי סמוך ובטוח שלא תגלה בדברי פנים־שלא־כהלכה אם אגיד לך בדיוק את אשר עם לבי. המשקל־שכנגד המכריע היחיד שאני יכול לראות לאיזוּן הפּסימיות הגוברת בתורכיה, במזרח הקרוב ובספרד יימצא אם תתייצב ארצות־הברית מיד לצדנו כמעצמה לוחמת. אם ייתכן הדבר הרי איני מסופק כמעט שנוכל להחזיק מעמד בים התיכון עד שיבוא משקל נשקכם ויכריע את הכף בים התיכון.

מנוי וגמור אתנו להילחם עד השעל האחרון למען מצרים, כולל את מוצביה הקדמיים בטוברוק ובכרתים. לתכלית זו אני מקבלים עלינו סיכונים ניכרים מאד, וכשלעצמי סבור אני שננצח, חרף הקשיים הפיזיים במשלוח תגבורת טנקים ומטוסים. אבל אני משביעך, אישי הנשיא, שלא תקל ראש בערך תוצאותיה החמורות האפשריות של התמוטטות במזרח התיכון. במלחמה הזאת כל עמדה היא עמדת־נצחון. וכמה עוד עתידים אנו להפסיד?

באשר לווישי, מוכנים אנו גם מוכנים שתנקוט את היזמה, ותברר איך להשיג מהם את המיטב באיוּמים או בחסדים. רק אתם יכולים להקדים את הגרמנים במארוקו.²² אם יתבססו שם אי־פעם, לא יהיה להם צורך לעבור ביבשה; עד־מהרה יביאו צבא מוּטס לדאקאר.

בדאגה עזה אחכה לשידור החדש שאתה אומר להשמיע. אפשר שתהיה זו נקודת־המפנה העליונה.

הרשני להודות לך על הסיוע הנהדר באניות ובמיכליות שאנו חבים עליו תודה לפעולתם, ועל כל עזרתך הנדיבה והאמיצה לנו ולענין המשותף.

*

בשידורי הערב שלפני כן ניסיתי לא רק להביע את רגשותיו של העולם דובר־האנגלית אלא גם להצביע על העובדות העיקריות הקובעות את גורלנו.

אף כי מובן שאנו רואים בצער ובדאגה הרבה מן הדברים המתרחשים באירופה ובאפריקה, והעשויים להתרחש באסיה, אל לנו לקפּח מתוך כך את חוש־המידה שלנו וליפּול ברוחנו או להיבּהל. כשאנו עומדים הכן נוכח הקשיים אשר לפנינו רשאים אנו לשאוב משנה־בטחון בזכרנו את הקשיים שכבר יכולנו להם. שום דבר מן המתרחש עתה אין להשוותו בחוּמרה לסכנות שעברו עלינו אשתקד. שום דבר שיכול להתרחש במזרח אין להשוותו למה שמתרחש במערב.

כשדיברתי אליכם בפעם האחרונה ציטטתי אותן שורות מלוֹנגפלוֹ ששלח לי הנשיא רוזוולט בכתב־ידו. יש אתי עוד כמה שורות הידועות פחות אלא שדומה שהן יפות ומתאימות לגורלנו הערב, ואני מאמין שתיראינה כך בכל מקום שהשׂפה האנגלית מדובּרת וכל מקום שמתנוסס דגל החופש:

וּבְעוֹד הַגַּל יָעֵף, נִשְׁבַּר חִנָּם,

דּוֹמֶה כִּי לֹא יִכְבּשׁ כָּאן זֶרֶת,

הַרְחֵק, בְּתוֹךְ מִפְרָץ וְזוּט־שֶׁל־יָם,

הַשְׁקֵט פּוֹרֵץ, מֵצִיף, הַזֶּרֶם.

וְלֹא בְּחַלּוֹנֵי־מִזְרָח בִּלְבַד,

לְעֵת־הָנֵץ, יָבוֹא הָאוֹר;

נִכְחֵנוּ שֶׁמֶשׁ יַעַל אַט, מָה־אַט

אַךְ יָמָּה שׁוּר וּרְאֵה כִּי אוֹר.

 

פרק שלושה־עשר: טריפולי ו“נמר”    🔗

מחול־מדבר אל מים מלוחים – דאגותיו של האדמירל קנינגהם – הצורך להלום בטריפולי – האלטרנטיבה הקשה להרעשה – הצעה נועזה מצד הלורד־הראשון־של־הימיה – תשובת האדמירל קנינגהם – מיבצע מוצלח באפס־דמים, 21 באפריל – דעתו המוצקה של האדמירל קנינגהם – שבח לכּל – הסברי לאדמירל קנינגהם – העזרה האמריקאית – חדשות מדאיגות מאת וייוול – מיזכרי מיום 21 באפריל – ועדת־ההגנה מסכימה לשלוח שלוש־מאות טנקים בדרך הים התיכון – חות־דעת מחמירה על טוברוק, 22 באפריל – תגבורות לרומל – מיבצע “נמר” מגיע – הצלחה מזהירה – טנקים לכרתים – רצוני לחזור על מיבצע “נמר” – וייוול אינו דוחק

באפריקה הביא האסון באגף־המדבר שלנו לידי אותן תוצאות שתוֹארו. בגללו גם לא כבשנו את רודוס, ודבר זה העמיד בסכנה את קווי־התחבורה שלנו עם יוון. האסון במדבר פגע קשה בקיבּוֹלת ההיא, שהיתה רצופת סכנות ממילא, אף כי ודאי גם מבלעדי כן היתה עולה בתוהו. עתה עלינו להוסיף על פרשת מה שאירע בחול המדבר את המאורעות שחלו בו בזמן במימי הים המלוחים. הנקל לראות מה־גדול היה המאמץ שהטילה המשלחת היוונית על הצי שלנו במזרח־הים־התיכון. אבל זאת היתה רק אחת מן הדרישות שהועמדו בפניו בתקופה זו של אנדרלמוסיה. ב־10 באפריל כבר נראה היה לאדמירל קנינגהם שהזינוק הפתאומי של כוחות השריון עטורי־הנצחון של רומל משפיע עליו קשה.

אם [הזהירנו] יוכלו הגרמנים להעביר כוחות מספיקים בחודש הבא, מסתבר שישתלטו על השטח לפחות עד מרסה־מטרוך, ואם זאת יעשו, ספק אם יוכל הצי להשתמש באלכסנדריה נוכח התקפה מצד מטוסים המלוּוים מטוסי־קרב. אם לא תוחרב טריפולי, יש לגרמנים סיכויים נאים להשיג זאת. אינני סבור כי ייתכן לעשות זאת בהרעשה. המדובּר הוא לא רק בסיכון לצי־המערכה, אלא בהשגת תוצאות בנות־קיים שדיין להצדיק סיכון זה. נדמה לי שהתקפה אווירית מתמדת היא הפתרון… לכן סבור אני כי הכרח הוא להטיס מיד מפציצים ארוכי־טווח למצרים למלאכה הזאת ולהתגבר על כל ההפרעות בכיוון זה. אפשר מאד שזהו ענין של ימים, והתוצאות תקבענה אם נוכל להחזיק במזרח־הים־התיכון. רצוני להדגיש שוב את גורם הזמן, שהוא חיוני.

לדאבון־הלב לא היתה כל אפשרות לארגן במצרים בתוך שבועות מספר כוח מפציצים לטווח ארוך שיהיה מסוגל לפעול פעולה ניכרת על טריפולי. הרעשה מן הים, מלבד היותה יעילה הרבה יותר וחוסכת מאמצים, היתה הצעד המעשי היחיד שבגדר יכלתנו, ונדמה היה לי שהצי אולי יוכל לתרום תרומה חיונית בדרך זו להגנתה של מצרים, למרות העומס הכבד שהיה מוטל עליו אז במערכה היוונית.

*

הצורך להלום בטריפולי הביא לידי ויכוח סוער בין האדמירליות לאדמירל קנינגהם, שבּו העמיד הלורד־הראשון־של־הימיה, שואב תעצומות מהכרת העזרה האמריקאית שהעניק הנשיא, בפני המפקד־הראשי בים התיכון אלטרנטיבה קשה לסיכון הצי שלו בהרעשה באזור מסוכן ביותר. המקרה הוא בלתי־רגיל בקורות הצי שלנו.

האדמירליות אל המפקד־הראשי בים התיכון 15 באפריל 41

מובן מאליו כי יש צורך בצעדים נמרצים כדי ליצב את המצב במזרח התיכון. אחרי חקירה יסודית הדעה היא שפעולה אווירית בלבד נגד טריפולי לא תפסיק די־הצורך את זרם התגבורת הנכנס ללוב בעיקר דרך הנמל ההוא.

לכן הכרח הוא לעשות בטריפולי משהו שיפסיק את התחבורה שלהם באורח נמרץ ולמשך פרק־זמן ניכר. אנחנו סבורים כי מיקוּש כבד ועקיב של הנמל והמבואות תהיה לו השפעה ניכרת, אבל אין אנו יכולים לחכות עד שיוּכח הדבר. לכן הכרח הוא לנקוט אמצעים אחרים בהקדם האפשרי.

הברירות הן שתים: (א) להרעיש את הנמל, (ב) לנסות לחסמו.

הלורדים־של־האדמירליות מסכימים אתך שתוצאתה של הרעשה איננה ודאית ואין להניח שתפחית במידה נמרצת את שיעור התגבורת אפילו באורח ארעי. לכן הוחלט כי יש לעשות נסיון לבצע חסימה והרעשה במשולב, וזו האחרונה תבוצע על ידי אניות החסימה מטווח קצר תוך כדי התקרבן אל הנמל.

אחרי עיון קפדני בטיפוסי האניות שאפשר להשתמש בהן, הוחלט להשתמש לצורך זה בברהם ובסיירת אחת מסוג "C ".

השימוש בברהם לצורך זה ימלא אותך בלי ספק צער עמוק ביותר, אבל אנו סבורים שעדיף הוא בהרבה להקריב אניה אחת לגמרי אגב סיכוי להשיג משהו כדאי באמת מאשר שתינזקנה כמה אניות בהרעשה שתוצאותיה יכולות להיות מאכזבות ביותר.

הפקודה הזאת היתה מכוונת לשכנע את קנינגהם הגיבּור במשקלם של המאורעות כדרך שנראו לנו בוייטהול, ובסיכוים הנואשים כמעט שיש לקבלם במשבר זה. האדמירל קנינגהם מחה נמרצות נגד ההצעה שעליו להקריב אניית־מערכה ממדרגה ראשונה דוגמת ברהם.

המפקד־הראשי בים התיכון אל האדמירליות 15 באפריל 41

אני מבין אל־נכון את השיקול הרציני ששקלתם ודאי בענין זה בטרם יגיעו הלורדים־של־האדמירליות וממשלת־הוד־מלכותו לכלל החלטה על הקרבן המתחייב מן הפעולה הזאת, אבל אחווה את הדעה שמחיר כזה מוצדק רק אם, ראשית, ההצלחה מובטחת במידה מתקבלת־על־הדעת, ושנית, אם, לאחר הצלחה, תהיה התוצאה כדאית. אינני סבור שיתמלא גם אחד משני התנאים האלה. באשר להצלחה, הרי ספק בידי אם יש סיכוי אחד־לעשרה להציב את האניה הגדולה הזאת בעמדה הנכונה.

אפילו נצליח הרי תאבד לנו יחידה קרבית ממדרגה ראשונה שאבדנה עשוי לתת זריקת עידוד שאין ערוך לה למוראל של הצי האיטלקי, ובמאמץ הזה עצמו נבהיר לאויב מה־נואש נראה לנו המצב בקירנאיקה.

אם תיכּשל הפעולה או אם תזכה להצלחה חלקית בלבד, יחמירו הצדדים האלה. נוסף על כך יהיה עלינו למלא את מקומה של האניה בהרחיקנו עוד יחידה אחת מן הקרב על האטלנטי.

תמורת כל זאת הרי לכל המוּטב נוציא את הנמל גופו מכלל שימוש, אבל הפריקה עדיין תהיה אפשרית, ונמלים צרפתיים אלטרנטיביים עומדים לרשות האויב.

בשיקולים האלה גם לא הבאתי בחשבון את האיבוד הודאי של קרוב לאלף קצינים ומלחים משתי האניות, שאותם צריך יהיה לשלוח בלי היסוס לתוך הפעולה, מבלי להודיעם מה צפוי להם, ואינני רואה כל סיכוי לכך שאוכל למלטם.²³

במקום לשלוח את ברהם בלי סיוע ובסיכויים כה דלים להצלחה, הייתי בוחר להתקיף בכל צי־המערכה ולקבל עלי את הסיכונים.

מן הטעמים שלמעלה ראיתי לנכון לערער על החלטת הלורדים־של־האדמירליות, והריני מבקש בכל לשון של בקשה לחזור ולעיין בדבר לאור ההערות האלו.

לא בלי הרגשת הקלה קיבלנו את הידיעה שהצי ירעיש את טריפולי, והאדמירליות הזדרזה להסכים להשתתף מרחוק בנטל האחריות. עם האיר היום ב־21 באפריל הופיע קנינגהם מול טריפולי באניות־המערכה וורספייט, ברהם וואליאנט, הסיירת גלוסטר ומשחתות, והרעיש את העיר משך ארבעים דקות. לתמהון הכל הושגה הפתעה שלמה; סוללות־החוף לא השיבו אש משך עשרים דקות, וכן לא היתה שום התנגדות מן האוויר. נגרם נזק רב לאניות בנמל, כמו גם לרציפים ולמיתקני הנמל. התלקחו שריפות גדולות במחסן של דלק ובבנינים שסביבו. הצי הבריטי נסוג בלי שום אבידות. שום אניה אף לא נפגעה.

טריפולי [מסר האדמירל קנינגהם] הורעשה משך 42 דקות היום, יום ב', ב־5 לפה"צ, מטווח של בין 14,000 ל־11,000 יארד. לתמהוני הושגה הפתעה, מן־הסתם משום שחיל־האוויר הגרמני טרוד באזורים האחרים… הערותי על מדיניות ההרעשה הזאת תבואנה למועד הנכון.

אחרי המברק הזה שלח המפקד־הראשי מברק נוסף, ובו הביע בנמרץ את דעותיו.

המפקד־הראשי בים התיכון אל האדמירליות 23 באפריל 41

אנו מוצאים שההתחייבויות המוטלות עלינו עכשיו אינן מאפשרות לנו לטפל בהן ביעילוּת.

רצוני להבהיר בהחלט שאני מחזיק בהתנגדותי העזה למדיניות הזאת של הרעשת טריפולי על ידי צי־הים־התיכון. יצאנו בשלום פעם אחת, אבל רק משום שחיל־האוויר הגרמני היה עסוק במקום אחר. כך השגנו הפתעה. חמישה ימים נדרשו לכל צי־הים־התיכון כדי לבצע מה שטייסת מטוסים כבדים הפועלת במצרים היתה יכולה להשיג מן־הסתם תוך שעות מספר. הצי גם קיבּל עליו סיכונים ניכרים, ולדעתי בלתי־מוצדקים, בפעולה זאת, שבאה על חשבון התחייבויות אחרות, ובזמן שבּו היו ההתחייבויות האלו דוחקות ביותר…

אינני רואה איך אפשר להפריש את נלסון ורודני [מן האטלנטי] לצי־הים־התיכון.

לי נראה שמיניסטריון־התעופה מנסה להטיל את תפקידיו על שכם הצי ואינו מסייע לנו כאן ככל שהיה צריך לסייענו בצד הימי של המלחמה.

לפי דעתי נותנת הפרשה הזאת שבח לשני האדמירלים החשובים הנוגעים בדבר, והיא נוסכת אור, לתועלתם של קוראים אנשי־ים לעתיד־לבוא, על הלחץ היוצא־מגדר־הרגיל שבּו היינו נתונים כולנו בפעולתנו במשבר הזה. אפשר מאד שהאדמירליות, בהסכמתי הלבבית, אילצה את המפקד־הראשי להסתכן בסיכון מיותר; והעובדה שלא נגרמה שום אבידה איננה הוכחה מוחלטת לכך שצדקה לגופו של דבר. מצד שני, הרי רק אנחנו במולדת יכולנו לאמוד את המאורעות העולמיים לאמיתם, ובסופו של דבר היתה האחריות מוטלת עלינו. אף שהייתי משוכנע בהחלט בעוּזה ובנכונותה של פעולת הלורד־הראשון־של־הימיה, ראיתי צורך לעצמי להמציא למפקד־הראשי את ההסבר השלם ביותר, וכן להמציא לו השקפה רחבה יותר מזו שאפשר היה לקבל מאלכסנדריה על התמונה המלחמתית בכללותה.

ראש־הממשלה אל המפקד־הראשי בים התיכון 24 באפריל 41

אין כל מקום לסטיה מן העקרון שתפקידו הראשון־במעלה של צי־הים־התיכון הוא לנתק כל קשר בין איטליה ואפריקה.

2. צר לי שהאֵד שעקב ההתקפה האווירית הפריע ליריותיכם בטריפולי. צריכים היינו לחזות זאת מראש, אבל אין כל טעם לחרטה, ואחרי הכל היו התוצאות בעלות משקל והושגו בלי אבידות באניות ובנפש. כשלעצמי לא הופתעתי כשיצאתם בשלום, והעובדה שהסוללות העיקריות של בסיס האויב הראשי באפריקה, אף שהן בידי הגרמנים, פעלו רק לאחר עשרים דקות מראה שאין האויב יכול להיות מוכן תמיד בכל מקום בעת־ובעונה־אחת. אני מניח כי אין ספק שבמסיבות אלו היתה תכנית־החסימה בת־ביצוע.

3. אשר לסיוע האווירי שלך: עליך להשיג ידיעות מדויקות, כי בלעדיהן אין לקבוע שום דעה. ראש־המטה של חיל־האוויר מספר לי כי להטלת משקל של פצצות כמשקל הפגזים שירית בטריפולי ב־42 דקות, לאמור, 530 טונה, היו נדרשות: (א) טייסת אחת של מטוסי ולינגטון ממלטה ב־½10 שבועות, או (ב) טייסת אחת של מטוסי סטרלינג ממצרים ב־20 שבועות לערך…

5. המערך העיקרי של הכוחות בין הזירות השונות הוא בידי ועדת־ההגנה, שאני יושב בראשה, ולא בידי מיניסטריון־התעופה, המוציא לפועל את החלטותינו. מאז נובמבר אני מנסה כל הזמן בכל השיטות ובכל הדרכים להזרים מטוסים למזרח התיכון. קיבלנו עלינו סיכונים גדולים והקרבנו קרבנות גדולים, במיוחד כשטבעו שני שלישים של טייסת־קרב שלמה בנסותם לטוס למלטה, וכהופרשה פיוריאס מתפקידיה באטלנטי לצורך שלוש נסיעות לטאקוראדי. תמיד אני עמל כאן קשה לסייע לך בכל הדרכים ומהלל את הצלחותיך החוזרות ונשנות, ואני מקווה גם באמת־ובתמים שתאמין לי שאנחנו במרכז מנסים לקבל החלטות הגיוניות ונועזות בתוך קשיינו הרבים…

7. אתה תמה איך יכולתי להציע להפריש את נלסון ואת רודני מן האטלנטי לצי־הים־התיכון. סבור הייתי שהן מתאימות במיוחד בגלל סיפּון־השריון שלהן והחששות להתקפות של מפציצי־צלילה. אם אפשר להפרישן או לא, דבר זה תלוי במצב באטלנטי. על כך אמסור לך עכשיו, בהתחשב בעמדתך הרוממה. זה זמן רב אני עומד במגע אינטימי מתמיד עם הנשיא רוזוולט. הוא החל ליטוֹל עליו עתה חלק גדול מן הפטרוּל ממערב לקו־האורך העשרים־וששה מערב. כל הצי האטלנטי האמריקאי, עם הרבה והרבה סירות־טיס, נכנסו לפעולה בשלב הראשון של התכנית הזאת בחצות אור ל־25 באפריל. אניות־מלחמה אמריקאיות תשוטטנה לאורך נתיבי השיירות שלנו, תעקובנה אחר כל הפושטות או הצוללות שיוּבחן בהן, ותשדרנה את עמדותיהן בלשון־דיבּור אל העולם בהפסקות של ארבע שעות, או לעתים קרובות יותר אם יהיה צורך בדבר. רצוי שלא יודיעו על כך פתאום, אלא שהדבר יתגלה לעין כל תוך כדי התפתחות. לכן נמסר לך הדבר בסודיוּת הגדולה ביותר. ההקלה והתועלת שתצמחנה מזה לאדמירליות הן עצומות, ומובן שעל־נקלה יוכל הדבר להביא לידי תוצאות מכריעות עוד יותר. לכן אינך צריך לדאוג ברגע זה יותר מדי לאטלנטי, ואתה יכול להקדיש את משאבּיך, שאנו מגדילים אותם בדרכים כה רבות, לניתוק הקשר של האויב לאפריקה, אם דרך טריפולי ואם דרך קירנאיקה. בזאת תלוי הקרב על מצרים.

8. טרחתי למסור לך את הפרשה המלאה הזאת מתוך הערצתי להצלחות שזכית להן, לדאגותיך המרובות, מתוך אהדתי אליך בסיכונים המרובים שהצי שלך חייב לקבלם עליו, ובגלל החשיבות המכרעת של התפקיד שעליך למלא.

*

מטרתי העליונה עדיין היתה נצחון במדבר המערבי שישמיד את צבאו של רומל בטרם יתחזק יותר מדי ובטרם תגיע אליו האוגדה המשוריינת והמאוּימת החדשה במלוא כוחה. דבר זה על כל פנים יציל את עמדתנו במצרים מחורבן. לכן עלי לספר על פרשה שבּה נשאתי באחריות במידה בלתי־אמצעית יותר מכפי הרגיל. האסון שבא על וייוול באגף המדברי שלו נטל ממנו כמעט את כל השריון שלו. ביום א', 20 באפריל, הייתי מבלה את סוף־השבוע בדיצ’לי ועובד במיטתי, כשקיבלתי מברק מן הגנרל וייוול אל הרמטכל"ק שבּו גילה את מצוקתו בכל חומרתה.

אף כי המצב בקירנאיקה השתפר [אמר], הרי הסיכויים לעתיד יסבו דאגה משך עוד זמן־מה, מפני חולשתי בטנקים, במיוחד בטנקים כבדים. כפי שאתה מבין, תלויה הלוחמה המדברית הזאת במידה רבה מאד בכוח משוריין… לאויב יש מן־הסתם לפחות מאה־וחמישים טנקים, כמחציתם בינוניים, בקו הקרבי בקירנאיקה. רובּם של אלה נמצאים עכשיו באזור ברדיה־סולום, ואפשר שהאויב מכין התקדמות נוספת, אם יוכל לארגן את האספקה. יש לי בטוברוק יחידה אחת חדשה מעורבת של טנקים כבדים, בינוניים וקלים, ובאזור מטרוך אסקדרון אחד של כבדים… לכל היותר יכול אני לקוות בסוף החודש לרגימנט אחד של טנקים כבדים פחות אסקדרון אחד, ולרגימנט אחד של טנקים בינוניים פחות אסקדרון אחד, לסייע בהגנה על מטרוך. משך חודש מאי אולי אקבל עוד שלושים או ארבעים טנקים כבדים מן הסדנות להרכבת עוד יחידה אחת חלשה, וכמה טנקים בינוניים שמן־הסתם יהיה בהם צורך להגנתה הקרובה של אלכסנדריה מפני פשיטות אפשריות. אינני יכול לקוות לקבל הרבה טנקים בחזרה מיוון, ולמשך זמן־מה אין לצפות לנוספים.

הוא הוסיף את הדברים הבאים:

ברגע האחרון. עתה־זה קיבלתי ידיעות מדאיגות. ציפיתי לעוד אוגדה קולוניאלית גרמנית, שהגיעה לטריפולי בתחילת חודש זה, שתופיע בקו הקרבי בסוף החודש לערך. יחידות אחדות כבר זוהו. עתה־זה נודע לי כי העדוּיות האחרונות מלמדות שאין זו אוגדה קולוניאלית אלא משוריינת. אם כך הרי המצב רציני באמת, כי אוגדה משוריינת מכילה יותר מ־400 טנקים,²⁴ שמהם 138 בינוניים. אם יוכל האויב לסדר את האספקה צריך יהיה להתאמץ כהלכה כדי לעצרו. אטלגרף שוב לאחר שאעכּל את הידיעה המדאיבה הזאת.

במברק נפרד מאותו תאריך תיאר הגנרל וייוול בפירוט את מצבו בטנקים.

מתברר [אמר] כי יש רק שני רגימנטים של טנקים כבדים הצפויים למצרים עד סוף מאי, ואין שום עתודות למילוי האבידות, בעוד שנמצא עכשיו במצרים סגל מצוין, מאומן, לששה רגימנטים של טנקים. אספקת טנקים כבדים, נוסף על טנקים של חיל־רגלים, החסרים מהירות ורדיוס־פעולה לפעולות במדבר, היא חיונית בעיני. רמטכל"ק, אנא תן את עזרתך האישית.

למקרא שתי ההודעות המדאיגות האלו החלטתי שלא להתחשב עוד באי־רצונה של האדמירליות ולשגר ישר לאלכסנדריה שיירה דרך הים התיכון שתוביל את כל הטנקים שהגנרל וייוול זקוק להם. שיירה אחת המכילה תגבורות שריון גדולות עמדה לצאת מיד לדרכה מסביב לכּף. החלטתי כי האניות המהירות מובילות־הטנקים בשיירה הזאת צריכות לפנות בגיברלטר ולעשות קפנדריה, ולחסוך בכך קרוב לארבעים יום. הגנרל איזמי, שהתגורר בקירבת מקום, בא בצהרים לראותני. הכינותי לו את המיזכר האישי הבא בשביל ראשי־המטות. ביקשתיו להביא אותו מיד ללונדון ולהבהיר שאני מייחס חשיבות עליונה לנקיטת הצעד הזה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לראשי־המטות 20 באפריל 41

ראו מברקיו האחרונים של הגנרל וייוול. גורל המלחמה במזרח התיכון, אבדן תעלת סואץ, כשלונם או בלבולם של הכוחות העצומים שהקימונו במצרים, חיסול כל הסיכויים לשיתוף־פעולה אמריקאי דרך ים־סוּף – הכל יכול להיות תלוי בכמה מאות כלי־רכב משוריינים. אם אפשר יש הכרח להובילם שמה בכל מחיר.

2. אני אשב ראש מחר בצהרים (יום ב'), העשרים־ואחד בחודש, בישיבה של ראשי־המטות והמיניסטרים של השירותים, ויש להתחיל מיד בכל פעולה נחוצה או איסוף ידיעות.

3. הצורה היחידה שבה ייתכן להשיג את המטרה הגדולה הזאת היא על ידי שיגור האניות המהירות לתובלה מכנית מן החלק המהיר של [שיירה] ו.ס.7 דרך הים התיכון. המברק של הגנרל וייוול מראה כי מכונות הן הנחוצות, לא אנשים. יש לקבל את הסיכון של איבוד כלי־הרכב, או חלקם. אפילו יגיע חצי לתעודתו, יוּשב המצב על כנוֹ. חמש האניות לתובלה מכנית מובילות 250 טנקים, שכולם חוץ מארבעה־עשר הם טנקים של חיל־רגלים. יש לעשות את כל המאמצים כדי להגדיל את מספר הטנקים הכבדים במשלוח הזה. אומרים לי שאפשר להטעין עוד עשרים בדיחוי של עשרים־וארבע שעות אולי – רוצה לומר ששיירת התובלה המכנית תפליג בבוקר ה־23 באפריל.

4. האנשים יסעו בדרך הכּף, במסגרת השינויים שאולי ירצה בהם הרמטכל"ק.

5. ביקשתי את מיניסטריון־הספנוּת שינסה למצוא עוד שתי אניות לרכב מכני בעלות אותה מהירות, מבלי התחשב באינטרסים אחרים, עד לתאריך הנזכר. אם תימצאנה אלו, יש ליטול עוד מאה טנקים כבדים מן האוגדה המשוריינת הטובה ביותר שבמולדת, מתוך ההנחה שהם מתאימים ללוחמה טרופּית, מבלי להביא כלל בחשבון את האביזרים המיוחדים ל“כושר מדברי”.

6. האדמירליות ומיניסטריון־התעופה ישקלו ויכינו היום תכנית להעברת השיירה החיונית הזאת דרך הים התיכון. כמובן, עלינו להשלים עם הסיכון, ואין לדרוש כל ערובּה. אולם מלטה ודאי תקבל תגבורת עד אז. המשחתות של מונטבאטן ושאר תגבורות של הצי ודאי תגענה לשם (או שתהיינה עם השיירה). מפציצי־הצלילה של האויב יש להם הרבה מטרות אחרות, והם לא יידעו מה יש בשיירה.

7. המהירות היא חיונית. יש להימנע מכל יום של שהייה. נא להמציא לי לוח־זמנים של האפשרי, בשים לב לעובדה שבמהירות של ששה־עשר קשר המרחק הוא רק שמונה ימים לערך – נניח, עשרה – מתאריך ההפלגה, לאמור, ה־23 באפריל. הדבר הזה יתן לגנרל וייוול סיוע של ממש משך השבוע הראשון לחודש מאי. חשיבות עליונה יש לסודיוּת, ואין איש מחוץ לחוגים הגבוהים ביותר צריך לדעת על הכוונה לפנות הצדה בגיברלטר. כל הנמצאים בשיירות צריכים לחשוב שהם נוסעים מסביב לכף.

שעה שהגיע איזמי ללונדון כבר היו ראשי־המטות כנוסים יחד, ועד שעה מאוחרת בלילה דנו במיזכר שלי. תגובותיהם הראשונות על ההצעות היו שליליות. הם לא העריכו ביותר את הסיכויים להעביר בשלום את אניות התובלה המכנית במרכז הים התיכון, כי ביום קודם הכניסה למיצר ובבוקר אחרי עברן את מלטה תהיינה צפויות להפצצות־צלילה מחוץ לטווח של מטוסי־הקרב שלנו שבסיסיהם בחוף. הובּעה גם הדעה שאנו סובלים מחולשה מסוכנת בטנקים במולדת, וכי אם תיגרמנה לנו עכשיו אבידות כבדות בטנקים בחוץ־לארץ תהיינה דרישות להחלפתם, ועקב זאת יוסחו עוד טנקים מכוחות־המולדת.

ואולם כאשר התכנסה ועדת־ההגנה למחרת היום עמד האדמירל פּאוּנד, לשביעות־רצוני המרובּה, לצדי והסכים להעביר את השיירה בים התיכון. ראש־מטה חיל־האוויר, מרשל־התעופה פורטאל, אמר כי ינסה לארגן טייסת של מטוסי בּוֹפייטר למתן הגנה נוספת ממלטה. אז ביקשתי את הועדה שתעיין בשיגור מאה טנקים כבדים נוספים בשיירה. הייתי מוכן להשלים עם דיחוי של יומים בהפלגה. הגנרל דיל התנגד לשיגור הטנקים הנוספים האלה נוכח המחסור בטנקים להגנת המולדת. בהתחשב בדברים שהסכים להם קודם עשרה חדשים, כאשר שלחנו את מחצית הטנקים המעטים שלנו מסביב לכף אל המזרח התיכון ביולי 1940, לא יכולתי לחשוב כי הנימוק הזה יש בו תוקף עתה. כפי שמחוּור לקורא, לא ראיתי את הפלישה בחינת סכנה רצינית באפריל 1941, מאחר שנעשו ההכנות המתאימות לקראתה. עתה ידוע לנו שההשקפה הזאת היתה נכונה. נקבע כי המיבצע הזה, שקראתי לו “נמר”, יוצא לפועל, וכי יוסיפו לשיירה אניה ששית שתכיל ששים־ושבעה טנקים מארק־6 (כבדים). אולם את האניה הזאת אי־אפשר היה להספיק לטעון למועד צאת השיירה, אף שנעשו כל המאמצים.

*

הזדרזתי לבשר לוייוול את הבשורה הטובה.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 22 באפריל 41

עבדתי קשה בשבילך בימים האחרונים, ומובטח אני כי תשמח לדעת שאנו שולחים 307 מן הטנקים המובחרים שלנו דרך הים התיכון, בתקוה שיגיעו אליך ב־10 במאי לערך. מאלה 99 הם כבדים, מארק־4 ומארק־6, עם החלפים הנחוצים לאחרונים, ו־186 טנקים של חיל־רגלים.

2. במברקך מיום 18 באפריל אמרתי כי מצוי אצלך הסגל המאומן לששה רגימנטים. לכן אנו שולחים אליך רק את כלי־הרכב בדרך הקצרה. האנשים יסעו מסביב לכף כפי שנקבע כבר, כפוף לאי־אלה שינויים.

3. בצינורות הרגילים תקבל (א) פרטים מלאים על הטנקים הנשלחים ועל החלפים, המתאימים למה שכבר קיבּלת, ו(ב) הוראות באשר להתקנות שונות שעליך לעשות לצורך השירות במדבר. אני מקווה שתתחיל לשקוד מיד על כל ההכנות כדי שאפשר יהיה לפתח את המלאכה הזאת כהלכה, והאוגדה המשוריינת ה־7, שהעדרה היה בלתי־צפוי כל כך לכולנו, תחדש בפיקודו של קריג את עלילותיה עטורות־הנצחון.

4. עם קבלת הידיעות המפורטות עליך להמציא לנו תכנית להפעלת השריונים האלה בתכלית ההקדם. אם יעבור המשלוח הזה בשלום את סכנות הדרך, דבר שאין לערוב לו כמובן, הרי תתחלפנה היוצרות, ואסור שיישאר אף גרמני אחד בקירנאיקה עד תום חודש יוני.

5. בעשיית ההכנות להפעלת השריונים האלה עליך להעמיד פנים כאילו הם באים מסביב לכף, כי הסודיוּת חשובה ביותר, ולמעטים מאד סיפּרנו כאן. הנה כי כן, כשתקבל אותם אולי יהיה סיכוי להפתעה. מיטב האיחולים.

*

בעוד כל זה מתפתח והולך העיקה טוברוק מאד על מחשבותינו. הגנרל וייוול הודיע בעשרים־וארבעה בחודש שהמצב בשטח מטוסי־הקרב הוא רציני, כל ההאריקיינים ביוון אבדו, וכתוצאה מהתקפות־אוויר של האויב על טוברוק נשמד או נזוק חלק גדול מן ההאריקיינים אשר שם. מרשל־התעופה לונגמור היה סבור כי כל נסיון נוסף להחזיק טייסת־קרב בתוך טוברוק יביא רק לידי אבידות כבדות ללא תועלת. הנה כך תהיה לאויב עדיפות אווירית שלמה בשמי טוברוק עד אשר ייתכן להקים כוח חדש של מטוסי־קרב. אף על פי כן הדף חיל־המצב התקפה אותו בוקר, גרם לאויב אבידות כבדות ולקח מאה־וחמישים שבויים.

לעת הזאת רבה היתה הדאגה והיתה מידה של פסימיות. לא יכולתי להתאפק מהעיר כמה הערות חמוּרות.

ראש־הממשלה אל הרמטכל"ק 22 באפריל 41

אל לנו לשכוח שהנצורים חזקים פי־ארבעה או חמישה מן הצרים. אין כל התנגדות לכך שיסתדרו בנוחוּת, אבל עליהם להיזהר מאד שלא יניחו לכוח קטן מהם לכתרם ושלא יקפּחו עקב כך את כוח ההתקפה על קווי התחבורה של האויב. עשרים־וחמישה אלף איש, אשר להם מאה תותחים ואספקה בשפע, חזקה עליהם שיוכלו להחזיק באזור מבוצר היטב נגד ארבעת־אלפים וחמש־מאות איש בקצהו של קו־תחבורה שארכו שבע־מאות מיל, אפילו יהיו האנשים האלה גרמנים; במקרה זה אחדים מהם אינם גרמנים. המספרים שנקבתי הם אלה שהמציא לי משרד־המלחמה. אל לנו להנמיך יותר מדי את רמתנו בהשוואה לאויב.

*

עד־מהרה שלח לנו הגנרל וייוול ידיעות מדאיגות יותר על התגבורות המתקרבות אל רומל. עליית האוגדה המשוריינת ה־15 הגרמנית לחוף, בניכוי מה שאבד לה בצלחה את הים התיכון, תושלם מן־הסתם עד ל־21 באפריל. כמה יחידות כבר זוהו מול טוברוק או באזור קאפּוּצו. שבויים אמרו שהאוגדה חסרה עדיין רכב־אספקה. מתוך תצפיותינו על האניות המגיעות לטריפולי, דומה היה כי עדיין יש צורך בעשרים־ואחד משלוחים, בנפח ממוצע של חמשת־אלפים או ששת־אלפים טונה, להשלמת האוגדה. שאלת החזקתה מזרחה היתה תלויה בשימוש בבנגאזי ובשאר נמלים קטנים בקירנאיקה. היו סימנים לכך שעושים שימוש קבוע בנמל בנגאזי. לפחות חמישה־עשר יום יהיו נחוצים לאיסוף האספקה. מתוך ההנחה הזאת תוכלנה האוגדה המשוריינת ה־15, האוגדה הממונעת הקלה ה־5 והאוגדות של ארייטה וטרנטו לנוע קדימה אחרי אמצע יוני, ולא מיולי והלאה בלבד – אומדן המקדים בשבועים את קודמו.

וייוול הוסיף שעליו להודות כי השׂגי הגרמנים עולים לעתים כה קרובות על המשוער, עד שאין הוא מאמין בביטחה שלא יפליאו לעשות יותר מכפי הערכתו. בערב הקודם, למשל, החלו בהתקדמות מאזור סולום שלא היתה מוצדקת על פי הערכת מצב האספקה שלהם.

בעינינו במולדת היה הדברים למגינת־לב גדולה שבנגאזי, שאנחנו לא הצלחנו לעשותה בסיס מועיל, ממלאת כבר תפקיד כה חשוב משעה שעברה לידי הגרמנים.

*

משך השבועיים הבאים היו תשומת־לבי ודאגותי מרותקות אל גורלו של מיבצע “נמר”. לא זילזלתי בסיכונים שהלורד־הראשון־של־הימיה היה נכון לקבלם, וידעתי כי יש ספקות רבים באדמירליות. השיירה, שהיתה מורכבת חמש אניות הנוסעות במהירות של חמישה־עשר קשר, בלוית כוח ה של האדמירל סומרוויל (רינאון, מאלאיה, ארק רויאל ושפילד), עברה את גיברלטר ב־6 במאי. אתה היו גם התגבורות לצי־הים־התיכון, שכּללו את המלכה אליזבט והסיירות נאיאד ופיג’י. התקפות־אוויר ב־8 במאי נהדפו ללא נזק, ושבעה מטוסי אויב הושמדו. אולם משך אותו לילה עלו שתי אניות מן השיירה על מוקשים בהתקרבן למצרים. אחת, אמפייר סונג, נאחזה בלהבות וטבעה לאחר התפוצצות; השניה, ניו־זילנד סטאר, היתה מסוגלת להמשיך בדרכה עם השיירה. בהגיע השיירה לתעלת־שרקי נפרד האדמירל סומרוויל וחזר לגיברלטר. הוא הפריש שש מן המשחתות שלו, עם הסיירת גלוסטר, לחיזוק הליווי של השיירה. בתשעה בחודש אחר־הצהרים פגש האדמירל קנינגהם, שנאחז בהזדמנות והעביר שיירה למלטה, בשיירת “נמר” בראש הצי שלו מרחק חמישים מיל מדרום למלטה. אז פנו כל כוחותיו לאלכסנדריה, שאליה הגיעו בלי כל אבידה או נזק נוספים. תוך כדי פעולות אלו נוּצלה גם ההזדמנות לבצע שתי הרעשות־לילה על בנגאזי בכוחות ימיים קלים ב־7 וב־10 במאי.

שמחתי כשנודע לי שהשיירה החיונית הזאת, שבּה תליתי את תקוותי, עברה בשלום במצרים והיא מוגנת עתה על ידי כל כוחות של צי־הים־התיכון המוגבר. בעוד הדבר הזה תלוי בכּף נסבּו מחשבותי על כרתים, שעתה בטוחים היינו כי צפויה לבוא עליה התקפה מוּטסת כבדה. נראה היה לי שאם יוכלו הגרמנים לתפוס את שדות־התעופה אשר באי ולהשתמש בהם, יהיה בכוחם להביא תגבורות כמעט עד בלי די, וכי אפילו תריסר טנקים של חיל־רגלים עשויים למלא כאן תפקיד־מניעה מכריע. לכן ביקשתי את ראשי־המטות לעיין בהפנית אניה אחת של “נמר” על־מנת שתפרוק בדרכה כמה טנקים של חיל־רגלים בכרתים. עמיתי אנשי השירותים, אף כי הסכימו שלטנקים יהיה ערך מיוחד למטרה שבּה אני הוגה, סבורים היו שאין זה כדאי לסכן את שאר מטענה היקר של האניה על ידי הטיה כזאת. לפיכך הצעתי להם ב־9 במאי שאם “הם סבורים שמסוכן הוא מדי להביא את קלאן לאמונט לסוּדה, הרי מיד לאחר שתפרוק את מטענה באלכסנדריה עליה ליטול שנים־עשר טנקים, או שתטלם איזו אניה אחרת”. פקודות נשלחו בהתאם לכך. וייוול השיב ב־10 במאי שהוא “דאג כבר למשלוח ששה טנקים של חיל־רגלים וחמישה־עשר קלים לכרתים”, וכי הם “צריכים להגיע בתוך הימים הבאים, אם יעבור הכל בשלום”.

*

מובן שהייתי להוט לחזור על ההצלחה המזהירה של “נמר”. אולי לא תפסתי איזו עקה היתה זאת לכל הנוגעים בדבר, אף כי ברור שהאחריות רבצה בעיקר עלי. סבור הייתי כי דעתי בדבר הסכנות שבמעבר הים התיכון נתאמתה סוף־סוף. לעומת זאת הכריזו ידידי אנשי הצי שזכינו לצירוף של מזל טוב ומזג־אוויר נאה שאולי לא יישנה לעולם. האדמירליות ודאי לא חפצה שיניעוּה לפתוח בשורה של פעולות מסוכנות אלו, ואני נתקלתי בהתנגדות שמצאתיה רצינית. לא הייתי נרתע מבּקש ומהשיג החלטה של הקבינט בשאלה זו לולא העובדה שהגנרל וייוול עצמו לא דחק בנקודה זו, ובעצם תפס עמדה מנוגדת. דבר זה השמיט את הקרקע מתחת רגלי. הנה כי כן נשלחו חמישים טנקים כבדים וחמישים של חיל־רגלים מסביב לכּף בשיירה מאוחרת יותר, שלא עגנה בחוף הסואץ אלא ב־15 ביולי.

עד אז אירעו דברים רבים. אכן, לא כולם היו לרעה.

 

פרק ארבעה־עשר: המרידה בעיראק    🔗

החוזה האנגלו־עיראקי משנת 1930 – “ריבּוע הזהב” – תגבורות מהודו – ההתקפה על חבּניה – עזרה אמיצה מצד בית־הספר־לתעופה – פקפוקיו של וייוול – דאגותיו המרובּות – עמדה איתנה מבּית – ידיעות טובות יותר מחבּניה – התמוטטות הצבא העיראקי ומנוסתו – מברקי אל וייוול מיום 9 במאי – תשובתו – בואו של “כוח־חבּ” – הנחייתו המאוחרת של היטלר, 23 במאי – העליה על בגדאד – בריחתו של רשיד עלי – כיבושה היעיל של עיראק – העוצר חוזר לבגדאד – סכנות רציניות נמנעו בדוחק במחיר קטן – חילוקי־דעות בין לונדון לקאהיר

תנאי היה בחוזה האנגלו־עיראקי משנת 1930 שבעת שלום רשאים נהיה, בתוך שאר דברים, להחזיק בסיסי תעופה סמוך לבצרה ובחבּניה, וזכאים נהיה לקבל בכל עת מעבר לכוחות צבא ואספקה. היה גם תנאי בחוזה שבּעת מלחמה נקבל את כל ההקלות האפשריות, כולל את השימוש במסילות־הברזל, הנהרות, הנמלים ושדות־התעופה, למעבר כוחותינו המזוינים. כשבאה המלחמה ניתקה עיראק את היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה, אך לא הכריזה מלחמה; וכשנכנסה איטליה למלחמה אף לא ניתקה ממשלת עיראק את היחסים. כך נעשתה הצירוּת האיטלקית בבגדאד המרכז העיקרי לתעמולת הציר ולליבּוי רגשות אנטי־בריטיים. בזאת נסתייעה במופתי הירושלמי, שברח מארץ־ישראל זמן קצר לפני פרוץ המלחמה ואחרי כן קיבל מקלט בבגדאד.

עם נפילת צרפת ובואה של ועדת־שביתת־הנשק של הציר לסוריה ירדה מאד קרנה של בריטניה והמצב הסב לנו דאגה רבה. אך נוכח עיסוקינו במקומות אחרים לא היתה פעולה צבאית באה בחשבון, והיה עלינו להמשיך כמיטב יכלתנו. במרס 1941 חל מפנה לרעה. רשיד עלי, ששיתף פעולה עם הגרמנים, נעשה ראש־הממשלה, והחל בקנוניה עם שלושה קצינים עיראקים חשובים, שהוכתרו בכינוי “ריבּוע הזהב”. בסוף מרס ברח העוצר הפרו־בריטי, האמיר עבדול אילאה, מבגדאד.

יותר מבכל עת חשוב היה עתה להבטיח את בצרה, הנמל העיקרי של עיראק במפרץ הפרסי, ואני שלחתי מיזכר למזכיר־הממלכה לעניני־הודו:

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני הודו 8 באפריל 41

לפני זמן־מה הבּעת את הדעה שאולי תוכל לוותר על עוד אוגדה אחת מתוך חילות־הספר ולהפרישה למזרח התיכון. המצב בעיראק הבאיש. עלינו להבטיח את בצרה, כי האמריקאים מגלים ענין רב יותר ויותר בבסיס־הרכּבה אווירי גדול שיוקם שם ואשר אליו יוכלו לכוון משלוחים במישרים. דומה כי התכנית הזאת חשובה עד מאד נוכח המפנה המזרחי המובהק שחל במלחמה.

אני אומר לראשי־המטות שאתה תעיין באפשרויות האלו. גם הגנרל אוקינלק סובר שאפשר יהיה להפריש כוח נוסף.

ברוח זו טילגרף מר אֶמרי בו ביום אל המשנה־למלך. והלורד לינליתגוֹ והמפקד־הראשי, הגנרל אוקינלק, הביעו מיד את נכונוּתם להפנות לבצרה חטיבת חיל רגלים ורגימנט ארטילריה־של־שדה, שרובּם היו כבר באניה שפּניה אל מאלאיה. חיילות נוספים יבואו אחריהם במהירות האפשרית. החטיבה המוגברת ירדה ב־18 באפריל ללא התנגדות בחוף בצרה, בהגנת גדוד מוּטס בריטי שנחת בשעיבּה ביום הקודם. ממשלת הודו נתבקשה לשלוח בעקבותיה במהירות האפשרית עוד שתי חטיבות שנועדו גם הן למאלאיה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות, ולכל הנוגעים בדבר 20 באפריל 41

יש לשלוח חיילות לבצרה במהירות האפשרית. יש להחיש שמה לפחות את שלוש החטיבות שהובטחו תחילה.

וכן גם:

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 20 באפריל 41

יש להבהיר לסיר קינאהאן קורנווליס²⁵ שהענין העיקרי שלנו במשלוח חיילות לעיראק הוא להבטיח ולהקים בסיס־הרכבה גדול בבצרה, ומה שיתרחש במעלה הארץ, מחוץ למתרחש בחבּניה, יש לו כיום דרגת־עדיפוּת פחוּתה בהחלט. נאחזנו בזכויותינו על פי החוזה כדי לחפות על ההורדה הזאת ולמנוע שפיכות־דמים, אבל לוּ היה צורך בדבר היינו משתמשים בכוח עד קצה הגבול להבטחת ההורדה. לכן אין עמדתנו בבצרה נשענת על החוזה בלבד אלא גם על מאורע חדש הנובע מן המלחמה. אין לתת שום התחייבות שיישלח צבא לבגדאד או יועבר לארץ־ישראל, ואין להכיר בזכות לדרוש התחייבויות כאלו לגבי ממשלה שהיא עצמה תפסה את השלטון על ידי הפיכה, ולגבי ארץ שבה פוגעים זמן כה רב בזכויותינו שעל פי החוזה. אולם אל לסיר קינאהאן קורנווליס להסתבך בהסברים.

הנה כי כן, כשהודיע השגריר שלנו לרשיד עלי שאניות־תובלה נוספות תגענה לבצרה בשלושים בחודש, אמר הלז כי אינו יכול לתת רשות לשום הורדות חדשות עד אם יעברו החיילות הנמצאים כבר בבצרה את הנמל. לגנרל אוקינלק נאמר כי יש להמשיך בהורדות למרות זאת, ורשיד עלי, שהשליך יהבו על עזרתם של מטוסים גרמנים, ואפילו של צבא מוּטס גרמני, נאלץ לפעול.

צעד האיבה הראשון שלו נעשה בכיוון חבּניה, בסיס האימונים של חיל־האוויר שלנו במדבר עיראק. ב־29 באפריל הוטסו 230 נשים וילדים בריטיים מבגדאד לחבּניה. ישובו של המחנה מנה אפוא קצת יותר מ־2,200 אנשים לוחמים, עם לא־פחות מ־9,000 אזרחים. הנה כך נעשה בית־הספר־לתעופה מצודה בעלת חשיבות כבדת־משקל. סגן מרשל־התעופה סמארט, שהיה המפקד שם, אחז באמצעי זהירות נמרצים ומכוּונים־לשעתם לקראת המשבר הגובר והולך. קודם לכן היו בבית־הספר לתעופה רק מטוסים מיושנים או מטוסי אימונים, אבל כמה מטוסי־קרב מטיפוס גלאדיאטור הגיעו ממצרים, ושמונים־ושנים מטוסים מכל הסוגים חולקו דרך־אלתור לארבע טייסות. גדוד בריטי אחד, שהוּטס מהודו, הגיע בעשרים־ותשעה בחודש. ההגנה היבשתית של המיתחם ששטחו שבעה מילים מרובעים, על גדר התיל היחידה שלו, אכן זעומה היתה. בשלושים בחודש הופיע צבא עיראקי מבגדאד בריחוק מיל לערך על הרמה הנשקפת אל שדה־התעופה והמחנה כאחד. עד־מהרה קיבל צבא זה תגבורת מבגדאד, עד שמנה הכוח כתשעת־אלפים איש, עם חמישים תותחים. היומים הבּאים עברו במשא־ומתן עקר, וב־2 במאי עם שחר החלו הקרבות.

*

מאז התגלעה הסכנה החדשה הזאת הראה הגנרל וייוול אי־רצון גדול ביותר ליטול עליו מעמסות נוספות. הוא אמר שיתכונן ויעשה מה שיוכל כדי ליצור את הרושם שמכינים כוח גדול לפעולה מארץ־ישראל, והדבר הזה אולי ישפיע באיזו מידה על ממשלת עיראק. הכוח שיוכל להעמיד יהיה בלתי־מספיק, לדעתו, וכן גם יאחר מדי לבוא. יעבור שבוע לפחות עד שיוכל לצאת לדרך. עם יציאתו תישאר ארץ־ישראל חלשה במידה מסוכנת ביותר, וכבר מתנהלת שם הסתה למרד. “הזהרתיך חזוֹר וחזוֹר”, אמר, “שלא ייתכן לתת כל עזרה לעיראק מארץ־ישראל במסיבּות הנוכחיות, ותמיד יעצתי להימנע מהתחייבות בעיראק… כוחותי מאומצים עד קצה הגבול בכל מקום, ופשוט אינני יכול להרשוֹת לעצמי לסכן חלק מהם במשהו שאינו יכול להועיל מאומה”.

בסוריה היו המשאבים מאומצים באותה מידה. המפקדים־הראשיים של המזרח התיכון אמרו כי מירב הכוח שייתכן להפרישו בשביל סוריה עד אשר יצוידו האוסטרלים מחדש הוא חטיבה אחת של חיל־פרשים ממוכן, רגימנט אחד של ארטילריה וגדוד אחד של חיל־רגלים, על־תנאי שלא תהיה שום התחייבות בעיראק. אי־אפשר להניח שכוח זה יטפל במספר החיילות שיוכלו הגרמנים לשלוח לסוריה, ואין לשלחו אלא אם כן יגלו הצרפתים של ווישי התנגדות פעילה. אם יוחלט לשלוח צבא לסוריה, ודאי מוטב יהיה לשלוח תחילה צבא בריטי ולא צרפתים־חפשים, שהתערבותם תעורר תרעומת עזה.

ב־4 במאי שלחתי לגנרל וייוול את החלטותינו ביחס לעיראק:

לא היה מנוס מהתחייבות בעיראק. מוכרחים היינו להקים בסיס בבצרה, ולפקח על הנמל ההוא כדי להבטיח את הנפט הפרסי במקרה של צורך.

גם קו־התחבורה לתורכיה דרך עיראק קנה חשיבות גדולה יותר בגלל העדיפות הגרמנית בשמי הים האגאי… גם לולא שלחנו כל כוחות לבצרה עשוי היה להיוצר המצב הנוכחי בחבּניה, בהנהלת הציר, וכן היינו אנוסים לעמוד בפני נחיתה נוכח התנגדות בבצרה לאחר מכן בלא שנוכל להבטיח לעצמנו ראש־גשר ללא התנגדות… לא ייתכן כלל לקבל את ההצעה התורכית לתיווך. אין אנו יכולים לוותר. בטחונה של מצרים עודנו מכריע בחשיבותו. אבל הכרח שנעשה כל מה שבגדר יכלתנו כדי להציל את חבניה ולשלוט על צינור הנפט אל הים התיכון.

הגנרל אוקינלק הוסיף להציע תגבורות בכוח של עד חמש אוגדות חיל־רגלים וחילות־עזר עד ל־10 ביוני, אם אפשר יהיה לספק אניות. נכונותו לעזרה עודדה אותנו. הגנרל וייוול ציית רק מתוך מחאה. “איגרתך”, אמר בחמישה בחודש, “אינה מביאה בחשבון את המציאות. עליך לראות את העובדות כמו שהן”. הוא היה מסופּק אם הכוחות שהוא עצמו אוסף חזקים עד כדי לגאול את חבּניה, ואם תוכל חבּניה להחזיק מעמד עד אשר יגיעו אליה בשנים־עשר בחודש. “רואה אני חובה לעצמי להזהירך בלשון הרצינית ביותר”, אמר, “שלפי דעתי המשכת הקרבות בעיראק תסכן במידה רצינית את הגנת ארץ־ישראל ומצרים. אין לשער מראש את ההדים הפוליטיים שיהיו לדבר, העשוים להביא לידי אותו דבר שאני שוקד זה קרוב לשנתים למנעו, לאמור, מהומות פנימיות חמורות בבסיסים שלנו. לכן אני מפציר בך בכל לשון של הפצרה לשאת־ולתת על הסדר בהקדם האפשרי”.

לא הייתי מרוצה בכך.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 6 במאי 41

במברקים מן הגנרלים וייוול ואוקינלק יש לדון מיד, ולמסור לי דו"ח בבית־הנבחרים היום לפני ארוחת־הצהרים.

הנקודות הבאות דורשות תשומת־לב: (1) הכוח הנזכר, שהוא ניכּר כפי הנראה, מדוע ייחשב בלתי־מספיק לטיפול בצבא העיראקי? מה אתם אומרים על כך? צאו וחשבו שכל הזמן הזה הוחזקה אוגדת חיל־הפרשים בארץ־ישראל בלא שיאורגנו הגרעינים של טור נייד! (2) מדוע יהיו החיילות בחבניה צריכים להיכנע לפני ה־12 במאי? אבידותיהם היו אפסיות, עד כמה שנודע. חיל־הרגלים יצא שם אמש לגיחה מוצלחת, ואומרים לנו שההרעשה פוסקת כל־אימת שמופיעים מטוסינו. חיל־האוויר צריך לעשות מאמצים גדולים לסייע לחבניה ולעודדה. ודאי אפשר יהיה להטיס לשם עוד קצת חיילים רגלים כתגבורת ממצרים? יש לתת פקודות נמרצות ביותר לקצין המפקד שיחזיק מעמד.

איך אפשר לשאת־ולתת על הסדר, כמו שמציע הגנרל וייוול? נניח שהעיראקים, בהשראת הגרמנים, יעמדו על כך שנפנה את בצרה, או שנעבור בחסדם ביחידות קטנות על פני הארץ לארץ־ישראל. דעתו של הקצין הימי הבּכיר בבצרה היא שהתמוטטות או כניעה שם תהיה בגדר אסון. זאת גם דעתה של ממשלת הודו. עמדתו של הגנרל וייוול מדאיגה אותי מאד. דומה שהופתע באגפו המזרחי ממש כשם שהופתע במערבי, וחרף מספר האנשים העצום אשר ברשותו, והשיירות הגדולות המגיעות אליו, דומה שהוא סובל מחסור בגדודים ופלוגות. מתקבל הרושם שהגיע לתשישות כוחות.

הצעות המפקד־הראשי בהודו למשלוח תגבורת לבצרה ראויות כמדומה לעיון החיובי ביותר.

*

בתמיכת ראשי־המטות הבאתי את כל הדבר הזה להכרעה לפני ועדת־ההגנה כאשר נתכנסה בצהרים. הלך־הרוח היה החלטי. על פי הוראותיה נשלחו הפקודות הבאות:

ראשי־המטות אל הגנרל וייוול ושאר הנוגעים בדבר 6 במאי 41

ועדת־ההגנה דנה במברקך מיום אתמול. אין לגשת להסדר בדרך משא־ומתן אלא על בסיס נסיגת העיראקים, עם ערובּה כנגד מזימות עתידות של הציר ביחס לעיראק. העובדות הממשיות שבמצב הן שרשיד עלי ומעצמות הציר היו כל הזמן בחינת צבת־בצבת־עשויה, והוא רק חיכּה עד שתוכלנה לסייע בידו קודם שיגלה את קלפיו. כיון שהגענו לבצרה, נאלץ לפעול בטרם יהיה הציר מוכן. הנה כך יש הזדמנות מצוינת להשיב את המצב על כנו בפעולה אמיצה, אם לא תידחה.

לפיכך יעצו ראשי־המטות ואמרו לועדת־ההגנה שהם מוכנים לקבל עליהם אחריות לשיגור הכוח הנזכר במברקך בתכלית ההקדם האפשרי. ועדת־ההגנה מצוּוה להודיע לסגן מרשל־התעופה סמארט שתגיע אליו עזרה, וכי בינתים חובתו להגן על חבניה עד הסוף. על־תנאי שיקוּים בטחונה של מצרים, יש לתת את התמיכה האווירית הגדולה ביותר שבגדר האפשר לפעולות בעיראק.

*

בינתים ובחבניה התקיפו הטייסות של בית־הספר־לתעופה, יחד עם מפציצי ולינגטון משעיבּה, בראש המפרץ הפרסי, את הצבא העיראקי על הרמה. הללו השיבו בהפגזת המחנה, כשמטוסיהם מתלווים לפעולה בפצצות ובאש מקלעים. אותו יום נהרגו או נפצעו למעלה מארבעים מאנשינו, ועשרים־ושנים מטוסים הושמדו או הוצאו מכלל פעולה. למרות הקושי שבהמראה תחת אש תותחים מקרוב, המשיכו טייסינו בהתקפותיהם. האויב לא פיתח שום הסתערות של חיל־רגלים, ומעט־מעט הושתקו סוללותיו. התברר שתותחני האויב אינם מוכנים לשמש את תותחיהם תחת התקפת־אוויר או אפילו כשמטוסינו נראים ממעל. הפקנו את מלוא התועלת מעצבנוּתם, והחל מן היום השני נמצאה האפשרות להפנות חלק מן המאמץ האווירי שלנו לטיפול בחיל־האוויר העיראקי ובסיסיו. באור ל־4 ול־5 במאי יצאו משמרות תוקפניים של חיל־היבשה מחבניה לפשוט בקווי האויב, ובחמישה בחודש, אחרי ארבעה ימים של התקפה מצד חיל־האוויר המלכותי, לא יכול האויב שׂאת עוד. בלילה ההוא נסוג מן הרמה. כוחותינו לא הרפו ממנו, ופעולה מוצלחת מאד הביאה יבול של ארבע־מאות שבויים, תריסר תותחים, ששים מכונות־יריה ועשר מכוניות משוריינות. טור תגבורת מפאלוג’ה נלכד בדרך והושמד על ידי ארבעים ממטוסינו ששוגרו לצורך זה מחבּניה. הנה כי כן עד ל־7 בחודש תם המצור על חבניה. המגינים קיבלו תגבורת של מטוסי־קרב ממצרים; הנשים והילדים הבריטיים פוּנו כולם בדרך האוויר לבצרה; חיל־האוויר העיראקי, שמנה כששים מטוסים, הושמד למעשה. הבּשׂורות הטובות האלו הגיעו אלינו רק במאוחר ולמקוטעים.

ראש־הממשלה אל סגן מרשל־התעופה סמארט 7 במאי 41

פעולתך הנמרצה והמזהירה השיבה במידה רבה את המצב לקדמותו. כולנו עוקבים אחר עמידתך הנהדרה במערכה. כל העזרה האפשרי תישלח. המשך.

*

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 7 במאי 41

דומה כי בחבניה השביחו פני הדברים במידה רבה, ופעולה נועזה עכשיו נגד העיראקים עשויה למגר את המרידה קודם שיגיעו הגרמנים. הם יכולים, כמובן, לטוס לשם במישרים במפציצים כבדים, אבל אלה לא יוכלו להישען אלא על מה שיביאו אתם ולא יוכלו לפעול זמן רב. עלינו להקדים את ההשפעה המוסרית של הופעתם במהלומה מהממת. אני מניח שאם תבוא ישועה לרוטבּה וחבניה, ישתלט הטור [שלנו] על בגדאד או שינצל את ההצלחה במלוא המידה בצורה אחרת. נשלחים אליך מברקינו על דבר המרדת השבטים ועל דבר המדיניות הממשלתית.

הגנרל וייוול השיב במישרים לראשי־המטות:

8 במאי 41

לדעתי עליכם להעריך את גבולותיה של פעולה צבאית בעיראק משך מספר החדשים הבאים, בהעדר מצב פוליטי רצוי. כוחות מהודו יכולים להבטיח את בצרה, אבל לפי דעתי אינם יכולים להתקדם צפונה אלא אם כן יובטח במלוא המידה שיתוף־הפעולה מצד האוכלוסיה המקומית והשבטים. הכוח מארץ־ישאל יכול לגאול את חבניה ולהחזיק במבואות מבגדאד למניעת עליה נוספת על חבניה; אבל אין הוא מסוגל להיכנס לבגדאד נוכח התנגדות או לקיים עצמו שם… לכן, כדי להימנע מהתחייבות צבאית כבדה באזור בלתי־חיוני, עודי ממליץ על כך שיבוּקש פתרון מדיני בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

אף כי הבינותי את דאגותיו ומסירוּתו של הגנרל וייוול, הוספתי להפעיל עליו לחץ חזק.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 9 במאי 41

ועדת־ההגנה עיינה במברקך מיום ה־8 במאי על דבר עיראק. לפי הידיעות שבידינו שרויים רשיד עלי ותומכיו במצוקה נואשת. אם כה ואם כה, עליך להילחם נגדם קשה. הטור הנייד שאותו מכינים בארץ־ישראל צריך להתקדם בהתאם למה שאתה מציע, או במוקדם יותר אם אפשר, ולהתמודד באורח פעיל עם האויב, בין ברוטבּה בין בחבּניה. לאחר שתתחבר עם הכוחות של חבניה, עליך לנצל את המצב עד קצה הגבול, מבלי להסס לנסות ולפרוץ לבגדאד אפילו בכוחות קטנים ביותר, ולקבל עליך אותם סיכונים שהגרמנים רגילים לקבל על עצמם ולהפיק מהם תועלת.

2. אין כל מקום למשא־ומתן עם רשיד עלי אלא אם כן יקבל מיד את התנאים המפורטים במברק אל ראשי־המטות. משא־ומתן מעין זה יביא רק לידי דיחוי, ותוך כדי כך יגיע חיל־האוויר הגרמני. אין אנו סבורים שאיזה כוח יבשתי שתוכל להפנות לעיראק ישפיע על הבעיה המיידית העומדת בפניך במדבר המערבי. חיל־האוויר צריך להשתדל כמיטב יכלתו לטפל בשני המצבים כאחד. רק במקרה שתפתח או תעמוד לפתוח בפועל־ממש בהתקפה במדבר המערבי רשאי טדר למנוע את הסיוע האווירי הנחוץ מן הפעולות בעיראק.

ניסיתי להבטיח לגנרל וייוול שאין אנו מתכוונים לשום פעולה רחבת־ממדים וכל מבוקשנו הוא רק לטפל בצורך המיידי.

אינך צריך לדאוג יותר מדי לעתיד הרחוק בעיראק. תפקידך המיידי הוא לכונן ממשלה ידידותית בבגדאד, ולהכות את כוחותיו של רשיד עלי בתכלית המרץ. אין רצוננו להסתבך כרגע באיזו התקדמות בקנה־מידה גדול במעלה הנהר מבצרה, וכן גם לא ציוינו לכבוש את כּרכּוך או מוצוּל. אין אנו שואפים לשום שינוי במעמדה העצמאי של עיראק, וניתנו הוראות מלאות בהתאם להשקפותיך־אתה בנקודה זו. אבל מה שחשוב הוא הפעולה; לאמור, ההתקדמות המהירה של הטור הנייד על־מנת לקבוע מגע יעיל בין בגדאד לארץ־ישראל. כל יום חשוב, כי אפשר שהגרמנים לא יתמהמהו. אנחנו קיוינו שהטור יהיה מוכן לנוע בעשרה לחודש, ויגיע לחבניה בשנים־עשר, מתוך ההנחה שחבניה תוכל להחזיק מעמד, ואכן עשתה זאת, והרבה יותר מכך. אנחנו מאמינים שהתאריכים האלה נשמרו, וכי תעשה כמירב יכלתך להחיש את התנועה.

וייוול נענה בגבורה לתביעות המרובות שהועמדו לפניו בבת־אחת.

מבלי להמתין ל“נמר” [הודיע בשלושה־עשר בחודש] פקדתי על כל הטנקים העומדים לרשותנו להצטרף אל הכוח של גוֹט ולהתקיף את האויב באזור סולום… אם יתנהלו הדברים למישרים במדבר המערבי אנסה להעביר חיילות נוספים לארץ־ישראל לשם פעולה בכיוון עיראק… ננסה לחסל במהירות את העסק העיראקי המרגיז הזה… אני עושה כמיטב יכלתי לחזק את כרתים נוכח ההתקפה הממשמשת־ובאה. היום אחר־הצהרים דנתי עם קאטרוּ בשאלת סוריה.

*

לעת הזאת החל “נמר” להגיע בשלום לאלכסנדריה, ואני השתעשעתי בתקוות רבות לתוצאות נאות בכרתים, במדבר המערבי ובסוריה. גורלות שונים ומשונים היו צפויים למפעלים האלה הקשורים קשרי־גומלים ביניהם.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 14 במאי 41

1. אני שמח מאד על שאתה עתיד להיפּגש עם וייוול בבצרה. הוא יספר לך על “נמר” ו“חורך” [הגנת כרתים]. ניצחון בלוב יביא לידי שינוי כל הערכים בעיראק, הן אצל הגרמנים הן אצל העיראקים.

2. אסירי־תודה הננו לך ביותר על המאמצים הנמרצים שעשית ביחס לבצרה. ככל שיחזקו הכוחות שיכולה הודו לאסוף, כך ייטב. אבל עדיין לא ראינו אפשרות לעצמנו להתחייב על איזו התקדמות צפונה בכיוון בגדאד (להוציא קבוצות קטנות כשיתנהל הכל כשורה), ועוד פחות מכך על כיבוש כּרכּוך ו/או מוצול. אי־אפשר לחשוב על זאת עד שנראה מה יקרה ל“נמר” ו“חורך”. לכן אנו מצטמצמים ברגע זה בנסיון להגיע להקמת ממשלה ידידותית בבגדאד ולארגן את ראש־הגשר הגדול ביותר שבגדר האפשר בבצרה. עוד פחות מכך יכולים אנו לנסות להשתלט על סוריה בשעה זו, אף כי הצרפתים־החפשים אולי יורשו לעשות שם כמיטב יכלתם. מפלת הגרמנים בלוב היא המאורע המכריע, ואין מקום להשקפות רחבות יותר ומרחיקות יותר כל זמן שלא הושג דבר זה. אז ייקל הכל במידה רבה.

*

ראוי יהיה לסיים את פרשת־המעשה העיראקית בטרם יבואו עלינו בכרתים מאורעות עקובי־דם יותר, אם גם לא סכנות חמורות יותר.

החלוץ של “כוח־חבּ” המושיע, חטיבה מוגברת ממוּנעת מארץ־ישראל, הגיע לחבּניה ב־18 במאי על־מנת לחדש את ההתקפה על האויב, שהחזיק עתה בגשר על הפּרת בפאלוג’ה. לעת הזאת לא היו העיראקים האויב היחיד. המטוסים הגרמנים הראשונים התבססו ב־13 במאי בשדה־התעופה של מוצול, ואחרי כן היה תפקידו הראשי של חיל־התעופה שלנו להתקיפם ולמנוע מהם קבלת אספקה במסילת־הברזל מסוריה. ההתקפה על פאלוג’ה על ידי חיל־החלוץ של “כוח־חבּ” ויחידות היבשה של חיל־המצב מחבניה חלה ב־19 במאי. הצפות הפריעו לגישה בלתי־אמצעית מן המערב, ולפיכך נשלחו טורים קטנים בגשר־סירות צפונית מן העיר לנתק את דרך הנסיגה של המגינים; קבוצה אחרת נחתה מן האוויר כדי לחסום את הדרך לבגדאד. התקוה היתה כי פעולה זו, יחד עם ההרעשה האווירית, תכריח את האויב, המונה חטיבה אחת לערך, להיכנע או להתפזר. אבל בסופו של דבר היה צורך בהתקפה ביבשה. כוח קטן על הגדה המערבית, שתפקידו היה למנוע באש־רובים את הריסת הגשר החיוני, נצטווה להסתער; הוא עשה זאת בהצלחה ובלי אבידות. האויב הסתלק; נלקחו שלוש־מאות שבויים. התקפת־נגד כעבור שלושה ימים נהדפה.

ימים אחדים עברו בהכנות להתקדמות הסופית אל בגדאד, ובימים ההם זכתה פעולתנו האווירית נגד חיל־האוויר הגרמני בשדות־התעופה הצפוניים של עיראק למגר סופית את המאמץ שלהם. אחרי כן הופיעה טייסת־קרב איטלקית, אך לא הועילה מאומה. הקצין הגרמני שהיה ממונה על תיאום הפעולה בין טייסות הציר לכוחות העיראקים, בנו של הפלדמרשל בּלוֹמבּרג, נחת בבגדאד כשכדור בראשו, הודות לטעות במתן אש מצד בעלי־בריתו. יורשו, הגנרל פלמי, אף כי נחיתתו היתה מוצלחת יותר, לא יכול לעשות דבר. ההוראות הנמרצות שקיבל מאת היטלר היו מתאריך 23 במאי, ואז ממילא כבר גז כל סיכוי להתערבות ממשית מצד הציר.

הנחייה מס. 30 של היטלר, המזרח התיכון

מפקדת־השדה: 23 במאי 1941

תנועת החירות הערבית היא, במזרח התיכון, בעלת־בריתנו הטבעית נגד אנגליה. בקשר לכך יש חשיבות מיוחדת להפחת מרד בעיראק. מרידה כזאת תתפשט מעבר לגבולות עיראק ותחזק את הכוחות העוינים לאנגליה במזרח התיכון, תשבּש את קווי התחבורה הבריטיים, ותרתק חיילות אנגליים ונפח־אניות אנגלי על חשבון זירות־מלחמה אחרות. מן הסיבות האלו החלטתי להמריץ את פיתוח הפעולות במזרח התיכון באמצעות מתן התמיכה לעיראק. אם, ובאיזו צורה, אפשר יהיה אחרי כן להרוס סופית את העמדה האנגלית בין הים התיכון למפרץ הפרסי, במחובּר עם התקפה נגד תעלת סואץ, דבר זה עודנו בחיק האלים…

חבניה – פאלוג’ה

העליה על בגדאד החלה ב־27 במאי בערב והתנהלה לאטה, הואיל והפריעוה הצפות נרחבות והריסת גשרים על פני תעלות־ההשקאה המרובות. אולם חיל־החלוץ שלנו הגיע לפרוורי בגדאד ב־30 במאי. אף כי דל־מספר היה ובעיר היתה אוגדה עיראקית, לא יכלו רשיד עלי ומרעיו לעמוד בפני מציאותם, ואותו יום נסו לפרס, בלוית סכסכנים אחרים, צירי גרמניה ואיטליה והמופתי־לשעבר של ירושלים. למחרת היום, ב־31 במאי, נחתמה שביתת־נשק, העוצר של עיראק הושב על כסאו, וממשלה חדשה עלתה לשלטון. עד־מהרה תפסנו בכוחות יבשה ואוויר את כל הנקודות החשובות שבארץ.

הנה כך סוכלה בדי־עמל התכנית הגרמנית להפיח מרד בעיראק ולהשתלט במחיר זול על האזור הנרחב הזה. ירידת חטיבה הודית בנמל בצרה ב־18 באפריל באה בעתה. היא כפתה על רשיד עלי פעולה קודם זמנה. אף על פי כן עמדנו בכוחותינו הזעומים במירוץ נגד הזמן. ההגנה האמיצה של בית־הספר־לתעופה על חבניה היתה גורם ראשון־במעלה בהצלחתנו. לרשות הגרמנים עמד, כמובן, כוח מוּטס שהיה נותן להם בזמן זה את סוריה, עיראק ופרס, על שדות־הנפט היקרים אשר להן. היטלר עשוי היה לשלוח ידו הרחק מאד בכיוון הודו, ולתת אות ליאפאן. אולם הוא בחר, כמו שנראה עוד מעט, להפעיל ולהגביר את כוחו האווירי הראשוני בכיוון אחר. לעתים קרובות שומעים אנו מומחים צבאיים המטיפים לתורה של מתן זכות־קדימה לזירה המכרעת. זוהי הלכה רבת־משקל, אבל במלחמה תלוי העקרון הזה, ככל שאר העקרונות, בעובדות ובמסיבות; שלולא כן היתה האסטרטגיה ענין קל מדי. היא היתה נעשית ספר־תרגוּל ולא אמנות; היא היתה תלויה בכללים ולא בהערכה נבונה וקולעת של ממדי תמונה המשתנית תדיר. היטלר ודאי שהשליך אחר גווֹ את ההזדמנות להשגת מלקוח גדול במחיר מיצער במזרח התיכון. אנחנו בבריטניה, אף כי לחוצים היינו עד קצה הגבול, הצלחנו בכוחות דלים להינצל מהזקים מרחיקי־לכת או בני־קיים.

יש לזכור כי המרד בעיראק היה רק קטע אחד קטן במצב־החירום הכביר במזרח התיכון אשר שת על הגנרל וייוול מכל עבר בעת־ובעונה־אחת. מצב זה כלל את ההסתערות הגרמנית הממשמשת־ובאה על כרתים, את התכניות שלנו להתקיף את רומל במדבר המערבי, את המערכות בחבש ואריטריאה, ואת ההכרח המר להקדים את הגרמנים בסוריה. וממש כך היתה כל בימת המזרח התיכון, כפי שנראה מלונדון, רק חלק שני־במעלה בבעיה העולמית שלנו, שהצדדים המכריעים בה היו איוּם הפלישה, מלחמת הצוללות, ועמדתה של יאפאן. רק כוחו וליכודו של הקבינט המלחמתי, יחסי הכבוד ההדדי ואחדות־ההשקפה בין המנהיגים המדיניים והצבאיים, ופעולתו התקינה של המנגנון המלחמתי שלנו עמדו לנו שנתגבר, אם גם מוּכים ומחוצים כהלכה, על המסות והסכנות האלו.

סוריה ועיראק

הקורא ודאי חש במתיחות שנתפתחה בין הקבינט המלחמתי הבריטי וראשי־המטות ובין המפקד־הראשי שלהם בקאהיר, המאומץ יתר על המידה אך הנאבק בגבורה. השלטונות במולדת, אשר בראשם עמדתי, ביטלו במישרים מוייטהול את שיפוטו של האיש במקום. הם הוציאו את הענין מידיו וקיבלו על עצמם את האחריות למתן הפקודה לגאולת חבניה ולדחיית כל מחשבה על משא־ומתן עם רשיד עלי או על קבלת תיווך תורכי, שהוצע בשלב מסוים. התוצאה הוכתרה בהצלחה מהירה ושלמה. אף כי איש לא שמח על כך יותר מוייוול עצמו, לא יכלה הפרשה לעבור מבלי להשאיר את רישומיה בו ובנו. בתוך כך הרי מידת הנכונות וההיענוּת שגילה הגנרל אוקינלק בשלחו, על פי משאלתנו, ובהסכמתו הלבבית של המשנה־למלך, את האוגדה ההודית במהירות כה רבה לבצרה, והזריזות שבה סופקו תגבורות מהודו, עוררו בנו את ההרגשה שכאן לפנינו מוח רענן ומרץ אישי שלא נוּצל עד כה. תוצאות הרשמים האלה תיראינה בהמשך הדברים.

פרשי הלגיון הערבי נגד המתמרדים בעיראק

הצבא הבריטי מתקדם אחרי כיבוש מבצר רוטבה

 

פרק חמישה־עשר: כרתים: השעה מתקרבת    🔗

המצב בכרתים – ביצורים חלשים ובלתי־מספיקים – המינהלת העמוסה יותר מדי בקאהיר – הסכמה במולדת ובמקום על דבר הגנת כרתים – הידיעות המדויקות שבידינו – ביקורו של וייוול, 30 באפריל – ברנרד פרייבּרג בפיקוד – מברקי אל האדמירל קנינגהם מיום 1 במאי – מאמצים להחיש תגבורת לכוח האווירי שלנו – וייוול ופרייבּרג אינם משתעשעים באשליות – מברקיו של פרייבּרג אל וייוול ואל ממשלת ניו־זילנד – מברקו של וייוול מיום 2 במאי – חרדה בניו־זילנד – איגרתי אל מר פרייזר, 5 במאי – פרייברג אינו חת – ההסגר האווירי הגרמני על כרתים – משאבינו האוויריים העלובים – תכנית ההתקפה הגרמנית – “קולוראדו” ו“חורך” – הפוגה קצרת־נשימה – ההומור של וייוול – אני מתמיד למסור ידיעות לסמאטס – על הסף

נימוקים ומאורעות כבר הסבירו את חשיבותה האסטרטגית של כרתים בכל ענינינו בים התיכון. אניות־מלחמה בריטיות שבסיסן במפרץ סוּדה או שביכלתן לתדלק שם תוכלנה לתת הגנה חשובה ביותר למלטה. אם יהיה הבסיס שלנו בכרתים מוגן היטב מפני התקפת־אוויר הרי יופעל כל התהליך של הכוח הימי העדיף וימנע כל משלחת ימית. אבל בריחוק מאה מיל בלבד נמצא המבצר האיטלקי רודוס, על שדות־התעופה המרובּים שבו ומיתקניו המבוססים היטב. כיבושה ותפיסתה של רודוס היו מטרתנו מאז תחילת השנה, והארגון־הנייד־של־הצי־להגנת־בסיסים, חבר אנשים נהדר, שאומנו וצורפו במירב הקפידה, של חמשת־אלפים ושלוש־מאות אנשי־חיל, נשלח מאנגליה, אם בשביל רודוס ואם בשביל מפרץ סוּדה, כפי צורך המסיבות. מחוץ לזה בא גם חיל הקומנדו, המונה למעלה מאלפיים איש, בפיקוד הקולונל לייקוק, מסביב לכף, ועם האוגדה הבריטית ה־6, שהיתה מורכבת והולכת במצרים, היה יכול להעמיד כוח הסתערות המסוגל לכבוש את רודוס. מחמת לחץ המאורעות נאלצנו לדחות את הקיבּולת הזאת, ובינתים היתה כרתים נוחה ביותר לפגיעה, אם אמנם יישלחו מטוסים גרמנים לרודוס. הארגון־הנייד־של־הצי־להגנת־בסיסים הוחזק באלכסנדריה על כל צרה שלא תבוא, תחת שיעזור לכבוש את רודוס ולהחזיק בה או להגביר את הגנתו של מפרץ סוּדה.

בכרתים גופה היה הכל מתנהל באורח הססני. הקורא ראה את ציוויי החוזרים ונשנים לבצר את מפרץ סודה. השתמשתי אפילו בביטוי “סקאפּא שניה”. משך קרוב לששה חדשים היה האי ברשותנו, אבל אפשר היה לצייד את הנמל במערכת אדירה יותר של תותחים נ.מ. רק על חשבון צרכים אחרים דוחקים עוד יותר; כן גם לא היה פיקוד־המזרח־התיכון מסוגל למצוא, במקום או מחוצה לו, את כוח־האדם הדרוש לעבודה בפיתוח שדות־התעופה. לא נמצאה כל אפשרות לשלוח חיל־מצב גדול לכרתים או להעמיד בשדות־התעופה שלה כוחות תעופה חזקים כל זמן שעדיין היתה יוון בידי בעלי־הברית. אבל מן הדין היה שיוכן הכל לקבלת תגבורות, אם תהיינה אפשרויות לכך ואם יתעורר הצורך. אכן, לא היתה תכנית ולא היה הכוח הדוחף. תוך ששה חדשים נתמנו ששה מפקדים. פיקוד־המזרח־התיכון היה צריך לחקור ביתר־קפידה את התנאים שבהם יהיה צורך להגן על כרתים מן האוויר או מהתקפה ימית. לא ראו מראש את הצורך להמציא, אם לא נמל הרי לפחות אפשרויות ירידה לחוף, בקצה הדרומי של האי, בספאקיה או בטימבּאקי, ולסוֹל כביש משם אל מפרץ סודה ואל שדות־התעופה שבהם תוכל כרתים המערבית לקבל תגבורות ממצרים. וייטהול וקאהיר חייבות לחלוק יחדיו באחריות לחקירתה הלקויה של הבעיה ולביצוען החלוש של ההוראות שניתנו.

רק אחרי שבאו האסונות בקירנאיקה, בכרתים ובמדבר, רק אז תפסתי עד־מה ארגונו של הגנרל וייוול עמוּס לעיפה וסובל מחוסר תמיכה. וייוול השתדל כמיטב יכלתו; אבל המנגנון אשר לרשותו חלש היה מכדי שיוכל לטפל בשיפעת הענינים העצומה שכּפו עליו ארבע או חמש מערכות בעת־ובעונה־אחת.

*

עם כיבוש יוון על ידי הגרמנים נעשתה כרתים האחיזה האחרונה למלך היווני ולממשלתו, ותחנה חשובה לחיילות מפוּנים מכל הסוגים. יכולנו להיות בטוחים בכך שהגרמנים נותנים בה עיניהם בזעף. אנחנו ראינו בה מוצב חיוני הן למצרים הן למלטה. אפילו בתוך אותה מערבולת של כשלון וחורבן שבּה שקענו עתה לא היו חילוקי־דעות בין השלטונות, לא במולדת גם לא במקום, בדבר החזקת כרתים. “אני יוצא מתוך ההנחה”, טילגרף וייוול (16 באפריל), “שכרתים תוחזק”. ולמחרת היום, “אנו עושים הכנות לפינוי [יוון] ולהחזקת כרתים”.

*

מכבר ידענו את המאמצים שעושה גרינג ליצור ולפתח כוח מוּטס אדיר, המסוגל לנחיתה גדלת־ממדים מן האוויר. דבר זה משך את לבותיהם של הצעירים הנאציים הנלהבים והמסורים של גרמניה. אוגדת הצנחנים הגרמנית היתה “חיל מובחר” שתפס את מקומו במחשבותינו על הגנת המולדת מפני פלישה. אולם כל תכנית מסוג זה מצריכה לפחות שליטה ארעית באוויר באור היום. זאת לא הצליחו הגרמנים להשיג בבריטניה. לא כן היה הדבר בכרתים. עליונוּת אווירית גדולה, ומאריכת־ימים כפי שנדמה, הן בבלקנים הן בים האגאי, היתה עתה נשקו הראשון־במעלה של האויב.

בשום זמן אחר במלחמה לא קיבל שירות המודיעין שלנו ידיעות כה נאמנות וכה מדויקות. בערבוביה עליצת־הנצחון שאחרי כיבוש אתונה שמרו המטות הגרמניים על הסודיות פחות מכפי הרגיל, וסוכנינו ביוון היו פעילים ונועזים. בשבוע האחרון לחודש אפריל השגנו ממקורות מהימנים ידיעות נכוחות על המהלומה הגרמנית הבאה. תנועותיו והתרגשותו של קורפוס־התעופה הי"א הגרמני, כמו גם האיסוף הקדחתני של ספינות קטנות בנמלי יוון, אי־אפשר היה להסתירם מעינים צופיות ומאזנים פקוחות. כל הסימנים העידו על התקפה הממשמשת־ובאה על כרתים, הן באוויר הן בים. בשום פעולה אחרת לא שקדתי אני עצמי יותר לחקור ולשקול את העדויות או להבטיח שיעמידו את המפקדים־הראשיים על עוֹצם ההסתערות הקרבה וימסרו זאת למצביא במקום־המעשה גופו.

ועדת־המודיעין־המשותפת שלנו בלונדון מסרה ב־28 באפריל הערכה של הקפה ואפיה של מזימת האויב נגד כרתים, ובהערכה הזאת הביעה את אמונתה כי ממשמשת־ובאה התקפה מוטסת וימית בעת־ובעונה־אחת. הועדה היתה סבורה שהאויב יכול לרכז בבלקנים לכל המטרות 315 מפציצים ארוכי־טווח, 60 מטוסי־קרב דו־מנועיים, 240 מפציצי־צלילה ו־270 מטוסי־קרב חד־מנועיים; שהוא עשוי להטיל 3,000 עד 4,000 צנחנים וחיילים מוטסים בגיחה הראשונה, ושהוא עשוי לבצע שתים או שלוש גיחות ליום מיוון ושלוש או ארבע מרודוס, כולן בליווי מטוסי־קרב. הפצצות כבדות תקדמנה לבואם של החיילות המוטסים והמובלים בים, ואין מחסור לא בחיילים ולא באניות להתקפה בדרך הים.

הדבר הזה נמסר מיד טלגרפית למפקדה בקאהיר, ובו ביום הדגשתיו באיגרת אישית אל הגנרל וייוול.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 28 באפריל 41

מתוך הידיעות שבידינו ברור כמדומה שבקרוב תיערך התקפה מוטסת עזה של חיילים ומפציצים גרמנים על כרתים. אנא הודיעני מה הכוחות שיש לך באי ומה תכניותיך. מן הדין שתהיה זו הזדמנות נאה לקטול את צבא הצנחנים. יש להגן על האי בקשי־עורף.

אף כי בתחילה לא קיבל הגנרל וייוול לגמרי את השקפתנו שכּרתים היא המטרה, וסבור היה שאולי במתכוון מפיצים הגרמנים שמועות לכסות על תכניותיהם האמיתיות, בכל־זאת פעל מיד במרצו ובזריזותו הרגילים וטס אל האי. תשובותיו מלמדות על המצב.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה וראשי־המטות 29 באפריל 41

נמסרה אזהרה לכרתים על האפשרות של התקפה מוטסת ב־18 באפריל. מחוץ לחיל־המצב הקבוע, שמנה תחילה שלושה גדודים חיל־רגלים, שתי סוללות נ.מ. כבדות, שלוש סוללות נ.מ. קלות ותותחים להגנת החופים, יש עתה בכרתים לפחות 30,000 איש שפּוּנו מיוון. את אלה מארגנים להגנה על המקומות החיוניים שבאי: מפרץ סודה, קאניאה, רטימוֹ והרקליוֹן. המוראל הוא טוב, כפי שמוסרים. הנשק בעיקר רובים, עם אחוז קטן של מקלעים קלים. נוסף על כך אורגנו יחידות מסוימות של מגויסים יווניים להגנה על שדות־התעופה ולשמירה על שבויים.

2. הארגון־הנייד־של־הצי־להגנת־בסיסים עתיד להגיע לאי משך השבועים הראשונים לחודש מאי.

3. מתכוון לבקר בכרתים מחר ואמסור דו"ח בשוּבי.

4. עדיין יש אפשרות שהתכנית להתקפה על כרתים היא כיסוי להתקפה על סוריה או קפריסין, וכי התכנית האמיתית תתגלה אפילו לחיילים שלהם עצמם ברגע האחרון. דבר זה יהלום את מנהגם של הגרמנים.

הצעתי לרמטכל"ק להעמיד את הגנרל פרייבּרג בפיקוד על כרתים, והוא הציע זאת לוייוול, שהסכים מיד. ברנרד פרייבּרג ואני היינו ידידים משנים רבות. כשהגיע לאנגליה בקשיים רבים כמתנדב צעיר מניו־זילנד במלחמת־העולם הראשונה היה בידו מכתב־המלצה אלי, והוא נפגש אתי יום אחד באדמירליות בספטמבר 1914 וביקש מינוי. בעת ההיא עסקתי בהקמת אוגדת־הצי־המלכותי, ועד־מהרה נתתי את ההמלצות הנחוצות. בתוך ימים מספר נעשה לייטננט־משנה בגדוד “הוּד”. לא כאן המקום לתאר את השורה הארוכה של מעשי גבורה מפוארים שבזכותם עלה בארבע שנים של לחימה בחזית לפיקוד על חטיבה, ובמשבר של התקפת־האביב הגרמנית ב־1918 קיבל את הפיקוד על כל החיילות, שבמספרם הגיעו כדי קורפוס כמעט, שהחזיקו בפּירצה לפני בַּאייל. צלב־ויקטוריה ומסדר־השירות־המצוין עם שני פסים ציינו את שירותו שאין לו דוגמה.

פרייברג, בדומה לאיש היחיד השווה לו, קרטון דה־ויאר, ראוי היה לתואר “סלמנדרה” שבּו הכתרתי את שניהם. שניהם היו רואים את עולמם באש, ונורו לרסיסים בפועל־ממש בלא שישפיע הדבר עליהם לא בגוף ולא בנפש. יום אחד בשנות־העשרים למאה הזאת, כשהתאכסנתי בבית־כפר עם ברנרד פרייבּרג, ביקשתיו שיראה לי את פצעיו. הוא התפשט, ואני מניתי עשרים־ושבעה צלקות וחתכים. על אלה עתיד היה להוסיף עוד שלושה במלחמת־העולם השניה. אך כמובן, כמו שהסביר, “כמעט תמיד מקבלים שני פצעים על כל כדור או רסיס, כי על הרוב הם צריכים לצאת ממש כמו שהם צריכים להיכנס”. בראשית השנה החדשה לא היה שום איש כשר יותר לפקד על האוגדה הניו־זילנדית, תפקיד שנתנוהו בידו בנפש חפצה. בספטמבר 1940 השתעשעתי ברעיון לתת לו שטח־פעולה גדול הרבה יותר. עתה הזדמן לו סוף־סוף הפיקוד האישי המכריע הזה. כך טיבו של פרייברג שהוא נלחם למען המלך והמולדת בכל אשר יישלח שמה בלב בל־ינוּצח, ובכל הכוחות שיתנו לו השלטונות העליונים, והוא מחדיר את חוֹסן נפשו הנחוּש בכל אשר סביבו.

במולדת עשינו כמירב יכלתנו לעזור למפקדינו חיילינו הנתונים בלחץ קשה.

ראש־הממשלה אל האדמירל קנינגהם 1 במאי 41

אנו עושים מאמצים מופלגים לתת לך תגבורת מן האוויר. הוחלט לחזור בהקדם האפשרי ובקנה־מידה גדול הרבה יותר על הפעולות האחרונות [למשלוח תגבורת אווירית]. ארק רויאל, ארגוס, פיוריאס וויקטוראיס תנוצלנה כולם להובלת עד 140 האריקיינים נוספים, כמו גם 18 מטוסי פוּלמאר, עם טייסים. אנו מקווים ש־64 האריקיינים ו־9 מטוסי פולמאר יגיעו למזרח התיכון עד ל־25 במאי. בינתים יוצאים 25 טייסי קרב ב־23 במאי לטאקוראדי לזרז את העברתם של מטוסי האריקיין וטוֹמאהוֹק. כושר ההעברה למצרים בדרך טאקוראדי שישוחרר על ידי השימוש הנ"ל בנושאות־מטוסים ינוצל להגברת הזרם של מטוסי טומאהוק והאריקיין. בתוך כך יישלחו מטוסי בלנהיים במספר הגדול ביותר שבגדר האפשר. אולי אוכל להודיע עוד אחרי כן על תגבורות במפציצים.

2. אני מברך אותך גם על הצורה המזהירה והמוצלחת ביותר שבה שוב הושיע הצי את הצבא והעביר ארבע־חמישיות מן הכוח הכולל.

3. עתה יש להילחם קשה על כרתים, שכפי הנראה תותקף בקרוב בכוח גדול, וכן גם על מלטה כבסיס לפעולת שייטות נגד קווי־התחבורה של האויב עם לוב. עמדתה המשתפרת והולכת של ארצות־הברית ושיתוף־הפעולה הימי מצדה מצדיקים את הסיכונים הכרוכים בכך. תכניותיך ל“נמר” מצוינות ומעמידות סיכויים נאים.

4. אך על הכל אנו מצפים לכך שתנתק את האספקה בדרך הים מנמלי קירנאיקה ותפצפץ אותם ככל האפשר. לבנו דואב כאן כל־אימת שנודע לנו על כוהל־תעופה יקר המגיע באניה אחת אחר חברתה. הקרב הגדול הזה על מצרים הוא מה שקרא הדוכּס ולינגטון “דבר התלוי בשערה”, אבל אם נוכל להחיש תגבורת לך ולוייוול כפי המוּצע בפעולות “נמר” ו“יאגוּאָר” [תגבורת אווירית], ואם תוכל לנתק את ברז־המקור, הרי עד־מהרה תתחדש עליונוּתם של צבאותינו העצומים במזרח התיכון. מיטב האיחולים.

*

פרייברג וכן וייוול לא השתעשעו באשליות.

הגנרל פרייברג אל הגנרל וייוול 1 במאי 41

הכוחות ברשותי אינם מספיקים כלל לקדם את פני ההתקפה הצפויה. אם לא ירבה במידה ניכרת מספר מטוסי־הקרב ולא יועמדו לרשותי כוחות צי לטיפול בהתקפה בדרך הים, לא אוכל לקוות להחזיק מעמד בכוחות יבשה בלבד, שכתוצאה מן המערכה ביוון אין להם עתה שום ארטילריה, אין להם כלים מספיקים לחפירה, אין להם כלי־תובלה די־הצורך, ואין להם עתודות מלחמתיות מספיקות בציוד ובתחמושת. הכוח כאן יכול להילחם ויילחם, אבל בלי מלוא העזרה מצד הצי וחיל־האוויר אינו יכול לקוות להדוף פלישה. אם מאיזה סיבות אחרות לא ייתכן להעמיד את אלה מיד לרשותי, אני דורש לעיין מחדש בשאלה של החזקת כרתים. אני סבור שעל פי כתב המינוי שלי חובתי היא להודיע לממשלת ניו־זילנד על המצב בו נמצא עכשיו חלקה הגדול של אוגדתי.

הוא הודיע גם לממשלתו שלו:

1 במאי 41

רואה לי לחובה להודיע על המצב הצבאי בכרתים. החלטה נתקבלה בלונדון כי יש להחזיק בכרתים בכל מחיר. קיבלתי הערכת הקף ההתקפה ממשרד־המלחמה. לדעתי אפשר להחזיק בכרתים רק בעזרה מלאה מן הצי וחיל־האוויר. אין כל סימן לכוחות צי המסוגלים לערוב לנו מפני פלישה בדרך הים, וכוחות התעופה באי מונים ששה האריקיינים ושבעה־עשר מטוסים מיושנים. הצבא יכול להילחם ויילחם, אבל כתוצאה מן המערכה ביוון אין לו שום ארטילריה ויש לו כלים בלתי מספיקים לחפירה, כלי תובלה מעטים ועתודות מלחמתיות בלתי־מספיקות בציוד ובתחמושת. רצוני להעמיד בתוקף את ממשלתכם על המצב החמור בו נמצא רוּבּה של אוגדת ניו־זילנד, וממליץ שתפעילו לחץ במישור הגבוה ביותר בלונדון שיספקו לנו אמצעים מספיקים להגנה על האי או שיעיינו מחדש בהחלטה להחזיק בכרתים. פניתי, כמובן, רשמית בענין זה אל המפקד־הראשי במזרח התיכון.

הגנרל וייוול אל הרמטכל"ק 2 במאי 41

הגנת כרתים תעמיד בעיה קשה בפני כל שלושת השירותים, בעיקר בגלל העליונוּת האווירית של האויב. הנמלים ושדות־התעופה, מהיותם בצפונו של האי, מגדילים את הסכנה למטוסים ולאניות. הכביש הטוב היחיד באי (וגם זה אינו טוב ביותר) עובר ממזרח למערב לאורך החוף הצפוני, וגם הוא גלוי לסכנה.

2. אין כל כבישים טובים מצפון לדרום גם לא נמלים בחוף הדרומי, אף כי עם הזמן אולי תהיה אפשרות לפתחם. יש באי מחסור גדול בכלי־תובלה.

3. צריך יהיה להביא מזון לאוכלוסייה האזרחית בכמויות ניכּרות. אם תופצצנה הערים קשה ולא נוכל להמציא הגנה של מטוסי־קרב, אפשר שנעמוד בפני בעיה פוליטית.

4. על־מנת להעמיד חיל־מצב יעיל באי נחוצות לפחות שלוש חטיבות מוגברות ומספר ניכר של יחידות נ.מ. חיל־המצב הנוכחי הוא שלושה גדודים סדירים בריטיים, ששה גדודים ניו־זילנדים, גדוד אוסטרלי אחד, ושני גדודים מורכבים של יחידות שפּוּנו מיוון. הללו שמיוון חלשים במספר ובציוד. אין ארטילריה. הקף ההגנה נ.מ. בלתי־מספיק, אבל מגבירים אותה.

5. אשר לכוח האווירי, אין באי כרגע שום מטוסים חדישים.

6. החיילים היוונים כרגע רוּבּם בלתי־מאומנים ובלתי־מזוינים.

7. מטפלים בקשיים, ונתגבר עליהם אם תהיה לנו שהות, אבל ההגנה האווירית תהיה תמיד בעיה קשה.

אך טבעי הדבר שממשלת ניו־זילנד חרדה לאוגדה שלה. הסברתי את המצב לה ולמר פרייזר, העומד בראשה, שעתה־זה הגיע לקאהיר בדרכו לאנגליה.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת ניו־זילנד 3 במאי 41

אני שמח מאד על שבתוך שעת־הדחק של הפינוי הצליחה האוגדה הניו־זילנדית, אחרי לחימתה המזהירה ביוון, להגיע בסדר ובמשטר שכזה לכרתים. כמובן ייעשה כל מאמץ לציידם מחדש, ובפרט שולחים ארטילריה, שבה הגנרל וייוול כבר חזק ממילא. ההגנה המוצלחת על כרתים היא אחד הגורמים החשובים ביותר בהגנת מצרים. אני שמח מאד על שהגנרל וייוול קיבל את הצעתי לתת בידי פרייברג את הפיקוד על כל האי. יהיה לבך סמוך ובטוח שנסייע לו בכל הדרכים האפשריות.

הידיעות שבידינו מצביעות על התקפה מוּטסת שתיערך בעתיד הקרוב, אולי בצירוף נסיון להתקפה בדרך הים. הצי ודאי יעשה כמירב יכלתו למנוע את זו האחרונה, ואין זה מתקבל־על־הדעת שהיא תצליח באיזה קנה־מידה גדול. ככל שהדברים אמורים בהתקפה מוטסת, מן הדין שיהיה הדבר לרוחם של הניו־זילנדים, שכן יוכלו להתמודד מטווח קצר, איש לעומת איש, עם האויב, שלא יסתייע ביתרון של טנקים וארטילריה, שעליהם הוא נוהג להסתמך במידה כה גדולה. אם יזכה האויב להיאחז בכרתים תהיה זו בשבילו תחילתן של מבוכות ולא סופן. האי הוא הררי ומיוער, דבר הפותח כר נרחב לסגולותיהם של חייליך. נוכל להחיש תגבורת ביתר קלוּת מאשר האויב, וכבר נמצאים שם למעלה משלושים־אלף איש.

3. אולם אפשר שהאויב רק מעמיד פנים בכרתים ולמעשה יפנה הרחק יותר מזרחה. אנו צריכים לשקול את כל האפשרויות בהפעלת חיל־האוויר שלנו המועט והעמוס־לעיפה. מפני מה הוא מועט ועמוס־לעיפה? לא מפני שאין לנו כאן משאבּים ועתודות הגדלים והולכים בתמידות. לא מפני שלא עשינו כל מה שבגדר יכלתו של אדם לשלוח למזרח התיכון תגבורת מטוסים. הרי זה פשוט משום הקשיים הפיזיים שבהעברת מטוסים ומשמשיהם בנתיבים ובדרכים השונים הפתוחים לפנינו. יהי לבך סמוך ובטוח שנשתדל כמיטב יכלתנו להביא תגבורת לכוחנו האווירי, וברגע זה אנו עושים מאמצים מרחיקי־לכת מאד אך רצופי־סכנות. את החלוקה בין הדרישות המתחרות לכוחות התעופה המצויים במזרח יש להניח בידי המפקדים־הראשיים. תקותי אתי שבעוד חודש לערך יהיו פני הדברים במזרח התיכון טובים יותר.

4. כאן מתפעלים הכל מהכרת־הערך ומן הסטוֹאיוּת של ניו־זילנד בעמדה במתיחות המענה של הפּינוי. סיומו המוצלח, לאחר גרימת אבידות כה רבות לאויב ולאחר סילוק חוב־הכבוד שלנו ביוון, הוא בבחינת הרווחה שאין לבטאה במלים לקיסרות.

פרייברג לא ירא ולא חת. הוא לא היה נוח להאמין שהקפה של ההתקפה האווירית יהיה ענקי כל כך. הוא חשש מפני פלישה מאורגנת אדירה מן הים. קיוינו שהצי ימנע זאת, חרף חולשתנו באוויר.

הגנרל פרייברג אל ראש־הממשלה, אנגליה 5 במאי 41

אינני מבין את העצבנות; אינני חושש אף־כהוא־זה מפני התקפה מוטסת; קבעתי את מערכי וסבור שאוכל לטפל במידה מספקת בכוחות שברשותי. דבר אחר הוא הצירוף של התקפה בדרך הים ובדרך האוויר. אם תבוא זאת לפני שאקבל כאן את התותחים והתובלה יהיה המצב קשה. אף על פי כן, אם אך יוכל הצי לעזור, מאמין שהכל יהיה כשורה.

לכשנקבל את הציוד והתובלה שלנו, ובעזרת כמה מטוסי־קרב נוספים, ודאי תהיה אפשרות להחזיק בכרתים. בינתים תהיה פה תקופה שבה נהיה נוחים לפגיעה.

הכל במצב־רוח מצוין ולהוטים ביותר לחדש את הקרב עם האויב, שחבטנו בו כהלכה כל־אימת שנפגשנו אתו ביוון.

כל הניו־זילנדים מתמרמרים מאד ובצדק על כי בבּי.בּי.סי. ובתיאורי העתונות לא הוזכר במידה מספקת תפקיד־הגבורה החיוני שמילאו בקרב־המאסף ביוון.

עשיתי מיד כמיטב יכלתי לתקוֹן את הרגשת הקיפוח שהציקה לניו־זילנדים.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 7 במאי 41

אנא העבר את הדברים הבאים לגנרל פרייברג, אלא אם כן אתה חולק:

בבריטניה עקבו הכל מתוך הכרת־טובה והערצה אחר מפעלות הלחימה הנהדרים של האוגדה הניו־זילנדית בשדות הקרב המהוללים־לעד של יוון. רק בהדרגה נודעה לנו הפרשה בשלמותה, וככל שדינים־וחשבונות מגיעים יותר אנו עומדים על התפקיד החיוני שמילאתם במשימה של כבוד ובמעשה של תהילה. בכל רחבי הקיסרות והעולם דובר־האנגלית מצדיעים לשמה של ניו־זילנד. מחשבותינו עמכם. יברך האלוהים את כולכם.

*

אכן, בגלל הגיאוגרפיה של כרתים קשה היתה בעיית ההגנה עליה. היה רק כביש אחד העובר לאורך החוף הצפוני, ולארכו של זה חרוּזות היו כל הנקודות הנוחות לפגיעה אשר באי. כל אחת מאלו היתה צריכה להיות שלמה־לעצמה. לא יכלה להיות שום עתודה מרכזית שהיא בת־חורין לנוע אל נקודה הצפויה לסכנה משעה שינתק האויב את הכביש הזה ויחזיק בו בתוקף. רק דרכים שאינן כשרות לתובלה מכנית עברו מן החוף הדרומי לצפוני מספאקיה וטימבּאקי. עם שהחלה הסכנה הממשמשת־ובאה לתפוס את המקום המרכזי במחשבות האנשים המכוונים, נעשו מאמצים נמרצים להביא לאי תגבורות ואספקה של כלי־נשק, בפרט תותחים, אבל אז כבר היתה השעה מאוחרת מדי. משך השבוע השני לחודש מאי הטיל חיל־האוויר הגרמני, מבסיסיו ביוון ובים האגאי, הסגר למעשה על כרתים באור היום, וגבה את מסוֹ מכל התעבורה, במיוחד בצד הצפוני, שרק בו נמצאו הנמלים. מתוך עשרים־ושבעה אלף טונה תחמושת חיונית שנשלחו לכרתים בשלושת השבועות הראשונים של מאי אפשר היה להעלות לחוף פחות משלושת־אלפים טונה, ואת השאר היה הכרח להחזיר, תוך כדי איבוד יותר משלושת־אלפים טונה. כוחנו בנשק נ.מ. היה ששה־עשר תותחים כבדים נ.מ. (3.7 אינץ' נייד), שלושים־וששה תותחים נ.מ. (בּוֹפוֹרס), ועשרים־וארבעה זרקורים נ.מ. היו רק תשעה טנקים בלויים בחלקם של חיל־רגלים, פזורים בשדות־התעופה, וששה־עשר טנקים קלים. ב־9 במאי הגיע חלק מן הארגון־הנייד־של־הצי־להגנת־בסיסים, כולל סוללת נ.מ. כבדה ואחת קלה, שהוצבו לחיזוק הגנתו של מפרץ סוּדה. בסך־הכל נחתו בכרתים כאלפיים איש מן הארגון הזה, אבל למעלה משלושת־אלפים הוחזקו במצרים, אף כי יכולים היו להגיע לאי. ששת־אלפים שבויים איטלקים היו מעמסה נוספת על ההגנה.

כוחות המגן שלנו חולקו בעיקר כדי להגן על שדות־נחיתה. בהרקליוֹן היו שני גדודים בריטיים ושלושה יווניים; מסביב לרטימוֹ היו החטיבה האוסטרלית ה־91 וששה גדודים יווניים; בסביבת סוּדה שני גדודים אוסטרלים ושני יוונים; במאלמה חטיבה ניו־זילנדית סמוך לשדה־התעופה וחטיבה שניה, בסיוע, מזרחית משם. כמה קבוצות של רוֹבאים נוספו לחילות־המצב האלה, ואלו כללו יחידות ארעיות של אנשים שפּוּנו מיוון. הגדודים היוונים היו חלשים במספר, נשקם ערב־רב של רובים ותחמשתם מעטה. החיילות הקיסריים שהשתתפו בהגנה מנו בסך־הכל כ־28.600 איש.

הפלישה ליוגוסלביה

בפברואר 1940 חתמה הונגריה על “חוזה ידידות נצחית” עם יוגוסלביה; שרי־החוץ של שתי המדינות סוקרים משמר־כבוד בבודפשט, לכבוד המאורע

ב־10 באפריל אותה שנה פלש הצבא ההונגרי ליוגוסלביה

הצבא הנאצי נכנס לבלגראד

אך, כמובן, לא רק משום חולשתנו באוויר נתאפשרה ההתקפה הגרמנית. כוחו של הרא"ף בתחילת מאי היה שנים־עשר מטוסי בלנהיים, ששה מטוסי האריקיין, שנים־עשר מטוסי גלאדיאטור, וששה מטוסי פולמאר וברוּסטר מן הזרוע האווירית של הצי, מחציתם כשרים לפעולה. אלה נתחלקו בין מסלול־הנחיתה של רטימו, שדה־התעופה של מאלמה, למטוסי־קרב בלבד, ושדה־התעופה של הרקליון, שקלט מטוסים מכל הסוגים. לא היה זה אלא מעט מזעיר לעומת כוחות התעופה המכריעים שעמד האויב להטילם על האי. כל הנוגעים בדבר עמדו אל־נכון על נחיתוּתנו באוויר, וב־19 במאי, היום שקודם ההתקפה, פוּנו כל המטוסים הנותרים למצרים. הקבינט המלחמתי, ראשי־המטות והמפקדים־הראשיים במזרח התיכון ידעו כי הברירה היחידה היא להילחם על אף הנחיתוּת האיומה הזאת או להיחפז ולצאת מן האי, דבר שאפשר היה לעשותו בימים הראשונים לחודש מאי. אבל לא היו בינינו כלל חילוקי־דעות בדבר העמידה בפני ההתקפה; וכשאנו רואים באור שלאחר מעשה ומתוך הידיעה שלאחר זמן כמה קרובים היינו לנצחון, חרף כל מחסורינו, ואיזו תועלת מרחיקת־לכת הביא אפילו כשלוננו, עלינו להיות מרוצים בהחלט מן הסיכונים שקיבלנו עלינו ומן המחיר אשר שילמנו.

*

עתה יכולים אנו לגולל את תכנית ההתקפה של הגרמנים, שנודעה לנו אחרי המלחמה. ההתקפה הוטלה על קורפוס־התעופה הי"א, הכולל את אוגדת־התעופה ה־7 ואת האוגדה ההררית ה־6, בעוד האוגדה ההררית ה־6 מוחזקת בסיוּע. קרוב לששה־עשר אלף איש, רוּבם צנחנים, צריכים היו לנחות בדרך האוויר, ושבעת־אלפים בדרך הים. קורפוס־התעופה השמיני היה צריך לתת סיוע אווירי נוסף. מספר המטוסים שהועמדו לרשות הפעולה היה: מפציצים, 280; מפציצי־צלילה, 150; מטוסי־קרב (מסרשמיט־109 ומסרשמיט־110), 180; סיוּר, 40; דאונים, 100; יוּנקרס־52 (מטוסי תובלה), 530; סך הכל, 1,280.

שתי שיירות מאורגנות של קאיקות²⁶ יווניות היו צריכות להוביל את החיילות הימיים וכמות של אספקה. הגנתן היחידה היתה חיל־האוויר הגרמני. עוד מעט נראה מה עלה בגורלן.

ההתקפה האווירית תוכננה על שלושה אזורים: במזרח הרקליון; במרכז רטימו, סוּדה, קאניאה; וחשובה ביותר, כמובן, מאלמה, במערב. ההכנה ממש קודם ההתקפה תהיה דרך־כלל הפצצה מרוכזת משך שעה על הביצורים היבשתיים והאנטי־אוויריים בפצצות שמשקלן עד אלף ליטרה. אחריה צריכים להגיע חילות החלוץ בדאונים ו/או במצנחים. אחריהם תבואנה תגבורות במטוסי תובלה. חיוני היה הדבר למסגרת כולה שיובטח שדה־התעופה של מאלמה. סתם נחיתות של צנחנים בשדה־הארץ בריחוק מילים אחדים משם לא היו מאפשרות למטוסים מובילי־הצבא להנחית את האוגדה ההררית ה־6 בקבוצות של ארבעים וחמישים ולחזור אחר כך כדי להביא נוספים. הגרמנים יוצרכו לקנות להם שליטה ממשית ובלתי־מופרעת על שדה־התעופה, לא רק לשם נחיתה כי אם גם כדי לחזור ולהמריא. רק בנסיעות חוזרות ונשנות יוכלו להביא את החיילות המרובּים שהיו מסד כל הקיבּוֹלת שלהם.

*

קבענו את שם־הצופן “קולוראדו” לכרתים ואת שם־הצופן “חורך” להסתערות הגרמנית כפי שציירנוה לעצמנו בדמיוננו.

הימים עצורי־הנשימה חלפו־עברו. רק הודות לדאגות אחרות אפשר היה לשׂאתם. השעה קרבה לבוא.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 12 במאי 41

הואל לתת דעתך אם לא מן הדין לשלוח לפחות עוד תריסר טנקים של חיל־רגלים עם סגל מאומן לעזרה [כנגד] “חורך”.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 14 במאי 41

כל הידיעות שבידי מצביעות על “חורך” בכל יום שהוא לאחר השבעה־עשר בחודש. נראה שהכל מתנהל לקראת זה מתוך תיאום ובשקידה גדולה. מקווה שיש לך די ב“קולוראדו”, וכי לנמצאים שם יש תותחים, מכונות־יריה ושריונים לוחמים כל צרכם. אפשר מאד שבתכנית כה גדולה וכה מסובּכת תידחה שעת־האפס. לכן תגבורות הנשלחות עכשיו אפשר מאד שתגענה מבעוד־מועד, ובודאי תספקנה להגיע לסיבוב השני, אם יקנה לו האויב דריסת־רגל. אשמח במיוחד על הסיכוי שיהיה לחילותינו המעוּלים להתמודד מקרוב עם האנשים הללו בתנאים שבהם חסר האויב את היתרונות המכניים הרגילים שלו, ובמקום שבּודאי קל לנו הרבה יותר מאשר לו לשלוח תגבורת. אני מניח שהאדמירל הוא אתך בכל הפרטים של הדבר הזה, וכי אתה וטדר תיאמתם את התכנית האווירית הטובה ביותר שבגדר האפשר, בשים לב למשימות אחרות. מיטב האיחולים.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 15 במאי 41

אני מתרשם יותר ויותר מכּובד ההתקפה הממשמשת־ובאה על “קולוראדו”, בפרט מן האוויר. מאמין שנשלחו כל התגבורות האפשריות.

ההומור הטוב של וייוול לא עזב אותו ברגעים האלה.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 15 במאי 41

עשיתי כמיטב לצייד “קולוראדו” מפני מכת החיפּושיות. התגבורות האחרונות כוללות ששה טנקים של חיל־רגלים, ששה־עשר קלים, שמונה־עשר תותחים נ.מ., שבעה־עשר תותחי־שדה, גדוד אחד. מכין כוח קטן, גדוד אחד או שנים, עם כמה טנקים שיעלה לחוף בצד הדרומי של “קולוראדו” כעתודה. מתכוון גם להחזיק החטיבה הפולנית כתגבורת אפשרית. אך בעייתה העלאת תגבורות לחוף קשה.

2. קנינגהם, טדר ואני שוחחנו על “קולוראדו” ב־12 במאי, ואחרי כן באה ישיבת מטות בין־שירותית. תיאמנו תכניות ככל האפשר.

3. “קולוראדו” איננה התחייבות קלה, ובדרך כלל צריך להתאמץ קצת כדי לעצור בבּליצים הגרמנים. אבל יש לנו חיילים שרוחם נכונה, להוטים ומוכנים להילחם, תחת פקודת מפקד עז־החלטה, ואני מקווה שיתברר לאויב כי “חורך” שלו הוא עסק לוהט כברזל מלוּבּן.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 16 במאי 41

עתה־זה קיבלתי הבּאות מפרייברג:

“השלמתי התכנית להגנת כרתים ועתה־זה חזרתי מסיור סופי בביצורים. ביקורי עודדני בהרבה. בכל מקום אנשי כל הדרגות בקו הכּושר והמוראל גבוה. כל הביצורים הורחבו, והעמדות בוצרו ככל האפשר בתיל דוקרני. הצבנו ארבעים־וחמישה תותחי־שדה, ואוּחסנה תחמושת מספיקה. בכל שדה־תעופה נמצאים שני טנקים של חיל־רגלים. עדיין מפרקים ומחלקים נושאי־ברן וכלי־תובלה. הגדוד ה־2 של הלייסטרס הגיע, והוא יחזק את הרקליוֹן. אינני רוצה להיתפס לבטחון־יתר, אבל נדמה לי שלפחות נפליא לעשות. אני מאמין שבעזרת הצי המלכותי תוחזק כרתים”.

ראש־הממשלה אל המפקד־הראשי בים התיכון 18 במאי 41

הצלחתנו ב“חורך” תשפיע, כמובן, על המצב העולמי כולו. תהי ברכת אלוהים עליך במיבצע הגדול והגורלי הזה, שיתן את אותותיו בכל זירות המלחמה.

ראש־הממשלה אל הגנרל פרייברג 18 במאי 41

אנו שמחים לשמוע על המערכים החזקים שקבעת, ועל שהגיעוך תגבורות. כל מחשבותינו אתך בימים הגורליים האלה. אנו בטוחים שאתה ואנשיך האמיצים תחוללו מעשה שתהילתו תעמוד לעד. הצי המלכותי יעשה כמירב יכלתו. נצחון במקום שאתה נמצא שם ישפיע השפעה אדירה על המצב העולמי.

גיליתי את השקפתי הכללית במלואה לסמאטס, שעמד אתי במגע מתמיד.

ראש־הממשלה אל הגנרל סמאטס 16 במאי 41

כרגיל אני הוגה אהדה קרובה להשקפתך הצבאית ומסכים אתה. בזמן האחרון אחזתי באמצעים לחזק את כוחו של וייוול במקום שהיה חלש ביותר, ותקוותי אתי שנצליח בלחימה תוקפנית עזה במדבר המערבי בשבועות הקרובים. אנו מצפים גם להתקפה חזקה מצד האויב על כרתים כמעט מיד, ועשינו את כל ההכנות האפשריות לקראתה. אם תושגנה הכרעות נוחות בשתי הנקודות האלו תהיינה בעיותינו בסוריה ובעיראק פשוטות יותר. בכל הדרכים העולות על הדעת אנו שולחים למזרח התיכון גם תגבורת אדירה ביותר מן האוויר. אני מקווה נאמנה שננצח במערכה במזרח־הים־התיכון בקיץ הזה ונקיים את שליטתנו על בקעת הנילוס ותעלת סואץ. הנשיא רוזוולט מחיש עד קצה גבול היכולת את האספקה האמריקאית בכיוון הסואץ. צבא דרום־אפריקה יתקבל בברכה מרובּה על חוף הים התיכון.

2. הקצה המערבי של הים התיכון הוא מפוקפק יותר, אבל עד כה עמדה ספרד יפה בפני הלחץ הגרמני. בשעה המתאימה נודיע לדרלאן שאם מטוסי ווישי יפציצו את גיברלטר נפציץ לא את צרפת אלא את הצחנוּנים של ווישי בכל אשר יתחבאו שם. לא התעלמנו מן האפשרות שנמל גיברלטר יוּצא מכלל שימוש, ועשינו את ההכנות הטובות ביותר שבגדר אפשרותנו. אפשר שארצות־הברית תהיה נכונה להיכנס יותר בעבי הקורה במערב־אפריקה, במיוחד בדאקאר.

3. אחרון־אחרון, הקרב על האטלנטי מתנהל יפה למדי. תחת שיגיע היטלר לנקודת־שיא בהסגר בחודש מאי כפי שקיוה הרי עתה־זה גמרנו את ששת השבועות הטובים ביותר מזה חדשים רבים בשטח השיירות. אין ספק שנקבל באטלנטי עזרה אמריקאית גוברת והולכת, וכשלעצמי יש בי בטחון שעד צאת השנה תתחזק עמדתנו בכל הנקודות העיקריות. האמריקאים שוקדים מאד למלא את אבידות הספּנות ב1942, ויש בי הרגשה שהם קרבים יותר ויותר אל החלטתם הגדולה. אולם מוטב שלא לסמוך על כך יותר מדי.

4. דומה שהיטלר מרכז את כוחותיו נגד רוסיה. מתנהלת תנועה בלתי־פוסקת של צבא, כוחות שריון ומטוסים מן הבלקנים צפונה ומצרפת וגרמניה מזרחה. אני עצמי הייתי מניח שסיכויוֹ היפה ביותר הוא להתקיף את אוקראינה והקווקז, ובכך להבטיח לעצמו תבואה ונפט. איש לא יוכל למנעו מכך, אבל אנו מקווים לפוצץ מאחריו את ארץ המולדת ביסודיוּת כהלכה בהמשך השנה. אני בטוח שבעזרת האלוהים נחבוט במשטר הנאצי עד שתצא נשמתו.

5. המלך אומר לי שבדעתו לשלוח לך איגרת מיוחדת ליום־הולדתך ב־24 במאי, ואם כך אשלח עכשיו את איחולי מעומק הלב.

ככה הגענו אל הסף.

 

פרק ששה־עשר: כרתים: הקרב    🔗

קורפוס התעופה הגרמני – ההתקפה מתחילה, 20 במאי – רטימו והרקליון מחזיקות מעמד – אבל מאלמה אובדת, 23 במאי – הצי מצטרף – השמדת השיירות הגרמניות – ימים יקרים לצי, אבל האדמירל קנינגהם מטיל הכל על כפּות־המאזניים – אבדן “גלוסטר” ו“פיג’י” – טיבּוע “קלי” ו“קשמיר” – מברק חמור מן האדמירל קנינגהם – ודו"ח רציני מן הגנרל פרייברג – כל תקוה להצלחה היתה כלא־היתה – אנו מחליטים לפנות, 26 במאי – משימה מרה וקודרת – הטרגדיה של ישועת הרקליון – החלטתו של האדמירל קנינגהם להמשיך בפינוי – התאכזרותם של הגרמנים אל אוכלוסי האי – המחיר ששוּלם – נצחון־פירוּס

בהרבה מגילוייו היה הקרב על כרתים יחיד־במינו בזמנו. מעולם לא נראה כדוגמתו קודם לכן. היתה זו ההתקפה המוטסת הגדולה הראשונה בקורות המלחמות. בקורפוס־התעופה הגרמני נתגלמו שלהבתה של תנועת־הנוער ההיטלראית ולהטה של רוח־הנקם הטבטונית על מפלת 1918. תפארת הנוער הגרמני היתה בצנחנים הנאצים האלה הגיבורים, המאומנים ביותר והמסורים בתכלית. החלטתם הנחושה והנלהבת היתה להעלות את חייהם עוֹלה על מזבח גדולתה של גרמניה ושלטונה העולמי. נגזר עליהם לבוא בקרב עם חיילים גאים שרבּים מהם באו מקצהו השני של העולם להילחם כמתנדבים למען המולדת וּלמה שהיה בעיניהם ענין הצדק והחירות. זאת היתה ההתנגשות שעליה מספר הפרק הזה.

הגרמנים הפעילו את כל הכוח שיכלו להעמידו. זה היה צריך להיות השׂגו האווירי המופלא של גרינג. אילו נשבר הכוח האווירי הבריטי היתה ההתקפה עשויה לבוא על אנגליה ב־1940. אך התקוה הזאת לא נתמלאה. היא היתה עשויה לבוא על מלטה. אך המהלומה הזאת נחסכה מאתנו. קורפוס־התעופה הגרמני חיכה יותר משבעה חדשים עד שינחית את מהלומתו ויוכיח את טיבו. עתה יכול היה גרינג סוף־סוף לתת להם את האות המיוחל מכבר. כאשר התלקח הקרב לא ידענו מהם המשאבּים הכוללים של גרמניה בחילות צנחנים. קורפוס־התעופה הי"א יכול שאינו אלא אחת מחצי תריסר יחידות כאלו. רק כעבור חדשים רבים מובטחים היינו כי זה היה היחיד. לאמיתו של דבר היה זה חוּדה של החנית הגרמנית. וכאן יסופר איך ניצח ונשבר.

*

הקרב החל בבוקר ה־20 במאי, ומעולם לא יצאו הגרמנים להתקפה חסרת־רתיעה ואכזרית יותר מזו. מטרתם הראשונה והעיקרית היתה שדה־התעופה של מאלמה. משך שעה היו העמדות מסביב נתונות לאש הכבדה ביותר של פצצות ומקלעים שנודעה עד אז מן האוויר. רוב רוּבּם של התותחים נ.מ. שלנו הוצאו למעשה מיד מכלל פעולה. לפני תום ההפצצה החלו דאונים לנחות ממערב לשדה־התעופה. ב־8 לפה"צ הוצנחו צנחנים במספר רב מגובה שבין שלוש־מאות לשש־מאות רגל, באזור שבין מאלמה וקאניאה. רגימנט גרמני אחד של ארבעה גדודים בבוקר, ועוד אחד אחר־הצהרים, הוטלו על ידי זרם מתמיד של מטוסים, מבלי התחשב כלל באבידות לחיילים ולמטוסים. גדוד מן החטיבה הניו־זילנדית ה־5, ששאר החטיבה מסייעים לו ממזרח, יצא לקראתם בעוז־החלטה בשדה־התעופה ובסמיכוּתו. בכל מקום שנתגלו חילותינו נעשו מטרה להפצצות כבּירות, ופצצות בנות חמש־מאות ואפילו אלף ליטרה הוטלו בשפע. התקפות־נגד לא היו אפשריות באור היום. התקפת־נגד בשני טנקים של חיל־רגלים בלבד נכשלה בתכלית. דאונים או מטוסים מובילי־צבא נחתו והתנפצו על החופים ובשיחים או בשדה־התעופה המוּצף אש. בסך־הכל הגיעו ביום הראשון למעלה מחמשת־אלפים גרמנים לקרקע בסביבות מאלמה וקאניאה וביניהן. נגרמו להם אבידות כבדות מאד מאשם של הניו־זילנדים ובקרבות פנים־אל־פנים. באזור המוגן שלנו נפגעו למעשה כל הנוחתים, ורוּבּם נהרגו. עם פנוֹת היום עדיין היה שדה התעופה ברשותנו, אך אותו ערב נסוגו המעטים שנותרו מן הגדוד אל מסייעיו. שתי פלוגות שנשלחו כתגבורת איחרו מכדי לצאת להתקפת־נגד על שדה־התעופה, שמכל־מקום עדיין היה תחת אש תותחינו.

רטימו והרקליון שתיהן נתכבדו אותו בוקר בהפצצה כבדה, ואחר־הצהרים באו הצנחות, פעם של שני גדודים ופעם של ארבעה. נתפתחו קרבות עזים, אבל עם רדת הלילה נשארו שני שדות־התעופה בידינו האיתנות. ברטימו ובהרקליון היו גם נחיתות בקנה־מידה קטן יותר, מלוּוֹת קרבות כבדים ואבידות גרמניות מרובּות. תוצאת הקרבות של היום הראשון הזה היתה אפוא משביעת־רצון למדי, חוץ מאשר במאלמה; אבל בכל גיזרה היו עתה חבורות של אנשים חמושים היטב משולחות לנפשן. כוחן של ההתקפות עלה בהרבה על מה ששיער הפיקוד הבריטי, וחמת התנגדותנו הדהימה את האויב.

וזה היה הדו"ח שקיבלנו:

הגנרל פרייברג אל הגנרל וייוול 10 אחה"צ 20 במאי 41

היום היה קשה. נלחצנו קשה. אני סבור שבינתים אנו מחזיקים בשדות־התעופה ברטימו, הרקליון ומאלמה, ובשני הנמלים. אנו מחזיקים בהם בדוחק רב, ולא אצדק אם אצייר תמונה ורודה. הקרבות היו כבדים והרגנו גרמנים לרוב. התחבורה קשה ביותר. הקף התקפות־האוויר על קאניאה היה חמור. כאן מבינים הכל השאלה החיונית ואנחנו נילחם עד הסוף.

ההסתערות נמשכה ביום השני, ושוב הופיעו מטוסים מובילי־צבא. אף כי שדה־התעופה של מאלמה עדיין היה תחת אש התותחים והמרגמות שלנו מטווח קרוב, הוסיפו מטוסי צבא לנחות בו ובשטח הטרשים למערב. הפיקוד־העליון הגרמני היה אדיש, כמדומה, לאבידות, ולפחות מאה מטוסים התנפצו בנחיתות אונס באזור הזה. אף על פי כן נמשכה צבירת הכוח. התקפת־נגד שבוּצעה אותו לילה הגיעה עד קצה שדה־התעופה, אך עם האיר היום שוב הופיע חיל־האוויר הגרמני ואי־אפשר היה להחזיק בשטח שנכבש.

ביום השלישי נעשה שדה־התעופה של מאלמה בסיס פעולה יעיל לאויב. מובילי־צבא הוסיפו להגיע בשיעור יותר מעשרים בשעה. מכרעת עוד יותר היתה העובדה שהם יכלו גם לחזור ולהביא תגבורות. למעלה משש־מאות מטוסים מובילי־צבא נחתו, לפי ההערכה, או ירדו בהצלחה פחות או יותר בשדה התעופה הזה בימים האלה ושלאחריהם. תחת לחצם הגובר של כוחות גדולים אלה הכרח היה להסתלק סופית מהתכנית להתקפת־נגד גדולה, והחטיבה הניו־זילנדית ה־6 נסוגה מעט־מעט עד שהיתה בריחוק כעשרה מיל ממאלמה. בקאניאה ובסוּדה לא חל כל שינוי, וברטימו שלטו צבאות הברית במצב. בהרקליון היו כוחות האויב נוחתים ממזרח לשדה־התעופה, וכוח אויב החל להצטבר ולהתעצם שם בהצלחה. אחרי התקפות־הפתיחה ב־20 במאי זנח הפיקוד־העליון הגרמני את רטימו והרקליון והתרכז בעיקר באזור מפרץ סוּדה.

*

כיון שהודיעו מטוסי־הסיור על מציאותן של קאיקות בים האגאי שיגר האדמירל קנינגהם בעשרים בחודש כוח ימי קל לצפון־מערב כרתים. הכוח כלל את הסיירות נאיאד ופרת, ואת המשחתות קנדאהאר, נוּבּיאן, קינגסטון ויוּנוֹ, תחת פיקוד תת־האדמירל קינג.

כוח חזק תחת פיקוד תת־האדמירל רוֹלינגס, שכּלל את אניות־המערכה וורספייט וואליאנט, בחיפוי שמונה משחתות, ציפּה ממערב לכרתים להתערבות העתידה לבוא מצד הצי האיטלקי. משך כל יום העשרים ואחד בחודש היו אניותינו נתונות להתקפות־אוויר כבדות. המשחתת יונו נפגעה ותוך שתי דקות טבעה אגב אבידות כבדות בנפש. הסיירות איאקס ואוריון גם הן נזוקו אך המשיכו בפעולה.

אותו לילה ראו חיילינו העייפים לפאת צפון בזקי־אש רוטטים מלוא כל קו־הרקיע וידעו כי הצי המלכותי פועל. השיירה הימית הגרמנית הראשונה יצאה לתעודתה הנואשת. בשעות אחר־הצהרים נמסר כי קבוצות של ספינות קטנות מתקרבות לכרתים, והאדמירל קנינגהם פקד על כוחותיו הקלים להיכּנס לים האגאי ולמנוע נחיתות בשעות החשיכה. ב־11.30 בלילה, מהלך שמונה־עשר מיל מצפון לקאניאה, לכד תת־האדמירל גלאֶני, עם הסיירות דידו, אוריון ואיאקס וארבע משחתות, את שיירת הצבא הגרמנית, המורכבת בעיקר קאיקות מלוּוות סירות־טורפדו. משך שעתים וחצי רדפו האניות הבריטיות אחר טרפן, וטיבּעו לא־פחות מתריסר קאיקות ושלש אניות־קיטור, כולן מלאות חיילים גרמנים מפה אל פה. לפי האוֹמד טוּבעו כארבעת־אלפים איש בלילה ההוא.

*

בינתים ותת־האדמירל קינג, עם הסיירות נאיאד, פרת, קלקוטה וקרלייל ושלוש משחתות, בילה את הלילה אור לעשרים־ושנים בחודש בפטרוּל מול הרקליון, ועם האיר היום פנה צפונה. קאיקה יחידה טעונה חיילים הושמדה, ובשעה עשר נראתה השייטת מתקרבת לאי מלוֹס. כעבור דקות מספר הובחן מפאת צפון במשחתת אויב עם חמש ספינות קטנות; המשחתת הותקפה מיד. אחרי כן נראתה משחתת שניה כשהיא פורשׂת מסך עשן, ומאחרי העשן היה מספר רב של קאיקות. לאמיתו של דבר יירטנו עוד שיירה חשובה המלאה וגדושה חיילים. הסיור האווירי שלנו הודיע קודם לכן על העובדה הזאת לאדמירל קנינגהם, אבל יצאה יותר משעה עד שהועברו ידיעות אלו לתת־האדמירל קינג. למן עלות השחר היו אניותינו נתונות להתקפת־אוויר בלתי־פוסקת, ואף כי עד כה לא נגרם להן כל נזק היתה תחמשתן נ.מ. כלה והולכת. גם מהירותן המשולבת פחתה, כי קרלייל לא יכלה לשוט במהירות שלמעלה מעשרים־ואחד קשר. תת־האדמירל, שלא תפס אל־נכון את גודל הפּרס אשר יכול לזכות בו, סבור היה כי אם ימשיך עוד צפונה יעמיד בסכנה את כל הכוח שלו, והוא פקד על נסיגה למערב. אך קרא המפקד־הראשי את התשדורת הזאת, מיד שלח את הפקודה הבאה:

אל תרפה. עמוֹד בקשר איתות־ראיה. אסור להכזיב את הצבא בכרתים. הכרח שלא ינחת בכרתים שום כוח אויב מוּסע בים.

*

עתה כבר הוחמצה השעה להשמדת השיירה, שפּנתה לאחור ונפוצה לכל רוח בין האיים המרובּים. כך ניצלו לפחות חמשת אלפים חיילים גרמנים מגורל חבריהם. העזתם של השלטונות הגרמניים, ששלחו את שיירות הצבא האלו החסרות למעשה כל הגנה בכברת ים שבּה אין להם אותה שליטה שהיתה להם באוויר, היא דוגמה למה שעשוי היה להתרחש בקנה־מידה ענקי בים הצפוני ובתעלה האנגלית בספטמבר 1940. זוהי ראָיה לאי־הבנתם של הגרמנים בטיבו של כוח ימי כנגד כוחות פולשים, וכן גם עדות למחיר שאפשר לגבותו בנפשות־אדם כעונש על בערוּת מסוג זה.

*

נסיגתו של תת־האדמירל לא הצילה את האסקדרון שלו מן ההתקפה האווירית. מסתבר שבנסיגתו נגרמו לו אבידות לא קטנות מאלו שהיו נגרמות לו בהשמדת השיירה. משך שלוש וחצי השעות שלאחר כך הופצצו אניותיו בלי הפוגות. אניית־הדגל שלו, נאיאד, וקרלייל, שמפקדה הקפיטן ת.צ'. המטון נהרג, נזוקו שתיהן. ב־1.10 אחה"צ פגשו בהן אניות־המערכה וורספייט וואליאנט, עם הסיירות גלוסטר ופיג’י ושבע משחתות תחת פקודתו של תת־האדמירל רולינגס, אשר חשו לעזרתן ממערב בדרך מיצר קיתרה. כמעט ברגע שהגיעה וורספייט נפגעה בפצצה שהחריבה את סוללות התותחים של ארבעה אינצ’ים וששה אינצ’ים על סיפונה הימני והפחיתה את מהירותה, ולפי שבינתים נמלט האויב נסוגו האסקדרונים הבריטיים המשולבים לצד דרום־מערב. האדמירל קנינגהם, שנחושה היתה החלטתו להשמיד ויהי־מה את כל הפולשים הבאים בדרך הים, אכן הטיל הכל על כף־המאזניים. ברור כי כל עת הפעולות האלו לא היסס להעמיד למטרה זו בסכנה לא רק את אניותיו היקרות ביותר אלא גם את כל השלטון הימי על מזרח־הים־התיכון. התנהגותו בענין זה ישרה עד מאד בעיני האדמירליוּת. בקרב הנזעם לא היה הפיקוד הגרמני היחיד שהטיל את הקלפים היקרים ביותר. המאורעות של אותן ארבעים־ושמונה שעות של מערכה ימית שיכנעו את האויב, ולא היו שום נסיונות נוספים להנחתת כוחות ימיים עד אשר נחתך גורלה של כרתים.

*

ה־22 וה־23 במאי היו ימים יקרים לצי. המשחתת גרייהאוּנד באסקדרון של תת־האדמירל רולינגס הופצצה וטובּעה. תת־האדמירל קינג, הקצין הבכיר של הכוחות המשולבים עתה, שלח עוד שתי משחתות לאיסוף ניצולים ואת הסיירות גלוסטר ופיג’י להגן עליהן מפני ההתקפה האווירית, שהיתה מתמדת וגוברת והולכת. דבר זה עיכב את הצי כולו והאריך במידה רבה את ההתקפה האווירית עליו. ב־2.57 אחה“צ ביום העשרים־ושנים בחודש, כשנודע לתת־האדמירל קינג שהתחמושת נ.מ. אוזלת, פקד על שתי המשחתות להיסוג כפי שיקול־דעתן. ב־3.30 אחה”צ נמסר כי גלוסטר ופיג’י מתקרבות אל הצי מאחור במהירות גדולה תחת התקפה אווירית עזה. כעבור עשרים דקות נעצרה גלוסטר כליל, לאחר שנפגעה בפצצות אחדות. אש עזה בוערת בה וסיפונה העילי גל של חרבות. לא היתה ברירה לפיג’י אלא לעזבה, ומכיון שאבדה את המגע עם הצי והדלק היה מועט בה פנתה היישר יותר בכיוון אלכסנדריה עם שתי המשחתות שלה. כעבור שלוש שעות, לאחר שיצאה בשלום מקרוב לעשרים התקפות מצד עוּצבּות של מפציצים וכילתה את כל התחמושת הכבדה נ.מ. אשר לה, נפלה קרבן למטוס מסרשמיט־109 שקרב באין רואה מבעד לעננים. נשמעה התפוצצות עזה. האניה נטתה על צדה, אך עדיין היתה שטה במהירות של שבעה־עשר קשר, עד שבאה התקפה נוספת ועוד שלוש פצצות פגעו במטרתן. ב־8.15 בערב התהפכה וטבעה, אבל 523 מתוך 780 אנשיה נמשו מן המים על ידי שתי המשחתות שלה, שחזרו לאחר חשיכה.

*

בינתים ומרחק עשרים מיל מערבה היה הצי נתון להתקפות־אוויר חוזרות ונשנות, אשר בהן נפגעה ואליאנט אך לא נזוקה קשה. ב־4 אחה"צ הגיע ממלטה הקפיטן הלורד לואיס מונטבאטן, באניה קלי, עם עוד ארבע משחתות מן הטיפוס החדיש ביותר, שייטת אשר עתה־זה חיזקנו בה את כוחנו במרכז הים התיכון, והצטרף לצי. לאחר חשיכה נשלחו משחתותיו בחזרה לתוּר אחר ניצולים מן האניות גלוסטר ופיג’י. אך המפקד־הראשי דחה את עבודת החסד הזאת והעדיף עליה את הפטרוּל בחוף הצפוני של כרתים משך שעות החשיכה. כאן שוב היתה החלטה נכונה, ואם גם מכאיבה. כל הלילה אור לעשרים־ושלושה בחודש פיטרלוּ המשחתות של מונטבאטן מול קאניאה, בעוד הקפיטן מק באניה ג’רוויס ועוד שלוש מלבדה מטאטאים את המבואות להרקליון. קאיקה אחת מלאה וגדושה חיילים נצודה על ידי קלי, עוד אחת הועלתה באש, ועם שחר חזרו המשחתות ונסוגו דרומה.

משך הלילה עמד האדמירל קנינגהם על המצב בכללותו ועל אבדן גלוסטר ופיג’י. בשל טעות לבלרים בלשכת חלוקת התשדורות באלכסנדריה נראה לו כאילו לא הסיירות לבדן כי אם גם אניות־המערכה ביזבזו כמעט את כל התחמושת נ.מ. שלהן. לכן פקד ב־4 לפה"צ על כל הכוחות להיסוג מזרחה. לאמיתו של דבר היתה לאניות־המערכה תחמושת למכביר, ואחרי כן אמר קנינגהם שאילו ידע זאת כי אז לא פקד עליהן להיסוג. נכחוּתן למחרת בבוקר אפשר שהיתה מונעת אסון אחר ששׂוּמה עלינו לספר עליו עתה.

בעשרים־ושלושה בחודש עם שחר היו קלי וקשמיר נסוגות במלוא המהירות מסביב למערבה של כרתים. לאחר שיצאו בשלום משתי התקפות־אוויר כבדות השיגתן ב־7.55 לפה"צ עוּצבּה של עשרים־וארבעה מפציצי־צלילה. שתי האניות טוּבּעו עד־מהרה, ו־210 נפשות נספו. לטוּב־המזל היתה המשחתת קיפלינג בקירבת מקום, וחרף ההפצצה המתמידה משתה מן המים 279 קצינים ומלחים ובכללם הלורד לואיס מונטבאטן, ואילו היא עצמה לא נפגעה במאום. למחרת בבוקר, בעודה מרחק חמישים מיל מאלכסנדריה, ומלאה אנשים מקצה אל קצה, אזל הדלק שלה כליל, אך פגשו בה וגררוה והביאוה בשלום לנמל.

*

הנה כך היו אבידות הצי בקרבות של ה־22 וה־23 במאי שתי סיירות ושלוש משחתות שטובּעו, אניית־מערכה אחת, וורספייט, שהוצאה מכלל פעולה לזמן רב, וואליאנט ועוד הרבה יחידות שנזוקו במידה ניכּרת. בכל־זאת קוּים המשמר הימי על כרתים. הצי לא הכזיב. אף גרמני אחד לא עלה על חוֹפה של כרתים מן הים עד תום הקרב על האי.

המפקד־הראשי עדיין לא ידע כמה הצליח.

הפעולות של ארבעת הימים האחרונים [שידר בעשרים־ושלושה בחודש] היו ממש מבחן כוח בין צי־הים־התיכון לחיל־האוויר הגרמני… חושש אני שבאזור החוף עלינו להודות במפלה ולהשלים עם העובדה שהאבידות גדולות מכדי להצדיק את נסיוננו למנוע התקפות בדרך הים על כרתים. זאת היא מסקנה עגומה, אבל יש הכרח לקבלה. כמו שחששתי תמיד, שליטתו של האויב באוויר, שאין חיל־התעופה שלנו יוצא לקרוא עליה תגר, ובים הצר הזה, במזג־אוויר ים־תיכוני, היא בשבילנו גורם שלא נוכל להתמודד אתו אלא על ידי ניצול הזדמנויות להפתעה והתנהגות זהירה ביותר…

אולי טוב הדבר שא.ה.מ. פורמידבל [נושאת־מטוסים] היתה משותקת, כי לולא זאת ספק בידי אם היתה צפה עכשיו על פני המים.

על כך השיבה האדמירליות מיד:

אילו היה זה רק דו־קרב בין צי־הים־התיכון לחיל־האוויר הגרמני כי אז היה צורך מן־הסתם לקבל אותן הגבלות על תנועות הצי שאתה מציע. אך נוסף על כך הרי לך הקרב על כרתים. אם יוכל הצי למנוע תגבורת ואספקה בדרך הים מהגיע אל האויב עד אם תהיה לצבא שהוּת לטפל בהצלחה בכל החיילות המוטסים, כי אז אפשר שאחרי כן יהיה לאל־ידו של הצבא לטפל בהתקפות מוּסעות בים. לכן יש חשיבות חיונית למניעת משלחת ימית מהגיע אל האי משך היום או היומים הבאים, אפילו יגרום הדבר אבידות נוספות לצי. הלורדים־של־האדמירליות מבינים אל־נכון את הלחץ הכבד שבו פועל הצי שלך.

עם שקרבו חבלי יסוריה של כרתים לשׂיאם, טילגרפתי אל הנשיא רוזוולט:

23 במאי 41

הקרב בכרתים הוא חמור, כי מאין לנו שדות־תעופה בטווח יעיל אין אנו יכולים להביא כוח אווירי לפעולה, לא כדי להגן על האסקדרונים המפטרלים שלנו ולא כדי לסייע להגנה. שתים מן הסיירות שלנו ושתי משחתות טוּבּעו היום. אנו משמידים הרבה מן החיילות הגרמניים המעולים ביותר, וטיבענו לפחות שיירה אחת.

ואל וייוול:

23 במאי 41

מוכרחים לנצח בקרב כרתים. אפילו יבסס האויב היטב את נחיתותיו, יש להמשיך באי בקרבות עד בלי די, ועל ידי כך לרתק את כוח המחץ העיקרי של האויב אל המשימה. מתוך כך תהיה לך לפחות שהוּת לגייס “גורי נמר” ולהשתלט על המצב במדבר המערבי. כל זמן שהדבר נמשך הוא גם מגן על קפריסין. מקווה שתשלח תגבורת לכרתים בכל לילה עד קצה גבול האפשר. האם לא ייתכן לשלוח עוד טנקים ובכך לכבוש בחזרה כל שדה־תעופה שנלכד על ידי האויב? מאמציו של אויב ואבידותיו בחיילות מעולים ביותר ודאי הם כבדים מאד. אין הוא יכול להתמיד בכך בלי סוף. הדברים הבאים אל הגנרל פרייברג ממני: “העולם כולו עוקב אחר הקרב המפואר שלך, שמאורעות גדולים תלויים בו”.

ראשי־המטות הביעו הסכמה גמורה, וטילגרפתי אל המפקדים־הראשיים:

24 במאי 41

קשיינו בכרתים גדולים, אבל מתוך כל הידיעות שקיבלנו עד כה כך גם קשייו של האויב. אם נחזיק מעמד עד הסוף אפשר שמאמצו של האויב יכלה ויתם. נראה לנו כי חובה היא לשלוח לאי במהירות האפשרית תגבורות בכוח הגדול ביותר שבגדר האפשר כדי להבטיח את השמדת כוחות האויב שכבר נחתו שם לפני שיספיקו לחזקם במידה רצינית. ידועה לכם היטב חשיבותו החיונית של הקרב הזה, ויש להשלים עם סיכונים גדולים לשם הבטחת הצלחתנו.

האדמירל קנינגהם השיב לתשדורת של האדמירליות מיום העשרים־ושלשה בחודש:

המפקד־הראשי בים התיכון אל האדמירליות 26 במאי 41

הלורדים־של־האדמירליות יכולים להיות בטוחים בכך כי הגורם הקובע בפעולה באגאי איננו הפחד מפני אבידות כי אם הצורך למנוע אבידה אשר, מבלי להביא יתרון מתאים לנו עצמנו, תשתק את הצי שם. ככל שידוע לי עדיין לא הצליח האויב להעביר לכרתים תגבורות ניכרות בדרך הים, אם שלח כאלו בכלל, אף כי אני מסכים שבקרוב אולי אפשר יהיה לחוש בכך.

2. אין ספק שנתנסינו כבר די הצורך בטיבן האפשרי של אבידות. בתוך שלושה ימים טובעו שתי סיירות וארבע משחתות, אניית־מערכה אחת הוצאה מכלל פעולה לחדשים אחדים, ועוד שתי סיירות וארבע משחתות סבלו נזק ניכר. אין אנו יכולים להרשות לעצמנו עוד נסיון כזה ולשמור בתוך כך על השליטה במזרח־הים־התיכון.

3. לאמיתו של דבר עדיין לא תפסה האספקה בדרך הים מקום חשוב בתמונה, כי על כן, למרות האבידות והחזרתן של שיירותיו, כוחותיו של האויב באוויר מרובּים כדי־כך שברגע זה ידו משגת לחזק את כוחותיו ולהמציא להם אספקה כאַות־נפשו בדרך האוויר. תהליך זה אינו נבלם כלל על ידי פעולה אווירית מצדנו, ומראה התהלוכה המתמדת והבלתי־מופרעת של מטוסי יונקרס־52 הטסים ובאים לכרתים הוא מן הגורמים העשויים להשפיע על המוראל של כוחותינו.

4. נדמה לי שעל הלורדים־של־האדמירליות לדעת כי השפעת הפעולות האחרונות על האנשים היא השפעה מצטברת. ספינותינו הקלות, קצינים, מלחים ומכונות כאחד, מתקרבים לאפיסת־כוחות. מאז החלה “נוגה” [יוון], בסוף פברואר, נוגשׂים בהם כמעט עד קצה גבול הכוחות, ועתה, כשהעבודה כפולה־ומכופלת, עומדים הם נוכח ריכוז אווירי אשר סמוך אני ובטוח כי זה שבנורבגיה היה משחק־ילדים לעומתו. לא כדאי לנגושׂ באנשים למעלה מדרגה ידועה.

5. היה ביכלתי לעשות הרבה יותר ממה שצוּפּה תחילה. בכל לילה סורקות משחתות וסיירות את הים מול החוף הצפוני של כרתים, הרעשנו את מאלמה, והבוקר תקפנו את סקרפּנטו. גם מלוֹס זוכה לתשומת־לב מצד צוללת אחת… אולם לא קיבלתי עדיין תגבורות במטוסי־סיור, שאותן ביקשתי כל כך.

6. מאז נכתבו הדברים שלמעלה נמצאתי למד כי א.ה.מ. פורמידבל וא.ה.מ. נוביאן נפגעו בפצצות והן חוזרות לנמל. אין שום פרטים בידי.

מסות כבדות עוד יותר היו צפויות למפקד־הראשי הזה עז־ההחלטה, והוא הוכיח את יכלתו לעמוד בהן בהצלחה רבה.

*

חיל־החלוץ של 14,000 הצנחנים הגרמנים שנחתו בכרתים

הגרמנים משתמשים בתותחים שהוטסו לכרתים

*

אך עתה בשעה מאוחרת בעשרים־וששה בחודש הגיעו אל וייוול ידיעות חמורות מאת פרייברג.

צר לי שעלי להודיע [אמר פרייברג] כי לדעתי הגיעו החיילות שתחת פקודתי כאן במפרץ סוּדה עד קצה גבול כוח־הסבל. תהי־מה ההחלטה שיקבלו המפקדים־הראשיים מנקודת־מבט צבאית טהורה, מצבנו כאן הוא לאחר יאוש. כוח קטן בלתי־נייד ולקוי בציודו דוגמת זה שבידינו אינו יכול לעמוד כנגד ההפצצה המרוכזת שבּאה עלינו בשבעת הימים האחרונים. נראה לי שעלי להגיד לך כי מנקודת־מבט מינהלית הרי אין להתגבר על הקשיים שבחילוץ הכוח הזה בשלמותו. אם אמנם תתקבל החלטה מיד, אפשר יהיה להעלות חלק מסוים מן הכוח באניות. כיון שיופחת חלק זה הרי חיסול רטימו והרקליון באותן שיטות לא יהיה אלא ענין של זמן. החיילות אשר אתנו, להוציא את הרגימנט הוולשי ואת יחידות הקומנדו, הם מחוץ לגדר כל פעולה תוקפנית. אם תחליט, נוכח כל המצב במזרח־התיכון, ששעות תוֹעלנה, נמשיך. יהיה עלי לשקול איך יוּשג דבר זה על הצד היותר טוב. אפשר שבתוך עשרים־וארבע שעות יהיה מפרץ סוּדה תחת אש. הקרבנות הנוספים יהיו כבדים, ואבדו לנו רוב תותחינו הנייחים.

אל פרייברג טילגרפתי:

27 במאי 41

ההגנה הנהדרת שלכם מעוררת הערצה בכל הארץ. אנו יודעים שהאויב נתון תחת לחץ קשה. שולחים את כל העזרה שבכוחנו.

ראש־הממשלה אל המפקדים הראשיים במזרח התיכון 27 במאי 41

נצחון בכרתים הכרחי בנקודת־מפנה זו במלחמה. הוסיפו להטיל כל עזרה שתוכלו.

*

אך בלילה ההוא נודע לנו כי אבדה כל תקוה להצלחה.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 27 במאי 41

חושש כי המצב בכרתים רציני ביותר. חזית קאניאה התמוטטה ועל מפרץ סוּדה אפשר יהיה כנראה להגן רק עוד עשרים־וארבע שעות, לכל היותר. אין כל אפשרות להטיל תגבורות…

2. חילותינו באי עצמו, שרוּבּם נתנסו ביוון נסיון חמור ביותר בהתקפת־אוויר מכרעת, היו נתונים בכרתים לאותם התנאים בהקף גובר והולך בתמידות. התקפה אווירית ממושכת וללא התנגדות מעין זו מן ההכרח שתהדוף במוקדם או במאוחר את החיילים האמיצים ביותר מעמדותיהם והיא מוציאה למעשה כל אפשרות למינהל.

3. במברק שנתקבל עתה־זה מאת פרייברג נאמר כי הסיכוי היחיד לקיוּם הכוח באזור סודה הוא להיסוג לחופים בדרום האי, להיחבא ביום ולנוע בלילה. נמסר כי הכוח ברטימו מנותק וחסר אספקה. גם הכוח בהרקליון מכותר כמעט כפי הנראה.

4. חושש שעלינו להכיר בכך ששוב אין להחזיק בכרתים וכי על החיילות להיסוג הרחק ככל האפשר. אי־אפשר היה לעמוד בפני משקל התקפת האוויר של האויב, שהתנהלה בהקף שאין לו תקדים ובכוֹרח המסיבות לא נתקלה למעשה בשום התנגדות.

*

ביום הרביעי לקרב ביבשה הקים הגנרל פרייברג קו חדש בגיזרת מאלמה־קאניאה. הודות לשימוש החפשי בשדה־התעופה גדל כוחם של הגרמנים בלי הפסק. ה־26 במאי היה היום המכריע. כוחותינו שנאלצו להיסוג בסביבת קאניאה עמדו ששה ימים תחת לחץ גובר והולך. לבסוף לא יכלו לשׂאתו עוד. החזית נשברה מצד היבשה והאויב קרב אל מפרץ סוּדה. הקשר אל מפקדתו של פרייברג פסק, והנסיגה דרומה על פני האי אל ספאקיה החלה על דעת המוּרשה שלו. בשעה מאוחרת אותו לילה נתקבלה ההחלטה לפנות את כרתים. רב היה הבלבול במסע בהרים. לטוּב המזל העלתה זורעת־המוקשים עבדיאל לחוף באור לעשרים־ושבעה בחודש שתי יחידות קומנדו, המונות כשבע־מאות־וחמישים איש, תחת פיקוד הקולונל לייקוק, בסוּדה. הכוחות האלה הרעננים־ביחס, עם שרידי החטיבה הניו־זילנדית ה־5 והגדודים האוסטרליים ה־7 וה־8, אסרו קרב־מאסף חזק, שבזכותו יכלו כמעט כל כוחותינו הנותרים עדיין באזור סודה־קאניאה־מאלמה להגיע אל החוף הדרומי.

ברטימו הוחזקו העמדות בתוקף, אף כי החיילות היו מוקפים לגמרי מצד היבשה והמזון והתחמושת הלכו הלוֹך וחסוֹר. הם קיבלו קצת מזונות מסירות־מנוע, אך לא יכלו להגיע אליהם שום פקודות להבקיע דרך אל החוף הדרומי. האויב סגר עליהם בהדרגה, עד אשר בשלושים בחודש, ככלוֹת מזונם, נכנעו השרידים הנותרים, לאחר שהרגו לפחות שלוש־מאות גרמנים. לערך מאה־וארבעים התחכמו להינצל ולברוח.

בהרקליון גבר מיום ליום הכוח הגרמני ממזרח לשדה־התעופה. חיל־המצב חוזק על ידי קצת מן ה“היילנדרס” של ארגיל וסאדרלנד, שנחתו בטימבּאקי והבקיעו להם דרך להצטרף אליהם. עתה בא הצי לישועה, ממש ברגע האחרון.

*

שוב היה עלינו לעמוד בפני המשימה המרה והעגומה של פינוי ובפני הודאוּת של אבידות כבדות. הצי המוטרד, העמוס יתר על המידה, הוצרך לקבל עליו להסיע כעשרים ושנים אלף איש, רוּבּם מן החוף הגלוי והפתוח בספאקיה, מהלך שלוש־מאות־וחמישים מיל בים שכוחות־תעופה עוינים שולטים עליו. חיל־האוויר־המלכותי עשה כמיטב יכלתו ממצרים במטוסים המעטים שהיו בעלי הטווח הדרוש. המטרה העיקרית היתה שדה־התעופה של מאלמה שבידי האויב, שעליו נערכו כמה הפצצות הן ביום והן בלילה. אף כי המיבצעים האלה הטילו עומס כבד על הצוותים, הנה בהכרח לא היה הקפם המוגבל יכול לזכות למידת השפעה ניכרת. מרשל־התעופה טדר הבטיח לספק קצת חיפוי של מטוסי־קרב לאניות, אך הוא הזהירנו כי חיפּוי זה יהיה זעום ומקוטע. ספאקיה, כפר־דייגים קטן על החוף הדרומי, נמצאת למרגלות צוק נישא בגובה חמש מאות רגל שרק שביל־עזים תלול עובר בו. החיילות היו צריכים להתחבא סמוך לשפת הצוק עד שייקראו לגשת ולעלות לאניה. ארבע משחתות, תחת פקודת הקפיטן אֶרליס, הגיעו באור לעשרים־ותשעה בחודש והעלו עליהן שבע־מאות איש, חוץ מזה שהביאו אוכל להמונים הגדולים מאד שנתקבצו עתה. ניתנה הגנה של מטוסי־קרב לנסיעה בחזרה, שבּה נגרם רק נזק מועט למשחתת אחת. לפחות חמישה־עשר אלף איש רבצו נחבאים בשטח הטרשים סמוך לספאקיה, והמאסף של פרייברג עמד בקרב בלתי־פוסק.

אסון היה צפוי למשלחת שהתנהלה באותה עת עצמה תחת פקודתו של תת־האדמירל רולינגס, אשר, עם הסיירות אוריון, איאקס ודידו ושש משחתת, יצא לישועת חיל־המצב בהרקליון. הכוח שלו היה נתון להתקפה אווירית כבדה מסקרפּנטו מ־5 אחה“צ עד חשיכה. איאקס והמשחתת אימפריאל ניצלו בדוחק מפגיעות, והראשונה נאלצה לחזור. המשחתות, שהגיעו להרקליון לפני חצות הלילה, העבירו את החיילים אל הסיירות הממתינות מחוץ. עד לשעה 3.20 בבוקר נשלמה המלאכה. ארבעת־אלפים איש הועלו לאניות ודרך החזרה החלה. כעבור חצי שעה התקלקל פתאום מנגנון ההיגוּי של אימפריאל הנזוקה, ובדוחק נמנעה התנגשות עם הסיירות. הכרח היה שהכוח כולו ידרים ככל מידת האפשר עד האיר היום. אף על פי כן החליט תת־האדמירל רולינגס לצוות על המשחתת הוטספר לחזור, לאסוף את כל החיילות ואנשי־הצוות של אימפריאל, ולטבּעה. הוא עצמו הפחית את המהירות עד לחמישה־עשר קשר, והוטספר, המוליכה תשע־מאות חיילים, חזרה והצטרפה אליו לפני האיר היום. הוא פיגר עתה בשעה וחצי אחרי לוח־הזמנים שלו, ורק עם עלות השמש פנה דרומה לעבור במיצר קאסוֹ. הובטחה הגנה של מטוסי־קרב, אבל המטוסים לא מצאו את האניות, במידה ידועה בגלל השינוי במועדים. ההפצצה הירוּאה החלה ב־6 לפה”צ ונמשכה עד 3 אחה"צ, כשהיה האסקדרון בריחוק מאה מיל מאלכסנדריה.

הירווֹרד היתה הקרבן הראשון. ב־6.25 לפה"צ נפגעה בפצצה והחלה לפגר אחר השיירה. האדמירל החליט בצדק שעליו לעזוב את האניה הפצועה לגורלה. כשנראתה באחרונה היתה קרבה אל חוף כרתים. רוב הנמצאים על סיפונה נשארו בחיים, אם גם בתורת שבויי־מלחמה. רעות מאלו היו עתידות לבוא. משך ארבע השעות שאחרי כן נפגעו הסיירות דידו ואוריון והמשחתת דיקוֹי. מהירותו של האסקדרון פחתה כדי עשרים־ואחד קשר, אך כל האניות המשיכו יחדיו בדרכן דרומה. באוריון היה המצב איום. מחוץ לאנשי־הצוות שלה היו על סיפונה 1,100 חיילים. בסיפּוני המגורים המלאים מפה לפה נהרגו כ־260 איש ו־280 נפצעו בפצצה שהבקיעה את הגשר. מפקדה, הקפיטן ג'.ר.ב. בק, נהרג גם הוא, האניה נזוקה קשה ונאחזה להבות. בצהרים הופיעו שני מטוסי פולמאר מן הזרוע האווירית של הצי, ואחרי כן הקלו במידת־מה על המצב. מטוסי־הקרב של חיל־האוויר־המלכותי לא יכלו למצוא את האסקדרון המעוּנה, חרף כל המאמצים, אף כי עמדו בקרבות אחדים והשמידו לפחות שני מטוסים. כשהגיע האסקדרון לאלכסנדריה ב־8 בערב בעשרים־ותשעה בחודש התברר כי חמישית מן האנשים שהוצאו מהרקליון נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי.

*

ראינו עד כמה לחצו השלטונות המדיניים והצבאיים מן המולדת על המפקדים־הראשיים בקאהיר, וחלק גדול מן הלחץ הזה הועבר אל כוחותינו העומדים במגע עם האויב, שהיענותם היתה נאצלה. אבל אחרי הנסיונות של העשרים־ותשעה בחודש היה על הגנרל וייוול ועמיתיו להחליט עד היכן יש להמשיך במאמץ להביא את חילותינו לכרתים. הצבא היה נתון בסכנת־מוות, חיל־האוויר לא יכול לפעול הרבה, והתפקיד הוטל שוב על הצי הנלאה ורצוּץ הפּצצות. בעיני האדמירל קנינגהם היה הדבר מנוגד לכל מסורת להפקיר את הצבא במשבר כזה. הוא הצהיר, “שלוש שנים דרושות לצי לבנות אניה חדשה. שלוש־מאות שנה תידרשנה כדי לבנות מסורת חדשה. הפינוי [רוצה לומר, ההצלה] יימשך”. אבל רק אחרי חשבונות־נפש מרובים ולאחר התייעצות עם האדמירליות ועם הגנרל וייוול כאחד נתקבלה ההחלטה להמשיך. עד לבוקר העשרים־ותשעה בחודש נלקחו קרוב לחמשת־אלפים איש, אבל חיילים במספר רב מאד היו מחזיקים מעמד ומסתתרים בכל המבואות בסקאפיה, וכל־אימת שנגלו באור היום היו מפציצים אותם. ההחלטה להסתכן ללא סייג באבידות ימיות נוספות הוצדקה, לא רק מתוך מניעיה כי אם גם מתוך התוצאות.

במוצאי העשרים־ושמונה בחודש הפליג תת־האדמירל קינג, עם פבּה, פרת, קלקוטה, קובנטרי, אניית־ההסתערות גלנגייל, ושלוש משחתות, לספאקיה. בלילה אור לשלושים בחודש הועלו שם כששת־אלפים איש לאניות בלי הפרעה, כשאסדות־הנחיתה של גלנגייל מסייעות במידה רבה למלאכה. ב־3.20 בבוקר כבר היה כל הכוח בדרכו בחזרה, ואף כי הותקף שלוש פעמים משך היום הגיע בשלום לאלכסנדריה. רק הסיירת פרת נזוקה על ידי פגיעה בחדר־הדוודים. הצלחה זו באה בזכות מטוסי־הקרב של הרא"ף, שאם גם מעטים היו, הנה לא התקפה אחת שברו קודם שוּבם הביתה. תחילה היתה הסברה כי הלילה אור לשלושים בחודש יהיה הלילה האחרון לנסיונות, אך בשעות העשרים־ותשעה בחודש בשלה ההכרה כי המצב נואש פחות מכפי שנראה תחילה. הנה כי כן שוב הפליג הקפיטן אֶרליס בבוקר השלושים בחודש לספאקיה, עם ארבע משחתות. שתים מהן נאלצו לחזור, אך הוא המשיך בדרכו עם נאפּיר וניזאס (משחתת שנתנו לנו הנסיך והעם של היידראבּאד), והעלו על סיפּוניהן בהצלחה יותר מאלף־וחמש־מאות חיילים. שתי האניות נזוקו בדרך שוּבן בפצצות שהחטיאו אך בנס, אך הגיעו בשלום לאלכסנדריה. מלך יוון הובא עם הציר הבריטי כמה ימים קודם לכן, לאחר סכנות רבות. בלילה ההוא הוצא גם הגנרל פרייברג בדרך האוויר על פי הוראות מן המפקדים־הראשיים.

ב־30 במאי ניתנה פקודה אחרונה להוציא את החיילים הנותרים. הסברה היתה שאין הנשארים בספאקיה מונים עתה יותר משלושת־אלפים איש, אך הידיעות שנתקבלו אחרי כן הראו כי הם מונים יותר מכפליים מזה. תת־האדמירל קינג הפליג שוב בבוקר השלושים־ואחד בחודש, עם פבה, עבדיאל, ושלוש משחתות. הם לא יכלו לקוות להסיע את הכל, אבל האדמירל קנינגהם פקד למלא את האניות עד קצה גבול היכולת. בתוך כך הוגד לאדמירליות כי זה יהיה הלילה האחרון לפינוי. העליה לאניות התנהלה יפה, והאניות הפליגו שוב ב־3 בבוקר ב־1 ביוני, כשהן מוליכות קרוב לארבעת־אלפים חייל בשלום לאלכסנדריה. הסיירת קלקוטה, ששוּגרה לעזור להם להגיע, הופצצה וטובּעה מהלך מאה מיל מאלכסנדריה.

למעלה מחמשת־אלפים חיילים מבריטניה והקיסרות נשארו אי־שם בכרתים, והגנרל וייוול נתן להם רשות להיכנע. אולם רבים התפזרו באי ההררי, שארכו מגיע למאה־וששים מיל. הם והחיילים היוונים נעזרו על ידי הכּפריים והאיכרים, שהוענשו בלי רחם כל־אימת שנתגלו. איכרים חפים מפשע או אמיצי־רוח נוֹרו בקבוצות של עשרים ושלושים איש. מסיבּה זו הצעתי למועצה־המלחמתית־העליונה כעבור שלוש שנים, ב־1944, שפּשעים מקומיים יידוֹנו במקום, והנאשמים יישלחו בחזרה להישפט במקום המעשה. עקרון זה נתקבל, וכמה מן החובות הבולטים ביותר סולקו.

*

ששה־עשר אלף וחמש־מאות איש הוחזרו בשלום למצרים. כמעט כולם היו חיילים בריטיים וקיסריים. פעולות קומנדו שונות סייעו לאחר זמן לעוד אלף איש לערך להימלט. אבידותינו היו לערך שלושה־עשר אלף איש בהרוגים, פצועים ושבויים. על אלה יש להוסיף קרוב לאלפיים אבידות בצי. אחרי המלחמה נמנו יותר מארבעת־אלפים קברים גרמניים באזור מאלמה ומפרץ סוּדה, ועוד אלף ברטימו והרקליון. חוץ מהם היה מספר גדול מאד אך בלתי־ידוע של אנשים שטוּבּעו בים, וכן הללו שמתו אחרי כן מפצעיהם ביוון. בסך־הכל ודאי נגרמו לאויב אבידות בהרוגים ובפצועים בשיעור למעלה מחמישה־עשר אלף. כמאה ושבעים מטוסים מובילי־צבא אבדו או נזוקו מאד. אבל המחיר אשר שילמו בעד נצחונם אין לאמדו בממדי הטבח.

*

הקרב על כרתים הוא דוגמה המלמדת עד־מה עשויה לחימה עזה ואמיצה להביא לידי תוצאות מכריעות, מחוץ לתימרוּן על עמדות אסטרטגיות. לא ידענו כמה אוגדות צנחנים יש לגרמנים. אכן, כתוצאה ממה שאירע ביוון, מתכוננים היינו, כמו שיתואר עוד מעט, להגנת המולדת מפני ארבע או חמש מן האוגדות המוטסות הנועזות האלו; ובמאוחר עוד יותר הקימונו אותן, אנו עצמנו והאמריקאים, בקנה־מידה גדול עוד יותר. אך למעשה היתה האוגדה המוטסת ה־7 היחידה שבידי גרינג. אוגדה זו הושמדה בקרב על כרתים. יותר מחמשת־אלפים מאנשיו האמיצים ביותר נהרגו, וכל בנינוֹ של ארגון זה עורער ללא תקנה. האוגדה לא הופיעה שוב מעולם בצורה יעילה כלשהי. החיילים הניו־זילנדים ושאר החיילים מבריטניה, מן הקיסרות ומיוון שנלחמו בקרב הזה המסוכסך, המייאש והעקר על כרתים רשאים להרגיש כי מילאו תפקיד של ממש במאורע שהביא לנו הרווחה מרחיקת־לכת ברגע גורלי.

בגלל אבידותיהם של הגרמנים באנשי־המלחמה המעוּלים ביותר שלהם שוב לא מילא עוד אותו כלי־נשק אווירי וצנחני אדיר כל תפקיד במאורעות המיידיים במזרח התיכון. אך נצחון־פירוּס היה נצחונו של גרינג בכרתים; כי הכוחות אשר ביזבז שם יכלו לתת לו על־נקלה את קפריסין, עיראק, סוריה, ואולי אפילו את פרס. החיילים האלה היו דווקה מן הסוג הדרוש להשתלטות על חבלים נרחבים ופוסחים־על־שתי־הסעיפּים שבהם אין לצפּות לשום התנגדות רצינית. בטפּשוּת עשה שהשליך אחר גו אפשרויות בל־תשוערנה כמעט ממין אלו וכוחות שאין להם תמורה במאבק קטלני, תכופות פנים־אל־פנים, עם לוחמיה של הקיסרות הבריטית.

נמצא עתה ברשותנו “הדו”ח הקרבי" של קורפוס־התעופה הי"א, שהאוגדה המוטסת ה־7 היתה חלק ממנו. כשאנו זוכרים את הבקורת והבקורת־העצמית החמורה שעוררו הסידוּרים שלנו, מעניין הוא לקרוא מה שהיה בפי הצד השני.

כוחות היבשה הבריטיים בכרתים [אמרו הגרמנים] היו גדולים כמעט פי־שלושה מכפי ההנחה הקודמת. אזור הפעולות באי הוּכן להגנה בקפידה הגדולה ביותר ובכל האמצעים האפשריים… כל הביצורים הוסוו באמנות רבה… העובדה שבגלל העדר ידיעות לא הערכנו נכונה את מצבו של האויב סיכנה את ההתקפה של קורפוס־התעופה הי"א והביאה לידי קרבנות־דמים מרובּים במידה בלתי־רגילה.

בדו"ח הגרמני על חקירת שבויינו מופיעה הרשימה הבאה, שמתוך הכרת־טובה לידידים האלמונים הללו אני מעז לצטט ממנה:

באשר לרוח ולמוראל של החיילים הבריטיים, מן הראוי לציין כי חרף הכשלונות בניהול המלחמה נשאר, דרך־כלל, אמוּן מוחלט בצ’רצ’יל.

*

אבידותינו בקרב ובפינוי של כרתים השפיעו במידה חמורה, לפחות על גבי הנייר, על המצב הימי בים התיכון. קרב מאטאפאן ב־28 במרס גירש לפי־שעה את הצי האיטלקי אל נמליו. אך עתה הוסבו אבידות חדשות וכבדות לצי שלנו. ממחרת כרתים היו לאדמירל קנינגהם רק שתי אניות־מערכה, שלוש סיירות ושבע־עשרה משחתות מוכנות לשירות. עוד תשע סיירות ומשחתות היו בתיקונים במצרים, אבל אניות־המערכה וורספייט וברהם ונושאת־המטוסים היחידה שלו, פורמידבל, מלבד עוד כמה וכמה ספינות, תוצרכנה לעזוב את אלכסנדריה לשם תיקונים במקומות אחרים. אבדו שלוש סיירות ושש משחתות. יש לשלוח תגבורת ללא דיחוי כדי להשיב את שיווּי־המשקל לקדמותו. אבל, כפי שיסופר עוד מעט, מזומנים היו לנו עוד פגעים נוספים. התקופה שעתה היה עלינו לעמוד בפניה זימנה לאיטלקים את סיכוים הטוב ביותר לקרוא תגר על שליטתנו המפוקפקת במזרח־הים־התיכון, על כל הכרוך בכך. לא יכולנו לדעת שלא ינצלוהו.

 

פרק שבעה־עשר: גורלה של “ביסמרק”    🔗

סכנה באטלנטי – “ביסמרק” ו“הנסיך אויגן” בים, 20 במאי – מיצר דנמרק – חורבנה של “הוּד”, 24 במאי – “ביסמרק” פונה דרומה – מתיחות בצ’קרס – “הנסיך אויגן” נמלטת – פגיעת טורפדו ב“ביסמרק” בחצות הלילה – איבּוד המגע ב־25 במאי – המגע מתחדש בעשרים־וששה – מחסור בדלק – “שפילד” ו“ארק רויאל” – נשמטת השליטה על “ביסמרק” – המשחתות של הקפיטן ואיאן – “רודני” מכּה, 27 במאי – הדין־וחשבון שלי לבית־הנבחרים – שבח לכּל – מברקי אל הנשיא רוזוולט

אחרי הכשלון ביוון, בעוד הכל סתום ומעורפל במדבר המערבי, וכשהמזל נוטה נטיה עזה כנגדנו בקרב הנואש בכרתים, נגולה באוקינוס האטלנטי פרשה ימית רבת חשיבות מאין כמוה.

מחוץ למאבק המתמיד עם הצוללות עלו לנו כבר הפושטות שעל פני המים ביותר משלושת־רבעי מיליון טונה בנפח ספּנות. שתי סיירות־המערכה של האויב, שרנהורסט וגנייזנאו, והסיירת היפּר נשארו שוהות בברסט תחת הגנת הסוללות נ.מ. האדירות שלהן, ואי־אפשר היה לדעת מראש מתי תצאנה שוב לחבּל בנתיבי הסחר שלנו. באמצע מאי היו סימנים לכך שבקרוב תוטל לקרב אניית־המערכה החדשה ביסמרק, אולי בלוית הסיירת החדשה של תותחי שמונה אינצ’ים, הנסך אויגן. צירוף כל האניות המהירות והאדירות האלו במרחביו הגדולים של האוקינוס האטלנטי יעמיד את כוחנו הימי במבחן גדול מאין כמוהו. ביסמרק, שעליה שמונה תותחים של חמישה־עשר אינץ', ואשר נבנתה בהתעלם מסייגי החוזה, היתה אניה בעלת השריון הכבד ביותר שעל פני המים. בנפחה עלתה בעשרת־אלפים טונה כמעט על אניות־המערכה החדישות שלנו, ובמהירות היתה שווה להן לפחות. “אתם הנכם גאותו של הצי”, אמר היטלר כשביקר בה במאי.

נוכח האיוּם הזה הממשמש־ובא היו לו למפקד־הראשי, האדמירל טוֹבי, בסקאפּא אניות־המערכה החדשות שלנו, המלך ג’ורג' ה־5 ונסיך וולס, וסיירת־המערכה הוּד. בגיברלטר היו רינאון וארק רויאל תחת פקודתו של האדמירל סומרוויל. ריפּלס ונושאת־המטוסים החדשה ויקטוריאס עמדו ברגע זה להפליג עם שיירה של יותר מעשרים־אלף איש למזרח התיכון. רודני ורמיליס, אשר ביסמרק יכלה מן־הסתם לטבּען אילו פגשה באחת מהן לבדה, היו בליווי־שיירות באטלנטי, וריבנג' היתה בהליפקס, מוכנה להפלגה. סך־הכל נמצאו לעת הזאת בלב ים או עמדו להפליג אחת־עשרה שיירות, כולל שיירת צבא אחת יקרה, על אימת האבידות הנוראה הנשקפת לה. משמרות של סיירות חיפּו על מוצאי הים הצפוני ומטוסי־סיור עירניים שמרו על החוף הנורבגי. המצב הימי היה מעורפל ומתוח כאחד, והאדמירליות, שעמדתי אתה במגע מתמיד, חשה במשהו הממשמש־ובא, וכן גם חשה בחריף בגוֹדל המטרה של אניות־הסוחר הפזורות שלנו.

ב־21 במאי עם השכמה נודע לנו כי שתי אניות־מלחמה גדולות נראו יוצאות מקאטגאט עם ליווי חזק, ובהמשך אותו יום זוהו גם ביסמרק גם הנסיך אויגן בפיוֹרד של בּרגן. ברור היה שאיזה מיבצע חשוב קרוב לבוא, וכהרף־עין ניעוֹר כל מנגנון־הפיקוח האטלנטי שלנו לפעילות נמרצה. האדמירליות נהגה על פי העקרון ההגיוני והשמרני וריכזה כוחותיה כנגד הפושטות אגב סיכון השיירות, כולל אפילו את שיירת הצבא. האניה הוּד, עם נסיך וולס ושש משחתות, יצאה מסקאפּא זמן קצר אחרי חצות הלילה בעשרים־ושנים בחודש לחפות על הסיירות נורפולק וסאפולק, הנמצאות כבר בפטרול באותה רצועת ים משמימה, מקפיאה בין גרינלנד לאיסלנד הידועה בשם מיצר־דנמרק. הסיירות מנצ’סטר ובירמינגהם נצטוו לשמור על התעלה בין איסלנד לאיי פארוֹ. ריפאלס וויקטוריאס הועמדו לרשותו של המפקד־הראשי, ושיירת הצבא הורשתה להפליג מן הקלייד בלי מגן, להוציא ליווי של משחתות.

יום־ג', ה־22 במאי, היה יום של ספקות ומתיחות. בים הצפוני היו אך ענן וגשם ללא הפסק. על אף התנאים האלה חדר מטוס־צי מהטסטון איי אורקני לפיורד של ברגן וסייר שם ללא רתיעה חרף האש הכבדה. שתי אניות־המלחמה של האויב לא היו עוד שם! כשהגיעה הידיעה הזאת ב־8 בערב אל האדמירל טובי יצא מיד בהמלך ג'ורג' ה־5, עם ויקטוריאס, ארבע סיירות ושבע משחתות, לתפוס את העמדה המרכזית לפאת מערב כדי לסייע לפטרולים של הסיירות שלו באותו צד של איסלנד שיבחר האויב. ריפאלס הצטרפה אליו בלב ים למחרת בבוקר. האדמירליות היתה סבורה כי קרוב לודאי שהאויב יעבור במיצר־דנמרק. אותו ערב, דקות מספר לאחר שקיבלתי את הידיעה, טילגרפתי אל הנשיא רוזוולט:

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 23 במאי 41

אתמול, בעשרים־ואחד, נראו ביסמרק, הנסיך אויגן, ושמונה אניות־סוחר בברגן. עננים נמוכים מנעו התקפות־אוויר. הלילה [מתברר לנו] הפליגו. יש לנו יסוד להאמין כי המכוּון לפשיטה אדירה באטלנטי. אם לא נצליח לתפסן בצאתן, ודאי יוכל הצי שלכם להודיע לנו עליהן. המלך ג’ורג' ה־5, נסיך וולס, ריפאלס, ונושאת־המטוסים ויקטוריאס, עם אניות־עזר, תעקובנה אחריהן. תנו לנו את הידיעות ואנו נסיים את המלאכה.

ביסמרק והנסיך אויגן יצאו למעשה מברגן קרוב לעשרים־וארבע שעות קודם לכן, ועתה נמצאו צפונית־מזרחית מאיסלנד, ופניהן אל מיצר־דנמרק. גלדי הקרח צימצמו כאן את המיצר כדי שמונים מיל בלבד, ורובו היה שרוי בערפל סמיך. סמוך לערב בעשרים־ושלושה בחודש הבחינו תחילה סאפולק ואחרי כן נורפולק בשתי אניות המתקרבות מצפון, עוברות אצל שוּלי הקרח על רקע פיסת שמים בהירים. דו"ח התצפּית של נורפולק נתקבל תחילה באדמירליות, ומיד שודר בצוֹפן סודי לכל הנוגעים בדבר. הציד החל; הטרף נראה לעין; וכל כוחותינו נעו בהתאם לכך. המפקד־הראשי פנה מערבה והחיש את מהירותו. הוּד ונסיך וולס נטו אורח במגמה ליירט את האויב עם האיר היום למחרת בבוקר מערבית לאיסלנד. האדמירליות הזעיקה את האדמירל סומרוויל, עם כוח ה (רינאון, ארק רויאל, והסיירת שפילד), במהירות מרובה צפונה כדי להגן על שיירת הצבא, שעתה עברה כבר את מחצית הדרך במורד החוף של אירלנד, או להצטרף למערכה. אניותיו של האדמירל סומרוויל, שכבר היו מוכנות להפלגה, יצאו מגיברלטר ב־2 בבוקר בעשרים־וארבעה בחודש. הן נשאו אתן, כפי שהתברר לבסוף, את גורלה של ביסמרק.

*

נסעתי לצ’קרס ביום־ו' אחר־הצהרים (23 במאי). אוורל הרימן והגנרלים איזמי ופאונול צריכים היו להתארח אצלי עד יום־ב'. הואיל והקרב על כרתים עמד אז בעיצומו, צפוי היה לי סוף־שבוע של חרדה. היה לי, כמובן, שירות מושלם ביותר של מזכירים בביתי, כמו גם קשר טלפוני במישרים אל הקפיטן־התורן באדמירליות ואל שאר משרדי־מפתח. האדמירליות ציפתה לכך שביסמרק והנסיך אויגן תעבורנה את מיצר־דנמרק השכם עם שחר, וכי הנסיך וולס והוּד, עם שתים או שלוש סיירות, תבואנה עמהן בקרב. כל אניותינו היו נעות למקום המעשה בהתאם לתכנית הכללית. עבר עלינו ערב של דאגה, ולא עלינו על משכבינו אלא בשתים או בשלוש לפנות בוקר.

בשבע לערך עוררו אותי והשמיעו לי חדשות נוראות. הוד, האדירה וכן גם המהירה באניות הגדולות שלנו, התפוצצה. אף כי בנינה היה קל במידה ידועה, נשאה אתה שמונה תותחים של חמישה־עשר אינץ', והיתה אחד מנכסינו הימיים היקרים ביותר. אבדנה הכאיב לנו מרה, אבל מדעתי את כל האניות החשות עתה בכיוון ביסמרק חשתי בטחון שלא תארך העת ואנחנו נשיג אותה, אלא אם כן תפנה צפונה ותחזור הביתה. הלכתי ישר אל חדרו של הרימן בקצה המסדרון, ולפי מה שהוא מספר, אמרתי, “הוד התפוצצה, אבל ביסמרק היא לבטח בידינו”. אחר כך חזרתי לחדרי, וכה נלאה הייתי עד ששכבתי לישון שוב. בשמונה־וחצי לערך נכנס מזכירי הפרטי הראשי, מרטין, לחדר בחלוק־הבוקר שלו וארשת מתוחה על פניו המחוטבים, הסגפניים. “האם השגנו אותה?” שאלתי. “לא, ונסיך וולס חדלה מן הפעולה”. זאת היתה אכזבה קשה. האם אפוא פנתה ביסמרק צפונה וחזרה הביתה? זה היה פחדי הגדול ביותר. עתה ידוע לנו מה אירע.

*

כל אותו לילה (אור ל־24 במאי), בתוך מטרות גשם ושלג, עקבו נורפולק וסאפולק בזריזות מרובה אחר האויב, למרות מזג־האוויר ומאמציו להתנער מהן, וכל אותו לילה הורו שידוריהן על העמדות המדויקות של ידידים ואויבים. כיון שנתחלף אור־הדמדומים הצפוני באורו של יום נראתה ביסמרק מהלך שנים־עשר מיל דרומה בנתיב דרומי. עד־מהרה היה עשן מול חרטומה השמאלי של נורפולק. הוּד ונסיך וולס נראו לעין, וקרב־מוות היה צפוי לבוא. עם האיר השחר הבחינה הוד באויב מרחק שבעה־עשר מיל לפאת צפון־מערב. האניות הבריטיות נפנו להילחם, והוד פתחה ב־5.52 לפנה"צ באש מטווח עשרים־וחמישה אלף יארד לערך. ביסמרק השיבה אש, וכמעט מיד נפגעה הוד פגיעה שהדליקה שריפה בסוללה של תותחי ארבעה האינצ’ים. האש פשטה במהירות מחרידה, עד שאפפה את כל אמצעית האניה. כל האניות היו עתה בעיצומו של קרב, וגם ביסמרק נפגעה. פתאום בא אסון. בשעה 6, לאחר שירתה ביסמרק את המטח החמישי שלה, שוּסעה הוד לשנים עקב התפוצצות אדירה. כעבור דקות מספר נעלמה מתחת לגלים בתוך ענן עשן עצום. כל אנשיה מלבד שלושה, יותר מאלף־וחמש־מאות איש, כולל את סגן־האדמירל לנסלוט הולנד והקפיטן רלף קר, נספו.

נסיך וולס שינתה כיווּן מיד כדי לעקוף את מכיתותיה של הוד והמשיכה בקרב, שהיה עתה קרב בין כוחות בלתי־שקולים. עד־מהרה החלה האש של ביסמרק לתת בה את אותותיה. בתוך דקות מספר נפגעה ארבע פגיעות בפגזים של חמישה־עשר אינץ‘, שאחד מהם הרס את הגשר והרג או פצע כמעט את כל אשר עליו. בתוך כך נוּקב חור באחורי האניה מתחת לפני המים. הקפיטן לינץ’, אחד המעטים שניצלו מן הגשר, החליט להפסיק את הפעולה לפי־שעה ונסוג אחור תחת מסך עשן. אולם הוא גרם לביסמרק נזק שהפחית את מהירותה. לאמיתו של דבר נפגעה מתחת לפני המים בשני פגזים כבדים, שאחד מהם בקע מיכל דלק, דבר שהביא לידי איבּוּד דלק רציני ומתמיד שהיו לו אחרי כן תוצאות חשובות. המפקד הגרמני המשיך בנתיבו דרומה־מערבה, כשהוא משייר אחריו עקבות ברורים של דלק.

הפיקוד עבר עתה לידי תת־האדמירל וייק־ווֹקר על גשרו בסיירת נורפולק. עליו היה להחליט אם לחדש את הקרב מיד או להיצמד אל האויב עד שיגיע המפקד־הראשי עם המלך ג’ורג' ה־5 ונושאת־המטוסים ויקטוריאס. גורם בעל חשיבות מכרעת היה מצבה של נסיך וולס. אניה זו נכנסה אך זה מקרוב לשירות, וכמעט לא עבר שבוע מאז יכול היה הקפיטן ליץ' להודיע עליה שהיא “כשרה לקרב”. היא נחבלה קשה, ושנים מתוך עשרה תותחיה בני ארבעה־עשר האינץ' לא צלחו עוד לפעולה. ספק רב היה אם במצבה זה תוכל להתמודד עם ביסמרק. האדמירל וייק־ווקר החליט אפוא שלא לחדש את הקרב ולהמשיך תחת זאת בתצפית אל האויב. אין לערער כלל על צדקת החלטתו.

*

אכן, בחכמה היתה ביסמרק עושה אילו הסתפקה בדבר שהוא כשלעצמו בחינת נצחון מרעיש. בתוך דקות מספר השמידה את אחת האניות הנאות ביותר שבצי המלכותי, והיא יכלה לחזור לגרמניה לאחר הצלחה יוצאת־מגדר־הרגיל. קרנה וכוח־המחץ הפוטנציאלי שלה היו עולים במידה עצומה, במסיבות אשר נתקשה לאמדן או להסבירן.

זאת ועוד, כידוע לנו עתה נזוקה קשה על ידי נסיך וולס, והיתה דולפת דלק למכביר. איך יכלה אפוא לקוות למלא את תעודתה ולהשמיד אניות־סוחר באטלנטי? היתה לפניה הברירה לחזור הביתה עטורת־נצחון, כשלפניה כל הסיכויים למפעלות נוספים, או לצאת לקראת חורבן ודאי כמעט. רק חדות הנצחון המופלגת של האדמירל שלה או הפקודות החותכות שניתנו לו יכולות לתרץ את ההחלטה הנואשה שקיבל. כשראיתי את ידידי האמריקאי בשעה עשר לערך כבר היה ידוע לי שביסמרק שטה דרומה, ולפיכך יכולתי לדבר במשנה־ביטחה על דבר התוצאה הסופית.

מדי יום היה עלי לקרוא משך שעות ארוכות מאד כדי שלא לפגר אחר הזרם של מברקי הצבא, משרד־החוץ והשירות החשאי, שהיו שופעים ובאים ללא הפוגה בטלפון הפרטי ועל ידי רצים. היתה זו נחמה גדולה, כי כל זמן שאתה עוסק במשהו מוֹחך רווּי ואינך יכול לדאוג. בכל־זאת, מתחת לכל אלה היו מחשבותי מסוּמרות אל תמונה אחת בלבד: ביסמרק זאת הכבירה, בת ארבעים־וחמישה אלף טונה, שאולי היא בלתי־חדירה כמעט לגבי אש תותחים, החשה דרומה אל השיירות שלנו, והנסיך אויגן המשמשת לה צוֹפה. אחרי כן הירהרתי בשיירות האלו. אניות־המערכה שלהן הסתלקו בעת המצוד. הנה שיירת הצבא הזאת, המוליכה את כל אותם האנשים היקרים, והיא נמצאת עתה הרחק מדרום לאירלנד, כשהאדמירל סומרוויל חש לקראתה מלוא המהירות ועוד מעט יחצוץ בינה ובין הסכנה. חקרתי את הקפיטן־התורן בדבר הזמנים והמרחקים. הודעותיו היו מרגיעות. אף כי השיירה שטה במהירות של שנים־עשר קשר בלבד לערך ואילו ביסמרק יכולה, ככל הידוע לנו, לשוט במהירות של עשרים־וחמישה, הרי מרחב של מים מלוחים מבדיל ביניהן. חוץ מזה, כל זמן שאנו יכולים להיצמד אל ביסמרק לא נרפה ממנה עד רדתה. אבל מה יקרה אם נאבד את המגע בלילה? להיכן תפנה? שלל אפשרויות לפניה, ואנחנו נוחים לפגיעה כמעט בכל מקום.

גם בית־הנבחרים אפשר שרוחו לא תהיה טובה עליו כאשר נתכנס ביום־ג‘. הצירים גוֹרשו ב־10 במאי מביתם שחרב בפצצה ועתה דחוקים היו בצ’רץ’־האוּס, בריחוק לא רב משם. אכן, היה זה נמל בסער, אבל לא היו שום נוחויות. חדרי כתיבה, חדרי עישון, חדרי אוכל, כל ההקלות הרגילות, היו מאוּלתרים ופרימיטיביים. האזעקות היו תכופות והאמצעים לנסיעותיהם של צירים מועטים. מה יהיה הדבר בעיניהם כאשר יגידו להם, בהתכנסם ביום־ג’, שנקמתה של הוד לא ננקמה, שאחדות משיירותינו רוסקו או אף נכרתו כליל, וכי ביסמרק הגיעה לגרמניה או לנמל שבידי צרפת הכבושה, שכרתים אבדה, וכי הפינוי בלא קרבנות מרובים תלוי בספק? בטחתי מאד באומץ־רוחם ובנאמנותם אם אפשר יהיה להוכיח להם שעניניהם מתנהלים ביד אמוּנה. אך הייתכן להוכיח להם זאת? אורחי האמריקאי מדומה היה שדעתי בדוחה עלי, אבל גיחוכים אינם עולים במאומה.

*

כל יום העשרים־וארבעה בחודש הוסיפו הסיירות הבריטיות ונסיך וולס לעקוב אחר ביסמרק ורעוּתה. האדמירל טוֹבי, בהמלך ג’ורג' ה־5, עדיין היה במרחק רב, אך הוא שידר לאמור שהוא מקווה לבוא בקרב בשעה 9 לפנה"צ בעשרים־וחמישה בחודש. האדמירליות הזעיקה את כל כוחותיה. רודני, מהלך חמש־מאות מיל דרומית־מזרחית, נצטוותה להתקרב. רמיליס נצטוותה לעזוב את השיירה שלה הנוסעת למולדת ולהתייצב ממערב לאויב; וריבנג', מהליפקס, גם היא קיבלה הוראות לפנות אל גיא החזיון. הוצבו סיירות למנוע את חזירת האויב לצפון ולמזרח, וכל אותה עת היה הכוח של האדמירל סומרוויל חש צפונה מגיברלטר. כפוף לכל הגורמים המפוקפקים אשר בים, היתה הרשת מתהדקת והולכת.

אותו ערב ב־6.40 פנתה פתאום ביסמרק להתמודד עם רודפותיה, והיתה תגרה קצרה. עתה ידוע לנו כי תנועה זו באה לחפּות על מנוסתה של הנסיך אויגן, שפנתה אז מלוא המהירות דרומה, ולאחר שהצטיידה מחדש בדלק בלב ים הגיעה כעבור עשרה ימים לברסט בלא שיתגרו בה מלחמה בדרך. האדמירל טובי הקדים ושלח את ויקטוריאס על־מנת שתבצע התקפה אווירית בתקוה להפחית את מהירותו של האויב. ויקטוריאס אך זה מקרוב נכנסה לשירות, ואחדים מצוותי־האוויר שלה לא היה להם נסיון קרבי רב. ב־10 בערב, בחיפּוי ארבע סיירות, שילחה את תשעת מטוסי הטורפדו שלה מטיפוס סוֹרדפיש לטיסה של מאה־ועשרים מיל נוכח רוח קדומנית עזה עם מטרות גשם ועננים נמוכים. בהנהגת הלייטננט־קומנדר אסמונד ובהדרכת האלחוט של נורפולק מצאו המטוסים כעבור שעתים את ביסמרק,²⁷ והתקיפו באומץ רב נוכח אש עזה. טורפדו אחד פגע מתחת לגשר. על סיפונה של ויקטוריאס היתה שאלת חזירתה של הטייסת מדאיגה ביותר. לעת הזאת החשיך לגמרי. נישבה רוח עזה, ירדו מטרות גשם מסמאי־עינים, והטייסים לא היו מאומנים הרבה בנחיתת־סיפון אפילו באור היום. יתר על כן, אור הציוּן, שרק באמצעותו אפשר היה להדריכם בשלום אל האניה, התקלקל. על אף כל הצוללות המשחרות אולי לטרף, הופעלו זרקורים ופנסי־איתות על־מנת לעזור לטייסים להתקרב ולבוא. נעים לציין כי מאמציהם הנהדרים באו על גמולם. הכל הצליחו לנחות בשלום בחשיכה לשמחתם ולהרווחתם של הכל.

שוב דומה היה כי הכל ערוך ונכון להכרעה בבוקר, ושוב קוצצו כנפי תקוותיה של האדמירליות. קצת אחרי 3 לפנה“צ ביום העשרים־וחמישה בחודש איבדה סאפולק לפתע־פתאום את המגע עם ביסמרק. עוקבת היתה אחריה במכ”ם בכשרון רב מנקודה שמשמאל לירכתיו של האויב. לעת הזאת היו כל האניות מזגזגות כהדרימן לתחום ים השורץ צוללות, והוא הדבר שהביא את האסון. בקצה כל רגל הפונה לחוץ של נתיב הזיגזג שלה איבדה סאפולק את מגע המכ"ם, אך שבה ומצאתו ברגל הפּנימית. אולי היתה חדורה ביטחת־יתר אחרי עיקוב כה מוצלח וממושך. אבל עתה כשפנתה שוב פעם מערבה לא היה עוד האויב בנתיב המשוער. האם פנה מערבה או שמא חש במהירות כפולה צפונה ומזרחה? הדבר הזה גרם את הדאגה הרבה ביותר ושם לאל כל ריכוז. אחרי גישוש מערבה באור היום פנתה המלך ג’ורג' ה־5 מזרחה מתוך האמונה שביסמרק חותרת אל הים הצפוני, וכל הרודפות הבריטיות נטו עתה לכיוון זה. באדמירליות גברה הדעה שביסמרק חותרת אל ברסט, אבל רק בשעה שש נתגבשה הדעה הזאת. מיד הפנתה האדמירליות את כל כוחותינו אל הנתיב הדרומי יותר. אבל הערבוביה והעיכובים שבאו עקב איבוד המגע איפשרו בינתים לביסמרק לחמוק מבעד לחגורה ולהשיג יתרון גדול במירוץ־ההצלה שלה. ב־11 בלילה כבר היתה בריחוק רב מזרחה מאניית־הדגל הבריטית. מחמת הדליפה היתה חסרה דלק. רודני, בעלת התותחים של ששה־עשר אינץ', עדיין חצצה בינה לבין המולדת, אך גם היא היתה נעה לצפון־מזרח ועברה לפני ביסמרק בשעות אחר־הצהרים. היום שתחילתו היתה מרובּת־תקוה כל כך נסתיים באכזבה ומפח־נפש. לטוּב המזל היו רינאון, ארק רויאל והסיירת שפילד מתקרבות בלי חשׂך מדרום בנתיב יירוּט, על גבי הנחשולים האטלנטיים העזים.

עם בוקר ה־26 במאי החלה בעיית הדלק לאניותינו הפזורות והמפוזרות, שכבר עברו עליהן ארבעה ימים של שיוּט נמרץ, לתבוע את תשומת־לבנו. אחדות מן הרודפות כבר נאלצו להפחית ממהירותן. ברור היה כי במרחבים הכבירים האלה אפשר שעד־מהרה יהיו כל מאמצינו לריק. ואולם ב־10.30 לפנה"צ, ממש כשהחלו התקוות להימוג, נמצאה ביסמרק שוב. האדמירליות ופיקוד־החופים היו מחפשים במטוסי קאטאלינה הפועלים מלוֹך אֶרן באירלנד. אחד מאלה איתר עתה את הנמלטת בשוטה בכיוון ברסט ובעודה מהלך שבע־מאות מיל לערך מביתה. ביסמרק גרמה נזק למטוס והמגע אבד. אך לא יצאה שעה ושני מטוסי סורדפיש מארק רויאל הבחינו בה שוב. עדיין היתה במרחק רב מערבית מרינאון ומחוץ לתחום החיפּוי האווירי הגרמני הפושט בכוח רב מברסט. אולם רינאון לא יכלה להתגרות בה מלחמה לבדה. הכרח היה להמתין לבואן של המלך ג’ורג' ה־5 ורודני, ששתיהן עדיין מרחק רב מאחרי המרדפות. אבל הקפיטן ואיאן, שנודע מפרשת אלטמרק, והוא עוד בקוסאק, עם עוד ארבע משחתות שהיו מלוות את שיירת הצבא ונצטוו לעזבה, קיבל עתה תשדורת ממטוס קאטאלינה אחד שמסר לו על עמדתה של ביסמרק. מבלי להמתין לפקודות נוספות פנה מיד אל האויב.

מבוכת־יתר היתה צפויה בחזיון המרתק ועוצר־הנשימה הזה. האדמירל סורמוויל, החש צפונה, שיגר את שפילד לסגור על האויב ולעקוב אחריו. לארק רויאל לא הודיעו על התנועה הזאת, וכאשר שילחה את כוח־המחץ האווירי שלה הוליך המכ"ם את המטוסים אל שפילד, שאותה תקפו מבלי לפגוע בה. שפילד, שהבינה את הטעות, חמקה בהצלחה ולא ירתה.²⁸ המטוסים חזרו ברגשי חרטה אל ארק רויאל, ושפילד קבעה מגע עם ביסמרק ומכאן והלאה שוב לא הרפתה ממנה. חמישה־עשר מטוסי סורדפיש המריאו שוב מעל סיפונה של ארק רויאל קצת אחרי 7 בערב. האויב היה עתה במרחק פחות מארבעים מיל, וזאת הפעם לא נפלה שום טעות. שפילד הסלחנית הדריכה אותם אל טרפם, והם ביצעו את ההתקפה בהחלטה נחושה. עד 9.30 סיימו את מלאכתם. שני טורפדות פגעו לבטח, ואפשר שפגע גם שלישי. מטוס עיקוּב מסר כי ראה את ביסמרק מקיפה שתי הקפות שלמות ודומה היה ששוב אין עליה שליטה. המשחתות של הקפיטן ואיאן היו קרבות עתה והולכות וכל הלילה כולו היו מכתרות את האניה הפצועה, תוקפות בטורפדות בכל הזדמנות.

*

במוצאי יום־ב' זה הלכתי לאדמירליות והתבוננתי אל החזיון במפות שבחדר־המלחמה, שאליו שפעו ובאו הידיעות מדי כמה דקות. “מה אתה עושה כאן?” אמרתי אל המפקח, האדמירל פרייזר. “אני מחכה לראות מה יש לי לתקן”, אמר. ארבע שעות חלפו־עברו חיש, וכלכתי ראיתי שהאדמירל פאונד וחבורת המומחים המובחרים שלו בטוחים כי דינה של ביסמרק נחתך.

המפקד הגרמני, האדמירל לוּטיינס, לא השתעשע באשליות. זמן קצר לפני חצות הלילה הודיע, “האניה אינה ניתנת לתימרוּן. אנו נילחם עד הפגז האחרון. יחי הפירר!” ביסמרק היתה עדיין מרחק ארבע־מאות מיל מברסט, ושוב לא היתה מסוגלת אפילו לחתור שמה. כוחות חזקים של מפציצים גרמנים הוּחשו עתה לישועתה, וצוללות מיהרו למקום המעשה, ואחת מהן, כיון שכבר כילתה את הטורפדות שלה הודיעה כי ארק רויאל עברה על פניה במטחווי פגיעה קלה. בינתים קרבות היו המלך ג’ורג' ה־5 ורודני והולכות. בעיית הדלק גרמה דאגה חמורה, והאדמירל טובי החליט כי אם לא ייתכן להפחית במידה גדולה את מהירותה של ביסמרק יהיה עליו לחדול מן הרדיפה בחצות הלילה. על פי הצעתי פקד עליו הלורד־הראשון־של־הימיה שימשיך, אפילו יוצרכו לגררו הביתה. אך לעת הזאת ידוע היה כי ביסמרק שטה למעשה בכיוון לא נכון. כלי־נשקה העיקריים לא נזוקו, והאדמירל טובי החליט לבוא אתה בקרב בבוקר.

רוח סערה צפון־מערבית היתה מנשבת כשהאיר היום בעשרים־ושבעה בחודש. ב־8.47 לפנה"צ פתחה רודני באש, וכעבור דקה ענתה אחריה המלך ג’ורג' ה־5. עד־מהרה החלו האניות הבריטיות לפגוע, וכעבור שהייה קלה פתחה גם ביסמרק באש. זמן קצר היו קליעותיה נאות, אף כי לאחר ארבעה ימים אכזריים היו אנשי הצוות תשושים לגמרי ונרדמים על משמרותיהם. במטח השלישי שלה חיבלה ברודני, אך לאחר מכן היה כבדה של ההתקפה הבריטית מכריע, ומקץ חצי שעה נדמו רוב תותחיה. אש היתה בוערת באמצעית האניה, והיא נטתה נטיה כבדה לצד שמאל. רודני נסבה עתה אל ירכתיה, כשהיא ממטירה אש עזה מטווח של לא יותר מארבעת־אלפים יארד. ב־10.15 נדמו כל תותחיה של ביסמרק ותרנה נכרת. האניה היתה מתנודדת על גבי הנחשולים העזים, חורבה לוהבת ועשנה; אך אפילו אז עדיין לא טבעה.

*

בשעה אחת־עשרה היה עלי להודיע לבית־הנבחרים, שנתכנס בצ’רץ’־האוּס, הן על הקרב בכרתים הן על הדרמה של ביסמרק.

הבוקר [אמרתי], שעה קלה אחרי האיר היום, הותקפה ביסמרק, כשהיא קופאת תחתיה למעשה וכל עזרה רחוקה ממנה, על ידי אניות־המערכה הבריטיות הרודפות אחריה. אינני יודע מה היו תוצאות ההרעשה. אולם דומה כי ביסמרק לא טוּבּעה באש תותחים, והיא תחוסל עכשיו בטורפדו. סבורים כי דבר זה מתרחש עכשיו, וכן סבורים שחיסולה של אניה זו לא יוכל עוד להתמהמה הרבה. עם כל גודל אבידתנו בהוד, הרי יש לראות בביסמרק את אניית־המערכה האדירה ביותר שבעולם, כשם שהיא החדישה ביותר שבעולם.

אך ישבתי תחתי מיד נמסרה לי פיסת נייר שהניעתני לקום שוב. ביקשתי מחילה מצירי הבית ואמרתי, “עתה־זה קיבלתי ידיעה שביסמרק טוּבּעה”. הם נראו מרוצים.

הסיירת דורסטשייר היא שהנחיתה את המהלומה האחרונה בטורפדו, וב־10.40 נטתה האניה הגדולה והתהפכה על פיה. עמה נספו קרוב לאלפיים גרמנים ומפקד־הצי שלהם, האדמירל לוטיינס. מאה־ועשרה ניצולים, חדלי־אונים אך זעופים, נמשו על ידינו. מלאכת הרחמים הופסקה עקב הופעתה של צוללת והאניות הבריטיות נאלצו להתרחק. עוד חמישה גרמנים נאספו על ידי צוללת ואניה העוסקת במסירת דו"חות על מזג האוויר, אבל הסיירת הספרדית קאנאריאס, שהגיעה לאחר מכן לגיא החזיון, מצאה רק גופות צפות.

*

פרק זה מבליט הרבה נקודות חשובות הנוגעות במלחמה הימית, והוא מדגים גם את החוזק המבני העצום של האניה הגרמנית גם את הקשיים והסכנות הכבירים שהעמידה גיחתה בפני כוחותינו המרובּים עד מאד. אילו נמלטה בשלום כי אז לא נפלו ההשפעות המוסריות של המשך קיומה מן הנזק החמרי הרה־השוֹאה שעשויה היתה להסב לספּנות שלנו. ספקות רבים היו מתעוררים ביחס לכשרנו לשלוט בימים, והספקות האלה היו מנסרים בחלל העולם כולו, למרבּה נזקנו וצערנו. בדין טענו כל האגפים לחלקם בתוצאה המוצלחת. הרדיפה החלה בסיירות, דבר שהביא לידי אותה התנגחות ראשונה הרת־אסון. אחר כך, משנעלם האויב, מטוסים הם שמצאוהו והדריכו את הסיירות בחזרה לחוף. לאחר מכן היתה זו סיירת שכּיונה את מטוסי הצי אשר הנחיתו את המהלומות המכריעות, ולבסוף המשחתות הן שהציקוהו לא הרפו ממנו משך לילה ארוך ונהגו את אניות־המערכה אל חזיון החורבן האחרון. אף כי השבח ראוי לכל, אל לנו לשכוח כי הקרב הממושך סבב על הפגיעה הראשונה שנגרמה לביסמרק על־ידי תותחיה של נסיך וולס. לאניית־המערכה ולתותח היתה אפוא הבּכורה, הן בתחילה הן בסוף.

התחבורה באטלנטי נמשכה באין מכלים דבר.

אל הנשיא רוזוולט טילגרפתי בעשרים־ושמונה בחודש:

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 28 במאי 41

עוד אשלח לך את סיפור הלחימה עם ביסמרק לפרטיו, היא היתה אניה איומה, ויצירת־מופת של בניה ימית. סילוקה מקל על מצבנו באניות־מערכה, כי לולא כן היה עלינו לרתק למעשה את המלך ג’ורג' ה־5, נסיך וולס ושתי האניות נלסון לסקאפּא־פלוֹ כדי לעמוד על המשמר מפני גיחה של ביסמרק וטירפיץ, הואיל והללו יכלו לבוֹר להן את הרגע ואנו היינו צריכים להביא בחשבון שאחת מאניותינו תהיה בשיפוץ. עכשיו נשתנו פני הדברים. ההשפעה על היאפאנים תהיה ברוכה ביותר. אני מניח שהם מחשבים את כל חשבונותיהם מחדש.

 

פרק שמונה־עשר: סוריה    🔗

סכנה בסוריה – סוכנים ומטוסים גרמניים מגיעים – ההשפעות על מצרים ותורכיה – האדמירל דרלאן נושא־ונותן עם הגרמנים – משאבינו המאומצים – מיזכרי אל ראשי־המטות מיום 8 במאי – מברק אל וייוול מיום 9 במאי – וייוול והצרפתים־החפשים – אי־הבנה בין הגנרל וייוול לראשי־המטות – הכנותיו של וייוול ופקפוקיו – מיבצע “יצואן” – ועדת־ההגנה מאשרת את תכניתו של וייוול – מברק אל הגנרל דה־גול מיום 6 ביוני – מברק אל הנשיא רוזוולט מיום 7 ביוני – ההתקדמות מתחילה – תגבורות נדרשות ובאות – כיבוש דמשק – הגנרל דנץ מבקש שביתת־נשק, 12 ביולי – תוצאותיה החשובות של המערכה בסוריה

סוריה היתה אחד השטחים המרובים של הקיסרות הצרפתית מעבר לים אשר עם נפילת צרפת ראו עצמם קשורים בכניעתה של הממשלה הצרפתית, והשלטונות הווישאיים עשו כמיטב יכלתם למנוע כל אדם בצבא הצרפתי של הלבאנט מלעבור לארץ־ישראל ולהצטרף אלינו. החטיבה הפולנית עברה ובאה, אך מעטים מאד היו הצרפתים שעשו זאת. באוגוסט 1940 הופיעה ועדת־שביתת־הנשק האיטלקית, וסוכנים גרמנים, שהושׂמו במעצר עם פרוץ המלחמה, שוחררו והרבו פעלים. עד תום השנה הגיעו עוד הרבה גרמנים, וכשסכומים גדולים באמתחתם החלו לנהל הסתה אנטי־בריטית ואנטי־ציונית בקרב העמים הערביים של הלבאנט. בסוף מרס 1941 נאלצנו לשים לב לסוריה. הלופטוואפה כבר היתה מתקיפה את תעלת־סואץ מבסיסים בדודקאנז, וברור היה שאם תבחר בכך תוכל לפעול נגד סוריה, במיוחד בכוחות מוטסים. אם ישלטו הגרמנים על סוריה, יהיו מצרים, אזור התעלה החיוני ובתי־הזיקוק בעבּדן נתונים במישרים לאיום של התקפה אווירית מתמדת. סכנה תהיה צפויה לקווי־התחבורה היבשתיים שלנו בין ארץ־ישראל לעיראק. אפשר מאד שיהיו לדבר הדים פוליטיים במצרים, ומעמדנו הדיפלומטי בתורכיה וברחבי המזרח התיכון יוחלש במידה חמורה.

ב־2 במאי פנה רשיד עלי אל הפירר בבקשת עזרה מזוינת נגדנו בעיראק, ולמחרת היום קיבלה השגרירות הגרמנית בפאריז הוראות ליטול רשות מן הממשלה הצרפתית להעברת מטוסים וחמרי־מלחמה בדרך סוריה אל כוחותיו של רשיד עלי. האדמירל דרלאן נשא־ונתן עם הגרמנים ב־5 וב־6 במאי על הסכם מוקדם שעל פיו יועברו לעיראק שלושה־רבעים מחמרי־המלחמה שנאספו בסוריה תחת פיקוחה של ועדת־שביתת־הנשק האיטלקית וחיל־האוויר הגרמני יקבל אפשרויות נחיתה בסוריה. הגנרל דנץ, הנציב־העליון והמפקד־הראשי מטעם ווישי, קיבל הוראות ברוח זו, ובין ה־9 במאי לסוף החודש נחתו כמאה מטוסים גרמנים ועשרים איטלקים בשדות־תעופה בסוריה.

לעת הזאת, כפי שראינו, היו כוחותיו של פיקוד־המזרח־התיכון מאומצים עד קצה הגבול. ההגנה על מצרים העמידה דרישות מופלגות; יוון פוּנתה; על כרתים צריך היה להגן; מלטה התחננה לתגבורת; כיבוש חבש לא הושלם עדיין; היה צורך לספק חיילות לעיראק. לרשות ההגנה על ארץ־ישראל מן הצפון עמדה רק אוגדת הפרשים ה־1, מצוינת בטיבה אך משוללת תותחים ושירותי־עזר, שניטלו ממנה לצרכים אחרים. הגנרל דה־גול תבע פעולה צבאית מיידית על ידי הכוחות של צרפת־החפשית, ואם יהיה צורך בכך – בלי עזרתם של חיילות בריטיים. אך, לאחר הנסיון של דאקאר, חש הגנרל וייוול במקום המעשה, וכמוהו אף אנחנו בלונדון, שלא מן הראוי הוא להשתמש בצרפתים־החפשים לבדם, ולוּ גם על־מנת להתנגד להתקדמות גרמנית בדרך סוריה. אולם אפשר שלא יהיה מנוס מכך.

בכל־זאת לא יכולנו להרפות מסוריה בלא שנעשה כמיטב יכלתנו בכל מה שייתכן לכנוֹס מפה ומשם. עם כל אי־רצוננו להוסיף על מעמסתו של וייוול, הכרח היה ללחוץ עליו שיעזור ככל יכלתו לצרפתים־החפשים. ב־28 באפריל השיב ואמר שאינו יכול להמציא אלא חטיבה מוגברת אחת. עם קבלת המברק הזה העירותי במיזכר: “דומה כי נחוץ הוא ביותר שהגנרל וייוול יכין את החטיבה המוגברת ואת הכוח הנייד [שהוא מזכיר] ככל יכלתו, ויעמידם במצב הכן על גבול ארץ־ישראל”. בהתאם לכך שלחו ראשי־המטות לוייוול הוראות שאין להציע לגנרל דנץ שום הצעה ממשית של עזרה, אבל אם יגלה התנגדות לנחיתה גרמנית, בדרך הים או בדרך האוויר, מיד תינתן לו כל העזרה הבריטית המצויה בעין. כן נאמר לגנרל וייוול כי יש לנקוט מיד פעולה אווירית נגד כל נחיתה גרמנית.

הסיכויים היו מאיימים, וב־8 במאי אמרתי במיזכר אל ראשי־המטות:

לגנרל איזמי בשביל ועדת־ראשי־המטות

עלי לקבל את עצת המטות על העסק הסורי לקראת ישיבת הקבינט הבוקר. יש לעשות מאמץ עילאי כדי למנוע את הגרמנים מקנוֹת להם דריסת־רגל בסוריה בכוחות קטנים ומנצל את סוריה אחרי כן כמקפצה לשליטה האווירית על עיראק ופרס. אין טעם שיתרעם הגנרל וייוול על ההפרעה הזאת באגפיו המזרחיים… שוּמה עלינו לעזור בכל הדרכים מבלי לשים לב למה שיארע בווישי.

אסיר־תודה אהיה ביותר אם המטה יברר מהו מירב מה שאפשר לעשות.

ב־9 במאי, באישורה של ועדת־ההגנה, טילגרפתי אל הגנרל וייוול:

אין ספק שתבין את הסכנה החמורה שבכיבוש סוריה על ידי כמה אלפי גרמנים מוּבלים בדרך האוויר. הידיעות שבידינו מעוררות אותנו להאמין כי האדמירל דרלאן עשה מן־הסתם איזה הסכם על מתן עזרה לגרמנים להגיע שמה. נוכח הרגשתך הברורה שאתה חסר משאבים אין אנו יכולים לראות לפנינו ברירה אלא להמציא לגנרל קאטרו את כלי־התובלה הדרושים ולהניח לו ולצרפתים־החפשים שלו שיעשו כמיטב יכלתם ברגע שייראה נכון בעיניהם, בעוד הרא"ף פועל נגד נחיתות גרמניות. נשמח לקבל ממך כל הצעה לתיקון או שיפּור.

ב־14 במאי קיבל חיל־האוויר־המלכותי הרשאה לפעול נגד מטוסים גרמנים בסוריה ובשדות־תעופה צרפתיים. בשבעה־עשר בחודש טילגרף וייוול לאמור שנוכח שיגור החיילות מארץ־ישראל לעיראק תחייב הפרשה הסורית שימוש בצרפתים־חפשים בלבד או הבאת חיילות ממצרים. עזה היתה הרגשתו שהצרפתים־החפשים לא יועילו הרבה ועשויים הם להחמיר את המצב; והוא סיים באמרו שהוא מקווה כי לא יעמיסו עליו התחייבות בסוריה אלא אם כן יש הכרח גמור בדבר. ראשי־המטות השיבו כי אין לו ברירה אלא לארגן ממנו־ובו את הכוח הגדול ביותר שהוא יכול להעמיד מבלי לסכן את בטחון המדבר המערבי, ושעליו להתכונן להיכנס לסוריה במועד המוקדם ביותר שבגדר האפשר. את הרכּב הכוח זה יניחו בידיו.

ב־21 במאי – ברגע ההתקפה הגרמנית על כרתים – פקד וייוול על האוגדה האוסטרלית ה־7, להוציא את החטיבה הנמצאת בטוברוק, להיכון לנוּע לארץ־ישראל, ולגנרל מייטלנד וילסון, שבראשית אותו חודש, בחזירתו מיוון, קיבל לידיו את הפיקוד על ארץ־ישראל ועבר־הירדן, נתן הוראות לעבד תכנית לפריצה לתוך סוריה.

*

לעת הזאת נתגלעה אי־הבנה בינינו במולדת לגנרל וייוול, והואיל ומתוך מברק אחד של ראשי־המטות קיבל את הרושם שאנחנו סומכים על עצת מנהיגי צרפת־החפשית יותר מאשר על עצתו הוא. לכן טילגרף אל הרמטכל"ק ואמר שאם כך הדבר הרי הוא מעדיף להשתחרר מפיקודו. הזדרזתי להרגיעו בנקודה זו, אך בתוך כך ראיתי צורך לעצמי להבהיר שמנוי־וגמור אתנו לצאת להרפתקה הסורית ולקבל עלינו את מלוא נטל האחריות לדבר אשר, אחרי ככלות הכל, ספק אם הוא ענין צבאי בלבד.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 21 במאי 41

שום דבר בסוריה אינו צריך להסיח ברגע זה כוחות מהשגת נצחון במערכה על כרתים או במדבר המערבי…

אין כל התנגדות לכך שתערב חיילים בריטיים עם הצרפתים־החפשים שייכנסו לסוריה; אבל, כמו שהראית בבירור, אין בידך האמצעים ליזום מיבצע צבאי כהלכתו, ולפי ההוראות שניתנו לך אתמול, הרי כל מה שאפשר לעשותו כרגע הוא לתת את ההזדמנות הטובה ביותר שבגדר האפשר לחדירה המדינית המזוינת המתוארת באיגרתם של ראשי־המטות מן העשרים בחודש.

טועה אתה בהנחה שהקו שתוֹאר באיגרת זו נבע מאי־אלו פניות שבאו מצד מנהיגי הצרפתים־החפשים. הוא נובע אך ורק מן ההשקפה שנקטו כאן אלה שבידם הניהול העליון של המלחמה והמדיניות בכל הזירות. השקפתנו היא שאם הגרמנים יכולים ליטול את סוריה ואת עיראק בכוחות־תעופה פעוטים, בתיירים ובהפיכות מקומיות, הרי אַל לנו להירתע מפני סיכונים צבאיים קטנים באותה מידה ומפני האפשרות שהסכנות המדיניות תחרפנה בעקב כשלון. אנחנו מקבלים עלינו, כמובן, את מלוא האחריות להחלטה הזאת, ואם יתברר לך שאינך מוכן להגשימה ייעשו סידורים למלא כל משאלה שאתה עשוי להביעה לשחרורך מן הפיקוד.

בתשובתו הראה וייוול כי הבין את הדברים אל־נכון. הוא הסביר כי משום שהוּכח שאין הידיעות של הצרפתים־החפשים על המצב בסוריה מדויקות אין הוא חפץ להתחייב על פעולה צבאית בזמן שכרתים, עיראק והמדבר המערבי דורשים את כל המשאבים המצויים בעין.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 22 במאי 41

העסק הסורי הזה מדאיג, כי כוח־תעופה גרמני שיתבסס בסוריה קרוב לתעלה ולסואץ יותר משיהיה במרסה־מטרוך. הצרפתים [הווישאים] דומה שהם מכוּרים עתה לגמרי לגרמנים. אני מעביר תגבורות לארץ־ישראל, אחרי דיון מלא עם קנינגהם, טדר ובליימי, כי הרגשתנו היא שעלינו להיות מוכנים לפעולה נגד סוריה, ופעולה חלשה אין בה טעם. כרגע כוח־תעופה ובסיס־תעופה הם הקובעים בעיקר את המצב כולו במזרח התיכון. בגלל בסיסי־התעופה של האויב ביוון אחיזתנו בכרתים רופפת, ובסיסי־תעופה של האויב בקירנאיקה, כרתים, קפריסין וסוריה יקשו על אחיזתנו במצרים. מטרתו של הצבא צריכה להיות להדוף את האויב בקירנאיקה מערבה ככל האפשר, לנסות למנעו מהתבסס בסוריה, ולהיצמד לכרתים וקפריסין. לא קל יהיה הדבר, בהתחשב במשאבים שלנו ושל חיל־האוויר. ידוע לי שאתה מבין כל זאת ואתה עושה את כל המאמצים למלא את הצרכים, ואנו עושים כמיטב יכלתנו להבטיח את המזרח התיכון. כמה חדשים קשים עומדים לפנינו, אבל לבנו לא יפול.

השיבותי למחרת היום:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 23 במאי 41

תודה רבה על מברקך. אלה הם זמנים קשים מאד, ועל כולנו לעשות כמיטב יכלתנו לסייע איש לרעהו…

סוריה. השקפותיך הן החשובות בעינינו ולא אלו של הצרפתים־החפשים. מוטב שיהיה דה־גול קרוב אליך. הודיעני אם יכול אני לעזור לך ביחס אליו. אי־אפשר לנו שיתקלקל הקרב על כרתים בשל סוריה. לכן שיטות פחותות בדרגה הן אולי היחידות הפתוחות לפנינו כרגע…

עיראק. אנו מקווים שכוח־חבּ ייכנס בקרוב לבגדאד ויכונן שם את העוצר.

עם שפחתוּ התקוות להחזיק בכרתים, הסב האיום הגרמני האפשרי לסוריה תשומת־לב גוברת והולכת. ב־25 במאי טילגרף הגנרל וייוול בקווים כלליים על תכניתו ל“יצואן”, שם־הצופן שנקבע עתה לפעולה הסורית. הגנרל וילסון היה מוכן להתקדם צפונה בראש כוח הכולל את האוגדה האוסטרלית ה־7, חילות צרפת־החפשית, חלק מאוגדת הפרשים ה־7, הממונעת עתה, ועוד אי־אלו יחידות. לפי האומדן של וייוול היה המועד המוקדם ביותר שבו יוכל לנוע השבוע הראשון בחודש יוני. אם כי סכנת הקמתם של בסיסי־תעופה גרמנים בלבאנט היא רצינית ביותר מצד תוצאותיה האפשריות, וביחוד אם תבוא בעת־ובעונה־אחת עם פעולות יבשתיות גרמניות בדרך תורכיה – אפשרות שלא יכולנו להתעלם ממנה – יש לתת עדיפות לנסיון להגיע לכלל הכרעה צבאית מוצלחת במיבצע המדבר המערבי, “גרזן”.

במוצאי ה־27 במאי נקראה ועדת־ההגנה של הקבינט לדון במצב הכללי ברחבי המזרח התיכון, ואני העליתי את מסקנותיה במברק אל הגנרל וייוול.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 28 במאי 41

… פעולתנו המיידית במזרח התיכון מוכתבת על ידי העובדות הבאות: (1) החזקת כרתים תאפשר לאויב לקבוע קו־תחבורה ישר אל קירנאיקה דרך החוף המערבי של יוון וכרתים. אם לא נוכל להציב כוחות־תעופה בקירנאיקה, לא נוכל לנתק את הקו הזה גם לא נוכל לקיים על־נקלה את מלטה ולהמשיך בניתוק קו־התחבורה של טריפולי.

(2) התקפה דרך תורכיה ו/או דרך סוריה לא תוכל להתפתח בעצמה של ממש משך עוד הרבה שבועות.

מטרתנו הראשונה צריכה להיות להשיג הצלחה צבאית מכרעת במדבר המערבי ולהשמיד את הכוחות המזוינים של האויב בקרב שאותו נאסור בכל הכוח העומד לרשותנו.

בינתים חשוב הוא שנתבסס בסוריה בטרם יתאוששו הגרמנים מן ההתבלות העצומה של כוחם האווירי שבאה עקב עמידת־הגבורה של צבא פרייברג. בהתאם לכך מתאשרת התכנית הכללית שהותותה במברקך מיום 25 במאי.

ההכנות לכיבושה של סוריה נמשכו אפוא בתוך החרדה עקב נפילת כרתים וריכוזם המזורז של הכוחות נגד המדבר המערבי.

ב־3 ביוני טילגרפתי אל הגנרל וייוול:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 3 ביוני 41

נא לטלגרף בדיוק מה כוחות היבשה והאוויר שאתה מפעיל בשביל סוריה. מה אתה עושה בפולנים? נראה לנו כי חשוב להפעיל ולהפגין מלכתחילה כוח אווירי רב ככל האפשר, ואילו המטוסים הישנים יותר עשויים למלא את תפקידם, כמו שהיטיבו כל כך לעשות בעיראק.

2. יש סערה של בקורת על כרתים, ולוחצים עלי לתת הסברים בהרבה נקודות. אל תדאג לכל זה עכשיו. אתה רק אל תגרע עינך מסוריה, ועל הכל מ“גרזן”. רק דברים אלה יכולים להמציא את התשובות לדברי בקורת, בין צודקים בין בלתי־צודקים. העליונות האווירית העומדת לרשות “גרזן” עולה בהרבה על כל מה שצפוי יהיה לך משך הרבה חדשים. כמו שאמר נפוליאון, “La bataille répondra”²⁹ . מיטב האיחולים.

וייוול השיב בחמישה בחודש והודיע לנו על הכוחות אשר יפעיל. הוא יימנע מלחימה ככל האפשר, וההתקדמות תבוא תחילה בדרכי תעמולה, עלונים ומפגן כוח. אם ייתקל בהתנגדות, יפעיל את הכוח הגדול ביותר. הוא אמר כי תמיד העריך את הכוח הדרוש לכיבושה של סוריה בשתי אוגדות ובאוגדה משוריינת אחת, או לפחות חטיבות משוריינות [אחדות]. לפיכך עליו להניח שההצלחה היא לפחות מפוקפקת, והיא תלויה בעמדת חיל־המצב הצרפתי והאוכלוסיה המקומית.

*

ראש־הממשלה אל הגנרל דה־גול 6 ביוני 41

רצוני לשלוח לך את מיטב איחולי להצלחת מפעלנו המשותף בלבאנט. אני מקווה שהוברר לך כי עושים כל מה שאפשר כדי להמציא תמיכה לנשק של צרפת־החפשית. מובטח אני כי תסכים שהפעולה הזאת, ובעצם כל מדיניותנו במזרח התיכון לעתיד לבוא, יש לראותן במונחים של אמון ושיתוף־פעולה הדדי. קווי המדיניות שלנו כלפי הערבים חייבים להתנהל במקביל. אתה יודע שלא ביקשנו שום יתרונות מיוחדים בקיסרות הצרפתית, ואין לנו שום כוונה לנצל לתועלתנו־אנו את מעמדה הטראגי של צרפת.

לפיכך אני מקדם בברכה את החלטתך להבטיח עצמאות לסוריה וללבנון, וכפי הידוע לך הכרח הדבר בעיני שנעניק להבטחה הזאת את מלוא משקלה של ערובּתנו. אני מסכים כי בשום הסדר של השאלה הסורית אל לנו להעמיד בסכנה את יציבותו של המזרח התיכון. אבל במסגרת זו על שנינו לעשות כל מה שאפשר למילוי השאיפות הערביות. מובטח אני שלא תתעלם מחשיבוּת הדבר הזה.

כל מחשבותינו הן אתך ועם חיילי צרפת־החפשית. בשעה זו, כאשר ווישי מגיעה לעמקי שפלוּת חדשים, נאמנותם ואומץ־לבם של הצרפתים־החפשים גואלים את כבודה של צרפת.

עלי לבקשך בשעה חמורה זו שלא תעמוד על כך שיוכרז על קאטרו בחינת ניצב־עליון לסוריה.

כרגיל, התמדתי להמציא ידיעות לנשיא רוזוולט.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 7 ביוני 41

אנו נכנסים לסוריה בכוח מסוים מחר בבוקר כדי למנוע חדירה גרמנית נוספת. ההצלחה תלויה במידה גדולה בעמדת החיילות הצרפתיים המקומיים. חבורת הצרפתים־החפשים של דה־גול תבלט, אך לא תהיה בחיל־החלוץ. הוא מפרסם הצהרה אל הערבים המציעה בשם צרפת עצמאות מלאה ואפשרות להקים שלוש מדינות ערביות חפשיות או מדינה אחת או שלוש־באחת. יחסיהן של מדינות אלו עם צרפת ייקבעו על פי חוזה שיבטיח את האינטרסים המבוססים, במידה ידועה על פי דוגמת החוזה האנגלו־מצרי. הגנרל קאטרו לא ייקרא נציב־עליון, אלא ציר ומיופּה־כוח צרפתי.

2. איני יכול לדעת איך תגיב ווישי על מה שיקרה. כשלעצמי אינני סבור שירעו לעשות הרבה יותר ממה שכבר הרעו, אבל מובן שהם עשויים לבצע פעולות־תגמול נגד גיברלטר או פריטאוּן. אסיר־תודה אהיה לך ביותר אם תתמיד בלחצך עליהם. אין לנו בסוריה שום אינטרסים מדיניים וכל עניננו רק לנצח במלחמה.

*

לצורך הפלישה לא יכול וייוול לגייס אלא את האוגדה האוסטרלית ה־7, חלק מאוגדת הפרשים ה־1, את חטיבת חיל־הרגלים ההודית, שזה־מקרוב חזרה מאריטריאה, ואת הכוח הצרפתי־החפשי תחת פקודתו של הגנרל לה־ז’נטיוֹם, הכולל ששה גדודים, סוללה אחת ופלוגת טנקים. הסיוע האווירי הצטמצם בתחילה בשבעים מטוסים לערך בסך־הכל. הקרב על כרתים היתה לו עדיפות אצל שני הצדדים. שתי סיירות ועשר משחתות, מחוץ לספינות קטנות יותר, הופרשו למאמץ בסוריה. כוחות ווישי, תחת פקודתו של הגנרל דנץ, כללו שמונה־עשר גדודים, עם מאה־ועשרים תותחים ותשעים טנקים, שלושים־וחמישה אלף איש בסך־הכל, כוח־תעופה המונה תשעים מטוסים, וכוח ימי של שתי משחתות ושלוש צוללות שבסיסן בבירוּת.

המשימה שהוטלה על צבא הבית היתה לכבוש את דמשק, ראיאק ובירות כאקדמה לכיבוש הארץ כולה. הפלישה החלה ב־8 ביוני, ובתחילה נתקלה בהתנגדות מועטה. אי־אפשר היה לדעת עד היכן תילחם ווישי. אף כי ספק אם יכלה התקפתנו להיות בגדר הפתעה, היה היו שחשבו כי האויב יגלה התנגדות סמלית בלבד. אבל כיון שתפס האויב מה־חלשים אנו התעודד והגיב בעוז רב, ולוּ רק למען כבוד נשקו. הצרפתים־החפשים נעצרו בריחוק עשרה מילים מדמשק, ותנועה נגדית מסביב לאגפם המזרחי איימה על קו־התחבורה שלהם. האוסטרלים, בכביש החוף, התקדמו לאטם בשטח קשה. גדוד בריטי אחד הוכרע בקונייטרה בהתקפת־נגד של שני גדודים עם טנקים. בים נוצר מגע עם המשחתות של ווישי, אך הן נמלטו הודות למהירותן העדיפה. בתשעה בחודש חלה התנגשות קצרה בים, בה נפגעה קשה המשחתת יאנוס. בעת הרעישן את צידוֹן נזוקו שתי משחתות בריטיות בחמישה־עשר בחודש בהתקפה אווירית. אבל משחתת ווישאית שקרבה לחוף ממערב טובעה על ידי הזרוע האווירית של הצי.

בתוצאת הקרבות של השבוע הראשון ברור היה לוייוול כי יש צורך בתגבורת. היה לאל־ידו לאסוף כלי־תובלה לחטיבה אחת מן האוגדה הבריטית ה־6, שהורכבה עתה בחלקה, ובסוף יוני באה בעקבותיה חטיבה שניה. הוא דאג גם להתקדמותה של חטיבה מוגברת מאוגדת־הפרשים ה־1, “כוח חבּ”, שהשתתפה בכיבוש בגדאד, בכיוון תדמור דרך המדבריות מדרום; ושתי חטיבות מן האוגדה ההודית ה־10 בעיראק נצטוו לעלות במעלה הפּרת על חלבּ. הרחבה זו של המערכה החלה לתת אותותיה מן ה־2 ביוני והלאה. דמשק נכבשה על ידי האוסטרלים בעשרים־ואחד בחודש, לאחר שלושה ימים של קרבות קשים. התקדמותם נסתייעה בפשיטה נועזת של יחידת הקומנדו מס. 11, שהונחתה מן הים מאחרי קווי האויב. בפעולת ההקרבה הזאת איבּד הקומנדו את מנהיגו, הקולונל פּדר, וכל שאר קציניו נהרגו או נפצעו, ועמהם קרוב למאה־ועשרים בעלי דרגות אחרות, רבע מן הכוח הכולל.

עם הפעולות של השבוע הראשון בחודש יולי נראתה נפילת הווישאים לעין. הגנרל דנץ הבין כי הגיע עד קצה גבול כוחותיו. עדיין היו לו כ־24,000 איש, אך הוא לא יכול לקוות להתמיד בהתנגדות. מן הכוח האווירי שלו נשארה בדוחק חמישית. ב־8.30 לפנה"צ ב־12 ביולי הגיעו שלוּחי ווישי לבקש שביתת־נשק. מבוקשם ניתן להם, נחתמה אמנה, וסוריה באה תחת שלטונם של בעלי־הברית. אבידותינו בהרוגים ופצועים היו יותר מ־4,600; אבידות האויב היו כ־6,500. נשארה פרשה אחת סרת־טעם. שבויים בריטיים שנלקחו בעת הקרבות נשלחו בחפזון לצרפת הווישאית, ומשם ודאי היו נמסרים לידי הגרמנים. כאשר נתגלה הדבר והמעוּות לא תוקן, הושׂמו הגנרל דנץ ועוד קצינים גבוהים במאסר כבני־ערובה. דבר זה פעל את הפעולה הרצויה, ואנשינו הוחזרו.

*

המערכה בסוריה

המערכה המוצלחת בסוריה היטיבה במידה רבה את מעמדנו האסטרטגי במזרח התיכון, היא מנעה כל נסיון נוסף לחדירת האויב מזרחה מן הים התיכון, העתיקה את קו ההגנה שלנו על תעלת סואץ צפונה כדי מאתים־וחמישים מיל, ופטרה את תורכיה מן הדאגה לגבולה הדרומי. לעת הזאת אפשר היה להבטיח לה את עזרתה של מעצמה ידידותית, אם תותקף. אף כי לצורך סיפור־המעשה היה עלינו להפריד בין ארבע שורות המיבצעים בעיראק, כרתים, סוריה והמדבר במערבי, אין לשכוח שכולן התנהלו בעת־ובעונה־אחת, ובהשפעת־הגומלים ביניהן חוללו צירוף מרעיש של סיבוכים ומשברים. בכל־זאת אפשר לטעון כי התוצאה הסופית היה בה למעשה, אם גם לא למראית־עין, משום נצחון חשוב ובלתי־מפוקפק לצבאות בריטניה והקיסרות במזרח התיכון, שהושג במידה שווה בזכות שלטונותינו בלונדון ובקאהיר.

הקרב בכרתים, שעלה לנו ביוקר כה רב, החריב את כוח־המחץ של הקורפוס המוּטס הגרמני. המרידה העיראקית מוגרה סופית, ובכוחות מאולתרים וקטנים עד־לחמלה חזרנו וקנינו לנו את השליטה על השטחים הנרחבים המעורבים בדבר. תפיסתה וכיבושה של סוריה, שבאו למלא צורך נואש, שמו קץ, וכפי שהתברר – לעולם, להתקדמות הגרמנית בכיוון המפרץ הפרסי והודו. לולא הפכו הקבינט המלחמתי וראשי־המטות, נוכח כל פיתוייה של הזהירות, כל עמדה לעמדת־נצחון, ולולא כפו את רצונם על כל המפקדים, כי אז נותרו לנו רק האבידות שבאו עלינו בכרתים, בלא שנאסוף את הפירות שבאו עקב הלחימה הקשה והמפוארת שם. הגנרל וייוול, אף כי תשוש־כוח היה, אילו כרע תחתיו מעקת העומס הרב שהטילו עליו המאורעות ופקודותינו־אנו, כי אז אפשר שהיה שינוי גורלי חל בכל עתידה של המלחמה ושל תורכיה. תמיד אפשר להגיד דברים רבים בזכות זה שלא תעשה יותר ממה שאתה יכול לעשות ושתנסה כוחך רק בדברים ודאיים. אבל העקרון הזה, בדומה לאחרים בחיים ובמלחמה, יש לו יוצאים־מן־הכלל.

עדיין יש לתאר עוד פעולה אחת, הקרב במדבר המערבי, שהיה ראשון־במעלה בעיני ובעיני ראשי־המטות. וזה, אף כי לא זכה להצלחה, שיתק את התקדמותו של רומל למשך חמישה חדשים בקירוב.

 

פרק תשעה־עשר: המאמץ האחרון של הגנרל וייוול: “גרזן”    🔗

הצורך להנחיל מפלה לרומל – החלטתו הנחרצה של וייוול – ההתקפה על סולום וקאפוצו, 15–16 במאי – הצלחה מוגבלת – צער גידולם של “גוּרי הנמרים” – אוגדת הפאנצר החמש־עשרה מגיעה – איבּוד חלפאיה, 26 במאי – ההכנות ל“גרזן” – כוח האויב לא הוערך נכונה – התקפתנו מתחילה, 15 ביוני – הכל משתבש, 17 ביוני – רומל אינו רודף – הסוס הנוטה שכמו לסבול – מברקי מיום 21 ביוני – הגנרל אוקינלק מחליף את הגנרל וייוול – הצורך בהעברת סמכויות בקאהיר – קצין־ניהול ראשי – מברק – הקפיטן אוליבר ליטלטון – מינויו לתפקיד מיניסטר־מדינה במזרח התיכון – מברקי אל הנשיא רוזוולט מיום 4 ביולי

כל מורשי לבנו במולדת נתונים היו כל העת להבסתו של רומל במדבר המערבי. כולנו כאחד, חיילים כאזרחים, ייחסנו חשיבות עליונה לדבר הזה. הטרגדיה של פינוי יוון, פעולות ההסחה בעיראק ובסוריה, המאבק המר בכרתים, כל אלה הועמו לנוכח זיו התקוה אשר תלינו, ובצדק, בנצחון במדבר המערבי. לא היה שום צורך להתווכח על ענין זה בלונדון.

על וייוול, כמובן, עטו כל שאר התלאות מיום ליום. אף על פי כן היה תקיף עמנו בדעה כי מיגור התקפתו הנועזה של רומל וגאולתה של טוברוק עקב כך ימציאו לנו פיצוי שלם על הכל. יתר על כן, הוא הבחין מה־גדולים היו הסיכונים שקיבלנו עלינו כדי להחזיר לו את השריון שאבד לו בהתמוטט האגף המדברי. הוא שמר אמונים למיבצע “נמר”. הוא ידע מה היה פירוש המאמץ הזה שבּו שיגרנו לו קרוב לשלוש־מאות טנקים בדרך הים התיכון. רוחו היתה נמרצה, והוא לא התעלם מן העקרון הרחב כי במלחמה כמו גם בחיים הכל הוא יחסי. אפשר לטעון שהתפיסה האסטרטגית המאוחדת שלנו היתה נכונה. בזמן הזה היה לנו מרגל העומד במגע הדוק עם מפקדתו של רומל, והוא נתן לנו ידיעות מדויקות על הקשיים הנוראים שבעמידתו התקיפה, אך הרופפת עם זאת, של רומל. ידענו עד היכן תלויה בשערה תקותו להחזיק מעמד, וכן ידענו על הציווּיים התקיפים והקפדניים של הפיקוד־העליון הגרמני, שאסר עליו לבזבז את נצחונותיו על ידי התגרוּת־יתר במזל.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 7 במאי 41

רק אתה והגנרלים שלך יכולים לדון באפשרויות הטקטיות בסולום או בטוברוק. אבל אם יגיע “נמר” יבוא הרגע לעשות ולהעז. אני מבקש להעביר במהירות האריקיינים ממלטה אל הפיקוד שלך ברגע שיעבור “נמר” בשלום. ההוּנים הללו מסוכנים הרבה פחות מרגע שהם מאבדים את היזמה. כל מחשבותינו אתך.

וייוול, שידע את כל הידוע לנו, ניסה ביזמתו הוא, אפילו ערב הקרב הממשמש־ובא בכרתים, לעולל בעפר את קרנו של רומל בטרם תגיע אוגדת הפּאנצר ה־15 המאוּימת במלוא כוחה בדרך הארוכה מטריפולי, ובטרם תיפתח בנגאזי כהלכה בחינת קפנדריה לאספקת האויב. לכן ביקש להלום בכוחו של רומל עוד קודם שייתכן להכניס לפעולה את הטנקים שהגיעו על ידי “נמר” – “גורי־הנמרים”, כמו שקראנו להם, וייוול ואני, בחליפת המברקים בינינו. הכוח המשוריין במדבר המערבי כלל בתחילת מאי רק שני אסקדרונים של טנקים כבדים ושני אסקדרונים של טנקי חיל־רגלים, המוצבים דרומית־מזרחית למטרוך. וייוול קיוה להפוך את הכוח הזה לכוח־מחץ מספיק עד תחילת יוני. סבור היה כי הוא רואה לפניו שעת־כושר למהלומה בטרם ייתכן להכין את גורי־הנמרים. הוא קיוה לבוא על האויב במפתיע בטרם יספיק לקבל את התגבורת של אוגדת הפאנצר ה־15.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 9 במאי 41

ציויתי להעמיד את כל הטנקים המצויים־בעין לרשות הכוח של גוֹט לפעולה תוקפנית באזור סולום. עכשיו פועלים בהכנת הדבר והוא ודאי יתבצע בקרוב. אבטל זאת רק אם יבוא אסון גמור על “נמר”…

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 13 במאי 41

מבלי לחכות ל“נמר” פקדתי על הטנקים המצויים־בעין להצטרף לכוח של גוֹט כדי להתקיף את האויב באזור סולום. הפעולה צריכה לבוא מחר־מחרתים, ואני סבור שגוֹט יוכל לטפל בחיילות הקדומניים של האויב. אם יצליח, אעיין בפעולה משולבת מיידית על ידי הכוח של גוט וחיל־המצב של טוברוק לגירוש האויב מערבה מטוברוק. אפשר שיהיה צורך לחכות לשם כך לאחדים מ“נמר”, אבל אני להוט לפעול במהירות האפשרית קודם שיספיק האויב לקבל תגבורת.

זכיתי להסכמה שלמה ופעילה מצד ראשי־המטות. מה־טוב היה שלא להיתקל בשום חילוקי־דעות מבית!

ראש־מטה חיל־האוויר אל מרשל־התעופה טדר 14 במאי 41

לאחר שראשי־המטות הביעו היום הסכמה כללית עם הערכתך, דן בה ראש־הממשלה אתי בהרחבה. הוא היה מרוצה מאד מן המערך הכללי, ושמח על שאתה מטפל במיבצעים האוויריים החשובים והמסובכים הקרובים לבוא.

2. ההערות הכלליות הבאות על לוח־הזמנים וההטעמה היחסית תוכלנה לעזור מבלי לכבול את חופש־הפעולה שלך.

3. הנצחון בלוב בא ראשונה בזמן ובחשיבות. התוצאות תקבענה את המצב בעיראק בעיני הגרמנים והעיראקים.

4. מטרתנו בעיראק היא להחזיר ממשלה ידידותית לבגדאד, ועליך לעשות ככל יכלתך לעזור בכך, אבל אין שום דבר רשאי להעמיד בסכנה את הנצחון במדבר המערבי.

5. מכאן דומה כי קרוב לודאי ש“חורך” [ההתקפה על כרתים] יחול לאחר מיבצעים קטנים יותר בלוב, ולפני הגדולים יותר, התלויים ב“גורי־נמרים”. עליך להביא בחשבון, אך לא לסמוך על כך, ש“קולוראדו” [כרתים] תותקף במאוחר יותר מכפי המצופּה בגלל אָפים המורכב של המיבצעים.

6. תוצאה אחת חותכת שקולה כנגד תריסר אמצעי־זהירות מחוכמים. השקפות מרחיקות יותר ביחס לעיראק, סוריה וההכנות בארץ־ישראל, שעתן תוכל לבוא אחרי כן. החשיבות הראשונה־במעלה של הפעולות במדבר תצדיק קבלת הסיכונים הנחוצים במקומות אחרים.

*

כוח תחת פקודתו של הגנרל גוֹט, שכלל את החטיבה המשוריינת ה־7, אשר לה חמישים־וחמישה טנקים, ואת חטיבת ה“גארדס” ה־22, התקדם עתה צפונית־מערבית במרומי הרמה, וב־15 במאי כבש את סולום וקאפוצו, כשהחטיבה המשוריינת משמאל ממשיכה בדרכה אל סידי־עזיז. האויב מיהר לערוך התקפת־נגד, ובו ביום אחר־הצהרים כבש בחזרה את קאפוצו, תוך גרימת אבידות כבדות לגדוד־הרגלים־הקל־של־בּרהם, שכבשה. כיון שכך נאלצה החטיבה המשוריינת ה־7 להיסוג מסידי־עזיז. האויב, שהפעיל כשבעים טנקים, גילה כוח גדול יותר מכפי המצופה. אף שעדיין החזקנו אותו לילה בסולום, הוחלט להוציא את כל הכוח למחרת היום, ה־16 בחודש, ולהשאיר חילות־מצב במעבר על פני הרמה בחלפאיה ובסידי־סליימאן.

הדו"ח של וייוול על הפעולה הזאת לא היה מעודד. הוא אמר כי לאחר התקדמות תחילית, שפינתה את האויב מאזור סולום־ברדיה, אילצה התקפת טנקים נגדית של האויב את חילותינו לסגת אל חלפאיה. הצלחנו להחזיק בעמדות קדומניות בסולום, וגיחה של חיל־המצב בטוברוק זכתה להצלחה מקומית. גרמנו אבידות רציניות. במולדת היינו שׂבעי־רצון.

ראש הממשלה אל הגנרל וייוול 17 במאי 41

תוצאות הפעולה נראות לנו מניחות־את־הדעת. מבלי להשתמש בגורי־הנמרים נקטת את היזמה, התקדמת מהלך שלושים מיל, כבשת את חלפאיה וסולום, לקחת חמש־מאות גרמנים בשבי, וגרמת לאויב אבידות כבדות בנפש ובטנקים. עשרים טנקים של חיל־רגלים ואלף או אלף־וחמש־מאות אבידות אינם נראים לנו כלל מחיר גדול מדי תמורת זאת.

2. הידיעות מטוברוק גם הן טובות, מה־גם שאבידותיו של האויב גדולות משלנו. האויב בודאי חושש לטוברוק, וכשהיא שקטה הוא מודיע על כך בסיפוק נראה־לעין. דומה כי חשוב הוא במידה שאין למעלה ממנה להמשיך בקרבות בטוברוק.

3. האויב מביא תגבורת וחותר ליצב את המצב מחדש. אנחנו ודאי שעלינו לקדם זאת בברכה, כי אפשר שלא יהיה בכוחו לעמוד בקרבות מתמידים וקשים. דיל ואני כאחד בוטחים בתוצאות הטובות של לחץ ממושך, כי ידועה לנו דאגתו המופלגת של האויב. ברי לנו שעליך להתמיד הן בסולום הן בטוברוק. נבצר מן האויב לסתום את הפּירצה כמו שאתה יכול לסתמה. מניח שאתה מפעיל את תותחי־השדה הממוכנים והאדירים שלך במלוא המידה בשני המקומות, ומאלץ אותו לבזבז תחמושת, ואנו יודעים שהיא חסרה לו. אסירי־תודה נהיה אם, בלא שתטוֹל עליך מעמסה אישית, יוכל איזה קצין מן המטה שלך לשלוח דו"ח מלא יותר על המאורעות והמצב כפי שהם ידועים במפקדתך בכל ערב. דבר זה רצוי עוד יותר כשמתנהלות פעולות החשובות כל כך למצב העולמי דוגמת הפעולות שבמדבר המערבי.

4. מהם מועדיך להכנסת גורי־הנמרים לפעולה?

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 18 במאי 41

התברר שהאויב חזק משחשבנו, והוא מאלצנו לחזור להתגוננות עד שייכנסי גורי־הנמרים לפעולה. דבר זה לא יבוא קודם סוף החודש, ומוטב היה לוּ יכולנו לתת להם יותר שהוּת להתארגן, אבל דבר זה תלוי בהכרח במסיבות. האויב צובר כוח באזור הקדמי ועשוי לנסות בהתקדמות נוספת.

ודאי שמעת על כניעתו של אָאוֹסטה, דבר המסיים למעשה את המערכה באפריקה המזרחית.

*

ב־20 במאי הודיע וייוול כי לפי הסברה הגיע גדוד טנקים של אוגדת הפּאנצר ה־15 לאזור הקדמי. כך חלפה שעת־הכושר להנחיל לרומל מפלה בטרם יספיק לקבל תגבורת. על אף ההכנות שנעשו מראש, התברר כי חמוּרים הם העיכובים בפריקת גורי־הנמרים, בשיפּוצם ובהכשרתם לתנאי המדבר. התברר שהמצב המכני של רבים מן הטנקים של חיל־הרגלים שהגיעו הוא עלוב ביותר.

הגנרל וייוול אל ראש־הממשלה 25 במאי 41

תודה רבה על איגרתך. אנו מבינים כי המעמסות והאחריות אשר עלינו כאן, עם כל כבדן, כאַין הן לעומת אלו שאתה נושא על שכמך בגבורה כה רבה…

גמילת גורי־הנמרים מתנהלת באורח משביע־רצון, אבל אפילו בנמרים יש צער גידוּל.

“אני זוכרת”, אומרת רעייתי, “דאגה נוראה ואפילו כעס בצ’קרס בכמה וכמה ימי־ראשון על שום שהטנקים שעתה־זה הגיעו מתעכבים כל כך עד שייכנסו לפעולה”.

*

אך עד־מהרה באו הצרות. משך השבוע שאחרי כן הובחן בתנועה ניכרת של רכב אויב משוריין. מתוך מסמכים שנתפסו אחרי־כן התברר כי רומל היה מצפה להתקפה רצינית לגאולת טוברוק, ומנוי־וגמור היה אתו לכבוש בחזרה את חלפאיה ולהחזיק בה כדי להקשות עוד יותר על נסיון כזה. הוא פרס את חלקה הגדול של אוגדת הפּאנצר ה־15 שהגיעה זה־מקרוב, שאותה ריכז, להוציא כוח־סיור קטן שהוטל דרומה, בגבול בין קאפוצו וסידי־עומר. חלפאיה הוחזקה על־ידי גדוד מוגבר, שכּלל את הגדוד ה־3 של ה“קולדסטרים גארדס”, רגימנט של תותחי־שדה ושני אסקדרונים של טנקים. שאר כוחות־הגבול שלנו, חוץ ממשמרות־תצפית לדרום, הוסגו מרחק ניכר אחורנית. האויב עלה על חלפאיה ב־26 במאי, ואותו ערב תפס עמדה מצפון למעבר, שממנה תצפית טובה על כל העמדה המוחזקת על־ידי ה“קולדסטרים”. התקפת־נגד לכיבושה של העמדה בחזרה העלתה חרס, ולמחרת בבוקר באה, לאחר הפגזה כבדה, התקפה מתואמת של לפחות שני גדודים וששים טנקים והעמידה את כוחנו הקטן בסכנה גדולה. העתודות היו רחוקות מכדי שתוכלנה להתערב, ולא נותר אלא לחלץ את הכוח בלי שהיות. הדבר בוצע, אבל האבידות היו קשות; רק שנים מן הטנקים שלנו נשארו כשרים לפעולה, וה“קולדסטרים גארדס” איבדו שמונה קצינים ומאה־ששים־וחמישה חיילים. האויב השיג את מטרתו והחל להתבסס בחלפאיה. כמו שקיוה, עתידה היתה החזקתו בעמדה זו להיות לנו לרוֹעץ כעבור שלושה שבועות.

*

נמשכו ההכנות הפעילות ל“גרזן”; אבל היה לדבר צד אפל יותר.

הגנרל וייוול אל הרמטכל"ק 28 במאי 41

כל הכוח המשוריין המצוי בעין, שיהיה הגורם המכריע, מוכנס לתוך “גרזן”. קשיים שונים מעכבים את הרכבתה של האוגדה המשוריינת ה־7 מחדש. המועד המוקדם ביותר לתחילת ההתקדמות ממטרוך יהיה ה־7 ביוני, ואפשר שיהיה מאוחר יותר.

2. רואה אני לנכון להודיע לך כי מידת ההצלחה שתתלווה לפעולה זו היא מפוקפקת, לדעתי. אני מקווה שהיא תצליח להדוף את האויב מערבית לטוברוק ולכונן מחדש קשר־יבשה אל טוברוק. אם אפשר, נוסיף וננצל את ההצלחה. אבל המיבצעים של הזמן האחרון גילו כמה צדדים מדאיגים. שריונן של המכוניות המשוריינות שלנו הוא קל מכדי שתעמודנה באש מטוסי־הקרב של האויב, ומאחר שאין להן תותח הריהן חסרות־אונים מול המכוניות המשוריינות של הגרמנים, בעלות שמונה האופנים, שהן בעלות תותחים ומהירוֹת יותר. הדבר מקשה על הסיורים. טנקי חיל־הרגלים שלנו הם באמת אטיים מדי לקרב במדבר, ונגרמו להם אבידות ניכרות מאש תותחי הנ.ט. האדירים של האויב. התותחים הכבדים שלנו עדיפים אך במעט בכוח ובמהירות על הטנקים הבינוניים של האויב. התקלות הטכניות עודן מרובּות מדי. לא נוכל לצאת לקרב מתוך ביטחה שלמה למרות הפחיתוּת המספרית, כמו נגד האיטלקים. הגורמים הנ"ל עשויים להגביל את הצלחתנו. בגללם גם הכרח שיקוּים זרם מספיק של תגבורות ועתודות שריונים.

ב־31 במאי הודיע הגנרל וייוול על הקשיים הטכניים שהוא נתקל בהם בחידושה של האוגדה המשוריינת ה־7. המועד המוקדם ביותר בו יוכל לפתוח ב“גרזן” הוא ה־15 ביוני. אף כי עמד על הסכנות שבדחיה, נוכח הסיכון של תגבורות אוויריות לאויב והתקפה כבדה על טוברוק, מדומה היה כי מאחר שהקרב הצפוי יהיה בעיקר התמודדות של טנקים שוּמה עליו לתת לאוגדה המשוריינת את מלוא האפשרות להתכונן, והימים הנוספים שיושגו על ידי ההמתנה עתידים “להכפיל את האפשרויות להצלחה”.

בתקוה ובפחד כאחד חיכיתי עתה להתקפתנו במדבר, שאולי תביא לנו השׂגים אשר ישנו את כל מהלך המערכה לטובתנו. השבועים הנוספים שעברו עד שתוכל האוגדה המשוריינת ה־7 לעכל את גורי־הנמרים עוררו בי חשש שאוגדת הפּאנצר ה־15 תגיע בשלמותה אל רומל.

לדברי המודיעין שלנו ידוע היה עתה כי בקירנאיקה המזרחית, או בדרך אליה, נמצאות אוגדות הפּאנצר הגרמניות ה־5 (הקלה) וה־15, עם האוגדה המשוריינת אָרייטה, האוגדה הממונעת טרנטו ואוגדת חיל־הרגלים בראֵשה של האיטלקים. עוד אוגדת חיל־רגלים איטלקית היתה בעתודה בדרגה. בניגוד מדאיג למפעלותינו־אנו קודם לכן אותה שנה הפעילו הגרמנים עד־מהרה את נמל בנגאזי, ורוב־רובּם של כוחותיהם כבר הוחזקו מן־הסתם במידה רבה על ידי אותו נמל.

בהערכת־הסיכום שלו אומר וייוול כי רוב־רובם של כוחות האויב נמצאו לפני טוברוק, עם לערך מאה־ושלושים טנקים בינוניים ושבעים קלים. לפי ההערכה נמצאו באזור הקדמי רק מאה טנקים בינוניים, עם כמו שבעה גדודים גרמנים ותשעה איטלקים. הסברה היתה אפוא כי שני־שלישים מכוח הטנקים של האויב נמצאים בריחוק שבעים מיל מן הגבול. אם על ידי גיחה תוכל טוברוק לרתק לזמן־מה את האויב מסביב לה, תהיה לנו תחילה בגבול עדיפות בשריון של מאה־ושמונים טנקים לעומת מאה. וייוול מעיר כי הערכות אלו היו מוטעות. במידה שאפשר לקבוע עכשיו, לא הופעלו טנקים איטלקיים כלל בקרב־הגבול. הגרמנים הצליחו לרכז באזור הקדמי חלק גדול מן השריון שלהם בלא שייודע לנו הדבר. למעשה, הכניסו לפעולה הרבה יותר ממאתים טנקים נגד מאה־ושמונים הטנקים שלנו.

*

“גרזן” החל ב־15 ביוני עם השכמה. הגנרל קריג פיקד על השריונים שלנו, והגנרל מסרווי על האוגדה ההודית ה־4 וחטיבת ה“גארדס” ה־22. הכוח כולו, שכלל כעשרים־וחמישה אלף איש, היה תחת פקודתו של הגנרל בּרספורד־פירס. בתחילה התנהלו הדברים יפה למדי. אף כי ביצורי האויב סביב חלפאיה החזיקו מעמד נוכח ההתקפה המשולבת מצפון ומדרום, כבשה חטיבת ה“גארדס” אחר־הצהרים את קאפוצו ולקחה כמה מאות שבויים. חלק מן החטיבה הזאת המשיך בהתקדמותו נגד הביצורים המערביים של סולום, אבל שם נעצרו אנשינו. החטיבה המשוריינת ה־7, שהגנה על האגף החיצון, הגיעה לעמדה מערבית לקאפוצו מבלי להיתקל בטנקים של האויב. ב־16 ביוני לא הושגה שום התקדמות. חלפאיה וסולום עמדו איתן כנגדנו, ואחר־הצהרים הופיעו כוחות טנקים חזקים של האויב, שנעו מתוך כוונה ברורה לאגף את התקפתנו ממערב. החטיבה המשוריינת ה־7, הן החטיבה עצמה הן הקבוצה המסייעת, יצאו לטפל באיוּם הזה. היא באה בקרב עם האויב סמוך לסידי־עומר, אבל האויב היה עדיף עליה במספר ואילצה לסגת. על ידי כך הועמד בסכנה האגף של ההתקפה העיקרית, שהאוגדה המשוריינת הוצרכה להגן עליו.

למחרת, ב־17 ביוני, השתבש הכל. בבוקר עדיין היתה חטיבת ה“גארדס” בקאפוצו נוכח סולום. קאפוצו נכבשה מידה על ידי כוח ניכר, עם טנקים שלפי הידיעות מנו מאה למספר. החטיבה המשוריינת ה־7, שהיו לה עתה רק כעשרים טנקים כבדים בפעולה, בילתה את הלילה סמוך לסידי־סליימאן. כוח האויב, שבן־לילה דחק את רגליה מסידי־עומר, פנה בכיוון חלפאיה ואיים לנתק את חטיבת ה“גארדס”. על־מנת לטפל באיום הזה אמר קריג לצאת להתקפה בחטיבה המשוריינת ה־7 מדרום, בעוד החטיבה המשוריינת ה־4, שתשוחרר מתפקידה לשתף פעולה עם חטיבת ה“גארדס”, תוקפת מצפון. אבל אך החלה החטיבה ה־4 לנוע איים עוד טור משוריין של האויב הבא ממערב על אגף ה“גארדס”. החטיבה המשוריינת בלמה את ההתקפה הזאת, אבל לחצו של האויב נמשך, ומסרווי הודיע לקריג שלא יוכל להיפרד מן החטיבה מחשש פן ינותק חיל־הרגלים שלו.

ברגע המכריע הזה טס הגנרל וייוול למפקדה הקרבית של הגנרל בּרספורד־פּירס. הוא קיוה עדיין להטות את כפות־המאזניים בהתקפה המשוריינת של קריג. הוא נכנס למטוס שלו וטס אל האוגדה המשוריינת ה־7. אך הגיע אליה, מיד נודע לו כי הגנרל מסרווי החליט על דעת עצמו כי נוכח האיוּם הכפול על אגפו וערפו, שעתה העריכו במאתים טנקים לפחות, שׂוּמה עליו לסגת מיד כדי להינצל מכּיתור. בהתאם לכך נתן את פקודותיו. וייוול, שנמצא באגף המדברי עם קריג, הועמד לפני העובדה הזאת והסכים להחלטה. המהלומה שלנו עלתה בתוהו. נסיגת כל הכוח בוּצעה בסדר ובמשטר, תחת הגנת מטוסי־הקרב שלנו. האויב לא נחלץ לרדוף, במידה ידועה בלי ספק משום ששריוניו הותקפו בכוח גדול על ידי מפציצים של הרא"ף. אולם מסתבר שהיתה עוד סיבה. כידוע לנו עתה, היו לרומל פרודות להתגונן בלבד ולאגור משאבים לפעולות בסתיו. אילו הסתבך ברדיפה נמרצת אל מעבר לגבול, והיה סובל אבידות תוך כדי כך, כי אז פעל מתוך סתירה מפורשת לפקודות.

המדיניות של מתן הגנה נאמנה של מטוסי־קרב לחילותינו, אף כי עשתה פרי, הביאה לידי פיזור ואחוז גבוה־ביחס של אבידות באוויר. כשגבר המאמץ האווירי של האויב ביום השני הוחלט לשנות מן הקו הזה, ותוך כדי מתן מידה של הגנה לפעול פעולה תוקפנית ביחידות גדולות ובריחוק רב יותר. כשהחלה הנסיגה בשבעה־עשר בחודש לא די שהדפו מטוסי־הקרב שלנו שלוש מתוך ארבע התקפות־אוויר ניכרות על חילותינו אלא שגם שיתפו פעולה עם המפציצים, תכופות מגובה נמוך, נגד טורי האויב. אין ספק שהתקפות אלו הפריעו את תנועתו של האויב והסבו אבידות ניכרות. הטייסים שלנו שירתו יפה את החיילות הנסוגים, אך סבלו מן הקושי שבהבחנה בין כוחותינו לכוחות האויב.

אבידותינו בקרב שלושת הימים היו אך מעט למעלה מאלף, בכלל זה מאה־וחמישים הרוגים ומאתים־וחמישים נעדרים. אבדו עשרים־ותשעה טנקים כבדים וחמישים־ושמונה טנקים של חיל־רגלים, הכבדים בעיקר מחמת פעולת האויב. חלק ניכר מן האבידות בטנקים של חיל־רגלים נבע מתקלות מכניות, כי לא היו כלי־תובלה להחזירם. לפי הסברה נפגעו קרוב למאה טנקים של האויב; נלקחו חמש־מאות־ושבעים שבויים והרבה פגרי אויב נקברו.

*

אף כי הפעולה הזאת אולי תיראה קטנה בהשוואה להקף המלחמה בים התיכון בכל מערכותיה השונות, הנה כשלונה היה לי מכה מרה ביותר. הצלחה במדבר המערבי פירושה היה השמדת כוחו הנועז של רומל. היינו גואלים בכך את טוברוק, ובנסיגתו אפשר מאד שהיה האויב מרחיק אל מעבר לבנגאזי מהרה ככל אשר בא. למען המטרה העליונה הזאת, שאכן עליונה היתה בעיני, קיבלנו עלינו את כל הסיכונים של “נמר”. לא הגיעוני שום ידיעות על מאורעות השבעה־עשר בחודש, ומדעתי כי בקרוב ודאי תיודע התוצאה ירדתי אל צ’ארטוול, שהיתה כולה סגורה ומסוגרת, מרצוני להיות לבדי. כאן קיבלתי את הידיעות על מה שאירע. כמה שעות התהלכתי כה וכה בעמק ולא מצאתי ניחומים.

*

הקורא שעקב אחר חליפת המברקים בין הגנרל וייוול לביני ובינו לבין ראשי־המטות יהיה מוכן במחשבתו להחלטה שקיבלתי בעשרת הימים האחרונים של חודש יוני 1941. במולדת היתה לנו ההרגשה שוייוול הוא איש עייף. אפשר לומר שרכבנו על הסוס הנוטה שכמו לסבול עד שלא יכול עוד לרוץ. הנטל היוצא־מגדר־הרגיל של חמש או שש זירות־מלחמה שונות, על מעלותיהן ומורדותיהן, ביחוד מורדותיהן, על מפקד־ראשי יחיד היה בחינת עומס שמעטים אנשי־הצבא שנשאוהו. לא הייתי מרוצה מסידוריו של וייוול להגנתה של כרתים, ובפרט מן העובדה שלא נשלחו עוד קצת טנקים. בניגוד לדעתו החליטו ראשי־המטות לצדד בזינוק הקטן אך המוצלח ביותר לעיראק, שהביא לידי גאולתה של חבּניה ולידי הצלחה מקומית שלמה. אחד המברקים שלהם עוררוֹ להציע התפטרות, שהם לא עמדו עליה אלא שאני לא דחיתיה. לבסוף בא “גרזן”, אשר וייוול קיבל אותו עליו מתוך הכרת־טובה על הסיכונים שקיבלתי עלי בהצלחה בשגרי את גוּרי־הנמרים. לא הייתי מרוצה מן הסידורים שעשה המטה של מפקדת המזרח־התיכון לקבלת גורי־הנמרים, שהובאו לעזרתו דרך הים התיכון הרצוף סכנות־מוות בהעזה כה רבה ובמזל כה רב. הערצתי את עוז־הרוח בו נלחם בקרב הקטן הזה, שיכול להיות חשוב כל כך, ובזלזולו המוחלט בכל הסיכונים האישיים בטוּסו לכאן ולכאן על פני שדה־המערכה הנרחב והמסוכסך. אבל, כפי שתואר, דומה היה שאין הפעולה מתואמת כהלכה, בפרט מתוך שלא בוצעה ההתפרצות משער־הגיחה של טוברוק בחינת אקדמה והשלמה שאין לוותר עליהן.

על כל אלה תלויה היתה העובדה של הצלחת רומל במחיצת האגף המדברי, דבר שעירער ושיבש את כל התכניות היווניות שהחילונו בהן, על כל סכנותיהן הקודרות ואפשרויותיהן המזהירות בדבר שהיה לגבינו הספירה העליונה של המלחמה הבלקנית. הגנרל איזמי, שכה קרוב היה אלי בכל יום, רשם את הדברים הבאים: “כולנו במרכז, כולל את ידידיו ויועציו הקרובים ביותר של וייוול, קיבלנו את הרושם ששברוֹן האגף המדברי שלו השפיע עליו במידה עצומה. המודיעין שלו נמצא לקוּי, והנגיחה הפתאומית באה בחינת הפתעה גמורה. דומה שאני זוכר את אידן אומר כי וייוול ‘הזקין בעשר שנים בלילה ההוא’”. מזכירים לי שאמרתי: “רומל תלש את עלי־הדפנה מעל מצחו של וייוול, שזכה בהם זה־מקרוב, ועוללם בחול”. לא היתה זאת מחשבה נכונה אלא צביטת־לב חולפת בלבד. בכל הדברים האלה אין לדוּן אלא בשים לב למסמכים המהימנים שנכתבו בתקופה שאותה מקיף הכרך הזה, ובלי ספק גם בשים לב לעדויות חשובות אחרות שיגלה הזמן. נשארת בעינה העובדה שאחרי “גרזן” הגעתי למסקנה שצריך לבוא שינוי.

חיל הברית נכנס לבירות

הצבא האוסטרלי כובש את צידון

כניסת צבא צרפת־החפשית לדמשק

הגנרל אוקינלק היה עתה המפקד־הראשי בהודו. עמדתו במערכה הנורבגית בנארוויק לא ישרה בעיני כלל. דומה היה שהוא נוטה יותר מדי לדאוג לבטחון ולודאוּת, שאינם קיימים במלחמה, ומוכן הוא לכוֹף הכל לסיפוקן של דרישות שהן המיזער, לפי הערכתו. אף על פי כן התרשמתי מאד מסגולותיו האישיות, צלילות־דעתו ואפיו המצוין. כשקיבל לידיו, אחרי נארוויק, את הפיקוד הדרומי הגיעוני מהרבה חוגים, רשמיים ופרטיים, עדויות על העוֹז והחוֹסן שהחדיר באזור החשוב ההוא. הכל שיבחו את מינויו לתפקיד המפקד הראשי בהודו. ראינו עד־מה זריז היה בשיגור הכוחות ההודיים לבצרה, ובאיזו מסירות ניגש לדיכוי המרד בעיראק. היתה בי ההכרה שבּאוקינלק אביא דמות חדשה ורעננה אשר תשׂא את העקות המרובות של המזרח התיכון, וכי וייוול, לעומת זאת, ימצא בפיקוד ההודי הגדול שהות לחדש את כוחות בטרם יגיעו המבחנים וההזדמנויות החדשים אם הממשמשים־ובאים. מצאתי כי השקפותי אלו אינן נתקלות בהתנגדות בחוגים הממשלתיים והצבאיים בלונדון. אַל לקורא לשכוח שמעולם לא היו בידי סמכויות אוטוקרטיות, ותמיד היה עלי לגבש את הדעות בין המדינאים ואנשי־המקצוע ולפעול בהתאם להן. הנה כי כן שלחתי את המברקים הבאים:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 21 ביוני 41

הגעתי למסקנה שייטב ביותר לענינו של הציבור אם ימונה הגנרל אוקינלק להחליף אותך בפיקוד על צבאות המזרח התיכון. התפעלתי מאד מפיקודך ומניהול הצבאות האלה בידך הן בעת הצלחה הן בעת צרה, והנצחונות הקשורים בשמך יהיו מהוללים בתולדות הצבא הבריטי, והם תרומה חשובה להצלחתנו הסופית במלחמה העקשנית הזו. אולם יש בי הרגשה שלאחר שנשאת בנטל זמן כה רב יש צורך בעין חדשה וביד חדשה בזירה הזאת הצפויה לסכנה רצינית ביותר. מובטח אני כי אתה האיש הטוב ביותר והקצין המצוין ביותר למילוי המקום הפנוי של מפקד־ראשי בהודו. נמלכתי בדעתו של המשנה־למלך בנדון זה, והוא מבטיחני כי אם תקבל עליך את התפקיד והמשׂרה הגדולים האלה הרי בהודו יקדמו זאת הכל בברכה חמה, והוא מוסיף שהוא עצמו יהיה גאה לעבוד עם אדם בעל “עבר כה מזהיר”, לפי דבריו. לכן אני אומר למסור בהתאם לכך את שמך להוד־מלכותו.

2. הגנרל אוקינלק מצטווה לצאת מיד לקאהיר, מקום שתכניס אותו בעבי־הקורה ותתאם אתו את הצעדים העתידים שתנקטו שניכם במשותף לקידום פני המסע הגרמני מזרחה, שעתה ברור כי הוא קרוב לבוא. אני מאמין שהוא יגיע בדרך האוויר בתוך ארבעה או חמישה הימים הקרובים, לכל המאוחר. לאחר שתסדר אתו הכל יהיה עליך לצאת בהקדם, ככל הנוח לך, להודו. לא תפורסם שום הודעה, ויש לשמור את הדבר בסודי־סודות עד שתהיו שניכם במשרותיכם.

ראש־הממשלה אל המשנה־למלך הודו 21 ביוני 41

הואֵל בטובך להעביר את הדברים הבאים אל הגנרל אוקינלק. כבר טילגרפתי אל הגנרל וייוול.

לאחר עיון קפדני מאד בכל המסיבות החלטתי להציע את שמך למלך כמפקד צבאות הוד־מלכותו במזרח התיכון. עליך לצאת מיד לקאהיר ולהחליף את הגנרל וייוול. הגנרל וייוול יירש אותך בתפקיד המפקד־הראשי בהודו. עליך לדון עמו במצב כולו, וכן עליך לתאם אתו את הצעדים שתנקטו במשותף כדי לבלום את תנועת הצבאות הגרמניים מזרחה, שבּרור שהיא קרובה לבוא. אנא הודיעני מתי תגיע. יש לשמור את השינוי בסוד מוחלט עד אשר תיכנס לתפקידך החדש.

וייוול קיבל את ההחלטה מתוך מנוחת־דעת והכרת־ערך. בעת ההיא עמד לצאת לטיסה לחבש, שהתברר שהיא מסוכנת ביותר. הבּיוגרף שלו מספר כי למקרא מברקי אמר, “ראש־הממשלה צודק בהחלט. יש צורך בעין חדשה וביד חדשה בזירה הזאת”. באשר לפיקוד החדש, העמיד עצמו כליל לרשותה של ממשלת הוד־מלכותו.

*

זה חדשים אחדים הייתי מודאג ביותר עקב ליקוייו הנראים לעין של המטה בקאהיר, ותפסתי יותר ויותר עד היכן הוטלו מעמסות־יתר מסוגים רבים ושונים על המפקד־הראשי שלנו המפרפר ונאבק. הוא עצמו, יחד עם שאר המפקדים־הראשיים, ביקש כבר ב־18 באפריל מידה של החלפה וסיוע. שני עמיתיו אנשי החיילות סמכו ידיהם על השקפתו. “לפי דעתנו צריך שתקום כאן, במסגרת הקווים הכלליים של המדיניות הנקבעת על ידי ממשלת הוד־מלכותו, איזו סמכות שתטפל בצדדים הפוליטיים של שאלות הנוגעות ליותר ממשרד אחד או שטח אחד. מתוך כך יהיה, כמובן, אחראי במישרים לפני הקבינט המלחמתי ולא לפני איזה משרד מסוים”. המפקד־הראשי חש בנוחוּת שבקירבתה של סמכות פוליטית גבוהה בעת ביקורו של מר אידן. הם הרגישו בחלל ריק אחרי צאתו.

ב־4 ביוני כבר מיניתי את הגנרל היינינג לתפקיד הבלתי־רגיל, שבּראתיו בעצמי, של “קצין־ניהול ראשי” (אינטנדנט־גנרל). קצין זה מילא את מקומו של הרמטכל"ק בעת שהותו בחוץ־לארץ, ומתוך כך נהירים היו לו הנוהל של הקבינט המלחמתי והצדדים הרחבים יותר של המלחמה. קיויתי שהוא יוכל לשחרר את וייוול מכל עסקי האספקה והמינהל הטכני. כוונתי היתה שיטול עליו את כל המנגנון המינהלי הערפי, אגב שימת־לב מיוחדת לבסיסים הגדולים לתיקון טנקים ומטוסים, כמו גם לפיתוח הרכבות, הכבישים והנמלים, הגובר והולך בתמידוּת, שעמד עתה בעיצומו. הנה כך ישוחררו המפקדים משיפעת ענינים שבפרטים, ולא יוצרכו לחשוב אלא על קרב.

רנדולף בני, שיצא עם יחידות הקומנדו, שפוזרו בינתים במידה ידועה, שירת עתה במדבר. הוא היה ציר־פרלמנט ובעל קשרים חשובים. לא הרבה שמעתי מפיו גם לא לעתים קרובות, אבל ב־7 ביוני קיבלתי באמצעות משרד־החוץ את המברק הבא אשר שלח מקאהיר, בידיעתו ובעידודו של שגרירנו, סיר מיילס למפסון:

אישי וסודי. מאת רנדולף צ’רצ’יל אל ראש־הממשלה

אינני רואה איך נוכל להתחיל לנצח במלחמה פה בטרם יהיה לנו במקום אזרח מוכשר שיתן הדרכה מדינית ואסטרטגית מיום ליום. מדוע לא יישלח לכאן חבר של הקבינט המלחמתי שיכהן בראש כל המאמץ המלחמתי? מחוץ לסגל אישי קטן, יהיה זקוק לשני אישים בולטים שיתאמו את האספקה וינהלו את הצנזורה, המודיעין והתעמולה. רוב האנשים בעלי־המחשבה כאן תופסים את הצורך ברפורמה קיצונית על פי הקווים האלה. חילופי־אישים סתם לא יספיקו, ודומה שהזמן הנוכחי בשל ונוח במיוחד לשינוי בשיטה. סלח־נא לי שאני מטרידך, אבל לדעתי המצב הקיים מצעֵר ויש הכרח חיוני בפעולה דחופה למען יהיו בכלל סיכויים להצלחה.

עובדה היא כי עם מקרא השורות האלו גמרתי אומר. “זה זמן־מה”, עניתיו כעבור שבועים, “אני מרבה לחשוב על פי הקווים של מברקך המועיל והנבון”. ומיד פעלתי.

את הקפיטן אוליבר ליטלטון הכנסתי לממשלה כמיניסטר המסחר באוקטובר 1940. הכרתי מימי ילדותו. אביו, אלפרד ליטלטון, היה מזכיר־הממלכה לעניני־המושבות אצל מר בלפור ב־1904, ולפני הקרע בענין שלטון־הבית לאירלנד היה מזכיר־פרטי רב־עלומים למר גלדסטון. שנים רבות היה ציר חשוב בבית־הנבחרים. הנה כי כן נתגדל בנוֹ באווירה פוליטית. הוא שירת ב“גרנאדירס” בעת הקרבות הקשים ביותר של מלחמת־העולם הראשונה, וכמה פעמים נפצע ונעטר באותות הצטיינות. זכור לי שבאתי לבקרו בבית־חולים ב־1918 לאחר שנתמזל מזלו ונפצע בפגז של גז מרעיל, שהתפוצץ לרגליו וכווה אותו לגמרי, תחת שייהרג, ובמקרה כזה ודאי היה נהרג, בקליע מקוּבּל יותר ורחום יותר של חנ"ם. אחרי צאתו מן הצבא נכנס לעולם העסקים, התעשר והתרושש ושוב התעשר. מדעתי את סגולותיו האישיות המצוינות, לא היססתי להכניסו לפרלמנט ולכהונה רמה. כאשר שימש מיניסטר־המסחר זכתה הנהלתו ליחס כבוד מצד כל המפלגות בממשלתנו הלאומית. הצעותיו להנהגת תלושי־הלבשה ב־1941 לא נראו לי, אך מצאתי שהן מתקבלות בעין יפה על ידי הקבינט ובית־הנבחרים, ואין ספק שהיה בהן צורך בזמנו. התוצאות הצדיקו את בחירתי הבלתי־רגילה, אף כי עדיין היה עליו ללמוד הרבה כטירון בבית־הנבחרים. הוא היה איש־מעשה בכל הווייתו, ועתה נדמה היה לי שהוא מתאים בכל המובנים לתפקיד החדש הזה של מיניסטר הקבינט המלחמתי היושב קבע במזרח התיכון. דבר זה יסיר עוד חלק גדול ממעמסת הענינים מעל כתפי המנהיגים הצבאיים. מצאתי שעמיתי אנשי כל המפלגות נוחים ביותר לקבל את הרעיון הזה. ולפיכך:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 29 ביוני 41

המלך הואיל למנות את הקפיטן אוליבר ליטלטון, לשעבר מיניסטר־המסחר, לתפקיד מיניסטר־המדינה בקבינט המלחמתי, במקום הלורד ביוורברוק, המתמנה לתפקיד מיניסטר־האספקה. הקפיטן ליטלטון יוצא בדרך־האוויר בשלושים בחודש, ובודאי יגיע לקאהיר ב־3 ביולי, עם גרעין קטן של מזכירוּת. הוא ייצג את הקבינט המלחמתי במזרח התיכון, ותפקידו הראשון־במעלה יהיה לשחרר את הפיקוד־העליון מכל המעמסות המיותרות, ולפתור מיד במקום בהתאם למדיניות של מ.ה.מ. הרבה שאלות הנוגעות בכמה משרדים או רשויות, שעד כה היה צורך להפנותן למולדת. דבר זה עולה במידה רבה בקנה אחד עם מברקך מיום 18 באפריל, אך הוא מרחיק לכת הרבה יותר. ההוראות שאני נותן לקפיטן ליטלטון תבואנה במברקי הבא.

נא להודיע לגנרל אוקינלק לכשיגיע ולסיר מיילס למפסון. יש לשמור על סודיות גמורה ביחס לנסיעתו ושליחותו של הקפיטן ליטלטון עד שיגיע.

*

כל הסידורים החדשים האלה, על התגובות המינהליות הנובעות מהם, הלמו וחפפו את השינוי בפיקוד במזרח התיכון. סיכּומם ניתן על הצד הטוב ביותר במברק ששלחתי לנשיא רוזוולט, שעתה היה נותן לנו עזרה חמרית חשובה ביותר בזירה הזאת.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 4 ביולי 41

בזה השיקולים שהשפיעו עלינו בהחלטה על השינוי בפיקוד במזרח התיכון. לוייוול עבר נהדר, שכן השמיד כליל את הצבא האיטלקי וכבש את הקיסרות האיטלקית באפריקה. הוא גם החזיק מעמד יפה בפני התקפות הגרמנים וניהל את המלחמה והמדיניות בשלושה או ארבעה כיוונים בעת־ובעונה־אחת מאז החל המאבק. עלי לראות בו את הגנרל המצוין ביותר שלנו. בכל־זאת, אף כי אין לומר זאת בפומבי, היתה לנו ההרגשה, לאחר שנשא זמן כה רב בנטל, שהוא יגע, וכי יש צורך בעין חדשה וביד איתנה בזירה הזאת הצפויה לסכנה רצינית ביותר. הקצין הטוב והמצוין ביותר למילוי מקומו היה הגנרל אוקינלק, המפקד־הראשי בהודו. יש בנו בטחון שאוקינלק יחדיר משנה מרץ וקפדנות בהגנה על בקעת הנילוס, ואילו וייוול יהיה מפקד־ראשי מזהיר בהודו, שיעזור לו בכל הספירה הגדולה שהודו תופסת והולכת עכשיו, עם שאגפנו נע מזרחה. בתורת מפקד־ראשי בהודו יהיה וייוול מפקח על הפעולות בעיראק.

וייוול קיבל את ההחלטה הזאת, באמרוֹ כי לדעתו בחכמה אנו עושים בחילופים האלה ובהפעלת רעיונות חדשים וכושר־מעשה חדש בטיפול בבעיות המרובות במזרח התיכון. המשנה־למלך הבטיחני כי עלילותיו המזהירות תבטחנה לו בהודו קבלת־פנים חמה מאד מצד הצבא ודעת־הקהל.

ההרגעה הנוכחית בהתקפה הגרמנית במזרח התיכון ממציאה שעת־כושר נוחה לחילופי־אישים. היא חלה גם בעת־ובעונה־אחת עם מינויו של אוליבר ליטלטון לתפקיד מיניסטר־המדינה שייצג את הקבינט המלחמתי בזירה ההיא וישחרר את המפקדים הראשיים מהרבה תפקידים בלתי־מיבצעיים שעד כה הכבידו במידה רבה את הנטל שעליהם, כדוגמת היחסים עם הצרפתים־החפשים, היחסים עם קיסר חבש, ניהול שטחי אויב כבושים, תעמולה ומלחמה כלכלית. מיניסטר־המדינה גם יפקח פיקוח כללי על פעולותיו של קצין־הניהול הראשי (גם זה חידוש), כולל את כל הענינים במקום הקשורים באספקה מארצות־הברית.

קצין־הניהול הראשי (הגנרל היינינג) ישחרר את המפקד־הראשי של הצבא מפיקוח מפורט על השירותים המינהליים הערפיים ועל סידורי האספקה.

אני תקוה שכל השינויים האלה יוסיפו הרבה עוז ומרץ למאמץ שלנו במזרח התיכון, ויבטיחו את הניצול השלם ביותר של המשאבים הכבירים המצטברים שם בהתמדה מן הממלכה־המאוחדת, הקיסרות שמעבר־לים וארצות־הברית. הרימן ודאי ימסור לך דו"ח עליהם. הוא מתבקש להמתין עד שיגיע ליטלטון לקאהיר (שעתה מצפּים לו שם ב־5 ביולי), כדי שיאגור את כל הידיעות ויקבע את הסידורים לקבלת האספקה האמריקאית.

 

פרק עשרים: נָמָזִיס הסובייטית    🔗

טעויות חישוב סובייטיות – המערך הגרמני במזרח – סיכוי טוב מכדי האמין בו - השקפותיה של ועדת המודיעין המשותפת – אזהרת ראשי המטות, 31 במאי – ברק פתאום – אזהרתי האישית אל סטאלין, 3 באפריל – עיכוב מרגיז –היטלר דוחה פעמיים את “ברברוסה” – שלוש קבוצות הגייסות – הנסיונות לרסן את היטלר וריבנטרופ – מברקי אל הגנרל סמאטס מיום 16 במאי – אשליותיו של סטאלין – השידור של סוכנות טאם מיום 14 ביוני – מברק גורלי מריבנטרופ, 21 ביוני – הכרזת־המלחמה, 22 ביוני – שולנבורג – המדיניות האכזרית של היטלר – סוף שבוע בצ’קרם – הבטחתו של הנשיא רוזוולט – ההתקפה הגרמנית - שידורי מיום 22 ביוני.

נמזיס היא התגלמות “אלת הנקם, המשפילה כל הצלחת יתר, בולמת את היהירות הנלוית אליה… והיא העונשת על פשעים יוצאים מגדר הרגיל”³⁰. עתה עלינו לחשוף את המשוגה וזחיחות־הדעת בחישובים קרי־ המזג של הממשלה הסובייטית ומנגנונה הקומוניסטי העצום, ואת בורותם המדהימה במעמדם שלהם. הם גילו שויון נפש גמור לגורלן של מעצמות המערב, אף כי פירוש הדבר היה חורבנה של אותה “חזית שניה”, שעד־מהרה עתידים היו לתבעה בכל פה. דומה היה כי אין להם כל מושג כי זה למעלה מששה חדשים נמנה היטלר וגמר להשמידם. אם שירות־המודיעין שלהם מסר להם על ההתפרסות הגרמנית העצומה בכיוון מזרח, שעתה היתה גוברת מיום ליום, הרי שהחמיצו הרבה והרבה צעדים נחוצים לקידום פניה. על ידי כך הניחו לגרמניה לכבוש את הבלקנים כולם. הם שנאו את הדמוקרטיות של המערב ובזו להן; אבל את כל ארבע הארצות, תורכיה, רומניה, בולגריה ויוגוסלביה, שהיו בבחינת אינטרס חיוני להם ולבטחונם, יכלה הממשלה הסובייטית לצרף יחד בינואר, בעזרתה הפעילה של בריטניה, לצורך הקמת חזית בלקנית נגד היטלר. הסובייטים הניחו לכולן לשקוע באנדרלמוסיה, וכולן, מחוץ לתורכיה, נמחו אחת אחת. מלחמה היא בעיקר פרשה של משגים, אבל ספק אם יש איזו טעות בהיסטוריה הדומה לזו שבּה חטאו סטאלין והמנהיגים הקומוניסטיים כשביזבזו את כל האפשרויות בבלקנים וחיכו שאננים להסתערות האיומה הקרובה לבוא על רוסיה, או כשנבצר מהם להבינה. עד כה היו בעינינו בעלי חשבונות אנוכיים. בתקופה זו התברר שהם גם כסילים. עדיין עתידה היתה אמא־רוסיה להטיל על כפות־המאזניים את כוחה, את המוניה, את אומץ־רוחה וכוח־סבלה. אבל במידה שאפשר להוציא משפט על פי אסטרטגיה, מדיניות, ראיית הנולד וכושר־המעשה, הרי נתגלו סטאלין והקומיסרים שלו ברגע זה כחושמים המחושמים ביותר של מלחמת העולם השניה.

*

ההנחייה של היטלר ל“ברברוסה” מיום 18 בדצמבר 1940 קבעה את המערך הכללי והתפקידים העיקריים של הכוחות שירוכזו נגד רוסיה. בעת ההיא היה הכוח הכולל של גרמניה בחזית המזרחית שלושים וארבע אוגדות. הגדלת המספר הזה פי־שלושה ויותר היתה תהליך עצום הן של תכנון הן של הכנות, ותהליך זה העסיק אותה כהלכה בחדשים הראשונים של 1941. ההרפתקה הבלקנית, שהפירר הרשה לעצמו להיגרר לתוכה, הסיחה בינואר ובפברואר מן המזרח לדרום חמש אוגדות, ושלוש מהן היו משוריינות. במאי גבר המערך הגרמני במזרח כדי שמונים־ושבע אוגדות, ולא פחות מעשרים־וחמש מאוגדותיהם היו שקועות בבלקנים. בהתחשב בגודל שיעורה וסכנותיה של הפלישה לרוסיה, לא היה זה מן החכמה לשבש את הריכוז במזרח על־ידי פעולת־הסחה רצינית כל כך. עתה נראה איך נדחה המיבצע העליון בחמישה שבועות עקב התנגדותנו בבלקנים, ובמיוחד עקב המהפכה ביוגוסלביה. אין איש יכול לאמוד בדיוק איזה תוצאות היו לדבר עד שירד החורף על עלילות המערכה הגרמנו־רוסית. יש מקום לסברה כי על ידי כך ניצלה מוסקבה. משך מאי ותחילת יוני הועברו מן הבלקנים לחזית המזרחית הרבה מן האוגדות הגרמניות המאומנות ביותר וכל השריונים, וברגע הסתערותם תקפו הגרמנים בכוח של מאה־ועשרים אוגדות, מהן שבע־עשרה משוריינות ושתים עשרה ממונעות. שש אוגדות רומניות נכללו גם הן בקבוצת־הגייסות הדרומית שלהם. בעתודה הכללית היו עוד עשרים־ושש אוגדות מרוכזות או מתרכזות והולכות; הנה כך יכול הפיקוד־העליון הגרמני בתחילת יוני להסתמך על מאה־וחמישים אוגדה לפחות, בסיוע כוח המחץ העיקרי של חיל האוויר, שמנה כאלפיים ושבע־מאות מטוסים.

*

עד סוף מרס לא הייתי משוכנע שהיטלר נמנה וגמר לצאת למלחמת־חרמה על רוסיה, גם לא באיזו מידה היא קרובה לבוא. דו"חות המודיעין שלנו גילו בפירוט רב את תנועות הצבא הגרמניות הנרחבות בכיוון המדינות הבלקניות ולתוכן, שבסימנן עמדו שלושת החדשים הראשונים של 1941. סוכנינו יכלו לנוע במידה מרובה של חירות בארצות האלו הנייטראליות למחצה, והיה ביכלתם להמציא לנו ידיעות מדויקות על הכוחות הגרמניים הכבדים המתקבצים במסילה ובכבישים דרומה־מזרחה. אבל אף אחת מן התנועות האלו לא חייבה בהכרח פלישה לרוסיה, וכולן יכלו להסתבר על נקלה מתוך האינטרסים והמדיניות של הגרמנים ברומניה ובבולגריה, מתוך מזימותיהם כלפי יוון והסדריהם עם יוגוסלביה והונגריה. קשה יותר היה לנו להשיג את הידיעות על התנועה העצומה המתנהלת דרך גרמניה בכיוון החזית הרוסית העיקרית, המשתרעת מרומניה עד הים הבלטי. הסיכוי שבשלב זה, ובטרם תבהיר את המצב בבלקנים, תפתח גרמניה במלחמה גדולה נוספת עם רוסיה, נראה לי טוב מכדי להאמין בו.

לא ידענו את תוכן השיחות של נובמבר 1940 בין מולוטוב, היטלר וריבנטרופ בברלין, גם לא ידענו על המשא־והמתן והצעות החוזים שבאו אחריהן. לא היה כל סימן להתרופפות הכוח הגרמני אשר מולנו מעבר לתעלה. ההתקפות האוויריות הגרמניות על בריטניה נמשכו בעוז גדול. הואיל והממשלה הסובייטית העלימה עין מריכוזי הצבא הגרמניים ברומניה ובבולגריה והשלימה אתם, כפי הנראה, הואיל והגיעונו סימנים לאספקה הגדולה ויקרת הערך הנשלחת לגרמניה מרוסיה, הואיל ולמראית־עין היה שיתוף אינטרסים בין שתי הארצות בכיבושה ובחלוקתה של הקיסרות הבריטית במזרח, מתוך כל אלה דומה היה כי קרוב לודאי שהיטלר וסטאלין יעשו עסק ביניהם על חשבוננו ולא שיילחמו זה בזה. עתה ידוע לנו שעיסקה זו היתה, פחות או יותר, מטרתו של סטאלין.

ועדת המודיעין המשותפת שלנו גם היא נתרשמה כך. ב-7 באפריל מסרה הועדה כי מהלכות באירופה אי-אלו ידיעות על תכנית גרמנית להתקיף את רוסיה. הועדה אמרה שאף כי יש לגרמניה כוחות ניכרים העומדים לרשותה במזרח, ואף כי הדעת נותנת שתילחם ברוסיה בזמן מן הזמנים, אין זה מסתבר עדיין שתבחר לאסור עוד מלחמה אחת גדולה. לדעת הועדה תישאר מטרתה העיקרית של גרמניה ב-1941 הנחלת תבוסה לממלכה המאוחדת. עוד ב-23 במאי הודיעה הועדה הזאת של שלושת השירותים הלוחמים כי השמועות בדבר התקפה קרובה על רוסיה פסקו, וכי יש ידיעות שהסכם חדש בין שתי הארצות קרוב עתה לבוא. דבר זה נראה לה הגיוני, כי המשק הגרמני יהיה זקוק לחיזוק על מנת לעמוד בדרישותיה של מלחמה ממושכה. גרמניה תוכל להשיג את העזרה הנחוצה מרוסיה באלימות או בהסכם. הועדה היתה סבורה כי גרמניה תבחר בהסכם, אף כי איום באלימות יסייע להשגתו. האיום הזה מתגבש עתה והולך. שיפעת סימנים מעידה על בניית כבישים וסעיפי־מסילות בפולין הגרמנית, על הכנת שדות תעופה ועל ריכוזי צבא בקנה מידה גדול, כולל חיילות ויחידות תעופה מן הבלקנים.

ראשי־המטות שלנו הקדימו את יועציהם, וחות־דעתם היתה החלטית יותר. “יש בידינו סימנים חותכים”, הזהירו את פיקוד־המזרח־התיכון ב־31 במאי, “המעידים שהגרמנים מרכזים עכשיו כוחות צבא ותעופה גדולים נגד רוסיה. באיום הזה ידרשו מן־הסתם ויתורים המזיקים לנו ביותר. אם יסרבו הרוסים, יצעדו הגרמנים”.

רק ב־5 ביוני הודיעה ועדת־המודיעין־המשותפת כי הקף ההכנות הצבאיות הגרמניות במזרח־אירופה מעיד, כמדומה, כי המדובר הוא בשאלה חיונית יותר מהסכם כלכלי. אפשר שגרמניה מבקשת לסלק מגבולה המזרחי את האיום הפוטנציאלי של כוחות סובייטיים חזקים יותר ויותר. הועדה היתה סבורה כי עדיין אין לומר אם מלחמה תבוא בסופו של דבר או הסכם. ב־10 ביוני אמרה, “המחצית השניה של יוני תחזה במלחמה או בהסכם”. ולבסוף, ב-12 ביוני, הודיעה, “יש עתה סימנים חדשים לכך שהיטלר גמר אומר לשים קץ להפרעה הסובייטית, ולתקוף”.

*

אני לא הסתפקתי בצורה זו של חכמה קיבּוצית, ובחרתי לראות בעצמי את המקורות. לפיכך קבעתי עוד בקיץ 1940 שהמאיור דזמונד מורטון יכין לי מבחר יומיומי של זוטות שונות, שאני הייתי קוראו תמיד, ומגיע על ידי כך לכלל דעה משלי, לפעמים במועד מוקדם הרבה יותר.³¹

הנה כי כן קראתי סמוך לסוף מרס 1941 מתוך הרווחה והתרגשות דו“ח־מודיעין מאחד המקורות המהימנים ביותר שלנו על התנועה והתנועה הנגדית של שריונים גרמנים במסילת־הברזל מבוקרשט לקראקוב. דו”ח זה הראה כי זמן קצר אחרי בוא הנסיך פאול לביקורו הסודי אצל היטלר בברכטסגאדן ב־18 במרס נשלחו שלוש מתוך חמש אוגדות הפאנצר שעברו דרך רומניה דרומית בכיוון יוון ויוגוסלביה צפונה לקראקוב, ושנית, שכל התובלה הזאת נהפכה על פיה אחרי המהפכה בבלגראד ושלוש אוגדות הפאנצר נשלחו בחזרה לרומניה. טלטול זה של כששים רכבות הלוך וחזור אי אפשר היה להסתירו מעין סוכנינו במקום.

לגבי האיר דו"ח זה את כל התמונה המזרחית כברק פתאום. התנועה הפתאומית של שריונים כה רבים הנחוצים בספירה הבלקנית אל קראקוב אין לה פירוש אלא זה שהיטלר מתכוון לפלוש לרוסיה במאי. מכאן והלאה נראה היה לי כי זאת בודאי מטרתו הראשונה־במעלה. העובדה כי עקב המהפכה בבלגראד היה צורך להחזירן לרומניה מחייבת אולי דיחוי ממאי ליוני. מיד שלחתי את הידיעה הרת הגורל אל מר אידן באתונה.

ראש הממשלה אל מר אידן, אתונה 30 במרס 41

מתוך מקראי בדו"חות־המודיעין אני מסיק שהאיש הרע ריכז כוחות גדולים מאד של שריון וכו' כדי להטיל מורא על יוגוסלביה ויוון, וקיוה לזכות בראשונה או בשתיהן בלי מלחמה. ברגע שהיה בטוח כי יוגוסלביה היא בציר העתיק שלושה או חמישה פאנצרים אל הדוב, מתוך האמונה כי הנותר יספיק לסיום הענין היווני. אולם המהפכה בבלגראד טרפה את הקלפים וגרמה שיעכבו את התנועה הצפונית תוך כדי מעבר. לדעתי אין לכך פירוש אלא זה שהכוונה היא להתקיף את יוגוסלביה בתכלית ההקדם, או אלטרנטיבית לפעול נגד התורכי. דומה כאילו יופעלו כוחות כבדים בחצי האי הבלקני ושהדוב יצטרך לחכות מעט. זאת ועוד, אלו הפקודות והפקודות־שכנגד ביחסן להפיכה הבלגראדית דומה שהן מגלות את עוצם התכניות הן כלפי דרום־מזרח הן כלפי מזרח. זהו הרמז הברור ביותר שהגיענו עד כה. אנא הודיעני בלשון זהירה אם אתה ודיל מסכימים עם רשמי.

תרתי גם אחרי איזו דרך להזהיר את סטאלין, להעמידו על הסכנה ועל ידי כך לקבוע אתו מגע בדומה לזה שיצרתי עם הנשיא רוזוולט. ניסחתי את האיגרת בלשון קצרה ותמציתית. בתקוה כי עובדה זו עצמה, וכן העובדה שזאת האיגרת הראשונה שאני שולח לו מאז מברקי הרשמי מן ה־25 ביוני 1940, שבו המלצתי על סיר סטפורד קריפס לתפקיד השגריר, תסב את תשומת־לבו ותעוררו להרהורים.

ראש הממשלה אל סיר סטפורד קריפס 3 באפריל 41

הדברים הבאים ממני אל מר סטאלין, בתנאי שתוכל למסרם אישית: יש בידי ידיעות בטוחות מסוכן מהימן כי בזמן שחשבו הגרמנים שיוגוסלביה נתונה ברשתם – לאמור, אחרי ה-20 במרס – החלו להעביר שלוש מתוך חמש אוגדות הפאנצר מרומניה לפולין הדרומית. ברגע ששמעו על המהפכה בסרביה הוּפכה התנועה הזאת. הוד־מעלתך יעריך על נקלה את חשיבותן של עובדות אלו.

שר־החוץ, שלעת הזאת חזר מקאהיר, הוסיף כמה הערות:

אם קבלתך תתן לך הזדמנות להרחיב את הדיבור, יכול אתה להטעים כי השינוי הזה במערכים הצבאיים הגרמניים מרמז בבירור כי, עקב פעולתה של יוגוסלביה, דחה עכשיו היטלר את תכניותיו הקודמות לאיים על הממשלה הסובייטית. אם כך הדבר, ודאי תוכל הממשלה הסובייטית לנצל הזדמנות זו ולחזק את עמדתה־היא. דיחוי זה מלמד שכוחות האויב אינם בלתי־מוגבלים, והוא מדגים את התועלת שתצמח מכל דבר הדומה לחזית מאוחדת.

2. הדרך המובנת מאליה שלפני הממשלה הסובייטית לחיזוק עמדתה תהיה להמציא עזרה חמרית לתורכיה ויוון, ובאמצעות זו האחרונה ליוגוסלביה. עזרה זו תוכל להגדיל את קשיי הגרמנים בבלקנים כדי־כך שתדחה עוד יותר את ההתקפה הגרמנית על ברית־המועצות, שכה רבים הם סימניה. ואולם אם לא תנוצל עכשיו ההזדמנות לתקוע את כל המקלות האפשריים בגלגל הגרמני, אפשר שבתוך חדשים מספר תתחדש הסכנה.

3. אתה לא תרמז, כמובן, שאנו עצמנו זקוקים לאיזו עזרה מן הממשלה הסובייטית או שפעולתה תועיל לאיזה אינטרסים חוץ משלה. אולם רצוננו שיבינו כי היטלר מתכוון להתקיפם במוקדם או במאוחר, אם יוכל; כי העובדה שהוא נאבק אתנו היא כשלעצמה אינה מספיקה למנעו מעשות זאת אם לא יסתבך גם באיזה סיבוך מיוחד, דוגמת זה העומד עתה בפניו בבלקנים, וכי מתוך כך הרי האינטרסים הסובייטיים מחייבים שייעשו כל הצעדים האפשריים על־מנת להבטיח שלא יפתור את הבעיה הבלקנית שלו כפי רצונו הוא.

השגריר הבריטי לא השיב אלא ב־12 באפריל, ואז אמר כי ממש קודם התקבל המברק שלי פנה הוא עצמו אל וישינסקי במכתב אישי ארוך בו סקר את שורת המקרים שבהם לא קמה הממשלה הסובייטית לפעול כנגד החדירות הגרמניות בבלקנים, וטען בלשון הנמרצת ביותר שלטובת האינטרסים שלה עצמה חייבת ס.ס.ס.ר. להחליט עכשיו מיד על קו נמרץ של שיתוף־פעולה עם הארצות המוסיפות להתנגד לציר באזור ההוא, אם אין רצונה להחמיץ את ההזדמנות האחרונה להגן על גבולותיה שלה בברית עם אחרים.

אם אעביר עכשיו [אמר] באמצעות מולוטוב את איגרתו של ראש־הממשלה, המביעה אותה סברה בצורה קצרה הרבה יותר ומפורשת פחות, חושש אני כי התוצאה היחידה תהיה שיוחלש הרושם שכבר נוצר על־ידי מכתבי אל וישינסקי. מובטח אני כי הממשלה הסובייטית לא תבין מה טעם תימסר לה בצורה כה רשמית חות־דעת על עובדות הידועות לה ודאי היטב, בלי שום בקשה מפורשת להסברת עמדתה של הממשלה הסובייטית ובלי הצעה לפעולה מצדה.

ראיתי לי לחובה להביא לפניך את השיקולים האלה, כי אני חושש עד מאד שמסירת איגרתו של ראש־הממשלה תהיה לא רק חסרת־תועלת כי אם גם משגה טקטי רציני. ואולם אם אין ביכלתך להסכים עם השקפה זו, אשתדל כמובן להשיג ראיון דחוף עם מולוטוב.

על כך אמר לי שר החוץ במיזכר:

במצב החדש הזה סבור אני כי אולי יש תוקף מה בנימוקיו של סיר סטפורד קריפס כנגד מסירת איגרתך. אם תסכים, אציע להגיד לו שאין הוא צריך למסור עתה את האיגרת, אלא שאם יגיב וישינסקי חיובית על מכתבו עליו למסור להלז את העובדות הכלולות באיגרתך. בינתים הייתי מבקש אותו לטלגרף אלינו בהקדם האפשרי תמצית של המכתב ששלח לוישינסקי ולשלוח לנו את גוף הנוסח בהזדמנות הבאה.

רגזתי על כך ועל הדיחוי שחל. היתה זו האיגרת היחידה ששלחתי לסטאלין במישרים לפני ההתקפה. קיצורה, האופי היוצא־מגדר־הרגיל של הפנייה, העובדה שהיא באה מאת ראש־הממשלה ויש למסרה אישית אל ראש־ממשלתה של רוסיה על-ידי השגריר, כל אלו היו מכוונות להקנות לה חשיבות מיוחדת ולרתק את תשומת לבו של סטאלין.

ראש הממשלה אל שר החוץ 16 באפריל 41

אני מייחס חשיבות מיוחדת למסירת האיגרת האישית הזאת ממני אל סטאלין. אינני תופס מה הטעם להתנגד לכך. השגריר אינו עומד על משמעותן הצבאית של העובדות. אנא מלא את רצוני.

ושוב:

ראש הממשלה אל שר החוץ 18 באפריל 41

האם מסר כבר סיר סטפורד קריפס את איגרת האזהרה האישית שלי על הסכנה הגרמנית לסטאלין? אני מופתע עד מאד על שנגרם דיחוי כה רב, בשים לב לחשיבות שאני מייחס לידיעה זו שהיא הרת־משמעות מאין כמוה.

שר החוץ טילגרף אפוא בשמונה עשר בחודש אל השגריר והורה לו למסור את איגרתי. הואיל ולא נתקבלה כל תשובה מאת סיר סטפורד, שאלתי מה קרה.

ראש הממשלה אל שר החוץ 30 באפריל 41

מתי מסר סיר סטפורד קריפס את איגרתי למר סטאלין? הואילה בטובך הרב לבקש אותו להודיע.

שר החוץ אל ראש הממשלה 30 באפריל 41

סיר סטפורד קריפס שלח את האיגרת למר וישינסקי ב־19 באפריל, ומר וישינסקי הודיע לו בכתב ב־23 באפריל כי היא נמסרה לידי מר סטאלין.

צר לי מאד על כי, בגלל טעות, לא נשלחו אליך בזמנו המברקים המודיעים על כך. אני מצרף העתקים.

ואלה היו המברקים הרצופים:

סיר סטפורד קריפס, מוסקבה, אל שר החוץ 19 באפריל 41

שלחתי היום את נוסח האיגרת אל וישינסקי, בבקשה שימסור אותו לסטאלין. מתוך מברקך לא היה ברור אם הפירושים צריכים להיכלל באיגרת או שאני עצמי צריך להוסיפם, ומתוך כך, בשים לב למכתבי אל וישינסקי מיום 11 באפריל ולראיוני אתו אתמול, העדפתי להימנע מהוסיף כל פירוט, שהיה יכול להיות רק בחינת כפלי דברים.

סיר סטפורד קריפס, מוסקבה, אל שר החוץ 22 באפריל 41

וישינסקי הודיע לי היום בכתב כי האיגרת נמסרה לידי סטאלין.

אינני יכול לחרוץ משפט סופי בשאלה אם, לוּ נמסרה איגרתי בכל מידת הדחיפות והרשמיות הדרושה, היתה משנה את מהלך המאורעות. בכל־זאת צר לי על שהוראותי לא הוצאו אל הפועל כהלכה. אילו היה לי איזה מגע מישרים עם סטאלין אולי הייתי מציל חלק גדול מחיל־האוויר שלו מהשמדה על פני הקרקע.

*

עתה ידוע לנו כי בהנחייה של היטלר מן ה-18 בדצמבר נקבע ה-15 במאי כתאריך לפלישה לרוסיה, וכי בחמת־זעמו על המהפכה בבלגראד דחה תאריך זה ב־27 במרס לחודש ימים, ואחרי כן עד ל־22 ביוני. עד אמצע מרס לא היה בתנועות הצבא בצפון החזית הרוסית העיקרית כדי להצריך אמצעי הסתר מיוחדים מצד הגרמנים. אולם ב־13 במרס נתנה ברלין פקודות לסיים את עבודתן של הועדות הרוסיות הפועלות בשטחים גרמניים ולשלחן הביתה. רק עד ל-25 במרס אפשר היה להרשות את נכחותם של הרוסים בחלק זה של גרמניה. בגיזרה הצפונית כבר היו עוצבות גרמניות חזקות מתאספות. מן ה-20 במרס והלאה יתעצמו הריכוזים עוד יותר³².

ב־22 באפריל התלוננו הסובייטים לפני משרד החוץ הגרמני על שמטוסים גרמנים מסיגים את גבולה של ס. ס. ס. ר. בהתמדה ובקצב גובר והולך. מן ה-27 במרס עד ל-18 באפריל אירעו שמונים מקרים כאלה. “מסתבר מאד”, הוסיפה האיגרת הרוסית, “כי יש לצפות לתקריות רציניות אם יוסיפו מטוסים גרמנים לטוס ולעבור את הגבול הסובייטי”.

תשובת הגרמנים היתה שורה של תלונות שכנגד על מטוסים סובייטיים.

*

משך פרק זמן זה היו מאה־ועשרים האוגדות הגרמניות המעולות ביותר מתאספות בשלוש קבוצות־ הגייסות שלהן לאורך הגבול הרוסי. הקבוצה הדרומית. תחת פקודתו של רונדשטט, היתה, מן הטעמים שהוסברו, רחוקה מהיות חזקה כראוי בשריונים. אוגדות הפאנצר שלה חזרו לא מכבר מיוון ויוגוסלביה. אף כי התאריך נדחה עד ל-22 ביוני, זקוקות היו מאד לנופש ובדק כללי לאחר התבלותן המכנית בבלקנים.

ב־13 באפריל בא שולנבורג ממוסקבה לברלין, היטלר קיבל אותו ב־28 באפריל, וכיבד את השגריר שלו בנאום חוצב־להבות על המחוה הרוסית כלפי יוגוסלביה. שולנבורג, לפי מה שרשם מן השיחה הזאת, ביקש לתרץ את ההתנהגות הסובייטית. הוא סיפר כי “רוסיה חרדה מפני השמועות המנבאות התקפה גרמנית. הוא אינו יכול להאמין כי רוסיה תתקיף אי־פעם את גרמניה. היטלר אמר כי המאורעות בסרביה שימשו לו אזהרה מוקדמת. מה שאירע שם הוא בשבילו דוגמה לחוסר־המהימנות הפוליטי של מדינות”. אבל שולנבורג לא סטה מן הנעימה שבה היו חדורים כל הדו“חות שלו ממוסקבה. “אני משוכנע שסטאלין מוכן לוותר לנו אפילו ויתורים נוספים. לנציגינו במו”מ הכלכלי כבר נרמז כי (אם נפנה מבעוד מועד) תוכל רוסיה לספק לנו עד חמישה מיליונים טונה תבואה בשנה”³³.

שולנבורג חזר למוסקבה ב־30 באפריל, מאוכזב עד מאד מפגישתו עם היטלר. היה לו רושם ברור כי היטלר נמנה וגמר להילחם. דומה כי ניסה אפילו להזהיר את השגריר הרוסי בברלין, דיקאנוסוב, ברוח זו. והוא נלחם בעקשנות בשעות האחרונות למדיניות ההבנה הרוסית־הגרמנית שלו.

וייצזקר, המנהל הרשמי של משרד החוץ הגרמני, היה פקיד מוכשר ביותר מן הטיפוס המצוי במשרדים הממשלתיים של ארצות רבות. הוא לא היה פוליטיקאי בעל סמכות מבצעת, ובהתאם למנהג הבריטי לא יהיה מוחזק אחראי למדיניות הממלכה. עתה הוא עובד עבודת־פרך שנגזרה עליו לתקופת שבע שנים על פי פסק בתי־הדין שהוקמו על ידי המנצחים. אף כי הוא מוגדר אפוא כפושע־מלחמה, אין ספק כי נתן לממונים עליו עצות טובות, שאנו רשאים לשמוח על שלא שמעו להן. הוא העיר כדברים הבאים על הראיון הזה:

וייצזקר אל ריבנטרופ ברלין, 28 באפריל, 1941

יכול אני למצות במשפט אחד את השקפותי על סכסוך גרמני־רוסי. אילו היתה כל עיר רוסית שתישרף לאפר חשובה לנו כאניית־מלחמה בריטית טבועה, הייתי ממליץ על המלחמה הגרמנית־הרוסית לקיץ הזה; אבל אני מאמין שנוכל לנצח את רוסיה רק במובן צבאי, לעומת זאת נפסיד במובן כלכלי.

אולי יש מי שיתפתה לסיכוי להנחית את מכת־המוות על המשטר הקומוניסטי, ואפשר גם לומר כי עצם הגיונם של דברים מחייב את ההשתלטות על יבשת אוֹיראזיה כנגד העולם האנגלו־סכסי והנוהים אחריו. אבל הגורם המכריע היחיד הוא השאלה אם תכנית זו תחיש את נפילתה של אנגליה.

עלינו להבדיל בין שתי אפשרויות:

(א) אנגליה קרובה להתמוטט. אם נקבל את ההנחה הזאת הרי שנעודד את אנגליה בהתגרותנו מלחמה ביריב־חדש. רוסיה איננה בעלת־ברית בכוח לאנגלים. אנגליה אינה יכולה לקוות לשום טובה מרוסיה. התקוה לרוסיה אינה מעכבת את התמוטטותה של אנגליה. ברוסיה אין אנו מכריתים שום תקוות אנגליות.

(ב) אם אין אנו מאמינים בהתמוטטותה הקרובה של אנגליה, הרי אולי תתבקש מאליה המחשבה שאנו מוכרחים להיזוֹן בכוח מטריטוריה סובייטית. אני מניח כדבר המובן־מאליו שנגיע כמנצחים למוסקבה ומעבר לה. אולם אני מסופק מאד אם נוכל להפיק תועלת מכיבושינו נוכח ההתנגדות הסבילה המפורסמת של הסלאבים. אינני רואה במדינה הרוסית שום אופוזיציה יעילה המסוגלת לרשת את המשטר הקומוניסטי ולהתאחד אתנו ולהיות לנו למועיל. לכן מסתבר שיהיה עלינו להביא בחשבון את המשך המשטר הסטאליני ברוסיה המזרחית ובסיביר ולהביא בחשבון התפרצות מחודשת של פעולות איבה באביב 1942. החלון אל האוקינוס השקט יישאר מוגף.

התקפה גרמנית על רוסיה רק תתן לבריטים משנה כוח מוסרי. היא תתקבל שם כעדות לכך שגרמניה אינה בטוחה בהצלחת מלחמתנו נגד אנגליה. על ידי כך לא די שנודה כי המלחמה עתידה עוד להימשך זמן רב אלא שאולי גם נאריך אותה למעשה בצורה זו, תחת שנקצר אותה.

ב־7 במאי הודיע שולנבורג מתוך רוח של תקוה כי סטאלין קיבל לידו את נשיאות מועצת־הקומיסרים־ העממיים במקומו של מולוטוב, ועל-ידי כך נעשה ראש־ממשלתה של ברית המועצות.

את הסיבה לכך אפשר למצוא בשגיאות האחרונות במדיניות־החוץ שהביאו לידי צינון בלבביותם של היחסים הגרמנים־הסובייטיים, אשר סטאלין חתר מתוך הכרה ליצור אותם ולשמרם.

בתפקידו החדש מקבל עליו סטאלין אחריות לכל מעשי הממשלה, בתחומי הפנים והחוץ כאחד… אני משוכנע שסטאלין ישתמש בעמדתו החדשה כדי להשתתף אישית בקיומם ובפיתוחם של יחסים טובים בין הסובייטים לגרמניה.

בדו"ח ממוסקבה הביע הנספח הימי הגרמני אותה השקפה במלים אלו: “סטאלין הוא עמוד התווך של שיתוף־הפעולה הגרמני־הסובייטי”. רבו הדוגמות לפיוסה של גרמניה מצד רוסיה. ב-3 במאי הכירה רוסיה רשמית בממשלה הפרו־גרמנית של רשיד עלי בעיראק. ב־7 במאי גורשו הנציגים הדיפלומטיים של בלגיה ונורבגיה מרוסיה. אפילו הציר היוגוסלבי שוּלח. בתחילת יוני גוֹרשה הצירות היוונית ממוסקבה. כמו שכתב אחרי כן הגנרל תומאס, ראש המחלקה הכלכלית במיניסטריון־המלחמה הגרמני, בתזכירו על המשק הכלכלי של הרייך: “הרוסים ביצעו את משלוחיהם עד ערב ההתקפה, ובימים האחרונים הוחשה הובלת הגומי מן המזרח הרחוק על ידי רכבות אכספרס”.

לא היו לנו כמובן ידיעות מלאות על הלכי־הרוח במוסקבה, אבל תכליתם של הגרמנים נראתה ברורה ומובנת. ב־16 במאי טילגרפתי אל הגנרל סמאטס: “דומה כאילו היטלר צובר כוחותיו נגד רוסיה, מתנהלת תנועה בלתי־פוסקת של צבא, כוחות משוריינים ומטוסים צפונה מן הבלקנים ומזרחה מצרפת וגרמניה”. סטאלין ודאי עמל קשה מאד לשמור על אשליותיו ביחס למדיניותו של היטלר. לאחר חודש נוסף של תנועות צבא והיערכות גרמנית נמרצת, יכול היה שולנבורג לטלגרף אל משרד החוץ הגרמני ב־13 ביוני:

עתה זה מסר לי הקומיסר־העממי מולוטוב את הנוסח הבא של הודעת “טאס” שתשודר הערב ותפורסם מחר בעתונים:

עוד לפני שובו של השגריר האנגלי קריפס ללונדון, אבל ביחוד מאז שובו, נפוצו בעתונות האנגלית והזרה שמועות נרחבות על מלחמה קרובה לבוא בין ס.ס.ס.ר. וגרמניה. שמועות אלו טוענות:

שגרמניה הגישה כביכול לס.ס.ס.ר. כמה וכמה דרישות טריטוריאליות וכלכליות, וכי קרוב להיפתח משא ומתן בין גרמניה לס.ס.ס.ר. על הסכם חדש והדוק יותר.

2. שברית־המועצות דחתה כביכול את הדרישות האלו, וכי כתוצאה מכך החלה גרמניה לרכז את חילותיה על גבולה של ברית־המועצות כדי להתקיף את ברית המועצות.

3. שברית־המועצות מצדה החלה כביכול בהכנות נמרצות למלחמה עם גרמניה וריכזה את חילותיה על הגבול הגרמני.

אף כי ברור ששמועות אלו הן הבל, ראו חוגים אחראיים במוסקבה צורך להודיע כי אין אלו אלא תמרון תעמולתי מגושם מצד הכוחות הערוכים כנגד ברית־המועצות וגרמניה. המעוניינים בהתפשטות המלחמה ובהגברתה.

היטלר היה זכאי בהחלט להיות מרוצה מאמצעי ההונאה וההסתר שלו, ומהלך הרוח של קרבנו.

כדאי להזכיר את מעשה האיולת האחרון של מולוטוב.

שולנבורג אל משרדי החוץ הגרמני

מוסקבה, 22 ביוני 1941, 1.17 לפה"צ

מולוטוב קרא לי אל משרדו הערב ב-9.30. לאחר שהזכיר את הטענות על הפרות־גבול חוזרות ונשנות מצד מטוסים גרמנים, והעיר כי דיקאנוסוב קיבל הוראות לפנות בענין זה אל שר־החוץ של הרייך, אמר מולוטוב כדברים הבאים:

יש סימנים אחדים לכך שהממשלה הגרמנית אינה מרוצה מן הממשלה הסובייטית. רווחות אפילו שמועות שקרובה לפרוץ מלחמה בין גרמניה לברית־המועצות. שמועות אלו מוצאות אישור מכוח העובדה שמצד גרמניה לא באה כל תגובה על הידיעה של “טאס” מיום 15 ביוני; שהידיעה אף לא פורסמה בגרמניה. הממשלה הסובייטית אינה יכולה להבין את הטעמים למורת־רוחה של גרמניה. אם השאלה היוגוסלבית נתנה בזמנו מקום למורת רוח כזאת, הרי הוא – מולוטוב – סבור כי על ידי פניותיו הקודמות הבהיר את השאלה הזאת, שמלבד זאת הריהי נחלת העבר. הוא יעריך זאת אם אוכל לומר לו מה הביא לידי המצב הנוכחי ביחסים בין גרמניה לרוסיה הסובייטית.

עניתי שאינני יכול להשיב על שאלתו, כי חסר אני את הידיעות הנוגעות לדבר; אלא שאעביר את פנייתו לברלין.

*

אך לעת הזאת כבר הגיעה השעה.

ריבנטרופ אל שולנבורג ברלין, 21 ביוני 1941

עם קבלת המברק הזה יש להשמיד את כל חומר הצופן שנותר עדיין. את מכשיר הראדיו יש להוציא מכלל שימוש.

2. מסור נא מיד להר מולוטוב כי יש לך הודעה דחופה בשבילו ולכן רצונך לבקר אצלו מיד. אז תמסור לו בבקשה את ההצהרה הבאה: "…ממשלת הרייך מצהירה כי הממשלה הסובייטית, בניגוד להתחייבויות שקיבלה עליה, (1) לא די שהמשיכה במאמציה לחתור תחת גרמניה ואירופה אלא שאף הגבירתם; (2) נקטה מדיניות־חוץ אנטי־גרמנית יותר ויותר; (3) ריכזה את כל כוחותיה במצב הכן על הגבול הגרמני.

על ידי כך הפרה הממשלה הסובייטית את חוזיה עם גרמניה והיא עומדת להתקיף את גרמניה מן העורף, במאבקה לחיים. לפיכך פקד הפירר על הכוחות המזוינים של גרמניה להתנגד לאיום הזה בכל האמצעים העומדים לרשותם".

אל נא תיכנס לשום ויכוח על ההודעה הזאת. ממשלת רוסיה הסובייטית מצווה לערוב לבטחונו של סגל השגרירות.

ב־4 לפה"צ ביום ה־22 ביוני מסר ריבנטרופ הכרזת־מלחמה רשמית לשגריר הרוסי בברלין. עם האיר היום התייצב שולנבורג לפני מולוטוב בקרמל. הלז הקשיב בשתיקה להודעה שקרא השגריר הגרמני, ואחר כך העיר, “הרי זו מלחמה. המטוסים שלכם עתה־זה הפציצו כעשרה כפרי־פרזות. האם אתה מאמין שהיינו ראויים לכך?” ³⁴

נוכח השידור של “טאס” לא היה טעם שנוסיף על האזהרות השונות שנתן אידן לשגריר הסובייטי בלונדון או שאעשה מאמץ אישי מחודש לעורר את סטאלין ולהעמידו על הסכנה אשר נגד פניו. ארצות־הברית התמידה לשלוח לממשלה הסובייטית ידיעות מדויקות עוד יותר. שום דבר מכל שהיה מי מאתנו יכול לעשות לא הבקיע את חומת המשפטים־הקדומים העיורים והרעיונות הנטועים שהגביה סטאלין בינו לבין האמת הנוראה. אף כי לפי אומדנות גרמניים הוצבו 186 אוגדות רוסיות מאחרי הגבולות הסובייטיים, ו־119 מהן עמדו מול הגבול הגרמני, הנה במידה רבה הופתעו הצבאות הרוסיים. הגרמנים לא מצאו שום סימנים להכנות תוקפניות באזור הקדומני, וחילות החיפוי הרוסיים הוכרעו חיש מהר. שואה בדומה לזו שבאה על חיל האוויר הפולני ב־1 בספטמבר 1939 עתידה היתה להישנות עכשיו בקנה מידה גדול הרבה יותר בשדות־התעופה הרוסיים, והרבה מאות מטוסים רוסיים נתפסו עם שחר והושמדו בטרם יספיקו להמריא. שפך דברי השנאה נגד בריטניה וארצות־הברית, שהמטיר המנגנון התעמולתי הסובייטי על גלי האתר בחצות, הוכרעו אפוא עם שחר ברעם תותחי הגרמנים. לא תמיד ברשעים חכמה, ולא תמיד עם רודנים הצדק.

*

אין לחתום הרצאת־דברים זו בלא להזכיר החלטה מדינית נוראה שקיבל היטלר כלפי אויביו החדשים, ואשר הוגשמה תחת כל כובד הלחץ של מאבק־האיתנים בשטחים נרחבים של אדמה שוממה או חרבה ובעיצומם של אימי החורף. במועצה ב־14 ביוני 1941 נתן פקודות בעל־פה שקבעו במידה רבה את התנהגותו של הצבא הגרמני כלפי החיילים והתושבים הרוסים, והביאו לידי הרבה מעשים אכזריים וברבריים. לפי מסמכי נירנברג העיד הגנרל האלדר:

קודם להתקפה על רוסיה כינס הפירר למועצה את כל המפקדים והאנשים הקשורים בפיקוד העליון ביחס לשאלה של ההתקפה הקרובה על רוסיה. אינני זוכר בדיוק את תאריך המועצה הזאת… במועצה הזאת אמר הפירר כי השיטות שתשמשנה במלחמה נגד הרוסים צריכות להיות שונות מאלו ששימשו נגד המערב… הוא אמר כי המאבק בין רוסיה לגרמניה הוא מאבק רוסי, הוא קבע כי מאחר שהרוסים אינם חתומים על אמנת־האג אין לנהוג בשבויי המלחמה שלהם על פי סעיפי האמנה… הוא אמר [גם] שהקומיסרים כביכול אינם צריכים להיחשב שבויי־מלחמה³⁵.

ולדברי קייטל:

עיקר דבריו של היטלר היה כי זה הקרב המכריע בין שתי האידיאולוגיות וכי בגלל עובדה זאת אי אפשר להשתמש במלחמה הזאת [עם רוסיה] בשיטות, שאנחנו החיילים מכירים אותן, שעל פי החוק הבינלאומי הן נחשבות השיטות ההוגנות היחידות³⁶.

*

במוצאי יום ו‘, ה־20 ביוני, נסעתי לצ’קרס לבדי. ידעתי כי ההסתערות הגרמנית על רוסיה תבוא בתוך ימים, או אולי בתוך שעות. קבעתי כי במוצאי־השבת אשדר נאום שיטפל במאורע זה. צריך יהיה, כמובן, לנסחו בלשון זהירה. יתר על כן, לעת הזאת ראתה הממשלה הסובייטית, יהירה ועיורת־מראות בעת־ובעונה־אחת, כל אזהרה מצדנו בחינת סתם נסיון של אנשים מוכים לגרור אחרים לחורבן. כתוצאה מהרהורי במכונית, דחיתי את השידור עד למוצאי יום א’, כי סבור הייתי שעד אז יהיה הכל ברור. הנה כך עבר יום השבת ביגיעותיו הרגילות.

חמישה ימים קודם לכן, בחמישה־עשר בחודש, טילגרפתי אל הנשיא רוזוולט כדברים הבאים:

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 15 ביוני 41

על פי כל המקורות שלרשותי, כולל כמה מקורות מהימנים ביותר, דומה כאילו הסתערות גרמנית ענקית על רוסיה ממשמשת ובאה. לא די שהצבאות הגרמניים העיקריים ערוכים מפינלנד עד רומניה אלא שגם משלימים את המשלוחים האחרונים של כוחות תעופה ושריון. אניית־המערכה של־כיס, ליצוב, שהוציאה את חטמה מסקאגראק אתמול וטוּרפדה מיד על־ידי מטוסי החופים שלנו, מסתבר מאד שפניה היו מועדות צפונה, לתת כוח ימי באגף הארקטי. אם תפרוץ המלחמה החדשה הזאת, נתן כמובן לרוסים את כל העידוד וכל עזרה שנוכל להפריש, בהתאם לעקרון שהיטלר הוא האויב שעלינו להכותו. אינני מצפה לשום תגובות מדיניות מעמדיות כאן, ומאמין שסכסוך גרמני־רוסי לא יגרום לך מבוכה כלשהי.

השגריר האמריקאי, שהיה אורחי בסוף־השבוע, הביא לי את תשובתו של הנשיא על איגרתי. הוא הבטיח כי, אם יהלמו הגרמנים ברוסיה, יתמוך מיד בפומבי “בכל הודעה שישמיע ראש־הממשלה ובה יקדם בברכה את רוסיה כבעלת־ברית”. מר ויינאנט מסר את ההבטחה החשובה הזאת בעל-פה.

*

כשהקיצותי בבוקר יום הראשון, ה־22 ביוני, הובאה אלי הידיעה על פלישתו של היטלר לרוסיה. בכך היתה הביטחה לודאוּת. לא היה לי ספק קל־שבקלים מה חובתנו ומה הקו שלנו. בעצם גם לא היה לי שום ספק במה שעלי לומר. לא נותר לי אלא לחבר את הדברים. ביקשתי למסור מיד הודעה שאשדר נאום בתשע בערב. הגנרל דיל, שהוזעק מלונדון, נכנס מיד אחרי כן לחדר־משכבי והביא ידיעות מפורטות. הגרמנים פלשו לרוסיה בחזית עצומה. הפתיעו חלק גדול מחיל־האוויר הסובייטי בנוחו על הקרקע בשדות־התעופה, ודומה שהם מתקדמים במהירות גדולה ובחימה שפוכה. ראש־המטה־הכללי־הקיסרי הוסיף, “אני מניח שילכדו אותם עמרים עמרים”.

ביליתי את היום בחיבור ההודעה שלי. לא היתה שהות להיועץ בקבינט המלחמתי; גם לא היה צורך בכך. ידעתי שעמדה אחת לכולנו בענין הזה. מר אידן, הלורד ביוורברוק וסיר סטפורד קריפס – הוא יצא ממוסקבה בעשרה בחודש – גם הם היו אצלי במשך היום.

אולי יהיה ענין בתיאור הבא של יום א' זה בצ’קרס מעטו של מזכירי הפרטי, מר קולוויל, שהיה בתפקיד בסוף שבוע זה:

ביום השבת, ה-21 ביוני, ירדתי לצ’קרס סמוך לפני הסעודה. מר ומרת ויינאנט, מר ומרת אידן ואדוארד בריג’ס התארחו שם. בעת הסעודה אמר מר צ’רציל כי התקפה גרמנית על רוסיה היא עתה בחזקת ודאי, ולדעתו מקווה היטלר למצוא רגשי אהדה רכושניים וימניים בארץ הזאת ובארה“ב. אולם היטלר טועה ואנחנו נעשה כל מה שביכלתנו כדי לעזור לרוסיה, ויינאנט אמר כי הוא הדין גם לגבי ארה”ב.

לאחר הסעודה, כשהתהלכתי במדשאת הקריקט עם מר צ’רצ’יל, חזר לענין זה, ושאלתיו אם לגבּיו, הארכי־אויב לקומוניסטים, [אין] זו בבחינת “השתחוויה בבית־רימון”. צ’רצ’יל ענה, “כלל לא. יש לי רק מטרה אחת, להשמיד את היטלר, והדבר הזה מפשט מאד את חיי. אילו פלש היטלר לגיהנום כי אז לפחות הייתי מזכיר את השטן לטובה בבית־הנבחרים”.

2. למחרת בבוקר ב־4 עוררה אותי הודעה טלפונית ממשרדי החוץ שבה נאמר כי גרמניה התקיפה את רוסיה. ראש הממשלה אמר תמיד שלעולם אין להעיר אותו אלא בגלל פלישה [לאנגליה]. לכן השתהיתי ולא הודעתי לו אלא ב־8 בבוקר. תגובתו היתה, “אמוֹר לבי. בי. סי. שאשדר הערב בתשע”. ב־11 לפה"צ החל להכין את הנאום. ולהוציא את ארוחת הצהרים, שבה נכחו סיר סטפורד קריפס, הלורד קרנבורן והלורד ביוורברוק, הקדיש לכך את כל היום… הנאום היה מוכן רק בתשע פחות עשרים.

בשידור הזה אמרתי:

אין להבחין בין המשטר הנאצי לצדדים הגרועים ביותר של הקומוניזם. הוא משולל כל תכלית ועקרון פרט לתאבון והשתלטות גזעית. ביעילות אכזריותו ותוקפנותו הפראית הוא עולה על כל הצורות של רשעת אנוש. מעולם לא היה אדם יריב עקיב יותר לקומוניזם משהייתי אני בעשרים־וחמש השנים האחרונות. אינני מוכן לחזור בי גם ממלה אחת שאמרתי עליו. אבל כל זה נמוג נוכח החזיון הנגול והולך עכשיו. העבר, על פשעיו, איולתו ואסונותיו, מתעופף כלא היה. אני רואה את החיילים הרוסים עומדים על סף ארץ־מולדתם, שומרים על השדות שעיבדו אבותיהם מימי־קדם־קדמתה. אני רואה אותם שומרים על בתיהם, מקום שאמהות ונשים מתפללות – אמנם כן, כי עוד יש זמנים שבהם הכל מתפללים – לשלום אהובי נפשם, לשובו של המפרנס, של פטרונם, של מגינם. אני רואה את רבבות כפריה של רוסיה, שבהם אמצעי־המחיה מופקים בעמל כה רב מן האדמה, אלא שבהם קיימות עדיין שמחות־אנוש ראשוניות, שבהם עלמות צוחקות וילדים משחקים. רואה אני את המנגנון המלחמתי הנאצי עולה על כל אלה בהסתערות אימים, על קציניו הפרוסיים הבוטשנים. מקישי העקבים, המטורזנים, על סוכניו המומחים והממולחים שעתה־זה שבו מדיכוין וכפיתתן של תריסר ארצות. אני רואה גם את המוני־ההמונים של הקלגסים ההונים האטומים, הממושמעים, הצייתנים, הבהמיים כשהם מתנהלים לדרכם קדימה כנחיל חגבים רומשים. אני רואה את המפציצים ומטוסי־הקרב הגרמניים בשמים, עודם דוים מהרבה מלקות שהספיגום הבריטים. ששים למצוא את הדבר שהוא, לפי סברתם, טרף קל יותר ובטוח יותר.

מבעד לכל הזעף הזה, מאחרי כל הסערה הזאת, רואה אני אותו חבר־מרעים המתכננים, מארגנים ויוזמים את אשד הזוועות הזה הניתך על האנושות…

עלי להכריז על החלטתה של ממשלת הוד־מלכותו – ויש בי בטחון שזאת היא החלטה שהדומיניונים הגדולים יסכימו לה למועד הנכון – שעלינו להשמיע עכשיו מיד את קולנו, מבלי השתהות אף יום. עלי למסור את ההצהרה הזאת, אבל כלום יש ספק בלבכם מה תהיה מדיניותנו? יש לנו רק מטרה אחת ותכלית אחת ויחידה שאין לשוב ממנה. מנוי־וגמור אתנו להשמיד את היטלר וכל שריד וזכר למשטר הנאצי. מן הדבר הזה לא יטה אותנו שום דבר – שום דבר. לעולם לא נשא־ונתן, לעולם לא נדון לא עם היטלר ולא עם אף אחד מכנופיתו. אנחנו נילחם בו ביבשה, אנחנו נילחם בו בים, אנחנו נילחם בו באוויר, עד אשר, בעזרת האל, נגאל את האדמה מצלו ונשחרר את יושביה מעוּלו. כל אדם וכל מדינה המוסיפים להילחם נגד הנאציות יקבלו את עזרתנו. כל אדם וכל מדינה הצועדים עם היטלר הם אויבינו… זאת המדיניות שלנו וזאת ההצהרה שלנו. מכאן אפוא שנתן כל עזרה שבגדר יכלתנו לרוסיה ולעם הרוסי. אל כל ידידינו ובעלי־בריתנו בכל קצוי תבל נפנה בבקשה שינקטו אותו קו עצמו וינהגו על פיו, כמו שנעשה אנחנו בנאמנות ובהתמדה עד הסוף…

אין זו מלחמת־מעמדות אלא מלחמה שבה עומדים כל הקיסרות הבריטית וחבר־העמים הבריטי, בלי הבדל גזע, דת או מפלגה. לא לי לדבר על פעולתה של ארצות־הברית, אבל זאת אומר, אם היטלר מדמה בנפשו שהתקפתו על רוסיה הסובייטית תביא לידי חילוק קל־שבקלים במטרות או לידי הרפיה כלשהי במאמץ בדמוקרטיות הגדולות, שמנוי־וגמור אתן להכריתו ולאבדו, הרי הוא טועה טעות מרה. נהפוך הוא. כולנו נתחזק ונתעודד במאמצינו להציל את האנושות מעריצותו. לא נחלש כי אם נתחזק בעוז־החלטה ובמשאבים.

לא זאת השעה להטיף לקח על משוגותיהן של ארצות וממשלות שהניחו לאויב להכותן אחת־אחת, ארצות וממשלות שעל־ידי פעולה מאוחדת יכלו להציל את עצמן ולהציל את העולם מן האסון הזה. אבל כשדיברתי לפני דקות אחדות על צמאון־הדמים של היטלר ועל התאוות המאוסות שהמריצוהו או פיתוהו לצאת להרפתקתו הרוסית, אמרתי כי יש מניע אחד עמוק יותר מאחרי מעשי־הזוועה שלו. הוא מבקש להשמיד את הכוח הרוסי משום שהוא מקווה שאם יצליח בזאת יוכל להחזיר את עיקר כוחם של הצבא וחיל־האוויר שלו מן המזרח ולהטילם כנגד האי הזה, שהוא יודע שאם לא יכבשו הרי שלם ישלם את מחיר פשעיו. פלישתו לרוסיה אינה אלא הקדמה לנסיון של פלישה לאיים הבריטיים. הוא מקווה בלי ספק שייתכן להשיג כל זאת לפני בוא החורף, ושיוכל להכריע את בריטניה בטרם יספיקו הצי והכוח האווירי של ארצות־הברית להתערב. הוא מקווה כי יוכל לחזור עוד פעם, בקנה־מידה גדול יותר משעשה זאת אי־פעם לפנים, על אותו תהליך של השמדת אויביו אחד אחד שבו צלח ועשה חיל ימים כה רבים, וכי אז תוכשר הקרקע למערכה האחרונה, שבלעדיה יהיו כל כיבושיו לשווא – לאמור, שעבודו של חצי הכדור המערבי לרצונו ולמשטרו.

הסכנה הנשקפת לרוסיה היא אפוא סכנה לנו, וסכנה לארצות־הברית, ממש כמו שענינו של כל רוסי הנלחם על תנורו וביתו הוא עניינם של אנשים בני חורין ועמים בני־חורין בכל פינות כדור הארץ. הבה נלמד את הלקח שכבר לימד נסיון אכזרי כזה. הבה נכפיל את מאמצינו, ובכוחות מאוחדים נכה כל עוד נשמה באפינו וכוח בידינו.

סיר סטנפורד קריפס, שגריר בריטניה במוסקבה, חותם על ברית עזרה הדדית בנוכחות סטאלין ומולוטוב

צבא גרמני נכנס למינסק

נשים במוסקבה נחלצות לעבודת ביצורים

פלוגות־המחץ הגרמניות בחזית הרוסית

ספר שני: המלחמה באה לאמריקה

 

פרק עשרים־ואחד: בעלת־בריתנו הסובייטית    🔗

תכניתו של היטלר לפלישה לרוסיה – דרישות הסובייטים מבריטניה – “חזית שניה עכשיו” – בערוּתם של הרוסים במלחמה אמפיבית – אני פונה אל סטאלין – משלחת צבאית יוצאת למוסקבה – מגעים ימיים – הצעה לברית־מלחמה – סטאלין תובע את החזית השניה – תשובתנו המנומקת – מאמצינו להמציא אספקה לצבא הרוסי – עשרת אלפים טונה גומי – נסיונות עקרים לקבוע יחסים ידידותיים עם סטאלין – ההתקפה הגרמנית מתפתחת – עמדתה של רוסיה כלפי פולין – השקפתנו – איך היתה רוסיה למעמסה עלינו בתחילה

פלישתו של היטלר לרוסיה שינתה את ערכי המלחמה ויחסיה. המשפטים־הקדומים של הסובייטים סימאו את עיניהם מראוֹת הרבה מן הצעדים שההבנה והזהירות היו צריכות להכתיב להם לבטחונם־הם. לעומת זאת, מתוך שויון־נפש לגורלם של אחרים, הרויחו זמן, וכשצילצלה שעת‏־המבחן שלהם ב־22 ביוני 1941 היו חזקים הרבה יותר מכפי שצייר היטלר בדמיונו. דלוּת עמידתם של הסובייטים נגד הפינים הוליכה שולל אולי לא רק אותו אלא גם את הגנרלים שלו. בכל־זאת, הרוסים הם שהופתעו, ותחילה באו על ראשיהם אסונות כבירים. בהרצאת־הדברים הזאת לא נוכל אלא להביא לפני הקורא את הקווים העיקריים במאבק־הענקים החדש בין צבאות ואוכלוסיות שהחל עתה.

קו־המערכה הגרמני נמתח לאורך כל החזית מן הים הבלטי עד הים השחור. קבוצת־הגייסות הצפונית, תחת פקודתו של פון־לבּ, בעלת עשרים־ותשע אוגדות, ובהן שלוש משוריינות ושלוש ממונעות, היתה צריכה להתקדם מפרוסיה המזרחית אל לנינגראד. קבוצת־הגייסות המרכזית, תחת פקודתו של פון־בּוֹק, הכוללת חמישים אוגדות, בהן תשע משוריינות ושש ממונעות, היתה צריכה לעלות מפולין הצפונית על סמולנסק. קבוצת־הגייסות הדרומית של פון־רוּנדשטט, אשר בה ארבעים־ואחת אוגדות, כולל חמש משוריינות ושלוש ממונעות, היתה צריכה לחתור מפולין הדרומית אל הדנייפר התחתון. עוד עשרים־ושש אוגדות הוחזקו, או תעמודנה לפקודה תוך זמן קצר, כעתודה הכללית. למעלה מאלפיים־ושבע־מאות מטוסים סייעו להתקפה. בצפון היו שתים־עשרה אוגדות פיניות צריכות לעלות על לנינגראד על־מנת לסייע להתקפה העיקרית. בדרום היו אחת־עשרה אוגדות מן הצבא הרומני צריכות לעמוד בהתגוננות לאורך הנהר פּרוּת, ושש היו צריכות להצטרף להתקדמותה של קבוצת־הגייסות הדרומית. בסך־הכל נעו מזרחה מאה־ששים־וארבע אוגדות.

על פי התיאורים הטובים ביותר שהגיעו אלינו עמדו בפני הפולשים מאה־ותשע־עשרה אוגדות רוסיות ולפחות חמשת־אלפים מטוסים. עד ששים־ושבע אוגדות היו מצויות בעין בפינלנד, בקווקז וברוסיה התיכונה. אף כי במספר שווים היו הרוסים כמעט לצבאות הגרמנים, הנה מיד הושלכו אחור על ידי מיבקעים משוריינים מעמיקים, ואבידות חמורות נגרמו לחיל־האוויר שלהם. היו עוד ארצות שהופתעו ונכבשו בסערה. רק רוסיה רחבת־הידים היה לה היתרון העליון של העומק; ודבר זה שוב עתיד היה להביא לה ישועה. בחודש הראשון התקדמו הגרמנים בחמת־זעם כשיעור שלוש־מאות מיל לתוך לבה של רוסיה. סמולנסק נכבשה אחרי קרבות קשים, שבהם יצאו הרוסים להתקפות‏־נגד עזות. אבל הם לא הגיעו אל לנינגראד, וקיוֹב עדיין היתה בידים רוסיות.

*

עד לרגע שהתנפל היטלר על הממשלה הסובייטית דומה היה שאין דאגתה נתונה אלא לעצמה. לאחר מכּן מובן שנעשה הלך־הרוח הזה בולט יותר. עד כאן התבוננו שלווים כאבן בחורבנה של החזית בצרפת ב־1940, ובמאמצי־השווא שלנו ב־1941 ליצור חזית בבלקנים. הם נתנו עזרה כלכלית חשובה לגרמניה הנאצית וסייעו לה בדרכים חשובות פחות. עתה, כיון שרימוּם והפתיעום, היה להט החרב הגרמנית המתהפכת על ראשיהם־הם. תגובתם הראשונה ומדיניותם המתמדת היתה לתבוע כל עזרה אפשרית מבריטניה־הגדולה וקיסרותה, אשר חלוקתה האפשרית בין סטאלין והיטלר טישטשה בשמונה החדשים האחרונים את דעתם של הסובייטים והעלימה מהם את מהלך הריכּוז הגרמני במזרח. הם לא היססו לפנות בתביעות דחופות וקולניות לבריטניה המעוּנה והמפרפרת שתשלח להם את התחמושת שצבאותיה היו חסרים אותה כל־כך. הם הפצירו בארצות־הברית שתפנה אליהם את הכמויות הגדולות ביותר של האספקה אשר לה היינו מקווים, אפילו בקיץ 1941 שיועו לנחיתות בריטיות באירופה, מבלי התחשב בסיכון ובמחיר, על־מנת להקים חזית שניה. הקומוניסטים הבריטים, שעד אז עשו בבתי־החרושת שלנו כמירע יכלתם, שלא רבה היתה, והוקיעו את “המלחמה הרכושנית והאימפריאליסטית”, שוב הפכו פנים בן־לילה והחלו לכתוב את הסיסמה “חזית שניה עכשיו” על הקירות והגדרות.

לא הנחנו לעובדות האלו, העגומות והנקלות במידה ידועה, להפריע את מחשבותינו, ונשאנו עינינו אל קרבנות־הגבורה של העם הרוסי תחת מטר האסונות והפגעים שהביאה עליהם ממשלתם, ואל הגנתם הנלהבת על אדמת מולדתם. כל זמן שנמשך המאבק, כיפּר דבר זה על הכל.

*

הרוסים מעולם לא הבינו אף־כהוא־זה בטבעה של הפעולה האמפיבית הדרושה כדי להוריד מן האניות צבא גדול ולקיימו על חוף אויב מוּגן היטב. במידה רבה לא הכירו אפילו האמריקאים בקשיים בזמן הזה. הכרח היה לא רק בעליונות ימית כי אם גם בעליונות אווירית בנקודת הפלישה. מלבד אלה היה עוד גורם אחד חיוני. ארמאדה עצומה של אסדות־נחיתה הבּנויות במיוחד, על הכל סירות להובלת טנקים בצורות שונות, היתה המסד לכל הצלחה בנחיתה נוכח התנגדות עזה. כפי שראה הקורא, וכפי שעוד יראה, עשיתי מכבר כמיטב יכלתי להקמתה של הארמאדה הזאת. היא לא יכלה להיות מוכנה אפילו בקנה־מידה מיצער לפני קיץ 1943, וכוחה, כפי שמרבים כיום להכיר, אי־אפשר היה לפתחו בהקף מספיק עד 1944. בתקופה שאליה הגענו עתה, בסתיו 1941, לא היתה לנו כל שליטה בשמי האויב מעל אירופה, חוץ מאשר בפא־דה־קאלה, מקום שהיו קיימים הביצורים הגרמנים החזקים ביותר. אסדות־הנחיתה רק עמדו בבנייתן. עדיין לא הקימונו בבריטניה אפילו צבא גדול ומאומן ומצויד דוגמת זה שעתידים היינו לפגוש בו על אדמת צרפת. אף על פי כן עדיין ניתכים מפּלי דברי סלף ואיולת על השאלה הזאת של החזית השניה. ודאי לא היתה שום תקוה לשכנע את הממשלה הסובייטית בעת ההיא או באיזה זמן אחר. פעם אחת לאחר זמן אף הציע לי סטאלין שאם הבריטים מפחדים הרי יהיה הוא מוכן להעביר שלושה או ארבעה קורפוסים של צבא רוסי שיעשו את המלאכה. בגלל המחסור באניות ושאר עובדות פיזיות, נבצר ממני להעמידו על דיבורו.

*

לא באה שום תגובה מן הממשלה הסובייטית על שידורי לרוסיה ולעולם ביום ההתקפה הגרמנית, פרט לכך שחלקים ממנו נדפסו בפראבדה ושאר בטאונים רוסיים ממשלתיים, ופרט לכך שנתבקשנו לקבל משלחת צבאית רוסית. השתיקה בדרג העליון היתה מדכּאת, וראיתי לי לחובה לשבור את הקרח. הבינותי בהחלט שהם עשויים לחוש אי־נעימוּת, בהתחשב בכל מה שאירע בין הסובייטים לבעלי־הברית המערביים מאז פרוץ המלחמה, ובזכרם מה שאירע עשרים שנה קודם לכן ביני לבין הממשלה המהפכנית הבּולשבית. לכן פניתי אל סטאלין והבעתי את כוונתי להחיש לעם הרוסי את כל העזרה שבגדר יכלתנו.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 7 ביולי 41

כולנו כאן שמחים מאד על שהצבאות הרוסיים מגלים התנגדות חזקה ואמיצה כל־כך לפלישה הנאצית חסרת־הרחמים שבאה ללא כל התגרות. קיימת התפעלות כללית מעוז־ רוחם ועקשנותם של החיילים והעם. נעשה כל יכלתנו לעזור לכם במידה שהזמן, הגיאוגרפיה ומשאבּינו המתרבּים יאַפשרו זאת. ככל שתארך המלחמה, יותר נוכל לעזור. בחיל־האוויר שלנו אנו עורכים התקפות כבדות מאד ביום ובלילה על כל השטחים הכבושים בידי הגרמנים ועל כל חלקי גרמניה שבתחום השׂג־ידנו. כארבע־מאות גיחות לאור היום בוצעו אתמול אל מעבר־לים. במוצאי־שבת התקיפו למעלה ממאתים מפציצים כבדים את ערי גרמניה, מהם שנשאו שלוש טונות כל אחד, ואמש פעלו קרוב למאתים־ וחמישים מפציצים כבדים. הדבר הזה יימשך. בדרך כך אנו מקווים שנאלץ את היטלר להחזיר למערב חלק מכוחו האווירי ונסיר מעליכם מעט־מעט חלק מן הנטל. חוץ מזה הכינה האדמירליות על פי מבוקשי מיבצע רציני שיוּצא לפועל בעתיד הקרוב בים האַרקטי, ואני תקוה שלאחריו יוקם מגע בין הצי הבריטי לצי הרוסי. בינתים יירטנו בפשיטות לאורך חופי נורבגיה כמה וכמה אניות־אספקה שהיו בדרכן צפונה נגדכם.

אנו מקדמים בברכה את בואה של המשלחת הצבאית הרוסית כדי לתאֵם תכניות לעתיד.

אם אך נוסיף להילחם, נחבוט בבני־בליעל אלה עד שתצא נשמתם.

הצעד הראשון היה, כמובן, לקבוע מגע עם הפיקוד הצבאי הרוסי, במידה שהרשו זאת השלטונות הסובייטיים. הנה כי כן, לאחר שהושגה ההסכמה הנחוצה מאת בעלי־בריתנו החדשים, שוגרה מיד למוסקבה משלחת צבאית חזקה. כן גם היה צורך דחוף ליצור יחסים בין שני הציים. ב־10 ביולי שלחתי את המיזכר הבא לאדמירליות:

ראש־הממשלה אל הלורד־הראשון והלורד־הראשון־של־הימיה 10 ביולי 41

דומה כי נחוץ בהחלט לשלוח אסקדרון מעורב קטן של אניות בריטיות אל הים הארקטי כדי ליצור מגע ולפעול עם הכוחות הימיים הרוסיים. יש לעשות זאת קודם למיבצע המסוים שאנחנו מכינים. כשיבוא מעין צי בריטי לים הארקטי אפשר תהיה לכך השפעה עצומה על הצי הרוסי ועל ההתנגדות הכללית של הצבא הרוסי והדבר יחסוך דם אנגלי לרוב.

היתרון שיצמח לנו אם יוכלו הרוסים להחזיק מעמד ולהמשיך במלחמה, לפחות עד רדת החורף, אין לו שיעור. שלום מוקדם מצד רוסיה יהיה בגדר אכזבה נוראה להמוני אדם מרובּים בארצנו. כל זמן שהם ממשיכים אין זה חשוב כל כך היכן החזית נמצאת. האנשים האלה הוכיחו שהם ראויים לתמיכה וסעד, ועלינו להקריב קרבנות ולקבל עלינו סיכונים, אפילו יקשה עלינו הדבר, כפי שאני מבין… האסקדרון ייצא בלי ספק לארכנגלסק.

נא להודיעני על כך בהקדם האפשרי.

*

קיוינו גם בשלב מוקדם זה לקבוע את הבסיס הכללי של ברית־מלחמה בין שתי הארצות.

ראש־הממשלה אל סיר סטפורד קריפס 10 ביולי 41

העבר בבקשה מיד את האיגרת הבאה מאת ראש־הממשלה אל מר סטאלין:

לאחר שמסר השגריר קריפס על שיחתו אתך ולאחר שהגדיר את תנאיה של הצהרה אנגלו־ רוסית מוסכמת בשני סעיפים, לאמור, (1) עזרה הדדית בלי להגדיר במדויק כמות ואיכות, ו־(2) ששום ארץ לא תכרות שלום נפרד, כינסתי מיד את הקבינט המלחמתי, כולל את מר פרייזר, ראש־הממשלה של דומיניון ניו־זילנד, הנמצא אתנו עכשיו. יהיה עלינו להיועץ בדומיניונים של קנדה, אוסטרליה ודרום־אפריקה, אבל בינתים הייתי רוצה להבטיחך שאנו מצדדים בהחלט בהצהרה המוסכמת שאתה מציע. לדעתנו יש לחתום עליה מיד לאחר שנשמע דבר מן הדומיניונים, ויש לפרסמה קבל־עולם מיד אחרי כן.

2. לידיעתך בלבד, כוונתנו היא להצהרה בנוסח הבא: ממשלת ה. מ. בממלכה־המאוחדת וממשלת ס. ס. ס. ר. הסכימו ומצהירות כדברים הבאים: (1) שתי הממשלות מתחייבות הדדית להגיש זו לזו עזרה מכל הסוגים במלחמה הנוכחית נגד גרמניה. (2) נוסף על כך הן מתחייבות כי משך המלחמה הזאת לא תנהלנה משא־ומתן על שביתת־נשק או חוזה־שלום ולא תכרותנה שביתת־נשק או חוזה־שלום אלא על פי הסכמה הדדית.

3. מאחר שצריך להיועץ בממשלות הדומיניונים, אינך צריך למסור עדיין את הנוסח גופו לסטאלין. אבל הוא יועיל להראות לך מה כוונתנו כדי שתתן לו כל הסבר שהוא עשוי לדרוש.

איגרות רשמיות הוחלפו בין שני משרדי החוץ, אבל רק ב־19 ביולי קיבלתי את האיגרת הראשונה במישרים מאת מר סטאלין. אותו יום בא אלי מר מאיסקי, השגריר הסובייטי בלונדון, על־מנת למסור את האיגרת הבאה:

מר סטאלין אל ראש־הממשלה 18 ביולי 41

הרשני להביע את הכרת־טובתי על שתי האיגרות האישיות שבהן פנית אלי.

איגרותיך היו נקודת־המוצא להתפתחות שלאחר מכן הביאה לידי הסכם בין שתי ממשלותינו. עכשיו, כמו שאמרת בצדק גמור, נעשו ברית־המועצות ובריטניה־הגדולה בעלות־ ברית לוחמות במאבק נגד גרמניה ההיטלראית. אין לי שום ספק כי למרות הקשיים יעמוד בשתי מדינותינו הכוח למגר את אויבנו המשותף.

אולי יש מקום לציין כי מצבם של הכוחות הסובייטיים בחזית עודו מתוח. חילות הסובייטים חשים עדיין בתוצאות ההפרה המפתיעה של חוזה אי־ההתקפה מצד היטלר, וכן גם בתוצאות ההתקפה הפתאומית על ברית־המועצות – שתי עובדות שהביאו יתרונות לצבא הגרמני.

הנקל לשער כי מעמדם של הכוחות הגרמניים היה נוח פי כמה אילו היה על חילות הסובייטים לעמוד בפני התקפת הכוחות הגרמניים לא בגלילות קישינייב, לבוב, ברסט, קאוּנאס וּויבּוֹרג, כי אם בגליל אוֹדסה, קאמנץ־פודולסק, מינסק, וסביבות לנינגראד.

לכן נראה לי כי המצב הצבאי של ברית־המועצות, כמו גם זה של בריטניה־הגדולה, ישופר במידה ניכרת אם תהיה אפשרות להקים חזית נגד היטלר במערב – צרפת הצפונית, ובצפון – הים האַרקטי.

חזית בצרפת הצפונית לא די שתוכל להסיח את כוחותיו של היטלר מן המזרח אלא שבאותה עת גם תמנע מהיטלר את האפשרות לפלוש לבריטניה הגדולה. הקמת החזית הנזכרת בזה תהיה מקובּלת על לבות הצבא הבריטי, כמו גם על לב כל האוכלוסיה של אנגליה הדרומית.

אני מבין אל־נכון את הקשיים הכרוכים בהקמתה של חזית כזאת. אף על פי כן אני מאמין כי למרות הקשיים יש להקימה, לא רק לטובת הענין המשותף שלנו כי אם גם לטובת בריטניה־הגדולה עצמה. זהו הרגע המתאים ביותר להקמת חזית כזאת, כי עכשיו הוסחו כוחותיו של היטלר למזרח ועדיין לא היתה לו שהות לגבש את העמדה אשר כבש במזרח.

קל עוד יותר להקים חזית בצפון. כאן יהיה צורך, מצד בריטניה־הגדולה, בפעולות צי ותעופה בלבד, בלי הנחתת חיילות או ארטילריה. כוחות הצבא, הצי והתעופה הסובייטיים ישתתפו במיבצע כזה. נשמח אם תוכל בריטניה־הגדולה להעביר לזירת־המלחמה הזאת משהו מעין אוגדה אחת קלה או יותר מן המתנדבים הנורבגים, שיוכלו לשמש בצפון־נורבגיה לארגון מרד נגד הגרמנים.

הלחץ הרוסי להקמתה של חזית שניה החל אפוא מעצם ראשיתה של חליפת־הדברים בינינו,

והנושא הזה עתיד היה לחזור ולהישנות בכל פרשת היחסים שהתפתחו בינינו לאחר מכן, אגב התעלמות מונוטונית מעובדות פיזיות, חוץ מאשר בצפון הרחוק. במברק הראשון הזה שקיבלתי מסטאלין מצאתי את הסימן היחיד לנקיפת־מצפון בו הבחנתי אי־פעם בעמדה הסובייטית. במברק זה ביקש ללמד זכות על היפוך־העמדה מצד הסובייטים, ועל ההסכם שעשה עם היטלר לפני פרוץ המלחמה, והסביר, כמו שכבר הסברתי אני בכרך הראשון שלי, את צרכם של הרוסים בהרחקת ההתפרסות הגרמנית ככל האפשר למערב פולין, כדי להרויח זמן לפיתוחו השלם ביותר של הכוח הצבאי הרוסי המרוחק. מעולם לא זילזלתי בנימוק הזה, ויכולתי גם יכולתי להשיב עליו בלשון של הבנה.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 20 ביולי 41

אני שמח מאד לקבלת איגרתך, ולידיעות הבאות ממקורות רבים על מאבק־הגבורה ועל התקפות הנגד הנמרצות המרובות של הצבאות הרוסיים המגינים על אדמת־מולדתם. מבין אני גם מבין את היתרון הצבאי אשר בו זכית באלצך את האויב להתפרס ולאסור מערכה בחזית מערבית קדומנית, בהתישך בדרך כך קצת מכוח מאמצו התחילי.

2. כל דבר הגיוני ויעיל שאנו יכולים לעזור בו, ייעשה. אולם אני מבקשך להבין את הסייגים שכופים עלינו משאבינו ומצבנו הגיאוגרפי. מן היום הראשון להתקפה הגרמנית על רוסיה אנו בודקים את האפשרויות להתקיף את צרפת הכבושה ואת ארצות־השפלה. ראשי־המטות אינם רואים כל אפשרות לעשות דבר באמת־מידה העשויה להביא להם תועלת כלשהי. לגרמנים יש ארבעים אוגדות בצרפת לבדה, והחוף כולו בוצר בשקדנות גרמנית משך יותר משנה, והוא כולו סומר תותחים, חוטי תיל, עמדות בטון ומוקשי־חופים. הרצועה היחידה בה נוכל להשיג אפילו עליונות אווירית זמנית והגנה של מטוסי־קרב היא הרצועה מדונקרק עד בולון. והרי זה גוש אחד של ביצורים, עם עשרות תותחים כבדים החולשים על מבואות הים, שרבים מהם יכולים לירות היישר אל מעבר למיצר. החשיכה נמשכת פחות מחמש שעות, ואף אז זרקורים מאירים את כל האזור. נסיון של נחיתה בכוח פירושו יהיה מפלה עקובת־דמים, ופשיטות פעוטות רק תבאנה לידי כשלונות שהפסדם יהיה מרובה משכרם גם לכם וגם לנו. הכל יסתיים בלא שיוצרכו הללו להעביר גם יחידה אחת מן החזית שלכם, או קודם שיספיקו להעבירה.

3. עליך לזכור שאנו נלחמנו לבדנו למעלה משנה, וכי, אף כי משאבינו גדלים והולכים ומעתה והלאה יגדלו במהירות, הרינו נתונים ללחץ הקשה ביותר הן במולדת הן במזרח התיכון ביבשה ובאוויר, וכן שהקרב על האטלנטי, שבו חיינו תלויים, ותנועת כל השיירות שלנו נוכח ההסגר של הצוללות ומטוסי פוֹקה־ווּלף, מאמצים עד קצה הגבול את משאבינו הימיים, כל כמה שגדולים הם.

4. לכן בצפון עלינו לתוּר אחר כל עזרה מהירה שנוכל להושיט. מטה־הצי מכין זה שלושה שבועות מיבצע של מטוסים מוּבלים בים נגד אניות גרמניות בצפון־נורבגיה ופינלנד, בתקוה להרוס על־ידי כך את כוחו של האויב להעביר חיילות בים על־מנת להתקיף את אגפכם האַרקטי. ביקשנו מן המטות שלכם להוציא את כלי־השיט הרוסיים מאזור מסוים בין ה־28 ביולי ל־2 באוגוסט, תקופה שבה אנחנו מקווים להלום. שנית, אנו שולחים מיד כמה סיירות ומשחתות לשפיצברגן, מקום שממנו תוכלנה לפשוט על אניות האויב במתוֹאם עם הכוחות הימיים שלכם. שלישית, אנו שולחים שייטת של צוללות ליירט את התעבורה הגרמנית על החוף האַרקטי, אף כי בגלל אור היום התמידי שירות זה הוא מסוכן במיוחד. רביעית, אנו שולחים זוֹרעת־מוקשים עם אספקה מסוגים שונים לארכנגלסק.

זהו מירב מה שאנו יכולים לעשות כרגע. לוואי ויכולנו להגדיל עשוֹת. אנא שמור על הסודיות הקפדנית ביותר עד לרגע שבו נודיעך כי הפרסום לא יגרום נזק.

5. אין שום אוגדה נורבגית קלה בנמצא, ואי־אפשר יהיה להנחית חילות יבשה, בין בריטיים בין רוסיים, בשטח הכבוש בידי הגרמנים באור־יום תמידי מבלי להשיג קודם לכן חיפוי של מטוסי־קרב בשיעור מתקבל על הדעת. היו לנו נסיונות מרים בנמזוֹס אשתקד, ובכרתים השנה, כשניסינו כוחנו במפעלות כאלה.

6. בחינת התפתחות נוספת אנו מעיינים גם בקביעת בסיס לכמה טייסות של מטוסי־קרב בריטיים במורמנסק. דבר זה יצריך קודם־כל משלוח של תותחים נ. מ., אחרי כן את בואם של המטוסים, שאת קצתם אפשר יהיה להפריח מעל נושאות־מטוסים ואחרים אפשר יהיה להביא חלקים־חלקים. לאחר שיתבססו אלה, תוכל הטייסת שלנו משפּיצברגן לבוא למורמנסק ולפעול עם כוחות הצי שלכם. יש לנו יסוד להאמין שהגרמנים שלחו קבוצה חזקה של מפציצי־צלילה, שהם שומרים עליה בשבילנו באם נגיע, ולכן יש להתקדם צעד־ צעד. אבל כל זה יימשך שבועות.

7. אל תהסס מלהציע כל דבר אחר שיעלה בדעתך, וגם אנחנו נשקוד ונחפש דרכים אחרות להכות באויב המשותף.

*

מן הרגע הראשון עשיתי כמיטב יכלתי לסייע בתחמושת ובאספקה, הן על־ידי ההסכמה להסחות חמוּרות של משלוחים מארצות־הברית הן על־ידי קרבנות בריטיים במישרים. בתחילת ספטמבר שוגרו למורמנסק מטוסי האריקיין כשיעור שתי טייסות בא. ה. מ. ארגוס, לסייע בהגנה על הבסיס הימי ולשתף פעולה עם כוחות רוסיים באזור ההוא. ב־11 בספטמבר נכנסו הטייסות לפעולה, ונלחמו בגבורה משך שלושה חדשים. ברי היה לי כי בימים הראשונים לבריתנו אין אנו יכולים לעשות הרבה, וניסיתי למלא את החסר בגינוני־נימוסים.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 25 ביולי 41

אני שמח להודיעך שהקבינט המלחמתי החליט, חרף העובדה שדבר זה ידלדל במידה רצינית את משאבינו במטוסי־קרב, לשלוח לרוסיה בהקדם האפשרי מאתים מטוסי־קרב מטיפוס טוֹמאהוֹק. מאה־וארבעים מאלה יישלחו משם לארכנגלסק, וששים מתוך האספקה שלנו בארצות־הברית של אמריקה. פרטים באשר לחלפים ולסגל האמריקאי שירכיב את המכונות טעונים עדיין הסדר עם הממשלה האמריקאית.

2. עד לשנים או שלושה מיליונים זוגות מגפי־קרסול יהיו מוכנים למשלוח בקרוב בארץ הזאת. אנו משתדלים גם להמציא משך השנה הנוכחית כמויות גדולות של גומי, בדיל, צמר ואריגי צמר, יוטה, עופרת וחמרי־לכּה. כל שאר הצטרכויותיכם בחמרי־גלם זוכות לתשׂומת־לב קפדנית. במידה שהאספקה מכאן היא בלתי־אפשרית או מצומצמת, אנו דנים עם ארצות־הברית של אמריקה.

פרטים יימסרו כמובן לצינורות הרשמיים הרגילים.

3. בהערצה ובהתרגשות אנו עוקבים אחר המאבק המפואר של רוסיה, וכל הידיעות שבידינו מראות על אבידותיו הכבדות של האויב ודאגתו. ההתקפה האווירית שלנו על גרמניה תימשך בכוח גובר והולך.

הגומי היה יקר ומצוי בצמצום, והרוסים תבעוהו בקנה־המידה הגדול ביותר. נטלתי אפילו מן המלאי הצנוע שלנו.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 28 ביולי 41

גומי. נשלח את הסחורה מכאן או מארצות־הברית בדרך הטובה והמהירה ביותר. אמור נא בדיוק איזה סוג של גומי, ובאיזו דרך אתה רוצה לקבלו. כבר נמסרו הזמנות מוקדמות…

3. ההתנגדות האדירה של הצבא הרוסי בהגנה על אדמתו מאחדת את כולנו. חורף נורא של הפצצות צפוי לגרמניה. מעולם לא זכה עדיין איש לקבל מה שמזומן להם. הפעולות הימיות שצוּינו במברקי האחרון אליך מתקדמות. תודה רבה לך על שבעצם הקרב הגדול שאתם עומדים בו אתה מבין שאנו מתקשים לעשות יותר. נעשה כמיטב יכלתנו.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 31 ביולי 41

בעקבות התערבותי האישית הושלמו עתה הסידורים למשלוח עשרת־אלפים טונה גומי מן הארץ הזאת אל אחד מנמליכם הצפוניים.

נוכח דחיפות צרכיכם, אנו מסתכנים וגורעים כשיעור זה מן המלאי שלנו במטרופולין, שאינו גדול מדי ויעבור זמן־מה עד שיתחדש. אניות בריטיות שתובלנה את הגומי הזה, ועוד אי־אלה משלוחים, טעינתן תושלם בתוך שבוע, או עשרה ימים לכל היותר, והן תפלגנה לאחד מנמליכם הצפוניים ברגע שתוכל האדמירליות לארגן שיירה.

כמות נוספת זו של עשרת־אלפים טונה היא נוספת לעשרת־אלפים הטונה גומי שכבר הוקצו ממאלאיה.

*

השתדלתי כמיטב יכלתי לרקום על־ידי מברקים אישיים תכופים יחסים צלחים מאותו סוג שפיתחתי עם הנשיא רוזוולט. בחליפת־האיגרות המוסקבאית הארוכה הזאת זכיתי לעלבונות הרבה ורק לעתים רחוקות למלה טובה. במקרים רבים לא באה כל תשובה על המברקים או שנתעכבה התשובה ימים רבים.

הממשלה הסובייטית סבורה היתה שהיא עושה אתנו חסד גדול בזה שהיא נלחמת בארצה־היא על חייה־היא. ככל שנלחמו, כך גדל חובנו. לא היתה זאת ראיית־דברים שקולה. פעמיים או שלוש בחליפת־האיגרות הארוכה הזאת היה עלי למחות בדברים בוֹטים, אבל בפרט כנגד היחס הגרוע אל מלחינו, שהובילו בסכנה כה רבה את האספקה למורמנסק וארכנגלסק. אבל כמעט תמיד נשאתי דברי דופי ונזיפות ב“משיכת־כתף סבלנית; כי הסובלנות היא תו־ההכּר” של כל הנצרכים לבוא במגע־ובמשא עם הקרמל. ולא עוד אלא שתמיד הבאתי בחשבון את הלחץ הכבד המעיק על סטאלין ועל אומתו הרוסית העשויה־לבלי־חת.

*

צבאות הגרמנים ברוסיה העמיקו חדור, אך בסוף יולי נתגלעה התנגשות יסודית בדעות בין היטלר לבראוכיץ‘, המפקד־הראשי. בראוכיץ’ גרס כי קבוצת־הגייסות של טימושנקו, שנמצאה נוכח מוסקבה, היא־היא עיקר הכוח הרוסי ואותה יש להביס תחילה. גירסה זו היתה בהתאם לתורה המקובלת. אחרי־כן, טען בראוכיץ', צריך יהיה לכבוש את מוסקבה, מרכז־העצבים הצבאי, המדיני והתעשיתי העיקרי של כל רוסיה. היטלר חלק עליו בכל תוקף. הוא רצה לכבוש שטחים ולהשמיד צבאות רוסיים בחזית הרחבה יותר. בצפון דרש את כיבוש לנינגראד, ובדרום את כיבוש אגן הדוֹנץ התעשיתי, קרים, והכּניסה למעיינות הנפט של רוסיה בקווקז. בינתים תוכל מוסקבה לחכות.

לאחר ויכוח מורתח ביטל היטלר את דעת ראשי הצבא שלו. קבוצת־הגייסות הצפונית, שקיבלה תגבורת מן המרכז, נצטוותה להכביד ידה על לנינגראד. קבוצת־הגייסות הגרמנית המרכזית נצטוותה להסתפק בהגנה. היא קיבלה הוראה לשלוח קבוצת פאנצר דרומה כדי לאגף את הרוסים הנרדפים על־ידי רונדשטט אל מעבר לדנייפר. בפעולה הזאת עשו הגרמנים חיל רב. בתחילת ספטמבר היה כיס עצום של כוחות רוסיים מתהווה במשולש קונוטופּ־קרמנצ’וג־קיוב, ולמעלה מחצי מיליון איש נהרגו או נשבו בקרב הנואש שנמשך כל אותו חודש. בצפון לא יכלו הגרמנים להתהלל בהצלחה מעין זו. לנינגראד כוּתרה אך לא נכבשה. החלטתו של היטלר לא היתה צודקת. הוא הפנה עתה את דעתו ואת כוח־רצונו שוב אל המרכז. הצרים על לנינגראד נצטוו להפריש כוחות ניידים וחלק מן הכוח האווירי המסייע שלהם לשם תגבורת למסע מחודש על מוסקבה. קבוצת הפאנצר שנשלחה דרומה אל פון־רונדשטט חזרה שוב להצטרף להסתערות. בסוף ספטמבר שוב נערכו הכוחות לצורך המיבקע המרכזי, שנפסל תחילה, בעוד צבאות הדרום מוסיפים לחתור מזרחה אל הדון התחתון, אשר ממנו יהיה הקווקז גלוי ופתוח לפניהם.

*

ההתקפה הגרמנית על רוסיה

יחסה של רוסיה אל פולין היה אחד מבעיות־היסוד ביחסינו עם הסובייטים בשלב הראשון.

ההתקפה הגרמנית על רוסיה לא באה כהפתעה לחוגים הפולנים בחוץ־לארץ. מאז מרס 1941 היו ידיעות מן המחתרת הפולנית על דבר ריכוזי צבא גרמני בגבולות המערביים של רוסיה מגיעות אל ממשלת פולין הגולה בלונדון. במקרה מלחמה לא יהיה מנוס משינוי יסודי ביחסים בין רוסיה הסובייטית לממשלה הפולנית בגולה. הבעיה הראשונה תהיה באיזו מידה ייתכן להפוך את תנאי החוזה הנאצו־סובייטי מחודש אוגוסט 1939 ביחס לפולין על פיהם מבלי להעמיד בסכנה את אחדותה של ברית־מלחמה אנגלו־רוסית משולבת. כשבאה על העולם הידיעה על התקפת הגרמנים על רוסיה, מיד נודעה חשיבות לכינונם המחודש של היחסים הפולניים־הרוסיים, שנותקו ב־1939. השיחות בין שתי הממשלות החלו בלונדון בחסות בריטית ב־5 ביולי. את פולין ייצג ראש־הממשלה הגולה, הגנרל שיקורסקי, ואת רוסיה השגריר הסובייטי, מר מאיסקי. שתי מטרות היו לפולנים – שתכיר הממשלה הסובייטית כי חלוקת פולין שעליה הסכימו גרמניה ורוסיה ב־1939 בטלה עכשיו ומבוטלת, ושתקרא רוסיה דרור לכל שבויי־המלחמה והאזרחים הפולנים שהוגלו לברית־המועצות אחרי הכיבוש הרוסי של מזרח פולין.

משך כל חודש יולי נמשכו השיחות האלו באווירה צוננת. הרוסים היו עקשנים בסירובם למסור איזו התחייבות מדויקת בהתאם למשאלות הפולנים. רוסיה גרסה ששאלת גבולותיה המערביים אינה עומדת לויכוח. האם ייתכן לבטוח בה שתנהג כהוגן בענין הזה בעתיד, הרחוק אולי, כתום פעולות־האיבה באירופה? הממשלה הבריטית היתה נתונה מלכתחילה בדילמה. נכנסנו למלחמה עם גרמניה כתוצאה ישרה מן הערובּה שנתנה לפולין. היתה עלינו חובה מפורשת לתמוך באינטרסים של בעלת־בריתנו הראשונה. בשלב זה במאבק לא יכולנו להודות בחוקיות הכיבוש הרוסי של טריטוריה פולנית ב־1939. בקיץ זה של 1941, פחות משבועים לאחר שהופיעה רוסיה על צדנו במאבק נגד גרמניה, לא יכולנו לאלץ את בעלת־בריתנו החדשה והנתונה לאיום חמור לוותר, ולוּ גם להלכה בלבד, על אזורי גבולות אשר דורות על דורות נחשבו בעיניה חיוניים לבטחונה. לא היה כל מוצא. את בעיית עתידה הטריטוריאלי של פולין יש לדחות עד שיבואו זמנים קלים יותר. חובה בלתי־נעימה היתה לנו לעוּץ לגנרל שיקורסקי שיסמוך על הגינוּתם של הסובייטים בהסדר העתיד־לבוא של יחסי רוסיה־פולין, ושלא יעמוד ברגע זה על שום ערובּות־שבכתב לעתיד. אני מצדי קיויתי נאמנה כי עם שתעמיק החוויה של אחוות־נשק נגד היטלר יוכלו בעלי־הברית הראשיים לפתור את הבעיות הטריטוריאליות אגב דיון ידידותי ליד שולחן הועידה. בסערת הקרב בנקודה החיונית הזאת במלחמה יש לכוֹף הכל לצורך העליון של חיזוק המאמץ הצבאי המשותף. ובמאבק הזה ימלא הצבא פולני מחוּדש, המבוסס על אלפי הפולנים המרובים המוחזקים עתה ברוסיה, תפקיד נעלה. בנקודה זו היו הרוסים מוכנים להסכמה מסויגת.

ב־30 ביולי, אחרי הרבה ויכוחים מרים, הושג הסכם בין ממשלות פולין ורוסיה. היחסים הדיפלומטיים הושבו על כנם, וצבא פולני עתיד היה לקום על אדמת רוסיה ולעמוד תחת הפיקוד העליון של הממשלה הסובייטית. לא נאמר דבר על גבולות, להוציא הודעה כללית כי החוזים הסובייטיים־הגרמניים משנת 1939 על שינויים טריטוריאליים בפולין “יפקע תקפם”. באיגרת רשמית מן ה־30 ביולי אל הממשלה הפולנית הגדיר שר־החוץ את השקפתנו:

לרגל חתימת ההסכם הסובייטי־הפולני היום, רצוני לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודיעכם כי בהתאם לסעיפי ההסכם לעזרה הדדית בין הממלכה־המאוחדת ופולין מיום 25 באוגוסט 1939 לא קיבלה עליה ממשלת הוד־מלכותו בממלכה־המאוחדת כלפי איחוד־הרפובליקות־ הסוציאליסטיות־הסובייטיות שום התחייבות הנוגעת ביחסים בין הארץ ההיא לפולין. כן גם רצוני להבטיחכם כי ממשלת הוד־מלכותו אינה מכירה בשום שינויים טריטוריאליים שבוּצעו בפולין מאז אוגוסט 1939.

מר אידן ציטט אותו יום מן האיגרת הזאת בבית־הנבחרים, והוסיף:

בסעיף 1 של ההסכם הסובייטי־הפולני נאמר שממשלת הסובייטים מכירה כי החוזים הסובייטים־הגרמניים משנת 1939 בנוגע לשינויים טריטוריאליים בפולין פקע תקפם. עמדתה של ממשלת הוד־מלכותו בענינים האלה פוֹרשה במונחים כלליים על ידי ראש־ הממשלה בבית־הנבחרים ב־5 בספטמבר 1940, כשאמר שאין ממשלת הוד־מלכותו אומרת להכיר בשום שינויים טריטוריאליים שחלו בלי הסכמתם החפשית ורצונם הטוב של הצדדים הנוגעים בדבר. כוחם של דברים אלה יפה לגבי השינויים הטריטוריאליים שבוצעו בפולין מאז אוגוסט 1939, וברוח זו מסרתי הודעה לממשלה הפולנית באיגרתי הרשמית.

ובתשובה על שאלה סיכם מר אידן ואמר: “חליפת־האיגרות שקראתיה עתה־זה לפני הבית אינה מחייבת שום ערובה לגבולות מצד ממשלת הוד־מלכותו”.

כאן נשאר הענין תלוי־ועומד, ומשך הסתיו היו הפולנים עסוקים במלאכה הנכאה של איסוף אותם מבני־ארצם ששׂרדו מן השבי במחנות־הכלא של ברית־המועצות.

*

כניסתה של רוסיה למלחמה היתה לברכה, אך לא הביאה לנו תועלת מיידית. צבאות הגרמנים חזקים היו כדי־כך שדומה היה כי משך חדשים רבים יוכלו לקיים את איוּם הפלישה נגד אנגליה תוך כדי הסתערותם לתוך רוסיה. כמעט כל החוגים הצבאיים האחראיים גרסו כי הצבאות הרוסיים יובסו בקרוב ויושמדו בחלקם הגדול. העובדה שהממשלה הסובייטית הניחה לגרמנים שיפתיעו את חיל־האוויר שלה בשדות־התעופה שלו ושההכנות הרוסיות והצבאיות היו רחוקות מן השלמוּת היתה להם לרועץ מלכתחילה. פגיעות איומות נגרמו לצבאות הרוסיים. למרות התנגדות־הגבורה, ניהול המלחמה העריץ והמוכשר, הזלזול הגמור בחיי אדם, ופתיחתה של מלחמת־גרילה אכזרית בעורף ההתקדמות הגרמנית, חלה לכל אורך החזית הרוסית בת אלף־ומאתים המיל מלנינגראד דרומה נסיגה כללית כדי ארבע־מאות או חמש־מאות מיל. כוחה של הממשלה הסובייטית, עוז־רוחו של העם הרוסי, עתודות כוח־האדם שאין להן שיעור, שטחה העצום של הארץ, חומרות החורף הרוסי, אלה היו הגורמים שהביאו בסופו של דבר חורבן על צבאותיו של היטלר. אבל אף אחד מן הגורמים האלה לא נתגלה ב־1941. הנשיא רוזוולט נחשב בעל־העזה גדול כשהכריז בספטמבר 1941 כי החזית הרוסית תחזיק מעמד וכי מוסקבה לא תיכבש. כוחו המפואר של העם הרוסי והפטריוטיוּת שלו אימתו את הדעה הזאת.

אפילו באוגוסט 1942, אחרי ביקורי במוסקבה ואחרי הדיונים שם, היה הגנרל ברוּק, שנלוה אלי, סבור כי הגרמנים יעברו את הרי הקווקז וכוחותיהם ישתלטו על אגן הים הכספי, ובהתאם לכך עשינו הכנות בהקף הגדול ביותר שבגדר האפשר למלחמת־מגן בסוריה ובפרס. כל הזמן היתה לי דעה אופטימית יותר מזו של יועצי הצבאיים על כוחות ההתנגדות הרוסיים. סמכתי בביטחה על הבטחתו של ראש־הממשלה סטאלין, שניתנה לי במוסקבה, שהוא יחזיק בקו של הקווקז וכי הגרמנים לא יגיעו כלל לים הכספי בכוח ראוי לשמו. אבל ניתנו לנו ידיעות כה מועטות על משאבּי הסובייטים וכוונותיהם עד שכל הסברות, אם לכאן ואם לכאן, כמעט לא היו אלא ניחושים בלבד.

אמת שכניסתה של רוסיה למלחמה הטתה את ההתקפה האווירית הגרמנית מבריטניה הגדולה, והפחיתה את איוּם הפלישה. הדבר נתן לנו הרווחה חשובה בים התיכון. לעומת זאת כפה עלינו קרבנות והקזת כוחות במידה חמורה ביותר. סוף־סוף החל ציודנו להיות מספיק. סוף־סוף היו בתי־החרושת שלנו לתחמושת משפיעים אספקה מכל הסוגים. צבאותינו במצרים ובלוב עמדו בקרבות כבדים ושיועו לכלי־הנשק החדישים ביותר, על הכל – טנקים ומטוסים. הצבאות הבריטיים במולדת היו מחכים בחשק גדול לציוד המודרני המובטח מכבר, שסוף־סוף היה נוהר ובא אליהם בכל סיבוכיו המסתעפים והולכים בתמידות. ברגע זה נאלצו לוותר על חלק גדול מאד מכלי־הנשק ומן האספקה החיונית שלנו לכל סוגיה, כולל גומי ודלק. עלינו רבץ הנטל של ארגון שיירות האספקה הבריטית, ויותר מכך – האמריקאית, והובלתן למורמנסק וארכנגלסק בתוך כל הסכנות והאימים של המעבר האַרקטי הזה. כל האספקה האמריקאית נגרעה ממה שנשלח כבר בהצלחה, או עמד להישלח, על פני האטלנטי לצרכנו־אנו. כדי לבצע את ההסחה העצומה הזאת ולוותר על הזרם הגובר של עזרה אמריקאית מבלי לשתק את המערכה שלנו במדבר המערבי, היה עלינו לקצץ בכל ההכנות שתבעה מידת התבונה להגנת חצי־האי מאלאיה וקיסרותנו ונחלותינו במזרח מפני האיוּם הגובר והולך מצד יאפאן.

מבלי לערער אף־כהוא־זה על המסקנה, שההיסטוריה תאשר אותה, שההתנגדות הרוסית שברה את כוחם של הצבאות הגרמניים ופגעה פגיעות־מוות בתעצומות־החיים של האומה הגרמנית, מן הדין הוא להבהיר כי משך יותר משנה לאחר שנסתבכה במלחמה היתה רוסיה בעינינו למעמסה ולא לעזר. אף על פי כן שׂשׂנו על שהאומה האדירה הזאת עומדת בקרב אתנו, וכולנו גרסנו כי, אף אם ייהדפו הצבאות הסובייטיים אל מאחרי הרי אוּראל, עדיין תפעיל רוסיה כוח עצום, אשר, אם תתמיד במלחמה, הוא שיכריע בסופו־של־דבר.

 

פרק עשרים־ושנים: קפיצה לאפריקה: טוברוק    🔗

הגנרל אוקינלק מקבל את הפיקוד, 2 ביולי – הצורך בהתקפה במדבר המערבי – מברקי מיום 6 ביולי – דרישתו המופלגת של אוקינלק – אוגדות “בריטיות” – דיחוי של ארבעה חדשים וחצי – חרדה בלתי־מוצדקת לאגף הצפוני – מברק ראשי־המטות מיום 19 ביולי – מברקי מאותו יום – תשובתו הנוקשה של אוקינלק, 23 ביולי – ביקורו בלונדון – אינני משוכנע, אך אני מסכים – ההשקפה הגרמנית על מצבו של רומל והסיכויים בצפון־אפריקה – שובו של מר מנזיס הביתה – חילוקי־הדעות בינינו על מבנה הקבינט המלחמתי – נפילתו של מר מנזיס – מברקי אליו – היחסים עם ממשלת מר פאדן – הדרישה להחזרת האוגדה האוסטרלית מטוברוק – החלפת חטיבה אוסטרלית אחת – עמידתה של אוסטרליה על החלפה שלמה – מברקי אל הגנרל אוקינלק מיום 17 בספטמבר – הוא מאיים בהתפטרות – פניות נוספות אל מר פאדן – סירובים – מפלת ממשלתו של מר פאדן – מפלגת־העבודה של מר קרטין עולה לשלטון – פנייה חדשה ביחס לטוברוק – סירובים נוספים – אנו נענים לתביעותיה של אוסטרליה – אבידות ניכרות בעת ההחלפה – פעולת הצי המלכותי בהגנה על טוברוק

הגנרל אוקינלק קיבל לידיו למעשה את הפיקוד על המזרח־התיכון ב־2 ביולי, ורשמית קיבל אותו ב־5 ביולי. מתוך תקוות מרובות החילותי ביחסי עם המפקד־הראשי החדש שלנו.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 1 ביולי 41

אתה מקבל לידך את פיקודך הגדול בתקופה של משבר. לאחר שתבדוק את כל העובדות יהיה עליך להחליט אם לחדש את ההתקפה במדבר המערבי, ואם כן – מתי. עליך לשים לב במיוחד למצב בטוברוק, לתהליך חיזוקו של האויב בלוב, ולעובדה שהגרמנים שקועים לפי־שעה ראשם־ורובם בפלישתם לרוסיה. כן גם עליך לתת את הדעת על הסכנות המרגיזות שבכשלון הפעולות בסוריה ועל הצורך בהחלטה באחת החזיתות האלו או בשתיהן. אתה תחליט אם וכיצד אפשר לשלב את הפעולות האלו יחדיו. בלי ספק תעמוד על דחיפוּת הבעיות האלו. נשמח לשמוע ממך דבר ברגע שתתפנה לכך.

ושוב למחרת היום:

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 2 ביולי 41

לכשתסתיים פרשת סוריה אנו מקווים שתחשוב על וילסון בשביל המדבר המערבי, אבל מובן שהחלטה זו היא בידיך.

יש להצטער עד מאד על שלא נתקבלה עצה זו, שלאחר מכן חזרתי עליה.

ב־4 ביולי השיב הגנרל אוקינלק על תשדרתי הראשונה. הוא הסכים כי ברגע שתובטח סוריה, ובתוך כך ישוב מעמדנו בעיראק על כנו, אפשר יהיה לעיין בהתקפה במדבר המערבי. אולם כוחות שריון מספיקים הם חיוניים להצלחה. לפי חשבונו יהיה צורך בשתי אוגדות משוריינות וקרוב לודאי שלוש, יחד עם אוגדה ממונעת. מטעמים מינהליים יהיה הכרח לנהל שלבים־שלבים את ההתקדמות, שמטרתה לגרש את האויב מצפון־אפריקה. המטרה הראשונה תהיה לכבוש מחדש את קירנאיקה, וגם זאת שלבים־שלבים. בסיכומו של דבר קבע הגנרל כי פעולה בעת־ובעונה־אחת במדבר המערבי ובסוריה “תהיה פתח לכשלון בשתי החזיתות”.

ראיתי לי לחכמה לגולל בהרחבה את תמונת המצב כפי שאנו רואים אותו:

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 6 ביולי 41

אני מסכים ביחס לחיסול סוריה, וכאן גרסנו שהחזקת סוריה היא היסוד הדרוש להחזקת קפריסין או לכיבושה מחדש. מקווים שענין סוריה לא יימשך עוד הרבה ושלא יקדימו אותך בקפריסין. מוכּרת בהחלט עדיפותן של שתי הפעולות האלו על פעולה תוקפנית במדבר המערבי לאחר מה שקרה.

2. בכל־זאת המדבר המערבי עודנו הזירה המכרעת בסתיו זה להגנה על עמק־הנילוס. רק על־ידי כיבוש שדות־התעופה האבודים של קירנאיקה המזרחית בחזרה יוכלו הצי וחיל־האוויר לחדש פעולה יעילה נגד האספקה של האויב המובלת בדרך הים.

3. בתשדרתו מיום 18 באפריל אמר הגנרל וייוול כי יש לו ששה רגימנטים של סגל שריון מאומן המחכים לטנקים. זה היה יסוד עיקרי בהחלטה לשלוח את “נמר”. חוץ מזה מתקרב עכשיו מסביב לכף סגל לעוד שלושה רגימנטים של טנקים. מובן אפוא בהחלט הצורך שלך בכלי־רכב משוריינים, חרף ההטעמה שהטעמתם שניכם, גם וייוול גם אתה, את הצורך במתן אימון נוסף ליחידות המשוריינות האלו, המאומנות כבר. אנו סוברים כי עד סוף יולי יהיו לך חמש־מאות טנקים כבדים, טנקים של חיל־רגלים, וטנקים כבדים אמריקאיים, אם תארגן כהלכה את הסדנות שלך, מלבד מספר רב של טנקים קלים ומכוניות משוריינות שונות.

4. בחדשי יולי ואוגוסט לא ייתכן להוסיף על כך אלא משלוחים אמריקאיים מסוימים והחלפות מועטות מן המולדת. אפילו אחרי כן עליך לזכור שאנו צריכים להיות דרוכים ביותר להדוף פלישה מן ה־1 בספטמבר, והמטה־הכללי אינו חפץ כמובן לשלוח עוד כמות ניכרת של טנקים מסביב לכף (זאת עתה הדרך היחידה), ועל־ידי כך להוציאם מכל פעולה בשני הקצוות עד ראשית אוקטובר. אחרי אוקטובר ודאי תגדל האספקה האמריקאית ומצבנו כאן יוּקל, אבל דברים רבים ודאי יתרחשו לפני כן.

5. כיום מראים דו"חות המודיעין שלנו על תגבורות איטלקיות ניכרות ללוב, אך אינם מראים כלל, או רק מעט, על תגבורות גרמניות. אולם התמוטטות ברוסיה עשויה לשנות זאת עד־מהרה לרעתך, מבלי לגרוע מסכנת הפלישה כאן.

6. תואר לפניך הקף התגבורת האווירית שלנו. דומה שמסתבר כי בחדשי יולי ואוגוסט ומשך חלק מחודש ספטמבר תהיה לך עליונות אווירית מכרעת; אבל אז שוב תשחרר התמוטטות ברוסיה תגבורות אוויריות גרמניות ניכרות לאפריקה, ואם לא ינסה האויב בפלישה ורק יעמיד פנים יוכל לזכות בעליונות אווירית בחזית המערבית שלך משך ספטמבר.

7. על כל זאת מתווספת שאלת טוברוק. אין אנו יכולים לדון מכאן מה יהיה הערך התוקפני של טוברוק בעוד חדשיים, ומה יכול להתרחש בינתים. דומה כי החלשה כיתוּרה הגמור של טוברוק על־ידי האויב היא תנאי־מוקדם שאי־אפשר־בלעדיו לפלישה רצינית למצרים [מצדו].

8. מכל נקודות־המבט האלו קשה לראות איך ישתפר מצבך אחרי אמצע ספטמבר יותר מעכשיו, ואפשר גם שיוּרע. אין לי שום ספק שתשקול בכובד־ראש אך במהירות את הבעיה כולה…

11. אשר לתעופה, נדמה לי כי לכל המטרות המיבצעיות הגדולות צריכות תכניותיך לקבוע את העסקת כל הכוח האווירי ברחבי המזרח התיכון, בשים לב כמובן לעובדה שחיל־האוויר חייב למלא תפקיד אסטרטגי מכריע משלו, ואין לבזבז אותו במתן מטריות קטנות לצבא, כדרך שנעשה הדבר כפי הנראה בקרב סולוּם. במברקך אתה מדבר על מטוסים שיסייעו לצבא ועל מטוסים שיסייעו לצי ועל מטוסים שיועסקו במשימות אסטרטגיות עצמאיות. השאלה היא, מהם הממדים? זאת יהיה על המפקדים־הראשיים לקבוע מתוך היוועצוּת ביניהם. אבל אסור שאיזה פרט בסידורים האלה יעכוֹר את שלמות תרומתו של חיל־האוויר לאיזו קיבולת ראשונה־במעלה שאתה עוסק בה. אין מנוס מן ההרגשה שבקרב סולום [“גרזן”] בוזבזה העליונות האווירית שלנו ושהכוח שלנו בטוברוק עמד בחיבוק־ידים בו בזמן שכל הטנקים המצויים־בעין של האויב נשלחו להדוף את ההתקפה המדברית שלנו.

על התשדורת הזאת השיב הגנרל ב־15 ביולי לאמור שבדעתו לשלוח בהקדם האפשרי תגבורת של אוגדה אחת לקפריסין; שהוא מעריך את הצורך בכיבוש קירנאיקה מחדש, אלא שאינו בטוח אם אפשר יהיה להחזיק בטוברוק לאחר ספטמבר. באשר לששת הרגימנטים של סגל משוריין מאומן, אמר כי תכונותיהם וחימושם של הטנקים האמריקאיים החדשים מכניסים שינויים בטיפול הטקטי, וכי יש לתת שהות ללימוד הלקח הזה. הוא הסכים כי אמנם יהיו לו בסוף יולי כחמש־מאות טנקים כבדים, טנקים של חיל־רגלים וטנקים אמריקאיים. אולם לכל פעולה יש צורך בחמישים אחוז עתודות של טנקים, ומתוך כך יש להרשות את מציאותם של עשרים־וחמישה אחוז בסדנות ועשרים־וחמישה אחוז להחלפה מיידית של אבידות קרביות. זה היה תנאי שאין־לעמוד־בו כמעט. מצביאים זוכים לתפנוקים כאלה רק בגן־העדן. והדורשים אותם לא תמיד הם מגיעים לשם. אוקינלק הדגיש את חשיבותו של הזמן, הן לאימון הפּרט הן לאימון קיבוצי, ואת רוח הצוות, שהיא חיונית ליעילות. הוא היה סבור כי אפשר שהצפון (לאמור, התקפה גרמנית דרך תורכיה, סוריה וארץ־ישראל) ולא המדבר ייעשה החזית המכרעת.

מתוך המברקים שלמעלה ברור כי היו בינינו חילוקים רציניים בהשקפות ובערכים. דבר זה הסב לי אכזבה קשה. גם החלטותיו הראשונות של הגנרל גרמו מבוכה. מתוך התעקשות ממושכת הצלחתי להעביר סוף־סוף את האוגדה הבריטית ה־50 למצרים. רגיש הייתי לתעמולת האויב, שטענה כי קו נקוט הוא בידי הבריטים להילחם בכל צבא מחוץ לצבא שלהם ולהימנע בכך משפיכת דמיה של הממלכה־המאוחדת. אבידות הבריטים במזרח התיכון, כולל יוון וכרתים, היו גדולות למעשה מאבידות כל שאר הכוחות גם יחד, אבל המיוּן המקובל עורר רושם מוטעה. האוגדות ההודיות, אשר בהן היו שליש מחיל־הרגלים וכל התותחנים בריטים, לא תוארו כאוגדות הודיות־בריטיות. האוגדות המשוריינות, שנשאו בעיקר הנטל של הקרבות, היו בריטיות בתכלית, אבל דבר זה לא נראה מתוך שמותיהן. הציווּיים החוזרים ונשנים להוסיף את המלה “בריטית” לא יכלו לו להרגל שנעשה טבע. הרבה גדודים מן האוגדה הבריטית ה־6 עמדו בקרבות כבדים, אבל בלחץ המאורעות לא נמצאה האפשרות להקים את האוגדה כגוף מלוכד. לא היה זה דבר של־מה־בכך. העובדה כי חיילות “בריטיים” צוינו אך לעתים רחוקות בהודעות על הקרבות שיותה תוקף ומשקל לעקיצותיו של האויב, ופתחה פתח לפירושים בלתי־רצויים לא רק בארצות־הברית כי אם גם באוסטרליה. קיויתי שהאוגדה ה־50 בבוֹאה תהיה אמצעי יעיל לסתור את הלכי־הרוח המזיקים האלה. החלטתו של הגנרל אוקינלק לבחור דווקה אוגדה זו למשלוח לקפריסין נראתה בלתי־מוצלחת, והוסיפה משקל לתוכחות שהומטרו עלינו שלא בצדק. באותה מידה נתמהו ראשי־המטות במולדת מטעמים צבאיים על שנעשה שימוש כה מוזר בחבר־אנשים נהדר זה. אכן, אי־אפשר היה ליישב את השימוש הזה עם שום תפיסה אסטרטגית שתשיג דעתנו.

החלטה רצינית הרבה יותר שקיבל הגנרל אוקינלק היתה לדחות כל פעולה נגד רומל במדבר המערבי, תחילה בשלושה חדשים ובסופו של דבר ביותר מארבעה וחצי חדשים. הצידוק לפעולתו של וייוול מיום ה־15 ביוני, “גרזן”, נמצא בעובדה שאם גם לקינו מעט ונסוּגונו לעמדתנו המקורית, הנה הגרמנים לא יכלו להתקדם משך כל התקופה הארוכה הזאת. קווי־התחבורה שלהם, שטוברוק מאיימת עליהם, לא הספיקו להביא להם את התגבורות הנחוצות בשריון, אף לא את תחמושת התותחים, שתאפשרנה לרומל לצאת מגדר החזקת־מעמד סתם בכוח רצונו והפרסטיז’ה שלו. כלכלת הכוח שלו הטילה עליו מעמסה כה כבדה עד שלא יכול להגדילו אלא בהדרגה. הצבא הבריטי, בעל קווי־תחבורה למכביר בכבישים, במסילת־הברזל ובים, המקבל תגבורת בלתי־פוסקת בהקף גדול הרבה יותר הן באדם הן בחומר, היה צריך להתגרות בו מלחמה בלי חשׂך במסיבות אלו.

גנרלים, אם יש להם הזדמנות לכך, נוטים תכופות לבחור בקרב ערוך ומתוכּן, כשהכל מוכן, ברגע שיבחרו בעצמם, תחת להתיש את האויב בקרבות מתמידים וצנועים. מובן שהם מעדיפים ודאוּת על הימוּר. שוכחים הם שהמלחמה אינה פוסקת לעולם והיא מוסיפה ובוערת מיום ליום, בתוצאות המשתנות תדיר, לא בזירה אחת בלבד כי אם בכל הזירות כולן. בעת הזאת היו הצבאות הרוסיים שרויים במשבר חבלי יסוריהם.

סילוף שלישי בגישה היה בעיני החרדה היתירה לאגף הצפוני שלנו. אגף זה אכן דרש עמידה על המשמר במידה שאין למעלה ממנה והצדיק הרבה הכנות הגנתיות כמו גם הקמת קווים מבוצרים חזקים בארץ־ישראל ובסוריה. אולם עד־מהרה השתפר המצב בפינה זו במידה עצומה לעומת מה שהיה ביוני. סוריה נכבשה. המרידה העיראקית דוכאה. חילותינו החזיקו בכל נקודות־המפתח במדבר. על הכל, המאבק בין גרמניה ורוסיה עורר יתר ביטחה בתורכיה. כל זמן שהמאבק הזה תלוי־ועומד אין שום סיכוי לכך שהגרמנים ידרשו מעבר לצבאותיהם בטריטוריה תורכית. פעולה בריטית ורוסית עתידה לצרף עד־מהרה את פרס למחנה בעלי־הברית. כך ודאי נעבור את החורף. בינתים היה המצב הכללי יפה לפעולה מכרעת במדבר המערבי.

*

ב־19 ביולי טילגרפו ראשי־המטות אל הגנרל אוקינלק:

ראשי־המטות אל הגנרל אוקינלק 19 ביולי 41

אמרת שלא תוכל לעיין בהתקפה במדבר המערבי קודם שתהיינה לך לפחות שתים, ומוטב – שלוש, אוגדות משוריינות מאומנות כהלכה. כל זמן שלא התקיפה גרמניה את רוסיה לא יכולנו לחשוב על שיגור איזו תגבורת ניכרת של טנקים כבדים מכאן, כי היה עלינו לראות בפלישה באוגוסט או ספטמבר אפשרות הקרובה בהחלט לודאי. אין אנו יכולים לומר שהאפשרות הזאת נעלמה עכשיו כליל, כי אפשר שרוסיה תכרע תחתיה בקרוב מאד, אבל אנו מוכנים להסתכן אם בעשותנו כך נוכל לכבוש את קירנאיקה מחדש, על כל טובות־ההנאה הכרוכות בכך… במברקך מיום 15 ביולי הבּעת ספק אם תוכל להחזיק בטוברוק אחרי ספטמבר. לפיכך אנו מניחים כי לא ייתכן לדחות שוב את ההתקפה לכיבוש קירנאיקה עד לאחר אותו חודש. לפי האומדן שלנו יש כל הסיכויים לכך שיחסי הכוחות באוויר ישתפּרו עד ספטמבר, ואפשר אפילו שיוסיפו להשתפּר אחרי אותו מועד, אבל דבר זה תלוי כמובן בתוצאת המערכה הנוכחית ברוסיה.

בשים לב לשיקולים שלמעלה, הרי מכאן נראה כי הסיכוי הטוב ביותר, אם לא היחיד, לכיבוש קירנאיקה מחדש הוא לפתוח בהתקפה עד סוף ספטמבר לכל המאוחר. האם תהיה מוכן לעשות זאת אם נשלח לך מיד עוד מאה־וחמישים טנקים כבדים? על פי חשבוננו יוכלו להגיע לסואץ בין ה־13 ל־20 בספטמבר. כן גם נהיה מוכנים לשלוח לך עד ארבעים־אלף איש ב[שיירה] ו.ס.11, ולהניח לך להחליט מה נחוץ לך ביותר מתוך מה שנוכל להעמיד לרשותך. אם, לעומת זאת, אינך סבור שתוכל לצאת להתקפה במדבר המערבי עד סוף ספטמבר, לא נראה זכות לעצמנו ליטול אניות מיבוא המזונות, לפלג את האוגדה המשוריינת ה־1, ולשלוח לך מאה־וחמישים טנקים כבדים קודם שנדע בודאוּת למעשה שלא תוכל הפלישה לבוא השנה.

מתוך הסכמה גמורה טילגרפתי גם אני אישית:

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 19 ביולי 41

גם ראשי־המטות גם ועדת־ההגנה של הקבינט המלחמתי עיינו באריכות במברקך מיום 15 ביולי בתשובה על מברקי מיום ה־6 ביולי. ראשי־המטות שולחים לך עכשיו את השקפתם, שאנו מסכימים אתה הסכמה גמורה.

2. דומה שאם משך אמצע ספטמבר יתקרב אליך עוד משלוח ניכּר של טנקים מכאן ומארצות־הברית, יחד עם עוד תגבורות גדולות, יוכלו הכוחות האלה לשמש עתודה שתעמוד לך להמשיך בהתקפתך, אם תצליח, או להגן על מצרים, אם תיכשל.

3. ועדת־ההגנה נדאגת לראות שהאוגדה ה־50, האוגדה הבריטית השלמה והרעננה היחידה שלך, כלואה בקפריסין בתפקיד הנראה הגנתי בלבד, והיא תמהה אם אי־אפשר היה למצוא חיילות אחרים.

4. ועדת־ההגנה אינה רואה איך תוכל להתפתח התקפה גרמנית על סוריה, ארץ־ישראל ועיראק מן הצפון לפני תום ספטמבר לכל המוקדם. ועדת־ההגנה סבורה שלפרס נשקפת סכנה גדולה הרבה יותר של הסתננות וקנוניות גרמניות, וכי אולי היה צורך לנקוט שם פעולה נמרצת. אולם דבר זה הוא בתחומו של הגנרל וייוול, ורצונו הברור לפעול זוכה כאן לתשומת־לב דחופה ורצינית.

5. אם לא ננצל את ההרגעה הניתנת לנו מתוך הסתבכותם של הגרמנים ברוסיה ולא נתקן את המצב בקירנאיקה, אפשר שההזדמנות לא תחזור עוד לעולם. עבר חודש מאז הכשלון בסולום, ומן־הסתם אולי יעבור עוד חודש עד שייתכן מאמץ מחודש. הפוגה זו ודאי תתן שהות רבה לאימונים. דומה כי מן הדין יהיה לאסור קרב קשה ומכריע במדבר המערבי בטרם ישתנה המצב לרעתנו, ולקבל אותם סיכונים גדולים שרק לעתים רחוקות הושג נצחון בלעדיהם.

עדיין אנו סבורים שוילסון צריך לקבל את הפיקוד על ההתקפה הבאה, אם תהיה, אלא אם כן אומר אתה, כמובן, לקבל לידיך את הפּיקוד אישית.

ב־23 ביולי ענה הגנרל אוקינלק על תשדרתי. הוא אמר שאת ההחלטה להכניס את האוגדה ה־50 לקפריסין קיבל לאחר שיקול־דעת קפדני ביותר. “אם רצונך בכך אוכל לשלוח לך את הטעמים המפורטים שהניעוני ואשר נראה היה לי כי אין לערער עליהם. אני תקוה שתניח מערכים מסוג זה בגדר שיקול־דעתי והחלטתי בלבד”. סבור היה כי התקפה גרמנית נגד סוריה דרך אנאטוליה עשויה להתפתח במחצית הראשונה של ספטמבר.

הגנרל אוקינלק אל ראש־הממשלה 23 ביולי 41

אני מסכים בהחלט שרצוי לנצל את העובדה שכרגע הגרמנים שקועים ראשם־ורובּם ברוסיה ולפגוע באויב בלוב, אבל עלי לחזור ולומר שפתיחת התקפה באמצעים הפגומים העומדים לרשותנו כרגע איננה, לדעתי, פעולה מלחמתית מוצדקת, וכמעט ודאי שתביא לידי דיחוי נוסף וממושך בתאריך שבו נוכל לצאת להתקפה בסיכויים מתקבלים־על־הדעת להצלחה. הכרח לקבל סיכונים כדי להשיג תוצאות, ואני מוכן לקבלם עלי אם הם מוצדקים במידה מתקבלת־על הדעת.

ולבסוף:

כוונותי המיידיות הן: ראשית, לגבש במהירות האפשרית את עמדותינו בקפריסין ובסוריה, ולקיים את מעמדנו בזו האחרונה. שנית, להמשיך במרץ בהיערכוּת המחודשת, בארגון המחודש ובציוד המחודש, הדרושים עד־להדאיב, של אוגדות וחטיבות, שסבלו אבידות והפסדים בציוד ביוון, כרתים, לוב, אריטריאה וסוריה, וברוב המקרים גם היה הכרח [להשתמש] בהן לא כעוּצבּות אלא למקוטעים. שלישית, עם קצין הניהול הראשי, להחיש את הארגון המחודש והמודרניזציה של שירותי האספקה, התנועה והתיקונים הערפיים. רביעית, להבטיח את אימונן וציודן של עוצבותינו המשוריינות, שבלעדיהן לא תיתכן שום התקפה. ששית, לסייר ולתכנן במרץ רב לקראת התקפה בלוב כפי שחוזים המפקדים־הראשיים במברק מיום 19 ביולי אל ראשי־המטות. כתוצאה מן התכנון הזה, מובטח אני כי אבקש ממך בעתיד הקרוב אמצעים נוספים הנחוצים להצלחה.

*

על־כרחי חשתי בזמן הזה במידה של נוקשוּת בעמדתו של הגנרל אוקינלק, שלא תהיה למועיל לאינטרסים שכולנו משרתים אותם. ספרים שנכתבו אחרי המלחמה הראו איך חוגים משניים־במעלה אך רבי־השפעה במטה־המיבצעים בקאהיר דאבו על ההחלטה לשלוח את הצבא ליוון. הם לא ידעו עד־מה קיבל הגנרל וייוול בשלמות וברצון את המדיניות הזאת, ועוד פחות מכך ידעו מה־רבים היו ההיסוסים בקבינט המלחמתי ובקרב ראשי־המטות כשהעלו את השאלה לפניו, עד שכמעט דומה היה שהם מייחלים לתשובה שלילית. הוּבּעה הדעה כי הפוליטיקאים הוליכו תוֹעה את וייוול, וכל שרשרת האסונות באה עקב היענוּתו לרצונם. עתה, כגמול על טוב־מזגו, סילקנו אותו אחרי כל נצחונותיו ברגע המפלה. איני יכול להטיל ספק בכך שבחוגים אלה במטה חזקה הדעה שאין המפקד החדש צריך להיענות ללחץ ולצאת להרפתקאות מסוכנות, ותחת זאת עליו לנהוג בשוּבה ונחת ולפעול רק מתוך ודאוּת גמורה. הלך־רוח כזה אפשר גם אפשר שהוחדר בגנרל אוקינלק. ברור היה כבר שעל ידי חליפת־איגרות לא תושג התקדמות רבה.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 23 ביולי 41

כל מברקיך אלינו וכל מברקינו אליך מלמדים שצריכים אנו לגלגל שיחה. ראשי־המטות מתאווים לכך מאד. אם אך אין המצב הצבאי המיידי מונע את יציאתך, נקווה שתבוא מיד, ותביא אתך קצין־מטה אחד או שנים. בהעדרך, שעליו יש לשמור בסוד, ימלא בליימי את מקומך.

אוקינלק היה מוכן לבוא. ביקורו הקצר בלונדון היה למועיל מהרבה בחינות. הוא יצר יחסים הרמוניים עם אנשים מחברי הקבינט המלחמתי, עם ראשי־המטות ועם משרד־המלחמה. הוא בילה אתי סוף־שבוע ממושך בצ’קרס. עם שלמדנו להכיר יותר את הקצין הדגול הזה, שמזלנו עתיד להיות תלוי במידה כה רבה בסגולותיו, ועם שהתוודע הוא אל החוג העליון של המנגנון המלחמתי הבריטי וראה מה תקינה ושוטפת פעולתו, גבר האמון ההדדי. כנגד זאת נבצר מאתנו להניעו לסור מהחלטתו הנחרצה להשתהות זמן רב על־מנת להכין התקפה מחושבת וזהירה ב־1 בנובמבר. התקפה זו תיקרא בשם “צלבן”, והיא תהיה הפעולה הגדולה מכל אשר יזמנוּ עד אז. אכן, הוא זיעזע את יועצי הצבאיים בכל הנימוקים המפורטים אשר העלה. אני עצמי לא נשתכנעתי. אבל סגולותיו הודאיות של הגנרל אוקינלק, כשרון ההנמקה שלו, אישיוּתו המעוררת כבוד, האומרת הכרת־ערך ושׂררה, נטעו בי את ההרגשה שאחרי הכל אולי הצדק אתו, ושאם גם טעות בידו הריהו האיש הטוב ביותר. לכן נכנעתי והסכמתי שנובמבר יהיה מועד ההתקפה, והחילותי לשקוד על הבטחת הצלחתה. כולנו הצטערנו מאד על שלא יכולנו לשדלו להפקיד את הקרב, לכשיבוא, בידי הגנרל מייטלנד וילסון. הוא בחר תחת זאת בגנרל אלן קנינגהם, שרבּה היתה תהילתו ממחרת הנצחונות בחבש. היה עלינו להפיק את מיטב התועלת מן המצב הזה, ולעולם אין זה כדאי לעשות דבר זה לחצאים. הנה כך היינו שותפים לאחריות אשר עליו מתוך שסמכנו ידינו על החלטותיו.

*

יש לנו ידיעות מקיפות מאד על מה שחשב הפיקוד־העליון הגרמני על מצבו של רומל. הפיקוד־העליון התפעל מאד מהעזתו ומן ההצלחות הנפלאות־מהאמין אשר זכתה להן, ואף על פי כן סבור היה שרומל נתון בסכנה גדולה. אסרו עליו באיסור חמור להסתכן בסיכונים נוספים בטרם יקבל תגבורת חזקה. בהישען על הפרסיטז’ה שלו אפשר שיוכל לאחז עינים ולהחזיק מעמד בעמדתו הרופפת, עד שיספיקו לסייעו ככל שידם משגת. קווי־התחבורה שלו התמשכו מרחק אלף מיל לאחור עד טריפולי. בנגאזי היתה קפנדריה רבת־ערך לפחות לחלק מן האספקה והחיילים החדשים שלו, אבל בתובלה הימית לשני הבסיסים האלה הכרח היה להביא קרבנות קשים יותר ויותר. הכוחות הבריטיים, שכבר היתה להם עדיפות גדולה במספר, היו גדלים והולכים מיום ליום. עליונות בטנקים היתה לגרמנים רק מצד האיכות והארגון. הם היו חלשים יותר באוויר. הם סבלו מחסור גדול בתחמושת ארטילרית, והתייראו מאד לכלותה. דומה היה כי טוברוק היא איוּם קטלני בערפו של רומל, ובכל רגע ייתכן להגיח ממנה ולנתק את קווי־התחבורה שלו. הגרמנים לא יכלו לדעת איזה תכניות התקפה יש לנו, בין בגיחה מטוברוק ובין בהתקדמות הכוח העיקרי שלנו. אולם אנחנו עמדנו בלי נוע, וכל זמן שעמדנו כך יכלו הללו להכיר טובה על כל יום שעבר.

ב־2 ביוני 1941 נערכה במעבר־הבּרנר מועצה בה היו ראשי המדברים הצבאיים הפילד־מרשל קייטלר והגנרל קאוואלרו. קייטל הסכים שההתקפה נגד מצרים לא תוכל להתחיל לפני הסתיו. צריך יהיה לנהלה לא בשיפעת חיילות כי אם במספר קטן של חיילות מיוחדים המצוידים היטב. עצמת הכוחות המתקיפים צריכה להיות ארבע אוגדות פאנצר, שתים מהן גרמניות, ושלוש אוגדות ממונעות. אין מקום בצפון־אפריקה לצרכני מזון מיותרים כי אם לאנשים לוחמים בלבד ככל שאפשר לספק את צרכיהם. הגנרל קאוואלרו אמר כי האוגדות האיטלקיות המשרתות תחת פקודת הקורפוס האפריקאי נתבלו; אבדו להן ארבעים עד ששים למאה מאנשיהן וחמריהן. המצב בכלי־רכב ביש מאד, ולאוגדת פאבּיה יש רק עשרים־ושבע מכוניות־משא.

קייטל סבור היה כי יש צורך דוחק עוד יותר לספק הגנה נ.מ. ותותחי־חופים כדי לחזק את ההגנה מפני התקפות אויב על נמלי האספקה ובסיסיה. אחרי כן חשוב שתבוא תגבורת ארטילרית לקורפוס האפריקאי, כי אחד התנאים הראשונים לפעולות הבאות יהיה כיבוש טוברוק. ברגע זה אין הכוחות הגרמנים והאיטלקים יכולים להגיע אליה בלי תותחים כבדים. מחוץ להשברת החיילות הלוחמים, יש צורך מוחלט לדאוג לאספק בקנה־מידה גדול להכין טורי תובלה קודם תחילתה של ההתקפה. האספקה הדרושה לקורפוס האפריקאי הגרמני לבדו עולה כדי 40,000 עד 50,000 טונה בחודש; נוסף על כך יש לספק את צרכי האיטלקים. האיטלקים יקבלו את כל כלי־הרכב שאינם דרושים לקורפוס האפריקאי. נפח מועט מאד עומד לרשות התובלה האווירית הגרמנית. על האיטלקים לבדם להגן על התובלה בים ובחופים, כי מוציאים את כוחות־התעופה הגרמניים מסיציליה. יחידות חזקות יותר של הלופטוואפה מועברות לצפון־אפריקה כדי להגן על החוף ועל התובלה החופית.

הגנרל קאוואלרו הודה למנהיג הגרמני על דבריו. גם הוא גם הדוצ’ה שותפים לדעותיו. תפקידה החשוב ביותר של איטליה הוא להחזיק בעמדותיה הנוכחיות. כוחות המגן בצפון־אפריקה קטנים מדי. את החיילות המשתתפים במצור על טוברוק יש לשחרר לתקופת נופש. המצב בסולום רצוף סכנה מתמדת.

באוגוסט הודיע מטה־המיבצעים של הלופטוואפה:

ידוע היטב העומס על מצב האספקה של כוחותינו בצפון־אפריקה… עד כאן נוּצל כשרו של הנמל בבנגאזי אך במעט. מזמן שנכבשה דרנה מחדש לא נעשה באזור הנמל שום דבר לתיקון הנזקים הבריטיים. יש לתקן גם את נמל ברדיה. לכן אנו פונים בבקשה דחופה להודיע לאיטלקים שעליהם להתחיל מיד בעבודה הנחוצה. נחוץ בהחלט להשתמש בבנגאזי, דרנה וברדיה לשם אספקה; דבר זה יקל מעט מן הנטל שעל נמל טריפולי ויפחית את התעבורה המסוכנת מטריפולי לבנגאזי. הדבר חיוני עוד יותר אם נסתכל במצב התובלה הרציני עד מאד באפריקה, המקשה עוד יותר על השימוש בדרך היבשה מטריפולי לבנגאזי.

חיזוק הלופטוואפה באזור הים התיכון הוא מן הנמנע עד לאחר הפסקת הפעולות במזרח.

בסוף אוגוסט, בפגישה שנתקיימה במפקדתו של היטלר בחזית הרוסית בין קייטל והגנרל קאוואלרו, אמר קייטל כי אין לראות את המצב בצפון־אפריקה כמיוצב וקבוע בטרם תפּול טוברוק. אם יתנהל הכל כשורה ביחס לתובלה לאפריקה, יהיו הכוחות הגרמניים שנבחרו להתקפה מוכנים באמצע ספטמבר. הגנרל קאוואלרו השיב שהדוצ’ה פקד להחיש את ההכנות להתקפה על טוברוק. ודאי הוא שהאיטלקים לא יהיו מוכנים להתקפה באמצע ספטמבר; מסתבר שלא יהיו מוכנים אלא בסוף החודש.

לאמיתו של דבר לא היו מוכנים בסוף ספטמבר; ולא הגרמנים גם לא האיטלקים לא היו מוכנים באוקטובר; אף לא בנובמבר. אין ספק שיכלו לגלות התנגדות עזה אילו הותקפו.

ב־29 באוגוסט הושג בין המטות של גרמניה ואיטליה הסכם כי –

בעתיד הקרוב אין שום סיכויים לעריכת התקפה מלוב נגד תעלת סואץ. אפילו תיכבש טוברוק בסתיו, הרי מאזן־הכוחות לא ירשה זאת. דבר זה כוחו יפה באותה מידה לגבי התקפה בעלת מטרה מצומצמת, שהרי כל התקדמות בכיוון מזרחה מכבידה את העומס על מצב האספקה שלנו ומשפּרת את מצבם של הבריטים.

ב־9 בספטמבר 1941 סקר מטה־הקישור הגרמני את המצב בזו הלשון:

חרף התקפות־אוויר גרמניות ואיטלקיות מתמידות, אין כל שינוי כללי במצב בטוברוק. עד כה לא הצלחנו עדיין להפסיק כהלכה את מתן האספקה הלילית למבצר על־ידי משחתות ואניות־קיטור קטנות… לפי הודעה שמסרה מפקדת־התעופה באפריקה, נעשתה ההגנה נ.מ. בשמי טוברוק חזקה כדי כך שאינה מפגרת הרבה אחר הגנתה של מלטה… ההבקעות המרובות, חזקות כרפות, שעורך חיל־המצב הבריטי דומה שתכליתן לגלות את נקודות־התורפה בחזית הכיתוּר. הכוונה היא להיכּוֹן להתפרצות, שיש לצפות לה בו בזמן שתחול המתקפה הבאה בחזית הדרומית…

*

גוללתי את פּרשת הויכוח הצבאי על הדיחוי במתקפה, ועלי לתת ביטוי לדעתי כי דחיית ההתמודדות עם האויב במדבר בארבעה חדשים וחצי מצד הגנרל אוקינלק היתה משגה ואסון כאחד. פרק זה צריך גם לכלול את סיפור חילוקי־הדעות עם ממשלת אוסטרליה, אשר חייליה האמיצים מילאו תפקיד חיוני בכל הגנתה של מצרים.

*

מר מנזיס, ראש ממשלת אוסטרליה, עזב אותנו במאי. ביקורו הממושך באנגליה היה רב־ערך ביותר. משך חדשיים גורליים ישב עם הקבינט המלחמתי, והיה שותף בהרבה מהחלטותינו הקשות ביותר. הוא לא היה מרוצה לא מארגונו של הקבינט גם לא מן הסמכויות הרחבות שהיו בידי בניהול המלחמה. כמה וכמה פעמים העלה בשיחותיו אתי את הנקודות האלו, ואני נימקתי מפני מה אינני מסכים אתו. הוא חפץ בהקמת קבינט מלחמתי קיסרי הכולל באי־כוח מכל אחד מארבעת הדומיניונים בעלי השלטון העצמי. בדרך שוּבו למולדתו ובעברו בקנדה הגיש מר מנזיס את הצעותיו רשמית בכתב למר מקנזי קינג, לגנרל סמאטס ולמר פרייזר. אולם אף אחד מהם לא צידד בזכות השינוי, ובמיוחד העלה מר מקנזי קינג נימוקים תחוקתיים נמרצים נגד האפשרות שיהיה נציגה של קנדה קושר אותה בהחלטותיה של מועצה בלונדון.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 19 באוגוסט 41

איני צריך לומר שאם תוכל לבקרנו עוד פעם כראש־ממשלה תהיה השתתפותך במועצותינו, כל זמן שתוכל להשתהות, רצויה ביותר. אנחנו נקדם בברכה את פני כל ראשי־הממשלות מן הדומיניונים שיחלקו בדרך זו באחריות אשר עלינו. מיניסטר מן הדומיניונים שאיננו ראש־ממשלה לא יוכל לשבת בקבינט המלחמתי, כי אז יהיו באי־כוח מכל ארבעת הדומיניונים מעורבים בדבר, וכתוצאה מכך תיוצר תוספת מתמידה גדולה מדי למספר חברינו; דבר זה מצדו שוב יחייב שינויים מרחיקי־לכת במבנה, שאין לדון בהם עכשיו. לאחר חקירה־ודרישה נראה לי כי לא יהיה שום סיכוי לכך שדומיניונים אחרים יסכימו למיניסטר אחד מדומיניון אחד שייצג אותם בקבינט המלחמתי; אני תקוה שתחשוב על הנקודות האלו בשעה שתעבּד את תכניותיך. מיטב האיחולים.

אולם עד־מהרה חלו שינויים חשובים בממשלת אוסטרליה. אך טבעי היה הדבר שממחרת אסונות ופגעים כה רבים יתעוררו בקבינט של הקהיליה חילוקי־דעות בדבר ניהול המלחמה. מפלגת־העבודה באוסטרליה התנגדה להצעת החלטה המביעה קורת־רוח מביקורו של מר מנזיס בלונדון. נוכח ההפגנות הפוליטיות האלו בתוך הממשלה ומחוצה לה, הגיש לחבריו את התפטרותו והביע את נכונותו לשמש בממשלה לאומית אוסטרלית. ב־25 באוגוסט דחתה מפלגת־העבודה האוסטרלית את ההצעה הזאת ודרשה את התפטרות הממשלה. ב־28 בחודש התפטר מר מנזיס, ועל מקומו בא סגנו, מר פאדן. לממשלה האוסטרלית, שנחלשה עקב אבדן האיש המוכשר ביותר שבתוכה, היה רוב של איש אחד בלבד, ובתקופה חמוּרה זו עמדה בפני אופוזיציה מפלגתית הצמאה לשלטון במקום. חרף חילוקי־הדעות שהזכרתי, הצטערתי מאד לשמע הידיעה על נפילתו של מר מנזיס. אף כי רצינית היתה המחלוקת בינינו, היו יחסינו ידידותיים ביותר. נדמה היה לי כי חבל מאד שכל הידיעות שרכש לו בענינינו ובעסקי המלחמה בעת שבתו ארבעה חדשים בקבינט המלחמתי, והמגעים המרובים שנוצרו בינו לבין כולנו, ילכו לטמיון. שלחתי לו את המברק הבא:

ראש־הממשלה אל מר מנזיס 28 באוגוסט 41

אף כי מקפיד אני להימנע מכל התערבות בפוליטיקה האוסטרלית, איני יכול להתאפק מלהגיד לך עד־מה הצטערתי כשנודע לי על התפטרותך. אתה עמדת ליד ההגה משך שנתים נוראות אלו של סער, ואתה היית אתנו פה משך התקופה המדאיגה ביותר לאוסטרליה. כולנו אסירי תודה לך עד מאד על אומץ־הלב שגילית ועל העזרה שהושטת לנו. הידידות האישית שבינינו העניקה לי הרבה. גם אני התנסיתי בנסיון דומה כאשר סוּלקתי מן האדמירליות ברגע שיכולתי לתת לאנזא"קים סיכוי נאה לנצחון בדרדנלים. במסיבּות כאלו מוצא אדם תמיד נחמה בהכרה כי עשה את חובתו וכי עשה כמיטב יכלתו. רעייתי ובני משפּחתי שולחים לך דרישות־שלום.

*

הזדרזתי ליצור יחסים אישיים עם מר פאדן ולהעלות לפניו את נימוקינו ביחס למבנה הקבינט המלחמתי, וכן גם ביחס לסכנה היאפאנית.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 29 באוגוסט 41

עם כניסתך לתפקידך הגדול, הריני שולח לך את איחולי הלבביים ביותר להצלחה, ומבטיחך כי אני ועמיתי נעשה כל מה שביכלתנו לעבוד אתך באותה רוח של אחוה ורצון־טוב בה עבדנו עם מר מנזיס, המשמש בממשלתך, למרבה שמחתנו, בתפקיד מיניסטר־לתיאום־ההגנה.

אחרי כן העליתי בפירוט ובהרחבה את השקפתם של עמיתי על הצדדים הקיסריים והתחוקתיים של השאלות שעורר מר מנזיס.

יחסינו עם ממשלת מר פאדן, ואחרי כן עם ממשלת הלייבור של מר קרטין, נוחים היו פחות משהיו יחסינו עם קודמיהם, ונתגלעה מחלוקת חריפה שגרמה נזק למאמץ המלחמתי שלנו. הממשלה החדשה, הנתונה ללחץ קשה מצד מתנגדיה, חרדה מאד למצבה של האוגדה האוסטרלית בטוברוק. היא ביקשה לאסוף את חילותיה במזרח התיכון במסגרת כוח אחד כדי לתת להם הזדמנות להתרענן, לחדש את המשמעת ואת הציוד, ולהניח את דעתה של הציבוריות האוסטרלית. היא גם חששה מפני “הירידה בכוח־ההתנגדות הבריאותי” של חילותיה במבצר ומפני הסכנה של אסון שיבוא בעקבות ירידה נוספת וחוסר־היכולת לעמוד בפני התקפה נחרצה. לפיכך דרשה הממשלה האוסטרלית להחליפם מיד בכוחות אחרים. אוקינלק מחה בתוקף נגד השינוי הזה, בהטעימו את קשייה של ההחלפה ואת השיבוש שיחול בתכניתו להתקפה החדשה. ניסיתי להרגיע את הגנרל.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 6 בספטמבר 41

מובטח אני שהאוסטרלים ייענו לנו אם תובאנה העובדות לפניהם בגלוי. אין אנו רוצים בשיבּוש האספקה שלך לטוברוק או בשיבּוש צירופיך האחרים. אם מילוי דרישתם יגרום זאת, המצא־נא לי את העובדות ואביאן לפניהם. אוסטרליה לא תסבול שום דבר בלתי־מהוגן. כמובן, אם אין בכך משום חילוק רציני, מן הראוי שנמלא את משאלותיהם.

*

הגנרל אוקינלק נענה לפניותי לשחרר אחת מן החטיבות המוגברות של חיל־הרגלים האוסטרלי בטוברוק ולהחליפה בחטיבה הפולנית. סיכונים ימיים ניכּרים היו כרוכים בדבר, הואיל וכמעט כל האניות הותקפו על־ידי מטוסים. המפקד־הראשי הסביר בהרחבה מפני מה אינו משלים פעולה זו, והצהיר כי היא עשויה לחייב “השהיה נוספת של ההתקפה במדבר המערבי”. “לכן אני מציע”, אמר, “לחדול לגמרי מן הרעיון של החלפה נוספת של סגל אוסטרלי בטוברוק בקנה־מידה גדול, ולשלוח מיד לחיל־המצב תגבורת של גדוד טנקים של חיל־רגלים”. שלחתי את מברקו אל מר פאדן, בצירוף הבקשה הבאה:

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 11 בספטמבר 41

אני שולח לך את מברקו הפרטי של הגנרל אוקינלק אלי, בדבר החלפת החיילים האוסטרלים בטוברוק, בשלמותו. אני עושה זאת מתוך בטחון גמור בשמירת־סוד מצדך. מברקו של הגנרל אוקינלק הוא פרי דיוּן ממושך עם מפקדי הצי והתעופה במזרח התיכון.

2. מתוך מברקו תראה שאם תעמוד על החלפת האוסטרלים בטוברוק הרי לא תהיה כל אפשרות פיזית להשלימה למועד על־מנת שתוכל למסור לפרלמנט של הקהיליה באמצע חודש זה את ההודעה שבה אתה חפץ. לאמיתו של דבר אפשר יהיה להוציא רק את החצי משך התקופה חסרת־הירח של ספטמבר, ואת החצי השני צריך יהיה להוציא במחצית השניה של אוקטובר, והרי דווקה אז תתנהלנה במרץ רב כל ההכנות להתקפה, ועבודת ההכנה של חיל־האוויר תצריך אז את ריכוז כל המטוסים נגד האזורים הערפיים של האויב, מחסניו ושדות־התעופה שלו. [יתר על כן,] בשום־פנים לא תוכל למסור כל הודעה לפרלמנט של הקהיליה, כי כל רמז פומבי על כך שההחלפות עתידות לבוא עשוי לגרום התקפות־אוויר כבדות על נמל טוברוק ולאורך החוף בזמן יציאתם של חילותיך. ואולם אם תעמוד על הוצאת החיילות האוסטרליים, תישלחנה הפקודות המתאימות מבלי שים לב למחיר הנדרש ולנזק שייגרם לתכניות העתידות. לבי סמוך־ובטוח שתשקול היטב־היטב את האחריות העצומה אשר תטוֹל עליך לנוכח ההיסטוריה בשללך מאוסטרליה את תפארתה של החזקת טוברוק עד השגת הנצחון, ואם יישארו במקום הרי, בעזרת האלוהים, להם תהיה לעולמים.

3. שוב רואה אני חובה לעצמי להעמידך על החשיבות החיונית שבשמירת־סוד מוחלטת ביחס לפעולות העתידות או לתנועות צבא עתידות, אשר שאלת החלפת כוחותיכם אילצה את המפקד־הראשי לגלותן לנו.

התברר שלא היה מועיל בכך, ולא היתה לי ברירה אלא להשיב לאמור:

ראש־הממשלה אל מר פאדן 15 בספטמבר 41

מיד תינתנה פקודות בהתאם להחלטתך. שמירת־סוד לפי־שעה יש לה חשיבות גדולה ביותר לכל.

אל אוקינלק טילגרפתי:

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 17 בספטמבר 41

העמדה האוסטרלית מצערת אותי, אבל מכבר חששתי לתגובות המסוכנות בדעת־הקהל האוסטרלית והעולמית על העובדה שלמראית־עין אנו אוסרים את כל מערכותינו במזרח התיכון בחיילות של הדומיניונים בלבד. מסיבה זו, מחוץ לרצון לחזק את כוחותיך, דרשתי בתמידוּת לשגר אי־אלו אוגדות־רגלים בריטיות. החלטתך להעמיד את האוגדה הבריטית ה־50 בקפריסין הכאיבה לנו, כידוע לך. אני יודע שכאשר הצבת אותה שם סבור היית שקפריסין היא מקום מסוכן במיוחד, אבל המלחמה הרוסית שינתה את המצב, ואני בטוח שתוסיף לעיין מחדש בהעסקת האוגדה הבריטית הזאת בתפקיד שהוא לכאורה תפקיד הגנתי בטוח…

אני מאמין שיציאת האוסטרלים לא תדחה עוד את המתקפה [שלך]. ממילא כבר הורע המצב. אספקת הדלק של האויב טובה הרבה משהיתה. קורפוס הפאנצר האפריקאי נקרא עכשיו קבוצת הפאנצר האפריקאית. אם תחכה עד שתקבל חטיבה נוספת אפשר מאד שיתברר כי עליך לעמוד בפני אוגדה נוספת. האויב מבחין בודאי בתנועות התובלה שלך ובהקמת מחסנים. כל עתיד המערכה של 1942 במזרח התיכון ויחסינו עם תורכיה ורוסיה מעורבים בדבר.

התעקשותה של ממשלת פאדן על דרישתה העליבה כל־כך את הגנרל אוקינלק עצמו עד שביקש להגיש את התפטרותו, בטענה שאין הוא נהנה מאמונה של ממשלת אוסטרליה. ברגע זה היה הדבר עשוי להזיק מכל הבחינות.

נזקקתי לשירותו של מר אוליבר ליטלטון, מיניסטר־המדינה, שישב עתה בקאהיר.

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המדינה 18 בספטמבר 41

אי־אפשר שאוקינלק יניח שאיננו מסכימים אתו [ביחס לאוסטרלים בטוברוק]. כל שורת המברקים שלו, כולל במיוחד את מברקי מיום 11 בספטמבר אל פאדן, שהעתקו נמסר לאוקינלק ונמסר עכשיו לך ברצוף, מראה עד היכן אנו מערערים על החלטתם של האוסטרלים לעזוב את הקו בשלב זה. יתר על כן, כשהיה אוקינלק במולדת המרצתיו במיוחד שלא יעמיד בסכנה את ההגנה על טוברוק על־ידי ביצוע החלפה שלא לצורך.

2. החלטתה של ממשלת אוסטרליה הדהימה אותי, כי בטוח הייתי שאוסטרליה תבטל אותה ברגע שתיודענה לה העובדות. יש להתחשב במצבה של ממשלה בעלת רוב של קול אחד העומדת בפני אופוזיציה מרה, שחלקים ממנה לפחות הם בדלנים בהשקפתם.

3. אסור בהחלט שיתעורר פולמוס פומבי בין בריטניה־הגדולה לאוסטרליה. לפיכך יש לכוֹף את כל ההרגשות האישיות למראית־עין של אחדות. במידה רבה התגלעו הקשיים מתוך שאין לנו שום אוגדות רגלים בריטיות בפעולות השונות, ודבר זה הביא את העולם ואת אוסטרליה לכלל סברה שאנו אוסרים את מערכותינו בחילות דומיניונים בלבד.

4. אני מטלגרף אל אוקינלק להבטיחו שראשי־המטות מסכימים בתכלית עם השקפותיו צבאיות.

מן הבחינה האישית נתישרו אפוא ההדורים לפי שעה, אבל עדיין היתה לפנינו עצם הפעולה של הוצאת אחרוני האוסטרלים באוקטובר.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 29 בספטמבר 41

עכשיו הכל תלוי בקרב. אפשר מאד שהאויב יעניק לך את השהוּת אשר ביקשת. אבל כל יום של דיחוי נקנה במחיר יקר בספירה הרחבה יותר. ההשׂג הצפוי הוא תורכיה, שנצחון בקירנאיקה עשוי גם עשוי לקבוע את טיב פעולתה.

אני מקווה לשדל את ממשלת אוסטרליה שלא תפריע לנו בהוצאת שתי חטיבותיה האחרונות מטוברוק בתקופה חסרת־הירח שבאוקטובר.

מסרתי עתה על המצב כולו למר פאדן, וצירפתי לדברי פנייה ובקשה נמרצת. התשובה היתה עקשנית, אבל ברגע זה נחלה ממשלתו של מר פאדן מפלה בהצבעה על התקציב, וממשלת לייבּור אוסטרלית, אף היא ברוב דומה של קול אחד, הוקמה בראשותו של מר קרטין. הזדרזתי לקבוע מגע ידידותי עם ראש־הממשלה החדש, שטילגרף אלי לפני כן.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 8 באוקטובר 41

אני מודה לך על המברק ששלחת לי בקבלך לידיך את ניהול עניני הקהיליה, ומקרב לב אני משיב לך איחולים תחת איחוליך. יהי לבך סמוך ובטוח שנשתף אתך פעולה על בסיס של אחוה ואמון אינטימיים ביותר.

אבל הממשלה החדשה אף היא התנגדה למבוקשנו באותה מידה, וכדאי יהיה להשלים את סיפור הפרשה האומללה הזאת. ב־5 באוקטובר טילגרפתי אל הגנרל אוקינלק לאמור:

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 5 באוקטובר 41

צר לי שלא יכולתי לזכות לשום תגובה חיובית מצד הממשלה האוסטרלית הקודמת ביחס למניעת “מטען מוגבר” [החלפת האוסטרלים בטוברוק] נוסף, ועדיין לא קבעתי מגע עם הממשלה החדשה. אולם אני מאמין שלא יחול שום דיחוי ב“צלבן”.

*

לאחר שהות מתאימה פניתי אל מר קרטין בשאלת טוברוק.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 14 באוקטובר 41

רואה אני לנכון לבקשך שתעיין מחדש בשאלה שעוררתי במברקי אל קודמך. שמעתי שוב מפי הגנרל אוקינלק שהדבר יועיל לו ויקל עליו מאד אם יוכלו האוסטרלים הנותרים להישאר בטוברוק עד שיוכרע הקרב הממשמש־ובא. לא אחזור על הנימוקים שכבר העליתי, ורק אוסיף שאם תראה אפשרות לעצמך להיאוֹת לא תעמיד בכך את חילותיך בשום סיכונים מופרזים או בלתי־צודקים, ובתוך כך יתקבל הדבר ברוח טובה מאד בחינת מעשה של אחוה במאבק הנוכחי.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 14 באוקטובר 41

בשים לב להודעתך כי הדבר יהיה לך לעזר רב אם אפשר יהיה לדחות את החלפת האוסטרלים הנותרים עד לאחר “צלבן”, שלחתי הבוקר את המברק המצורף [שלמעלה] אל ממשלת אוסטרליה. אפשר שהממשלה החדשה תהיה מוכנה לתת לך את ההקלה שאתה מבקש. למען אוסטרליה ולמען ההיסטוריה אשמח אם כך תעשה. בעוד יום־יומים ייודע לי מה החליטה ואודיעך דבר.

2. החדשות מרוסיה מחמירות והולכות. הכל תלוי עתה בך.

ממשלת מר קרטין לא זזה מהחלטת קודמיה, ואני נאלצתי להודיע לגנרל אוקינלק כי יש להמשיך בהחלפה.

*

כל עת המצור על טוברוק כילכל אותה הצי, חרף ההתקפה האווירית המתמידה והגוברת. זאת ועוד, אי־אפשר היה לתת שום הגנה של מטוסי־קרב בשמי הנמל, כי לעת הזאת היו שדות־התעופה שלנו רחוקים הרבה מדי מזרחה. אניות־סוחר רגילות שוב לא יכלו לעבור בנתיב הים ממצרים, והכרח היה להוביל הכל במשחתות ובכלי־שיט קטנים יותר בלילות אין־ירח. מחודש יולי והלאה נסתייעה מעברת־טוברוק זו במידה רבה בתוספת שתי זורעות־המוקשים המהירות עבדיאל ולאטונה. פרט לכך שהיו האניות צריכות לקיים אספקה של תחמושת ואפסניה, היה עליהן להוציא לפועל תנועות צבא גדולות מן המבצר הנצור ואליו ולהביא כלי־נשק חדשים מסוגים רבים, כולל טנקים. בסך־הכל העביר הצי לחיל־המצב שלושים־וארבעה אלף איש, שבעים־ושנים טנקים, תשעים־ושנים תותחים ושלושים־וארבעה אלף טונה אפסניה. נוסף על כך פּינה והוציא כמעט אותו מספר של חיילים, מחוץ לפצועים ושבויים מן האויב. עבודה קשה אך הכרחית זו עלתה לצי בזורעת־מוקשים אחת, שתי משחתות ועשרים־ושתים ספינות־צי אחרות שטוּבּעו, מלבד שמונה־עשרה שנזוקו נזק רציני. כן טוּבּעו או נזוקו תשע אניות־סוחר ושתי אניות־בית־חולים. בזכות הקרבנות האלה יכול חיל־המצב של טוברוק לעמוד בפני התקפה מתמדת משך מאתים־ארבעים־ושנים יום. משך כל התקופה הזאת מילא המבצר תפקיד פעיל ובולט באסטרטגיה של המערכה כולה, ובפרט בזו של המתקפה הקרובה לבוא.

*

בלילה אור ל־26 באוקטובר נעשה ניסיון לבצע את הפעולה ששתי המפלגות האוסטרליות השתוקקו לה כל כך, בתנאים של סכנה גדולה ולא בלי אבידות ניכרות. טילגרפתי את הידיעה אל מר קרטין.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 26 באוקטובר 41

זורעת־המוקשים המהירה החדשה שלנו, לאטונה, טובעה והמשחתת הרו נזוקה בהתקפה אווירית בליל אמש, בצאתן להעביר את אלף־ומאתים האוסטרלים האחרונים הנותרים בטוברוק. לטוב־המזל לא היו אנשיכם באניות. עדיין אינני יודע את אבידותינו. האדמירל קנינגהם מוסר שאי־אפשר יהיה להעביר את אלף־ומאתים האיש האלה עד לתקופת החשיכה הבאה, בנובמבר. נעשה כל מה שבכוח אנוש למלא את מבוקשכם.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 27 באוקטובר 41

שיחק לנו המזל וא.ה.מ. לאטונה הובילה רק שלושים־ושמונה בד“א לטוברוק; השאר, כאלף במספר, היו בשלוש המשחתות המלוות. כחמש־עשרה הפצצות מגובה נמוך בין 19.00 ל־22.30. אבידותינו: א.ה.מ. לאטונה – קציני צי, ארבעה נעדרים, פצוע אחד; מלחים, עשרים־וחמישה נעדרים, שבעה־עשר פצועים. קציני צבא, ששה פצועים; בד”א, שבעה נעדרים, פצוע אחד. א.ה.מ הרו – שום אבידות. עלינו להכיר טובה על שההתקפות האויריות האלו לא החלו בשלבים המוקדמים יותר של ההחלפה.

*

לבי דווי על שהוצרכתי לספר את הפרשה הזאת. לא ייתכן להעלימה עד בלי די. חוץ מזה הרי העם האוסטרלי רשאי לדעת מה אירע ומדוע אירע מה שאירע. לעומת זאת יש לזכור כי, שלא לדבר על הסייגים של המשטר המפלגתי הנוקשה שלהן, לא היה לממשלות האוסטרליות יסוד רב לתת אמון בעת הזאת בניהול המלחמה על־ידי בריטניה, וכי העיקו עליהן עד מאד הסיכונים בהם עמדו חילותיהן כאשר נשבר האגף המדברי, כמו גם במערכה ביוון. לעולם לא נוכל לשכוח את יצר־הלב הנדיב והנעלה שהניע את אוסטרליה לשלוח את שלוש האוגדות השלמות היחידות אשר לה, מבחר בניה, להילחם במזרח התיכון, גם לא את התפקיד שמילאו בגבורה בכל הקרבות.

צ’רצ’יל עם קצינים בכירים, בדרכו לפגישה עם רוזוולט

פגישת צ’רצ’יל־רוזוולט על סיפון “נסיך וולס”

 

פרק עשרים־ושלושה: פגישתי עם רוזוולט    🔗

מחלוקת על האסטרטגיה בחוג שלנו – בעיית הפלישה, 1941 – תזכירו של סיר ג’ון דיל מיום 6 במאי – כוחו ומצבו של שריוננו במולדת – טעמים נוספים לדאגה – תשובתי מיום 13 במאי – השקפותי מתקבלות – ביקורו השני של הארי הופקינס – חששותיהם של האמריקאים לפלישה וספקותיהם ביחס לנסיוננו להחזיק במזרח התיכון – ישיבתנו מיום 24 ביולי – דעות הקצינים האמריקאיים – הסולידריות הבריטית – סינגאפור או קאהיר? – שליחותו של מר דאף־קופר למזרח הרחוק – התכניות למיניסטר־מדינה קבוע בסינגאפור כמו בקאהיר – הלחץ על יאפאן – תכנית לפגישתי עם הנשיא רוזוולט בניו־פאונדלנד – שליחותו של הופקינס למוסקבה – נסיעה נעימה – “נסיך וולס” מגיעה למיפגש – פגישות עם הנשיא – יום־א' בבוקר, 10 באוגוסט

בכרך זה ובקודמיו נדונה לעתים קרובות הפלישה לבריטניה, אבל במאי 1941 העלה סיר ג’ון דיל, ראש־המטה־הכללי־הקיסרי, את השאלה מחדש בבקיאות כבדת־משקל. ב־6 במאי הגיש לי את התזכיר הרציני הבא, שהעתקים ממנו שלח לעמיתיו אנשי הצי והתעופה ולגנרל איזמי. אילו קיבלנו את דעתו היינו שבים שיבה מוחלטת להתגוננות. במקרה זה לא ייתכן לשגר למזרח התיכון או הרחוק שום תגבורות נוספות, להוציא יחידות לתפקידים מיוחדים. לא תהיה לנו שום אפשרות לנקוט יזמה. אכן, הואיל ולפי ההצעה צריך היה להסתפק בקיום כוח השריונים במזרח התיכון על־ידי המרת הבּלאי הרגיל, בשיעור חמישים טנקים לחודש, אפשר מאד שהגנרל אוקינלק לא די שלא היה מסוגל להתקיף בעצמו אלא שגם היה מותקף ומובס.

יחסו של המזרח התיכון לבטחון הממלכה־המאוחדת 6 במאי 1941

אולי דומה כי לפי־שעה התרחקה האפשרות של פלישה, אבל הגרמנים יוכלו לרכז כוחות יבשה ואוויר לשם פלישה תוך ששה עד שמונה שבועות אחרי שילוּחם מן הזירה הבלקנית. עם שהעזרה האמריקאית גוברת, ודאי האויב צופה היטב להזדמנות נוחה לפתוח במערכה שתוכל להביא לו את הנצחון במלחמה.

2. הצלחות הגרמנים גם בבלקנים גם בלוב, טיפוסי שטח שונים עד מאד זה מזה, מוכיחות שוב את בכוֹרתם של כוחות שריון המסתייעים בכוח־תעופה אדיר. כל עת המלחמה הכריע הצירוף הזה בכל שדה־קרב. מאחר שאין לחזות מראש את נקודות ההתקפה, בהכרח סובלת ההגנה מן הליקוי שבפיזור, ועליה לתלות את ראש תקוותיה להצלחה בהחזקת עתודות גדולות של טנקים, נשק נ.ט. ומטוסים להתקפות־נגד.

3. ראשי־המטות, לאחר חקירה־ודרישה ממצה, חישבו ומצאו שהקפה של התקפת שריונים על הארץ הזאת יהיה שש אוגדות משוריינות, סך־הכל כ־2400 טנקים. לדעת המפקד־הראשי של כוחות־המולדת, שאני מסכים אתו בתכלית, יש צורך בשש אוגדות משוריינות וארבע חטיבות־טנקים־של־צבא (ז.א., כ־2600 טנקים) כדי לתת בטחון בבריטניה־הגדולה נגד התקפה בהקף כזה. מאלו תהיינה שתי אוגדות משוריינות ושתי חטיבות־טנקים־של־הצבא מוצבות בפיקוד המזרחי ובפיקוד הדרומי־מזרחי לשם התקפת־נגד על הסתננות דרך אנגליה המזרחית מזה וחופי קנט וסאסקס מזה. שתי האוגדות המשוריינות הנותרות תהיינה בעתודה, ואחת מהן תיוּחד לשימוש בצפון.

אחרי כן פירט את מצב העוצבות המשוריינות במולדת לחודש יוני 1941, והראה כי כוחנו הכולל להגנת המולדת יהיה לערך 1250 טנקים, בהם 150 קלים, ו־490 בבסיסי־הדרכה וכו', שמהם אפשר יהיה להכשיר כ־360 לפעולה תוך כדי שלושה שבועות. הוא עמד על הצורך באימון מיוחד לכוחות המשוריינים, והוסיף לאמור:

6. עוצבות חיל־הרגלים השומרות על קו־החוף הארוך והפגיע שלנו ערוכות בשטחי־חזית נרחבים – אוגדה הצריכה להגן על ארבעים־וחמישה מיל לא יוכל להיות לה עומק רב. מכשולי החופים שלנו טובים, אבל מספר התותחים נ.ט. שבידי האוגדות הוא למטה ממחצית התקן המלא שלהן וכן חסרים להן מוקשים נ.ט. כוחות שריון גרמניים, שיובלו באסדות מיוחדות, ודאי שיוכלו לנחות. לרא"ף יהיו הרבה תפקידים למלאם, ואין לנו כוחות־תעופה היעודים והמאומנים להפצצה מתוך שיתוף־פעולה הדוק עם הצבא. הלופטוואפה תסכן את הכל ובלבד שתזכה בעליונוּת האווירית המקומית מעל למשעולי ההתקדמות. ההגנה שלנו ביבשת תישען אפוא בראש־וראשונה על יכלתנו להנחית התקפות־נגד חזקות ומהירות של שריונים. אולם בהתחשב בגורם האימונים אני מעריך שכוחות השריון בארץ הזאת בחודש יוני יהיו כשיעור שלוש אוגדות משוריינות יעילות בתכלית – וזאת לעומת שש האוגדות המשוריינות של האויב.

7. מסוכן הוא להוציא מכלל חשבון את האפשרות של התקפת שריונים עזה על סמך ההנחה שאין לגרמניה שליטה בים; שחיל־האוויר שלנו ישמיד את המשלחת קודם הפליגה ועל החופים, או שיבער מן השמים את כוח התעופה המסייע לה; או שהקשיים הטכניים של נחיתה באמת־מידה כזאת אי־אפשר יהיה להתגבר עליהם. יעברו חמישה עד שבעה ימים עד שנרכז כוחות־צי מספיקים במימי המולדת. מפציצינו אינם יכולים לטפל ביעילות ביותר מששה נמלי פלישה, ואף זאת רק אם יהיה מזג־האוויר נוח. אין לסמוך על התקפה אווירית שתשבור עליה לחופים, ממש כשם שלא יכלה לשבור אותנו כשהפלגנו מדּונקרק. מטוסי־הקרב שלנו לא ישתקו לגמרי את מפציצי האויב, אם יהיה מוכן לקבל עליו את האבידות הכבדות שתתחייבנה מכך בהכרח, ואין ספק שהתכנית הגרמנית תכלול אמצעים להחנקת מטוסי־הקרב שלנו בבסיסיהם. אשר לקשיים הטכניים של נחיתה, הרי המציאו הגרמנים הוכחות רבות לכשרם ויסודיוּתם בתכנון ובהכנה של ציוד מיוחד; והיתה להם שהות לשכלל את סידוריהם. בעיית ההחזקה לא תאמץ את משאביהם ככל שאפשר לשער; כמויות המזון והדלק הדרושות לעוצבות משוריינות משך פרק־זמן קצר הן קטנות ביחס, והאויב יוכל למצוא די צרכיו בארץ.

8. פחות מדי הערכנו את הגרמנים בנורבגיה ובבלגיה, והמאורעות האחרונים בלוב ובבלקנים העמידונו שוב על כשרם להתגבר על הקשיים הנוראים ביותר.

9. אבדן מצרים יהיה אסון שאין לצפות לו, לדעתי, ואשר אתו לא נשלים בלי קרב נואש ביותר; אבל הוא לא יסיים את המלחמה. רק פלישה מוצלחת עשויה להביא עלינו תבוסה ניצחת. לכן הממלכה־המאוחדת היא החיונית ולא מצרים, ולהגנה על הממלכה־המאוחדת נודע המקום הראשון. מצרים אפילו איננה שניה במעלת העדיפות, כי עקרון מקובל היה זה באסטרטגיה שלנו שככלות כל הקצים בטחונה של סינגאפור קודם לזה של מצרים. ואולם ביצוריה של סינגאפור עודם מפגרים במידה ניכרת אחר הדרוש.

10. מובן כי יש לקבל סיכונים במלחמה, אבל אלה צריכים להיות סיכונים מחושבים. אל לנו להיתפס לטעות ולקצץ בבטחונן של נקודות חיוניות. אם יהיה צורך בדבר, עלינו לוותר על מקומות שאינם חיוניים בטרם נאחר את המועד.

11. אני סבור שהגענו עד קצה הגבול, אם לא עברנו אותו כבר, ביחס לבטחונה של בריטניה־הגדולה, שהגנת אירלנד ותפיסת האיים האטלנטיים קשורות בו לבלי־הפרד. לפי דעתי לא יהיה זה מוצדק, משך שלושת החדשים הבאים, להסתכן בשיגור כוחות העולים על עתודת ההחזקה המספקת לטנקים הנמצאים כבר במזרח התיכון או שהם בדרכם אליו. אף זה, בשיעור בזבוז של עשרה־למאה בחודש, יחייב משלוח כחמישים טנקים מדי חודש בחדשו.

נדהמתי לקבל את המסמך הזה, וכעבור שבוע עניתי, בנימה פולמוסית כלשהי, כדברים הבאים:

ראש־הממשלה אל הרמטכל"ק 13 במאי 41

המסמך שלך מיום 6 במאי יש בו הרבה דברים שאני מסכים אתם. יש גם הרבה דברים שלא שיכנעו אותי. אני מסכים אתך בהחלט בסעיף 8 שהיועצים הצבאיים שלנו העריכו פחות מדי את הגרמנים בנורבגיה, בבלגיה ובלוב. בלגיה היא כאן הדוגמה הבולטת ביותר. אף־על־פי־כן לא זכוּר לי ששמעתי אי־פעם איש־צבא בריטי אחד המצביע על חולשת קו מאז’ינו התחתון או מביע צער על שנכנסנו לבלגיה. אני מזכיר זאת רק על־מנת להראות שאפילו אנשי־המקצוע המומחים ביותר עשויים לטעות לפעמים בתוך הגורמים המסופּקים המרובים במלחמה.

2. …מתוך דבריך אני למד שתהיה מוכן להשלים עם אבדן מצרים ועמק־הנילוס, וכן עם כניעתו או חורבנו של צבא חצי המיליון שריכזנו שם, ובלבד שלא נפסיד את סינגאפור. אני אינני מקבל את ההשקפה הזאת, גם אינני סבור שעתידה ברירה זו לעמוד לפנינו. הגנת סינגאפור היא מיבצע המצריך רק חלק מיצער מאד מן החיילות הדרושים להגן על עמק־הנילוס מפני הגרמנים והאיטלקים. כבר נתתי לך את הנתונים הפוליטיים שעליהם יש לבסס את הסידורים הצבאיים להגנת סינגאפור, לאמור, שאם תיכנס יאפאן למלחמה הרי זה קרוב לודאי בהחלט שארצות־הברית תיכנס על צדנו; ועל כל פנים אין זה מסתבר שיאפאן תשים מצור על סינגאפור מלכתחילה, כי דבר זה יהיה מיבצע המסוכן לה הרבה יותר, ומזיק לנו הרבה פחות, מזריעת הסיירות וסיירות המערכה שלה על פני נתיבי הסחר המזרחיים.

לעת הזאת, כמובן, עדיין לא התבססו היאפאנים בהודו־סין.

3. תמה אני אם אפשר להזכיר את הפעולה הגרמנית בבלקנים כדוגמה ל“כשרם להתגבר על הקשיים הנוראים ביותר”. בחינת סתם תרגיל בהשקפה היסטורית הייתי סבור שההפך מזה הוא הנכון. הניחו להם לצבּוֹר ללא התנגדות כוחות מכריעים להתקפה על יוגוסלביה בטרם תתגייס, וכאשר בגדה בה ממשלתה שמלפני המלחמה; יוון הותשה ורותקה על־ידי הצבא האיטלקי, ואנחנו נשארנו בודדים למעשה, נשענים על כלי־רכב משוריינים בשיעור חמישית בלבד ממה שבידם ונטולים למעשה כל כוח אווירי, מול הסתערותם המכרעת. העובדה שעם כל היתרונות האלה, שהושגו במחיר זול כל־כך, נבצר מן הגרמנים להפריע במידה רצינית לחילוּצם המצוין של כוחותינו ולהפלגתם מחדש, נוסכת בי בטחון־עצמי ולא חרדה.

4. המוסכמות שאתה מביא בסעיף 10 תלויות אך ורק בהתאמתן למסיבות. אבל אני מקווה שבמשפּט האחרון אינך מתכוון לרמז על המצב הנוכחי במצרים.

הרבה ממשלות שראיתי היו נרתעות מפני חות־דעת כבדת־משקל כל־כך מצד הסמכות המקצועית העליונה, אבל אני לא התקשיתי כלל לשכנע את עמיתי המדיניים, ומובן שנתמכתי על־ידי ראשי הצי וחיל־האוויר. הנה כי כן נתקבלו השקפותי וזרם התגבורות למזרח התיכון נמשך ללא הפוגה. הקורא יראה שלא מצאתי צורך אפילו לחזור על הנימוקים שכנגד האפשרות של פלישה מוצלחת לבריטניה. סיר ג’ון דיל ודאי חש מעצמו באחדות־הדעות נגדו בענין זה, ולאחר שהשמיע את אזהרתו חדל מן הענין.

ואולם כעבור חדשיים שוב צף הנושא מצד אחר. באמצע יולי הגיע מר הארי הופקינס לאנגליה בשליחותו השניה מטעם הנשיא. הנושא הראשון בו נגע בשיחותיו אתי היה המצב החדש שנוצר עם פלישתו של היטלר לרוסיה והשפעתו על כל האספקה של “החכר־והשאל” אשר לה היינו מצפים מצד ארצות־הברית. זאת ועוד, גנרל אמריקאי אחד, לאחר שניתנה לו מלוא האפשרויות לבדיקה וביקורת, הגיש דו"ח המטיל ספק ביכלתנו לעמוד בפני פלישה. דבר זה הסב דאגה לנשיא. שלישית, וכתוצאה מכך, העמיקו ספקותיו של הנשיא, שכבר נזכרו, ביחס לחכמה שבנסיוננו להגן על מצרים ועל המזרח התיכון. וכי אין חשש שנפסיד הכל מתוך שנשתדל לעשות יותר מדי? ולבסוף עלתה השאלה של סידור פגישה בין רוזוולט לביני אי־כה, אי־שם, בקרוב.

זאת הפעם לא היה הופקינס לבדו. נמצאו אז בלונדון מספר קצינים אמריקאיים גבוהים מן הצבא והצי, להלכה בקשר ל“החכר־והשאל”, ובפרט האדמירל גורמלי, שהיה משתף פעולה יום־יום עם האדמירליות בכל הנוגע לבעיה האטלנטית ולחלקה של אמריקה בפתרונה. קיימתי מגע עם חוגו של הופקינס וראשי־המטות במוצאי ה־24 ביולי בדאונינג סטריט מס. 10. הופקינס הביא אתו, מלבד האדמירל גורמלי, את המאיור־גנרל צ’ייני, שנקרא “משקיף מיוחד”, את הבריגדיר־גנרל לי, הנספח־הצבאי האמריקאי, ואחרון־אחרון – אווריל הרימן, שעתה־זה חזר מסיורו במצרים, שבּו הראו לו הכל על פי הוראותי.

הופקינס אמר כי “האנשים התופסים את המקומות הראשיים ומקבלים החלטות בעניני ההגנה בארצות־הברית” הם בדעה שהמזרח התיכון הוא עמדה שאין הקיסרות הבריטית יכולה להגן עליה, ושהיא מעלה קרבנות גדולים כדי להחזיק בה. על פי דעתם יהיה הקרב על האטלנטי הקרב המכריע והסופי שבמלחמה, ובו יש לרכז את הכל. הנשיא, אמר, נוטה יותר לתמוך במאבק במזרח התיכון, משום שיש להילחם באויב בכל מקום שהוא נמצא שם. אחרי כן מנה הגנרל צ’ייני את ארבע הבעיות של הקיסרות הבריטית בסדר הבא: הגנת הממלכה־המאוחדת ונתיבי הים האטלנטיים; הגנת סינגאפור ונתיבי הים לאוסטרליה וניו־זילנד; ההגנה על נתיבי האוקינוס בכלל; ורביעית, ההגנה על המזרח התיכון. כולן חשובות, אבל הוא מעמיד אותן בסדר הזה. הגנרל לי הסכים עם הגנרל צ’ייני. האדמירל גורמלי חשש לקו־האספקה למזרח התיכון אם תישלח לשם תחמושת אמריקאית בהקף גדול. כלום לא יהיה בכך כדי להחליש את הקרב האטלנטי?

אז ביקשתי את ראשי־המטות הבריטיים להביע את דעותיהם. הלורד־הראשון־של־הימיה הסביר מדוע הוא חש השנה בטחון בהשמדת צבא־פלישה יותר מאשר אשתקד. ראש־מטה חיל־האוויר הראה עד־מה השתפרו יחסי־הכוחות בין חיל־האוויר־המלכותי לחיל־האוויר הגרמני לעומת ספטמבר שעבר, ודיבר על כוחנו לפצפץ את נמלי הפלישה, שגבר באחרונה. ראש־המטה־הכללי־הקיסרי גם הוא דיבר בנעימה מרגעת, ואמר כי הצבא חזק עתה לאין־שיעור יותר משהיה בספטמבר שעבר. אני נכנסתי לתוך דבריהם והסברתי את הצעדים המיוחדים שננקטו להגנת שדות־התעופה לאחר הלקח שלמדנו בכרתים. הצעתי לאורחינו לבקר בכל שדה־תעופה שבו יש להם ענין. “האויב עשוי להשתמש בגז, אבל אם כך יעשה יהיה זה לרעתו, כי דאגנו לפעולת־תגמול מיידית ותהיינה לנו מטרות מרוכזות להפליא בכל נחיתה שאולי יוכל לבצע על החוף. מלחמת־גזים תוּבא גם לארצו הוא”. אחרי כן ביקשתי את דיל שידבר על המזרח התיכון. מבלי להביע שום דעה המנוגדת לתזכירו מחודש מאי, גולל בתוקף רב כמה מן הסיבות שבגללן צריכים אנו להישאר שם.

בתום הדיון שלנו היתה הרגשתי שדברינו שיכנעו את ידידינו האמריקאים וכי הם התרשמו מן האחדות שבינינו.

*

אכן, הבּיטחה שהיתה בנו ביחס להגנת המולדת לא חלה גם על המזרח הרחוק, במקרה שתצא יאפאן למלחמה עלינו. החששות האלה הטרידו גם את סיר ג’ון דיל. נתקיים בי הרושם שבמחשבותיו הוא קובע לסינגאפור עדיפות על קאהיר. אמת שהיתה זו ברירה טראגית, משל לאדם שעליו לבוֹר אם יהרגו את בנו או את בתו. כשאני לעצמי לא האמנתי כי איזה דבר שיקרה במאלאיה יוכל לגרום לנו אף חמישית מן הנזק הכרוך באבדן מצרים, תעלת סואץ והמזרח התיכון. לא הייתי מוכן לסבול את הרעיון של נטישת המאבק על מצרים, ומוכן הייתי לעמוד בכל הפסד שייכּפה עלינו במאלאיה. גם בדעה הזאת היו עמיתי שותפים אתי.

חשתי בצורך להעתיק במזרח הרחוק את המוסד של מיניסטר־מדינה, שיעמוד במגע הדוק ביותר עם הקבינט המלחמתי, ישחרר את המפקדים־הראשיים והמושלים המקומיים מקצת מן המעמסות שעליהם, ויעזור לפתור את הבעיות המדיניות החמורות המצטברות והולכות חיש. במר דאף־קופר, שהיה אז מיניסטר־המודיעין, היה לי ידיד ורע אשר מנקודת־הראות המרכזית שלו ידע את התמונה כולה. חוֹסן האופי שהניעוֹ להתפטר מכהונתו כלורד־הראשון־של־האדמירליות אחרי הסכם מינכן ב־1938, כשרונותיו בדיבור ובכתיבה, עברו הצבאי כקצין ב“גרנאדיר גארדס” במלחמת 18- 1914, כל אלה בצירופם יחד הקנו לו את הסגולות הנעלות ביותר. ב־21 ביולי נתמנה לתפקיד קנצלר דוכסות לנקסטר, ואת מקומו כמיניסטר־המודיעין ירש מר ברנדן בראקן. בתחילת אוגוסט, בלוית הליידי דיאנה רעייתו, יצא למזרח הרחוק בדרך ארצות־הברית. רק בסוף אוקטובר הגיש את הדו"ח שלו מסינגאפור, שאליה חזר.

*

זה כמה חדשים היו ממשלות בריטניה וארצות־הברית פועלות מתוך תיאום הדוק ביחס ליאפאן. בסוף יולי השלימו היאפאנים את כיבושה הצבאי של הודו־סין. על־ידי מעשה תוקפנות מחוצף זה היו כוחותיהם ערוכים להלום בבריטים במאלאיה, באמריקאים בפיליפינים, ובהולנדים באיי־מזרח־הודו. ב־24 ביולי ביקש הנשיא רוזוולט את ממשלת יאפאן שבתורת אקדמה להסדר כולל תיעשה הודו־סין נייטראלית והחיילות היאפאניים יוּצאו ממנה. כדי להוסיף תוקף להצעות האלו, ניתן צו המקפיא את כל הנכסים היאפאניים בארצות־הברית. דבר זה שיתק את כל המסחר. ממשלת בריטניה נקטה פעולה בד־בבד עם זו, וכעבור יומים פעלו כך גם ההולנדים. הצטרפותם זו של ההולנדים פירושה היה שבמחי־יד ניטלה מיאפאן אספקת הדלק החיונית שלה.

*

יום אחד בשלהי יולי נכנס הארי הופקינס אחר־הצהרים לגן של דאונינג סטריט וישבנו יחד באור השמש. אז אמר שהנשיא רוצה מאד להיפגש אתי באיזה מפרץ נידח. מיד עניתי שאני בטוח כי הקבינט יתן לי רשות לכך. הנה כך סודר הכל עד־מהרה. נבחר מפרץ פּלאקנטיה, בניו־פאונדלנד, ונקבע התאריך של 9 באוגוסט, ובהתאם לכך ניתנו הפקודות לאניית־המערכה החדישה ביותר שלנו, נסיך וולס. היה בי רצון עז ביותר להיפגש עם מר רוזוולט, שאתו הייתי מחליף איגרות במידה רבּה והולכת של אינטימיוּת זה קרוב לשנתים. יתר על כן, פגישה בינינו תהיה סימן לשיתוף ההדוק יותר ויותר בין בריטניה וארצות־הברית, תדאיג את אויבינו, תעורר את יאפאן להרהר, ותצהיל את רוח ידידינו. כך גם היה צורך ליישב ענינים רבים ביחס להתערבות האמריקאית באטלנטי, העזרה לרוסיה, האספקה שלנו, ועל הכל – האיוּם הגובר מצד יאפאן.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 25 ביולי 41

הקבינט אישר את יציאתי. מתכונן, אם נוח לך, להפליג 4 באוגוסט, להיפגש אתך באיזה זמן 8–9–10 בחודש. לא יהיה צורך לקבוע את המיפגש הסודי גופו אלא לאחר מכן. האדמירליות תציע פרטים בצינורות הרגילים. מביא אתי הלורד־הראשון־של־הימיה האדמירל פאונד, רמטכל"ק דיל, וסגן ראש־מטה חיל־האוויר פרימן. כולי ציפּיה לשיחותינו, העשויות להיות שירוּת לעתיד.

אמרתי לאיזמי: “אתה ופורטאל צריכים להישאר ולהשגיח על החנות”.

לקחתי אתי גם את סיר אלכסנדר קאדוגאן, ממשרד־החוץ; את הלורד צ’רוול, הקולונלים הוֹליס וג’ייקוב, ממשרד־ההגנה; ואת הסגל האישי שלי. נוסף על כך היו כמה וכמה קצינים גבוהים מן האגפים הטכני והמינהלי ומאגף התכנון. הנשיא אמר שיביא אתו את ראשי השירותים הלוחמים של ארצות־הברית, ואת מר סמנר וולס ממחלקת־המדינה. היה צורך בסודיות שאין למעלה ממנה, בגלל המספר הרב של הצוללות שהיו אז בצפון־האטלנטי. על־מנת להבטיח את הסודיות עבר הנשיא, שיצא כביכול לשיוּט של פגרה, בלב ים לסיירת אוגוסטה, ואת ספינת־הטיול שלו הניח אחריו להסוואה. בינתיים השיג הארי הופקינס, אף כי לא היה בקו הבריאות כלל וכלל, את הרשאתו של רוזוולט לטוס למוסקבה, נסיעה ארוכה, מייגעת ומסוכנת, בדרך נורבגיה, שוודיה ופינלנד, על־מנת להשיג מאת סטאלין במישרים את הידיעות המקיפות ביותר על מעמדם וצרכיהם של הסובייטים. הוא היה עתיד לעלות לנסיך וולס בסקאפא־פלוֹ.

בתחנה ליד צ’קרס עליתי לרכבת המיוחדת הארוכה שהסיעה את כל החבורה שלנו, כולל סגל פענוּח גדול. עלינו אל סיפונה של נסיך וולס מעל משחתת בסקאפא.

לפני רדת החשיכה ב־4 באוגוסט יצאה נסיך וולס עם ליווי המשחתות שלה אל מרחבי האוקינוס האטלנטי. מצאתי את הארי הופקינס תשוש־כוח מאד מחמת נסיעותיו הארוכות באוויר ודיוניו המייגעים במוסקבה. אכן, הוא הגיע יומים קודם לכן לסקאפא במצב ביש כדי־כך שהאדמירל השכיבו מיד במיטה והחזיקוֹ שם. אף על פי כן היה עליז כתמיד, התחזק לאטו בעת הנסיעה, וסיפר לי הכל על שליחותו.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 5–4 באוגוסט 41

הארי חזר הרוּס לגמרי מרוסיה, אבל שוב הוא מלא חיים עכשיו. נתקין אותו כהלכה בדרך. עתה־זה הפלגנו. לפני עשרים־ושבע שנה כיום הזה פתחו ההוּנים במלחמתם הקודמת. הפעם עלינו לעשות את מלאכתנו נאמנה. מן הדין שפעמיים תספּקנה. מצפּה כל־כך לפגישתנו. מיטב האיחולים.

התאים המרוּוחים ממעל למדחפים, שהם נוחים ביותר בנמל, כמעט אין לשבת בהם מחמת הרעידות העזות במזג־אוויר קשה בלב ים; לפיכך עקרתי אל תאוֹ של האדמירל על הגשר כדי לעבוד שם ולישון. הקברניט שלנו, ליץ', איש מקסים ונלבּב שנתקיים בו כל מה שדורשים מימאי בריטי, התחבב עלי מאד. אהה! לא יצאו ארבעה חדשים והוא ורבים מחבריו ואנייתו הנהדרת טובּעו במצולות־ים. ביום השני היו הגלים עזים כדי־כך שהוצרכנו להחליט אם להאט את הילוכנו או לוותר על ליווי המשחתות שלנו. האדמירל פאונד, הלורד־הראשון־של־הימיה, פסק והחליט. מכאן והלאה המשכנו במהירות גדולה לבדנו. נתקבלו ידיעות על כמה וכמה צוללות, ואנחנו זיגזגנו ועקפנו עקיפות רחבות כדי לחמוק מפניהן. חתרנו לשתיקת־אלחוּט מוחלטת. יכולנו לקבל תשדורות, אבל משך זמן־מה לא יכולנו לדבר אלא בהפסקות. הנה כי כן היתה הפוגה בשיגרת יום־יום שלי והרגשה משונה של מנוחה שלא ידעתי כמוה מאז החלה המלחמה. בפעם הראשונה מזה חדשים רבים יכולתי לקרוא ספר להנאתי. אוליבר ליטלטון, מיניסטר־המדינה בקאהיר, נתן לי בשעתו את הקפיטן הורנבּלואר,³⁷ שמצאתיו משעשע להפליא. בבוא ההזדמנות, שלחתי לו את התשדורת “הורנבלואר נהדר בעיני”. דבר זה עורר התרגשות במפקדת־המזרח־התיכון, מקום שדימו הבריות כי “הורנבלואר” הוא מלת־הצופן לאיזה מיבצע מיוחד שעליו לא אמרו להם ולא־כלום.

הים היה סוער וסיפון־הירכתים לא היה בר־שימוש, אבל מצאתי עימוּל־גוף די־והותר בעשוֹתי את דרכי שלוש או ארבע פעמים ביום דרך כל התאים ובעלוֹתי וברדתי בכל הסולמות המוליכים אל הגשר. בערבים היה לנו קולנוע מצוין, מקום שהראו את הסרטים החדשים והטובים ביותר לחבורתנו ולאותם מן הקצינים שהיו פנויים מתפקיד. קאדוגאן רושם ביומנו: “הסרט ליידי המילטון אחרי ארוחת־הערב. מצוין. ראש־הממשלה ראה אותו בפעם החמישית, ובכל־זאת נגע אל לבו מאד. בסיום פנה אל החבורה ואמר: ‘רבותי, סבור הייתי שהסרט הזה יעניין אתכם, כי הוא מראה מאורעות גדולים הדומים לאלה שבהם אתם משתתפים’”. הנסיעה היתה בבחינת פרשת־בינים נעימה.

*

אגב נופש בתאי הקטן אך הנוח ובמיטתי על הגשר, הגיתי בקרב העתיד לבוא במדבר לאור כל הידיעות ממערכת האביב שבהן עיינתי, ועיבדתי תזכיר לראשי־המטות, אשר המשפּט הראשון בו גרם לי הנאה מרובה: “תהילה צפויה למפקד שיחזיר ראשון את הארטילריה למקומה הנאוֹת בשדה־הקרב, מקום שממנו גירשוה כלי־רכב לוחמים כבדי־שריון”. דבר זה יופיע בבוא שעתו בסיפור־המעשה.

מר אטלי, שבהעדרי שימש ממלא־מקום ראש־הממשלה, חרד לבטחוני. הוא חשש שמא ישלחו הגרמנים את טירפיץ ללכוד את נסיך וולס אם תחוּל דליפה קלה־שבקלות.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 6 באוגוסט 41

אינני רואה רעה רבה בדליפה. אם תישאל שאלה במישרים [בבית־הנבחרים] יש לבקש את השואל שלא יציג את שאלתו; אבל אם יעמוד על כך צריכה התשובה להיות, “אינני יכול לקבל עלי לטפל בשמועות”. אשר לטירפיץ: אני חושש שלא יתמזל מזל כזה. אין לי ספק שרוזוולט ילווה אותנו ללב ים בנסיעה בחזרה. קיבלנו עכשיו ליווי המשחתות החדש.

*

לפני צאתי לדרכי סבור הייתי כי יהיה זה טוב ביותר שהלורד ביוורברוק יטפּל בשבילנו בכל שאלת האספקה האמריקאית לרוסיה. פחדתי שמא נאבד מה שהובטח לנו ומה שדרוש לנו כל־כך. השארתי אחרי את ההוראות הבאות:

ראש־הממשלה אל סיר אדוראד בריג’ס, הגנרל איזמי, והלשכה הפרטית 3 באוגוסט 41

ב־10 בחודש או לערך כך ייצא אלינו מטוס, שאולי יימצא בו הלורד ביוורברוק. מטוס זה חייב להביא, חוץ ממכתבים ומסמכים דחופים, מבחר מן המברקים החשובים ביותר של משרד־החוץ, אולי בשינוי גירסה. יש להטיל את המיוּן על אנשים מוכשרים, ויש לשׂימם בתיבה מוכבּדת, כדי שיטבּעו המברקים בים אם יאונה משהו למטוס.

נא להוציא זאת לפועל.

בהיותי בלב ים הברקתי לאמור:

ראש־הממשלה אל הלורד ביוורברוק 7 באוגוסט 41

אם רצונך לבוא, ואני אשמח על כך מאד, התכוון לאחד־עשר אחר־הצהרים או לשנים־עשר בבוקר. אך אנא אל תקבל עליך סיכונים מיותרים. אולי כדאי יהיה שתישאר זמן רב יותר בצד הזה [האמריקאי].

הגענו למיפגש שלנו במפרץ פלאקנטיה אשר בניו־פאונדלנד ב־9 בבוקר יום השבת, ה־9 באוגוסט.

ראש־הממשלה אל הוד־מלכותו המלך 9 באוגוסט 41

בהכנעה ובענווה, הגעתי בשלום, ומבקר אצל הנשיא הבּוקר.

מיד לאחר שהוחלפו ברכות־הנימוס הימיות הרגילות עליתי על סיפונה של אוגוסטה ובירכתי בשלום את הנשיא רוזוולט, שקיבל את פני בכל הכּיבּודים. הוא עמד נשען על זרוע בנו אֶליוט שעה שניגנו את ההימנונים הלאומיים ואחרי כן זיכּני בקבלת־פנים חמה ביותר. נתתי לו מכתב מן המלך והצגתי לפניו את אנשי פמליתי. אחרי־כן החלו שיחות בין הנשיא לביני, מר סמנר וולס וסיר אלכסנדר קאדוגאן, וקציני־המטה משני הצדדים, שבהן המשכנו ברציפות פחות או יותר משך שאר ימי ביקורנו, פעמים בשנים ופעמים בחבורות גדולות יותר.

ביום־א' בבוקר, ה־10 באוגוסט, עלה מר רוזוולט אל סיפון א.ה.מ. נסיך וולס, ועם קציני־המטה שלו וכמה מאות נציגים מבעלי כל הדרגות מן הצי וחיל־הים של ארצות הברית, השתתף בעבודת־האלוהים על סיפון־הירכתים. כולנו הרגשנו כי התפילה הזאת היא ביטוי נוגע־עד־הלב במאד לאחדוּת האמונה של שני עמינו, ואיש מן המשתתפים בה לא ישכח את החזיון שנגוֹל אותו בוקר שקוּי־שמש על סיפון־הירכתים המלא מפּה לפה – הסמליוּת בדגל “יוניון ג’ק” ודגל־הפסים־והכוכבים המוטלים זה בצד זה על הדוכן; הכוהנים האמריקאים והבריטים מתחלקים ביניהם בקריאת התפילות; קציני הצי, הצבא והתעופה הגבוהים ביותר של בריטניה וארצות־הברית מכונסים בחבורה אחת מאחרי הנשיא ומאחרי; השורות הצפופות של מלחים בריטיים ואמריקאיים, המעורבים בתכלית זה עם זה, שותפים באותם סידורי־התפילות ומצטרפים יחד בהתלהבות בתפילות ובמזמורים המוּכּרים לאלה ולאלה.

אני עצמי בחרתי במזמורים – “לשרוּיים בסכנה בלב ים” ו“קדימה, חיילים נוצרים”. סיימנו ב“הה אל, ישעֵנו בדורות־עבר”, אשר מאקוֹלי מזכיר לנו כי חיילי ה"איירונסייד זימרו אותם כאשר נשאו את גופתו של ג’ון המדן אלי־קבר. דומה היה כי כל מלה מסעירה את הלב. היתה זו שעה גדולה לחיותה. כמעט מחצית השרים צפויים היו למות במהרה.

 

פרק עשרים־וארבעה: הצ’רטר האטלנטי    🔗

הטיוטה המקורית שלי לצ’רטר האטלנטי – הצעות השינויים של הנשיא רוזוולט – דיונינו מיום 11 באוגוסט – הצורך לשמור על העדיפות הקיסרית – הדו“חות שלי מיום 11 באוגוסט למשרד־החוץ ולקבינט – תשובתו המהירה של הקבינט – האיים האטלנטיים – ההסכם שלנו על המדיניות ביחס ליאפאן – צורתו הסופית של הצ’רטר האטלנטי – איגרת אנגלו־אמריקאית משותפת אל סטאלין – תזכירי על דבר האספקה האמריקאית – מר פרוויס נהרג בתאונת־אוויר – הדו”ח מן ה־12 באוגוסט לקבינט – ברכות מן המלך והקבינט – דו"ח לראש ממשלת אוסטרליה – נסיעה לאיסלנד – אני חוזר ללונדון, 19 באוגוסט

באחת משיחותינו הראשונות אמר לי הנשיא רוזוולט שלדעתו טוב יהיה אם נוכל לנסח הצהרה משותפת הקובעת אי־אלה עקרונות כלליים אשר ידריכו את המדיניות שלנו בדרך אחת. מרצוני להיענות להצעה הזאת הברוכה ביותר, הגשתי לו למחרת היום, ב־10 באוגוסט, טיוטת־נסיון להצהרה מעין זו. הנוסח שלי היה כלהבא:

הצהרת עקרונות אנגלו־אמריקאית משותפת

נשיא ארצות־הברית של אמריקה וראש־הממשלה, מר צ’רצ’יל, המייצג את ממשלת הוד־מלכותו בממלכה־המאוחדת, שנועדו יחדיו כדי להחליט על הצעדים לאבטחת ארצותיהם נוכח התוקפנות הנאצית והגרמנית ונוכח הסכנות הנובעות ממנה לכל העמים וכדי לתאם את הצעדים האלה, רואים לנכון להודיע ברבים אי־אלה עקרונות ששניהם מקבלים אותם להדרכה בעיצוּב מדיניותם ואשר עליהם הם מייסדים את תקוותיהם לעתיד טוב יותר לעולם.

ראשית, ארצותיהם אינן שוחרות כל התגדלות, לא בשטח גם לא במובנים אחרים.

שנית, אין הם מבקשים לראות בשום שינויים טריטוריאליים שאינם עולים בקנה אחד עם המשאלות שאותן יביעו דרך־חירות העמים הנוגעים בדבר.

המגילה האטלנטית

התקפת־פתע היפאנית על פרל־הארבור

שלישית, הם מכבדים את זכותם של כל העמים לבוֹר להם את צורת המימשל אשר בה הם חפצים לחיות. מעוניינים הם רק להגן על הזכויות של חופש הדיבור והמחשבה, שבלעדיהן תהיה בחירה כזאת אך דמיון־שווא.

רביעית, הם ישקדו להביא לידי חלוקה הוגנת וצודקת של התוצר החיוני, לא רק בתחום גבולותיהם הטריטוריאליים כי אם גם בין אומות־תבל.

חמישית, הם שואפים לשלום אשר לא די שימגר לעד את העריצות הנאצית אלא שעל־ידי ארגון בינלאומי יעיל גם יספק לכל המדינות והעמים את האמצעים לשכּון לבטח בתחומיהם ולעבור בימים ובאוקינוסים בלי פחד מפני התנפלות פורעת־חוק ובלי צורך לשאת בנטל מכביד של חימוש.

בשים לב לכל הסיפורים על השקפתי הריאקציונית, שמן העולם הישן, ולכאב שהסבה כביכול לנשיא, אני שמח לציין כי עיקרו ורוחו של המסמך שלימים נודע בשם “הצ’רטר האטלנטי” היו בנוסח הראשון תוצרת בריטית שנוֹצקה במלי שלי.

נראה היה כי ה־11 באוגוסט יהיה יום של שקידה מרובה.

ראש־הממשלה אל האדמירליות 11 באוגוסט 41

להפעיל מירב הכוח בפענוח מברקים מכאן משך עשרים־וארבע השעות הבאות.

בפגישתנו בבוקר נתן לי הנשיא טיוטה מתוקנת, שאותה קיבלנו כבסיס לדיון. השינוי הרציני היחיד לגבי מה שכתבתי אני היה ביחס לנקודה הרביעית (גישה אל חמרי־גלם). הנשיא ביקש להכניס את המלים, “בלי הפליה ובתנאים של שויון”. הנשיא הציע גם שני סעיפים נוספים.

ששית, הם חפצים ששלום כזה יכוֹנן בטחון לכל בימים ובאוקינוסים.

שביעית, הם מאמינים כי יש להדריך ברוח את כל אומות תבל להסתלק מן השימוש בכוח־הזרוע. הואיל ולא ייתכן לקיים כל שלום לעתיד־לבוא אם יוסיף חימוש יבשתי, ימי או אווירי לשמש בידי אומות המאיימות, או עשויות לאיים, להשתמש בכוח־הזרוע מחוץ לגבולותיהן, הריהם מאמינים כי פירוק נשקן של אומות כאלו הוא בגדר הכרח. הם יקדמו את נקיטת כל שאר האמצעים המעשיים שיקלו מעל עמים שוחרי־שלום את העומס המוחץ של חימוש.

בטרם נדון במסמך הזה, הסביר הנשיא כי כוונתו היא שבעת־ובעונה־אחת, אולי ב־14 באוגוסט, תפורסם בוושינגטון ובלונדון הודעה קצרה לאמור שהנשיא וראש־הממשלה קיימו שיחות בלב ים; שנתלוו אליהם אנשים מן הנמנים על המטות שלהם; שאלה האחרונים דנו בעיבוד פרטי העזרה לדמוקרטיות על פי חוק החכר־והשאל; וכי השיחות הימיות והצבאיות האלו לא נגעו בשום פנים בהתחייבויות לעתיד־לבוא מחוץ לאלו המורשות על פי חוק־הקונגרס. בהמשך ההודעה ייאמר כי ראש־הממשלה והנשיא דנו באי־אלה עקרונות שביחס לציביליזציה העולמית והסכימו על ניסוחם. אני טענתי נגד הדגשת העדרן של התחייבויות. גרמניה תיאחז בכך והדבר יהיה מקור אכזבה עמוק לנייטראלים ולמנוצחים. גם בעינינו לא יישר הדבר. לכן עזה תקותי שהנשיא יסתפק בהודעה באותו חלק חיובי המטפל בשאלת העזרה לדמוקרטיות, מה־גם שממילא הסתייג על־ידי ההסתמכות על חוק החכר־והשאל. הנשיא נענה לי בזאת.

אחרי־כן בא דיון מפורט בנוסח המתוקן של ההצהרה. על־נקלה הוסכם על אי־אלה שינויים קטנים. הקשיים העיקריים נמצאו בסעיפים 4 ו־7, בפרט זה הראשון. באשר לכך הטעמתי מיד כי המלים “בלי הפליה” אפשר יסתבר שהן מערערות על הסכמי אוטאווה, ואין כלל ביכלתי לקבלן. אין ספק שיהיה צורך להעביר נוסח זה לחות־דעתה של הממשלה במולדת, ואם הכוונה היא לשמור על הניסוח הנוכחי, גם לממשלות בדומיניונים, לא אוכל לקוות הרבה לקבלתן. מר סמנר וולס רמז כי זה גרעינו של הענין, וכי בסעיף זה מתגלם האידיאל שאליו חותרת מחלקת־המדינה זה תשע שנים. לא יכולתי שלא להזכיר את נסיונה של בריטניה בהתמידה במדיניות של חופש־המסחר משך שמונים שנה נוכח מכסי־מגן אמריקאיים העולים והולכים בתמידוּת. אנחנו הרשינו את היבוּא הנרחב ביותר לכל מושבותינו. אפילו תעבוּרת החופים שלנו מסביב לבריטניה־הגדולה פתוחה לתחרותו של עולם. כל מה שקיבלנו בשׂכר זאת הוא מנות חוזרות ונשנות של תעריפי־מגן מצד אמריקה. מר וולס דומה היה שנרתע מעט. אז אמרתי שאם אפשר יהיה להכניס את המלים, “מתוך הכבוד הנאות להתחייבויותיהם הקיימות”, ואם אפשר יהיה להוציא את המלים “בלי הפליה”, ולהמיר “שווקים” ב“מסחר”, אוכל להעביר את הנוסח לחות־דעתה של ממשלת הוד־מלכותו מתוך תקות־מה שתוכל לקבלו. נראה היה כי הנשיא התרשם. מעולם לא חזר ללחוץ בנקודה זו.

באשר לדברים הכלליים של סעיף 7, הטעמתי כי הגם שאני מקבל את הנוסח הזה, הנה דעת־הקהל באנגליה תתאכזב מהעדר כל כוונה להקים ארגון בינלאומי לשמירת השלום אחרי המלחמה. הבטחתי שאנסה למצוא תיקון מתאים, ובהמשך היום הצעתי לנשיא להוסיף למשפּט השני את המלים, “עד להקמת שיטה רחבה וקבועה יותר של בטחון כללי”.

*

מועצות בלתי־פוסקות נערכו גם בין ראשי הצי והצבא, והושגה ביניהם מידה רחבה של הסכמה. אני תיארתי לנשיא בקווים כלליים את הסכנות של חדירה גרמנית לחצי־האי האיבּרי, והסברתי את תכניותינו לתפיסת האיים הקאנאריים – הידועות בשם מיבצע “עולה־רגל” – כנגד צעד שכזה. אחרי כן שלחתי למר אידן תמצית מן הדיון הזה.

ראש־הממשלה אל משרד־החוץ 11 באוגוסט 41

הנשיא קיבל מאת ד"ר סאלאזאר מכתב, בו הובהר שהלז רואה באיים האזוריים מקום מפלט לו ולממשלתו במקרה של התקפה גרמנית על פורטוגל, ושבגלל ברית־הדורות אשר לארצו עם אנגליה הוא תולה תקוותיו בהגנה בריטית משך עת ישיבתו־מאוֹנס באיים האלה.

2. ואולם אם יהיו הבריטים עסוקים מדי במקומות אחרים, יהיה מוכן לקבל תחת זאת עזרה מארצות־הברית. הנשיא יהיה נוטה להיענות לקריאה כזאת, ובמסיבות הנראות־מראש ירצה שהבריטים יציעו לד“ר סאלאזאר את העברת האחריות. הנ”ל כוחו יהיה יפה גם לגבי איי הכּף הירוק [כף־ורדה].

3. אמרתי לנשיא שאנו חושבים על המיבצע הידוע בשם “עולה־רגל”; שאולי ניאלץ לפעול קודם שיחדרו הגרמנים לחצי־האי, וכי בזמן שיהיה הדבר ההוא בעיצומו ודאי נהיה טרודים מאד. הטעמתי כי “עולה־רגל” יביא כמעט לידי משבר בחצי־האי, אם גם אין הדבר ודאי לחלוטים, ושאלתי אם העובדה שנתחיל לגלגל את המאורעות על־ידי “עולה־רגל” תשמש סייג לנכונותו לקבל עליו את האחריות הנרמזת בסעיף 1. הוא השיב כי מאחר ש“עולה־רגל” אינו נוגע בפורטוגל, הרי הדבר אינו מעלה ואינו מוריד לגבי פעולתו.

4. הוא יראה צידוק לעצמו לנקוט פעולה אם תישקף סכנה לאיים הפורטוגליים, ואנו הסכמנו שבודאי תישקף להם סכנה אם יבוצע “עולה־רגל”, כי אז יהיו הגרמנים מחויבים עוד יותר להקדימנו שם.

5. במסיבות אלו יהיה מוכן בכל־זאת לבוא לעזרת פורטוגל באיים האטלנטיים, והוא מחזיק כוחות חזקים לצורך זה.

הראיתי את השורות האלו לנשיא, המסכים כי זהו תיאור נכון של העובדות.

*

אחרי כן, בו־ביום, פנינו אל המזרח הרחוק. הטלת הסנקציות הכלכליות ב־26 ביולי הדהימה את טוקיו. איש מאתנו לא תפס אולי עד כמה הן אדירות־כוח. הנסיך קוֹנוֹיה ביקש מיד לחדש את השיחות הדיפלומטיות, וב־6 באוגוסט הגיש האדמירל נוֹמוּרה, השלוּח המיוחד של יאפאן בוושינגטון, למחלקת־המדינה הצעה להסדר כללי. יאפאן תתחייב שלא להעמיק יותר לתוך דרום־מזרח אסיה, והביעה את נכונותה לפנות את הודו־סין אחרי הסדר “התקרית הסינית” (בכינוי זה תיארו את מלחמתם בת שש השנים על סין). תמורת זאת תחדש ארצות־הברית את יחסי המסחר ותעזור ליאפאן להשיג את כל חמרי־הגלם הדרושים לה מדרום־מערב האוקינוס השקט. מובן היה מאליו שאלו הן הצעות מנוסחות בחלקת־לשון שעל פיהן תטוֹל יאפאן כל מה שהיא יכולה ליטול ברגע זה ולא תתן מאומה לעתיד־לבוא. אין ספק שהיו אלו ההצעות הטובות ביותר שיכול קונויה להשיג מן הקבינט שלו. סביב שולחן־הדיונים שלנו באניה אוגוסטה לא היה כל צורך להתווכח על השאלות הרחבות יותר. המברק ששלחתי מן הישיבה אל מר אידן מוסר תיאור מלא של הענין:

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 11 באוגוסט 41

המצב ביחס ליאפאן הוא כזה:

לפני זמן־מה הציע הנשיא ליאפאן נייטראליזציה של הודו־סין וסיאם תחת ערובה משותפת מצד ארצות־הברית, יאפאן, בריטניה, סין ואחרים. התשובה היאפאנית, שתומצא לך טלגרפית בשלמוּתה מיד לאחר שיטפּלו במברקים דחופים יותר, מסכימה לעקרון של הימנעוּת מפּגיעה בסיאם ונסיגה צבאית מהודו־סין, אך היא מוסיפה מספר תנאים שמעיקרם אינם יכולים להתקבל. למשל, שהנסיגה תחול אחרי גמר התקרית הסינית, רוצה לומר לאחר שיחנקו את צ’אן קיי שק, וחוץ מזה נדרשת הכרה במעמד־הבכורה של יאפאן באזורים האלה; כמו כן נדרשת ארצות־הברית להימנע מכל הכנות צבאיות נוספות באזורים האלה, ומתבקש ביטול הסנקציות הכלכליות.

2. רעיונו של הנשיא הוא לשאת־ולתת על התנאים האלה שאין לקבלם ועל־ידי כך להשיג ארכּה של, נניח, שלושים יום שבהם נוכל לשפּר את מצבנו באזור סינגאפור והיאפאנים יהיו מוכרחים לעמוד דוּמם. אבל הוא יתנה תנאי שבינתים לא יוסיפו היאפאנים להתקדם, ולא ישתמשו בהודו־סין בחינת בסיס להתקפה על סין. הוא גם יקיים במלוא התוקף את האמצעים הכלכליים המכוּונים נגד יאפאן. מעטים הסימנים להצלחתו של משא־ומתן כזה, אבל הנשיא סבור שריוח של חודש יהיה יקר־ערך. הטעמתי כמובן כי היאפאנים יערימו עליו וינסו להתקיף את סין או לנתק את קווי־התחבורה הבורמאיים. אולם אתה יכול לצאת מן ההנחה שלפי דעתם מן הראוי להתחיל במשא־ומתן על פי קוים אלה, ובשים לב למה שעבר בין ארצות־הברית ליאפאן יהיה צורך להשלים עם העובדה הזאת.

3. במהלך המשא־והמתן הזה יחדש הנשיא את הצעותיו לנייטראליזציה של סיאם ולא של הודו־סין בלבד.

4. בסיום האיגרת שימסור הנשיא לשגריר היאפאני כשיחזור משיוּטו בעוד שבוע לערך יוסיף את הפּיסקה הבאה, הלקוחה מן הטיוטה שלי: “כל התקדמות נוספת מצד יאפאן בדרום־מערב האוקינוס השקט תיצור מצב בו תהיה ממשלת ארצות־הברית נאלצת לאחוז באמצעים־שכנגד, גם אם יהיו אלה עשויים להביא לידי מלחמה בין ארצות־הברית ליאפאן”. הוא יוסיף גם משהו המכוּון לומר כי, מאחר שהסובייטים הם מעצמה ידידותית, ברור מאליו שממשלת ארצות־הברית תהיה מעוניינת באורח דומה לכך בכל סכסוך מעין זה בצפון־מערב האוקינוס השקט.

5. לדעתי הרי זה טוב בתכלית, ועלינו להזדהות עם הדבר ולהשתדל להניע את ההולנדים להצטרף מתוך הסכמה גמורה, כי אם לא ידחו היאפאנים את התנאים שמעמיד הנשיא – לאמור, המשך הסנקציות הכלכליות ללא תזוזה מצד היאפאנים וללא פלישה לסיאם – הרי ימשיכו בפעולתם הצבאית עם שיהיו משקרים עליה באורח דיפלומטי.

במקרה זה יופעלו התנאים הנרמזים מן הפּיסקה האחרונה שצוטטה זה־עתה [בסעיף 4] בתוקף רב, ואפשר יהיה להגשים הצהרות מקבילות במלוא המידה. ידיעות תימסרנה גם לממשלה הסובייטית. אולי מסוכן יהיה לומר לסינים מה שאנו עושים בשבילם, אף כי אפשר להבטיחם במונחים כלליים שחשבנו על בטחונם בכל מה שעשינו.

6. מכל הטעמים האלה אני סבור שעלינו לסמוך ידינו על קו־הפעולה המוצע, וכי צריך לספר על כך לדומיניונים ולהוכיח להם שזה צעד גדול קדימה לקראת בלימת התוקפנות היאפאנית בכוחות מאוחדים.

*

למר אטלי שלחתי תמצית מקיפה מכל הנקודות העיקריות שבדיון.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 11 באוגוסט 41

הגענו להסדר משביע־רצון ביחס לתכנית הימית מס. 4 [שלפיה צי ארצות־הברית נוטל לידיו את הרצועה אמריקה־איסלנד באוקינוס האטלנטי].

שנית, הנשיא מוכן לנקוט פעולה מועילה מאד במקביל למיבצע “עולה־רגל”, או בעקבותיו.

שלישית, הוא מתכוון לשאת־ולתת עם יאפאן על הבסיס של ארכה לחודש, נאמר, ומשך פרק־זמן זה לא תעשה יאפאן שום תנועות צבאיות נוספות בהודו־סין ולא תחדור לתוך סיאם. הוא הסכים לסיים את פנייתו באזהרה חמורה, שאני ניסחתיה…

רביעית, הנשיא מבקש להוציא, ברגע שיוּתן פרסום כללי לסיפור הפגישה, מן הסתם ב־14 או 15 בחודש, הצהרה משותפת, שהוא ואני נחתום עליה, אני בשם ממשלת הוד־מלכותו, על העקרונות הרחבים המניעים את ארצות־הברית ובריטניה־הגדולה בשעה הנוחה הזאת. אני שולח לך בזה את טיוטת ההצהרה שלו, שאתה תראה ודאי כי אינה נקיה מן הקשיים הנלוים לכל ההצהרות מסוג זה. התנאי הרביעי נראה שצריך יהיה לתקנו כדי להבטיח את ההתחייבויות שקיבלנו עלינו באוטאווה ולא להעמיד בסכנה את עתידה של העדיפות הקיסרית. דבר זה אפשר שיבוא על מקומו אחרי המלחמה במסגרת הסדר כלכלי כולל, עם הנמכה מכרעת בתעריפי־המכס וסייגי הסחר ברחבי העולם כולו. אבל אין אנו יכולים להסדיר זאת עכשיו. למען ההסכמה המהירה אין לי ספק כמעט שהוא יקבל את תיקונינו.

הסעיף השביעי מצוין ביותר בריאליזם שלו. אין ספק שהנשיא חושב על פירוק נשקן של האומות האשמות, בד־בבד עם קיום חימוש בריטי ואמריקאי חזק ומאוחד הן בים הן באוויר לתקופה ארוכה ובלתי־מוגבלת.

בשים לב להשקפותינו על חבר־הלאומים או ארגונים בינלאומיים אחרים, הייתי מציע את התיקון הבא אחרי המלה “הכרחיים”: “עד להקמת שיטה רחבה וקבועה יותר של בטחון כללי”.

זה לא ימצא חן רב בעיניו, אבל הוא מייחס חשיבות כה גדולה להצהרה המשותפת, אשר לדעתו תשפיע על כל התפתחותה של דעת־הקהל בארצות־הברית, עד שאני סבור שיסכים.

לא נפעל בחכמה כלל אם נעורר קשיים שלא לצורך. עלינו לראות בכך הכרזת־בינים חלקית של מטרות־מלחמה שתכליתה להבטיח לכל הארצות שמטרתנו היא צודקת, ולא את הבנין השלם שעלינו להקימו אחרי הנצחון.

עליך לכנס את הקבינט המלחמתי כולו, עם כל שאר האנשים שתראה צורך בהם, לישיבה הלילה, ונא להמציא לי את השקפותיכם בלי שום דיחוי. בינתים נשלחים אליך מיד דו“חות מלאים על הנקודות האחרות, יחד עם הדו”ח של קאדוגאן מן השיחה. אני חושש שהנשיא יודאג מאד אם לא תהיה אפשרות לפרסם שום הצהרה משותפת, והדבר עשוי להשפיע על אינטרסים חשובים וחיוניים.

היה בדעתי לעזוב ב־12 בחודש אחר־הצהרים, אבל עתה דחינו שנינו את היציאה בעשרים־וארבע שעות.

גמרתי להכתיב את המברקים רק ב־2 אחה“צ לערך, והרי זה נותן שבח לכל הנוגעים בדבר שלא יצאו שתים־עשרה שעות וכבר היתה בידי תשובתו של הקבינט המלחמתי. לאחר מכן נודע לי שמברקי לא הגיעו ללונדון אלא אחרי חצות הלילה, ורבים מן המיניסטרים כבר עלו על משכבם. בכל־זאת נקבעה ישיבה של הקבינט המלחמתי ל־1.45 לפנות־בוקר, והשתתפו כל הקרואים, ובהם מר פיטר פרייזר, ראש ממשלת ניו־זילנד, שהיה בזמן ההוא באנגליה. לאחר דיון ממצה שלחו לי מיד אחרי השעה 4 לפה”צ מברק, בו הם מקדמים בברכה את ההצעה ומציעים עוד גירסה של סעיף 4 (אי־הפליה במסחר העולמי) והכנסת סעיף חדש המטפל בבטחון סוציאלי. בינתים נודע לי שהנשיא קיבל את כל התיקונים שהצעתי לו ב־11 באוגוסט.

*

ב־12 באוגוסט, בצהרים לערך, הלכתי לראות את הנשיא כדי להסכים אתו על הצורה הסופית של ההצהרה. הנחתי לפני הנשיא את הגירסה המתוקנת לסעיף 4 של הקבינט, אך הוא העדיף שלא לזוז מן הניסוח שכבר הוסכם, ואני לא הוספתי ללחוץ עליו בנקודה זו. הוא נענה ברצון להכנסת הסעיף החדש שבו רצה הקבינט בדבר הבטחון הסוציאלי. הוסכם על מספר שינויים מילוליים, ואז קיבלה ההצהרה את צורתה הסופית.

הצהרה משותפת מאת הנשיא וראש־הממשלה 12 באוגוסט 1941

נשיא ארצות־הברית של אמריקה וראש־הממשלה, מר צ’רצ’יל, המייצג את ממשלת הוד־מלכותו בממלכה־המאוחדת, שנועדו יחדיו, רואים לנכון להודיע ברבים אי־אלה עקרונות משותפים במדיניות הלאומית של ארצותיהם שעליהם הם מייסדים את תקוותיהם לעתיד טוב יותר לעולם.

ראשית, ארצותיהם אינן שוחרות כל התגדלות, לא בשטח גם לא במובנים אחרים.

שנית, אין הם מבקשים לראות בשום שינוים טריטוריאליים שאינם עולים בקנה אחד עם המשאלות שאותן יביעו דרך־חירות העמים הנוגעים בדבר.

שלישית, הם מכבדים את זכותם של כל העמים לבוֹר להם את צורת המימשל אשר בה הם חפצים לחיות; ורצונם לראות בהחזרת זכויות הריבּונוּת והמימשל־העצמי לאלה אשר מהם נשללו בכוח.

רביעית, הם ישקדו, מתוך הכבוד הנאות להתחייבויות הקיימות, לסייע לכל המדינות, גדולות כקטנות, מנצחות כמנוצחות, ליהנות, בתנאים של שויון, מן הגישה אל הסחר וחמרי־הגלם של העולם הדרושים לרווחתן הכלכלית.

חמישית, הם שואפים להביא לידי שיתוף־הפעולה השלם ביותר בין כל האומות בשטח הכלכלי, במטרה להבטיח לכּל הטבה בתנאי העבודה, התקדמות כלכלית ובטחון סוציאלי.

ששית, אחרי השמדתה הסופית של העריצות הנאצית, הם מקווים לחזות בביסוסו של שלום שימציא לכל האומות את האפשרות לשכון בביטחה בתחומיהן, ויערוב לכך שכל בני־האדם בכל הארצות יוכלו לחיות את חייהם מתוך חירות מפחד ומחסור.

שביעית, שלום כזה צריך לאפשר לכל בני־האדם לעבור בימים ובאוקינוסים באין מפריע.

שמינית, הם מאמינים כי כל אומות העולם, מטעמים מציאותיים כמו גם רוחניים, צריכות להגיע לידי ויתור על השימוש בכוח־הזרוע. מאחר שאין לקיים כל שלום לעתיד־לבוא אם יוסיף חימוש יבשתי, ימי או אווירי לשמש בידי אומות המאיימות, או עשויות לאיים, בתוקפנות מחוץ לגבולותיהן, הרי הם מאמינים, עד להקמתה של שיטה רחבה וקבועה יותר של בטחון כללי, כי יש הכרח בפירוק־נשקן של אומות כאלו. בדומה לכך יקדמו ויעודדו את כל שאר האמצעים המעשיים שיקלו מעל עמים שוחרי־שלום את העומס המוחץ של החימוש.

רק אחרי כן קיבלתי את המברק המוסר את תוצאותיה של ישיבת קבינט נוספת בבוקר ה־12 באוגוסט. מברק זה הבהיר את הטעמים לספקות שהגה הקבינט בענין סעיף 4. אבל אני סבור הייתי שהנוסח הסופי במלים, “מתוך הכבוד הנאות להתחייבויות הקיימות שלהם”, שהן הקובעות את טיבו של הסעיף כולו, מבטיח את עמדתנו די־הצורך.

חשיבותה העמוקה ומרחיקת־הלכת של הצהרה משותפת זו היתה ברורה מאליה. עצם העובדה שארצות־הברית, שעודנה נייטראלית מבחינה טכנית, עושה יד אחת עם מעצמה לוחמת במסירת הצהרה כזאת, מדהימה היתה. העובדה שנכללו בה דברים על “השמדתה הסופית של העריצות הנאצית” (על יסוד משפּט שהופיע בטיוטה המקורית שלי) היה בה משום קריאת־תגר, שבזמנים כתיקונם היא מחייבת פעולה מלחמתית. ולבסוף, הצד שאיננו פחות בחשיבותו היה רוחו המציאותית של הסעיף האחרון, מקום שנמצא רמז ברור ונועז לכך שאחרי המלחמה תעשה ארצות־הברית יד אחת אתנו בשמירת הסדר בעולם עד שיכּוֹן משטר טוב יותר.

*

הנשיא ואני חיברנו גם איגרת משותפת אל סטאלין:

12 באוגוסט 41

בהזדמנות שניתנה לנו אגב עיוּן בדו"ח שמסר מר הארי הופקינס בחזירתו ממוסקבה נועצנו בינינו איך תוכלנה שתי ארצותינו לעזור לארצך על הצד הטוב ביותר בהגנה המזהירה שלכם מפני ההתקפה הנאצית. ברגע זה אנו משתפים פעולה בינינו כדי להמציא לכם ממש את מירב האספקה הדרושה לכם באורח הדחוף ביותר. מטענים רבים כבר נשלחו מחופינו ונוספים עליהם יישלחו בעתיד הקרוב ביותר.

עתה עלינו לתת דעתנו על מדיניות לטווח ארוך יותר, כי עדיין יש צורך לעבור דרך ארוכה וקשה עד שייתכן לזכות באותו נצחון שלם אשר בלעדיו יהיו מאמצינו וקרבנותינו לריק.

המלחמה מתנהלת בחזיתות הרבה, ובטרם תסתיים אפשר שתתפתחנה עוד חזיתות־מלחמה. משאבּינו, הגם שעצומים הם, הריהם מוגבלים, ובהכרח תתעורר השאלה היכן ומתי אפשר לעשות במשאבים הללו את השימוש הטוב ביותר על־מנת לקדם במידה הגדול ביותר את המאמץ המשותף שלנו. דברים אלה כוחם יפה באותה מידה הן לגבי אספקה מלחמתית חרשתית הן לגבי חמרי־גלם.

את הצרכים והדרישות של השירותים המזוינים שלכם ושלנו אפשר לקבוע רק לאור הידיעה השלמה בגורמים המרובים שצריך להביאם בחשבון בהחלטות אשר נחליט. כדי שנוכל כולנו להגיע להחלטות מהירות בדבר חלוקת משאבינו המשותפים, הצעתנו היא שנתכונן לפגישה שתיערך במוסקבה, אשר אליה נשלח נציגים רמים שיוכלו לדון במישרים אתך בענינים האלה. אם נראה לך הרעיון של ועידה כזאת, רצוננו שתדע כי, עד להחלטותיה של אותה ועידה, נוסיף לשלוח אספקה וחמרים מהרה ככל האפשר.

אנו מבינים אל־נכון מה חיונית היא חשיבות התנגדותה האמיצה והעקשנית של ברית־המועצות לגבי מפלתו של ההיטלריזם, ולפיכך אנו סבורים כי אסור שיפריענו דבר מפּעוֹל חיש ומיד בענין הזה של עיבּוד התכנית לחלוקת משאבינו המשותפים לעתיד־לבוא.

*

הלורד ביוורברוק נענה בנפש חפצה להזמנתי, שאותה שלחתי בשעת הנסיעה מאנגליה. בתוך כך הייתי זקוק למר פּרוויס, שבין כה וכה היה חוזר לוושינגטון. סבור הייתי כי השילוב של ביוורברוק ופרוויס, המייצג במובנים רבים את קנדה, ימציא לנו את ההזדמנות הטובה ביותר לטפּל בפיצול המכאיב של האספקה בין בריטניה הגדולה ורוסיה הסובייטית, שהיה רצוי ועם זאת גם בלתי־נמנע. קיויתי גם שביוורברוק יוכל להמריץ ולהרחיב את הייצור האמריקאי במלוא הקפו. ביוורברוק ופרוויס המריאו מפּרסטוויק במטוסים שונים, בהפרש של שעות אחדות. סיכוי שווה היה לשניהם לטוס באווירון האחד או במשנהו. ביוורברוק הגיע בשלום לשדה־התעופה של ניו־פאונדלנד, והצטרף אלי אחרי נסיעה ארוכה ברכבת ב־12 בחודש עם השכמה. פרוויס וכל אשר אתו נהרגו באחת מאותן תהפוכות־גורל מאוּימות הגורמות למטוס שייתקע לתוך הר לא גבוה ביותר דקות מספר אחרי המריאוֹ. מותו של פרוויס היה אבידה קשה, הואיל והיו בידו חוטים בריטיים, אמריקאיים וקנדיים כה רבים, ועד כה היה הוא המוח המכוון בשיזורם ההרמוני. כשהגיע מכּס סיפרתי לו את הידיעה המחרידה. הוא החריש רגע אך לא אמר מאומה. עת מלחמה היתה זאת.

*

המברק הבא ממצה את תוצאות ישיבתנו האחרונה:

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 12 באוגוסט 41

אנא הודה לקבינט על התשובה המהירה להפליא. הצעתי לנשיא את סעיף 4 האלטרנטיבי שלכם, אך הוא העדיף שלא לזוז מן הניסוח שכבר הוסכם. אני עצמי איני רואה כל חילוק של ממש. המשפט בדבר “כבוד להתחייבויות קיימות” מבטיח את יחסינו עם הדומיניונים. לא יכולנו לראות איך אפשר להכניס את ענין התחרות של עבודה זולה, כי כל הארצות שומרות על הזכות לקיים או להטיל מכסי־מגן לאומיים כראוֹת עיניהן עד לפתרונות טובים יותר.

2. הנשיא קיבל בנפש חפצה את סעיף 5 החדש שלכם, אבל תראו שהרמז ל“מחסור” בא במקום ששם רצה בו הנשיא מלכתחילה – בסוף סעיף 6. נוספו כמה סלסולי־לשון שאינם משפיעים על גופי הדברים.

3. שמנו דגש במיוחד באזהרה ליאפאן, שבה טמון עוקץ פנייתו של הנשיא. אפשר תמיד לחשוש שמחלקת־המדינה תנסה להנמיך את הטוֹן; אבל הנשיא הבטיח בפירוש לנקוט את הלשון הקשה.

4. הופעתה של רוסיה כאורח קרוּא אל שולחן רעב והצורך בתכניות גדולות נוספות הן לעצמנו הן לכוחות ארצות־הברית מחייבים עיון מחודש בייצור האמריקאי ובהרחבתו. הנשיא אומר לבקש בקרוב מן הקונגרס עוד חוק־החכר־והשאל של חמישה ביליונים דולר. הנשיא מקדם בברכה את בואו של ביוורברוק לוושינגטון, ואני משוכנע כי זה הצעד המעשי והנחוץ. ראה גם את איגרת רוזוולט־צ’רצ’יל אל סבא ג’ו³⁸ היקר. אני חושב שהם ישלחו את הרימן לייצגם, ואני אציע שביוורברוק יילך בשמנו למוסקבה, או לכל מקום שבו תהיה הממשלה הרוסית. אין רצוננו שהועידה ברוסיה תתחיל לפני שלהי ספטמבר, כי מקווים שעד אז נדע היכן תהיה החזית הרוסית לקראת החורף.

5. שולחים לנו מיד עוד 150,000 רובים, ואני מצפה להקצבות מוגדלות של מפציצים כבדים וטנקים. אני מקווה שהם יקבלו לידיהם את כל שירות ההעברה ויביאו משלוחים הן לאנגליה הן לאפריקה המערבית על־ידי טייסים אמריקאיים, שרבים מהם אולי יישארו אצלו לצרכי אימון מלחמתי.

6. הודות לזריזותך יש ביכלתי לצאת לדרך בחזרה היום, ה־12 בחודש. הנשיא שולח אתנו משחתות אמריקאיות, שאינן נחשבות ליווי אלא שתודענה את נחת־זרוען אם תתרגש לבוא איזו צרה. פרנקלין הבּן משרת באחת מהן, והוא נתמנה קצין־קישור על־ידי משך היום שאעשה באיסלנד, מקום שייערך מסקר משותף של כוחות בריטיים ואמריקאיים.

7. הלורד ביוורברוק יוצא עתה בדרך האוויר עם הרימן לארצות־הברית.

8. אני מאמין שעמיתי ירגישו כי שליחותי עשתה פרי. אני בטוח שיצרתי יחסים אישיים חמים ועמוקים עם ידידנו הגדול.

לפני הפליגי בחזרה קיבלתי איגרת של ברכה מן המלך. בעת הנסיעה השיבותי על המברק הזה ועל זולתו.

ראש־הממשלה אל הוד־מלכותו המלך 13 באוגוסט 41

אסיר־תודה ביותר להוד־מלכותך על האיחולים. הלורד־שומר־החותם יגיש את הנוסח המלא של כל המברקים המספרים על מהלך הענינים. יצרתי עם הנשיא יחסים אישיים לבביים ביותר, ואני מאמין שהוד־מלכותך ירגיש כי התוצאות מצדיקות את השליחות. הנשיא נתן לי מכתב אישי, שאני אקווה למסרו לך בשעת ארוחת־הצהרים ביום ג', ה־19 בחודש.

ואל מר אטלי, שטילגרף מטעם הקבינט:

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 13 באוגוסט 41

תודה רבה על איגרתך החביבה. אני שמח לשמוע שאתה עצמך תשדר את ההודעה וההצהרה. אנא הפסק הפסקה מפורשת בין ההודעה המוקדמת לנוסח עצמו ואמוֹר, “ועכשיו אקרא את גוף הנוסח של ההצהרה המשותפת”. אינני סבור שיהיה צורך באיזה פירוטים מצדי, כי ההודעה עצמה די בה למלא את העתונים. אולי אשדר ביום א' בערב אחרי שובי, כשתיראה לעין התגובה בארצות־הברית על פגישתנו ועל ההצהרה המשותפת.

אפשר לתת לעתונות בחשאי כל הדרכה נחוצה, אבל העתונים ודאי יראו כי ההצהרה המשותפת המדברת על השמדתו הסופית של השלטון הנאצי ועל פירוק־נשקן של אומות תוקפניות בו בזמן שבריטניה וארצות־הברית תישארנה חמושות היא מאורע מן המדרגה הראשונה. כדאי יהיה להניח לידיד ואויב כאחד שיתרשמו מן הדברים כמו שהם.

2. לידיעתך הסודית, הנשיא נשאר בים עד סוף השבוע כדי לחפות על שובי. אמרתי לו שאין צורך בדבר, אך הוא עמד על כך.

3. נהיה מעוניינים ביותר לדעת איך כל זה מתקבל.

4. קראתי בעונג רב את ההודעה המצוינת שלך על מצב המלחמה בסיום הישיבה.

שלחתי את האיגרת הבאה אל מר מנזיס, ראש ממשלת אוסטרליה:

ראש־הממשלה אל מר מנזיס 15 באוגוסט 41

ראית בלי ספק את המברקים הנוגעים לפגישה האטלנטית. אני מקווה כי מה שהושג ישר בעיניך. הנשיא הבטיח לי לתת את האזהרה ליאפאן במלים שהוסכם עליהן. משעה שנדע כי נעשה הדבר, נתייצב לצדו ונבהיר שאם תסתבך יאפאן במלחמה עם ארצות־הברית תהיה במלחמה גם עם בריטניה וחבר־העמים הבריטי. אני מסדר זאת עם אידן, ויודיעו לך בצינורות המקובלים. עליך לשים לב לכך שאזהרתו של הנשיא חלה גם על התקפה על רוסיה, ולכן אפשר שגם סטאלין יצטרף וכן כמובן ההולנדים. אם אפשר יהיה להקים את החזית המשולבת הזאת, כולל סין, הרי לבי סמוך ובטוח שיאפאן תשכב בשקט זמן־מה. אולם הכרח הוא להשתמש בלשון תקיפה ביותר ובצירוף החזק ביותר.

2. הצי האמריקאי מקבל לידיו בפועל־ממש את רצועת אמריקה־איסלנד של האטלנטי, וממציא לנו בכך הקלה שקולה כנגד יותר מחמישים משחתות וקורבטות, שבקרוב תעמודנה לרשותנו במימי המולדת ובדרום האטלנטי.

הנסיעה לאיסלנד עברה בלי שום מאורעות מיוחדים, אף כי בנקודה אחת היה צורך לשנות נתיב בגלל הודעה על מציאותן של צוללות בקירבת מקום. בחלק זה של דרכנו כלל הליווי שלנו שתי משחתות אמריקאיות, שבאחת מהן נמצא פרח־הקצינים פרנקלין ד. רוזוולט הצעיר, בנו של הנשיא.

נסיך וולס הגיעה לאי ביום־השבת בבוקר, ה־16 באוגוסט, ועגנה בהוואלס־פיוֹרד, ומשם נסענו לרייקיאוויק במשחתת. משהגענו לנמל זכיתי לקבלת־פנים חמה וקולנית להפליא מצד המון־אדם גדול, שחזר על ברכותיו הידידותיות כל־אימת שהבחין בנכחותנו משך השעות שעשינו שם, דבר שהגיע לשׂיאו במחזות של התלהבות גדולה בעת יציאתנו אחר־הצהרים, ללוית תרועות ומחיאות־כפים שמובטח הייתי כי רק לעתים רחוקות נשמעו בחוצות רייקיאוויק.

אחרי ביקור קטן באלטהינגיסהוּס, לחלוק כבוד לעוצר ולחברי הקבינט האיסלנדי, המשכתי בדרכי למסקר משותף של הכוחות הבריטיים והאמריקאיים. עבר מצעד ארוך בשלשות, ותוך כדי כך נחרתה הנעימה “המארינז של ארצות־הברית” עמוק כל־כך בזכרוני עד שלא יכולתי להוציאה מראשי. מצאתי שהות לראות את שדות־התעופה החדשים שעמדנו בבנייתם, וכן גם לבקר במעיינות החמים הנפלאים ובחממות המנצלות אותם. מיד עלה בדעתי שמן הראוי לנצלם גם לחימומה של רייקיאוויק, ואפילו בעצם ימות המלחמה ניסיתי לקדם את התכנית הזאת. שמח אני שעתה הוצא הדבר לפועל. קיבלתי את הסילוּד בעוד בנו של הנשיא עומד לצדי, והמסדר שימש הפגנה מופלאה נוספת לאחדות אנגלו־אמריקאית.

בחזירתנו להוואלס־פיוֹרד, ביקרתי בראמיליס ונשאתי דברי אל באי־כוח הצוותים של האניות הבריטיות והאמריקאיות שבמעגן, כולל את המשחתות הקלה וצ’רצ’יל.

עם שירדה החשיכה לאחר המסה הזאת הארוכה והמייגעת מאד, הפלגנו לסקאפּא. למחרת, ב־17 בחודש, פגשנו בשיירה משולבת של שבעים־ושלוש אניות שפניהן הביתה, ערוכות כולן בסדר ובמשטר למופת אחרי עברן בשלום את האטלנטי. היה זה חזיון מעודד, וגם אניות־הסוחר שמחו להביט בנסיך וולס. בלי שום מאורעות נוספים הגענו לסקאפא ב־18 באוגוסט עם השכמה, ולמחרת היום הגעתי בחזרה ללונדון.

 

פרק עשרים־וחמישה: עזרה לרוסיה    🔗

גבורת הרוסים והחורף הקרב־לבוא – הלורד ביוונברוק נלחם על עזרה לרוסיה – ויתורינו על תחמושת חיונית – משלחת ביוורברוק־הרימן – מכתבי אל סטאלין מיום 29 באוגוסט – תשובתו – שיחה עם השגריר מאיסקי – סבר של איום – תשובתי לסטאלין – אני מוסר על חששותי לנשיא רוזוולט – מכתב אל סיר סטפורד קריפס מיום 5 בספטמבר – עוד איגרת מאת סטאלין – הצעה דמיונית – תשובתי – הלורד ביוורברוק מפליג לארכנגלסק באניה “לונדון” – מכתבי אל סטאלין מיום 21 בספטמבר – שליחותו של ביוורברוק למוסקבה – קבלת־פנים זעופה – מגעים אמריקאיים לבביים – פרטיכל לאספקה לרוסיה – מחזור מתמיד של שיירות לארכנגלסק – מר אטלי יוצא לוושינגטון – דרישות עקשניות במוסקבה לחזית שניה – המשבר במאבק ברוסיה – מברקי אל סיר סטפורד קריפס מיום 28 באוקטובר – דברים ברורים – החורף מעמיד את שלט־המגן לפני צבאות רוסיה – קרן “העזרה לרוסיה” של מרת צ’רצ’יל

חדשיים עברו עתה על החזית הרוסית, וצבאות גרמניה הנחיתו מהלומות איומות. אבל לעת הזאת היה כבר צד שני למטבע. על אף האבידות הנוראות נשארה ההתנגדות הרוסית קישחת ובלתי־נכנעת. חייליהם נלחמו עד מוות, וצבאותיהם רכשו להם נסיון וכושר־מעשה. פרטיזנים קמו מאחרי החזיתות הגרמניות והטרידו את קווי־התחבורה במלחמה ללא־רחם. התברר כי רשת הרכבות הרוסית שנלכדה אינה מספקת; הכבישים היו מתערערים תחת כובד התעבורה, והתנועה שלא בכבישים לאחר גשם היתה לעתים קרובות בגדר הנמנע. רכב־התובלה גילה סימנים רבים של התבּלות. נותרו עוד פחות משלושה חדשים בטרם יבוא החורף הרוסי המאוּים. הייתכן לכבוש את מוסקבה עד אז? ואם גם ייתכן, האם די יהיה בכך? כאן אפוא היתה השאלה הגורלית. אף כי רוחו של היטלר עדיין היתה רוממה עקב הנצחון בקיוב, אפשר מאד שהגנרלים הגרמנים נוכחו לדעת כי הוצדקו ספקותיהם הראשונים. חל עיכוב של ארבעה שבועות בשטח שנעשה עתה החזית המכרעת. משימת “חיסול כוחות האויב ברוסיה הלבנה”, שהוטלה על קבוצת־הגייסות המרכזית, עדיין לא בוצעה.

אבל עם שנמשך הסתיו, והמשבר העליון בחזית הרוסית קרב לבוא, גברה עקשנותן של דרישות הסובייטים מאתנו.

*

הלורד ביוורברוק חזר מארצות־הברית לאחר שדירבּן את הכוחות, העצומים כבר ממילא, המבטיחים עליה מדהימה בייצור. בקבינט המלחמתי נעשה הוא עתה ראש־המדברים בזכות העזרה לרוסיה. בזאת היה שירותו רב־ערך. כשאנו זוכרים את העקות שרבצו עלינו בהכנת המערכה במדבר המערבי, ואת החששות הכבדים ביחס ליאפאן שהכבידו על כל ענינינו במאלאיה ובמזרח הרחוק, ואת העובדה שכל מה שנשלח לרוסיה נגרע מן הצרכים החיוניים של בריטניה, היה צורך בלוחם נמרץ ונלהב לתביעותיה של רוסיה ברוּמה של מחשבתנו המלחמתית. ניסיתי לשמור על חלוקה נכונה של הממדים העיקריים במחשבתי־אני, ושיתפתי בדאגותי את עמיתי. יחד נשאנו בתהליך המטריד של סיכון בטחוננו ותכניותינו החיוניות בעבוּר בעלת־בריתנו החדשה – זו הנזעמת, הנרגנת, התאבה, זו שלפני זמן כה קצר היתה שות־נפש לקיומנו־אנו.

בדרך שובי מאיסלנד נדמה היה לי כי לאחר שישובו ביוורברוק ואוורל הרימן לוושינגטון ולאחר שנסקור את כל הסיכויים בשטח התחמושת והאספקה, מן הראוי שייצאו הללו למוסקבה ויציעו כל מה שנוכל לוותר עליו ולהסתכן בו. התקיימו דיונים ממושכים ומכאיבים על הפרטים, על פי קווי ההצעה המשותפת שלנו מיום 16 באוגוסט. מיניסטריוני השירותים חשו כאילו סורקים את עורם מעל בשרם. אף על פי כן ליקטנו את מירב מה שהיה ביכלתנו, והסכמנו שאמריקה תפריש מנות גדולות מאד מכל מה שהתאווינו לקבלו בעצמנו, על־מנת לתרום תרומה של ממש לעמידתם של הסובייטים. ב־28 באוגוסט העליתי לפני עמיתי את ההצעה לשלוח את הלורד ביוורברוק למוסקבה. הקבינט חפץ מאד שהוא יציג את הבעיה לפני סטאלין, והנשיא רוזוולט סבר שהרימן ייטיב לייצגו.

הנה כי כן הודעתי ללורד ביוורברוק:

ראש־הממשלה אל הלורד ביוורברוק 30 באוגוסט 41

ברצוני שתצא למוסקבה עם מר הרימן כדי להסדיר את האספקה לטווח ארוך לצבאות הרוסיים. אפשר לבצע זאת כמעט רק מתוך המשאבים האמריקאיים, אף כי יש לנו גומי, נעלים וכו'. יש להקים מנגנון גדול חדש בארצות־הברית. קצב האספקה מותנה כמובן בנמלי הכניסה והמחסור בספּנוּת. לאחר שתוכפל באביב המסילה ברוחב מטר מבּצרה אל הים הכספי, יהיה זה צינור חשוב. מחובתנו ומטובתנו הוא לתת לרוסים את מירב העזרה שבגדר האפשר, אפילו יהיה עלינו להקריב קרבנות רציניים. ואולם זרם גדול לא יוכל להתחיל לפני אמצע או סוף 1942, ועיקר התכנון יסוֹב על 1943. תפקידך יהיה לא רק לעזור בעיבּוד התכניות לעזרתה של רוסיה, אלא גם לדאוג לכך שלא נקיז את כל דמנו תוך כדי כך; ואף אם יתברר לך שהאווירה הרוסית משפיעה עליך, הרי אני כאן אנקוט עמדה נוקשה בהחלט ביחס לזה. אולם בטוח אני שאתה האיש למלאכה הזאת, ותגובת הציבור כבר אישרה זאת.

ההחלטה לשלוח את הרימן פירושה שהופקינס אינו חש עצמו בטוב כדי־כך שיסע בעצמו. אין טעם לשלוח את אידן בשעה זו.

אשר למועד, הרי אנו נתונים בידי האמריקאים, אבל עלינו לנהוג מתוך רוח של הגינות ולא לתת לשום אדם עילה לומר ששיטינו ברוסים או גרמנו סחבת. יהיה צורך לקבוע את מועד הועידה בימים הקרובים. אינני סבור כי שבועים לכאן או לכאן משנים משהו, כי תשעים אחוז מן העבודה יש להשקיע בתכניות לטווח ארוך.

בתורת אקדמה למשלחת הזאת תיארתי את המצב בקוים כלליים במכתב אל מר סטאלין.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 29 באוגוסט 41

שקדתי למצוא דרכים לתת לכם עזרה בהתנגדותכם המזהירה ביותר עד להסדרים לטווח ארוך שבהם אנו דנים עם ארצות־הברית ואשר הם שישמשו נושא לועידת מוסקבה. מאיסקי הסביר כי יש צורך רב במטוסי־קרב בשים לב לאבידות הכבדות. אנו משגרים את מאתים המטוסים מטיפוס טוֹמאהוֹק שעליהם טילגרפתי אליך באחרונה. שתי הטייסות שלנו צריכות להגיע למורמנסק ב־6 בספטמבר לערך, ובהן ארבעים האריקיינים. מובטח אני שתבין כי מטוסי־קרב הם יסוד הגנת־המולדת שלנו, ושחוץ מזה אנו משתדלים להשיג עליונות אווירית בלוב, וכן גם לספק את צרכיה של תורכיה כדי להביאה אל צדנו. בכל־זאת אוכל לשלוח עוד מאתים האריקיינים, בסך הכל ארבע־מאות־וארבעים מטוסי־קרב, אם יוכלו טייסיכם להשתמש בהם כהלכה. אלה יהיו האריקיינים בעלי שמונה ובעלי שנים־עשר תותחים, שאנחנו מצאנום קטלניים מאד בפעולה. נוכל לשלוח מאה עכשיו ושני צרורות של חמישים זמן קצר אחרי כן, יחד עם מכונאים, מדריכים, חלפים וציוד, לארכנגלסק. בינתים אפשר יהיה לעשות את הסידורים כדי להתחיל להרגיל את טייסיכם ואת המכונאים שלכם לטיפוס החדש אם תשלח אותם לטייסות במורמנסק. אם נדמה לך שהדבר יהיה למועיל אתן פה פקודות בהתאם לכך, ותזכיר טכני מלא מועבר טלגרפית באמצעות המשלחת־האווירית־הצבאית שלנו.

2. הידיעה שהפּרסים החליטו להפסיק את ההתנגדות היא משמחת ביותר. מטרתנו בכניסתנו לפרס היתה לא רק להבטיח את שדות־הנפט אלא, יותר מכך, להשיג עוד דרך ישרה אליכם שאי־אפשר יהיה לנתקה. לצורך כך עלינו לפתח את מסילת־הברזל מן המפרץ הפרסי אל הים הכספי ולדאוג לכך שתתנהל למישרים בעזרת תוספת חומר מהודו. שר־החוץ מסר למאיסקי בשבילך את תנאֵי ההסכם שכמוֹתו היינו רוצים לעשות עם הממשלה הפרסית, כדי שיהיה לנו עסק עם עם ידידותי ולא ניאלץ לבזבז מספר אוגדות על שמירת קו הרכבת בלבד. שולחים מזון מהודו, ואם הפרסים ייכנעו נחדש את תשלום תמלוגי הנפט המגיע עכשיו לשח. אנו נותנים הוראות למשמרות־החלוץ שלנו להמשיך בהתקדמות ולהתאחד עם כוחותיך בנקודה שתיקבע על־ידי המפקדים הצבאיים אי־שם בין חמדן לקסווין. טוב יהיה שיידע העולם כי כוחות בריטיים ורוסיים התחברו למעשה. לפי דעתנו מוטב יהיה ברגע זה שאף אחד מאתנו לא ייכּנס לטהרן בכוח ניכר, כי כל חפצנו אינו אלא הנתיב הישר. אנו מקימים בסיס גדול בבצרה, ואנו מקווים לעשותה נמל־קליטה חם־מים ומצויד היטב לאספקה אמריקאית, שעל ידי כך תוכל להגיע לבטח לים הכספי ולאזור הוולגה.

3. שוב עלי להביע את הערצתה של האומה הבריטית למלחמתם הנפלאה של הצבאות הרוסיים והעם הרוסי נגד הפושעים הנאצים. הגנרל מקפרליין התרשם במידה עצומה מכל מה שראה בחזית. תקופה קשה מאד צפויה לנו, אבל על היטלר לא יעבור חורף נעים תחת ההפצצה האווירית שלנו הגוברת והולכת בתמידות. שמחתי על האזהרה התקיפה מאד שנתן הוד־מעלתך ליאפאן ביחס לאספקה בדרך ולאדיווֹסטוֹק. כשנפגשתי עם הנשיא רוזוולט דומה היה שהוא נוטה לנקוט קו חזק נגד כל תוקפנות יאפאנית נוספת, בין בפאציפי הדרומי בין בצפוני־המערבי, ואני הזדרזתי להצהיר שאנחנו נתייצב על צדו אם תבוא מלחמה. אני מעוניין ביותר לעשות למען צ’אן קיי שק יותר ממה שהיה לאל־ידינו לעשות עד כה. אין אנו רוצים במלחמה עם יאפאן, ואני בטוח כי הדרך למנעה היא להעמיד את האנשים האלה, שהם מפולגים ורחוקים מהיוֹת בטוחים בעצמם, בפני הסיכוי של הצירוף החזק ביותר.

ב־4 בספטמבר בערב בא מר מאיסקי אצלי על־מנת למסור את תשובתו של מר סטאלין. היתה זו האיגרת האישית הראשונה מאז חודש יולי.

ראש־הממשלה סטאלין אל ראש־הממשלה 4 בספטמבר 41

איגרת אישית של ראש־הממשלה סטאלין אל ראש־הממשלה צ’רצ’יל.

אני מביע תודות על ההבטחה למכור³⁹ לברית־המועצות עוד מאתים מטוסי־קרב מלבד המאתים שהובטחו קודם לכן. אינני מסוּפּק בכך שהטייסים הסובייטיים יצליחו ללמוד להשתמש בהם ולהפעילם.

אולם עלי לומר כי המטוסים האלה, שכפי הנראה אין להפעילם במהירות ובבת־אחת כי אם במועדים שונים ובקבוצות נפרדות, לא יהיה בכוחם לחולל שינויים רציניים בחזית המזרחית. הם לא יוכלו לחולל שינויים רציניים, לא רק בגלל ההקף הגדול שבו מתנהלת המלחמה, המחייב אספקה מתמדת של כמות מטוסים גדולה, אלא בעיקר מפני שמצבם של הכוחות הסובייטיים בשלושת השבועות האחרונים הוּרע במידה ניכרת באזורים חשובים כגון אוקראינה ולנינגראד.

לאמיתו של דבר, היציבות היחסית בחזית, שהצלחנו להשיגה לפני כשלושה שבועות, נשברה במשך השבוע שעבר, משום שהועברו לחזית המזרחית שלושים עד שלושים־וארבע אוגדות חדשות של חיל־רגלים גרמני וכמות עצומה של טנקים ומטוסים וכן גם גדלה מאד פעילותן של עשרים האוגדות הפיניות ועשרים־ושש הרומניות. הגרמנים רואים בסכנה במערב אחיזת־עינים, והם מעבירים את כל כוחותיהם למזרח בלא שיבואו על ענשם, הואיל והם משוכנעים כי אין שום חזית שניה קיימת במערב, ושום חזית שניה לא תהיה קיימת. הגרמנים רואים לעצמם בהחלט את האפשרות למגר את אויביהם אחד־אחד: תחילה את רוסיה, אחר־כך את האנגלים.

כתוצאה מכך הפסדנו את יותר ממחציתה של אוקראינה, ומלבד זאת נמצא האויב בשערי נינגראד.

המצב הזה הביא לידי כך שהפסדנו את אגן הבּצר של קריבוֹי־רוֹג ומספר מפעלים מטאלורגיים באוקראינה; פינינו מפעל אלומיניום אחד על הנהר דנייפר ועוד מפעל אלומיניום בטיכווין, מפעל מנועים אחד ושני מפעלי מטוסים באוקראינה, שני מפעלי מנועים ושני מפעלי מטוסים בלנינגראד; ואת המפעלים האלה אי־אפשר להכניס לפעולה במקומות החדשים אלא לאחר שיעברו שבעה עד שמונה חדשים.

הדבר הזה החליש את כוח ההתגוננות שלנו והוא מעמיד את ברית־המועצות בפני סכנת־מוות. מתעוררת השאלה איך לצאת מן המצב הזה שאיננו בלתי־נוח בלבד.

אני חושב שיש רק דרך אחת לצאת מן המצב הזה – להקים בשנה הזאת חזית שניה אי־שם בבלקנים או בצרפת, חזית שניה שתוכל להרחיק מן החזית המזרחית שלושים עד ארבעים אוגדות, ובתוך כך להבטיח לברית־המועצות שלושים אלף טונה אלומיניום עד לתחילת אוקטובר הקרוב ומיזער חדשי של עזרה בשיעור ארבע־מאות מטוסים וחמש־מאות טנקים (בגודל קטן או בינוני).

בלי שתי צורות העזרה האלו תנחל ברית־המועצות מפלה או שתיחלש עד כדי כך שלמשך תקופה ארוכה תינטל ממנה כל יכולת לתת עזרה לבעלי־בריתה בפעולותיה הממשיות בחזיתות המאבק נגד ההיטלריזם.

אני מבין כי האיגרת הזאת תגרום חרדה להוד־מעלתך. אבל מה אפשר לעשות? הנסיון לימדני לראות את העובדות נכוֹחה כל כמה שתהיינה בלתי־נעימות, ולא להתיירא להביע את האמת כל כמה שתהיה בלתי־רצויה. העסק הפרסי באמת עלה יפה מאד. הפעולות המשותפות של הכוחות הבריטיים והסובייטיים הכריעו את הכף מראש. כך יהיה הדבר בעתיד כל זמן שכוחותינו יפעלו במשותף. אבל פרס היא רק פרשת־אגב. גורל המלחמה לא ייחתך כמובן בפרס.

ברית־המועצות, כמוה כאנגליה, איננה חפצה במלחמה עם יאפאן. ברית־המועצות אינה רואה אפשרות לעצמה להפר הסכמים, כולל את חוזה הנייטראליות שלה עם יאפאן. אבל אם יאפאן תפר את ההסכם הזה ותתקוף את ברית־המועצות, הרי תשקול כהלכה מידי הכוחות הסובייטיים.

לבסוף, הרשה לי להביע תודה על ההערצה שהבעת לפעולות הכוחות הסובייטיים, העומדים במלחמת־דמים עם המוני החמסנים של הליסטים ההיטלראיים למען ענין השחרור המשותף שלנו.

*

השגריר הרוסי, שבּא בלוית מר אידן, נשאר אצלי ושוחח אתי משך שעה וחצי. הוא הדגיש בלשון מרה איך נושאת רוסיה זה אחד־עשר שבועות בעיקר כבדה של ההסתערות הגרמנית כשהיא יחידה למעשה. הצבאות הרוסיים נושאים עתה בנטל התקפה שעדיין לא היה כדוגמתה מעולם. הוא אמר שאין רצונו לנקוט לשון דרמתית, אבל אפשר שזאת היא נקודת־מפנה בהיסטוריה. אם תוּבס רוסיה הסובייטית, איך נוכל לנצח במלחמה? מר מאיסקי הדגיש את חומרתו הנוראה של המשבר בחזית הרוסית במלים בוטות שעוררו את אהדתי. אבל כאשר חשתי מיד אחרי־כן בנימה מובלעת של איוּם בפנייתו, התכעסתי. אמרתי לשגריר, שאותו הכרתי שנים רבות, “זכוֹר שרק לפני ארבעה חדשים לא ידענו אנחנו באי הזה אם לא תצאו כנגדנו על צד הגרמנים. באמת, סבור הייתי כי ייתכן מאד שכך תעשו. אף אז חשנו בטחון שננצח בסופו של דבר. מעולם לא חשבנו שקיומנו תלוי בפעולתכם לכאן או לכאן. יקרה מה שיקרה, ותעשו מה שתעשו, דווקה לכם אין שום זכות לגעור בנו”. עם שהתלהטתי בדיבּורי קרא השגריר, “יותר בשקט, בבקשה, מר צ’רצ’יל יקירי”, אבל אחרי־כן חל שינוי מוחש בנעימת דיבּורו.

בהמשך הדיון סקרנו את הנקודות שכבר נדוֹנו בחליפת המברקים. השגריר הפציר בנו שננחת מיד על חוף צרפת או ארצות־השפלה. הסברתי את הטעמים הצבאיים שבגללם אין אפשרות לכך, וכן שלא יהיה בדבר משום הקלה לרוסיה. אמרתי כי אותו יום בדקתי משך חמש שעות עם המומחים שלנו את הדרכים להגדלה ניכרת בכושר הקיבול של מסילת הברזל הטרנס־פרסית. דיברתי על המשלחת של ביוורברוק־הרימן ועל החלטתנו הנחרצה לתת את כל האספקה שנוכל להפריש או להוביל. לבסוף אמרנו לו, מר אידן ואני, שאנחנו מצדנו נהיה מוכנים להבהיר לפינים שנכריז עליהם מלחמה אם יתקדמו לתוך רוסיה מעבר לגבולותיהם משנת

1. מר מאיסקי לא יכול כמובן לחדול מקריאתו להקמת חזית שניה מיד, ולא היה כל טעם להתווכח עוד.

*

מיד נועצתי בקבינט בדבר השאלות שהוֹעלו בשיחה הזאת ובאיגרתו של סטאלין, ובו־בערב שלחתי תשובה.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 4 בספטמבר 41

אני משיב מיד ברוח איגרתך. אף כי לא נירתע מכל מאמץ, הנה למעשה אין במערב כל אפשרות לפעולה בריטית, חוץ מפעולה אווירית, אשר תמשוך את הכוחות הגרמניים מן המזרח לפני בוא החורף. אין כל סיכוי שהוא להקמת חזית שניה בבלקנים בלי עזרתה של תורכיה. אם הוד־מעלתך חפץ בכך, אתן את כל הנימוקים שהביאו את ראשי־המטות שלנו למסקנות האלו. הם נדונו כבר היום עם שגרירך בפגישה עם שר־החוץ וראשי־המטות. פעולה שתביא רק לידי כשלונות במחיר יקר, כל כמה שלא תהיה כוונתה טובה, לא תועיל אלא להיטלר לבדו.

2. הידיעות שברשותי מעוררות בי את הרושם ששׂיא חמתה של הפלישה הגרמנית כבר חלף, ושהחורף יתן לצבאותיך הגיבּורים רווח־נשימה. אולם זאת היא דעה אישית.

3. ביחס לאספקה. ידוע לנו היטב מה חמורות האבידות שנגרמו לתעשיה הרוסית, ומצדנו עשינו ונעשה כל מאמץ לעזור לכם. אני מטלגרף אל הנשיא רוזוולט שיחיש את בואה של משלחת מר הרימן ללונדון, ועוד לפני ועידת מוסקבה נשתדל למסור לך מה מספר המטוסים והטנקים שנוכל יחד להבטיח לשלחם מדי חודש, יחד עם משלוחים של גומי, אלומיניום, אריגים וכו'. מצדנו מוכנים אנו עתה לשלוח לכם, מן הייצור הבריטי, מחצית מן הכמות החדשית שאתה מבקש במטוסים ובטנקים. אני תקוה שארצות־הברית תספק את המחצית השניה של צרכיכם. נשתדל ככל יכלתנו להתחיל מיד בזרם הציוד אליכם.

4. ניתנו כבר ההוראות לספק למסילת־הברזל הפרסית טילטוֹלת⁴⁰ כדי להעלותה מן הכושר הנוכחי של שתי רכבות ביום בכל כיוון עד למלוא הכושר שלה, לאמור, שתים־עשרה רכבות ליום בכל כיוון. דבר זה ודאי יושג באביב 1942, ובינתים יהיה שיפור מתמיד. קטרים וטילטוֹלת צריך לשלוח מסביב לכּף מן הארץ הזאת אחרי שמסגלים אותם למבערי־נפט, וצריך לפתח את אספקת המים לאורך מסילת־הברזל. ארבעים־ושמונה הקטרים וארבע־מאות קרונות הפלדה הראשונים עומדים לצאת לדרך.

5. אנו מוכנים לעשות אתכם עכשיו תכניות משותפות. אם יהיו הצבאות הבריטיים חזקים עד כדי לפלוש ליבשת אירופה משך 1942, דבר זה תלוי בהכרח במאורעות שאין לחזותם מראש. אולם אפשר שייתכן לעזור לכם בקצה הצפון לכשיגבר החושך. אנו מקווים להגדיל את צבאותינו במזרח התיכון כדי שלושת־רבעי מיליון איש לפני תום השנה הנוכחית, ואחרי כן כדי מיליון באביב 1942. משעה שיושמדו הכוחות הגרמנים־האיטלקים בלוב יוכלו כל הכוחות האלה להיכנס לקו באגף הדרומי שלכם, והתקוה היא לעודד את תורכיה לקיים לפחות נייטראליות נאמנה. בינתים נוסיף לקרקר את גרמניה מן האוויר בעוז גובר והולך ולשמור על פתחון הימים ועל חיינו־אנו.

6. בסעיף הראשון שלך אתה משתמש במלה “למכור”. אנחנו לא ראינו את הענין באור זה ומעולם לא חשבנו על תשלום. כל עזרה שנוכל לתת לכם מוטב שתהיה על אותו בסיס של אחוה כדוגמת חוק־החכר־והשאל האמריקאי, שבו אין מנהלים שום חשבון רשמי בממון.

7. אנו מוכנים להפעיל על פינלנד כל לחץ שבגדר יכלתנו, כולל הודעה מיידית שנכריז עליה מלחמה אם תמשיך בהתקדמות מעבר לגבולות הישנים. אנו מבקשים את ארצות־הברית שתנקוט את כל הצעדים האפשריים כדי להשפיע על פינלנד.

הענין כולו כה חשוב היה בעיני עד שבאותה עת עצמה שלחתי את המברק הבא לנשיא, כל עוד הרשמים רעננים בזכרוני:

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 5 בספטמבר 41

השגריר הסובייטי הביא אמש את האיגרת הר"ב לי ולאידן, ונקט לשון סתומה בדברו על חומרת השעה ועל תשובתנו שתהיה בבחינת נקודת־מפנה. אף כי לא היה בדבריו כדי לתת יסוד להנחה זו, לא יכולנו להתעלם מן הרושם שאולי הם חושבים על שלום נפרד. הקבינט ראה לנכון לשלוח את התשובה המצורפת בזה. מקווה שלא תתנגד לדברים המוסבים על עזרה אמריקאית אפשרית. נראה לי כי הרגע עשוי להיות מכריע. אין אנו יכולים אלא לעשות כמיטב יכלתנו.

במיטב האיחולים…

הפנייה הסובייטית נתמכה על־ידי שגרירנו במוסקבה בלשון הנמרצת ביותר, דבר שהוא טבעי עד מאד. גם על כך שלחתי תשובה, שסבור הייתי כי יוכל להסתייע בה בויכוחים לעתיד־לבוא.

ראש־הממשלה אל סיר סטפורד קריפס 5 בספטמבר 41

לוּ היתה אפשרות לבצע פעולת־הסחה מוצלחת בחוף צרפת או ארצות־השפלה ולהחזיר על ידי כך חיילות גרמניים מרוסיה, כי אז היינו מצוּוים עליה ולוּ גם במחיר הכבד ביותר. כל הגנרלים שלנו משוכנעים בכך שלא נזכה אלא להדיפה עקובת־דמים, או, אם יצליחו מינחתים קטנים להיאחז, שיהיה צורך להחזירם כעבור ימים מספר. החוף הצרפתי מבוצר על קצה הגבול, ועדיין יש לגרמנים במערב אוגדות רבות יותר ממה שיש לנו בבריטניה הגדולה,⁴¹ וסיוע אווירי אדיר. הספּנות הדרושה להובלת צבא גדול אל היבשת איננה בנמצא, אלא אם כן יתמשך התהליך חדשים רבים. הסחת השייטות שלנו למיבצע כזה תהיה כרוכה בשיתוק התמיכה לצבאות המזרח התיכון ובשברון כל התעבורה האטלנטית. פירוש הדבר יכול להיות הפסד הקרב על האטלנטי ורעב וחורבן לאיים הבריטיים. שום דבר שנוכל לעשות או שיכולים היינו לעשות לא ישפיע על המאבק בחזית המזרחית. מן היום הראשון שהותקפה רוסיה לא חדלתי מלחוֹץ על ראשי־המטות בתביעה לבדוק כל צורה של פעולה. הם מאוחדים בהשקפות המוּבּעות כאן.

2. כאשר סטאלין מדבר על חזית בבלקנים עליך לזכור כי עם כל האניות שעמדו בזמנוֹ לרשותנו בים התיכון נחוצים היו לנו שבעה שבועות כדי להעמיד שתי אוגדות וחטיבה משוריינת אחת ביוון, וכי מאז גוֹרשנו מיוון כולה והרבה משדות־התעופה שבּאיים נתפסו על ידי חיל־האוויר הגרמני והאיטלקי ומעיקרם הם מחוץ לטווח מטוסי־הקרב המגינים שלנו. תמה אני שנשכחו האבידות שנגרמו לספּנות שלנו ולצי שלנו בפינויים מיוון וכרתים. התנאים קשים עתה הרבה יותר משהיו אז, וכוחנו הימי הופחת.

3. כשאתה מדבר על “מאמץ על־אנושי” כוונתך, מן־הסתם, למאמץ המתעלה מעל למרחב, לזמן ולגיאוגרפיה. לרוע־המזל לא זכינו לסגולות אלה.

4. המצב במערב היה אחר לגמרי אילו היתה החזית הצרפתית קיימת, כי אין לי ספק שבמקרה כזה לא היתה הפלישה לרוסיה אפשרית בגלל התקפות־הנגד העצומות שאפשר היה לפתוח בהן מיד. אין איש רוצה בתוכחות־מוסר, אבל אין זו אשמתנו שהיטלר היה מסוגל להשמיד את פולין בטרם יפנה את כוחותיו נגד צרפת, או להשמיד את צרפת בטרם יפנה אותם נגד רוסיה.

5. ארבע־מאות־וארבעים מטוסי־הקרב שלקחנו מתוך העתודה שלנו, שקוּצצה במידה רצינית, אין ספק שמיצער הם בהשוואה לאבידות שנגרמו לחיל־האוויר הרוסי. אולם יש בהם משום ויתור מכאיב ומסוכן מצדנו. התקפות חיל־האוויר־המלכותי הן ביום הן בלילה נמשכות במירב הכוח, והאופי השקול של הלחימה בשמי החוף הצרפתי מראה על הדרגה הגבוהה של עצמה אווירית הנמצאת עדיין בידי הגרמנים במערב.

6. שום דבר שנוכל לעשות או שהיינו יכולים לעשות אין בו כדי להשפיע על הקרב הנורא המתנהל בחזית הרוסית. עדיין אפשר לעשות סידורים לקראת המערכה של 1942. הנתיב שנקבע דרך פרס יפוּתח במלוא המידה, וכל מה שאפשר יהיה למצוא ולשלוח מתוך המשאבים הבריטיים, ומתוך המשאבים האמריקאיים שלולא זאת היו מגיעים לבריטניה, יישלח במהירות האפשרית. אני דוחק בנשיא רוזוולט שישלח לכאן את מר הרימן בהקדם האפשרי כדי שאפשר יהיה להודיע לרוסים לאיזו עזרה יוכלו לצפות ב־1942 בחינת פיצוי על האבידות שנגרמו לתעשית התחמושת שלהם וכדי שיוכלו לעבד את תכניותיהם בהתאם לכך. בינתים אני שולח היום תשובה על מברקו של סטאלין, והאיגרת הזאת אינה מכוּונת אלא להדרכתך אתה. אני מבין עד מאד ללבך כשאתה מתבונן בחבלי יסוריה של רוסיה מקרוב, אבל לא אהדה ולא התרגשות לא תוכלנה לעובדות מסוג אלו שבפניהן עלינו לעמוד.

בתגובה על אחת מבקשותיו של סטאלין שלחתי ב־9 בספטמבר את המברק הבא אל שגרירנו במוסקבה:

ראש־הממשלה אל סיר סטפורד קריפס (מוסקבה) 15 בספטמבר 41

נא להודיע למר סטאלין בשם ראש־הממשלה שאנו דואגים למשלוח חמשת־אלפים טונה אלומיניום מקנדה מיד לאחר שיושלמו סידורי התובלה, ואלפיים טונה בחודש אחרי־כן. המשלוחים הראשונים יהיו בדרך ולאדיווסטוק, אלא אם כן תעדיף ממשלת רוסיה את הנתיב הפרסי.

ב־15 בספטמבר קיבלתי עוד מברק מסטאלין:

ראש־הממשלה סטאלין אל ראש־הממשלה צ’רצ’יל 15 בספטמבר 41

באיגרתי האחרונה העליתי את נקודת־ההשקפה של הממשלה הסובייטית שעל פיה הקמתה של חזית שניה היא התרופה היסודית ביותר לתקנת המצב במה שנוגע לענין המשותף שלנו. בתשובה על איגרתך, בה אתה מדגיש שוב שלא תיתכן חזית שניה ברגע הנוכחי, איני יכול אלא לחזור ולומר שהעדרה של חזית שניה הוא פשוט לברכה למזימותיו של אויבנו המשותף.

אין לי שום ספק שהממשלה הבריטית רוצה לראות בנצחונה של ברית־המועצות והיא מחפשת דרכים ואמצעים להשגת המטרה הזאת. אם, כפי שהיא סבורה, לא ייתכן כרגע להקים חזית שניה במערב, אולי אפשר יהיה למצוא דרך אחרת כדי להושיט לברית־המועצות עזרה צבאית פעילה?

לי נדמה שבריטניה־הגדולה תוכל להעלות בלי סכנה עשרים־וחמש עד שלושים אוגדות לחוף בארכנגלסק, או להעבירן אל הגלילות הדרומיים של ס.ס.ס.ר. בצורה זו אפשר יהיה ליצור שיתוף־פעולה צבאי בין הצבא הסובייטי לצבא הבריטי על אדמת ס.ס.ס.ר. מצב דומה לזה היה קיים בימי המלחמה שעברה בצרפת. ההסדר הנזכר יהיה בו משום עזרה גדולה. זאת תהיה מהלומה רצינית נגד התוקפנות ההיטלראית.

כמעט לא־ייאמן כי ראשה של הממשלה הרוסית, המסתייע במלוא ההדרכה של מומחיה הצבאיים, יכול היה להעלות על הנייר דברי־הבל שכאלה. נראה היה כי אין כל שחר להתווכח עם איש החושב במונחים בלתי־מציאותיים לגמרי. בהמשך איגרתו אמר:

אני מודה לך מאד על הבטחתך להושיט לנו עזרה במשלוחים החדשיים של אלומיניום, טנקים ומטוסים.

איני יכול אלא לקדם בברכה את כוונתה של הממשלה הבריטית להגיש את העזרה הזאת באלומיניום, טנקים ומטוסים לא על הבסיס המסחרי הרגיל אלא על הבסיס של אחוה ושיתוף־פעולה. אני מקווה שתהיינה לממשלה הבריטית הזדמנויות די־והותר להשתכנע בכך שהממשלה הסובייטית מבינה איך להעריך את העזרה המתקבלת מבעלת־בריתה.

הערה אחת בקשר לתזכיר שנמסר ב־12 בספטמבר למר מולוטוב על־ידי השגריר הבריטי במוסקבה, סיר סטפורד קריפס. בתזכיר הזה נאמר: “אם תיאלץ הממשלה הסובייטית להשמיד את כלי־השיט של הצי שלה בלנינגראד כדי למנוע את נפילתם בידי האויב, תכיר ממשלת הוד־מלכותו אחרי המלחמה בזכויותיה של הממשלה הסובייטית לפיצוי מסוים מאת ממשלת הוד־מלכותו להחלפת הספינות שהושמדו”.

הממשלה הסובייטית מבינה ומעריכה את נכונותה של הממשלה הבריטית לתת פיצוי חלקי על הנזק שייגרם לברית־המועצות במקרה שאמנם יהיה צורך להשמיד את הספינות הסובייטיות בלנינגראד. אין כל ספק כי קו כזה יינקט, אם יתעורר הצורך בכך. ואולם האחריות לנזק זה תהיה לא על בריטניה כי אם על גרמניה. לכן אני סבור כי על הנזק צריך יהיה ליטול פיצוי אחרי המלחמה על חשבונה של גרמניה.

שלחתי את התשובה הטובה ביותר שיכולתי לשלוח על האיגרת הזאת.

ראש־הממשלה אל מסייה סטאלין 17 בספטמבר 41

תודה רבה על איגרתך. משלחת הרימן הגיעה כולה, והיא עובדת כל היום עם ביוורברוק ועמיתיו. המטרה היא לסקור את כל שטח המשאבים כדי שתהיה אפשרות לעבד אתכם תכנית ממשית של משלוחים חדשיים בכל הדרכים האפשריות, ולסייע על־ידי כך לתקוֹן עד כמה שאפשר את אבידותיה של תעשית־הנשק שלכם. דעתו של הנשיא רוזוולט היא שתכנית זו צריכה להקיף את התקופה שעד סוף יוני, אבל מובן שנצעד שכם אחד אתכם עד הנצחון. אני מקווה שהועידה תוכל להיפתח במוסקבה לחודש זה, אבל אין צורך לתת שום פרסום עד שיתאספו כולם בשלום. הנתיבים וצורת הנסיעה יימסרו במברקים אחרי כן.

2. אני מייחס חשיבות גדולה לפתיחת הדרך הישרה מן המפרץ הפרסי אל הים הכספי, לא במסילת־הברזל בלבד כי אם גם בכביש גדול, שבסלילתו אנו מקווים לגייס את המרץ והארגון האמריקאי, הלורד ביוורברוק יוכל להסביר את כל מערכת האספקה והתובלה; הוא נמצא ביחסי ידידות הדוקים ביותר עם הרימן.

3. המטות בדקו את כל הזירות האפשריות בהן נוכל להגשים שיתוף־פעולה צבאי אתכם. שני האגפים, הצפוני והדרומי, מגלמים כמובן את האפשרויות הנוחות ביותר. אם נוכל לפעול בהצלחה בנורבגיה ישפיע הדבר השפעה אדירה על עמדתה של שוודיה, אבל ברגע זה חסרים אנו הן את הכוחות הן את הספּנות הדרושים לתכנית זו. ושוב, בדרום השלל הגדול הוא תורכיה; אם אפשר יהיה לזכות בתורכיה, יעמוד לרשותנו עוד צבא אחד חזק. תורכיה היתה רוצה להתיצב על צדנו, אבל היא מפחדת, לא בלי יסוד. אפשר שההבטחה של כוחות בריטיים ניכרים, ואספקת חמרים טכניים שבהם התורכים סובלים מחסור, ישפיעו עליהם במידה מכרעת. נעיין יחד אתכם בכל צורה אחרת של עזרה מועילה, כשהמטרה היחידה היא להפעיל את מירב הכוח נגד האויב המשותף.

4. אני מסכים בהחלט כי המקור הראשון שממנו יש לחדש את הצי הרוסי צריך להיות על חשבונה של גרמניה. הנצחון ודאי יתן בידינו שליטה על אניות־צי גרמניות ואיטלקיות חשובות, ולדעתנו תהיינה אלו מתאימות ביותר למילוי הפּרצות בצי הרוסי.

*

ב־25 באוקטובר עניתי לשגריר בדבר ההצעות הדמיוניות של הנחתת עשרים־וחמש עד שלושים אוגדות בריטיות בארכנגלסק או בבצרה.

ראש־הממשלה אל סיר סטפורד קריפס (מוסקבה) 25 באוקטובר 41

צדקת כמובן באָמרך כי הרעיון של שיגור “עשרים־וחמש עד שלושים אוגדות למלחמה בחזית הרוסית” הוא דבר־הבל מבחינה פיזית. נדרשו לנו שמונה חדשים כדי לבסס עשר אוגדות בצרפת, מעבר לתעלה, כשהיו האניות מצויות למכביר והצוללות מעטות. בקושי גדול ביותר עלה בידינו לשגר את האוגדה ה־50 למזרח התיכון בששת החדשים האחרונים. עכשיו אנו משגרים את האוגדה ה־18 באמצעים יוצאים־מגדר־הרגיל. כל הספּנות שלנו עסוקה בתכלית, ואי־אפשר לחסוך מאומה אלא על חשבון שיירות ההחזקה החיוניות שלנו למזרח התיכון או על חשבון אניות העסוקות בהובלת אספקה רוסית. רק בדי־עמל קיימנו את החוט של חיינו ושל ייצור תחמושת מלחמתית. כל צבא שיישלח עכשיו למורמנסק יקפא בחשיכה עד תום החורף.

2. המצב באגף הדרומי הוא כזה: לרוסים יש חמש אוגדות בפרס, שאנו מוכנים להחליפן. אין ספק שאוגדות אלו צריכות להגן על מולדתן בטרם נחניק אחד מקווי האספקה היחידים בהחזקת כוחותינו שמצפון. העברת שתי אוגדות בריטיות במלוא חימוּשן מכאן לקווקז או אל מצפון לים הכספי תצריך לפחות שלושה חדשים. ואז תהיינה רק טיפה בדלי.

*

בינתים הסתיימו שיחות ביוורברוק־הרימן בלונדון, וב־22 הפליגה משלחת־האספקה האנגלו־אמריקאית בסיירת לונדון מסקאפא־פלוֹ דרך הים הארקטי לארכנגלסק, ומשם בדרך־האוויר למוסקבה. הרבה היה תלוי בה. סיפקתי ללורד ביוורברוק הוראות כלליות, שאוּשרו על ידי עמיתי מן הקבינט המלחמתי בועדת־ההגנה. מלבד זאת נתתי ללורד ביוורברוק את המכתב הבא על־מנת שימסור אותו אישית לסטאלין:

יקירי ראש־הממשלה סטאלין, 21 בספטמבר 1941

המשלחות הבריטיות והאמריקאיות יצאו עתה לדרכן, והמכתב הזה יימסר לך על־ידי הלורד ביוורברוק. הלורד ביוורברוק נהנה מאמוּנו הגמור של הקבינט, והוא אחד מידידי הותיקים והקרובים ביותר. הוא יצר את היחסים ההדוקים ביותר עם מר הרימן, שהוא איש אמריקאי מופלא, מסור בכל לבו לנצחון הענין המשותף. הם יעלו לפניך כל מה שהיה ביכלתנו לסדר מקץ הרבה והרבה דיונים דאוּגים בין בריטניה־הגדולה לארצות־הברית.

הנשיא רוזוולט החליט שהצעותינו תטפלנה קודם־כל במכסות החדשיות שנשלח אליכם בתקופת תשעה החדשים מאוקטובר 1941 עד יוני 1942 ועד בכלל. יש לך זכות לדעת בדיוק מה נוכל לספק מדי חודש בחודש, כדי שתוכלו לנצל את עתודותיכם על הצד הטוב ביותר.

ההצעות האמריקאיות לא הפליגו עדיין אל מהלאה לסוף חודש יוני 1942, אבל אין לי ספק כי אחרי־כן תוכלנה שתי הארצות לספק מכסות גדולות הרבה יותר, ויהי לבך סמוך ובטוח שנעשה כמיטב יכלתנו לתקוֹן ככל האפשר את הפגיעות החמורות שנגרמו לחרושת המלחמתית שלכם עקב הפלישה הנאצית. לא אקדים את אשר יהיה בפי הלורד ביוורברוק לומר בנדון זה.

אתה תבין כי המכסות עד לסוף יוני 1942 תסוּפּקנה כמעט כולן מתוך הייצור הבריטי, או מתוך הייצור שהיתה ארצות־הברית נותנת לנו במסגרת הקניות שלנו או במסגרת חוק־החכר־והשאל. ארצות־הברית מנוי וגמור היה אתה לתת לנו למעשה את כל העודף הניתן ליצוּא אשר לה, ולא קל לה בתוך זמן זה לפתח בצורה יעילה מקורות חדשים של אספקה. עזה תקותי שתינתן עוד דחיפה גדולה לייצור של ארצות־הברית, ושב־1943 תימצא התעשיה האדירה של אמריקה במלוא תנופתה המלחמתית. מצדנו, לא די שנתרום תרומות מוגדלות בהרבה מתוך הייצור הצפוי כיום, אלא שגם ננסה להפיק מבני עמנו מאמץ נוסף לשם מילוי צרכינו המשותפים. אולם אתה תבין שהצבא שלנו ואספקתו, כפי שתוכננה, הם אולי רק חמישית או ששית מאלה שלכם או של גרמניה. חובתנו הראשונה וצרכּנו הראשון הם לשמור על פתחון הימים, וחובתנו השניה היא להשיג עליונות מכרעת באוויר. לדברים האלה זכות־הבכורה לגבי כוח־האדם שלנו בן ארבעים־וארבעה המיליונים באיים הבריטיים. לעולם לא נוכל לקוות להקים צבא או חרושת־נשק צבאית הניתנים להשוואה עם אלה של המעצמות הצבאיות הגדולות אשר ביבּשת. אף על פי כן נעשה כמיטב יכלתנו לעזור לכם.

הגנרל איזמי, שהוא בא־כוחי האישי בועדת־ראשי־המטות, והבּקי כהלכה בכל שטח מדיניוּתנו הצבאית, הוסמך לעיין עם המפקדים שלכם בכל תכנית לשיתוף־פעולה מעשי העשויה לעלות על הפרק.

אם נוכל לטהר את אגפנו המערבי בלוב מן האויב יהיו לנו כוחות ניכּרים, הן אוויריים הן צבאיים, לשתף פעולה באגף הדרומי של החזית הרוסית.

נדמה לי כל העזרה המהירה והיעילה ביותר תבוא אם אפשר יהיה להניע את תורכיה להתנגד לדרישה גרמנית למעבר חיילות, או, מוטב עוד יותר, אם תיכנס למלחמה על צדנו. מובטח אני שאתה תחשיב זאת כראוי.

תמיד הייתי שותף לאהדתך לעם הסיני במאבקו להגנת אדמת מולדתו מפני התוקפנות היאפאנית. מובן שאין אנו רוצים להוסיף את יאפאן על צד אויבינו, אבל עמדתה של ארצות־הברית, בתוצאה מפגישתי עם הנשיא רוזוולט, כבר כפתה על הממשלה היאפאנית השקפה מפוקחת יותר. אני מיהרתי להכריז מטעם ממשלת הוד־מלכותו שאם תסתבך ארצות־הברית במלחמה עם יאפאן תתייצב בריטניה־הגדולה מיד על צדה. אני סבור שכל שלוש ארצותינו צריכות להוסיף ולתת עזרה לסין, ככל האפשר, וכי ייתכן להרחיק לכת בכך במידה ניכּרת מבלי לגרות את יאפאן להכריז מלחמה.

אין כל ספק כי תקופה ארוכה של מאבק וסבל צפויה לעמינו, אבל עזה תקותי שארצות־הברית תיכנס למלחמה כצד לוחם, ואם כך יהיה הדבר הרי אין לי ספק שאם אך נשׂא ונסבול נצח ננצח.

אני מקווה כי בהמשך המלחמה יימצאו ההמונים הגדולים של עמי הקיסרות הבריטית, ברית־המועצות, ארצות־הברית וסין, שהם לבדם מונים שני־שלישים מכלל הגזע האנושי, צועדים יחד נגד רודפיהם; ומובטח אני כי הדרך אשר בה הם צועדים תוליך לנצחון.

באיחולים מקרב־לב להצלחת הצבאות הרוסיים ולחוּרבן העריצים הנאציים,

האמינה לי

שלך בנאמנות,

וינסטון ס. צ’רצ’יל

*

ב־28 בספטמבר הגיעה משלחתנו למוסקבה. קיבלו את פניה בזעף והדיוּנים לא היו ידידותיים כל־עיקר. כמעט אפשר היה לחשוב שאנחנו האשמים במצוקה שבאה עתה על הסובייטים. הגנרלים והפּקידים הסובייטיים לא נתנו שום ידיעות לעמיתים הבריטים והאמריקאים. הם לא מסרו להם אפילו מה הבסיס אשר לפיו נאמדו צרכיה של רוסיה בחמרי־המלחמה היקרים שלנו. לא ערכו לכבוד המשלחת שום מסיבּות רשמיות כמעט עד לערב האחרון, שבו הוזמנו חבריה לסעודה בקרמל. אין לחשוב כי שבת־אחים בין אנשים העסוקים בעניניהם הרציניים ביותר אינה יכולה להועיל למהלך העסקים. נהפוך הוא, הרבה מחילופי הדברים הפרטיים במסיבּות כאלו הם היוצרים אותה אווירה אשר בה ייתכן להגיע להסכמים. אבל לא היה עתה הרבה מהלך־הרוח הזה, וכמעט דומה היה שאנחנו הננו הבּאים לבקש חסדים.

מעשיה אחת מפוקפקת אך מבדחת כלשהו, שנשמרה בזכרונו של הגנרל איזמי, מותר להביאה ולהצהיל בה את סיפור־המעשה. משמשו, איש חיל־הים־המלכותי, התהלך עם אחד מורי־הדרך של “אינטוּריסט”, שהראה לו את מראות מוסקבה. “זהו”, אמר הרוסי, “מלון אידן, לשעבר מלון ריבנטרופ. כאן רחוב צ’רצ’יל, לשעבר רחוב היטלר. כאן תחנת־הרכבת ביוורברוק, לשעבר תחנת גרינג. רצונך לעשן סיגריה, חבר?” השיב איש חיל־הים, “תודה לך, חבר, לשעבר ממזר!” מעשיה זו, אף שהיא מבדחת, מדגימה בכל־זאת את האווירה המשונה של הפגישות האלו.

*

בניגוד לכל זה היו מגעי האמריקאיים לבביים יותר ויותר.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 22 בספטמבר 41

מברקך המעודד [אל מר הרימן] על הטנקים הגיע כשהיתה רוחנו מדוכדכת מאד בגלל כל מה שאנו צריכים לוותר עליו בשביל רוסיה. הסיכוי שהמספרים הקודמים יוכפלו כמעט עודד את הכל. המשלחות החלו במלאכתן מתוך שפע רצון־טוב ורוח של ידידות.

מיטב האיחולים.

ראש־הממשלה אל מר הארי הופקינס 25 בספטמבר 41

עתה שמשלחותינו בדרך למוסקבה, אולי כדאי לסקור את השטח שאותו הקיפו הדיונים בלונדון.

2. ההצעות ששנינו מציעים לרוסיה הן נחוצות וכדאיות. אולם אין להסתיר את העובדה שהן מקצצות במידה חמורה במה שנחוץ לכם להרחבת כוחותיהם ובמה שנחוץ לנו להגברת המאמץ המלחמתי שלנו. אתה יודע היכן תהיה הנעל לוחצת בתשעה החדשים הבאים.

גם אתה גם אנחנו חייבים להגביר מאמצינו כדי למלא את הפּרצות שתיוצרנה בהכרח. אנחנו כאן ספק רב אם נוכל להוסיף הרבה על מה שתוּכנן כבר. בכל לבי אני מקווה שתוכלו להעלות את הרמה הכללית שלכם על־ידי מאמץ מיידי לטווח קצר.

3. ודאי שמעת שהושגה התקדמות נאה בדיונים בדבר הצרכים הכוללים לנצחון. עוּבּד תזכיר משותף המונה את הצרכים העתידים המשוערים, במידה שאנו יכולים לחזותם מראש, והגנרל אֶמבּיק מביא אותו לוושינגטון. יהיה צורך להוסיף ולשקוד על כך בוושינגטון וצריך יהיה להוסיף את אומדן הדרוש לקיוּם התנגדותה של רוסיה. האם אפשר יהיה לנסות ולהגיע במחצית השניה של 1942 לתפוקה המתוכננת עתה למחצית הראשונה של 1943? אם יצליח מאמץ כזה הרי לא די שיניח את היסודות לתכנית הנצחון, אלא שגם יסייע למלא ביתר מהירות את הצרכים קצרי־הטווח שלכם ושלנו. הדבר יאפשר גם מתן עזרה גדולה יותר לרוסים במחצית השניה של 1942.

ב־2 באוקטובר הודיעני הנשיא על תכניות האמריקאים לייצור טנקים ומטוסים לעתיד־לבוא. מיולי 1942 עד ינואר 1943 תקצה ארצות־הברית אלף־ומאתים טנקים לחודש לאנגליה ולרוסיה יחדיו, ומשך ששת החדשים שאחרי כן אלפיים לחודש. המשלחת האמריקאית במוסקבה נצטוותה להבטיח לרוסים ארבע־מאות טנקים בחודש החל מן ה־1 ביולי, וכמות מוגדלת לאחר אותו מועד, אחרי דיוּן עם נציגינו.

ארצות־הברית תוכל לקיים את ההתחייבות הזאת המוקדמת הואיל ומכפילים את ייצור הטנקים שלה, עד שיעלה על אלפיים־וחמש־מאות טנקים בחודש.

כן הודיעני הנשיא שקיבל עליו לספק לרוסיה שלושת־אלפים ושש־מאות מטוסים של קו־ראשון בין ה־1 ביולי 1942 ל־1 ביולי 1943, וזאת נוסף למספר שכבר הוסכם.

*

לבסוף הושג הסכם ידידותי במוסקבה. נחתם פרטיכל המפרט את האספקה שתוכלנה בריטניה־הגדולה וארצות־הברית להעמיד לרשותה של רוסיה בתקופה שמאוקטובר 1941 עד יוני 1942. הדבר שיבש במידה רבה את תכניותינו הצבאיות, שממילא כבר נפגעו מחמת המחסור המענה בתחמושת. הכל חל עלינו, כי לא די שהיה עלינו לתת מן הייצוּר שלנו אלא שהוצרכנו גם לוותר על כמה וכמה סוגי תחמושת חשובים ביותר שלולא זאת היו האמריקאים שולחים אותם לנו. לא האמריקאים גם לא אנו עצמנו לא הבטחנו דבר ביחס להעברת האספקה הזאת בנתיבים הקשים והמסוכנים באוקינוס ובים הארקטי. נוכח הגערות המעליבות שהשמיע סטאלין כשחיוינו את הדעה שאין השיירות צריכות להפליג בטרם יפחת הקרח, יש לציין כי לא ערבנו אלא לכך שהאספקה “תועמד לרשות רוסיה במרכזי ייצור בבריטניה ובארצות־הברית”. המבוא לפרטיכל נסתיים במלים, “בריטניה־הגדולה וארצות־הברית תסייענה להעברת החמרים האלה לברית־המועצות, ותעזורנה במסירתם”.

ב־4 באוקטובר טילגרף אלי הלורד ביוורברוק:

הלורד ביוורברוק (במוסקבה) אל ראש־הממשלה 4 באוקטובר 41

בתוצאותיו חיזק ההסכם הזה במידה עצומה את המוראל של מוסקבה. קיום המוראל הזה יהיה תלוי במסירת המשלוחים…

אינני סבור שהמצב הצבאי כאן בטוח לחדשי החורף. עם זאת סבור אני שהמוראל יוכל להבטיחו.

אנחנו נתנו את אוצרותינו, והם נתקבלו על־ידי האנשים הנלחמים על חייהם.

ראש־הממשלה אל הלורד ביוורברוק (במוסקבה) 3 באוקטובר 41

ברכות לבביות ביותר לך ולכולם. ערך עצום לאחדות ולהצלחה שהוכרז עליהן. איש זולתך לא היה משיג זאת. עכשיו שוב הביתה ועשה את [קבוצת סימנים אחת אינה ניתנת לפענוח]. אי־אפשר לבלום את הרגשת האופטימיוּת כאן.

ראש־הממשלה אל הלורד ביוורברוק (ביס) 6 באוקטובר 41

לא התמהמהנו אפילו שעה אחת באישור התחייבויותיך. שלחתי את המברק הבא אל סטאלין:

ראש־הממשלה אל ראש־הממשלה סטאלין 6 באוקטובר 41

שמחתי לשמוע מפי הלורד ביוורברוק על הצלחת הועידה המשולשת במוסקבה. Bis dat qui cito dat .⁴² יש בכוונתנו לנהל מחזור רצוף של שיירות, שתפלגנה מדי עשרה ימים. נמצאים בדרך ויגיעו לארכנגלסק ב־12 באוקטובר: 20 טנקים כבדים; 193 מטוסי־קרב (המכסה שלפני אוקטובר).

ואלה יפליגו ב־12 באוקטובר, ויגיעו ב־29 באוקטובר: 140 טנקים כבדים; 100 האריקיינים; 200 נושאי־בּרן; 200 רובים נ.ט. ותחמושת; 50 תותחים דו־ליטראוֹנים ותחמושת.

ואלה יפליגו ב־22 באוקטובר: 200 מטוסי־קרב; 120 טנקים כבדים.

המספרים הנ“ל מראים על סך־הכל של מכסת המטוסים לחודש אוקטובר, ו־280 טנקים יגיעו לרוסיה ב־6 בנובמבר. מכסת אוקטובר של נושאי־ברן, רובים נ.ט., ותותחים דו־ליטראונים נ.ט. תגיע כולה באוקטובר. עשרים טנקים נשלחים בדרך פרס, וחמישה־עשר עומדים להישלח מקנדה בדרך ולאדיווֹסטוֹק. המספר הכולל של הטנקים הנשלחים יהיה אפוא 315, לאמור – מכסתנו המלאה חסר 19. מספר זה יושלם בנובמבר. התכנית הנ”ל אינה מביאה בחשבון אספקה מארצות־הברית.

2. בסידור המחזור הקבוע הזה של שיירות אנו סומכים על ארכנגלסק שתטפל ברוב־רוּבּם של המשלוחים. אני מניח שמטפלים בחלק זה של המלאכה. איחולים.

אף כי הגנרל איזמי קיבל את מלוא הסמכות לדון במצב הצבאי ולהסבירו לכל גינוניו למנהיגים הסובייטיים, החליטו ביוורברוק והרימן שלא לסבך את תפקידם בשאלות שבהן לא ייתכן כל הסכם. לפיכך לא טיפלו במוסקבה בצד זה של הענינים. באורח בלתי־רשמי הוסיפו הרוסים לדרוש את הקמת החזית השניה מיד, ולכאורה היו אטומים לגמרי מהבין את כל הנימוקים המוכיחים שאינה אפשרית. חבלי יסוריהם הם צידוקם. שגרירנו נאלץ לשאת בעיקר הנטל.

עמדנו כבר בשלהי הסתיו. ב־2 באוקטובר חידשה קבוצת־הגייסות המרכזית של פון־בוק את התקדמותה בכיוון מוסקבה, ושני מחנותיה עלו היישר על הבירה מדרום־המערב בעוד קבוצת פּאנצר מבצעת תנועות־תנופה נרחבות בשני האגפים. ב־8 באוקטובר נכבשה אוֹריוֹל ושבוע אחרי־כן קאלינין על כביש מוסקבה־לנינגראד. המרשל טימוֹשנקוֹ, כיון שנשקפה סכנה לאגפיו וההתקדמות הגרמנית במרכז הפעילה עליו לחץ חזק, הסיג את כוחותיו אל קו שבמרחק ארבעים מיל מערבית למוסקבה, ושם עמד שוב להילחם. ברגע זה היה מצבם של הרוסים חמור במידה שאין למעלה ממנה. הממשלה הסובייטית, הקורפוס הדיפלומטי וכל מפעלי התעשיה שאפשר היה להעבירם הוצאו מן העיר אל קוּיבּישב שבמרחק יותר מחמש־מאות מיל מזרחה. ב־19 באוקטובר הכריז סטאלין על מצב־מצור בבירה והוציא פקודת־יום לאמור, “מוסקבה תוּגן עד האיש האחרון”. פקודותיו נתמלאו באמונה. אף כי קבוצת־השריון של גוּדריאן מאוֹריוֹל התקדמה עד טולה, אף כי מוסקבה היתה מכותרת עכשיו משלושה עברים ופקדוה גם אי־אלו הפצצות מן האוויר, עמד סופו של אוקטובר בסימן התאזרות ניכרת בהתנגדות הרוסית ובסימן בלימתה הממשית של ההתקדמות הגרמנית.

*

אני הוספתי לתמוך בשגרירנו במסותיו ובמצוקותיו המרובּות בדרכו הגלמודה, היגעה.

ראש־הממשלה אל סיר סטפורד קריפס (קויבישב) 28 באוקטובר 41

כל אהדתי נתונה לך במצבך הקשה, וכן גם לרוסיה בחבלי יסוריה. הם ודאי שאין להם כל זכות להוכיחנו על פנינו. הם שהביאו על עצמם את גורלם, בחוזה שלהם עם ריבנטרופ, הם ששילחו את היטלר בפולין ובזאת החלו במלחמה. הם הכריתו כל חזית שניה של ממש כאשר הניחו לצבא הצרפתי להישמד. אילו נועצו בנו מראש לפני ה־22 ביוני, כי אז אפשר היה לעשות סידורים רבים כדי להקדים במשלוח העזרה הגדולה שאנו משגרים להם עתה בנשק. אולם עד שהתקיפם היטלר לא ידענו אם יילחמו, ועל איזה צד יעמדו. שנה תמימה נשארנו לבדנו בעוד כל קומוניסט באנגליה עושה כמיטב יכלתו, על פי פקודות ממוסקבה, להכשיל את המאמץ המלחמתי שלנו. אילו פלשו לארצנו והשמידוּנו ביולי או באוגוסט 1941, או אילו המיתונו מיתת־רעב השנה בקרב על האטלנטי, הם היו נשארים אדישים לגמרי. אילו צעדו כשהותקפו הבלקנים כי אז אפשר היה לעשות הרבה, אבל הם הניחו להיטלר לבדו לבחור לו את הרגע היאה לו ואת אויביו. העובדה שממשלה בעלת עבר כזה מאשימה אותנו בנסיון לכבוש כיבושים באפריקה או להשיג יתרונות בפרס על חשבונה או בנכונוּת “להילחם עד החייל הרוסי האחרון” אינה עושה עלי כל רושם. אם הם חושדים בנו, הרי זה רק בגלל הרגשת האשמה והתוכחת־העצמית בלבּותיהם־הם.

2. אנחנו פעלנו ביושר מוחלט. אנחנו עשינו ממש כמיטב יכלתנו לעזור להם במחיר שיבּוּשן של כל תכניות החימוש שלנו ובמחיר סיכונים כבדים נוכח עונת הפלישה באביב. אנחנו נגדיל ונעשה כל מה שהוא בגדר יכלתנו ושהוא בתחום ההגיון, אבל איולת תהיה זאת לשלוח שתים או שלוש אוגדות בריטיות או הודיות־בריטיות ללבה של רוסיה כדי שיכתרון ויקרעוּן לגזרים בתורת קרבן סמלי. רוסיה מעולם לא היתה חסרה כוח־אדם, ויש לה עכשיו מיליוני חיילים מאומנים שנחוץ להם ציוד מודרני. את הציוד המודרני הזה אנחנו שולחים, ונשלח אותו עד לנקודת הרויה של הנמלים וקווי התחבורה.

3. בינתים הרי עוד מעט נהיה אנחנו עצמנו נלחמים כתוצאה מתכניות שעובּדו מכבר, ואשר שגעון יהיה זה לטרפן. הבּענו את נכונותנו לשחרר את חמש האוגדות הרוסיות בפרס הצפונית, ודבר זה אפשר לעשות בצבא הודי המוכשר לקיים את הסדר הפנימי אך אינו מצויד לעמידה בפני הגרמנים. צר לי שמולוטוב דוחה את הרעיון שנשלח כוחות צנועים לקווקז. אנו עושים ככל יכלתנו כדי להשאיר את תורכיה בגדר נייטראלית ידידותית ולמנעה מהתפּתוֹת להבטחות גרמניות של ריוח טריטוריאלי על חשבון רוסיה. כמובן אין אנו מצפים להכרת־טובה מצד אנשים הסופגים מהלומות נוראות כל־כך ונלחמים באומץ כה רב, אך ממש כך אל לנו לצאת מגדרנו מחמת תוכחותיהם. אינך צריך כמובן למרוח את כל האמיתות המלוחות האלו על פצעיהם של הרוסים, אבל אני סומך עליך שתשתדל כמיטב יכלתך לשכנע את הרוסים בנאמנוּתה, ישרוּתה ואומץ־רוחה של האומה הבריטית.

4. אינני סבור כי יש איזה טעם בכך שאתה ומקפרליין [ראש משלחתנו הצבאית ברוסיה] תטוסו הביתה עכשיו. אוכל רק לחזור על מה שאמרתי כאן, ואני מקווה שלעולם לא נצטרך להתנצח בענין בפומבי. ברי לי כי חובתך היא להישאר עם האנשים האלה במצוקתם, שאין זה ודאי כל־עיקר כי ייצאו ממנה עטורי־נצחון. בכל יום עשוי היטלר עכשיו להיעצר במזרח ולהפנות את כוחותיו נגדנו.

כאן נוכל להניח לפי־שעה את הדרמה הנגולה בין היטלר וסטאלין. החורף מציב עתה את שלט־המגן שלו לפני צבאות רוסיה.

*

אשתי חשה היטב היטב כי קוצר־יכלתנו לתת לרוסיה איזו עזרה צבאית מדריך את מנוחתה של האומה ומצער אותה יותר ויותר עם שהחדשים עוברים וצבאות גרמניה שוטפים להם על פני הערבות. אמרתי לה כי חזית שניה אינה באה בחשבון וכי משך זמן רב לא נוכל אלא לשלוח אספקה מכל הסוגים בקנה־מידה גדול. מר אידן ואני עודדנו אותה לברר את האפשרות של השגת סכומי כסף לעזרה רפואית על־ידי תרומות מרצון. הצלב־האדום־הבריטי ומיסדר־סנט־ג’ון כבר החלו בכך, והארגון המשולב הציע לרעייתי לעמוד בראש המגבית ל“עזרה לרוסיה”. תחת חסותם פירסמה, בסוף אוקטובר, את קריאתה הראשונה:

אין איש בארץ הזאת שלבו לא נכמר בו עד למעמקיו נוכח הדרמה המזעזעת המתרחשת עתה ברוסיה. אנחנו משתאים לעצמת ההגנה הרוסית ולכושר־המעשה שבּו היא מנוהלת. הגבורה, העקשנות וההקרבה הפטריוטית של העם הרוסי עוררוּ בנו הערצה עמוקה. ואולי יותר מכל נחרדנו מאימה וחמלה נוכח ההקף העצום של סבלות אנוש.

* * * * *

בתוך שאר החמרים שכבר שלחנו לרוסיה יש 53 חדרי־ניתוח לשעת־חירום, 30 מיתקנים לעירוי־דם, 70,000 מחטי מנתחים מסוגים שונים, ו־1,000,000 טבליות של מ. ובּ. 693. סם זה הוא התרופה האנטיספּטית החדשה והנפלאה שחוללה מהפכה בהרבה מחלות הנגרמות על־ידי חיידקים. נוסף על אלה שלחנו חצי טונה פנאצטין וכשבע טונות צמר־גפן סופג. ואין זאת, כמובן, אלא התחלה.

* * * * *

הצהרנו שמטרתנו היא 1,000,000 ליש“ט וכבר זכינו להתחלה נאה. הסכום שנאסף מגיע כבר ל־370,000 ליש”ט, והמגבית נמשכת רק שנים־עשר יום. מלכנו ומלכתנו הנדיבים והאהובים, בשלחם עוד 3,000 ליש“ט לצלב־האדום בשבוע שעבר, הביעו משאלה ש־1,000 ליש”ט ממתנתם המשותפת יוקצו לקרן־העזרה־לרוסיה. הם נתנו מופת אפייני.

הרבה תלוי במעבידים, ואני הייתי רוצה לומר זאת: בכל מקום שהמעביד נותן את האפשרויות להתחיל במגבית, הפועלים מביאים בשמחה את פרוטותיהם השבועיות. הנה כי כן, החל מן המלך והמלכה ועד לשׂכיר ולשוכן־הבּקתה הצנוע ביותר, כולנו יכולים לקחת חבל בבשׂורה זו של רצון־טוב וחמלה. בין הבּקתה לארמון, בין אלה שיכולים להפריש פרוטות בלבד לבין נדבן גדול ובעל־דמיון כדוגמת הלורד נאפילד – היכול לשלוח המחאה על 50,000 ליש"ט – יש מיליוני אנשים שירצו להשתתף במנחה זו לעם הרוסי.

הקריאה זכתה מיד להיענוּת נדיבה. משך ארבע השנים שלאחר מכן התמסרה רעייתי לתפקיד זה בהתלהבות ומתוך רגש אחריות. בסך־הכל נאספו קרוב לשמונה מיליונים לירה מתרומותיהם של עשירים ועניים כאחד. עשירים רבים תרמו תרומות גדולות, אבל רוב־רוּבּו של הכסף בא מן הנדבות השבועיות של המוני העם. באמצעות הארגון האדיר של הצלב־האדום ומיסדר־סנט־ג’ון, וחרף האבידות הכבדות בשיירות הארקטיות, הגיעו אפוא אספקה רפואית וניתוחית וכל מיני סמי־הרגעה ומכשירים מיוחדים בזרם בלתי־פוסק בתוך הימים הקפואים וצופני־המוות אל צבאותיה ובניה הגיבורים של רוסיה.

 

פרק עשרים־וששה: פרס והמזרח התיכון    🔗

קיץ וסתיו 1941

דרישות אנגלו־סובייטיות מפרס – הצורך בפעולה משותפת – עמדתו התקיפה של הגנרל וייוול – מיזכרו של מר אידן מיום 22 ביולי – זהירותי וחקירותי – הדו"ח של ועדת הלורד־נשיא־המועצה – ההחלטה לפעול עם רוסיה – הכוחות שכנגד – הקרבות מתחילים – השח נכנע – התנאים שהוטלו על ממשלת פרס – התפטרות השח ועליית בנו הצעיר לכס־המלוכה – הסכמה אנגלו־סובייטית – פיתוח נתיב האספקה החדש לרוסיה – שיירות למלטה – ההשקפה הגרמנית על המלחמה בים התיכון – הצורך בכוחות על־מימיים במלטה – הולדת “כוח ק” – תכנית לעתודה ניידת – אני פונה אל הנשיא רוזוולט – אניות־תובלה אמריקאיות לשתי אוגדות בריטיות – היענותו המהירה של הנשיא – עזרתו באטלנטי – כוחו הגובר של מחנה־הנילוס – דאגות ראשי־המטות – הערותי מיום 18 בספטמבר – זכות־קדימה לקרב במדבר – מברקי אל הגנרל סמאטס מיום 20 בספטמבר – הערותי על הטקטיקה הקרבית – השבת הארטילריה על כנה – תותחים כנגד טנקים – הגנת נ.מ. לחילות־יבשה – היחסים בין מפקדי הצבא והתעופה בקרב

בשל הצורך להעביר תחמושת ואספקה מכל הסוגים לממשלה הסובייטית והקשיים המופלגים של הנתיב הארקטי, יחד עם אפשרויות אסטרטגיות לעתיד־לבוא, רצוי היה עד מאד לפתח את הקשר הנרחב ביותר אל רוסיה בדרך פרס. שדות־הנפט הפרסיים היו גורם מלחמתי ראשון־במעלה. משלחת גרמנית פעילה ומסועפת התבססה בטהרן, וקרנם של הגרמנים היתה רמה. דיכוי המרד בעיראק והכיבוש האנגלו־צרפתי של סוריה, עם כל שהיו תלויים בשׂערה, הקיצו את הקץ על תכניתו המזרחית של היטלר. אנחנו שמחנו על ההזדמנות לעשות יד אחת עם הרוסים והצענו להם מערכה משותפת. אני לא הייתי פטור מאי־אלה חששות ביחס לפתיחתה של מלחמה בפרס, אבל הטענות שלזכותה הכריעו את הכף. שמחתי מאד על שהגנרל וייוול נמצא בהודו ויכוון את התנועות הצבאיות.

ב־11 ביולי 1941 נתבקשו ראשי־המטות על־ידי ועדת־קבינט לעיין בשאלה אם רצויה פעולה צבאית משותפת יחד עם הרוסים בפרס במקרה שתסרב הממשלה הפרסית לגרש את הגרמנים המועסקים עתה בארץ ההיא. ב־18 ביולי המליצו ראשי המטות שננקוט עמדה תקיפה ביחסינו עם הממשלה הפרסית. גם הגנרל וייוול החזיק בתוקף בדעה הזאת, וב־19 ביולי טילגרף למשרד־המלחמה בזו הלשון:

הגנרל וייוול אל משרד־המלחמה 10 ביולי 41

העמדה הפייסנית שאומרים לנקוט ביחס לאיראן נפלאה מבּינתי. הכרח הוא להגנתה של הודו שיסולקו הגרמנים מאיראן עכשיו. אם לא ייעשה הדבר יישנו המאורעות שבעיראק הספקנו בדוחק לפעול כנגדם. מן ההכרח הוא שנתחבּר עם רוסיה בדרך איראן, ואם הממשלה הנוכחית אינה מוכנה לאַפשר זאת עליה לפנות את מקומה לממשלה שתהיה מוכנה לכך. למטרה זו יש להפעיל מיד את הלחץ החזק ביותר שבגדר האפשר כל זמן שההכרעה במאבק הגרמני־הרוסי תלויה בספק…

ב־21 בחודש השיבותי לגנרל וייוול:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 21 ביולי 41

הקבינט ידון מחר במצב בפרס. בכללו של דבר אני מסכים עם השקפתך, ורוצה הייתי שהפרסים יקבלו מבריטניה ורוסיה אולטימטום הדורש מהם לסלק את הגרמנים בלי דיחוי או לשאת בתוצאות. השאלה היא מה הכוחות שיעמדו לרשותנו במקרה של סירוב.

ראשי־המטות יעצו שהפעולה תצטמצם בדרום, והם חיוו את דעתם שנזדקק לאוגדה אחת לפחות, בסיוע כוח־תעופה קטן, כדי להבטיח את שדות־הנפט. כוח זה יהיה צריך לבוא מעיראק, מקום שכבר היו כוחותינו בלתי־מספיקים אפילו לשמירה על הבטחון הפנימי. מסקנתם היתה שאם יש צורך לשלוח כוח לתוך פרס משך שלושת החדשים הקרובים צריך יהיה להחליפו מתוך הכוחות של המזרח התיכון.

במיזכר מיום 22 ביולי מסר לי שר־החוץ את דעתו על המצב:

שר־החוץ אל ראש־הממשלה 22 ביולי 41

הבוקר הוספתי לעיין בבעיה של הלחץ על איראן [פרס]. ככל שאני מוסיף לבדוק את האפשרויות לעשות זאת, יותר מתברר שהכל תלוי ביכלתנו לרכז בעיראק כוח מספיק להגנה על שדות־הנפט האיראניים. יהיה זה מסוכן עד מאד אפילו להתחיל בלחץ כלכלי בטרם יהיה מעמדנו הצבאי יאֶה לכך, כי השח יודע גם יודע מה ערכם של שדות־הנפט בשבילנו, ואם יראה שהוא עומד להסתכסך אתנו אפשר מאד שיצעד הוא את הצעד הראשון.

ידיעות מהימנות כמדומה הגיעונו על ריכוזים איראניים בגבול הרוסי, בגבול העיראקי ובאזור שדות־הנפט. אני מקווה שייעשו כל המאמצים לחזק את כוחותינו בעיראק בהקדם האפשרי. אם נוכל לעשות זאת בטרם ינחלו הרוסים תבוסה קשה בדרום הרי יש סיכוי מתקבל־על־הדעת שנכפה את רצוננו על האיראנים מבלי להזדקק לכוח־הזרוע. אבל אסור לנו לעשות צעד דיפלומטי קודם שיבשיל כוחנו הצבאי, שאם לא כן נביא אסון על ראשינו.

יש עוד גורם המוסיף על הצורך בחיזוקה המהיר של עיראק. אם תוּבס רוסיה נצטרך להיות מוכנים לתפוס את שדות־הנפט האיראניים בעצמנו; כי במקרה כזה לא יוכלו האיראנים לעמוד בפני לחץ הגרמנים שידרשו מהם לגרשנו.

*

לא הייתי בטוח בכך שהמיבצע הפרסי הזה זכה לתכנוּן המתוֹאם ההכרחי להצלחתו הסופית. לפיכך נתתי הוראות ב־31 ביולי, ערב נסיעתי לפלאקנטיה, להקים ועדה מיוחדת לצורך זה בראשותו של הלורד־נשיא־המועצה.

אין בי הרגשה שהמיבצע הזה, הכרוך במלחמה עם פרס במקרה שלא תיאוֹת לנו, נחקר בתשומת־הלב שמחייב אָפיו המרחיק לכת. אף כי אני מסכים שהוא נחוץ, הרי לדעתי כל הענין טעון בירור, תיאום ושילוב, בין משרד־החוץ למשרד־המלחמה, ובין פיקוד־המזרח־התיכון לממשלת הודו. אל לנו לעשות צעדים חמוּרים כל־כך בלא שתהיינה לנו תכניות ברורות ומפורשות לקראת האפשרויות השונות. למשל, מה יקרה אם הצבא הפרסי בסמוך לשדות־הנפט של אהואז וסביבם יתפוס את כל עובדי חברת־הנפט האנגלו־פרסית ויחזיקם כבני־ערוּבּה? לאיזו עמדה מצפים מצד הבּכטיארים והתושבים המקומיים? מה יקרה לנציגים הבריטיים בטהרן? האם יש איזו סכנה שהללו יבחרו להשמיד את מעינות הנפט ובלבד שלא יפּלו בידינו? עלינו להיזהר מאד שלא לבצע מעשה־זוועה בהפציצנו את טהרן. האם עצמת הכוחות העומדים לרשותנו תספיק להם לכבוש את שדות־הנפט של אהואז נוכח התנגדות פרסית מקומית ורשמית? עד היכן יש בדעתנו לצעוד צפונה? איזה שדות־תעופה עומדים לרשותנו? איך תופעל מסילת־הברזל אם יסרבו הפרסים לשתף פעולה?

שאלות אלו ועוד הרבה זולתן טעונות שיקול ובדיקה. טוב יהיה הדבר אם הלורד־נשיא־המועצה עם מזכירי־הממלכה לעניני־חוץ, מלחמה והודו יסקרו את הענין כולו וימסרו לקבינט המלחמתי דו"ח בראשית השבוע הבא. בינתים יש להמשיך בכל פעולות ההכנה. אני מצדד בקו הזה, אבל הוא רציני מאד בטיבו, ואין לנקטו בטרם יבדקו כהלכה את כל התוצאות האפשריות והמצבים האלטרנטיביים ובטרם תעוּבּדנה ותאוּשרנה תכניות מדוקדקות ומפורטות.

מובטח הייתי כי הדמיון בשמות איראן ועיראק יביא לידי בלבול.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ, סיר אדוארד בירג’ס והגנרל איזמי 2 באוגוסט 41

בכל המסמכים יהיה זה נוח יותר להשתמש במלה “פרס” במקום “איראן”, שאם לא כן תוכלנה שגיאות מסוכנות לחוּל עקב הדמיון בין איראן לעיראק. על כל פנים, בכל מקרה שבו הדבר נוח, תוכל המלה “איראן” לבוא בסוגרים אחרי פרס.

את חליפת־האיגרות הרשמית עם ממשלת פרס יש לנהל, כמובן, בצורה הרצויה לה.

ואחרי כן:

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המודיעין 29 באוגוסט 41

אנא נסה להחדיר, מבּלי לגרום קשיים, את המלה פרס במקום איראן.

אכן, שמח אני לשמוע שעתה (ב־1949) קיבלה ממשלת פרס רשמית את השינוי הזה.

בשעת היוֹתי בלב ים הודיעה לי הועדה הזאת במברק על תוצאות עבודתה, שבינתים אושרו על־ידי הקבינט המלחמתי. מתוך התשדורת של הועדה מיום 6 באוגוסט ברור היה שהפרסים לא ייעתרו לבקשותינו ביחס להגלית סוכנים ותושבים גרמנים מארצם, וכי ניאלץ להשתמש בכוח־הזרוע. השלב הבא היה לתאם את תכניותינו, הדיפלומטיות והצבאיות, עם אלו של הרוסים. ב־13 באוגוסט קיבל מר אידן את מר מאיסקי במשרד־החוץ, והוסכם על נוסח איגרותינו לטהרן. הצעד הדיפלומטי הזה היה צריך להיות דברנו האחרון. מר מאיסקי אמר לשר־החוץ כי “אחרי הגשת התזכירים תהיה הממשלה הסובייטית מוכנה לנקוט פעולה צבאית, אך היא לא תנקוט פעולה כזאת אלא במחוּבּר אתנו”. עם קבלת הידיעה הזאת כתבתי במיזכר (19 באוגוסט), “לדעתי ההשקפה הרוסית מתקבלת־על־הדעת, ועלינו לצעוד אתם כל עוד לא איחרנו”.

עתה גמרנו אומר לפעול. במקרה שתהיה ההתנגדות הפרסית חזקה מכפי המשוער, היה עלינו לשקול את האפשרות של משלוח תגבורת נוספת לאזור המזרח התיכון. ב־24 באוגוסט, ערב כניסתנו המתוכננת לתוך פרס, שלחתי את המיזכר הבא אל ראשי־המטות:

ראש־הממשלה אל ראשי־המטות 24 באוגוסט 41

הכרח להתחיל מיד בשיגור תגבורות נוספות מזרחה. האמת הדבר שהאוגדה ההודית ה־19 לא קיבלה עדיין גדוד בריטי אחד לכל חטיבה? אם כך הוא, יש לשלוח שלושה גדודים של צבא בריטי על־מנת שיצטרפו אל הגנרל קינאן בדרך המהירה ביותר שבגדר האפשר. מאחר שהגנרל אוקינלק אומר להישאר באפס־מעשה במדבר המערבי משך עוד שבועות רבים, יש לתת לו הוראות להעביר מזרחה כוחות גדולים יותר מכפי מה שסוּדר עכשיו. יש להתחיל עכשיו בתנועה של כשיעור אוגדה אחת נוספת, כולל שלושת הגדודים הבריטיים הנזכרים. אם יתנהל הכל כשורה, אפשר יהיה לבטל את ההוראות על־נקלה. נא להודיענו מה הכוחות שיעמדו לרשותנו במצרים. היכן החטיבה האחרונה של האוגדה ה־50? הלא ודאי אין כל סכנה מיידית נשקפת לקפריסין.

נוכח קשי־ערפה של הממשלה הפרסית נצטווה הגנרל קינאן, שהיה המפקד בעיראק, ב־22 ביולי להיות מוכן לכבוש את בתי־הזיקוק בעבּדן ואת שדות־הנפט, יחד עם אלה הנמצאים מאתים־וחמישים מיל צפונית משם ליד ח’אנאקין. האיגרת האנגלו־סובייטית מיום 17 באוגוסט זכתה לתשובה שאינה מניחה את הדעת, וה־25 בחודש נקבע כתאריך לכניסת כוחות בריטיים ורוסיים לפרס. הכוחות הקיסריים בגיזרת עבּדן, תחת פקודתו של הגנרל הארווי, כללו את אוגדת הרגלים ההודית ה־8; בגיזרת ח’אנאקין, תחת פקודתו של הגנרל סלים, את החטיבה המשוריינת ה־9, רגימנט הודי אחד של טנקים, ארבעה גדודים בריטיים ורגימנט אחד של ארטילריה בריטית. כוחות־התעופה המסייעים כללו טייסת אחת לשיתוף־פעולה עם הצבא, אחת של מטוסי־קרב, ואחת של מפציצים. המטרה הראשונה היתה כיבוש שדות־הנפט; השניה, ההתקדמות לתוך פרס וההשתלטות, בשיתוף־פעולה מצד הרוסים, על קווי־התחבורה הפרסיים, והבטחת נתיב ישר אל הים הכספי. בחזית הדרומית אפשר היה לצפות להתנגדות מצד שתי אוגדות פרסיות, עם ששה־עשר טנקים קלים, ובצפון – מצד שלוש אוגדות.

כיבוש בית־הזיקוק של עבּדן בוצע על ידי חטיבת חיל־רגלים, שהפליגה בסירות־צי מבּצרה וירדה לחוף עם שחר ב־25 באוגוסט. רוב הכוחות הפרסיים הופתעו אך נמלטו במכוניות־משא. ניטשו קצת קרבות־רחוב ונלכדו כמה ספינות צי פרסיות. בתוך כך כבשו חיילות אחרים של האוגדה ה־8 את נמל ח’וּראמשהר מצד היבשה, ונשלח כוח צפונה בכיוון אהואז. עם שקרבו חילותינו לאהואז נתקבלו ידיעות על פקודת “הפסק־אש” של השח, והגנרל הפרסי פקד על חילותיו לחזור לקסרקט. בצפון נכבשו שדות־הנפט על־נקלה, וחילו של הגנרל סלים התקדם שלושים מיל לאורך הכביש בכיוון קרמנשח. אולם עתה עמד החיל מול מעבר פּאי־טאק הנורא, שאילו החזיקו בו חיילים נחושי־החלטה כי אז היה מכשול של ממש. על־מנת לטפל בכך נשלח טור אחד לאַגף את העמדה מדרום. חיילות אלה, לאחר שהתגברו על התנגדות־מה, הגיעו ב־27 באוגוסט לשחאַבּד, מאחרי קו־ההגנה הפרסי. תנועה זו, יחד עם קצת הפצצות, היתה כבדה משׂאתם של מגיני המעבר, שהפקירו את עמדותיהם בחפזון. המסע על קרמנשח התחדש, וב־28 בחודש שוב נמצא האויב ערוּך בעמדה אחת על הכביש. אך ברגע שעמדו כוחותינו לפתוח בהתקפה, הגיע קצין פרסי נושא דגל לבן והקרב תם. אבידותינו היו עשרים־ושנים הרוגים וארבעים־ושנים פצועים.

בכך נסתיים מפגן קצר ופורה זה של כוח מכריע נגד ממלכה חלשה ועתיקה. בריטניה ורוסיה היו נלחמות על חייהן. Inter arma silent leges.⁴³ רשאים אנו לשמוח על שבנצחוננו נשמרה עצמאותה של פרס.

*

כה מהירה היתה התמוטטות ההתנגדות הפרסית עד שמגעינו עם הקרמל נעשו שוב כמעט רק מדיניים. כשהצענו את המערכה האנגלו־רוסית המשותפת בפרס היתה מטרתנו העיקרית לפתוח את קווי־התחבורה מן המפרץ הפרסי אל הים הכספי. על־ידי שיתוף־הפעולה הזה במישרים בין כוחות בריטיים וסובייטיים קיוינו גם ליצור יחסים אינטימיים וידידותיים יותר עם בעלת־בריתנו החדשה. מוסכם היה, כמובן, בין שנינו שצריך לגרש מפרס את כל הגרמנים או לשבותם ולעקור מן השורש את השפעתם וקנוניותיהם של הגרמנים בטהרן ובמקומות אחרים. מאחרי הקלעים ארבו השאלות העמוקות והעדינות בנוגע לנפט, לקומוניזם ולעתידה של פרס אחרי המלחמה, אבל נדמה היה לי שאין הן צריכות לאחוה ולרצון־הטוב.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 27 באוגוסט 41

עתה שנראה כי ההתנגדות הפרסית אינה רצינית ביותר, רצוני לדעת מה התכניות לכך שנמשיך בהתקדמותנו ונתחבר עם הרוסים ונבטיח שמסילת־הברזל תהיה בידינו במצב בר־פעולה. אין אנו רוצים להתיישב שם על שדות־הנפט אלא לקבוע חיבור ישר עם רוסיה. הגשנו אי־אלו הצעות לשח, אך אפשר שהוא ידחה אותן, או שהרוסים לא יסכימו להן. מהן אפוא התכניות להתחבר עם הרוסים, ומהן תנועות הצבא של כוחותינו השונים הנחזות מראש לשבוע הבא?

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 30 באוגוסט 41

אני שמח כל־כך על שההרפתקה הפרסית עשתה חיל. עכשיו אין כל מניעה לכך שתחזור הביתה כמו שרצית. אני מעוניין עד מאד בתכניות הרכבות שלך, הנבדקות כאן ביסודיוּת.

כאן שמחים הכל על שזכית להצלחה נוספת.

אולם ביקורו של הגנרל וייוול בלונדון נדחה עקב הצורך בנכחותו בטהרן. אני גם קיויתי שהואיל והרוסית שגורה על לשונו כל־כך יוכל להיעשות חוליית־חיבּור חשובה עם הפיקוד העליון הסובייטי.

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 1 בספטמבר 41

אני מסכים עם ראשי־המטות שישיבתך בטהרן כיום תהיה למועיל לבוּלארד [הציר הבריטי] בטיפול בצרכים צבאיים וכדי להבטיח שההשפעה הרוסית תצטמצם בתחומים מתקבלים־על־הדעת.

ראש־הממשלה אל סיר ר. בולארד (טהרן) 3 בספטמבר 41

אין אנו יכולים לדעת איך תתפתח המלחמה בחבלים האלה, אבל הנתיב הישר הטוב ביותר שבגדר האפשר מן המפרץ הפרסי אל הים הכספי יפוּתח במירב המהירות ובכל מחיר כדי להמציא אספקה לרוסיה. ייתכן מאד שכוחות בריטיים גדולים מאד יפעלו בפרס וממנה ב־1942, ואין ספק שיוּצב כוח־תעופה חזק.

אנו מקווים שלא יהיה צורך, על כל פנים לא בשלב זה, בכיבוש אנגלו־רוסי של טהרן, אבל הממשלה הפרסית תהיה צריכה לעזור לנו בכנוּת ובנאמנות ולגלות את מלוא הזריזות הנאוֹתה אם רצונה למנוע זאת. לפי־שעה לא יצאנו כנגד השח, אבל אם לא תושגנה תוצאות טובות יוּבא בחשבון שלטון־העושק שלו על עמו. אף כי רוצים היינו להשיג את חפצנו מתוך הסכם עם הממשלה הפרסית, ואין רצוננו לעוררה לאיבה פעילה, הרי עליה למלא אי־כה את דרישותינו, ומן הדין שתוכל אתה להשיג את כל ההקלות הנחוצות לנו, מעט־מעט, על־ידי שימוש במנוף הכּיבוש האפשרי של טהרן על־ידי הרוסים. אין כל צורך לחשוש יתר על המידה מפני הסגות־גבול רוסיות, כי ראש־מאוייהם יהיה להשיג את הנתיב הישר לאספקה אמריקאית.

ראש־הממשלה אל ראש־הממשלה סטאלין 16 בספטמבר 41

אני מעוניין ביותר להסדיר את בריתנו עם פרס ולקבוע הסדר־פעולה יעיל ואינטימי עם כוחותיך בפרס. יש בפרס סימנים לתסיסה רצינית בקרב השבטים ולהתפוררות השלטון הפרסי. אי־הסדר, אם יתפשט, פירושו יהיה שנבזבז את האוגדות שלנו בדיכוי האנשים האלה, ודבר זה פירושו שנעמיס על קווי־התחבורה בכבישים ובמסילות־הברזל תנועות ואספקה של האוגדות הנ"ל, בו בזמן שרצוננו לפנות את הקווים ולשפּרם במלוא המידה כדי להעביר אליך אספקה. מטרתך צריכה להיות להניע את הפרסים להשקיט זה את זה בעוד אנו ממשיכים במלחמה. רמזים מכריעים מצד הוד־מעלתך בכיוון זה יקדמו את המהלך החיובי כבר ממילא של ענינינו בזירה משנית זו.

*

ראש־הממשלה אל הלורד ביוורברוק (בשליחות לרוסיה) 21 בספטמבר 41

הגנרל וייוול אומר לצאת לטיפליס בדרך בגדאד בשובו להודו. הוא מדבּר רוסית, ואני חושב על האפשרות שיהיה המכוון, או אולי, אם יגדלו הכוחות די הצורך, המפקד, בזרוע הימנית שנושיט לרוסים באגן הים הכספי וסביבו במערכה הקרובה. לכן חשוב שייועד עם אישים צבאיים רוסיים רמים וידון אתם בכל מצב אגפם הדרומי ובמצבם בפרס.

רשאי אתה להעלות זאת בדיוניך, והשתדל להפיק מזאת את מירב התועלת.

ראש־הממשלה אל ראש־הממשלה סטאלין 12 באוקטובר 41

מעוניינים אנו בפרס רק בשני מובנים: ראשית, כמחסום בפני חדירה גרמנית מזרחה, ושנית, כנתיב ישר לאספקה אל אגן הים הכספי. אם רצונך להחזיר את חמש או שש האוגדות הרוסיות כדי להפעילן בחזית־המערכה נקבל עלינו את מלוא האחריות לשמירת הסדר ולהחזקת נתיב האספקה ושיפּורו. נשבע אני בכבודה של בריטניה שלא נבקש לנו שום יתרון על חשבון אינטרסים רוסיים צודקים משך המלחמה או בסופה. על כל פנים, יש צורך דחוף לחתום על החוזה המשולש כדי למנוע את התפשטות המהומות הפנימיות, שכתוצאה מהן נשקפת סכנת־חנק לנתיב האספקה. הגנרל וייוול יהיה בטיפליס ב־18 באוקטובר, וידוּן עם הגנרלים שלך בכל השאלות שתוֹרה להם ליישבן אתו.

תקצר הלשון מהבּיע מה שאנו מרגישים ביחס למאבק־הגבורה העצום שלכם. אנו מקווים שנוכל להעיד על כך בקרוב במעשים.

*

חיש ובנקל הוסכם על כל הסידורים עם הרוסים. התנאים שנכפו על הממשלה הפרסית היו, קודם־כל, הפסקת כל התנגדות, גירוש הגרמנים, נייטראליות במלחמה, והשימוש בקווי־התחבורה הפרסיים על־ידי בעלי־הברית לשם העברת אספקה מלחמתית לרוסיה. המשך כיבושה של פרס בוּצע בדרכי שלום. כוחות בריטניה ורוסיה נפגשו בידידות, וטהרן נכבשה על־ידיהם במשותף ב־17 בספטמבר, לאחר שיום קודם לכן נאלץ השח להתפטר ולמסור את המלוכה לבנו המחונן בן העשרים־ושתים. ב־20 בספטמבר החזיר השח החדש, על פי עצת בעלי־הברית, את המלוכה התחוקתית על כנה, וזמן קצר אחרי־כן יצא אביו לגלות נוֹחה ומת ביוהנסבורג ביולי 1944. רוב כוחותינו הסתלקו מן הארץ, בהשאירם רק יחידות לשמירה על קווי־התחבורה, וחילות בריטניה ורוסיה כאחד פינו את טהרן ב־18 באוקטובר. לאחר מכן עסקו כוחותינו, תחת פקודתו של הגנרל קינאן, בהכנת ביצורים נוכח חדירתם האפשרית של צבאות גרמניים מתורכיה או מן הקווקז, ובהכנות מינהליות לקליטת התגבורות הגדולות שתגענה אם יתקבל הרושם שאותה חדירה קרובה לבוא.

יצירת נתיב אספקה גדול לרוסיה בדרך המפרץ הפרסי היתה לנו למטרה ראשונה־במעלה. בעוד ממשלה ידידותית שלטת בטהרן הורחבו נמלים, פוּתחה תעבורת־נהרות, נסללו כבישים ונבנו מסילות־ברזל. מפעל זה, שהוּחל בספטמבר ופוּתח על ידי הצבא הבריטי, איפשר לנו לשלוח לרוסיה, בתקופה של ארבע שנים וחצי, חמישה מיליונים טונה אספקה.

*

עכשיו יכולים אנו לחזור אל הזירה העיקרית של הים התיכון.

שני הצדדים ניצלו את הקיץ לחיזוק צבאותיהם במדבר לוב. לגבינו היה חידוש ציודה וצידתה של מלטה דבר חיוני. כיון שאבדה כרתים ניטל מן הצי של האדמירל קנינגהם בסיס־דלק שקירבתו מספיקה להפעיל את הכוח הימי המגן שלנו. רבּו האפשרויות להסתערות מובלת בים על מלטה מאיטליה או מסיציליה, אף כי, כידוע לנו עתה, רק ב־1942 אישרו היטלר ומוסוליני תכנית כזאת. בסיסי־תעופה של האויב הן בכרתים הן בקירנאיקה איימו על נתיב השיירות מאלכסנדריה למלטה במידה כה רצינית עד שהיה עלינו לסמוך אך ורק על המערב במה שנוגע למעבר אספקה. בתפקיד הזה מצוין היה שירותו של האדמירל סומרוויל, בראש כוח ה מגיברלטר. זה שהיה הנתיב המסוכן ביותר בעיני האדמירליות נעשה הנתיב היחיד הפּתוח. לעת הזאת נאלץ היטלר, לטוּב־המזל, עקב צרכי הפלישה לרוסיה, להחזיר את כוחו האוויר מסיציליה, ודבר זה נתן הפוגה למלטה והחזיר לנו את השליטה באוויר בשמי תעלת מלטה. דבר זה לא די שסייע להתקרבות שיירות מן המערב, אלא שגם איפשר לנו להכביד אכפּנוּ יותר על אניות התובלה והאספקה המחישות תגבורת לרומל.

שתי שיירות ניכּרות הבקיעו להן דרך בהצלחה. מעבר כל אחת מהן היה מיבצע ימי קשה. ביולי הגיעה למלטה שיירה של שש אניות אספקה, ושבע ספינות ריקות הוצאו מן הנמל. כעבור שני לילות ערכו האיטלקים את התקפתם העזה היחידה על נמל ואלטה, בכוח של כעשרים סירות־טורפדו מהירות ושמונה צוללות ננסיות. ביצורי הנמל, שמלטאים משמשים בהם בעיקר, השמידו כמעט את כל הכוח התוקף, חרף העזתו. בספטמבר הצליחה לעבור עוד שיירה של תשע אניות־תובלה, אגב אבדן אניה אחת בלבד, תחת ליווי חזק מאד, שכלל את אניות־המערכה נסיך וולס ורודני, את ארק רויאל, חמש סיירות ושמונה־עשרה משחתות. מחוץ לשיירות הגדולות האלו הגיעו לאי עוד כמה אניות אספקה. בסך־הכל באו בשלום שלושים־ושתים אניות מתוך שלושים־וארבע, לאחר סכנות לרוב ומסע של גבורה. כלכלה זו איפשרה למבצר לא רק לחיות כי אם גם להלום. משך שלושת החדשים שנסתיימו בספטמבר טובּעו ארבעים־ושלוש אניות של הציר, בנפח כולל של 150,000 טונה, מלבד ששים־וארבעה כלי־שיט קטנים יותר, בנתיב האפריקאי על־ידי מטוסים, צוללות ומשחתות הפועלים ממלטה. באוקטובר טובּעו יותר מששים־למאה מן האספקה של רומל בדרך המעבר. אפשר מאד שהדבר הזה מילא תפקיד מכריע במאבק המדברי ב־1941.

*

בספטמבר, כידוע לנו עתה, הודיע האדמירל הגרמני המסופּח לפּיקוד העליון האיטלקי לאמור:

עתה כתמיד הצי הבריטי שׂורר בים התיכון… הצי האיטלקי לא הצליח למנוע פעולות מצד הכוחות הימיים של האויב, אבל, בשיתוף פעולה עם חיל־האוויר האיטלקי, אכן הפקיע את נתיב הים התיכון מכלל שימושה של תעבורת שיירות בריטית סדירה…

הנשק הבריטי המסוכן ביותר הוא הצוללת, בפרט אלו הפועלות ממלטה. בתקופה הנסקרת היו שלושים־ושש התקפות של צוללות; תשע־עשרה מאלו הוכתרו בהצלחה… בגלל חולשתו של חיל־האוויר האיטלקי בסיציליה גבר בשבועות האחרונים האיוּם ממלטה על נתיב הים הגרמני־האיטלקי לאפריקה הצפונית… ולא זו בלבד אלא שנערכות ממלטה התקפות יומיות כמעט על

טריפולי. בזמן האחרון פוקדים מטוסים בריטיים את נמלי הים האיטלקיים בסיציליה לעתים תכופות יותר מבתחילה… עוצבּות חיל־האוויר האיטלקי המוצבות עתה בסיציליה ובצפון־אפריקה אין די בהן להפסיק את פעולות חיל־האוויר והצי הבריטיים… שוב אני יוצא באזהרה דחופה שלא להקל ראש בסכנות הנובעות מן המצב הימי בים התיכון.

*

הצלחתם של האמצעים המתוארים לא השביחה את חששותי לנוכח הדיחוי במדבר והתגבורות המגיעות אל רומל, ודרשתי מן האדמירליות מאמצים גדולים עוד יותר. במיוחד חפצי לעשות את מלטה בסיס לכוח חדש של יחידות על־מימיות.

ראש־הממשלה אל הלורד־הראשון־של־הימיה (להראות לגנרל איזמי) 22 באוגוסט 41

התואיל בטובך לעיין בשיגור שייטת, ואם אפשר, סיירת אחת או שתים, למלטה בהקדם האפשרי?

2. אם נשקיף לאחור נראה באיזו מידה לא עלו הדברים כפי כוונתנו. הנה היתה התכנית, שנחשבה חיונית בעיניך, לחסום את נמל טריפולי, ולצורך כך הוחלט להקריב את ברהם. היתה גם ההצעה האלטרנטיבית הנואשת מצד המפקד־הראשי בים התיכון להרעיש את הנמל, דבר שבּוּצע אחרי כן בלא שתאבד גם נפש אחת ובלא שתינזק אף אניה אחת. הגיעה למשל השייטת של מונטבאטן למלטה. כל זה אירע לפני חדשים אחדים. כדאי יהיה לבדוק את התאריכים. איך זה פחתה דחיפותו של הענין הזה? איך זה נוח לנו עתה לחזות בדברים אשר לשעבר היו נוראים־מנשׂוא בעינינו, אף כי הם מתנהלים בקנה־מידה גדול יותר לרעתנו?

3. השייטת של מונטבאטן הוחזרה ממלטה לא דווקה משום הסכנה שם אלא בגלל צרכי פרשת כרתים, שבּה הושמדה השייטת למעשה. הנה כך נתעלמה מאתנו מטרתנו, שעליה היתה הסכמה כה כללית, ואשר להשׂגתה ניגשה האדמירליות במרץ ובתוקף כה רבים.

4. בינתים קרו שלושה דברים. ראשית, נתחזקה במידה ניכרת הגנתה של מלטה במטוסים ובתותחים נ.מ., וכוחות־התעופה הגרמניים הועברו בחלקם לרוסיה. שנית, בקרב על האטלנטי חלה תמורה חריפה לטובתנו, יש לנו יותר ספינות למלחמה בצוללות, ועלינו לצפּות להרווחה של ממש הודות לפעולה אמריקאית שתשפיע על מצב המשחתות והקורבטות שלנו ממערב לקו־האורך עשרים־וששה. הגנרל אוקינלק אינו נוטה לזוז לפני נובמבר.

5. האם אפוא נחכה ונניח לתגבורת הזאת הגדולה והולכת בתמידות, בעיקר באיטלקים ובאספקה, להצטבר בלוב? אם כך הדבר, לא יהיה מצבו של הגנרל אוקינלק טוב יותר, ביחס לאויב, כשיחליט סוף־סוף שהוא מוכן בהחלט.

6. אשמח לשמוע מפיך דבר בסוף־השבוע, ונוכל לדון בדברים בישיבת המטה ביום־ב' בערב.

הקו המוצע נתקבל, אף כי הכרח היה שיעבור זמן עד שיוּצא לפועל. באוקטובר הורכב במלטה כוח־מחץ שנודע בשם “כוח ק”, שכּלל את הסיירות אורורה ופנלופה ואת המשחתות לאנס ולייוולי. לא ארכו הימים וכוח זה עשה שירות חשוב ומכוּון לשעתו.

*

לעת הזאת היו לי מטרות נרחבות יותר. במלחמה תמיד רצוי, אם גם לא תמיד אפשר, לתכנן מראש. ההפוגה שבאה בעקבות החלטתו של אוקינלק לדחות את התקפתו והמערכה המוצלחת בפרס זימנו אפשרויות. מכל נקודות־הראות רציתי להחיש תגבורת למזרח בזמן הזה עד קצה גבול כושר קיבּולה של הספּנות. לא יכולתי לדעת מה יקרה בקרב המדבר הממשמש־ובא, או איך תחזיק החזית הרוסית מעמד בקווקז. חוץ מזה ארב תמיד האיוּם מצד יאפאן, על כל הסכנה־בכוח הנשקפת ממנו לאוסטרליה וניו־זילנד. רציתי שתהיינה עוד שתי אוגדות בריטיות נעות מזרחה. אם תוכלנו אלו להקיף את הכּף לערך בסוף השנה, הרי יהיה משהו בר־משקל בידינו לקראת אפשרויות שאין לחזותן מראש. אכן תהיה כאן אותה עתודה ניידת, אותה “עתודת תימרוּן”, שרק היא תוכל להעניק ברירוֹת עליונוֹת בשעת הדחק. כל זאת למדתי באסכולה קשה מקום שלעתים קרובות אדם קונה את תלמוּדו רק פעם אחת.

לכן שאפתי להשיג בטחון כפול ומכופל על־ידי הטלת עוד שתי אוגדות בשביל מחנה־המדבר, ועם זאת ליצור עתודה ניידת לשאר צרכים או אפשרויות במזרח התיכון. לא היתה לנו ספּנוּת לצורך כך. כל מה שאפשר היה להפריש מן המאבק באטלנטי הועסק בשיירות מסביב לכף או מאוסטרליה או הודו. אפילו לדרס לא יכול להציע שום פתרון. אבל מתוך הלבביוּת הגוברת בחליפת איגרותי עם הנשיא רוזוולט שאבתי בטחון כי יהיה מוכן להשאיל לי אי־אלו אניות־תובלה אמריקאיות מהירות. וכפי שהתברר, לא טעיתי בכך. מובן שצריכים היו לעבור עוד כמה וכמה חדשים עד שיוכל הסדר זה לפעול, אבל נכספתי לכך שיהיה משהו נע ועובר באוקינוס ההודי לקראת מצב־חירום בלתי־נעים זה או אחר שיוכל לבוא עלינו.

ראש־הממשלה אל הרמטכל"ק ומיניסטר־הספּנות 22 באוגוסט 41

נא להמציא לי תכנית, שנוכל לעיין בה ביום־ב' בערב, לשיגור עוד שתי אוג;דות שלמות של חיל־רגלים למזרח התיכון בהקדם האפשרי. נא להודיעני מה נפח הספּנוּת שיידרש. חלק ממכוניות־המשא אפשר יהיה בודאי לשלוח במישרים מארצות־הברית מתוך הכמויות הגדולות שמטעינים שם עכשיו. לאחר שיומצאו המספרים האלה, אבקש את הנשיא רוזוולט להשאיל את נפח הספּנוּת הזה למטרה מסוימת זו, ואני מעז לומר שאוכל לקבלו.

אפשרות אחרת היא שתסענה האוגדות להליפקס או לניו־יורק ושם תעבורנה לאניות אמריקאיות. מיניסטר־הספנות צריך להיכנס בעבי הקורה של התכנית הזאת, ולהמציא לי דו"ח מכל הבחינות. אני משוכנע שבסוף נובמבר הכרח שתהיינה לנו עוד שתי אוגדות בזירה ההיא, אף כי השאלה אם תפעלנה בפרס, בעיראק או בפיקוד־המזרח־התיכון תהיה תלויה במסיבות. נא להמציא לי גם את לוח־הזמנים של תנועת האוגדה המשוריינת ה־1 למזרח התיכון.

הפרטים המסובכים נדונו ועוּבּדו עם הלורד לדרס וראשי־המטות.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 26 באוגוסט 41

נא לעשות סידורים עם הלורד לדרס ואגף־התנועה של משרד־המלחמה לזירוז התגבורת הזאת לאור שיחתנו אמש. יש צורך בעצה ותחבולה כדי להפחית ככל האפשר מן הדרישה שעלי להעמיד לפני הנשיא. אנחנו נבקש סיבּוב אחד של מספר אניות מאמריקה אל הארץ הזאת, אל המזרח התיכון, ובחזרה לארצות־הברית. מן הדין שתעמודנה לרשותם שוב בינואר או בפברואר. אם אפשר יהיה לקבל את נורמנדי תיתכן העברה מאניה לאניה בטרינידאד, ודבר זה ישחרר במוקדם יותר כמה מאניות־הנוסעים הקטנות. במקרה זה יש לדון גם בסידורים לקליטה במזרח התיכון, כולל העברה לאניות קטנות יותר.

נא להמציא לי את התכנית הטובה ביותר שבגדר האפשר, ולהאיר את נקודות הקושי הבולטות ביותר, כדי שאוכל אני עצמי לשבת ראש בישיבה הסופית. מותר לקצץ ביבוא.

עתה פניתי אל הנשיא רוזוולט.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 1 בספטמבר 41

התוצאות הטובות שהושגו בקלות כה רבה בפרס מעמידות אותנו במגע עם הרוסים, ובדעתנו להכפיל, או לפחות לשפר במידה רבה, את מסילת־הברזל מן המפרץ הפרסי אל הים הכספי, ולפתוח על־ידי כך נתיב בטוח בו תוכל אספקה לטווח ארוך להגיע אל עמדות־המילואים הרוסיות באגן הוולגה. חוץ מזה חשוב לעודד את תורכיה לעמוד כחומה נגד מעבר הגרמנים לסוריה וארץ־ישראל. נוכח שתי המטרות החשובות האלו, רצוני לחזק את צבאות המזרח התיכון בשתי אוגדות בריטיות סדירות, 40,000 איש, מלבד 150,000 הטירונים והיחידות שנוביל בעצמנו מעתה ועד חג־המולד. אולם לא נצליח למצוא בעצמנו את כל הספּנוּת הנחוצה. האם תוכל להשאיל לנו שתים־עשרה אניות־נוסעים אמריקאיות ועשרים אניות־משא אמריקאיות שצוותיהן אמריקאיים מראשית אוקטובר עד פברואר? אלו תבואנה כשהן נושאות מטען לנמלים בממלכה־המאוחדת תחת כל דגל נוח ורצוי. אם תוכלנה להגיע הנה בראשית אוקטובר, נשלח אותן מכאן כתוספות לשיירות אוקטובר ונובמבר שלנו למזרח התיכון.

2. מתוך שיחותינו ידוע לי, אישי הנשיא, שקשה יהיה לעשות זאת, אבל גדול הצורך בתוספת צבא בריטי במזרח התיכון, ויתרון עצום יהיה זה אם נוכל להחזיק בתורכיה ולתמוך ברוסיה, ובעשותנו כך למנוע כל התקדמות נוספת מזרחה מצד היטלר. אמת ונכון שהשאלת אניות־הנוסעים האלו תעכב כל משלוח גדול של כוחות אמריקאיים לאירופה או לאפריקה, אבל, כידוע לך, מעולם לא ביקשתי זאת בשום תקופה שנוכל לחזותה מראש במידה מתקבלת־על־הדעת בעתיד הקרוב.

3. אתה הוא שצריך לומר מה יהיה נחוץ לכם כתמורה על אניות שתוטבּענה על־ידי פעולת אויב. עד כאן כמעט ולא אבד לנו דבר בשיירות הצבא שלנו, הנשמרות היטב. מובטח אני שיהיה זה צעד נבון ומעשי לעשותו בשלב הנוכחי, ואסיר־תודה אהיה עד מאד אם תוכל לאַפשר אותו.

הפנייה זכתה להיענוּת מבורכת ונדיבה ביותר. “ברי לי”, אמר הנשיא ב־6 בחודש, “שיכולים אנו לסייע בתכניתך לחזק את צבא המזרח התיכון. על כל פנים יכול אני להבטיחך שנוכל לספק תובלה לעשרים־אלף איש”. הוא אמר כי תהיינה אלו אניות־תובלה של צי־ארצות־הברית שאנשיהן אנשי־צוות של הצי, וכי חוק הנייטראליות האמריקאית מרשה לאניות הצי, שהן קנין הציבור, ללכת לכל נמל. מלבד זאת תדאג הועדה־הימית־של־ארצות־הברית להציב עוד עשר או שתים־עשרה אניות בצפון־האטלנטי, שתסענה בין נמלי אמריקה ובריטניה־הגדולה, כדי שנוכל לשחרר עשר או שתים־עשרה מאניות־המשא הבריטיות שלנו לצורך הנסיעה למזרח התיכון. “אני משאיל לך”, אמר, “את אניות־התובלה הטובות ביותר שלנו. דרך־אגב שמח אני על שבדעתך להחיש תגבורת למזרח התיכון”.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 7 בספטמבר 41

אני מכיר טובה לך באמת על היענוּתך המהירה לפנייתי ביחס לספּנוּת למזרח התיכון, ואני שמח מאד שהמדיניות ישרה בעיניך. בתכניתי גם לשלוח עוד שבע־עשרה טייסות של מטוסי־קרב לאותה זירה.

2. במברק שלי על עזרה באספקה לרוסיה, היה בדעתי להוסיף: “אם יוסיפו להילחם, הרי זה כדאי; אם לא יוסיפו, אין אנו חייבים לשלוח זאת”. אנו מקצצים קיצוצים קשים בצרכינו־שלנו בטנקים, אבל נימוק זה הכריע את הכּף לגבּי.

3. כולנו מחכים בענין רב להודעתך המובטחת ליום־ב‘. אני נואם ביום־ג’ בבית־הנבחרים.

בתוך כך הפעיל הנשיא את ההסכמים שעשה אתי בפלאקנטיה להתערב במישרים יותר באטלנטי.

*

עתה ניגשתי להפיק את מירב התועלת ממתנת אניות־התובלה יקרות הערך של הנשיא.

ראש־הממשלה אל הקולונל הוליס, לועדת־ראשי־המטות 17 בספטמבר 41

יש לעשות ככל האפשר לזירוז תנועתן ומחזורן של אניות־התובלה האמריקאיות המהירות כדי שנזכה ליהנות מנסיעה שניה. אסור לעכב את הפלגת אניות־התובלה האלו מאמריקה על־מנת להוביל את חילות השריון הקנדים. הובלתם כדאית היא אבל אינה חיונית. הדיחוי בחידוש מטענן של אניות אלו בנמלי הממלכה־המאוחדת מן ה־23 באוקטובר ל־15 בנובמבר אינו יכול להתקבל. יש לשקוד על העלאת אוגדה נוספת מס. 1 לאניות בתוך פרק־זמן קצר ביותר. ודאי נחסוך לפחות שבועים בכך אם אפשר יהיה להתאים את ההעלאה לתנועות השיירות.

2. המצב הקרבי של מחנה־הנילוס טוב. אין זה מפתיע בהתחשב בעובדה שזה קרוב לחמישה חדשים הם שובתים מכל קרב. 60 הגדודים הבריטיים מונים 880 איש בממוצע, ו־45 הרגימנטים של הארטילריה חסרים רק 9 למאה. לא יצוּיר שיותר מרבע מן הארטילריה הזאת יועסק קשה בהרעשה ממושכת משך ארבעת החדשים הבאים. לפיכך אי־אפשר להקצות זכות עדיפות גבוהה להשלמת התקן של הארטילריה. פלוגה 6 להובלת טנקים ו־16 פלוגות התובלה מן התקן ראויות לעדיפות גבוהה. הוא הדין גם בהחלפה של הצי, בתגבורות ההודיות ובארטילריה וכו' לשתי האוגדות ההודיות החדשות בעיראק. אפשר יהיה לשלוח עשרת־אלפים עד עשרים־אלף טירונים לחיל־הרגלים, לפי הצורך והיכולת, ואפשר שיהיה צורך דחוף באי־אלה פריטים מיוחדים בשטח הראס"ק [קורפוס־השירותים המלכותי של הצבא]. אולם עלינו לזכור ששום דבר לא יוכל להגיע לשם עכשיו לפני “צלבן”. מאלאיה יכולה לחכות, ואת אפריקה המערבית אפשר לשלב או לא לשלב, כפי הנוח. הבעיה שעלינו להחליט בה היא בעיית העדיפות.

3. המטרה העליונה שאליה יש לחתור היא לשלוח את האוגדות הבריטיות מס. 1 ו־2 למזרח התיכון בהתאם להצעה שהוגשה לנשיא רוזוולט. הארכת התנועות משך עוד חודש או חדשיים, במיוחד אם נזכה לנסיעה האמריקאית השניה, ודאי שתספּק את כל המבוקש. אין כל מקום לומר שמשהו לא יישלח לעולם.

4. אני מקווה שמיניסטריון־התעופה ישקוד להרבות את מספר הטייסות הקיימות במזרח התיכון כדי ששים־ושתים וחצי טייסות.

5. אסיר־תודה אהיה אם אפשר יהיה לצרף את הסעיפים האלה לכלל תכנית מתוקנת של תגבורות למזרח התיכון, ואשמח מאד לדון עם ועדת ראשי־המטות הערב או מחר בערב בכל הקשיים הבולטים.

*

אף כי ראשי־המטות הסכימו לשיגור שתי האוגדות הנוספות למזרח, עדיין היו חששות. העמידוני על כמה וכמה סכנות. אני עדיין קבעתי עדיפות להתקפה של אוקינלק.

ראש־הממשלה אל הקולונל הוליס, לועדת־ראשי־המטות 18 בספטמבר 41

חובתנו היא לבדוק אם יתרחשו קרבות רציניים או לא יתרחשו בפרק־הזמן עד לבוא כל השיירות. אין להניח כי הסיכון הוא שווה בכל התקופה כולה, וכי בכל רגע נתון עלינו לדאוג למירב התוספת של כוח לוחם ממשי. דומה כי הלחימה הרצינית היחידה שצריך לצפות לה היא ההתקפה שלנו, שנדחתה זה כמה, במדבר המערבי, ושום דבר נוסף [שלא נשלח עדיין] לא יוכל להגיע עכשיו למועדה. אולם, אם תצליח ההתקפה הזאת, יוטל עומס גדול מאד על שירותי התובלה (ראס"ק), כולל יחידות מומחיות, בין כדי להחזיק בשטח שנכבש בין כדי לבצע זינוק שאפתני קדימה למערב. במסיבות אלו אני נוטה למלא, אם אפשר הדבר, את הדרישות של הראס“ק, שבתחילה נראו לי מוגזמות. המיזכר של ראשי־המטות מבטיח שלושה־עשר אלף וחמש־מאות; עוד ארבעת־אלפים אפשר יהיה להשיג על־ידי עיכוב חמישה גדודי חיל־הרגלים שהובטחו להודו בשיירה של אוקטובר. דומה כי המקרה הראשון דחוף יותר מן האחרון. אין ספק שהודו דלילה מאד, אבל במסגרת הסידור הזה החדש היא תקבל שבעת־אלפים ותשע־מאות, רוצה לומר, שלושה גדודים ועוד חיילות להתרחבות. זוהי זריקה ניכרת של צבא בריטי. לכן רצוני שיעכבו את חמשת הגדודים, ארבעת־אלפים איש, עד ראש־השנה, וארבעת־אלפי המקומות שייחסכו באניות יוקדשו למשלוח תגבורת לראס”ק במזרח התיכון. יש להסביר למפקדה בהודו כי הדיחוי הוא רק לזמן קצר וכי תכנית ההרחבה תימשך.

2. קשה לראות מהיכן ובאיזה קו התקדמות יתפתחו איזה “קרבות רציניים” אחרים בתקופה שאותה מקיפות השיירות שלנו עד סוף 1941 ועד לבואן בסוף פברואר 1942. בתקופה זו של חמישה חדשים אין זה מסתבר שתורכיה תפתח שער לפלישה גרמנית לסוריה, ועוד פחות מכך מסתבר שאם תסרב יוכל האויב לפרוץ דרך אסיה הקטנה. כל עוד לא תתמוטט רוסיה לגמרי, ייזהרו הגרמנים שלא לפתוח במלחמה גדולה עם תורכיה, שתעלה אולי במחיר עוד מיליון איש. לכן אינני גורס שסכנת הפלישה לסוריה, ארץ־ישראל וכו' מן הצפון תהיה מעשית לפני תום החורף – נניח, מרס. זאת גם ההשקפה שהובעה בכמה וכמה מסמכים של ראשי־המטות.

3. הנתיב האחר היחיד בו תוכל לבוא עלינו התקפה רצינית הוא דרך הקווקז ועל פני הים הכספי. הנחה מוקדמת לכך השליטה בים השחור, שבּו יש כרגע לרוסים עליונות ימית מכרעת, המחייבת את הגרמנים לכבוש את סבאסטופול וכן גם את נובורוסיסק, ולעבור אחרי־כן את הקווקז מבּאטוּם אל באקוּ, או אלטרנטיבית לנוע מצפון לים השחור ודרך הקווקז מצפון לדרום. זה יהיה מיבצע־חורף שאין לעמוד בו. אפשרות שלישית תהיה מסע גרמני מסביב לים הכספי, אגב הבקעת קו הוולגה והשמדת צבאות העתוּדה האחרונים של רוסיה. ברור שזהו מיבצע שאי־אפשר להשלימו בתוך ששת החדשים הבאים, אלא אם כן נניח שרוסיה תיכנע ותתמוטט. כל זמן שלא יקרה דבר זה, בהכרח יישאר הים הכספי, שכוחות ימיים רוסיים מחזיקים בו בעוז, שלט־מגן גדול מצד צפון.

4. לכן, כדי שיינטשו “הקרבות הרציניים” הנרמזים למעלה, צריכות תורכיה ו/או רוסיה להיכנע בתקופה הנקובה, או שהגרמנים חייבים להבקיע להם דרך מאנאטוליה או בדרך הקווקז או מסביב לצפונו של הים הכספי. השקפה הגיונית, מעשית על הגורמים המסופּקים המוכּרים שבמלחמה חייבת להוציא את כל האפשרויות האלו מכלל חשבון עד לאביב 1942.

5. אינני יכול אפוא לקבל את הסברה של סיכון שווה ומתמיד מיום ליום, ואני סבור שאנחנו רשאים לסמוך על כך שלא יחולו שום “קרבות רציניים” בזירה זו מחוץ למדבר המערבי עד מרס 1942, אלא אם כן, כמובן, נבחר אנחנו לצאת להתקפה. במסיבות אלו אני רואה רשות לעצמי להחשיב כיאות את התוצאות המדיניות־האסטרטגיות הגדולות הנובעות מן ההחלטה הרחבה לשלוח עוד שתי אוגדות בתגבורות הראשונות.

6. מהם השיקולים האלה? ראשית, הצורך המוסרי בכך שיהיו לנו הבריטים חלק ונחלה ממשיים ונראים בעליל במזרח התיכון, ושנשתחרר מן ההאשמה, עם כל היותה בלתי־צודקת, שתמיד אנחנו זקוקים לצבאם ולדמם של אחרים. שנית, ההשפעה שתשפיע על תורכיה העובדה שאנו יכולים להוסיף שתי אוגדות על הכוחות שכבר צוּינו בשיחות־המטות, ולהגדיל בכך במידה ניכרת את הסיכויים להשפיע על פעולתה של תורכיה. שלישית, בסיס פנייתי אל הנשיא, שאין רצוני לערערו. רביעית, האפשרות ששתי האוגדות האלו תוכלנה לעבור על־יד בצרה, כדי להושיט זרוע ימנית ממשית לכוחות־העתודה הרוסיים שמצפון לים הכספי.

הברירות השונות תישארנה פתוחות לפנינו בשלושת החדשים שבהם תהיינה האוגדות האלו בדרך…

כרגיל, מסרתי ידיעות לסמאטס.

ראש־הממשלה אל הגנרל סמאטס 20 בספטמבר 41

שולח שתי אוגדות וכשמונים־אלף תגבורות אחרות למזרח התיכון מעתה עד חג־המולד. לצורך כך היה עלי לבקש בהשאלה מרוזוולט אניות־תובלה אמריקאיות, שניתנו במאור־פנים. אם נוכל לנקות את קירנאיקה יהיו לנו כוחות ניכרים להושיט זרוע ימנית לרוסיה באזור הכספי ו/או להשפיע על פעולת תורכיה. בזו האחרונה אני רואה ההשג המיידי ביותר שלפנינו. מקווה לפחות להשיג את התנגדותה של תורכיה לדרישות הגרמנים למעבר דרך אנאטוליה. בינתיים ביוורברוק והרימן יוצאים למוסקבה. נאלצנו להקריב קרבנות נוראים בטנקים ובמטוסים ושאר סוגי תחמושת הנחוצים כל־כך. אם הרוסים ימשיכו, הרי זה כדאי. אם יחדלו, לא נהיה חייבים לשלוח. מקווה להגיע לסכום כולל של עשרים־וחמש אוגדות מן הכספי עד הנילוס משך 1942. אני מסופק מאד אם בחכמה יעשו הרוסים אם ילחצו עלינו שנכביד על מסילת הברזל הטרנס־פרסית, שאני מפתחים אותה במהירות, בתנועה ובאספקה של האוגדות המעטות שנוכל לשלוח למעשה לתוך רוסיה. כל הענינים האלה יידוֹנו במוסקבה וייחקרו על־ידי המטות שלנו. אודיעך דבר.

*

מחשבות כולנו היו נשואות בלי־חשׂך אל המדבר. רשאי אני לחזור ולהזכיר את האיגרת שכתבתי בדרכי אל פלאקנטיה בשבוע הראשון לחודש אוגוסט על הפעולות הממשמשות־ובאות במדבר. הראיתי את הטיוטה לראש־המטה־הכללי־הקיסרי ולגנרל ברוק, המפקד־הראשי של כוחות־המולדת שלנו. שניהם הביעו את הסכמתם המלאה, להוציא כמה שינויים פעוטים שאינם נוגעים בעקרונות המדובּרים.

העברתי את המסמך הזה בין כמה וכמה מפקדים גבוהים החל מן ה־7 באוקטובר 1941. פסק־ההלכה שניתן בסעיף 4 ביחס לפיקודי הצבא והתעופה קיבל תוקף במברקים אל הגנרל אוקינלק ומרשל־התעופה טדר, שהגדירו את היחסים ביניהם ואישרו את עליונותו של המפקד הצבאי לגבי השימוש שייעשה בכוח האווירי, הן בעת קרב הן בשלב ההכנה לקראתו. מכאן והלאה נהג הכלל הזה בשירותים הלוחמים של בריטניה, ולאחר מכן פוּתח עצמאית על־ידי ארצות־הברית.

תזכיר מאת מיניסטר־ההגנה

תהילה מזומנת למפקד אשר יהיה הראשון במלחמה הזאת שיחזיר לארטילריה את חשיבותה הראשונית בשדה־הקרב, אשר ממנו גוֹרשה על־ידי טנקים כבדי־שריון. לתכלית זו יש להעמיד שלושה כללים:

(א) כל תותח־שדה או תותח נ.מ. נייד ישא שפע מלאי של קליעים נותבים חודרי־שריון; כל תותח נייד ייעשה אפוא תותח נ.ט., ולכל סוללה תהיה הגנה נ.ט. משלה.

(ב) כשתותחים מותקפים על־ידי טנקים צריכים הם לשמוח על ההזדמנות. על התותחים יש להילחם עד הסוף. עד שיהיו הטנקים המתקרבים בטווח קצר, צריכות הסוללות לתגוֹר בהם מלחמה בקצב־אש מהיר בפגזים עזי־נפץ. זחליהם של הטנקים הם המטרה הפּגיעה ביותר משך השלב הזה. מטווח קצר יש להמטיר אש ח.ש. כהלכתה; בכך יש להמשיך כל זמן ששׂרד עוד מישהו מן הפּלגות. את הפגז האחרון יש לירות מטווח של לא יותר מעשרה יארד. אפשר שכמה צוותי תותחים יוכלו להעמיד פנים כאילו הוצאו מכלל פעולה או ישהו את האש, כדי לזכות בהזדמנות העליונה לירות פגזים ח.ש. מן הטווח הקצר ביותר.

(ג) כתוצאה מן הטכסיסים שלמעלה, במיוחד כשנלחמת ארטילריה עם טנקים, ייתכן תכופות שתותחים ייכבשו ויאבדו. אם אמנם נלחמו עליהם עד הסוף, אין לראות בכך אסון כל עיקר, ולהפך, יש לתת את הכבוד הגדול ביותר לסוללה הנוגעת בדבר. השמדת טנקים שקולה גם שקולה כנגד אבדן תותחי־שדה או תותחים נ.מ. ניידים. לגרמנים אין חפץ בתותחים שיילכדו מאתנו, כי יש להם די־והותר מן הטיפוסים שלהם, העדיפים בעיניהם. המלאי שלנו די בו למלא את ההפסדים.

הארטילריה המלכותית חייבת לקבוע את העקרון שלא כדאי לטנקים להתקיף קבוצה של סוללות בריטיות מוצבות כהלכה, ושהסוללות האלו תחכינה תמיד להתקפתם כדי להשמיד מספר הגון של טנקים. שוב אין תותחינו צריכים לסגת עם התקרב טנקים, ממש כמו שלא היו ריבּוּעי הרגלים של ולינגטון בווֹטרלו צריכים לסגת עם התקרב חיל־הפרשים של האויב.

2. מנהג קבעו הגרמנים מתחילת פלישתם לצרפת, ופיתחוהו מאז בעקיבות, ליטוֹל מה שהם קוראים תותחי “פלאק” עם יחידותיהם הקדומניות ביותר ולזרעם בכל טוּרי השריון והאספקה שלהם. אף עלינו לעשות כך. העקרון יהיה שצריך לספק לכל העוצבּות, בין בטור בין בהיערכות, מכסה של תותחים נ.מ. להגנתן. עקרון זה כוחו יפה לגבי טורים מכל הסוגים, שצריך לספּק להם ביד רחבה מקלעים, כמו גם תותחי בופורס, עם שיגדל המלאי של כלי־הנשק האלה.

3. מאתים־וחמישים תותחי בופורס נשלחים עתה אל הגנרל אוקינלק על־מנת שיחלקם בצורה הטובה ביותר שבגדר האפשר לכל הטורים שלו, וישתמש בהם בכל נקודות האיסוף של חילותיו או בכל תחנות התדלוּק שתידרשנה במהלך הפעולות התוקפניות.

לעולם אל יישען עוד הצבא על מטוסים בלבד בהגנה מפני התקפה מן האוויר. על הכל יש לחדול מן הרעיון של קיום פטרולי־קבע של מטוסים מעל לטורים נעים. אין הגיון ב“חלוקת” מטוסים בצורה זו, ושום עליונות אווירית לא תתקיים אם יתמידו לנהוג מנהג מזיק כזה.

4. לאחר שיכריז המפקד־הראשי הצבאי במזרח התיכון שקרב צפוי לבוא, יתן לו המפקד־הראשי של התעופה את כל העזרה האפשרית מבלי התחשב במטרות אחרות, כל כמה שתהיינה מצודדות. נצחון בקרב מכפר על הכל, והוא יוצר מצבים נוחים חדשים בעלי אופי מכריע. המפקד־הראשי של הצבא יגדיר לפני המפקד־הראשי של התעופה את המטרות והמשימות שהוא מבקש לבצען, הן בהתקפת־ההכנה על המיתקנים הערפיים של האויב הן לפעולה אווירית בהמשך הקרב. המפקד־הראשי של התעופה יצטרך להפעיל את מירב כוחו למטרות האלו בצורה היעילה ביותר. דבר זה חל לא רק על כל אותן טייסות שהוקצו קבע לשיתוף־פעולה עם הצבא, אלא גם על כל הכוח האווירי העומד לרשותנו בזירה.

5. אם יש צורך בכך, יכולים מפציצים לשמש מטוסי־תובלה או אספקה לטורי חיילות שהרחיקו להתקדם או הנמצאים במקומות נידחים, כשהמטרה היחידה היא הצלחתה של הפעולה הצבאית. מאחר שהאינטרסים של שני המפקדים־הראשיים זהים, אין להניח שיתגלעו איזה קשיים. המפקד־הראשי של התעופה ידחה כמובן את כל התכניות השיגרתיות ויתרכז בהפצצת השירותים הערפיים של האויב בתקופת ההכנה. זאת יעשה לא רק בלילה כי אם גם בהתקפות־יום בליווי הגנה של מטוסי־קרב. תוך כדי כך יביא לידי מבחן־כוח עם מטוסי־הקרב של האויב, ויהיה לו הסיכוי הטוב ביותר להשיג שליטה מקומית באוויר. מה שנכון לגבי תקופת ההכנה כוחו יפה עוד יותר לגבי הקרב עצמו. מפציצים המלוּוים הגנה חזקה של מטוסי־קרב צריכים להתקיף באור־היום את כל נקודות־האיסוף או התדלוּק או הטורים המתקדמים של האויב, ולהביא על־ידי כך לידי קרבות־אוויר שלא די שיהיו חשובים ביותר כשלעצמם אלא גם יתרמו במישרים לתוצאה הכללית.

הגנרל מונטגומרי לא נמנה על אלה שקיבלו את המסמך בזמנו. ורק לאחר שפגשתיו בטריפולי ב־1943, אחרי נצחונו של המחנה השמיני באל־עלמיין כעבור שמונה־עשר חודש, הראיתי לו במקרה העתק. “הדברים נכונים עכשיו”, כתב, “ממש כמו בשעה שנכתבו”. אכן, לעת הזאת זכה לתהילה מתוך שהחזיר לארטילריה את מקומה בשדה־הקרב.

 

פרק עשרים־ושבעה: כוחה העולה של בריטניה    🔗

סתיו 1941

סקירת מצבנו הצבאי – מיזכרי מיום 4 באוקטובר – הצורך בשמירה על היעילות הצבאית של כוחות־המולדת – הסייגים להגנה האווירית של בריטניה־הגדולה – התקדמות עצומה בחיל מטוסי־הקרב שלנו – הסייגים להתקפת ההפצצה שלנו – עצמת הצבא: הנחייתי מיום 9 באוקטובר – בעיית כוח־האדם: תזכירי מיום 6 בנובמבר – אני מטיל ספק באיוּם הפלישה – תכנית למשמר־המולדת – שליחותו של הגנרל אמביק והדו"ח שלו – הערותי עליו – עורק־החיים האטלנטי שלנו – פקודתו של הנשיא רוזוולט “לירות ראשונה”, 11 בספטמבר – מברק אל הגנרל סמאטס – הגדלת בטחונן של השיירות – טיבוע “ראובן ג’יימס”, 31 באוקטובר – ההתקפה האווירית שלנו במפרץ ביסקאיה – צוללת נכנעת למטוס – נתיבי הים לרוסיה – השיירה הראשונה שלנו לרוסיה, 12 באוגוסט – איך יכולנו לפוקה־וולף – אנו מפתחים את נושאת־המלווים – קוטל־הצוללות המובחר שלנו – צוללות בים התיכון – מלחמה על הפושטות הגרמניות – טבלת אבידות הספנות – העצמה הבריטית בסתיו 1941

עם שקרב החורף לבוא היה צורך לסקור את כוחו וארגונו של הצבא ב־1942 לאורן של מסיבות חדשות. לא יכולנו להיות בטוחים בכך שגרמניה לא בנתה כבר הרבה סוגים של אסדות־נחיתה ואסדות־להובלת־טנקים לפלישה. אנו עצמנו עשינו זאת בקנה־מידה הגדל והולך בתמידות. לבטח היו צרכיה גדולים עוד יותר. באוקטובר לא יכולנו לדעת בביטחה אם, לאחר הכּוֹתוֹ והדפו את צבאות רוסיה בשלב הראשון להסתערותו, לא ייעצר היטלר פתאום ולא יתפוס עמדות־חורף, כפי שיעצוהו תחילה רוב הגנרלים שלו. כיון שעשה הכנותיו מבעוד מועד, כלום לא ייתכן שיטיל בחזרה עשרים או שלושים אוגדות לצורך פלישת־אביב לבריטניה? לא היה ידוע אפילו אם לא נותרו לו עדיין די חיילות טובים בזירה המערבית. כן גם דומה היה שחיל־האוויר הגרמני יוכל להעתיק שוב את כובד משקלו חיש־מהר מן המזרח אל המערב. על־כל־פנים עלינו להיות מוכנים לתמורה פתאומית כזאת. סיר אֶלן ברוק, המפקד־הראשי של כוחות־המולדת, היה אחראי להטעמת הצורך החיוני הזה. הוא צדק בהחלט בהעלותו את דרישותיה של הגנת המולדת, ואין ספק שהוא ומטהו החזק עשו זאת בצורה נמרצת ביותר. הם דרשו אנשים במספר רב והעמידונו בפני קיצוצים מחרידים ביחידות לוחמות אם לא יקבלו את הכוחות האלה. כמיניסטר־ההגנה היה עלי להחליט, יחד עם ראשי־המטות, על החלוקה הנכונה של כוח־האדם שלנו, המאוּמץ כבר כל־כך ממילא.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה והרמטכל"ק 4 באוקטובר 41

הדאיגוני מאד דבריו של המפקד־הראשי של כוחות־המולדת שייאלץ להפחית עד לאביב את העוצבות האוגדתיות המלאות שלו עד לאחת־עשרה אוגדות ניידות בתכלית, מלבד שלוש באירלנד. הרס זה של יותר ממחצית צבאנו אי־אפשר יהיה לשׂאתו, ובודאי הייתם צריכים להזהיר את הקבינט בטרם יקרב מצב מעין זה אפילו לתחומי ויכוח.

2. אין כל צידוק ואין כל טעם בריסוק־אברים כזה של הצבא. להוציא מיבצעים פעילים, הרי האבידות הצפויות בחורף מחמת בּלאי רגיל אינן יכולות לעלות על ששים־אלף איש, וכבר דאגנו לתוספת העולה על המספר הזה. עשרים־ושש האוגדות המלאות ותשע אוגדות־הנפות ושבע האוגדות המשוריינות, כולל אלו של ה“גארדס” (המוקמות והולכות), אין לגרוע מהן בשום פנים. אם יש צורך ביחידות חדשות, אפשר למצוא הקלה בארבע או חמש החטיבות העצמאיות ובשנים־עשר הגדודים שלא הוכנסו למסגרת חטיבתית.

3. נא לבדוק מיד את הודעתו של המפקד־הראשי, ולהמציא לי את הדו"ח שלכם עליה. בינתים יש לנהוג על פי הכלל הבא: אין לקצץ מן התקן של שום עוצבה אוגדתית קיימת ואין לשנות את צורתה בלי הרשאתי המפורשת, שבכל מקרה צריך יהיה להשיגה בהקדם רב. כן יש להודיע לי על כל יחידה חדשה שרצונכם להקימה כתחליף ליחידות קיימות, ועל כל שינוי חשוב במצבות, הן באנשים הן בציוד. נא להמציא לי רשימת כל השינויים המתנהלים או הצפויים עתה.

בתוך כך עשיתי כל מה שהיה לאל־ידי לקדם את יעילותם של כוחות־המולדת ולהגן עליהם מפני הדרישות המקיפות וההגיוניות הרבות שדרשו מהם המשרדים האזרחיים.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 5 באוקטובר 41

אינני מסכים לרעיון שהצבא ישמש לניקוז קרקעות או לאיזו עבודה אחרת מסוג זה במשך החורף. אין זה נכון שלחיל־האוויר יש תכנית דומה. ההצעה שלהם היא לשלוח בהשאלה שמונת־אלפים טכנאים מאומנים של הרא"ף, במדים, לבתי־החרושת לששה חדשים לערך. ענינם אינו דומה כלל לזה של הצבא, ואני סבור שתכניתם טובה.

2. שיקולים צבאיים צריכים לקבוע את מחשבותיך, ואל לך לוותר ליסודות החלשים בארץ שאינם מבינים כי איכות, יעילות, הדרת־התנהגות, משמעת מעוּלה הן הסגולות החיוניות לכוח מזוין שאולי יוצרך להיפּגש עם הגרמנים.

3. בכל שעת־חירום דוגמת התקפות־אוויר כבדות או הקציר, חייב הצבא כמובן להושיט עזרה מיידית ונדיבה. אבל באביב נזדקק לכל אנשינו, ולכל יחידה, במצב הכוננוּת המעולה ביותר. אפשר אפילו שתהיינה דרישות מיבצעיות לפני האביב. אתה אחראי לכך שיהיו הכל מוכנים כתרנגולי־קרב, בהתאם להוראות שנתתי בתורת מיניסטר־ההגנה. יש להעסיק את אנשי כל הדרגות במיסדרים, תרגילים ותמרונים, בפיתוח המפורט של התכונות האינדיבידואליות של כיתות, מחלקות ופלוגות, בשיפור ובטיהור המתמיד של הקצינים מן הדרגות הבינוניות, בקורסים ובתחרויות מכל הסוגים. יש להרבות במצעדים בלוית תזמורות בערים ובמחוזות־תעשיה. יש להצהיל את השיגרה במתן חופשות נדיבות יותר לקצינים ולחיילים כאחד. יש להוסיף על סידורי התובלה לערים לשם בידוּר, כי מעט שעשועים הם הצד השני של האימונים הקשים שיש לדרשם. נחוצות לנו יחידות סדירות מן הסוג המעולה ביותר, ולא מיליציה מרוּפּשת שחזקה עליה שתצא ותושיט יד בפלישה, אם תבוא. הטעמתי לפני בית־הנבחרים בשבוע שעבר את הסכנות שבכניעה לאמצעים רכים, נוחים ופופולריים, ואת המחשכּים שאליהם הגענו מתוך כך.

*

המקור העיקרי ממנו יכולנו לשאוב את כוח־האדם מחיילות לוחמים ניידים היה, כמובן, הסוללות נ.ט. ושאר יחידות להגנה אווירית מן הפּיקוד של הגנרל פּייל. החשש מפני התקפות אוויר מחודשות בקנה־מידה גדול עוד יותר הביא למעשה לידי תביעות להגדיל את ההגנה האווירית שלנו. אני התקוממתי על המגמות האלו, ושוב החילותי לערער על סכנת הפלישה, שבכל־זאת קיננה במחשבותי תמיד.

הגנתה האווירית של בריטניה־הגדולה

הנחייה מאת ראש הממשלה

ראש־הממשלה אל הקולונל הוליס, לועדת־ראשי־המטות 8 באוקטובר 41

אין אנו יכולים לקבוע באיזו מידה תהיינה ההתקפות האוויריות חמורות החורף ומה תהיה סכנת הפלישה באביב. שני העיטים האלה ירחפו מעל ראשינו עד סוף המלחמה. עלינו להקפיד שאמצעי־הזהירות שננקוט כנגדם לא יחלישו יותר מדי את צבא־השדה הנייד שלנו ושאר צורות של מאמצנו התוקפני.

2. דומה כי שורת ההגיון נותנת להעמיד את כלל הסגל של ההגנה־האווירית של בריטניה־הגדולה על גדלוֹ הנוכחי בשיעור 280,000, מלבד כל גיוס נוסף של נשים שאפשר יהיה למשכן לכאן. הנה כי כן יהיו להם לפחות 30,000 יותר ממה שהיו לנו בעת ההתקפות האוויריות בשנה שעברה. אין להמציא את התוספת המוּצעת של 50,000 [עד] למספר כולל של 330,000. אנו מקבלים עכשיו הרבה יותר תותחים גבהי־זווית ונמוכי־זווית. אחדים מאלה אפשר יהיה להציב בסוללות נוספות, אבל אם לא תוכל ההגנה־האווירית של בריטניה־הגדולה להפעילם בהשׂכּל ובתושיה בתוך גבולות כוח־האדם שנסקר, הכרח יהיה להשאירם בהשגחה ובהחזקה.

3. בשים לב לשויון הקיים עתה בין חילות־האוויר של בריטניה וגרמניה, ובשים לב לגורם הרוסי, אין זה מתקבל על הדעת שהאויב יערוך התקפות אוויריות כבדות ורצופות על בריטניה־הגדולה במשולב עם פלישה או כהקדמה לכך. יהיה עליו לחסוך כוחות לשם כך…

4. לכן ההגנה־האווירית של בריטניה־הגדולה צריכה להיעשות גמישה ככל האפשר ולהעמיד את ההגנה הסטאטית על המיזער. לצורך כך חייב חלק גדול ככל האפשר מן ההגנה־האווירית של בריטניה־הגדולה ללבוש צורה ניידת. על הגנרל פייל לעבּד תכניות למתן התגבורות הגדולות ביותר של “פלאק” נייד לצבא הגנרל ברוק. לפעמים חייבים הם ליטול את תותחיהם מן האתר. במקרים אחרים אפשר יהיה להעמיד לרשותם מערכת כפילה של תותחים ניידים. כך נוכל להעתיק את כובד משקלנו מרגל אחת לחברתה כפי הצורך…

5. על הכל, אין אנו יכולים להוסיף תותח על תותח וסוללה על סוללה עד בלי די ככל שבתי־החרושת מייצרים אותם, ולהצמיד על ידי כך חלק גדול יותר ויותר מכוח־האדם המאומן המוגבל שלנו להגנה סטאטית וסבילה.

6. יש לסייע לגנרל פייל בכל הדרכים להכין תכניות להגדלת ה“פלאק” הנייד של הצבא ולחיזוק סוללות־החופים, וכדי שיוכל בתוך כך, בלי שום תוספת (מחוץ לנשים) על מספר חילותיו (280,000), לקיים את המיזער ההכרחי אשר שירתנו יפה כל־כך אשתקד.

7. ועדת־ראשי־המטות מתבקשת לחוות דעתה ולשקול איזה הצעות יש להגיש כדי להגשים את העקרונות הנ"ל.

*

חיל מטוסי־הקרב שלנו התקדם עתה במידה עצומה, ולא די שהגדיל את בטחוננו מפני הפלישה אלא גם פתח אפקים חדשים לתכנון אסטרטגי.

ראש־הממשלה אל ראש־מטה חיל־האוויר 1 בספטמבר 41

שמחתי לראות בסיכּום האחרון שיש לנו למעשה מאה טייסות (תשעים־ותשע וחצי) של מטוסי־קרב בחיל־האוויר של המטרופולין. הודות לתמורות העצומות במצב המלחמתי שנבעו מהופעתה של רוסיה כצד לוחם, ומשיפור מעמדנו במזרח התיכון, כולל פרס, אני נוטה לשלוח עוד תגבורת גדולה למזרח התיכון כדי להשפיע על תורכיה ו/או לסייע לרוסיה באגפה הדרומי. מחשבתי סובבת על שיגור לא־פחות מעשרים טייסות שלמות של מטוסי־קרב לזירת עיראק־פרס וסוריה. אפשר שהטייסות האלו תיכנסנה לפעולה נגד מפציצים ומפציצי־צלילה גרמנים תוך כדי הגנה על שטחים הנתונים תחת פיקוחנו או תחת פיקוח בעלי־בריתנו, ואז יחזרו תנאי הלחימה הנוחים שאיפשרו לנו לגרום אבידות כה כבדות לגרמנים כשערכו עלינו את התקפתם האווירית אשתקד בקרב על בריטניה. אפשר שיהיה זה עסק כדאי יותר מן הקרבות הקשים מאד בצרפת, שעלינו להמשיך בהם כמובן כפי ההזדמנות. כוח זה יוצרך לבוא בדרך הים הארוכה מסביב לכף, ולא יוכל להיכנס לפעולה אלא בסוף השנה. הוא יטוֹל אתו את הארגון הממשי של מרכז־פיקוח אחד או שנים (בדומה ללהק מס. 11), כדי שאפשר יהיה להפגין את מלוא עצמתה של הגנת מטוסי־הקרב. הכוח לא ייצא מן הארץ לפני תום תקופת הפלישה. וזה, כמובן, נוסף על כל מה שמזומן אתך בשביל המזרח.

אסיר־תודה אהיה לך אם תבדוק את המצב הזה מכל בחינותיו, ואם תודיעני על גודל הסגל שיידרש, הדרישות בספּנוּת, וכן מה דעתך על העברה חשובה זו של עצמה מלחמתית. כוחות כאלה שיפעלו מצפון ומדרום לים הכספי יהיו תרומה ענקית למאמץ המלחמתי של רוסיה, ובצירוף עם כוחות מפציצים יוכלו להיאבק זמן רב על התקדמותם של הגרמנים מזרחה. באותם אזורים ייכנס חיל־האוויר ההודי לפעולה.

מעולם לא חדלתי מלשקוד ככל יכלתי על הגברתו והמרצתו של ייצור המפציצים, שפיגר הרבה אפילו אחרי הדרישות הצנועות ביותר של חסידיהם.

ראש־הממשלה אל הלורד־נשיא־המועצה 7 בספטמבר 41

הדאיגתני מאד ההרחבה האטית בייצור מפציצים כבדים ובינוניים. כדי להגיע לכוח של ארבעת־אלפים מפציצים בינוניים וכבדים מקו ראשון, דורש חיל־האוויר־המלכותי ייצור עשרים־ושנים אלף בין יולי 1941 ליולי 1943, שנוכל לצפות ל־5,500 מהם מן הייצור האמריקאי. התחזיות האחרונות מראות כי מתוך 16,500 הנותרים נקבל רק 11,000 מבתי־החרושת שלנו. אם רצוננו לנצח במלחמה לא נוכל להשלים עם המצב הזה, ולאחר דיון עם המיניסטר־לייצור־מטוסים וסיר צ’ארלס קרייבן, נתתי הוראות להכנת תכנית להרחבת מאמצינו עד לייצור סכום כולל של 14,500 בפרק־זמן זה במקום 11,000. ייתכן להשיג זאת רק על־ידי ריכוז גדול של מאמצים ועל־ידי קיצוצים בצרכינו האחרים. אסור שחמרים ומכונות־ייצור יהיו בבחינת מכשול שאין להתגבר עליו, ויהיו די טייסים שיטיסו את המכונות. עיקרו של הענין יהיה בהעמדת כוח עבודה מאומן ומספיק להרכבת המכונות ולהכשרת מספר גדול של עובדים חדשים. את הפועלים המאומנים האלה אפשר למצוא רק על חשבון תכניות אחרות.

ביקשתי את המיניסטר־לייצור מטוסים לעבּד תכנית למטרה החדשה הזאת ולהגדיר את הדרישות שעליו להעמיד להשגתה. ביקשתיו גם להציע הצעות באשר למילוי הדרישות האלו. ביקשתי את מזכיר־הממלכה לעניני־תעופה לסגל את תכניתו להרחבת חיל־האוויר למסגרת תכנית הייצור החדשה. דבר זה ימציא מידה של הרווחה בהכשרת שדות־תעופה, ייצורן ומילוין של פצצות וכו', הואיל ומלוא הכוח של קו ראשון יוּשׂג באיחור רב לעומת המתוכנן כרגע.

רצוני שתטוֹל את התכנית שימציא המיניסטר־לייצור־מטוסים, תאסוף את המיניסטרים הנוגעים בדבר, ותכין לי לעיוּן הצעות לגישום התכנית. צריך יהיה להראות איך ישפיע הדבר על שאר פעולותינו. אפשר יהיה צורך להאֵט את תכנית הבּניה של האדמירליות או להפחית את זרם הציוד לצבא. על הכל, בודאי יהיה צורך לקצץ במידה נמרצת בבנין המספר הרב של בתי־חרושת חדשים, העומדים עתה בשלבי הבניה הראשונים, או שעומדים להתחיל בבנייתם, והבולעים פועלים כה רבים, לא רק בהקמתם כי אם גם בייצור החמרים הדרושים להם. עליך לדרוש רשימה של כל בתי־החרושת מסוג זה, שתראה על המטרה אשר לשמה נתכוונו, התאריך בו החל בנינם ומהלך התקדמותם, ובאיזו שנה ובאיזה חודש הם עשויים להתחיל בפעולתם. תכניות אחרות לטווח ארוך צריכות לפנות את מקומן לצורך העליון במטוסי הפצצה נוספים.

ענין זה הוא בעיני גורם ראשון־במעלה במלחמה בזמן הנוכחי, ורוצה הייתי לקבל בתוך שבועים את הצעותיך הראשונות. לאחר מכן עליך להשגיח על התקדמות התכנית, ואני אקיים ישיבות מפרק לפרק כדי להמריץ את הפעולה.

*

בתוך כך נאלצתי לקצץ בתביעות שהעלו אחדים מקצינינו המהימנים ביותר, בפרט מרשל־התעופה האריס, ראש פיקוד־המפציצים, מתוך התלהבותם המובנת. במיוחד נפגע פיקוד־החופים מן הקיצוצים שנאלצנו לקצץ בהקף הרחבתו המשוער. תפקידי בזמן הזה היה להילחם בכל החזיתות המינהליות בעת ובעונה־אחת, ולהדריך את הקבינט בדבר הפתרון הנכון בתוך כל הצרכים המתנגשים.

ראש־הממשלה אל ראש־מטה חיל־האוויר 7 באוקטובר 41

כולנו מקווים שההתקפה האווירית על גרמניה תגשים את תקוותיו של מטה חיל־האוויר. עושים הכל כדי להקים את חיל־המפציצים המאוּוה בקנה־המידה הגדול ביותר שבגדר האפשר, ואין כל כוונה לשנות מן המדיניות הזאת. אף על פי כן אני מתנגד לתליית תקוות בלתי־מוגבלות באמצעי התקפה זה, ועוד יותר מכך לביטוי התקוה הזאת בלשון המספרים. זאת היא השיטה היעילה ביותר שאנו יכולים להפעילה כיום לפגיעה במוראל של האויב. אם תיכנס ארצות־הברית למלחמה יהיה צורך להוסיף על כך ב־1943 התקפות סימולטאניות של כוחות שריון בהרבה מן הארצות הכבושות הבשלות למרד. רק בדרך כך אפשר יהיה ל השיג הכרעה ודאית. אף אם נוציא במידה רבה את כל עריה של גרמניה מגדר מושב בני־אדם, אין זה נובע מכך שתוחלש השליטה הצבאית או אפילו שאי־אפשר יהיה להמשיך בתעשיה המלחמתית.

2. מטה חיל־האוויר יטעה אם יפריז מדי בתביעותיו. לפני המלחמה הוליכוּנו שולל במידה רבה התמונות שצייר המטה מן החורבן שתחוללנה התקפות־אוויר. הדגמה לכך היא העובדה שאכן הוכנו מאתים־וחמישים אלף מיטות לנפגעי התקפות־אוויר, ואילו למעשה לא נדרשו מעולם יותר מששת־אלפים. תמונה זו של הרס מן האוויר היתה מוגזמת כדי־כך שדיכאה את המדינאים שהיו אחראים למדיניות לפני המלחמה, ומילאה תפקיד מפורש בהפקרת צ’כוסלובקיה באוגוסט 1938. ושוב, לאחר שהחלה המלחמה, לימדנו מטה חיל־האוויר בשקידה להאמין שאם ישתלט האויב על ארצות־השפלה, ואין צריך לומר על צרפת, יהיה מצבנו בלתי־אפשרי מחמת ההתקפות האוויריות. אולם על־ידי שלא שמנו לב יותר מדי לדעות כאלו מצאנו דרך טובה למדי להחזיק מעמד.

3. אפשר מאד שהמוראל הגרמני יישבר, ושההפצצה שלנו תמלא תפקיד חשוב מאד בהשגת התוצאה. אבל כל הדברים שוטפים ונעים בעת־ובעונה־אחת, ואפשר גם אפשר שהכוח המלחמתי הנאצי ב־1943 יהיה מפוזר כל־כך ברחבי אירופה עד שבמידה רבה לא יהיה תלוי בבנינים במולדת.

4. לא כך תהיה התמונה אם יקוצץ חיל־האוויר של האויב כדי־כך שיאַפשר הפצצות כבדות ומדויקות לאור היום על בתי־חרושת. אולם דבר זה אינו יכול להיעשות מחוץ לרדיוּס של הגנת מטוסי־קרב, לפי מה שאומרים לי עכשיו. חייב אדם לעשות כמיטב יכלתו, אבל נואל יהיה מי שיחשוב שקיימת איזו דרך ודאית לנצח במלחמה הזאת, ובעצם בכל מלחמה שהיא בין יריבים השווים לכוח. התכנית היחידה היא להתמיד.

אשמח לדון אתך בנושאים הכלליים האלה כל־אימת שתרצה.

*

עתה הגעתי למסקנות כלליות בדבר כוחו ואָפיו של הצבא שאליו עלינו לחתור לשנת 1942, כמו גם בדבר הצעדים הנחוצים להחזקתו בשדה כוח־האדם. השגתי את הסכמת השלטונות הנוגעים בדבר לתכנית הבאה ולצעדים שהוצאו לפועל בעקבותיה.

עצמת הצבא

הנחייה מאת מיניסטר־ההגנה

9 באוקטובר 41

יש לנו עכשיו בממלכה־המאוחדת (כולל אירלנד הצפונית) עשרים־ושש אוגדות חיל־רגלים ממונעות שלמות מלבד האוגדה הפולנית, סך־הכל עשרים־ושבע, מצוידות היטב בתותחים ובתובלה, בעצמה ממוצעת של כ־15,500 איש, עם עשרה ארגוני קורפוסים וחילות קורפוסים (61,000). יש שמונה אוגדות נפתיות לעבודה בחופים, בכוח ממוצע של כ־10,000, בלי תותחים פרט לתותחי־חופים ועם תובלה מעטה. יש לנו חמש אוגדות משוריינות וארבע חטיבות־טנקים של־הצבא; כל אלה ביחד כוללים ארבע־עשרה חטיבות משוריינות (עם חמישה מבנים אוגדתיים), ארבע חטיבות מוגברות עם ארטילריה ותובלה, שבע חטיבות חיל־רגלים, ושנים־עשר גדודים שלא במסגרת חטיבתית; מלבד זאת, שמונה גדודים להגנת־שדות־תעופה ו־100,000 איש להגנת־המולדת ובגדודי־החיילים־הצעירים.

2. יש הצעה להחליף את הארגון הזה בעשרים־ושבע אוגדות מלאות (שתיקראנה להבא אוגדות־שדה), בתוספת האוגדה הפולנית (שיהיה בה מבנה משוריין), סך־הכל עשרים־ושמונה; ולהגדיל את הכוחות המשוריינים עד שבע אוגדות משוריינות עם שמונה חטיבות־טנקים של־הצבא, סך־הכל עשרים־ושתים חטיבות משוריינות (עם שבעה מבנים אוגדתיים). ארבע החטיבות המוגברות תישארנה. במקום שמונה האוגדות הנוכחיות ושאר היחידות שצוינו למעלה, יהיו שלוש־עשרה חטיבות, בתוספת של כשיעור שתי חטיבות מבעלי־הברית, ושמונה “גדודים מופרשים”; אלה יהיו צבא־השדה של המולדת, שבדרך כך יוכל להיחשב שווה־ערך לארבעים־וחמש אוגדות. נוסף על כך יהיו עדיין שמונה הגדודים להגנת־שדות־תעופה וגדודי הגנת־המולדת והחיילים־הצעירים.

3. מטרת השינויים האלה היא להגדיל את הכוח המלחמתי של הצבא, בפרט בחיילות משוריינים, ולהעמיד עוד תותחי־שדה, נ.ט. ו“פלאק”, כולל את הדרושים לעוד חמש אוגדות הודיות, שתוקמנה משך 1942. למטרה הזאת האחרונה יהיה גם צורך לספק עד שבעה־עשר גדודים בריטיים לצבא ההודי.

4. שום קיצוץ בכוח הנזכר בסעיף 2 אינו מתיישב עם הצרכים המלחמתיים שלנו. על־מנת לקיימו משך תשעה החדשים הבאים, ז.א., עד 1 ביולי 1942, וכן לקיים את המשלוחים למחנה־המזרח־התיכון, להודו ולחילות־המצב שלנו באיסלנד, גיברלטר, מלטה, הונג־קונג וכו', עם בלאי רגיל של 50,000 לרבע־שנה, יש לספק תוספת של 278,000 לצבא. נעשים צעדים לספק זאת. כן דרושות לצבא לפחות עוד 142,000 נשים נוסף על 63,000 שכבר גויסו.

אחרי כן מניתי בפירוט את כוחותינו בארץ ומחוצה לה. הסיכום מראה על כוח משאבינו הצבאיים ומערכם לפני המאורעות העליונים שהכניסו את ארצות־הברית למלחמה. בהמשך ההנחייה נאמר:

10. אם אנו אומדים את הצבא שלנו באוגדות או בשווה־ערכן, הרי המערך הכללי ל־1942 הוא כלהבא:

11. מחובתנו לפתח, לצייד ולהחזיק את כל היחידות האלו משך 1942.

*

נוסף על סיפוק כוח־האדם לחיילות, הועלו עתה דרישות מוגדלות מצד מפעלי וסדנות הנשק המתרחבים. על־מנת לקיים את המוראל של הארץ היה צורך להזין כהלכה גם את האוכלוסיה האזרחית. מר בווין במיניסטריון־לשירות־לאומי הפעיל את כל בקיאותו והשפעתו כמנהיג ותיק ומנוסה של האיגודים המקצועיים על־מנת לאסוף את המספר הדרוש. ברור היה כבר מאליו שכוח־האדם הוא הקובע את משאבינו הצבאיים והכלכליים כאחד. מר בווין, כספּק של פועלים, וסיר ג’ון אנדרסון, הלורד־נשיא־המועצה, המציאו יחד שיטה ששימשה יפה עד סוף המלחמה, ואיפשרה לנו לגייס לעבודה מלחמתית בבית או בשדה חלק גדול יותר מן הגברים והנשים שלנו מכל ארץ שבעולם במלחמה הזאת או בכל מלחמה שקדמה לה. בתחילה היתה המשׂימה להעביר אנשים מן העיסוקים החיוניים פחות. עם שפּחתה העתודה של כוח־האדם, הכרח היה לקצץ בכל הדרישות. הלורד־נשיא־המועצה וּועדת־כוח־האדם שלו היו מכריעים, לא בלי חיכּוכים, בין תביעות מתחרות. המסקנות הוגשו לי ולקבינט המלחמתי.

הראשון מן הסקרים האלה של כוח־האדם הובא לפני הקבינט המלחמתי בנובמבר. אני העליתי לפני עמיתי את הרהורי שלי בשאלות העיקריות שהובאו לפנינו בסקירתו של הלורד־נשיא־המועצה. נראה היה בעליל שעתה עלינו להטיל מעמסה כבדה על הנשים.

כוח־אדם

תזכיר מאת ראש־הממשלה

6 בנובמבר 41

אולי אסייע לעמיתי אם אעלה על הנייר את הדעות הארעיות שעיצבתי לי על כמה מן הפעולות הראשונות־במעלה שעלינו להחליט בהן.

את גיל שירות־החובה הצבאי לגברים יש להעלות בעשר שנים, כדי להקיף את כל הגברים שבגיל למטה מחמישים־ואחת. אף כי דבר זה אפשר שלא יספק לנו אנשים רבים מאד לתפקידי לחימה פעילים, מכל־מקום יעזור למיניסטר־העבודה למצוא אנשים לתפקידים בלתי־קרביים בשירותים.

אין להתעלם מן האפשרות שהגיל יועלה שוב אחרי־כן בשעת הצורך; אבל דומה כי ברגע זה די יהיה בהעלאה של עשר שנים.

2. דומה כי נוּמק בהחלט הצורך לגייס צעירים בגיל שמונה־עשרה וחצי במקום תשע־עשרה. אכן, אני מוכן להרחיק לכת ולגייסם בגיל שמונה־עשרה, אם יתרום הדבר איזו תרומה של ממש.

3. בכללו של דבר עדיין איני בטוח, נוכח התרעומת הגלויה של בעליהן אנשי־השירותים, אם אמנם נוּמק הצורך בגיוס נשים לשירותי־העזר בזמן הנוכחי. אולם יש לעודד בתוקף התגייסות־מרצון לשירותים האלה.

4. אם יכריע הקבינט בעד אילוּץ נשים להיכנס לשירותי־העזר, יש לשקול אם לא מן הראוי יהיה להעדיף בחירה אישית על גיוס לפי שנתוֹנים. השיטה האחרונה בהכרח תרתיע נשים מהתגייס עד לקריאת השנתון שלהן.

5. יש להגביר את מסע התעמולה להכנסת נשים לתעשית הנשק. יש להשתמש ביתר תוקף בסמכוּיות הקיימות…

6. אפשר גם אפשר לעודד מעבידים, במקרים מתאימים, להשתמש

יותר בשירותן של נשים נשואות בתעשיה. לעתים קרובות הכרח יהיה להעסיקן חלקית, ויש למצוא דרכים להקל על נשים המוכנות למלא תפקיד כפול.

*

לא היה מנוס מויכוח נוסף על כל שאלת הפלישה, ואני ניגשתי למשימה זו מתוך הכרה גוברת שהדבר לא יקום ולא יהיה. עם זאת היה התהליך בריא והביא לידי מערכים חשובים ונבונים של הכוח העומד לרשותנו. פיקוד־המולדת העלה עתה דרישות עצומות לשריון, וסיפורי־המעשיות על בניה נרחבת של אסדות־טנקים גרמניות זכו למידה של אמון. מבלי לקרוא את המסמכים שנכתבו בזמנו לא יוכל איש להבין מה־כבד היה העומס, ומה־קל היה לקבל החלטות שהמאורעות עשויים להפריכן באורח טראגי. משוּל הייתי לשומר בגן־החיות המחלק חצאי־מנות בין חיות נהדרות. לטוּב־המזל ידעו החיות שאני שומר ותיק וידידותי.

ראש־הממשלה אל הרמטכל"ק 3 בנובמבר 41

כל הנסיון מלמד שכל המפקדים־הראשיים מבקשים תמיד כל מה שיוכלו להעלות בדעתם, וטוענים תמיד שכוחותיהם־הם עומדים על המיזער… רק לפני חדשים אחדים ראיתי בקורת־רוח שאולי יהיו לנו אלף טנקים לקידום פני פלישה בסתיו. עכשיו יש לנו אלפיים ויותר, ולפחות עוד אלף־וחמש־מאות ודאי יעמדו לרשותנו באביב, סך־הכל שלושת־אלפים וחמש־מאות.

הגנרל ברוק צריך לארגן אותם בצורה הטובה ביותר שבגדר האפשר, ובתוך כך עליו לזכור כי לשם הגנת המולדת מפני פלישה יש להעמיד את המירב שבגדר האפשר בקו־החזית של העוּצבּות, ואילו העתודה אינה צריכה להיות בממדים הדרושים במזרח התיכון.

2. אף שאני תובע צעדים נמרצים ביותר להתנגדות לפלישה באביב, הריני מטיל ספק רב, כמובן, במעשיות שמספרים על הקפה. ההוכחות שעליהן נשען הסיפור על שמונה־מאות האסדות שטוחות־התחתית, שכל אחת מהן מובילה עשרה טנקים במהירות של שמונה קשרים, נסמכת על היסוד הקלוש ביותר – רוצה לומר, סוכן אחד ראה איך מייצרים כמה מן האסדות האלו במקום אחד, וסבור היה שמייצרים במקומות אחרים עוד שמונה־מאות כדוגמתן. אם יש עוד איזה הוכחות לסיפור זה, נא להמציאן לי.

3. הודות לשיפּורים בצילום ולעצמה האווירית המוגברת, אפשר לגלות התנגדות אדירה מאד לריכוז מספר רב של אסדות וכלי־שיט בשפכי הנהרות של ארצות־השפלה. עתה שנמצאת בידינו השליטה באוויר בשמי פא־דה־קאלה, אין לתפוס איך ייתכן לנצל את דונקרק, קאלה ובולון למטרות פּלישה. את כל הספּנוּת שתרוכז בנמלים האלה ובקטנים מהם אפשר יהיה להפציץ באור היום תחת חיפּוי של מטוסי־קרב. לא כך היה הדבר אשתקד.

4. אין זה בא כלל בחשבון שנחזור בנו מהבטחותינו לרוסיה. מובן שאם נמל ארכנגלסק יקפא, עלינו לעשות כמיטב יכלתנו בנתיבים אחרים. אבל עדיין מוקדם מדי להעלות עכשיו שאלות מסוג זה, כשעתה־זה יבשה הדיו של הבטחתנו, ועדיין נבצר מאתנו לעשות איזה דבר אחר לעזרת הרוסים…

ראיתי צורך לקבל תכנית שתאפשר לחלק מובחר ממשמר־המולדת לשמש במסגרת עוצבות צבאיות במקרה של פלישה.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 23 בנובמבר 41

לפי הסברה תתגלה סכנת הפלישה בהדרגה על־ידי ריכוז מספר רב של אניות ואסדות־נחיתה בנמלים ובשפכי הנהרות, וכן גם על־ידי תנועות צבא בקנה־מידה גדול. בשלב מסוים בהתפתחות הזאת, שייתכן גם ייתכן שתימשך חדשים ואחרי הכל אולי לא תהיה אלא הסוואה, יהיה עלינו להכריז על ה“התראה”. אם ייבּחר הרגע הזה כהלכה, מן הדין שיבוא לערך שבועים לפני יום־האפס. אין הכוונה לכך שמיד יחדל כל משמר־המולדת מעיסוקיו האזרחיים, אלא רק לכך שחלק מיוחד מתוכו יגויס ויאורגן, כמו שהיה נהוג לשעבר במיליציה.

2. שאר אנשי משמר־המולדת לא יגויסו אלא ימים אחדים לפני שעת־האפס, ככל שנוכל לדעתה מראש, או אולי רק בשעה שכבר יתחילו הפולשים בהפלגה. אולם הם יגבירו את דריכותם בין ה“התראה” לאזעקה.

3. החלק המיוחד שאליו אני מתכוון לא יהיה מורכב, כמובן, אנשים בני למטה משמונה־עשרה ולמעלה מששים אלא יכלול את ההמון הגדול של גברים בריאים וחסונים הנמצאים עתה בעיסוּקים שמוּרים, שאין מרשים להם להתגייס לצבא אך התנדבו למשמר־המולדת. אנשי הסוג הזה ישתתפו באימונים נוספים, ויקבלו תשלום על השתתפותם באימונים אלה. הם לא יגויסו גיוס מלא עד ל“התראה”. אין צורך להגזים יותר מדי בהצעה על־ידי הקמת חטיבות המצוידות לפי התקן של משרד־המלחמה. יחמשו אותם ברובים, מכונות־יריה ונושאי־ברן. אפשר לארגן אותם בגדודים. מעמדם האפייני כאזרחים ומתנדבים לא ישתנה עד ל“התראה”.

נא להמציא לי הצעות מוגדרות בדבר ההקף של ארבעה גדודים בכל אזור־קורפוס.

*

שמעתי על הענין הרב שגילו המנהיגים הצבאיים של ארצות־הברית בהגנה על האי שלנו, שכבר ראו בו מעוז לבטחונה של אמריקה. ראינו איך חששו פן נסכן את בטחוננו במולדת במאמצינו להחזיק במזרח התיכון. בספטמבר ואוקטובר שלח הגנרל מרשל קצין אמריקאי, הגנרל אמבּיק, ואני הזמנתיו בלבביות להקיף את כל ביצורי המולדת והחופים שלנו ולמסור דו“ח מלא על מסקנותיו גם לי גם לממשלתו. הגנרל אמבּיק היה מבקר מוכשר ביותר, וידיד טוב לבריטניה. אולם מלכתחילה נדמה היה לי שהוא נוטה יותר מדי לבהלה. סמוך לסוף נובמבר הגיש את הדו”ח שלו, ואני מביא את הערותי עליו כלשונן מן הזמן ההוא.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 23 בנובמבר 41

הדו"ח הזה מאת הגנרל אמבּיק על הגנתה של בריטניה יוצא מתוך אומדן כוח הפלישה שנתקבל פה כבסיס להכנותינו. אין ספק שאומדנות אלה נמסרו לגנרל אמביק, אבל עלי להבהיר כי אם גם אפשר לקבל את הנתונים האלה על־מנת לשמור על רמתה הגבוהה של הגנתנו, אין להן שום בסיס מוצק מחוץ לזה של חששנות זהירה…

חסרונו הגדול של מסמך זה, כשל הרבה והרבה מחקרים בדבר הפלישה, הוא בזה שהוא מתעלם מרצף־הזמן של המאורעות. אי־אפשר יהיה להכין פלישה בקנה־מידה עצום כל־כך בלא שיגלוה. בשפכי הנהרות ובנמלים צריך יהיה לאסוף לא רק שמונה־מאות אסדות־נחיתה, הקיימות לפי הסברה, אלא עוד הרבה כלי־שיט ואניות גדולות. תצלומי־האוויר יגלו את התהליך הזה, וחיל־האוויר ימטיר עליו את ההפצצות הכבדות ביותר משך תקופה שאפשר מאד שתארך שבועים או יותר. מדונקרק עד דייפּ כוחנו האווירי מאַפשר לנו עכשיו התקפות לאור היום תחת חיפוי של מטוסי־קרב. אחרי שמתגברים על קשיי העליה לאניות, עדיין יש צורך לערוך את האניות האלו ולהעבירן בים. לעת ההיא שורת ההגיון נותנת שנוכל לגלות התנגדות ימית אדירה. הגנרל אמביק יוצא מן ההנחה שלא תהיה שום אזהרה, וכי כל הספינות הקטנות שלנו תהיינו עסוקות בקרב על האטלנטי. אבל הנחה זו איננה נכונה, מרגע שמעלים את הקף הפלישה למעלה מן הדרג של פשיטות כבדות. נא להמציא לי (על גליון־נייר אחד) לוח־זמנים של מה שיעשה הצי בכל יום ויום מן ה“התראה” ביום 1 עד יום 20, ומה הכוחות שיהיו ברשותנו.

כל השלב המוקדם הזה, שאי־אפשר בלעדיו, אינו תופס מקום כלל במחשבתו של הגנרל אמביק, אולם בו מתגלמת הגנתו העיקרית והמוּכחת של האי מפני פלישה. מרצוננו לאַמן את צבאנו ולשמור על דריכותו הדגשנו כמובן מה שקורה לאחר שהאויב נוחת, אבל הצי המלכותי וחיל־האוויר־המלכותי חזקה עליהם שינפּצו את ריכוזה של הארמאדה וימטירו עליה מהלומות מכריעות בדרך המעבר. אין להסיר חובה זו מעל שני השירותים האלה.

*

עם שקרבה שנת 1941 אל סופה – ואל שׂיאה המפתיע – יכולנו גם לסקור מתוך ביטחה איתנה את מהלך מלחמת הצוללות הקטלנית. המגמות החיוביות, שגוללתין במושב חשאי בפרלמנט בסוף יוני, הצטיירו ביתר בירור משבוע לשבוע. משאבּינו היו עולים והולכים. ביולי כבר היה ביכלתנו לקבוע ליווי רצוף, ואם גם זעום, לשיירותינו ברחבי צפון־האטלנטי, ובדרך אל פריטאוּן. בעוד גרמניה מותחת את כל עצביה ושריריה להוסיף על צוללותיה, היה שיתוף־הפעולה הפּעיל מצד ארצות־הברית הולך ונעשה מציאות. כלי־הנשק החדשים שלנו, אף שעדיין היו בחיתוליהם, והשילוב הטקטי היעיל של כוחות הים והאוויר שלנו במלאכת הרג הצוללות, היו משתפרים והולכים. ציוד המכ"ם בים, שכה רב היה התלוי בו, הוכנס לייצור, לא בלי סכנת כשלון, ישר מלוח־השׂרטוט. עדיין היה עלינו לראות בהתחמקות בים את אמצעי ההגנה העיקרי שלנו. היום בו נוכל לתגוֹר התקפה עדיין היה רחוק מאד.

ב־4 בספטמבר הותקפה המשחתת האמריקאית גריר בלא הצלחה על־ידי צוללת בשוּטה עצמאית אל איסלנד. כעבור שבוע, ב־11 בספטמבר, הוציא הנשיא את פקודתו “לירות ראשונה”. בשידור אמר: “מעתה והלאה, אם תיכנסנה אניות־מלחמה גרמניות או איטלקיות למים שהגנתם היא צורך להגנתה של אמריקה, הרי תעשינה זאת על אחריותן־הן. כמפקד־הראשי של הצבא והצי של ארצות־הברית נתתי פקודות להגשים את המדיניות הזאת מיד”. ב־16 בספטמבר ניתנה זו פעם ראשונה הגנה ישרה לשיירותינו ההליפקסיות על־ידי מלוות אמריקאיות. דבר זה הביא הרווחה מיידית לשייטות שלנו הנתונות ללחץ קשה. אבל עברו חדשיים עד שהצליח הנשיא להיחלץ מכבלי חוקי הנייטראליות, שאסרו על אניות אמריקאיות להוליך סחורה לבריטניה ואפילו לשאת נשק להגנתן־הן.

הודעתי לגנרל סמאטס.

ראש־הממשלה אל הגנרל סמאטס 14 בספטמבר 41

אני מרוצה מפעולתו של הנשיא, שאין לדון אותה אלא ביחס לתנועות הצי הממשיות שתוֹאמו בפגישתנו. הקו שלו משתרע מן הציר הצפוני לאורך קו־האורך עשרה עד לאיי פארוֹ לערך, אחר כך הוא נוטה דרומית־מערבית אל קו־האורך עשרים־וששה, ונמשך לארכו עד קו־המשווה. הוא יתקוף כל אניה של הציר שתימצא בשטח הנרחב הזה. שש־עשרה צוללות ריסקו את אחת השיירות שלנו בימים האחרונים מול קצה גרינלנד, מהלך קרוב לאלף מיל בתוך האזור האסור. כשביקשתי לשלוח משחתות אמריקאיות לאיסלנד לעזרת המלוות שלנו, יצאו הללו אתמול מיד, ולולא נעלמו הצוללות בינתים כי אז היו כוחות אנגלו־אמריקאיים פועלים יחד כנגדן. העובדה שארצות־הברית קיבלה עליה את האחריות לכל השיירות הבריטיות המהירות מחוץ לשיירות צבא בין אמריקה לאיסלנד מן הדין שתאפשר לאדמירליוּת להחזיר אולי ארבעים מחמישים־ושתים המשחתות והקורבטות שבּסיסן עכשיו בהליפקס ולרכזן במימי המולדת. הודות לתגבורת זו שאין־ערוך־לה ודאי יתאפשר זו פעם ראשונה הרג צוללות על־ידי קבוצות־מצוד מחוץ לאניות ליווי. היטלר יוצרך להחליט אם להפסיד בקרב על האטלנטי או לבוא בהתנגשויות תכופות עם הספינות ואניות־המלחמה של ארצות־הברית. ידוע לנו שהרעבתנו חשובה בעיניו יותר מן הפּלישה. הציבור האמריקאי קיבל את ההצהרה על “לירות מיד” מבלי דעת את גודל השטח שעליו חלו הדברים האלה, ולדעתי יתמוך הציבור בנשיא בהפעלה שלמה יותר ורחבה יותר של עקרון זה, שמתוכו עשויה מלחמה לבוא בכל רגע. כל הדברים האלה הם לידיעתך שלך הסודית ביותר.

*

אף כי הצוללות פעלו עתה במספר גדול פי־חמישה מאשר ב־1940, פחתו עד מאד אבידות הספּנוּת שלנו. שום אניית־סוחר בשיירות ההליפקסיות המהירות לא טוּבּעה בין יולי לנובמבר. גם השיירות האטיות המפליגות מסידני, באי־כּף־בּרטוֹן, שעדיין היו אניות־ליווי בריטיות וקנדיות בלבד אחראיות להן משך כל הנסיעה, היו פטורות מהתקפה ביולי ואוגוסט. ואולם, בספטמבר ניטש קרב־שבעת־הימים מגרינלנד עד איסלנד, הוא שנזכר במברקי אל הגנרל סמאטס, עם להקה של יותר מתריסר צוללות. שש־עשרה אניות מתוך הששים־וארבע אשר בשיירה טובּעו, וכן שתי צוללות. ב־31 הופרה סוף־סוף חסינותן של שיירות הליפקס מהתקפה, והמשחתת האמריקאית ראובן ג’יימס טוּרפדה וטוּבּעה אגב אבדן נפשות רבות. זאת היתה האבידה הראשונה שנגרמה לצי ארצות־הברית במלחמה שעדיין לא הוכרזה. באוגוסט הוסרו הסייגים על מספר האניות המפליגות בשיירה אחת. השיירות המהירות והאטיות שולבו יחד לעתים קרובות לאורך חלק מדרכן, וב־9 באוגוסט הגיעה למולדת בשלום שיירה משולבת הכוללת מאה אניות. משך שלושת החדשים עד סוף ספטמבר היה הממוצע השבוע של היבוּא קרוב למיליון טונה, גידול בשיעור כשמונים־אלף טונה בשבוע.

משמרות המטוסים שלנו העוקבים אחר הסיירות הגרמניות בברסט הבחינו שהצוללות שבּסיסן בנמלי ביסקאיה נוהגות לשוט אל הבסיסים האלה ומהם על פני המים ובנתיבים מוגדרים למדי לרוחב מפרץ ביסקאיה. היתה זו שעת־כושר לפיקוד־החופים שלנו, אבל כדי שינצל אותה כהלכה היה צורך למלא שתי דרישות. הראשונה היתה בעיית הזיהוי. אף כי המכ"ם המוּטס שלנו היה מביא עתה תוצאות צנועות, לא היה לנו שום מכשיר לזיהוי מטרות בלילה עד שנפתרה הבעיה, זמן־מה אחרי־כן, על־ידי פיתוח זרקור־מטוס. הצורך השני היה בכלי־נשק מוּטס שיוכל לטבע צוללת. הפּצצה ופצצת־העוֹמק שבהן היו מטוסינו חמושים לא היו מדויקות גם לא קטלניות די־הצורך. בכל־זאת נערכו עשרים־ושמונה התקפות משך שלושת החדשים שנסתיימו בנובמבר. בדצמבר כבר נאלץ האויב לעבור את האזור המסוכן של המפרץ בחשיכה או מתחת לפני המים. הנה כך הופחת פרק־הזמן בו יכולה צוללת לצוד בשיעור חמישה ימים לערך.

באוגוסט התקיף מטוס האדסון של פיקוד־החופים בפצצות־עומק צוללת אחת במבואות המערביים. הצוללת נפגעה ולא יכלה לצלול, ואנשי הצוות ניסו להפעיל את התותח שלהם; אבל המטוס במקלעיו גירשם למטה, וזו פעם ראשונה במלחמה הניפה צוללת את הדגל הלבן ונכנעה למטוס. הים היה סוער ולא היתה כל ספינה בקירבת מקום, אבל המטוס שמר על שללו ללא רתיעה. עזרה הוזעקה, ולמחרת היום גררה ספינת “טרולר” את הצוללת לאיסלנד. לאחר מכן הכניסוה לצי המלכותי. פרשה זו היא יחידה־במינה.

*

נטל חדש הוטל עתה על הצי הבריטי. הצורך לעזור לרוסיה ריכז את תשומת־הלב בנתיבי הים לארכנגלסק ומוּרמנסק. סמוך לסוף יולי נצטווה ואיאן – שעתה היה אדמירל – לערוך פעולת סיור בשפּיצבּרגן. הוא העלה כוח לחוף כדי להרוס את מחסני הפחס ולהציל את הנורבגים המעטים שהוכרחו לשרת את הגרמנים. גם שלוש אניות־פחם גרמניות עמוסות נלכדו בפעולה זו, שביצועה היה קב־ונקי. לערך בזמן ההוא התקיפו חמישים־וששה מטוסים מנושאות־המטוסים פיוריאס וויקטוריאס בגבורה אניות גרמניות בנמלי פטסאמו וקירקנס בקצהו של הכף הצפוני. נגרם נזק־מה, אבל ששה־עשר ממטוסינו אבדו, ולא חזרנו על מיבצע זה.

ב־12 באוגוסט הפליגה שיירת “פ.ק.” הראשונה, בת שש אניות, מליברפול בדרך איסלנד לארכנגלסק. מעתה והלאה התנהלו שיירות לרוסיה הצפונית כסדרן פעם או פעמיים בחודש. היה להן ליווי חזק אבל האויב עדיין לא הפריע להן. משקפא ימה של ארכנגלסק נוּצל נמל מוּרמנסק. ההעברה המוצלחת של אספקה לצבא הרוסי זכתה לתרועות ולפרסומת יותר מדי, ובשנה הבאה עתידים היינו לשלם על כך מחיר כבד.

*

עם כניסתה של רוסיה למלחמה פחתו במידת־מה התקפות־האוויר הגרמניות על הספּנוּת סמוך לחופינו. מטוסי פוקה־וולף הרחיקו טוּס, אבל אניותינו לשילוח מטוסי־קרב, שכוּונו לסכנה זו דווקה, החלו להופיע עתה, ועד־מהרה זכו להצלחה. נתיבי הספנות המתלכדים מגיברלטר וסיירה־ליאונה נעשו המטרה להתקפות מטוסים וצוללות גרמניות, ובחדשי אוגוסט וספטמבר עלו לנו במחיר שלושים־ואחת אניות ושלוש ספינות־ליווּי. בין אלו היתה המשחתת המפורסמת קוסאק, שקנתה לה תהילה בפרשיות של אלטמארק וביסמרק. נושאת־המלווים האמיתית הראשונה, א.ה.מ. אודסיטי, המפעילה ששה מטוסים מסיפּון־המראה, נכנסה לפעולה בספטמבר, ומיד הוכיחה את ערכן של אניות מסוגה. לא די שיכלה להשמיד או להבריח את הפוקה־וולף, אלא שבסיור אווירי לאור היום גם יכלה לאלץ את הצוללות להישאר מתחת לפני המים ולהזהיר מפניהן מבעוד מועד. אודסיטי נעשתה הדוגמה שעל פיה נבנו בשנים שלאחר כך הרבה והרבה אניות שמילאו תפקיד חיוני במלחמת הצוללות ואחרי כן במיבצעים אמפיביים.

אודסיטי עצמה לא האריכה ימים. היא טוּבּעה על־ידי צוללת ב־21 בדצמבר אחרי קרב אמיץ ביותר שעה שליותה שיירה מגיברלטר למולדת. המפקד פ.ג'. ווֹקר, שפיקד על ליווי השיירה, הפליא להצטיין במקרה זה בקרב שנמשך כמה ימים ולילות, ואשר בו הושמדו ארבע צוללות מתוך תשע לערך, מחוץ לשני מטוסי פוקה־וולף. לילה אחד רדפה אנייתו, סטורק, אחר צוללת ונגחתה בחשיכה. שני כלי־השיט היו זה בצד זה וסמוכים כדי־כך שאי־אפשר היה להנמיך די־הצורך את תותחי ארבעה־האינצ’ים של סטורק והתותחנים “נאלצו לנופף באגרופיהם ולשאוג בקולי־קולות”, עד שעשו פצצות־העומק את מלאכתן. המפקד ווקר הוֹעלה בדרגה ונעשה ראש קטלני הצוללות שלנו. עד שמת בלא־עתו מחולי ב־1944, טיבּעו הוא וקבוצות־המצוד השונות שפּיקד עליהן עשרים צוללות, מהן שש בפעם אחת.

זכינו למשנה־הרווחה באוקינוס האטלנטי עם שהחליטו הגרמנים לשלוח צוללות לתוך הים התיכון. חמש מאלו הושמדו במיצר גיברלטר, ועוד שש נזוקו ונאלצו לחזור כלעומת שבאו, אבל עשרים־וארבע עברו בהצלחה, וכפי שייראה בפרק אחר – נעשו שם גורם חמור.

*

גם אניות־הסוחר הגרמניות המוסוות סייעו בניהול המלחמה על הסחר האוקיאני שלנו. הסיירת האוסטרלית סידני נתקלה ב“פושטת ג” מול חוֹפה המערבי של אוסטרליה. הגרמנית, הודות להסוואתה, הצליחה לפתות את יריבתה ולמשכה לטווח קרוב בטרם תפתח באש. שתי האניות טוּבעו. עשרים־וחמישה גרמנים נאספו אחרי־כן, ואחרים עלו לבסוף בחוֹפה של אוסטרליה המערבית. מכּלל שבע־מאות ויותר אנשי־הצוות של סידני לא שׂרד גם אחד. זה היה קרבן קודר במרחבי־מים גלמודים.

כעבור ימים אחדים נלכדה “הפושטת צ”, שהשמידה עשרים אניות בנפח כולל של 140,000 טונה לערך, וטוּבעה בדרום־האטלנטי על־ידי הסיירת דורסטשייר. האבידות שגרמו הפושטות הגרמניות המוסוות, שתשע היו במספר מן התחילה ועד הסוף, היו כלהבא:

אפילו ב־1941 היה לנו אפוא יסוד איתן לשביעוּת־רצון מן המגמה הכללית של המלחמה האוקיאנית על סחרנו. בנובמבר 1941 ירדו אבידותינו מחמת צוללות עד למדרגה הנמוכה ביותר מאז מאי 1940. חרף כל דברי־הרהב של היטלר וגידול כוח הצוללות והמטוסים שלו, וחרף גידוּלן המתמיד של שיירותינו בים, כמעט לא היו אבידות בריטניה ובעלי־הברית גדולות ב־1941 משהיו ב־1940. היו כמובן יותר מטרות משני הצדדים, אבל מספר הצוללות שטיבענו אנחנו (כולל איטלקיות) עלה מארבעים־ושתים ב־1940 לחמישים־ושלוש ב־1941. הטבלה הבאה, המראה את כלל האבידות, ראויה לעיון מדוקדק.

ס"ה אבידות, בטונות, של אניות־סוחר וספינות־דיג של בריטניה, בעלי־הברית והנייטראלים, מחמת פעולת אויב

(מספרי האניות בסוגרים)

הנה כי כן, ערב תמורה עליונה במהלך המלחמה, השגנו גידול עצום בכוחנו הצבאי ועדיין היינו מתקדמים הכן, הן בכוח הממשי הן בפתרון בעיותינו המרובות. נראה היה לנו כי יש בכוחנו להגן על האי שלנו, ויש ביכלתנו לשלוח צבא לחוץ־לארץ עד קצה גבול קיבּולה של הספּנוּת שלנו. תוהים היינו על העתיד אבל, לאחר כל מה שיכולנו לו, אי־אפשר היה לנו להתיירא מפניו. הפלישה לא הטילה אימה, ובתוך כך היו עורקי־החיים שלנו על פני האוקינוס נעשים בטוחים ונרחבים יותר, מרוּבים ופוֹרים יותר. שליטתנו על המבואות אל האי השתפרה מחודש לחודש. תפיסת־החנק המאוּימת של המטוסים והצוללות הגרמניים נשברה, והאויב נהדף הרחק מחופינו. מזונות, תחמושת ואספקה הגיעו בזרם מתעצם והולך. תפוקת בתי־החרושת שלנו עלתה מחודש לחודש. הים התיכון, המדבר והמזרח התיכון עדיין היו נתונים בסכנה, אבל בשלהי נובמבר היינו מכירי־טובה, ביבשה ובים ובאוויר, על מהלכה של המלחמה עד כאן.

 

פרק עשרים־ושמונה: מגעים הדוקים יותר עם רוסיה    🔗

סתיו וחורף 1941

היחסים האנגלו־סובייטיים – קשיי התיאום הצבאי – מאמצינו לעזור בקווקז – שאלת הכרזת המלחמה מצדנו על פינלנד, רומניה והונגריה – מברקי אל סטאלין מיום 4 בנובמבר – תשובתו, 8 בנובמבר – שיחתו של מר אידן עם השגריר הסובייטי, 20 בנובמבר – אני מציע לשלוח את מר אידן למוסקבה – סטאלין נענה – אינני שׂשׂ לקרע עם פינלנד, רומניה והונגריה – פנייתי אל הפילד־מרשל מאנרהיים – שליחותו של מר אידן למוסקבה – הנחייתי מיום 6 בדצמבר – כשלונה הראשון של מלחמת־בזק גרמנית

שתי נקודות בלטו עתה ביחסינו עם ברית המועצות. הראשונה היתה המצב המעורפל שאינו מניח את הדעת במועצותינו בענינים צבאיים, והשניה – בקשתה של רוסיה שננתק את היחסים עם גרורות הציר, פינלנד, הונגריה ורומניה. כפי שראינו, מועטה היתה ההתקדמות שהושגה בכיוון הראשון בעת הפגישות האחרונות במוסקבה. בנדון זה שלחתי ב־1 בנובמבר את המיזכר הבא אל שר החוץ:

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 1 בנובמבר 41

לא ידעתי שנקטנו בכלל את הקו שלא לקיים כל התייעצות בעניינים צבאיים. אדרבה, וכי לא אמרנו להם בפירוש שרצוננו להיועץ בענינים צבאיים? אין ספק שחיברתי להדרכתו של הלורד ביוורברוק מסמך המטפל אך ורק במצב הצבאי, להבדיל ממצב האספקה. הגנרל איזמי נשלח לרוסיה על מנת לפתוח בדיון הצבאי. למעשה לא היה הדבר עשוי לשנות מאומה, שהרי כרגע אי אפשר לנקוט שום צעד מעשי בעל חשיבות רצינית. הוא היה יכול להסביר בעובדות ובמספרים מה־נואלת ומה בלתי־אפשרית היא מבחינה פיזית ההצעה שנשלח “עשרים־וחמש או שלושים אוגדות” לחזית הרוסית. הוא היה יכול להסביר איך אפילו העברת שתים או שלוש אוגדות לאיזה מקצותיה של החזית הרוסית תשים מחנק לקווי־התחבורה הדרושים לאספקה הרוסית. מצד שני אינני רואה מה טעם לא נתקיימו שיחות אלו בזמן זה או אחר בעת הועידה. בלי ספק נגעו הלורד ביוורברוק וסטאלין בבעיה הצבאית.

הגנרל וייוול היה כבר בטיפליס ולא מצא שום אדם בעל סמכות לדבר אליו. הוא מדבר רוסית יפה, ואפשר מאד שראוי לו לנסוע למוסקבה. משך עוד חדשים רבים נוכל להיכנס רק מן האגף הדרומי.

על כל פנים, הבה נבהיר את העובדות.

נ. ב. – עליך לראות את המברק שעתה זה נתקבל מאת וייוול, המראה איך אפילו שתי אוגדות בטאבריז או מצפון לה תשׂמנה מחנק גמור למסילת־הברזל הטרנס־ פרסית.

סבור הייתי כי אם רק אפשר יהיה להקים מנגנון להיוועצות צבאית ייתכן לדון בבעיית הפעולות המשותפות בצורה הגיונית שלא תביא לידי אי־הבנה. טבעו הלקוי של המצב הקיים ברור מתוך מיזכרי הבא:

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 5 בנובמבר 41

אין אנו יודעים מתי יגיעו הגרמנים לקווקז, ואין אנו יודעים כמה זמן יעבור עד שייתקלו במחסום ההרים. אין אנו יודעים מה יעשו הרוסים, מה גוֹדל הצבא שיפעילו, וכמה זמן יתנגדו. ודאי בהחלט שאם יכבידו הגרמנים את לחצם לא תוכל האוגדה הבריטית ה־50 גם לא ה־18 להיות במקום מבעוד־מועד. אנו תלויים ועומדים בגלל הדיחוי ב“צלבן” ואין לראות כרגע מהלאה למיבצע זה. אין בי שום בטחון שימנעו את הגרמנים מכבוֹש את שדות הנפט של באקוּ, או שהרוסים יחריבו את השדות האלה כהלכה. הרוסים אינם מספרים לנו מאומה, והם מתייחסים בחשדנות מרוּבּה לכל חקירותינו ודרישותינו בנושא זה.

2. הדבר היחיד שבכוחנו לעשותו הוא לקבוע בפרס הצפונית בסיס לארבע או חמש טייסות של מפציצים כבדים כדי לעזור לרוסים בהגנת הקווקז, אם אפשר יהיה הדבר, ובמקרה הגרוע ביותר – כדי להפציץ כהלכה את שדות־הנפט של באקוּ ולנסות להעלות הכל באש. מובן שטייסות אלו תהיינה זקוקות להגנה של מטוסי־ קרב. אי אפשר לספק לא את המפציצים גם לא את מטוסי הקרב אלא לאחר “צלבן” ולאחר שאפשר יהיה לדון את תוצאותיו. אף־על־פי־כן מן הראוי לעבּד תכנית על בסיס העברה גדולה של עזרה מלוב לפרס, כדי למנוע את שדות־הנפט מן האויב זמן רב ככל האפשר. נא לעשות זאת משך השבוע הבא, כדי שנוכל לראות במה הדברים אמוּרים. אין לדעת כמה זמן תתקיים בידי הרוסים השליטה על הים השחור, אף כי בשים לב לכוחותיהם הרי לא יכופר הפסד כזה.

*

את השאלה של ניתוק יחסינו עם פינלנד העלה בראשונה, כפי שראינו, מר מאיסקי בשיחתו אתי ב־4 בספטמבר. ידעתי כי זה ענין שביחס אליו הרוסים רגישים מאד. הפינים ניצלו את שעת־הכושר של ההתקפה הגרמנית על רוסיה וחידשו ביולי 1941 את פעולות־האיבה בחזית הקארלית. הם קיוו לחזור ולכבוש את השטחים הללו, שאבדו להם על פי חוזה־מוסקבה בשנה הקודמת. פעולותיהם הצבאיות בסתיו 1941 היה בהן משום איוּם חמוּר לא רק על לנינגראד כי אם גם על קוי האספקה ממורמנסק וארכנגלסק אל החזית הרוסית־הגרמנית. גם הממשלה האמריקאית גם אנחנו הזהרנום מאז אוגוסט בלשון תקיפה מפני התוצאות האפשריות של המצב. טענתם היתה שגליל קארליה המזרחית השנוי במחלוקת נחוץ להם לבטחונם־הם מפני רוסיה, ופרשת השנתים הקודמות הוסיפה משנה־תוקף להשקפתם. אבל עתה שעמדה רוסיה במאבק לחיים ולמוות עם גרמניה ברור היה שאין בעלי־הברית יכולים להרשות לפינים, הפועלים כגרוריה של גרמניה, לנתק את קווי־התחבורה הצפוניים העיקריים של רוסיה עם המערב.

מצבה של רומניה דומה היה לזה של פינלנד. ביוני 1940 כבשו הרוסים את גליל בסרביה הרומני, ועל־ידי כך השתלטו על שפך הדנוּבּה. עתה, בהנהגתו של המרשל אנטוֹנסקו, ובברית עם גרמניה, לא די שחזרו הצבאות הרומניים וכבשו את בסרביה אלא שגם העמיקו לנעוץ את שיניהם בגלילות הים השחור של רוסיה, כמעשה הפינים בקארליה המזרחית. גם ההונגרים, בעמדת־מפתח על אם קווי־התחבורה של אירופה התיכונה והדרום־מזרחית, סייעו במישרים למאמץ המלחמתי הגרמני.

אבל אני לא הייתי מובטח כל־עיקר שהכרזת־מלחמה היא הדרך הנכונה לטיפול במצב. עדיין היתה אפשרות שתחת לחץ מצד ארצות־הברית ומצדנו־אנו תהיה פינלנד מוכנה להסכים לתנאי שלום הוגנים ומתקבלים־על־הדעת. במקרה של רומניה, לפחות, היה כל היסוד לאמונה שהמשטר הרודני של אנטונסקו לא יתקיים עד בלי די. לכן החלטתי לפנות שוב אל המרשל סטאלין הן בשאלת התכנון ושיתוף־הפעולה הצבאיים הן בשאלת ההימנעות מהכרזת מלחמה נגד שלוש המדינות הגרורות האלו של הציר.

ראש־הממשלה אל ראש־הממשלה סטאלין 5 בנובמבר 41

כדי לברר את הדברים ולתכנן לעתיד אני מוכן לשלוח את הגנרל וייוול, המפקד־ הראשי בהודו, פרס ועיראק, להיפגש אתך במוסקבה, קוּיבּישב או בכל מקום שתרצה. עם הגנרל וייוול יבוא גם הגנרל פייג’ט, המפקד־הראשי החדש שלנו, שנועד בחשאי למזרח הרחוק. הגנרל פייג’ט היה כאן במרכז העניינים, והוא יביא אתו את הדעות האחרונות והבדוקות ביותר של הפיקוד־העליון שלנו. שני הקצינים האלה יוכלו לומר לך בדיוק היכן אנו עומדים, מה אפשרי ומהו מן החכמה, לדעתנו. הם יוכלו להגיע אליך בתוך שבועים לערך. האם אתה רוצה בהם?

2. אמרנו לך באיגרתי מיום 6 בספטמבר שאנו מוכנים להכריז מלחמה על פינלנד. אולם התואיל לשקול בדעתך אם באמת כדאי הדבר שתכריז בריטניה־הגדולה מלחמה על פינלנד, הונגריה ורומניה ברגע זה? אין כאן אלא ענין שברשמיות, משום שההסגר שלנו כבר הופעל כנגדם בכל חומרתו. בינתי מתנגדת לכך, קודם־ כל משום שיש לה לפינלנד הרבה ידידים בארצות־הברית וההגיון מחייב להתחשב בעמדה זו. שנית, רומניה והונגריה: בארצות אלו מצויים ידידינו לרוב; היטלר הכריע אותם והם שימשו מכשיר־לדבר־עבירה, אבל אם יהפוך המזל עורף לבּריון ההוא הנקל לשער שיחזרו אל צדנו. הכרזת־מלחמה בריטית רק תקפיא אותם כולם ותעורר את הרושם שהיטלר עומד בראשה של ברית אירופית גדולה ואדירה העומדת איתנה נגדנו. אל נא תניח כי בגלל חוסר התלהבות או חוסר ידידות אנו מטילים ספק בכדאיותו של הצעד הזה. הדומיניונים שלנו, מחוץ לאוסטרליה אינם שׂשׂים על כך. בכל־זאת, אם אתה סבור שהדבר יועיל לך באמת והוא כדאי, אעלה זאת שוב לפני הקבינט.

3. אני מקווה שמפנים את האספקה שלנו מארכנגלסק באותה מהירות בה היא מגעת. מתחיל עכשיו קילוח דרך פרס. בשני הקצוות נגביר את הזרם עד קצה גבול יכלתנו. אנא דאג לכך שהטכנאים שלנו הנלוים על הטנקים והמטוסים יקבלו את מלוא האפשרויות למסור את כלי־הנשק האלה לאנשיכם בתנאים הטובים ביותר. כרגע המשלחת שלנו בקוּיבּישב אין לה מגע עם כל העניינים האלה. רוצים הם רק לעזור. בחירוף־נפש אנו שולחים את כלי־הנשק האלה, ואנו מעוניינים שיינתן להם הסיכוי היפה ביותר. יש צורך בפקודה ממך.

4. אינני יכול לומר לך דבר על תכניותינו הצבאיות המיידיות, ממש כשם שלא יכולת אתה לספר לי על שלכם, אבל יהי לבן סמוך ובטוח שלא נשב בחיבוק־ידים.

5. במגמה להשקיט את יאפאן אנו שולחים לאוקינוס ההודי את אניית־המערכה החדישה ביותר שלנו, נסיך וולס, היכולה לצוד ולקטול כל אניה יאפאנית, ואנו מארגנים שם אסקדרון־מערכה אדיר. אני דוחק בנשיא רוזוולט שיגביר את לחצו על היאפאנים ויפיל עליהם מורא כל הזמן כדי שלא ייחסם נתיב ולאדיווסטוק.

6. לא אשחת מלים במחמאות, כי מפי ביוורברוק והרימן כבר ידוע לך מה הרגשתנו ביחס למאבק המזהיר שלכם. בטח בתמיכתנו שלא תלאֶה.

7. אשמח אם תודיעני במישרים שקיבלת את המברק הזה.

ב־11 בנובמבר הביא אלי מר מאיסקי את תשובתו הצוננת והמתחמקת של סטאלין על האיגרת הזאת.

מר סטאלין אל ראש־הממשלה 8 בנובמבר 41

איגרתך נתקבלה ב־7 בנובמבר.

אני מסכים אתך בהחלט כי יש ליצור בהירות ביחסים בין ס.ס.ס.ר. ובריטניה־ הגדולה. בהירות כזאת איננה קיימת. כרגע חוסר הבהירות הוא תוצאה משתי סיבות: (א) אין שום הבנה מוגדרת בין שתי ארצותינו ביחס למטרות המלחמה ולתכניות לארגון השלום אחרי המלחמה. (ב) אין הסכמה בין ס.ס.ס.ר. ובריטניה־ הגדולה על עזרה צבאית הדדית נגד היטלר באירופה. כל זמן שאין הסכם בשתי השאלות האלו לא תוכל להיות בהירות ביחסים האנגלו־סובייטיים. יתר על כן: אם אדבר בגילוי־לב, הרי כל זמן שהמצב הנוכחי קיים קשה יהיה להבטיח אמון הדדי. ההסכם על אספקה צבאית לס.ס.ס.ר. יש לו כמובן ערך חיובי גדול, אבל אין הוא פותר, גם אין הוא ממצה, את כל בעיית היחסים בין שתי ארצותינו. אם הגנרל וייוול והגנרל פייג’ט, שאתה מזכירם באיגרתך, יבואו למוסקבה במגמה להגיע לידי הסכם בשתי השאלות היסודיות המצוינות למעלה, מובן שאהיה מאושר להיפגש אתם ולדון עמהם בשאלות האלה. ואולם אם משלחת הגנרלים תצטמצם בשאלות של אינפורמציה, ובעיוּן בעניינים משניים, סבור אני שלא כדאי יהיה להטריח את הגנרלים. במקרה כזה גם יקשה עלי מאד למצוא את הפנאי לשיחות.

2. נדמה לי שנוצר מצב שאין לסבלו בשאלה של הכרזת־מלחמה מצד בריטניה הגדולה על פינלנד, הונגריה ורומניה. הממשלה הסובייטית העלתה את השאלה הזאת עם ממשלת בריטניה באמצעות הצינורות הדיפלומטיים החשאיים. להפתעתה הגמורה של ס.ס.ס.ר זכתה הבעיה כולה, החל בבקשתה של הממשלה הסוביטית מן הממשלה הבריטית וכלה בעיוּן בשאלה זו מצד ממשלת ארה"ב, לפרסומת רחבה. הבעיה כולה נדונה עכשיו דרך חירות בעתונות – הן הידידותית הן זו של האויב. ואחרי כל זה מודיעה לנו הממשלה הבריטית על עמדתה השלילית כלפי הצעתנו. מדוע עושים כל זאת? כדי להפגין את חוסר האחדות בין ס.ס.ס.ר. ובריטניה הגדולה?

3. יהי לבן סמוך ובטוח שאנו אוחזים בכל האמצעים הנחוצים על מנת להוביל במהירות למקום הנכון את כל הנשק המגיע מבריטניה־הגדולה לארכנגלסק. כך גם נעשה ביחס לנתיב העובר את פרס. בקשר לכך, יורשה לי להסב את תשומת לבך לעובדה (אף כי זהו ענין פחוּת־ערך) שטנקים, מטוסים ותותחים מגיעים באריזה בלתי יעילה, ולפעמים מטעינים חלקים של אותו כלי רכב באניות שונות, (ו)שמטוסים מגיעים אלינו שבורים בגלל האריזה הפגומה?

*

דומה כי אפילו סטאלין הרגיש לאחר זמן־מה שהגדיש את הסאה בנעימתה של איגרת זו, שלא ניסיתי להשיב עליה. השתיקה היתה עזת־ביטוי. ב־20 בנובמבר ביקר השגריר הסובייטי בלונדון אצל מר אידן במשרד־החוץ. והרי סיפורו של מר אידן על השיחה, כפי שנשלח במברק אל סיר סטפורד קריפס, שנמצא עתה בקוּיבּישב:

שר־החוץ אל סיר סטפורד קריפס 20 בנובמבר 41

השגריר הסובייטי ביקש לראותני היום אחר־הצהרים, באמרו שקיבל הוראות מאת מר סטאלין, שביקשוֹ למסור לי כי בשגרוֹ את איגרתו האחרונה אל ראש־הממשלה התכוון לשאלות מעשיות ועניניות בלבד. ודאי שלא היה בכוונתו של מר סטאלין לגרום עלבון כלשהו לאיזה מחברי הממשלה, ופחות מכל לראש־הממשלה.

אכן, מר סטאלין היה טרוד מאד בעניינים בחזית, וממש לא היתה לו כל הזדמנות לחשוב על שום דבר אחר מחוץ לעניני החזית. הוא העלה שאלות מעשיות חשובות בדבר העזרה הצבאית ההדדית באירופה נגד היטלר וארגונו של השלום לאחר המלחמה. שאלות אלו הן חשובות מאד, ומאד בלתי־רצוי הוא לסבכן באי־הבנה אישית או בתרעומת אישית כלשהי. מר סטאלין גם הוא התגבר על אי־אלה רגשות אישיים בלכתו בדרך אשר בחר בה, כי העסק הפיני פגע מאד בו ובכל ברית המועצות. “מולדתי”, אמר מר סטאלין, “נמצאת במצב משפיל. בקשתנו נמסרה בחשאי. אחר כך פורסם הדבר כולו, וכן גם העובדה שממשלת הוד־מלכותו אינה רואה אפשרות לעצמה לקבל את הבקשה הסובייטית. דבר זה העמיד את ארצי במצב של השפלה, והיתה לו השפעה מדכאה על בני עמי”. מר סטאלין ראה בכך עלבון לעצמו, אך למרות זאת עדיין חותר הוא למטרה אחת בלבד: להגיע להסכם על העזרה הצבאית ההדדית נגד היטלר באירופה ועל ארגון השלום אחרי המלחמה.

תשובתו של סטאלין הבהירה כי לשיחות צבאיות בלבד לא תהיינה תוצאות ממשיות מרובות בהלך־רוחם הנוכחי של מנהיגי רוסיה. הנעימה ההיסטרית כמעט באיגרתו של סטאלין על פינלנד הורתה על התהום בהבנה בין שתי ארצותינו. לפיכך ביקשתי לעשות מאמץ נוסף ליישור ההדורים בינינו בהצעה לשלוח את מר אידן עצמו בשליחות לרוסיה. ברוח זו טילגרפתי אל מר סטאלין ב־21 בנובמבר:

ראש־הממשלה אל ראש־הממשלה סטאלין 21 בנובמבר 41

תודה רבה על איגרתך, שעתה־זה נתקבלה. בעצם תחילתה של המלחמה החילותי בהתכתבות אישית עם הנשיא רוזוולט, שהביאה לידי יצירת הבנה איתנה מאד בינינו ולעתים קרובות סייעה בביצועם המהיר של דברים, משאלתי היחידה היא לפעול בתנאים שווים של אחוה ואמון אתך.

2. באשר לפינלנד, מוכן הייתי בהחלט לעוּץ לקבינט להכריז מלחמה על פינלנד כאשר שלחתי לך את מברקי מיום 4 בספטמבר. הידיעות שנתקבלו לאחר מכן הניעוני לחשוב כי מוטב יהיה לרוסיה ולענין המשותף אם אפשר יהיה להניע את הפינים לחדול ממלחמה ולעמוד על עמדם, או ללכת הביתה, מאשר להושיבם על ספסל־הנאשמים עם מעצמות הציר האשמות על־ידי הכרזת־מלחמה רשמית ולעוררם להילחם עד הסוף. ואולם אם לא יחדלו בתוך השבועים הבאים, ואתה עדיין תרצה שנכריז עליהם מלחמה, בודאי נעשה זאת. אני מסכים אתך כי משגה גדול הוא שניתן בכלל פרסום לדבר. אנחנו ודאי לא היינו אחראים.

3. אם התקפתנו בלוב תביא, כפי שאנו מקווים, לידי השמדת הצבא הגרמני־ האיטלקי שם, אפשר יהיה לגשת לסקירה רחבה יותר של המלחמה בכללותה, מתוך חופש רב יותר מזה שהיה לה לממשלת הוד־מלכותו עד כה.

4. לצורך כך נהיה מוכנים בעתיד הקרוב לשלוח את שר־החוץ, מר אידן, שאתה מכירוֹ, בדרך הים התיכון להיפגש אתך במוסקבה או במקום אחר. יילוו אליו מומחים ממדרגה גבוהה, צבאיים ואחרים, והוא יוכל לדון בכל שאלה הנוגעת למלחמה, כולל את משלוח הצבא לא רק לקווקז אלא גם לקו המערכה של צבאותיך בדרום. בגלל משאבּי הספנות וקווי־התחבורה שלנו אי־אפשר יהיה להפעיל מספרים גדולים, ובין כה וכה יהיה עליך לבור בין צבא לאספקה בדרך פרס.

5. רואה אני שרצונך לדון גם בארגון השלום לאחר המלחמה. כוונתנו היא להילחם בברית אתכם ואגב היוועצות מתמדת בכם עד קצה גבול יכלתנו, וכל כמה שתימשך, ומקווים אנו כי כאשר ננצח במלחמה. כמו שאני בטוח, תיפגשנה רוסיה הסובייטית, בריטניה־הגדולה וארצות־הברית ליד שולחן־המועצה של המנצחים כשלושת השותפים והגורמים העיקריים שבזכותם הושמדה הנאציות. כמובן, המטרה הראשונה תהיה למנוע את גרמניה, ובמיוחד את פרוסיה, מהסתער עלינו פעם שלישית. העובדה שרוסיה היא מדינה קומוניסטית ובריטניה וארצות הברית אינן כך, ואינן מתכוונות להיות כך, אין בה משום מניעה לכך שנעבד תכנית טובה למען בטחוננו ההדדי והאינטרסים הצודקים שלנו. שר־החוץ יוכל לדון אתך בכל השטח הזה.

6. אפשר גם אפשר שהגנתכם על מוסקבה ולנינגראד, כמו גם ההתנגדות המפוארת לפולש לאורך כל החזית הרוסית, תפגענה פגיעות־מוות בבנין הפנימי של המשטר הנאצי. איננו צריכים להשליך יהבנו על מזל טוב כזה, אלא פשוט להוסיף ולהרביץ בהם כל כמה שאפשר בעוז ובגבורה.

מר סטאלין השיב כעבור יומים, ובנעימה מתונה יותר:

ראש־הממשלה סטאלין אל ראש־הממשלה 23 בנובמבר 41

תודה רבה על איגרתך. אני מקדם בברכה כנה את משאלתך כפי שהובעה באיגרתך לשתף אתי פעולה על־ידי חליפת־מכתבים אישית המיוסדת על ידידות ואמון. אני תקוה כי דבר זה יתרום הרבה להצלחת עניננו המשותף.

2. בשאלת פינלנד, מעולם לא הציעה ס.ס.ס.ר. שום דבר – על כל פנים, לא בתחילה – מלבד הפסקת הפעולות הצבאיות ויציאתה של פינלנד דה פאקטו מן המלחמה. ואולם אם תסרב פינלנד להיענות אפילו לכך בתוך התקופה הקצרה שציינת, או אז מאמין אני שהכרזת־המלחמה מצד בריטניה־הגדולה תהיה הגיונית ונחוצה. שאם לא כן יוכל להיוצר רושם שאין בינינו אחדות בשאלת המלחמה נגד היטלר ושותפיו הנלהבים ביותר, וכי שותפיו של היטלר לתוקפנות יכולים לעשות את מלאכתם השפלה בלא שיבואו על ענשם. באשר להונגריה ורומניה, נוכל אולי לחכות מעט.

3. אני תומך בהחלט בהצעתך שמר אידן, שר־החוץ, יבוא בהקדם לבקר בס.ס.ס.ר. אני מאמין שעיוּן משותף והשגת הסכם בנוגע לפעולות הצבאיות המשותפות של הכוחות הסובייטיים והבריטיים בחזית שלנו, וכן הגשמתו המהירה של הסכם מעין זה, יהיה להם ערך חיובי גדול. נכון שהעיוּן וההחלטה בדבר תכנית לארגון השלום לאחר המלחמה יש ליסדם על הרעיון הכללי שצריך למנוע את גרמניה, וקודם־כל את פרוסיה, מלהפר שוב את השלום ומהטיל שוב עמים לתוך טבח נורא.

4. אני גם מסכים אתך בהחלט שההבדל בארגון הממלכתי בין ס.ס.ס.ר. מזה לבריטניה־הגדולה וארצות־הברית של אמריקה מזה אינו צריך, ואינו יכול, להפריע לנו בהשגת פתרון מוצלח של כל השאלות היסודיות הנוגעות בבטחוננו ההדדי ובאינטרסים הלגיטימיים שלנו. אם יש עדיין איזה ספקות ופקפוקים בנדון זה, אני מקווה שהם יסולקו במהלך השיחות עם מר אידן.

5. אבקשך לקבל את ברכותי על תחילתה המוצלחת של ההתקפה הבריטית בלוב.

6. המאבק של הצבאות הסובייטיים נגד חילות היטלר עודו מתוח. אולם חרף כל הקשיים, התנגדותם של כוחותינו גוברת ותגבר. רצוננו לנצח את האויב אינו מתרופף.

*

כתוצאה מפנייתו הדוחקת של סטאלין הוחלט להמשיך בסידורים למסירת אולטימטום בעל גבול־זמן לפינים, וכן גם לרומניה והונגריה. באי־רצון גדול ביותר נאלצתי לנקוט את העמדה הזאת, כפי שיעידו המיזכרים הבאים:

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 28 בנובמבר 41

דומה כי בעיניך הרי זה מובן מאליו שתוכרז מלחמה על כל שלוש המדינות [פינלנד, רומניה והונגריה] ב־3 בדצמבר. לא רציתי שתתקבל החלטה זו בטרם נדע מה תעשה פינלנד. יתר על כן, ה־3 הוא מועד מוקדם מדי. ב־5 בחודש ימלאו שבועים לשיגור מברקי אל סטאלין. רק הערב אני שולח את מברקי אל מאנרהיים. עלינו להניח שהות מתקבלת־על־הדעת לתשובה.

לא נשתנתה דעתי על חוסר־התבונה שבצעד זה, ועודני מקווה שהפינים יחזרו בהם. לא ידעתי שצעד זה ייעשה בשלב זה.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 29 בנובמבר 41

פינלנד ושות‘. אין רצוני להיות דחוק בזמן אם יש סיכוי לכך שפינלנד תצא מן המלחמה הגדולה. ר’ גם מברקי אל סטאלין (מיום 21 בנובמבר), בו נאמר, “אם לא יחדלו בתוך השבועים הבאים ואתה עדיין תרצה שנכריז עליהם מלחמה…” לכן צריך הנוהל להיות כך. אם עד ל־5 בחודש לא ייודע לנו שאין הפינים אומרים להפסיק, או אם ייודע לנו שהם מקשים עורף, אז נטלגרף אל סטאלין לאמור כי “אם הוא עדיין רוצה בכך” הרי נכריז מלחמה מיד, ההכרזות על רומניה והונגריה תבואנה אחרי כן, גם הן בהתאם למה שיבקש.

*

בינתים סבור הייתי שכדאי, בידיעתה והסכמתה של הממשלה הסובייטית, לפנות בקריאה אישית ואחרונה אל המנהיג הפיני, הפלד־מרשל מאנרהיים.

ראש־הממשלה אל הפלד־מרשל מאנרהיים 29 בנובמבר 41

צר לי עד מאד על הדבר שאני רואה לפני, לאמור, שבתוך ימים מספר נהיה מוכרחים, מתוך נאמנות לרוסיה בעלת־בריתנו, להכריז מלחמה על פינלנד. אם נעשה כך, גם נילחם בהתאם לאפשרויות. אין ספק שחילותיך התקדמו די־צרכו של הבטחון למשך המלחמה ועכשיו היו יכולים להיעצר ולחדול. אין צורך למסור שום הצהרה פומבית. אלא פשוט לחדול מן הקרבות ולהפסיק את הפעולות הצבאיות. דבר שחומרת החורף מצדיקה אותו בהחלט, ולצאת דה פאקטו מן המלחמה. לוואי ויכולתי לשכנע את הוד־מעלתך שאנו עתידים להכות את הנאצים. אני חש בטחון יותר מאשר ב־1917 או 1918. מכאיב ביותר יהיה הדבר לידידיה הרבים של ארצך באנגליה אם תימצא פינלנד על ספסל־הנאשמים עם הנאצים החוטאים והמוּבסים. זכרונותי משיחותינו הנעימות ומחליפת־המכתבים שלנו על המלחמה שעברה מעוררים אותי לשלוח את האיגרת הזאת האישית והפרטית בהחלט לשיקול־דעתך בטרם נאחר את המועד.

ב־2 בדצמבר קיבלתי את מענהו של הפלד־מרשל מאנרהיים.

הפלד־מרשל מאנרהיים אל ראש־הממשלה צ’רצ’יל 2 בדצמבר 41

אתמול היה לי הכבוד לקבל בתיווכו של הציר האמריקאי בהלסינקי את מכתבך מיום 29 בנובמבר 1941, ואני מודה לך על אדיבותך בשלחך לי את האיגרת הפרטית הזאת. מובטח אני שתבין כי אי־אפשר לי לחדול מפעולותי הצבאיות הנוכחיות בטרם יגיעו חילותי לעמדות אשר לדעתי תוכלנה לתת לנו את הבטחון הדרוש. אני מצטער אם הפעולות האלו, המתנהלות כדי להבטיח את פינלנד, תכנסנה את ארצי בסכסוך עם אנגליה, וצר יהיה לי עד מאד אם תראה עצמך אנוס להכריז מלחמה על פינלנד. יפה מאד היה זה מצדך ששלחת לי איגרת אישית בימי המסה האלה, ואני הערכתי זאת אל־נכון.

התשובה הזאת הבהירה שאין פינלנד מוכנה להחזיר את חילותיה לגבולותיה משנת 1939, ולפיכך המשיכה הממשלה הבריטית בסידורים להכרזת מלחמה. פעולה דומה לזו נעשתה ביחס לרומניה והונגריה.

*

על רקע זה נעשו ההכנות לשליחותו של מר אידן למוסקבה. הגנרל ניי, סגן ראש־המטה־הכללי־הקיסרי, היה צריך להילוות אליו. הכוונה היתה לערוך בשיחות האלו במוסקבה סקירה כללית של המלחמה מן הבחינה הצבאית והכללית כאחת, ואם אפשר – להעמיד את הברית על בסיס של חוזה רשמי וכתוב.

ב־6 בדצמבר ניסחתי הנחייה כללית לשר־החוץ, בה סקרתי כמה צדדים של המצב הצבאי כפי שהם נראים מצדנו. הקרב במדבר, שיתואר עוד מעט. כבר היה בעיצומו.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 5 בדצמבר 41

הארכת הקרב בלוב, השואב משאבים כה רבים של הציר, יצריך מן־הסתם את השימוש באוגדות הבריטיות ה־50 וה־18 כאחת, שקיוינו כי תוכלנה לבוא בחשבון להגנה על הקווקז או לפעולה בחזית הרוסית. בעתיד הקרוב אפוא אין להביא בחשבון את האוגדות האלו. הצורה הטובה ביותר שתוכל עזרתנו ללבוש (מחוץ לאספקה) היא הצבת כוח חזק של חיל־האוויר, נאמר עשר טייסות, באגף הדרומי של הצבאות הרוסיים, מקום שיוכל, בתוך שאר דברים, לעזור להגנת הבסיסים הימיים הרוסיים בים השחור. טייסות אלו תילקחנה מן הקרב בלוב בהקדם האפשרי מיד לאחר שתושג הצלחה. העברת סגל־הקרקע והאפסניה שלהן לא תסתום יתר על המידה את קווי־התחבורה הטרנס־פרסיים להבדיל משיגור אוגדות של חיל־רגלים. הפיקוד־העליון במזרח התיכון נצטווה לעבד תכניות לתנועה זו, שהשלמתה תהיה תלויה כמובן באפשרויות שתועמדנה לסיור מפורט.

2. עמדתה של תורכיה נעשית חשובה יותר ויותר, הן לרוסיה הן לבריטניה־ הגדולה. הצבא התורכי המונה חמישים אוגדות זקוק לסיוע אווירי. הבטחנו מיזער של ארבע ומירב של שתים עשרה טייסות מטוסי קרב לתורכיה במקרה שתותקף תורכיה. במקרה זה אולי נצטרך ליטול כמה מן הטייסות שאנו אומרים לשלחן לפעולה בחזית הדרומית של הרוסים. הפעלתם הטובה ביותר של מטוסינו על שני חופי הים השחור והטיפוסים שיועסקו נתונים להחלטה בהתאם למסיבות מתוך היוועצות בין הממשלות והמטות של בריטניה ורוסיה.

*

בעת חליפות־הדברים האלה פחתה חומרתו של המשבר הצבאי בחזית הרוסית. היטלר גמר אומר לעשות עוד מאמץ אחד גדול, וב־13 בנובמבר נתן פקודות ל“מערכת סתיו” לכיבוש מוסקבה לפני צאת השנה. בוק וגודריאן חיוו את דעתם שעל הצבאות להתחפר לקראת החורף, ומתוך כך התנגדו לתכנית. דעתם בוטלה. התקדמות מה הושגה באגפים בשלהי נובמבר, אבל ההתקפה העיקרית במרכז, שהחלה ב־4 בדצמבר, נשברה לגמרי, לא רק משום ההתנגדות העקשנית של חיל־המצב ושל התושבים אלא גם משום הקור המופלג שהחל עתה. כלי־נשק אוטומטיים לא פעלו; אי־אפשר היה להתניע את מנועיהם של מטוסים וטנקים. החיילים הגרמנים, החסרים לבוש־חורף מספיק, היו קפואים־למחצה.

בדומה לגאון הצבאי העילאי שצעד בדרך זו מאה שנים לפניו כך גילה גם היטלר מה פירושו של חורף רוסי. הוא נכנע לעובדות שאינן יודעות רחם. הצבא קיבל הוראות להיסוג אל קו טוב יותר בעורף, אף כי ניטל עליו להדוף כל התקפה רוסית בינתים. לא היה מחסור בהתקפות אלו. עד צאת השנה התנהלו בלי הפסק, והשריון הגרמני הן מצפון למוסקבה הן מדרום לה נהדף אחור עד שב־31 בדצמבר יוצבה החזית בקו המתמשך ששים מיל צפונית ודרומית מן העיר, שהגרמנים כבר הגיעו כדי עשרים מיל ממנה. לא יותר מכך האיר המזל את פניו לגרמנים בצפון. לנינגראד אכן נותקה לגמרי, והגרמנים מדרום והפינים מצפון שמו עליה מצור הדוק. אך כל ההתקפות נהדפו. גדולים מאלה היו ההשׂגים בדרום. רונדשטט הגיע פעם לרוסטוב ולמבואות הקווקז. כאן הרחיק לכת יותר מדי ונהדף ארבעים מיל לאחור. בכל־זאת התקדם מהלך חמש־מאות מיל. אזור התעשיה הדרומי של רוסיה ואדמות־החיטים הפוריות של אוקראינה היו מאחריו. רק בקרים עדיין היו רוסים שצריך לדחוק את רגליהם או להשמידם.

הנה כך השיגו הגרמנים במערכת ששת החדשים תוצאות כבירות והסבו לאויבם אבידות ששום אומה אחרת לא היתה יכולה לעמוד בהן. אבל שלוש המטרות העיקריות שאליהן חתרו, מוסקבה, לנינגראד והדוֹן התחתון, עדיין נמצאו בידים רוסיות איתנות. הקווקז, הוולגה וארכנגלסק עדיין היו רחוקים מאד. הצבא הרוסי לא די שלא הוכה אלא שאף היטיב להילחם יותר מתמיד, ובלי ספק עתיד היה להגביר חיילים בשנה הבאה. החורף רד. המלחמה הארוכה היתה בחזקת ודאי.

כל האומות האנטי־נאציות, גדולות כקטנות, עלצו לראות בכשלונה הראשון של מלחמת־בזק גרמנית. איוּם הפלישה לאי שלנו ירד מן הפּרק כל זמן שצבאות גרמניה נתונים במאבק לחיים ולמוות במזרח. איש לא יכול להינבא כמה זמן יימשך המאבק הזה. היטלר לפחות עדיין היה בוטח בעתיד. הויכוחים המרובים שהיו לו עם הגנרלים שלו בימי הסתיו, והעובדה שלא הגשימו את כוונותיו המרחיקות לכת, הביאו לידי הדחתו של המפקד־הראשי, בראוכיץ'. רונדשטט הלך גם הוא. מכאן והלאה נטל היטלר לידיו את הפיקוד האישי על הצבאות במזרח, כשהוא בוטח בחכמת־המצביאים אשר לו ותולה תקוות מרובות בהתמוטטות רוסית קרובה ב־1942.

*

דיונינו עם הסובייטים, אשר בשלביהם המאוחרים דומה היה שהם מתנהלים יפה, הקדימו את פתיחת ההתקפה על־ידי הגנרל אוקינלק במדבר, שעתה עלינו לתארה. הדיונים וההתקפה כאחד נדחקו במידה ידועה למישור אחר עקב ההתקפה היאפאנית על ארצות־הברית בפרל־הארבּור ב־7 בדצמבר. עוד נחזור אליהם למועד בתוך היערכות שונה במידה עצומה של הכוחות העולמיים.

 

פרק עשרים־ותשעה: הדרך שלפנינו    🔗

התכניות הבריטיות לסתיו 1941 – תקוה לנצחון מכריע במדבר המערבי – “החזית השניה” האפשרית היחידה – הלורד לואיס מונטבאטן יורש את סיר רוג’ר קיז – אוקינלק דורש דיחוי נוסף – ביקורו של מר אטלי בוושינגטון – מכתבי אל הנשיא מיום 20 באוקטובר – הרצאת מחשבתי המלחמתית – הצעות לשיגור צבא אמריקאי לאירלנד הצפונית – השפעות מעמיקות להשגת הנצחון במדבר – אסדות להנחתת־טנקים הכרח לנחיתה באירופה – מברקי מיום 25 באוקטובר אל מיניסטר־המדינה במזרח התיכון – תגובות המפקדים־הראשיים במזרח התיכון – אנו נוטשים את התכנית הסיצילית – מיזכרי מיום 28 באוקטובר – תכניות הגרמנים למקרה שתנוצח רוסיה – חדשי החולשה הגרמנית בים התיכון – הצוללות מגיעות – איגרת לקראת הקרב במדבר

הצורך המדיני ונטיות־לבי כאחד עוררוני לנהל חליפת־מכתבים הדוקה ביותר עם הנשיא רוזוולט. מדי שבוע, ולעתים קרובות מדי יום כמעט, מסרתי לו תיאור מקיף ביותר מכל הידוע לי על מחשבתנו וכוונותינו בבריטניה ועל המצב המלחמתי בכללותו. אין ספק כי חליפות־הדברים האלו זכו לתשומת־לבו הערה ביותר, ועוררו בו התעניינות רבה ואהדה עזה. תשובותיו היו כמובן מסויגות יותר, אך לעת הזאת ידעתי יפה מאד היכן הוא עומד ומה הוא עושה. אני עמדתי בראשה של ארץ נאבקת שאויבים קשים כשאוֹל סבּוה גם סבבוה. הוא היה רם ונישא, בראש מעצמה נייטראלית אדירה. שיותר מכל רצה להכניסה למאבק למען החירות. אך עדיין נבצר ממנו לראות איך יעשה זאת. בינתיים היה על בריטניה לתכנן את תכנית המלחמה שלה: איך להילחם בהיטלר, איך להפעיל את כל הכוחות בקנה המידה הגדול ביותר שבגדר האפשרות הפיזית; איך לעזור לרוסים באספקה ובפעולות שלא יכלו להיות אלא פעולות הסחה פחותות ערך; על הכל, איך להישאר בחיים!

אף־על־פי־כן נתרקמה במוחי תכנית לשאר ימות 1941 ולשנת 1942, שביסודותיה זכתה למידה רבה של הסכמה מצד ראשי־המטות. במועד זה נתבססה תכנית זו, כמובן, על ההנחה שארצות־הברית נשארת עדיין מחוץ למלחמה, עם שהיא נותנת לנו את כל העזרה שירשה הקונגרס לתת לנו. מתוך חליפת־איגרותי עם הנשיא נתחוור לי שהוא דרוך במיוחד ביחס לכל העניינים הימיים, וכי לדעתו צפון־אפריקה הצרפתית, כולל את דאקאר, והאיים האטלנטיים של ספרד ופורטוגל, הם בעלי עניין מיוחד לא רק מבחינת ארחות המחשבה האמריקאיים אלא מבחינת אלה שלו עצמו. ארחות מחשבה אלה חפפו גם את השקפותי־אני, וכן גם, ואני מאמין שכך ייראה הדבר, את האסטרטגיה שביטאה את מיטב מה שנוכל לעשות לבדנו, כמו גם את מיטב מה שנוכל אנחנו וארצות־הברית, אם תיעשה צד לוחם, לעשות יחדיו.

קיויתי שנוכל לזכות בנצחון מכריע במדבר המערבי ולהדוף את רומל אחור דרך לוב וטריפוליטניה. אם יתנהל הכל יפה אפשר שעקב כך תפרושנה טוניס, אלז’יר ומארוקו מווישי, ואולי אפילו ווישי עצמה תצטרף. סברה זו לא היתה אלא תקוה בנויה על גבי תקוה. אבל מוכנות היו אתנו בממלכה־המאוחדת אוגדה אחת משוריינת ושלוש אוגדות־שדה, עם כוח ימי מספיק, בעוד חיל־האוויר הגרמני עסוק וטרוד ברוסיה, להוליכן לכל נקודה שהיא במערב־הים־התיכון. אם נגיע לטריפולי, וצרפת לא תזוז, הרי החזקתנו במלטה תאפשר לנו לנחות בסיציליה, ועל ידי כך לפתוח את “החזית השניה” האירופית היחידה שהיא בגדר יכלתנו כל זמן שאנו בודדים במערב. נבצר ממני לראות כל אפשרות אחרת, להוציא את נורבגיה, כל כמה שלא נצליח בשדה־הקרב, שאותה נוכל להגשים בעצמנו ב־1942. התכנית לפלישה לסיציליה עובדה בקפידה על־ידי ראשי־המטות וועדת־התכנון. קראנו לה בשם “מגלב”.

הסברה היתה כי כיון שיוּכה רומל וצבאו הקטן והנועז יושמד וטריפולי תהיה בידינו לא ייבּצר מארבע אוגדות ממיטב צבאנו, כשמונים־אלף איש, לנחות בסיציליה ולכבשה. חיל־האוויר הגרמני, שהרע לנו כל כך משדות־התעופה של סיציליה, הוזעק לרוסיה, ולא היו עתה שום חיילות גרמניים באי. כיון שתהיה משלחתנו בים ותיכנס כבר לים התיכון, מובן שיבחינו בה. אבל האויב לא יוכל לדעת אם פנינו לאפריקה הצפונית הצרפתית – ביזרטה אלז’יר, אוראן – או לסיציליה או לסרדיניה. כך הן הבּרירות הברוכות הנתונות לכוח הימי, וכי איזו תכנית אחרת ללחימה תוקפנית פעילה פתוחה לפני בריטניה והקיסרות לבדן משך 1943? כיצד נוכל להתגרות מלחמה בגרמנים בקנה־מידה גדול? מהן התכניות שתעמדנה לפנינו ברירות כה רבות, שהן רצויות כל כך בתוך אי־הודאוּיות שבמלחמה? אפשר שאנו לבדנו לא נוכל לבצע את הדבר הזה. אפשר שלא יעלה יפה. אך מכל־מקום אין הוא מעמיד בסכנה את עורקי־החיים שלנו באטלנטי ולא את כוחנו להתגונן מפני פלישה במולדת.

דבר אחד הוא לראות את הדרך העולה ודבר אחר הוא היכולת ללכת בה. אבל טובה תכנית שאפתנית מאפס כל תכנית. הכל היה תלוי בעיקר בהצלחת ההתקפה שהכין הגנרל אוקינלק זה כמה במדבר המערבי. הכרח היה לסקור הכל מתוך זיקה לסכנות הנעלמות הצפויות לנו מחדירת הגרמנים לים הכספי, או מתנועתם האפשרית דרך תורכיה באותו כיווּן, או לתוך המזרח התיכון – סוריה, ארץ־ישראל, פרס ועיראק. אבל כל הזמן היו כל אלו אפשרויות רחוקות מן הדעת, ביחס. בסופו של דבר נתברר שזאת ההשקפה הנכונה. בשקידתי על התכניות המשוערות האלו נשענתי בכל השלבים על דעותיהם ותמיכתם של ראשי־המטות, ושל עמיתי המיניסטרים בועדת־ההגנה ובקבינט המלחמתי. בסופו של דבר נתגשמו כולן בדיוק כפי סדר תכנונן, אבל לא לפני 1942 ו־1943, ובמסיבות שונות מאד ונוחות יותר מאלו שיכולנו לחזות מראש באוקטובר 1941.

*

בעוד כל הניחושים האלה משפיעים על המחשבה בחוגים החשאיים שלנו, מנוי־וגמור היה אתי שלא להרפות מהכנת המנגנון והתכניות לפלישה ליבשת. סיר רוג’ר קיז הגיע עתה לגיל שבעים. הוא תרם תרומה שאין־ערוך־לה בהקמת הקומנדו ובהמרצת המירשם והבניה של אסדות־פלישה. דרגתו הגבוהה כאדמירל־של־הצי ואישיותו החזקה חוללו במידה מסוימת חיכוכים במשרדי השירותים הלוחמים, ומתוך צער אישי רב הגעתי לכלל מסקנה שמינויה של דמות חדשה וצעירה לראשוּת הארגון שמעבר־לים יהיה לטובת הציבור. הלורד לואיס מונטבאטן היה רק קפיטן בצי המלכותי, אבל נדמה היה לי שבזכות מפעלותיו וכשרונותיו ראוי הוא להפליא למשרה שנתפנתה. הוא היה בזמן הזה בשליחות מיוחדת בארצות־הברית, מקום שנתקבל בהוקרה רבה. הוא שייט עם הצי הפאציפי, ובחזירתו לוושינגטון היו לו שיחות ארוכות עם הנשיא, שהוא הורשה לגלות לו מה אנו עושים בהכנות לנחיתות ביבשת וכן את התכניות שאני הוגה. הנשיא נהג בו אמון רב מאין כמוהו והזמינו להתאכסן בבית הלבן. בטרם יספיק לערוך ביקור זה היה עלי לקראו הביתה.

ראש־הממשלה אל הלורד לואיס מונטבאטן 10 באוקטובר 41

אנו רוצים שתחזור הנה מיד לצורך משהו שתמצא בו ענין רב ביותר.

ראש־הממשלה אל מר הארי הופקינס 10 באוקטובר 41

מונטבאטן נחוץ לנו כאן לתפקיד פעיל ודחוף מאד. אנא הסבר לנשיא מה־מאוכזב היה על שלא יכול להיענות להזמנה לבית הלבן אשר בה נתכבד. הוא יבקש ראיון לפני צאתו.

*

הרגיזני דיחוי אחרון של שבועים כמעט, שאותו דרש הגנרל אוקינלק על מנת להשלים את סידוריו.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 18 באוקטובר 41

מברקך מאשר את חששותי. התאריך הובא לידיעתך על־ידי ועדת־ההגנה, ואף כי סבורים היינו שהדיחוי מסוכן ביותר קיבלנו אותו וחתרנו אליו בתכניותינו הכלליות. אי־אפשר לתרץ לפני הפרלמנט והאומה איך זה נאלצו צבאות המזרח התיכון שלנו לעמוד ארבעה חדשים וחצי מבלי להילחם באויב בעוד רוסיה מוּכה כל הזמן לרסיסים. עד כה הצלחתי למנוע דיון פומבי, אבל הוא עשוי להתפרץ בכל עת ובכל שעה. יתר על כן, השבועות היקרים המעטים הנשארים לנו לניצול כל הצלחה שהיא חולפים ועוברים. לא קיבלתי כל אזהרה על הדיחוי הנוסף שלך, ולא קיבלתי שום נימוקים. מן ההכרח שאוכל להודיע לקבינט המלחמתי ביום־ב' כמה ימים של דיחוי נוסף אתה דורש עכשיו.

זאת ועוד, הלורד־שומר־החותם יוצא ביום ב' לארצות־הברית. ואתו מכתב אישי אל הנשיא. במכתב זה, שיימסר למר רוזוולט לידיעתו בלבד ועל־מנת שישרוף אותו או יחזירו לאחר מכן, היה בדעתי לומר כי באור־הירח של תחילת נובמבר אתה מתכוון להתקיף. אני צריך להביא את הנשיא בסודנו, ועל־ידי כך להמריץ את פעולתו הידידותית. בשים לב לתכניות שאנו מכינים ל“מגלב”⁴⁴, מבקש אני אותו לשלוח שלוש או ארבע אוגדות אמריקאיות להחליף את חילותינו באירלנד הצפונית, בחינת משנה־ערוּבּה מפני פלישה באביב. קבעתי את תאריך שליחותו של הלורד־שומר־החותם מתוך זיקה לתאריך שנתת לנו. כמובן, אם הענין הוא רק ביומים־שלושה אפשר לסבול את העובדה. אולם אי־אפשר לי לתאם את מהלכה הכללי של המלחמה אם נעשים שינויים חשובים בתכניות מוסכמות בלי מתן אזהרה ונימוקים. טלגרף־נא אפוא מבעוד מועד.

התאריך נקבע סופית ב־18 בנובמבר, כפי שרצה הגנרל אוקינלק.

*

מתוך שהרגשתי בהלך־מחשבותיו המסתבר של הנשיא, החלטתי, ערב מפעלו הגדול של אוקינלק במדבר, לגולל לפניו את כל מחשבותי. מר אטלי, שעתה הכירו בו הכל את ממלא־מקום־ראש־הממשלה, אמוּר היה לבקר בוושינגטון כדי להשתתף בועידת־העבודה־הבינלאומית, ושלחתי בידו אל הנשיא את המכתב הבא. יתברר כי מכתב זה חפף היטב מאד את מהלך מחשבותיו של מר רוזוולט עצמו.

ראש־הממשלה אל הנשיא רוזוולט 20 באוקטובר 1941

חלק א'

יקירי אישי הנשיא,

באחד הימים בסתיו הזה יתקוף הגנרל אוקינלק את צבאות הגרמנים והאיטלקים בקירנאיקה במירב הכוחות העומד לרשותו⁴⁵. אנו מאמינים שכוחותיו יהיו חזקים מכוחות האויב בחיילים, בתותחים, במטוסים, ובפרט בטנקים. מטרתו תהיה להשמיד את כוחותיו המזוינים של האויב, ועל הכל – את כוחותיו המשוריינים, ולכבוש במהירות האפשרית את בנגאזי.

2. אם המיבצע הזה יעשה חיל, אפשר יהיה להגשים את התכניות שהוכנו להתקדמות מהירה נוספת אל טריפולי, אם יוכתר המאמץ הנוסף הזה בהצלחה, מותר לצפות לתגובות חשובות שמן החכמה הוא לעיין בהן מראש.

3. אפשר שהגנרל וייגאן יתעורר להיכנס למלחמה, או שהגרמנים יציגו לפניו או לפני ווישי דרישות לגבי אפריקה הצפונית הצרפתית שאולי תאלצנה אותו להיכנס למלחמה.

4. כדי להפיק תועלת מן האפשרויות האלו אנחנו מחזיקים במצב־הכן כשיעור אוגדה אחת משוריינת ושלוש אוגדות־שדה, כולל ספנות, החל מאמצע נובמבר. כוח זה יוכל להיכנס למארוקו בדרך קזבלנקה עם קבלת הזמנה צרפתית או לסייע לנצל בים התיכון נצחון שיושג בלוב.

5. על־מנת לחפּות ביעילות על ההכנות האלו, הכינונו תכניות בקנה־מידה גדול לנחיתה בחוף הנורבגי, וכן גם למשלוח תגבורת לרוסים במורמנסק. יש בתכניות האלו ממשוּת ואחיזת־עינים כאחת.

6. לכן הדעת נותנת, כמדומה, שיהיה עלינו לשלוח מבריטניה־הגדולה ארבע או אפילו חמש אוגדות, מלבד האוגדה ה־18, שתגיע להליפקס ב־7 בנובמבר בדרכה מסביב לכף אל הסואץ. עלינו לצפות לכך שמיד לאחר שייצב היטלר את החזית הרוסית יתחיל לאסוף אולי חמישים או ששים אוגדות במערב לפלישה לאיים הבריטיים. קיבלנו ידיעות, אולי מוגזמות, על בניית עד שמונה־מאות אסדות המסוגלות להעביר שמונה או עשרה טנקים כל אחת בים הצפוני, ולנחות בכל מקום שהוא בחופים. כמובן תהיינה נחיתות מוצנחות ומוטסות בקנה־מידה שלא שוער עדיין. אפשר בהחלט להניח שתכניתו היא: 1939, פולין; 1940, צרפת; 1941, רוסיה; 1942, אנגליה; 1943 –? על כל פנים, נדמה לי שאנו צריכים להיות מוכנים לקראת הסתערות עליונה החל ממרס והלאה.

7. בהוציאנו ארבע או חמש אוגדות, כולל אוגדה אחת משוריינת, מן הממלכה־ המאוחדת במסיבות אלו, ברור שאנו מסתכנים. אם יתמזל מזלנו והמאורעות יתגלגלו כפי שהנחנו בסעיפים הקודמים של מכתב זה, ואם אמנם נקצץ את כוחותינו במולדת במידה שצוּינה, יהיה זה עידוד רב מאד ויתרון צבאי מן המדרגה העליונה אם תוכל להציב קורפוס צבא ואוגדה משוריינת של ארצות־הברית, עם כל הכוח האווירי האפשרי, בצפונה של אירלנד (כמובן, על פי בקשתה של אותה ממשלה כמו גם של ממשלת הוד־מלכותו), ובכך תאפשר לנו להחזיר את שלוש האוגדות שאנו מחזיקים שם עתה להגנתה של בריטניה־הגדולה, מלבד החיילות שבאיסלנד, המוחלפים והולכים עכשיו.

8. נראה עצמנו בני־חורין הרבה יותר לפעול בעוז בצורה אשר התויתי אם נדע כי צעד כזה מצדכם הוא אפשרי. יתר על כן, בואם של חיילות אמריקאים לאירלנד הצפונית תהיה לו השפעה אדירה על כל איירה, ולכך תוצאות חיוביות שאין לשערן. יהיה זו גם גורם־מניעה לגבי תכניות הפלישה הגרמניות. אני מקווה שדבר זה יזכה לתפוס מקום במחשבותיך. אינני מציע לקבל איזו החלטה בטרם נראה את תוצאות הקרב הממשמש־ובא.

אחרי כמה סעיפים המטפלים בשאלות פיקוד וביחסי התעופה והצי לצבא, אמרתי בהמשך מכתבי:

חלק ב'

13. כל הידיעות שבידי מראות כי נצחון הבריטים על הגרמנים בקירנאיקה ישנה את כל צביון המלחמה בים התיכון. אפשר שהדבר יעודד את ספרד להילחם על נייטראליותה. אפשר שתושג השפעה מעמיקה על איטליה, שממילא היא כבר מעורערת ברוחה. אולי, חשוב מכל, תתגבש התנגדותה של תורכיה להיטלר. אין אנו דורשים מתורכיה שתיכנס למלחמה באורח תוקפני ברגע הנוכחי, אלא רק שתעמוד אטומה ובלתי־נכנעת מול איומיהם וחנופותיהם של הגרמנים. כל זמן שלא נאנסה תורכיה ולא פוּתתה, הרי רפידה מוארכת וגדולה זו של שטח בלתי־מפותח היא הגנה בלתי עבירה לאגף המזרחי של מחנה־הנילוס שלנו. אם תיאלץ תורכיה להיכנס למלחמה, יהיה עלינו כמובן לתת לה מידה רבה של סיוע שייתכן לנצלו היטב יותר במקום אחר, באפריקה הצפונית הצרפתית או בקווקז. אנו נותנים לתורכים הבטחות סיוע (מוּתנות במצב הצבאי) כשיעור ארבע עד שש אוגדות ועשרים או שלושים טייסות, ואנו שוקדים יחד אתם על הכנת שדות־התעופה הנחוצים באנאטוליה. אבל הדבר הדרוש לתורכיה על־מנת שלא תאבּד את עשתונותיה הוא נצחון בריטי על הגרמנים, שלאחריו תהיינה כל ההבטחות חיות ומציאותיות.

14. המערכים האלה, כפי שפירטתי אותם, אינם מרשים לנו בששת החדשים הבאים לתרום שום תרומה רצינית להגנה הרוסית על הקווקז ואגן הים הכספי. מיטב העזרה שאנו יכולים לתת לרוסים הוא לשחרר את חמש האוגדות הרוסיות הדחוקות עתה בתוך פרס הצפונית. אם תוחזרנה אלו הביתה ותנוצלנה בקרב, הרי נשבעתי לסטאלין בכבודה של בריטניה ששום אינטרס רוסי מוצדק לא יסבול ושאנחנו לא נפיק שום תועלת לעצמנו בפרס על חשבונם. אולם איני רואה איך נוכל, בתקופה האמוּרה, להכניס כוחות שאינם סמליים בלבד לקווקז ואיך יוכלו הרוסים בתוך כך לקיים ייצוג דומה לזה בפרס. הרוסים מטרידים מאד את פרס במציאותם, בתורותיהם ובהתנהגותם, ואם תפרוצנה מהומות הרי יהיה עלינו לפזר שלוש או ארבע אוגדות הודיות־בריטיות כדי לשמור על פתיחות קווי־התחבורה מן המפרץ הפרסי אל הים הכספי. קווי־התחבורה האלה, שהם חלק חיוני מעזרתנו המשותפת למדיניות הרוסית, ישוּנקו אפוא במידה רבה מחמת הצורך להמציא אספקה לכוחות הנוספים. אני מנסה להעמיד את הרוסים על הנקודה הזאת.

15. במברקי מיום 25 ביולי 1941, ששלחתי לך לפני פגישתנו באטלנטי, דיברתי על התכנית לטווח ארוך ל־1943 להעלאה הסימולטאנית של חמישה־עשר אלף טנקים, למשל, ממאות אניות אוקיאניות המותאמות במיוחד לחופיהן של שלוש או ארבע ארצות הבּשלות למרד. חיויתי את דעתי שהנקל יהיה להנהיג בשלב זה את השינויים הנחוצים בחלק מאניות־הסוחר שלכם, הנבנות והולכות עכשיו בקנה־ מידה עצום כל כך. עכשיו אני שולח לך את השרטוטים שהכינה האדמירליות, המדגימים את הטיפול שיהיה דרוש לאניות. אתה תראה שלפי ההערכה יוסיף הדבר רק כחמישים־אלף לירה על מחירן, ומן־הסתם עיכוב מקביל לכך. נראה לי כי יש לצייד בדרך זו לא־פחות ממאתים אניות. יש די פנאי, לפי שאין אנו יכולים לחשוב על [גישום] תכנית כזאת לפני 1943. אבל ההשלמה החיונית לתכנית בניית הטנקים שהחילותם בה עתה היא היכולת להעבירם על פני האוקינוסים ולהנחיתם בחופים בלתי־מבוצרים לאורך קו־החוף העצום שהיטלר מחויב להגן עליו. לפיכך אני מאמין, אישי הנשיא, שהדבר הזה ייטב בעיניך.

16. אני שולח לך תזכיר קצר שחיברתי על שימושה של ארטילריה, הן תותחי־ שדה הן נ. מ. דבר זה מצדו משפיע על ההתקפה הקרבה לבוא המתוארת בחלק א', כמו גם על ארגון צבא־המולדת שלנו לקראת פלישה⁴⁶. כל המומחים מסכימים ביניהם על העקרונות המפורטים בזה, ואתה רשאי בהחלט להראות את התזכיר הזה לקציניך, אם תחשוב שכדאי הדבר.

17. אני שולח גם, לידיעתך האישית בלבד, תזכיר שחיברתי על המבנה, בהווה ולעתיד־לבוא, של הצבאות הבריטיים והקיסריים שאנו עמלים לארגן ב־1942⁴⁷. מובן שהמספר של כמאה אוגדות אין פירושו, כפי שהוסבר אל־נכון, מאה אוגדות־ שדה ניידות מלאות. אחדות מהן הן חיל־מצב; אחדות נ. מ.; ואחדות הן חטיבות מוגברות שווֹת־ערך לאוגדות. אולם בכללו של דבר מתבטא כאן מערך ניכר הרבה יותר של כוח צבאי מזה שתוכנן אצלנו עם פרוץ המלחמה. דבר זה מתאפשר על־ ידי העובדה שלא עמדנו בקרבות בהקף רציני מאז האבידות של דונקרק, וכי גם נשק גם עתודות נצטברו תחת שיבוזבזו בקנה־מידה גדול.

18. לא עמדתי בדברי על הסכנה היאפאנית, שדומה היה כי החריפה כל־כך בימים האחרונים, גם לא על העזרה המפוארת שאתם נותנים לנו באטלנטי, משום שהעניינים הגדולים האלה נדונו בינינו בהרחבה כל־כך בפגישתנו, והמאורעות מתגלגלים להם עתה בדרכם כפי ששיערנו. אולם עדיין אני סבור כי ככל שתהיה פעולתה של ארצות־הברית כלפי יאפאן תקיפה יותר, כך יגדל הסיכוי לשמור על השלום. ואולם אם יופר השלום וארצות־הברית תימצא במלחמה עם יאפאן, יהי לבך סמוך ובטוח שהכרזת־מלחמה בריטית על יאפאן תבוא תוך כדי שעה. אנו מקווים שעד חג־המולד נוכל לספק אסקדרון־מערכה ניכר לאוקינוס ההודי ולאוקינוס השקט.

19. ובאחרונה, אישי הנשיא, הבה אומר לך כמה אני מקנא בלורד־שומר־החותם על שהוא יכול לטוס לארצות־הברית ולגלגל אתך שיחה הגונה. מקומי הוא כאן, ולכן השתמשתי בהזדמנות הזאת לכתוב אליך מכתב כה ארוך. היורשה לי לבקש שכל המדובר על הפעולות הקרובות לבוא יישמר בסוד מוחלט, ולידיעתך אתה בלבד? לצורך כך הפרדתי את חלקו הראשון של המכתב [שבו הנתונים הממשיים על התקפתנו] מן השאר, בתקוה כי לאחר שתקרא אותו תבעירהו חיש־מהר בלהבות.

בברכות החמות ביותר ובמיטב האיחולים,

האמינה לי, אישי הנשיא,

ידידך הנאמן

וינסטון ס. צ’רצ’יל

*

גוללתי את התכניות האלו בשלמוּתן גם לפני המפקדים־הראשיים במזרח התיכון באמצעות מיניסטר־המדינה כדי שיתפסו ש“צלבן”, הקרב שהם עומדים לפתוח בו, עשוי לפתוח לפנינו נתיב מתמשך והולך, וכן גם כדי לחזור ולהדגיש את דחיפות ההתקפה שלהם. מסמך זה, שהופנה למקום אחר, מעלה צד נוסף של אותה תפיסה שנתגלמה במכתב אשר מר אטלי היה נושאו, מתוך הסכמה גמורה, אל הנשיא.

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המדינה 25 באוקטובר 41

אין איש יכול להניח שגרמניה תישאר מסובכת ללא תקנה ברוסיה משך החורף. מסתבר הרבה יותר שבעוד חודש לערך תהיה החזית ברוסיה, חוץ מאשר בדרום, נייחת. רוסיה, מחמת איבוד כושר ייצור התחמושת, תרד [זמנית] לדרגת מעצמה צבאית ממדרגה שניה, אפילו תחזקנה מוסקבה ולנינגראד מעמד. בכל עת ובכל שעה יכול היטלר להשאיר, נאמר, שליש מצבאותיו מול רוסיה ועדיין יהיה לו די־ והותר לאיים על בריטניה־הגדולה, להפעיל לחץ על ספרד, ולשלוח תגבורות כדי למשמע את איטליה, וכן גם להוסיף ולהתקדם במזרח.

2. לכן אל יניח איש שפני הדברים יהיו טובים יותר בשבילנו בשנה הבאה או באביב. נהפוך הוא. לגבי “מגלב” [סיציליה] השאלה היא, מן הסתם, “עכשיו או לעולם לא”. לפי דעתי הרי בסוף דצמבר ייחסמו האפקים האלה לתקופה בלתי־מוגבלת.

3. חולשתו של היטלר היא באוויר. חיל־האוויר הבריטי הוא כבר חזק משלו, ובעזרתה של אמריקה הוא גדל והולך בקצב מהיר יותר. חיל־האוויר הרוסי הוא אולי כשיעור שני־שלישים מן הגרמני, מאורגן יפה בעומק, וטוב למדי. אפילו נביא בחשבון את חיל־האוויר האיטלקי כפי שוויו, אין להיטלר כוח אווירי מספיק למתן סיוע סימולטאני לפעולות הפתוחות לפני צבאותיו. ואולם את חלקו העיקרי של חיל־האוויר הבריטי יש להחזיק במולדת כנגד פלישה, ובמידה רבה הוא מחוץ לכלל פעולה.

4. לכן חשוב לנו לבקש מצבים המאפשרים לנו להתגרות מלחמה בכוחו האווירי של האויב בתנאים נוחים בזירות אחדות בעת־ובעונה־אחת. אפשרות כזאת מתגלמת במידה רבה ב“מגלב”.

5. אם נוכל עד ינואר להבטיח את הצירוף של שדות־התעופה – טריפולי, מלטה, סיציליה וסרדיניה – ונוכל להתבסס בהם, אפשר יהיה לערוך התקפה כבדה ואולי מכרעת על איטליה, השותף החלש בציר, על־ידי מפציצים מן המולדת המתבססים על מערכת שדות־התעופה הנ"ל. העדר שדות־תעופה באיטליה מצפון לסיציליה צריך לאַפשר זאת. כל מערכה אווירית בזירה החדשה הזאת גורעת במישרים מן המאמץ האווירי התקין של האויב נגד בריטניה הגדולה, נגד עמק הנילוס ובסיוע להתקדמותו דרומית מזרחית.

6. עוד יתרונות יושגו מעליונוּתה של בריטניה במרכז הים התיכון. במסגרת מה שנאמר בסעיף 9, ייפתח נתיב־הים מן הים התיכון לפני שיירות בעלות ליווי חזק, על כל החסכונות בספנות הנובעים מכך, וכן הסיוע המוגבר לפעולות במזרח.

7. התגובות בצרפת ואפריקה הצפונית הצרפתית בעקבות השׂגים כאלה, כולל את בואם של כוחות בריטיים לגבול הטוניסי, עשויות להניע את וייגאן לפעולה, על כל טובות־ההנאה שתצמחנה מכך.

8. היסוד לדברים הנ"ל הוא, כמובן, “צלבן” עטור־נצחון. עליך לקדם בברכה את הפיזור הניכר מאד של כוחות האויב, בפרט הכוחות האוויריים, שיביא “מגלב” בעקבותיו, על־תנאי שיחול בעת־ובעונה־אחת עם “אקרובט” [כיבוש טריפוליטניה בידי הבריטים]. אין שום דבר הנותן לנו בטחון יותר, או המביא את האויב במבוכה יותר, מזה שפתאום ובעת־ובעונה־אחת תצצנה הרבה והרבה מטרות. דבר זה כוחו יפה במיוחד בשבועות הספורים הנותרים לנו בעוד האויב מתיק את עדפי כוחותיו האוויריים מן הזירה הרוסית ומציידים מחדש לפעולה במקומות אחרים. מובטח אני שאתה מבין כי התקדמות אטית בלוב, שלבים־שלבים, אחרי הכנות מלאות, אגב צעידה זהירה ובדוקה, בעוד שום דבר אחר אינו מתרחש בשום מקום, מבטיחה את ההתנגדות הגדולה ביותר, וּודאי שהיא נותנת את השהות להפעלת התנגדות זו. קו כזה בודאי יתן שהות די־והותר למשלוח תגבורת גרמנית חזקה לסיציליה ולהמשך השתלטותו של צבא גרמני על איטליה. אני מקווה שאתה מרגיש, כמוני, באפיה החולף של שעת־הכושר המזומנת לנו ומה־קצר הוא רווח־הנשימה הנותר עכשיו בטרם תוכל גרמניה, לאחר שתכניס סדר בחזית שלה נגד רוסיה, לערוך את כוחותיה מחדש בזירות אחרות. הרי זו, כמו שאתה אומר בצדק, “שאלה של תזמוּן”.

9. איך יגיב האויב על נסיוננו להשיג אזור של עליונות אווירית במרכז־ים־התיכון ולפתוח על־ידי כך את המעבר? יעבור זמן עד שיוכל להפעיל עצמה אווירית עדיפה, בשים לב למערך שדות־התעופה שיישארו בידו באיטליה. לכן יהיה עליו להפעיל לחץ על ספרד כדי להשיג את סגירת מיצר גיברלטר. יש לנו יסוד להאמין שהספרדים יתקוממו על כל פלישה לארצם מצד הגרמנים, השנואים על העם הספרדי הזעֵף והרעב. נצחון בריטי ב“צלבן” ישפיע השפעה אדירה על הלך־רוחה של הממשלה הספרדית. אין ספק שהיטלר יכול לפלס לו דרך בחוזק־יד בספרד, ממש כמו שהוא יכול להשתלט על איטליה. המניעה נמצאת בשטח הפוליטי. מטרתו היא להקים את ארצות־הברית־של־אירופה תחת הגמוניה גרמנית והסדר החדש. דבר זה תלוי לא רק בכיבושם של העמים אלא, עוד יותר מכך, בשיתוף־הפעולה מצדם. אין לך דבר שייטיב להשמיד תקוות כאלו יותר מהמשך הרציחות ופעולות־ התגמול, טבח בני־הערובּה וכו', המתנהלים עתה בארצות כה רבות. צעד רציני מאד יהיה זה בשבילו להוסיף את ספרד ואיטליה על האזורים המשועבדים והמרדניים, העצומים כבר ממילא שבהם חילותיו פזורים.

10. מכל הטעמים שלמעלה דומה כי רצוי ביותר שבין “צלבן” ו“מגלב” יהיו חפיפה הדוקה וקשר אינטימי. לעומת זאת יש להבין שלא נוכל להוסיף ולשבת בחיבוק־ידים, להוציא את ההתקדמות בלוב. אני עומד בפני דרישות הרוסים לכוח בריטי, שיתפוס את מקומו בקו באגף השמאלי הרוסי בהקדם האפשרי. נוכח רוגזתו הגוברת של העם הבריטי על הדבר שהם רואים בו אפס־מעשה מצדנו, אי־אפשר יהיה להתנגד לדרישות כאלו עד בלי די. אם יוחלט אפוא לנטוש את “מגלב” או פעולה אלטרנטיבית באפריקה הצפונית לבקשת הצרפתים, כמצוין בתזכיר של ראשי־המטות, יהיה צורך לעשות הכנות במהרה להעברת כוח ניכר לרוסיה.

11. הערותיך הנוספות צריכות להגיע אלינו עד יום־ב' בערב, שעה שתתכנס ועדת־ההגנה.

*

לא כך היתה השקפתם של המפקדים־הראשיים בקאהיר. הם ראו את ההכרח החיוני הראשון־במעלה בהגנה על הדלתה והתעלה, בצרה והקווקז, ו“מצודת רכס הטאוּרוּס”. בעיניהם לא היתה סיציליה דבר בר־ביצוע אף לא נחוץ. מחשבותיהם היו מכוונות ימינה ולמזרח, ואם יוחלט לנוע מערבה. ואם יעשו מאמצינו חיל, מעדיפים היו את כיבוש ביזרטה על כל נסיון בסיציליה. הבינותי אל־נכון את נימוקיהם, שנתמכו בתוקף על־ידי הגנרל וייוול מהודו. הם ביטאו את מסקנותיהם במברק מן ה־27 באוקטובר, בו נתגלמו הטענות שהעליתי.

כתוצאה מכך חדלתי מן הרעיון של התקפה על סיציליה [“מגלב”].

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 28 באוקטובר 41

בשים לב למברק האחרון מן המזרח התיכון ולהחלטה הסופית שלכם להסתלק מתכנית “מגלב”, שאתם המלצתם עליה ואני תמכתי בה, הרי תכנית זו חשובה עתה בעיני כמחוסלת.

2. כשיעור שתי אוגדות ואוגדה משוריינת אחת צריך, מכל־מקום, לעמוד הכן לנצל את “צלבן” ו“אקרובט”, אם יצליחו. אין כל יסוד, אלא אם כן התקוה היא יסוד, להניח שהגנרל וייגאן יקרא לנו להיכנס לביזרטה או לקזבלנקה כתוצאה מן הפעולות הקרובות שלנו. אם יעשה כן, עלינו להיות מוכנים להפיק תועלת מתהפוכת גורל גדולה כל כך. אותם המפקדים צריכים לחקור מיד את המקרה הזה, ויש לתאם זאת עם מפקדת־המזרח־התיכון, ובפרט עם האדמירל קנינגהם.

3. המצב יכול להיוצר מתוך השפעתו של נצחון בריטי, אם יושג, על המוראל של הצרפתים, או, דבר שאין להוציאו מכלל אפשרות, עקב דרישה שאולי יעמידו הגרמנים לפני פטן לשימוש בזירה הזאת לאחר איבוד טריפולי.

4. שם המיבצע הזה יהיה “גימנסט”.

5. חשוב לדעת מיד איזה פקודות יש לתת כדי להפוך את “מגלב” ל“גימנסט”, בצורה שתצמצם ככל האפשר את התביעות מן הספנוּת, ושנית, מה תהיינה הדרישות לגבי הספנות ומלוא השפעתן.

6. מאמריקה נמסר לי שידידינו שם נמשכים מאד אל הרעיון של התערבות אמריקאית במארוקו, והקולונל נוקס דיבר אל הלורד הליפקס על 150,000 חיילים אמריקאים שינחתו שם. אם אפשר, צריך שתהיה לנו הצעה סימולטאנית, או על כל פנים הצעה בריטית, לגנרל וייגאן בכל רגע שייראה נאה לכך לאחר הצלחה ב“צלבן”. דבר זה יוכל להטות את כפות־המאזניים לטובתנו. לכן יש לנסח את ההצעה בלשון הנמרצת ביותר. אני עצמי לא אפנה אל הנשיא בנדון זה אלא לאחר שתתגלינה תוצאותיו של “צלבן”.

7. קיבלתי מכתב ממנו על־ידי הלורד לואיס מונטבאטן, ובו הוא מביע ענין ער בטנג’יר. יש לבדוק זאת, אבל נראה בעליל שהדבר מעורר סיבּוכים גדולים מאד עם הספרדים והצרפתים, ומשגה יהיה זה להקריב בעבור זאת את הסיכוי לשיתוף־ פעולה צרפתי.

פרט לכך שחדלנו מן התכנית הסיצילית, דבקנו כולנו בתוקף באוֹמד הערכים והסיכויים שלנו, ולא מצאתי כל קושי בהשגת החלטה מאוחדת.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות והרמטכל"ק 2 בנובמבר 41

אף שאנו מבינים בהחלט את נקודת־הראות של הגנרל וייוול, החלטנו סופית לפעול לפי הסדר: “צלבן”, “אקרובט”, “גימנסט”. אין כל מקום לנסיגה מזה.

אם נצליח בכל מעשי־ידינו, היתה אפוא תכניתנו: לטהר את קירנאיקה על־ידי הבסת צבאו של רומל; להתקדם אל טריפולי; ובעזרתם של הצרפתים ועל פי קריאתם, אם תבוא, להיכנס לאפריקה הצפון־מערבית הצרפתית. תכנית סיציליה היתה תלויה בתוצאתן החיובית של שתי הראשונות, ותהיה בבחינת אלטרנטיבה לשלישית. אולם כל זה היה עניין שבניחוש כדי־כך שלא רציתי להמשיך בויכוח האסטרטגי עם פיקוד־המזרח־התיכון.

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המדינה 11 בנובמבר 41

לא יכולתי למצוא מענה טוב מן השתיקה למברקים שלך ושל אוקינלק על “צלבן”. אי־אפשר כלל להשקיף על העתיד בטרם נדע איך יעלה הדבר הזה. קרב הוא צעיף שלא מן החכמה הוא להציץ בעדו.

*

אולי כדאי לראות באור שלאחר־מעשה מה שהיה מתרחש במוחו של האויב.

ביולי 1941 ביצע מטה־התכנון־הצבאי הגרמני חקר של פעולות העתידות לבוא, שנקראו בשם תכנית “אוריינט”, למיגור עמדתה של בריטניה במזרח התיכון. הנחתם העיקרית היתה שהמלחמה הרוסית תסתיים בהצלחה בסתיו. אם כך – “אם” גדול – יפרוץ קורפוס שריונים מן הקווקז דרומה דרך פרס בחורף 1941–42. מבּולגריה, אם תהיה תורכיה צייתנית, יעבור כוח של עשר אוגדות, מחציתן משוריינות וממונעות, דרך אנאטוליה לתוך סוריה ועיראק. אם תגלה תורכיה התנגדות יהיה צורך בכוח כפול מזה, ולפיכך יהיה הכרח להמתין בביצוע התכנית עד 1942. לכוחות הגרמניים והאיטלקיים באפריקה נקבע המקום השלישי בלבד. תפקידם משך הקיץ והסתיו של 1941 צריך להיות הגנתי בלבד, פרט לכך שיהיה עליהם לכבוש את טוברוק. עד החורף תתמלאנה אבידותיהם באדם ובציוד, ואז, כשתיערך ההסתערות הכללית על פרס ועיראק. ותשומת־לבנו וכוחותינו יתפזרו, יעלה צבא הציר בלוב על קאהיר.

הפיקוד־העליון הגרמני מעולם לא ראה בעין יפה את ההרפתקה האפריקאית. כוחות גרמניים נשלחו רק כדי לעצור במנוסתם של האיטלקים. כיון שנבלמה המנוסה, ואנחנו נהדפנו אחור, לא הביאה ההצלחה לידי שום שידוד־מערכות. דרך־הים על פני הים התיכון, על הסכנות הנשקפות לה מצוללות ומהתקפות־אוויר ממלטה, לא היתה לרוחם. אפריקה הצפונית תישאר תמיד זירה פחותת־ערך, הואיל “ולעומת בעלי־הברית ייתקל הציר בקשיים גדולים יותר בשיגור תגבורת”. גם שיתוף־הפעולה עם האיטלקים, ביבשה, בים או באוויר, לא היה מצודד במיוחד את מחשבות הגרמנים. רק מתוך היענוּת צרת־עין מולאו מחסוריו של רומל. אילו בחר בכך האויב כי אז יכול להפריש ולהעביר, במחיר שיקבל עליו, את הכוחות הנחוצים כדי להכביד את מעמדנו לבלי נשוֹא. עוד מעט נראה מפני מה לא הסתער מעולם על מלטה, המכשול העיקרי שבדרכו. אין ספק כי האבידות הכבדות שלו בכרתים היו גורם מונע ומרתיע.

*

במכתב שנשלח בתחילת אוגוסט 1941 ממטה־המלחמה הגרמני אל הגנרלים המפקדים על קבוצות הגייסות המערבית, הצפונית והדרומית פורטו המטרות שאליהן יש לחתור למחרת תבוסתם של הרוסים.

(א) חיזוק הכוחות המזוינים באפריקה הצפונית במגמה לאפשר את כיבוש טוברוק. כדי להרשות את מעברם של המשלוחים הנחוצים, על חיל־האוויר הגרמני לחדש את ההתקפות על מלטה.

אם תנאי מזג־האוויר לא יגרמו שום עיכוב ושירות אניות־התובלה יובטח כפי המתוכנן, אפשר להניח שהמערכה נגד טוברוק תתחיל באמצע ספטמבר.

(ב) תכנית “פליקס” [ז. א., כיבוש גיברלטר, בהשתתפותה הפעילה של ספרד] חייבת לצאת לפּועל ב־1941.

(ג) למקרה שתסתיים המערכה במזרח, ותורכיה תצטרף אלינו, הרי דנים בהתקפה על סוריה וארץ־ישראל בכיוון מצרים, לאחר תקופת מיזער של שמונים וחמישה יום להכנות…

*

חדשי הסתיו והחורף היו אפוא שעת־הכושר שלנו. כוחות־התעופה הגרמניים לא היו עוד בסיציליה, החזית הרוסית בלעה את הדלק הדרוש לצי האיטלקי, משך אוגוסט אבדו שלושים־ושלושה למאה מן האספקה והתגבורות שנשלחו לרומל. באוקטובר עלתה הסיפרה החשובה הזאת כדי ששים־ושלושה למאה. האיטלקים נתבעו בתוקף לארגן נתיב־אספקה אלטרנטיבי בדרך האוויר. בסוף ספטמבר התחייב מוסוליני להעביר תגבורות בדרך־האוויר לטריפולי בשיעור חמישה־עשר אלף איש בחודש, אבל עד סוף אוקטובר הגיעו רק תשעה אלפים. בתוך כך שותקה התובלה הימית לטריפולי, ורק שיירות מעטות פרצו את ההסגר שלנו והגיעו לבנגאזי, אולם האבידות של חודש אוקטובר אילצו סוף סוף את הפיקוד־העליון הגרמני לשלוח דלק לצי האיטלקי. ננקט גם צעד חשוב הרבה יותר. האדמירל דניץ הסכים בלי חמדה להעביר עשרים־וחמש צוללות גרמניות מן המאבק האטלנטי לתוך הים התיכון. זה היה חידוש של ממש, שתוצאותיו לא איחרו לבוא.

בפרק־הבינים היתה שליטתנו ממלטה מכרעת, ופעולותיו של “כוח ק”, שהאדמירליות הקימתו שם לבקשתי, עשו פרי למכביר. במוצאי ה־8 בנובמבר לאחר קבלת ידיעה ממטוס, הלם הכוח הזה בשיירה האיטלקית הראשונה שיצאה מאז חידוש התעבוּרה, המורכבת עשר אניות־סוחר, בליווי ארבע משחתות בסיוע סיירות. חיש־מהר הושמדו כל אניות־הסוחר. משחתת אחת טוּבּעה ועוד אחת נזוקה על־ידי הסיירות שלנו. הסיירות האיטלקיות לא לקחו כל חבל בענין. שלחתי את הבשורה הטובה הזאת לנשיא רוזוולט.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 9 בנובמבר 41

השמדת שיירת הציר שמגמת פניה בנגאזי בין איטליה ליוון היא חשובה עד מאד הן מצד עצמה הן מצד תוצאותיה, כן גם ראוי לציין ששתי הסיירות הכבדות האיטלקיות לא היו מוכנות להתגרות מלחמה בשתי הסיירות הקלות שלנו בעלות תותחי ששה האינצ’ים, וגם שש המשחתות שלהם [למעשה היו ארבע] לא היו מוכנות להתמודד עם השתים שלנו.

אני מקבל גם רושם טוב יותר ויותר מן החזית המוסקבאית.

השיירות הופסקו שוב, ולרומל היה בהחלט יסוד להתלונן לפני הפיקוד־העליון הגרמני.

הגנרל רומל אל האו. ק. וו. ⁴⁸ 9 בנובמבר 41

קצב הובלת הצבא והאספקה לאפריקה הצפונית הוּאט עוד יותר. עד סוף אוקטובר 1941 הגיעו רק 8093 טונה מתוך ששים־אלף טונות האספקה שהבטיחו האיטלקים לבנגאזי. מן החיילות שכוּונו בתחילה להתקפה על טוברוק, כשליש מן הארטילריה וכמה וכמה מיחידות התחבורה החשובות לא יגיעו מאירופה אפילו ב־ 20 בנובמבר. יתר על כן, לא ברור מתי יגיעו עשרים התותחים של 15.5 ס"מ שנקנו מצרפת בטוניס… משלוש האוגדות האיטלקיות שנתבקשו לצורך התקפה בנובמבר תעמוד לרשותנו רק אחת, וגם היא בכוח שלמטה מן התקן.

*

אך עתה בא אל קצו פרק־הזמן בו היינו מובטחים מפגיעה ונהנים מיתרונות. הצוללות הגיעו. ב־12 בנובמבר, בחזירתה מגיברלטר לאחר שהטיסה מטוסים נוספים למלטה, נפגעה ארק רויאל בטורפדו מצוללת גרמנית. כל המאמצים להציל את האניה עלו בתוהו, וּותיקת המלחמה הזאת, שמילאה תפקיד בולט כל־כך ברבים כל־כך מענינינו, טבעה בעת היותה רחוקה מהלך עשרים־וחמישה מיל בלבד מגיברלטר. זאת היתה ראשיתה של שורת אבידות קשות לצי שלנו בים התיכון, שהביאה עלינו שם חולשה אשר מעולם לא ידענו כמותה לפני כן. אך לעת הזאת היה הכל מוכן להתקפתנו הנדחית זה כמה, ואל המדבר המערבי שׂוּמה עלינו לפנות עתה.

*

ב־15 בנובמבר שלחתי לגנרל אוקינלק איגרת מן המלך שישתמש בה ככל שיראה לנכון.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 15 בנובמבר 41

ציוה עלי המלך להביע לפני בעלי כל הדרגות בצבא ובחיל־האוויר־המלכותי במדבר המערבי, ובצי־הים־התיכון, את בטחון הוד־מלכותו שהם יעשו את חובתם במסירות למופת בקרב החשוב ביותר אשר לפניהם. זו פעם ראשונה ייפגשו חיילי בריטניה והקיסרות עם הגרמנים כשהם מצוידים בשפע כלי נשק חדישים מכל הסוגים. הקרב עצמו ישפיע על כל מהלך המלחמה. זוהי השעה להנחית את המהלומה הקשה ביותר שהונחתה עד כה למען הנצחון הסופי, המולדת והדרור. מחנה־המדבר עשוי להוסיף להיסטוריה דף שישתווה לבלנהיים ולווֹטרלוּ. עיני כל האומות נשואות אליכם. לבּות כולנו עמכם. יהיה האלוהים עֵזר לצדיקים!

 

פרק שלושים: מבצע “צלבן”    🔗

בחוף, במרום ובים

העדר הרגשת הדרמה מקרבות מודרניים – הצבאות והתכניות של היריבים – התקפת המחנה השמיני – ההפתעה מושגת – שלושת הימים הראשונים – הקורפוס הי“ג מבקיע את קו־הגבול – הדו”ח הקרבי של הגנרל אוקינלק – צעדו הנועז של רומל – התנודות במאבק – אוקינלק טס אל מפקדת־המדבר – פקודותיו לגנרל קנינגהם מצילות את הקרב – החלטתו להחליף את הגנרל קנינגהם – מכתבי אל הנשיא רוזוולט מיום 20 בנובמבר – סכנת ווישי – התקפות הצי על שיירות האויב – התקדמותה ההחלטית של האוגדה הניו־זילנדית אל סידי־רזג – רומל נסוג ומפקיר את חילות־המצב שלו בגבול – טוברוק נושעת – אבידות בקרב – יגון ברומא – פגעי הצי – “ארק רויאל” ו“ברהם” טוּבּעו – התקפת “טורפדות־אדם” בנמל אלכסנדריה – “המלכה אליזבת” ו“ואליאנט” נזוקות קשה – “כוח ק” נפגע – אבדן “נפטון” – צי בריטניה במזרח־הים־התיכון מחוסל למעשה – היטלר מחזיר כוח אווירי מרוסיה לסיציליה – נקודת השפל שלנו בים התיכון

תיאורי קרבות מודרניים עשויים לקפח את הרגשת הדרמה משום שאותם קרבות מתפשטים על פני שטחים נרחבים ולעתים קרובות עוברים שבועות עד שמוּשׂגת בהם הכרעה, בעוד אשר בשדות־הקרב המפורסמים בהיסטוריה הוכרע גורלן של אומות וקיסרויות בתוך שעות ספורות על פני שטח של כמה מילים מרובּעים. ההתנגשויות של כוחות משוריינים וממונעים מהירי־נוע במדבר מבטאות בצורה קיצונית את הניגוד הזה לעבר.

הטנקים תפסו את מקום חיל־הפרשים של המלחמות הקודמות והעמידו תחתיו כלי־נשק אדיר וארך־טווח הרבה יותר, ותמרוניהם דומים במובנים רבים למלחמת צי. כשמרחבי חול באים במקום מרחבים של מים מלוחים. איכוּתו הקרבית של הטור המשוריין, בדומה לזה של אסקדרון סיירות, ולא דווקה הנקודה בה פגש באויב, או חלק האופק בו הופיע, היא שהיתה הצד המכריע. אוגדות או חטיבות של טנקים, ועוד יותר – יחידות קטנות מאלו, יכלו ליצור חזיתות בכל כיוון במהירות כה רבה עד שהסכנות של איגוף או הפתעה מן העורף או ניתוק לבשו משמעות קטנה הרבה יותר. מצד שני היה הכל תלוי מרגע לרגע בדלק ובתחמושת, ואספקת שני אלה היתה מסובכת הרבה יותר לגבי כוחות משוריינים מאשר לגבי אניות ואסקדרונים השלמים־לעצמם בלב ים. העקרונות שעליהם מיוסדת חכמת־המלחמה התבטאו אפוא במונחים חדשים, וכל קרב לימד לקח משלו.

אין לזלזל בעוֹצם המאמץ המלחמתי הכרוך במאבקים המדבריים האלה. אף כי רק כתשעים או מאה־אלף חיילים לוחמים הופעלו בכל אחד משני הצבאות, הנה היו אלה זקוקים לחיילים וחמרים מרובּים פי־שנים או שלושה כדי לכלכלם במבחן־הכוחות שלהם. ההתנגשות העזה בסידי־רזג, שציינה את פתיחת התקפתו של הגנרל אוקינלק, כשמסתכלים בה בשלמותה, יש בה הרבה מן הצדדים החיים ביותר של מלחמה. ההתערבות האישית של שני המפקדים־הראשיים היתה חשובה ומכרעת והסיכונים משני הצדדים היו גדולים לא־פחות מאשר בימים עברו.

*

תפקידו של הגנרל אוקינלק היה ראשית־כל לחזור ולכבוש את קירנאיקה, ולהשמיד בתוך כך את שריונו של האויב, ושנית, אם יעלה הכל יפה, לכבוש את טריפוליטניה. לצרכים האלה קיבל הגנרל קנינגהם, שעוּתד לפקד על המחנה השמיני אשר זה־מקרוב נתכנה בשם זה, את הקורפוסים הי"ג והכ', המונים, עם חיל־המצב של טוברוק, כשש אוגדות, ושלוש חטיבות בעתודה⁴⁹. כלל כוח־הטנקים הבריטי מנה 724, כולל 367 טנקים כבדים עם עוד מאתים בעתודה. חיל־האוויר־המלכותי היה צריך להגביר את פעולתו משך חודש קודם לכן, כדי להטריד את קווי־התחבורה של האויב ולרכוש עליונוּת באוויר לקראת המערכה. חיל־האוויר של־המדבר־המערבי, תחת פקודתו של סגן מרשל־התעופה קנינגהם, כלל שש־עשרה טייסות של מטוסי־קרב, שתים־עשרה של מפציצים בינוניים, חמש של מפציצים כבדים, ושלוש לשיתוף־פעולה עם הצבא. מתוך 1311 מטוסי הלחימה המודרניים במצבה היו 1072 כשרים לשירוּת, מלבד עשר הטייסות הפועלות ממלטה.

בריחוק שבעים מיל מאחרי החזית של רומל נמצא חיל־המצב של טוברוק, המונה חמש חטיבות מוגברות וחטיבה משוריינת. המבצר הזה הדאיגוֹ תדיר, ובאיוּם האסטרטגי שלו מנע עד כה כל עליה על מצרים. חיסול טוברוק היה מטרתו המפורשת של הפיקוד־העליון הגרמני, ונעשו כל ההכנות האפשריות להתחיל בהסתערות עליה ב־23 בנובמבר. צבאו של רומל כלל את הקורפּוס האפריקאי האדיר, ובו אוגדות הפּאנצר ה־15 וה־21 והאוגדה הקלה ה־90, ושבע אוגדות איטלקיות שאחת מהן משוריינת. כוח הטנקים של האויב נאמד ב־388 אבל כידוע לנו עתה מתעודות האויב מנה למעשה 558. מן הטנקים הבינוניים והכבדים היו שני־שלישים גרמניים ובהם תותחים כבדים יותר מן הדו־ליטראונים של הטנקים שלנו. מלבד זאת היה לאויב יתרון מובהק בכלי־נשק נ. ט. חיל־האוויר של הציר מנה 190 מטוסים גרמנים, שרק 120 מהם היו כשרים לשירוּת ברגע ההתקפה, ולמעלה משלוש־מאות מטוסים איטלקים, שאולי מאתים מהם היו כשרים לשירוּת.

*

המחנה השמיני, תחת פקודתו של הגנרל קנינגהם, אמוּר היה להתקיף בשני הקורפוסים שלו ולחתור מערבה וצפונה בכיוון טוברוק, שחיל־המצב שלה צריך היה לבצע בתוך כך גיחה עזה ונמרצת בכיוון הכוחות המתקדמים לקראתו. למטרה זו היה הקורפוס הי“ג צריך לבוא בקרב עם ביצורי הגבול של האויב מחלפאיה עד סידי־עומר ולבלמם, לאגפם ולכתרם, ולנתק בכך את כל החיילות הנמצאים בהם, ואחרי־כן לעלות בכיוון טוברוק. בינתים היה הקורפוס הל', שהכיל כמעט את כל השריונים שלנו, צריך לנוע בתנופה רחבה באגף המדברי, כשהוא חותר למצוא את שיפעת שריוניו של רומל ולהילחם בהם, ולפחות להעסיקם כדי לתת שלט־מגן לקורפוס הי”ג.

*

על אף ההכנות העצומות הושגה הפתעה טקטית שלמה. צבא הציר עסק בתפיסת עמדות חדשות להתקפה על טוברוק, שנועדה ל־23 בנובמבר. רומל עצמו היה למעשה ברומא כשהחלה ההתקפה.

על־מנת להלום במוחו ובמרכז־עצביו של צבא האויב ברגע הגורלי, הובלו חמישים איש מן הקומנדו הסקוטי, תחת פיקודו של הקולונל לייקוק, בצוללת לנקודה על החוף בריחוק מאתים מיל מאחרי קווי האויב. השלושים שאפשר היה להעלותם לחוף בים הסוער נחלקו לשתי חבורות, האחת שתנתק את קשרי הטלפון והטלגרף, והשניה, תחת פקודתו של הלייטננט־קולונל קיז, בנו של האדמירל קיז, שתתקוף את בית המפקדה של רומל. בחצות אור ל־18 בחודש פרצו אל אחד מבתי המפקדה והרגו מספר גרמנים. בקרב מטווח קצר בחדר חשוּך לגמרי נהרג קיז. מתן צלב־ויקטוריה לאחר מותו היה השבח להתנהגותו⁵⁰.

מערכי האויב 18 נובמ. שלב פתיחה 18–19 נובמב.

קרב סידי רזג הראשון

*

ב־18 בנובמבר עם השכמה, במטר סוחף, זינק המחנה השמיני קדימה, ובהתאם לתכנית גלל הקורפוס הי"ג את עמדות האויב על הגבול, בעוד הקורפוס הל', שתחילה לא נתקל בשום התנגדות, פורץ מן הדרום כלפי מעלה אל סידי־רזג. רכס זה, בגובה כמאה רגל, הוא כמעט צוק מצדו הצפוני, החולש על דרך קאפוצו, קו־התחבורה העיקרי של רומל ממערב למזרח. סמוך לכאן נמצא שדה־תעופה גדול מאד. אף כי אין זה מקום רם ונישא, נשקף ממנו מראה נאה לצד דרום על חמוקי גבעות המדבר. שני הצדדים ראו במקום הזה את המפתח לכל אזור הקרב ואת הצעד העיקרי לגאולת טוברוק.

בשלושת הימים הראשונים התנהל הכל למישרים. כוח, שנחשב עיקרו של השריון הגרמני, נע ב־19 דרומה מאזור החוף שבּו רבץ תחילה, ולמחרת היום פגש בחטיבות המשוריינות ה־4 וה־22 שלנו בריחוק חמישה־עשר מיל ממערב לסידי־עומר. האוגדה המשוריינת הבריטית ה־7 התפזרה עד מאד בחיפושיה אחר האויב. אחת מחטיבותיה (ה־7) וקבוצת־הסיוע כבשו את סידי־רזג. יחידות אלו וזולתן הותקפו בהצלחה על־ידי הקורפוס האפריקאי, שהקפיד לרכז יותר את שריוניו. משך כל ה־21 וה־22 בחודש געש קרב פראי, בעיקר מסביב לשדה־התעופה ובו עצמו. לתוך הזירה הזאת נמשכו למעשה כל השריונים משני הצדדים, ונעו לכאן ולכאן במאבקים נמרצים תחת האש של סוללות תותחים יריבות. לגרמנים היה היתרון הודות לחימוש החזק יותר בטנקים שלהם ובגלל עדיפותם המספרית בנקודות ההתנגשות. חרף המנהיגוּת הגיבורה והמזהירה של הבריגדיר ג’וק קמבּל היתה יד הגרמנים על העליונה, ואבידותינו בטנקים היו כבדות משלהם. במוצאי ה־22 בחודש חזרו הגרמנים וכבשו את סידי־רזג. הגנרל נורי, שפיקד על הקורפוס הל', כיון שאבדו לו שני־שלישים משריוניו פקד על נסיגה כללית למרחק עשרים מיל כדי לארגן מחדש את הפיקוד שלו באזור שמצפון לדרך אל־עבּד. זה היה הפסד קשה.

*

במוצאי ה־19 בחודש טילגרף אלי אוקינלק: “דומה כי עתה ודאי הדבר שהאויב הופתע ולא ידע מה קרובה וכבדה תהיה מהלומתנו. לפי סימנים, הטעונים עדיין אישור, נראה שהוא מנסה עכשיו לסגת מאזור ברדיה־סולום. כל זמן שאין אנו יודעים לאיזה אזור הגיעו חילותינו המשוריינים היום, אי־אפשר להינבא על הקרב יותר מכך. כשלעצמי הריני מרוצה מן המצב…” טדר גם הוא הודיע: “השלב הנוכחי בקרב האווירי מתנהל כפי הנראה בצורה משביעת־רצון. הסערות היוצאות־מגדר־הרגיל ב־17/18 שיבשו את תכניותינו לשתק את מטוסי־הקרב הגרמנים, אך הן גם סייעו להגביל את הפעולה האווירית של האויב משך היומים הראשונים. עוד ארבעה־עשר יו. 87 נשרפו על פני הקרקע אתמול. בלילה היו חמישים־ושש גיחות של מפציצים כבדים. מלטה כללה את בנגאזי במנין מטרותיה. עשר טונות תחמושת הוטסו לחטיבה המשוריינת ה־4”.

*

בינתים וב־21 בנובמבר, כיון שנכנס שריון האויב לקרב, פקד הגנרל קנינגהם על הקורפוס הי"ג להתקדם. האוגדה ההודית ה־4 כבר גללה את סידי־עומר. לשמאלה נעה צפונה האוגדה הניו־זילנדית, תחת פיקודו של הגנרל פרייברג, והגיעה אל מבואות ברדיה, ובכך ניתקה את קווי־התחבורה של כל חילות־המצב בגבול. היא כבשה את המפקדה של הקורפוס האפריקאי, וב־23 בחודש כמעט והגיעה שוב לסידי־רזג, אשר ממנה גורשו זה־עתה חבריה מן האוגדה המשוריינת ה־7. ב־24 בנובמבר ריכז פרייברג את רוב־רובּם של הניו־זילנדים חמישה מילים ממזרח לשדה־התעופה. ביום הזה היו כוחותינו המשוריינים מתארגנים אפוא מחדש לאחר שנהדפו מסידי־רזג. הגיחה מטובּרוק החלה, ועמדה בקרב קשה נגד חיל־רגלים גרמני, אבל לא הבקיעה לה דרך. האוגדה הניו־זילנדית עמדה לפני סידי־רזג לאחר מסע עטור־נצחון. חילות־המצב של האויב בגבול נותקו, ושריוניהם, לאחר שניצחו בקרב נגד הקורפוס הל', נמצאו מצפון לאל־גוּבּי. משני הצדדים היו המהלומות כבדות מאד והאבידות קשות, וההכרעה היתה מוטלת על כף־המאזניים.

*

אין לתאר את הקרב הזה תיאור טוב יותר מזה שנמצא בסקירת־הסיכום של הגנרל אוקינלק, שנתפרסמה ב“גאזט” ב־1948.

הואיל ודומה היה שעתה נכנסו אוגדות הפּאנצר לקרב ונמסר שהן מאבּדות מספר ניכר של טנקים, הרשה הגנרל קנינגהם לתת את האות להתחיל בגיחות של טוברוק ובפעולות הקורפוס הי"ג. אולם ב־21 בנובמבר התחילו הקשיים שלנו. האויב, כפי שאפשר היה לצפות, הגיב מיד על האיוּם לסידי־רזג, ואוגדות השריון שלו התחמקו מן החטיבות המשוריינות ה־4 וה־22. כל שריוני האויב עשו אחר־כך אגודה אחת לגרשנו מן האזור החיוני הזה ולמנוע את בואה של עזרה לקבוצה המסייעת ולחטיבה המשוריינת ה־7, שהיו מבודדות שם. אף אחת מן העוּצבּות האלו לא היתה יעוּדה לעמוד בהתגוננות ממושכת, ולשבחן הרב ייאמר שהשׂכילו לעשות זאת, בלי סעד, כל יום ה־21 בחודש. חטיבת־הרגלים ה־5 של דרום־אפריקה, שלהלכה היתה צריכה להגיע למקום בטרם תתפתח התקפתו של האויב, לא הגיעה, קצת משום התנגדותה של האוגדה המשוריינת אַרייטה וקצת משום שלא היתה מנוסה בטיפול במספר כלי־הרכב המרובּים מאד שבּהם יצאה לשדה.

למחרת היום התחברו כל שלוש החטיבות המשוריינות בהגנה על האזור. אבל הטנקים והתותחים נ. ט. שלנו לא יכלו לעמוד בפני הגרמנים, אף כי נלחמו בגבורה רבה, ובמוצאי ה־22 בנובמבר נאלץ הקורפוס הל' להיסוג, לאחר שאיבד שני־שלישים מן הטנקים שלו והשאיר לחיל־המצב של טוברוק טריז־ענק להגן עליו.

האויב השלים את הצלחתו בצורה מרהיבה. בהתקפת־לילה הפתיע ובילבל לגמרי את החטיבה המשוריינת ה־4, שמאה הטנקים שלה היו שני־שלישים מן הכוח המשוריין הנותר שלנו. ב־23 בחודש השמיד האויב למעשה את חטיבת הרגלים ה־5 של דרום־אפריקה, אחת משתי חטיבות־הרגלים היחידות שהיו תחת פקודתו של הגנרל נורי – לא היתה תובלה לכוחות נוספים – ואחר, ב־24 בחודש, הנחית באוגדותיו המשוריינות מהלומת־נגד אדירה בכיוון הגבול. קודם לכן כבר הוברר בתכלית כי הידיעות הראשונות הפריזו במידה גסה במספר אבידותיו של האויב בטנקים, וכן הוברר כי מספר הטנקים שבּידו הוא לפחות כשלנו והם טובים משלנו, וביכלתו לחלץ יותר טנקים משדה־הקרב, שנשאר בידיו.

השינוי במאזן הכוחות המשוריינים היריבים הביא הביא לידי מצב קריטי ביותר…

*

עתה באה פרשה דרמתית המזכירה את מסעו של “ג’בּ” סטיוּאַרט סביב מק־קללאן ב־1862 בחצי־האי יוֹרקטאוּן במלחמת־האזרחים האמריקאית. אולם המסע בוצע בכוח משוריין שהיה בבחינת מחנה בפני עצמו, ואשר אילו הושמד כי אז נחתך דינו של שאר צבא הציר. רומל גמר אומר לתפוס ביזמה הטקטית ולהבקיע לו בשריוניו דרך מזרחה אל הגבול מתוך תקוה ליצור תוהו־ובוהו כה רב ולגרום בהלה כדי־כך שהפּיקוד שלנו יתפתה לחדול מן המאבק ולסגת. אפשר מאד שזכר את ההצלחה שנחלה פריצתו המשוריינת בקרב־המדבר של ה־15 ביוני והביאה לידי נסיגתו של הגנרל מסרווי ברגע המכריע. בהמשך הסיפור יראה הקורא באיזו מידה קרוב היה להצלחה הפעם.

הוא אסף את החלק הגדול של הקורפוס האפריקאי שלו, שעדיין היה הגוף האדיר ביותר בשדה־הקרב, ועט בדרך אל־עבּד אל שפרזן, כשהוא פוסח אך־כהוא־זה על מפקדת הקורפוס הל' ושני מחסנים גדולים של אספקה, שבלעדיהם לא היינו יכולים להמשיך בקרב. כיון שהגיע לגבול פיצל את כוחו לטורים, שאחדים מהם פנו צפונה ודרומה ואחרים המשיכו בדרכם עוד עשרים מיל לתוך שטחה של מצרים. הוא עשה שמות באזורים הערפיים שלנו ולקח שבויים רבים. אולם טוּריו לא עשו כל רושם על האוגדה ההודית ה־4. הם נרדפו על־ידי פלגות שאורגנו בחפזון מתוך החטיבה המשוריינת ה־7, הקבוצה המסייעת וחטיבת ה“גארדס”. על הכל הטרידוֹ כוחנו האווירי, שלעת הזאת קנה לו מידה מרובּה של שליטה באוויר מעל לצבאות המתגודדים, בכל שעה ובכל מקום. טוריו של רומל, שהיו נטולים למעשה כל תמיכה מצד חיל־האוויר שלהם, נתייסרו ביסורים שבּהם נתנסו ועמדו חילותינו כאשר שלטה גרמניה בשמי הקרב. ב־26 בחודש פנה כל שריונו של האויב צפונה וחש לו מפלט בברדיה ובסמוך לה. למחרת היום חשו השריונים מערבה, בחזרה אל סידי־רזג, מקום שאליו נקראו בדחיפות. המהלומה הנועזת של רומל עלתה בתוהו, אבל, כפי שייראה עתה, רק איש אחד – המפקד־הראשי שכנגד – עצר בו.

*

פשיטת רומל 28–24 בנובמבר קרב סידי רזג השני 29–30 בנובמבר

אולי יהיה ענין בכמה מובאות מן המברקים היומיים שהגיעוני בתקופה זו מאת אוקינלק וטדר. ב־21 בחודש שלח אוקינלק ידיעות חיוביות. ובהמשך אותו יום: "קרבות בין החטיבה המשוריינת ה־22 וכוחות שריון של האויב באל־גוּבּי ב־18 בנובמבר כבדים יותר מכפי שנראה מתוך ידיעות קודמות, וכנראה נסתכמו בכך שאיבּדנו כארבעים טנקים כבדים, שרבים מהם תוּקנו בינתים, לעומת חמישים־וחמישה טנקים שאבדו לאויב כפי המשוער.

בסידי־רזג מחזיקות הקבוצה המסייעת של האוגדה המשוריינת ה־7 וחטיבת הרגלים ה־5 של דרום־אפריקה. חיל־המצב של טוברוק ערך את גיחתו הבוקר… קשה מאד להגיע לכלל אומדן בדוּק של אבידות הטנקים של האויב, כי הקרב נע ומוסיף לנוע במהירות כה גדולה… קו בולט במיבצעים עד כה היה העליונוּת האווירית השלמה שלנו ושיתוף־הפעולה המצוין בין הקרקע לאוויר“. ב־22 בחודש סיכם את הדו”ח שלו לאמור: “הסיכויים להגיע למטרתנו המיידית, לאמור, השמדת כוחות השריון הגרמניים, נראים טובים”. ואחרי כן: “מופלאים היו ההעזה והאומץ שגילו המפקדים והחיילים. קנינגהם עמד לדעתי עד כה בקרב הזה המסובך ביותר בכשרון־מעשה רב ובהעזה גדולה… אני סבור שהרבה תלוי בשאלה אם חלק ניכר מן הטנקים של האוגדה המשוריינת הגרמנית ה־15 השתתפו עם האוגדה המשוריינת ה־21 בקרבות השריונים של ארבעת הימים האחרונים, או שהאוגדה הזאת עודנה שלמה פחות או יותר. אני מקווה לתשובה הראשונה, אבל עדיין אינני יכול להיות בטוח”. ב־23 בחודש נתבטא רושם קודר מעט יותר: “דומה כאילו המערכה קרבה והולכת לנקודת־המשבר שלה. לפחות אחדים מן הטנקים הגרמנים מצפון לאל־ג’ובי הצליחו לפרוץ ולהיחלץ. חילותינו בסידי־רזג נלחצו אתמול בכוח גדול ממזרח וממערב על־ידי האויב אשר לפי הנמסר יש לו מאה טנקים בפעולה…”

המובאות המקוטעות האלו מראות את הרשמים שהיו משׂתררים משעה לשעה כמעט במפקדה העליונה, ואין הן, כמובן, אלא מעט מזעיר מן הדו"חות שנשלחו.

*

עקב המהלומות הכבדות שספגנו והרושם של אי־סדר מאחרי החזית שלנו, שנגרם על־ידי פשיטתו של רומל, נתעורר הגנרל קנינגהם לטעון לפני המפקד־הראשי כי בהמשך התקפתנו עשוי כוח הטנקים שלנו להישמד והדבר יסכן את בטחונה של מצרים. פעולה כזאת היתה בבחינת הודאה בתבוסה וכשלון המיבצע כולו. ברגע המכריע הזה התערב הגנרל אוקינלק אישית. על פי בקשתו של קנינגהם טס ב־23 בנובמבר עם מרשל־התעופה טדר אל המפקדה המדברית, ומתוך ידיעה שלמה של כל הסכנות פקד על הגנרל קנינגהם “להמשיך בכוח בהתקפה נגד האויב”. בפעולתו האישית הציל אפוא אוקינלק את הקרב והוכיח את סגולותיו הבולטות כמפקד בשדה.

אלי טילגרף ב־24 בחודש מן המפקדה הקדמית שלו:

הגנרל אוקינלק אל ראש־הממשלה 24 בנובמבר 41

בבואי מצאתי את קנינגהם חרד למצב, כי לפי מה שנמסר היו רק מעטים מאד מן הטנקים שלנו במצב בר־פעולה. נראה שחמישה ימים של קרבות ותמרונים בלתי־פוסקים הביאו לידי מידה ניכרת של התפוררות ואבידות עקב פעולת אויב ותקלות מכניות באוגדה המשוריינת שלנו. ודאי יש סיבות לכך, אבל אין הן חשובות עכשיו… בהתקפתו אמש השתמש האויב בטנקים איטלקים, ואני רואה בכך סימן לכך שהוא מתחיל להרגיש מחסור בטנקים משלו. אני משוכנע שכל כוחותיו ממוּתחים ומצבו נואש, וכי עלינו להוסיף וללחוץ עליו בלי רתיעה. אפשר שבתוך כך נוציא ארעית מכלל פעולה, לפחות למעשה, את כל הטנקים שלנו, אבל דבר זה אינו חשוב אם נשמיד את כל הטנקים שלו. העובדה שהאויב הפקיר את חילות־המצב של סידי־עומר וסולום לגורלם ושלקחנו כבר יותר משלושת־אלפים שבויים, בהם אלף גרמנים… היא רבת־משמעות. לפיכך פקדתי על הגנרל קנינגהם לתקוף בכל המשאבים העומדים לרשותו, לכבוש מחדש את סידי־רזג, ולהתחבר עם חיל־המצב של טוברוק, האמוּר לשתף פעולה על־ידי התקפה על האויב בחזית שלו. המפקדים והחיילים במצב־רוח מרומם, והאוגדה הניו־זילנדית מרוכזת מול סידי־רזג עם טנקים של חיל־רגלים. האויב נלחם נואשות, אבל לכך ציפינו תמיד.

עניתי מיד:

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 25 בנובמבר 41

שלך מיום 24. אני תומך בכל לבי בדעתך ובכוונותיך, וממשלת הוד־מלכותו מבקשת לחלוק אתך באחריות למלחמה עד השעל האחרון, ותהיה התוצאה מה שתהיה. זה ענין של הכל או לא־כלום, אבל אני בטוח שאתה החזק ותנצח.

2. בלי ספק קיבלת את תשדרתי על כך ששאר האוגדה המשוריינת ה־1 יורד לחוף בסואץ היום. הטח אותו אם יש טעם בדבר בהקדם האפשרי מבלי לדאוג לעתיד. לחץ נמרץ מצד כל היחידות על האויב יפריח את נשמתו מקרבו.

3. עוז־רוחך וכוח־רצונך הנהדרים עודדוּני במידה עצומה. אמוֹר “הידד” לטדר ולרא"ף על השליטה באוויר.

*

כשחזר אוקינלק לקאהיר ב־25 בחודש טילגרף אלי:

הגנרל אוקינלק אל ראש־הממשלה 25 בנובמבר 41

החלטתי להחליף את הגנרל קנינגהם ארעית בגנרל ריצ’י, סגן ראש־המטה שלי כרגע. אין זה בגלל איזה ספק ביחס למצב הנוכחי, אלא משום שבעל־כרחי הגעתי למסקנה שקנינגהם, עם כל שהיה נהדר עד עכשיו, החל עתה לחשוב מחשבה הגנתית, בעיקר בגלל אבידותינו הגדולות בטנקים. אבל לפני נקטי את הצעד הנועז הזה הקדשתי לענין עיוּן ממושך ושקוּד ונוֹעצתי במיניסטר־המדינה בשובי היום אחר־הצהרים. אני משוכנע שהצדק אתי, אף כי מבין אני שאין צעד כזה רצוי כרגע מסיבות כלליות. אנסה למעֵט ככל האפשר בפרסום.

בסקירת הסיכום שלו משנת 1948, שכבר ציטטנו ממנה, כותב הגנרל אוקינלק:

באי־רצון גמור החלטתי שעלי לשחרר את הגנרל קנינגהם מפיקודו, הואיל והגעתי לכלל מסקנה שהוא הושפע למעלה מן המידה מן האיום של מכת־נגד מצד האויב על קווי־התחבורה שלו.

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המדינה 25 בנובמבר 41

לגנרל אוקינלק מרות עליונה על כל המפקדים, ואת כל החלטותיו בעת הקרב נאַשר. מסכימים בהחלט לפעולתכם ועמדתכם. מסוֹר [זאת] לגנרל אוקינלק.

כאן אניח לפרשה הזאת, שהיתה מכאיבה כל־כך לקצין האמיץ הנוגע בדבר, לאחיו המפקד־הראשי של הצי, ולגנרל אוקינלק, שהיה ידיד אישי לשניהם. התפעלתי במיוחד מהתנהגותו של הגנרל אוקינלק, שהתעלה מעל לכל השיקולים האישיים ולכל הפיתויים להמתיק את הפעולה או לדחותה.

*

בנקודה זו בקרב עלי לנטות הצדה ולספר על עוד אי־אלה מאורעות שזיקה הדוקה להם לכאן. ב־20 בנובמבר, בזמן שהיו עדיין הידיעות טובות, שלחתי לנשיא דין־וחשבון והמרצתיו לעשות כל מה שביכלתו על־מנת למנוע את ווישי מתזוזה בימים הגורליים האלה.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 20 בנובמבר 41

התקרבותם והתפרסותם של כל כוחותינו בלוב היו מוצלחות ביותר, והאויב הופתע. רק עכשיו הוא תופס מה־גדול הקפן של פעולותינו כנגדו. נראה כי היום יינטשו מן־הסתם קרבות עזים בין הכוחות המשוריינים. ניתנו פקודות להמשיך במה שהוחל עתה ולהביא לידי הכרעה בכל מחיר. דומה כי הסיכויים אינם בלתי־נוחים.

1. אסון יהיה זה אם יוחלף וייגאן באיזה קצין פרוֹ־הוּני דווקה ברגע שמסתבר שיהיה בכוחנו להשפיע על המאורעות באפריקה הצפונית הן מן המזרח הן מן המולדת. אני מקווה שתשתדל כמירב יכלתך לשכנע את ווישי שתשאיר את וייגאן בפּיקוד שלו. אם אי־אפשר להשיג זאת ייתכן להסכים על איזו דמות ידידותית שפּרשה מן השירות, דוגמת הגנרל ז’ורז‘. לא ראיתי את ז’ורז’ מאז המפּלה, אבל יש לי יסוד להאמין שלבו נכון בקרבו. הכרתיו היטב מאד. על־כל־פנים, אישי הנשיא, אפשר שתיפּתחנה לפנינו טוניס וכל אפריקה הצפונית הצרפתית אם נזכה לנצחון נאה בלוב, ועלינו להיות נכונים לנצל את ההצלחה. לעומת זאת אני חושש פן ידרוש היטלר לכבוש את ביזרטה נוכח הסכנה האפשרית לטריפולי. לגבי הצרפתים של ווישי הרי זה ענין של עכשיו או לעולם לא, וזה סיכוים האחרון לכפּרת־עוון.

*

ברגע זה גם היה הכרח חיוני להפסיק את אספקת הדלק של רומל, ולכן טילגרפתי הן אל הגנרל אוקינלק הן אל המפקד־הראשי של הצי ודחקתי בהם להנחית מהלומה על קווי־התחבורה של האויב.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 23 בנובמבר 41

למראה המטענים יקרי־הערך של דלק המכוּונים עתה אל בנגאזי, ולמראה הריכוז האווירי של האויב בבנינה, דומה יהיה שמן הראוי להסתכן במידה יוצאת־מן־הכלל על־מנת לעקר את המקומות האלה, ולוּ גם לשלושה או ארבעה ימים. ברור כי יש יסוד רב לפחדו של האויב מפני הפעולה הזאת. השעה היחידה המתאימה למפעל כזה היא בזמן שהוא מפרפר בחבלי הקרב. הסיכוי להצלחה יפחת ברגע שיוכל להביא תגבורת בחיילות הנסוגים או נמלטים מאזור הקרב. אפשר לאסוף עכשיו יבול גדול וזול, הן בבנגאזי הן ממערב לעגיילה, והמחיר יעלה במידה עצומה ברגע שיסתיים הקרב העיקרי. מובטח אני שתתן דעתך על כך. אנא זכוֹר כמה הצליחו הם בהונאה ובאחיזת־עינים בזמן ההתמוטטות הצרפתית. מה תעודתו של

חיל־אוֹאזיס?

ראש־הממשלה אל האדמירל קנינגהם, המפקד־הראשי בים התיכון 23 בנובמבר 41

ביקשתי את הלורד־הראשון־של־הימיה לטלגרף אליך היום על החשיבות החיונית שביירוּט אניות המביאות תגבורת, אספקה, ועל הכל דלק, לבנגאזי. הידיעות שבידינו כאן מלמדות שכמה אניות מתקרבות או מפליגות עתה. האויב ביקש הגנה אווירית, אבל אין הוא יכול לקבלה משום שחיל־האוויר האפריקאי שלו שקוע בקרב. כל הידיעות האלו הועברו אליך. אשמח לשמוע באמצעות האדמירליוּת מה אתה אומר לפעול. עצירת האניות האלו תוכל להציל אלפי נפשות, לבד מזה שתסייע לנצחון בעל חשיבות מכרעת.

האדמירל השיב לי מיד אישית:

האדמירל קנינגהם אל ראש־הממשלה

שלך מיום 23. מובן שאני ער מאד לחשיבותו החיונית של נתיב האספקה של בנגאזי, והלורד־הראשון־של־הימיה ודאי מסר לך על ההיערכות שכבר התנהלה כדי לטפל במצב. צעדנו הראשון היה לעצור את שיירות האויב על־ידי איומים מצד הכוחות אשר בשני קצות הים התיכון, ודבר זה זכה להצלחה ניכרת. עתה שהשיירות מחדשות את ההפלגות יתקיפו אותן אניות, מטוסים וצוללות. הידיעות שאתה מזכיר על השתקעותו של חיל־האוויר הגרמני בקרבות היבשתיים לא נתאמתו למעשה, לרוע־המזל, והאויב מגלה ענין עֵר מאד בתנועותינו. לעומת זאת חולשתנו העיקרית בכוחות סיור מוסיפה סיכון רב לעבודת כוחותינו הקלים, שבהכרח עליהם לפעול בלי סיוע מקרוב, אם רצוננו לנצל את מהירותם.

הוא עשה כמירב יכלתו, אבל ממלטה הונחתה המהלומה היעילה ביותר. במוצאי ה־24 בחודש גחו הסיירות והמשחתות של “כוח ק” ותפסו את שתי אניות הדלק שהאויב תלה בהן תקוות מרובות. לאוקינלק היה לאל־ידי לשלוח את הבשורה הטובה הזאת:

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 25 בנובמבר 41

אמש שלחנו את אורורה ופנלופה ממלטה, והן טיבעו מיד את שתי אניות־הדלק החיוניות פרוצ’ידה ומאריצה. האדמירל מחפש את היתר.

*

בעוד רומל שקוע עם הקורפוס האפריקאי שלו בטיולו הנועז אך היקר דרך קווי־התחבורה של המחנה הבריטי השמיני וערפו, לחצו פרייברג והניו־זילנדים שלו קשה על סידי־רזג, בתמיכת חטיבת־הטנקים ה־1 של־הצבא. לאחר יומים של קרבות עזים חזרו וכבשוה. בתוך כך חידש חיל־המצב של טוברוק את גיחתו וכבש את א־דוּדה. במוצאי ה־26 בחודש נוצר מגע בין חיל־המצב של טוברוק לכוח המושיע. כמה יחידות מן האוגדה הניו־זילנדית ומפקדת הקורפוס הי"ג נכנסו לטוברוק הנצורה. בגלל המצב הזה חזר רומל מבּרדיה. הוא הבקיע לו דרך בקרב אל סידי־רזג, שהותקפה מן האגף על־ידי החטיבה המשוריינת ה־7 המאורגנת מחדש, הפועלת עתה בכוח של מאה־ועשרים טנקים. הוא כבש את סידי־רזג בחזרה. הוא גרם אבידות מהממות לחטיבה הניו־זילנדית ה־6 והדפה. הללו והחטיבה ה־4, מחוץ לשני גדודים שהתחברו עם חיל־המצב של טוברוק, נסוגו בכיוון דרומי־מזרחי אל הגבול, מקום שהתארגנה האוגדה הגיבורה מחדש לאחר שאיבדה למעלה משלושת־אלפים איש. חיל־המצב של טוברוק, המבודד שוב, החזיק בעוז־החלטה בכל השטחים אשר כבש.

הגנרל ריצ’י ערך עתה את צבאו מחדש, הכליל את חיל־המצב של טוברוק בקורפוס הי“ג והעביר את האוגדה הניו־זילנדית לעתודה. אל־עדם, הנמצאת בעמק מרחק חמישה־עשר מיל מערבית לסידי־רזג, שכנה גם היא על קווי־התחבורה העיקריים של האויב ממזרח למערב, והיא היתה עתה המטרה. הופעלו שני הקורפוסים שלנו. הי”ג התקדם מא־דוּדה, הלי עלה מדרום. בעת ההכנות האלו ערך רומל זינוק סופי להצלת חילות־המצב שלו בגבול. הוא נהדף. אז החלה נסיגתו הכללית של צבא הציר אל קו גאזאלה.

*

מברקינו הוסיפו לזרום. ב־26 בחודש אמר אוקינלק:

הידיעות היום עודן מעטות, אבל טובות. הבוקר היו הניו־זילנדים במטחווי־ראיה מחיל־המצב של טוברוק, ועתה־זה שמעתי שכבשו בחזרה את סידי־רזג. נמשכים קרבות עזים. כוחות משוריינים וממונעים של האויב רוחשים עדיין כנראה באזורים הערפיים שלנו בין ברדיה, שפרזן וחלפאיה, אך ללא השגים של ממש. עתה ודאי הדבר שהזינוק המשוריין והממונע הזה היה פשיטה המכוּונת להסיח את תשומת־לבנו מטוברוק. הוא נסתיים בכשלון חרוץ.

באשר להדחתו של הגנרל קנינגהם הוסיף לאמור:

אסיר־תודה הנני לך ביותר על תמיכתך. בזאת, כמו בכל שאר הדברים, איני יכול לומר לך מה פירושה בשבילנו, ואין להעריך זאת במונחים של אוגדות משוריינות או איזה דבר אחר. רומל לא חוּסל עדיין, אבל נדמה לי שחזרנו וזכינו ביזמה, ואני מאמין שלא נשמיט אותה מידינו.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 26 בנובמבר 41

ודאי אתה נותן דעתך בתמידוּת על הסעת העתודות בכיוון אזור הקרב. ברי לי שהיא מותנית בתובלה וברי לי מה־חשוב הוא בשבילך שתוצרך לזוּן פיות מעטים ככל האפשר תוך כדי עבודה. אולם אשמח לדעת מה יש לך בעתודה; אם אמנם זקוק אתה לעוד אוגדה אחת, או שתים־שלוש חטיבות, מנין תקבלן? אני מניח שאם יהיה צורך בדבר תוכל להחזיר חטיבה אחת מן האוגדה ה־50 מבגדאד.

אנא הודיעני מה משאביך ומחשבותיך.

אוקינלק השיב כי, הואיל וקשה להחזיקם במדבר, חשובה היכולת להחליף חיילים עייפים ברעננים מהם יותר מאשר ההוספה של עוצבות חדשות, גם אם ישמח כמובן אם יהיו לו עוד חיילות כדי להבטיח את קצב ההתקדמות. הוא מביא חטיבה מוגברת אחת של חיל־רגלים מן האוגדה ה־50 לעתודת המפקדה, אבל אינו רואה צורך להחזיר את שתי החטיבות המוגברות האחרות. הנמצאות בדרכן לעיראק.

אף כי הסכמתי בכל לבי עם מה שנעשה בפיקוד העליון, סבור הייתי כי חבל שאין אוקינלק נוטל את הפיקוד לידיו־הוא תחת שימסרהו לאחד מקציני־המטה שלו, שעדיין לא הוכיח את טיבו בשדה־הקרב.

ראש־הממשלה אל הגנרל אוקינלק 27 בנובמבר 41

הרמטכל"ק ואני שנינו תמהים אם לא היה כדאי שתצא שוב ותנצח בקרב עכשיו כמו שהצלת אותו פעם. נכחותך במקום תהיה מקור השראה לכּל. אולם מובן שאתה לבדך חייב לדון בזאת.

הוא השיב:

הגנרל אוקינלק אל ראש־הממשלה 30 בנובמבר 41

שקלתי היטב־היטב אם אין אני צריך לתפוס בעצמי את מקומו של קנינגהם בפיקוד על המחנה השמיני. אני תופס יפה מה תלוי בקרב הזה, אבל הגעתי למסקנה שאני מועיל יותר במפקדה, מקום שאני יכול לראות את הקרב כולו ולשמור על חוש־המידה היאות… אצא כמובן לבקר [אצל ריצ’י], כנדרש.

לא אני גם לא הרמטכל"ק לא השתכנענו, אבל לא התעקשנו.

בסיכום תשדרתו מיום ה־30 בחודש אמר אוקינלק:

טור האספקה שלנו הגיע לטוברוק בבוקר ה־29. דברו של מפקד הקורפוס הי"ג [הגנרל גודווין־אוסטין] ליום־הולדתך, “המסדרון לטוברוק פנוי ומובטח. כשם שרווח לטוברוק רווח גם לי”.

ב־1 בדצמבר יצא אוקינלק עצמו למפקדה הקדמית, ונשאר עשרה ימים עם הגנרל ריצ’י. הוא לא נטל לידיו את הפיקוד בעצמו, אך השגיח מקרוב על הסר לפקודתו. נדמה היה לי כי אין זה הסידור הטוב ביותר אף לאחד מהם. אולם כוחו של המחנה השמיני היה עתה מכריע, וב־10 בדצמבר יכול המפקד־הראשי להודיעני:

האויב נמצא כפי הנראה בנסיגה מלאה בכיוון מערב. אל־עדם נכבשה. חילות דרום־אפריקה והודו התחברו שם עם הבריטים מטוברוק, ולדעתי רשאי אני לטעון שהוסר המצור מעל טוברוק. אנו ממשיכים במרץ ברדיפה מתוך שיתוף־פעולה מלא עם חיל־האוויר־המלכותי.

*

מתעודות גרמניות ידוע לנו עתה שאבידות האויב בקרב “צלבן”, כולל את חילות־המצב שנותקו עתה בברדיה, סולום וחלפאיה ונלקחו אחרי־כן בשבי, היו כשלושה־עשר אלף גרמנים ועשרים־אלף איטלקים, בסך־הכל שלושים־ושלושה אלף, יחד עם שלוש־מאות טנקים. לעומת זאת היו אבידות הצבא הבריטי והקיסרי באותה תקופה (18 בנובמבר עד אמצע ינואר): 2,908 קצינים וחיילים הרוגים, 7,339 פצועים, ו־7,457 נעדרים; בסך־הכל 17,704, יחד עם 278 טנקים. תשע־עשיריות מן האבידות האלה חלו בחודש הראשון להתקפה.

*

כאן הגענו אפוא לרגע של הרווחה, ואפילו של שמחה, ביחס למלחמה במדבר. התעודות הגרמניות הן עדוּת ליגון שירד על חוגים צבאיים ברומא.

2 בדצמבר 41

המצב בצפון־אפריקה דורש את המאמצים הגדולים ביותר כדי להמציא אספקה לכוחות הגרמניים, למלא את האבידות הניכרות ולהביא תגבורות ממדרגה ראשונה. בשים לב למצב הנוכחי בים חייבת התובלה האווירית להיות אמצעי ההעברה העיקרי על פני הים התיכון.

ושוב ב־4 בדצמבר:

הדוצ’ה מדבר על שחרור ביזרטה כאמצעי היחיד להתגבר על קשיי התובלה. כיבוש מלטה אינו אפשרי. הוא אינו מאמין שייתכן להחזיק עוד זמן רב בלוב בלי אספקה דרך טוניס. המצב בים התיכון ובצפון־אפריקה הוא קריטי בשביל הציר משום שלא דאגו לפתחון נתיבי האספקה מבעוד־מועד. ההחלטות בעבר הושפעו עד מאד על־ידי המערכה נגד רוסיה.

בכל הזמנים היה הצי גורם חיוני במלחמת המדבר. על־ידי השמדת אספקה של הציר והזנת המחנה השמיני בהתקדמותו, סייעו הצי המלכותי וחיל־האוויר־המלכותי כאחד להביא את צבאותיו של רומל עד עברי־פי־פחת. אך עתה ברגע הגורלי הזה הושמד למעשה כוחנו הימי במזרח־הים־התיכון עקב שורה של פגעים ואסונות.

*

חמורה היתה פעולתן של הצוללות בים התיכון. ארק רויאל אבדה. כעבור שבועים נפגעה ברהם בשלושה טורפדות ובתוך שלוש דקות טבעה ולמעלה מחמש־מאות איש נספו עמה. בכך לא נסתיימה הפרשה. במוצאי ה־18 בדצמבר קרבה צוללת איטלקית לאלכסנדריה ושילחה שלושה “טורפדות־אדם”, כל אחד מהם מכוּון על־ידי שני אנשים. הם חדרו לנמל בזמן שהיה שער המחסום פתוּח למעבר אניות והצמידו פצצות־זמן, שהתפוצצו בהשכמת בוקר ה־19 בחודש מתחת לאניות־המערכה המלכה אליזבת וּואליאנט. שתי האניות נזוקו קשה ונעשו עומס אין־חפץ־בו למשך חדשים. הנה כי כן חוסל בתוך שבועות מספר כל צי־המערכה המזרחי שלנו ככוח לוחם. עדיין עלי לספר על אבדן נסיך וולס וריפאלס בזירה אחרת. משך זמן־מה הצלחנו להסתיר את הנזק שנגרם לצי־המערכה. כעבור זמן רב למדי אמרתי לבית־הנבחרים במושב סודי: “בתוך שבועות מעטים אבדו לנו, או הוצאו מכלל פעולה לזמן רב, שבע אניות גדולות, יותר משליש מאניות־המערכה וסיירות־המערכה שלנו”.

אבל “כוח ק” נפגע גם הוא. בעצם יום האסון באלכסנדריה הגיעה למלטה ידיעה על שיירת אויב חשובה שפּניה אל טריפולי. הסיירות נפטון, אורורה ופנלופה, עם ארבע משחתות, יצאו מיד לציד. בקרבן אל טריפולי נתקעו אניותינו בתוך שדה־מוקשים חדש. נפטון נפגעה קשה ושתי הסיירות האחרות נזוקו, אך הצליחו להסתלק. עוד מעט והמשחתת קנדאהאר נכנסה לשדה־המוקשים כדי להציל את אנשי־הצוות של נפטון, אך גם היא עלתה על מוקש ונשארה חסרת־ישע. נפטון, נסחפת לה אנה ואנה בשדה־המוקשים, עלתה על עוד שני מוקשים וטבעה. רק איש אחד מן הצוות שלה, למעלה משבע־מאות במספר, שרד לפליטה – וגם הוא כשבוי־מלחמה אחרי עשוֹתוֹ ארבעה ימים בדוברה, שבּה נספּו הקפיטן שלו, ר. צ'. או’קונור, ועוד שלושה־עשר אחרים. קנדאהאר נשארה בחיים ובסופו של דבר נחלצה משדה־המוקשים, ולמחרת בלילה מצאה אותה המשחתת יגוּאר והצילה את רוב אנשי־הצוות שלה.

מאלפות הערותיו של המטה הגרמני על מקרה זה.

טיבוע נפטון יכול להיות בעל חשיבות מכרעת להחזקת טריפולי־טניה. לולא זאת היה הכוח הבריטי משמיד מן־הסתם את השיירה האיטלקית. אין ספק כי לאבדן הציוד הזה בעיצומו של המשבר יכלו להיות תוצאות חמורות ביותר.

כך דעך אורו של “כוח ק”. הסיירת גאלאטיאה גם היא טוּבּעה על־ידי צוללת גרמנית. מן הצי הבריטי במזרח־הים־התיכון לא נותרו אלא כמה משחתות ושלוש הסיירות מן האסקדרון של האדמירל ואיאן.

עד לסוף נובמבר היו מאמצינו המשולבים ביבשה, בים ובאוויר מכריעים את הכף בים התיכון. עתה נגרמו לנו אבידות ימיות נוראות. וב־5 בדצמבר פקד היטלר, שעמד סוף־סוף על הסכנה האיומה בה נתון רומל, להעביר קורפוס־תעופה שלם מרוסיה לסיציליה וצפון־אפריקה. הוחל בהתקפה אווירית חדשה על מלטה, בהנהלתו של הגנרל קסלרינג. ההתקפות על האי הגיעו לשיא חדש, ומלטה לא יכלה אלא להיאבק על נפשה. בתום השנה היתה השליטה על נתיבי־הים לטריפולי בידי הלופטוואפה, ומתוך כך נתאפשר ציוּד צבאותיו של רומל מחדש אחרי מפלתם. מעולם לא ניתנה דוגמה כה בולטת לפעולת־הגומלים של הלוחמה הימית. האווירית והיבשתית כמו במאורעות החדשים המעטים האלה.

אך עתה החויר הכל תחת מחץ המאורעות העולמיים.

 

פרק שלושים־ואחד: יאפאן    🔗

יאפאן והמאה הי“ט – מעשה־פלאים של הסתגלות – יאפאן הישנה מצועפת – עמוקה־מחקר – ההייררכיה של הצבא היאפאני – ושל הצי – התלמוד הגרמני והבריטי – המעמדות המסחריים – התחוקה היאפאנית של 1889 – “הג’נרו החדש” – החוזה נגד הקומינטרן, 1936 – חוזה היטלר־סטאלין לאי־התקפה מחודש אוגוסט 1939 – המתיחות ביאפאן אחרי נפילת צרפת – הנסיך קונויה ליד ההגה – החוזה המשולש – הרהורי־חורף על עמידתה של בריטניה – התסיסה גוברת – הקיסר ונסיכי בית־המלוכה – רישומן של הסנקציות הכלכליות האנגלו־אמריקאיות מן ה־26 ביולי 1941 – דאגותיה המתמידות של בריטניה – הסכנה שיהיה עלינו להילחם ביאפאן לבדנו – מיזכרי מן ה־25 וה־29 באוגוסט – מערכי הצי – הדו”ח שלי לאוסטרליה וניו־זילנד מיום 30 באוגוסט – הנסיך קונויה מתפטר, אוקטובר 1941 – הפיקוד בידי הגנרל טוג’ו – קריאה מאת צ’אן־קיי־שק – מברקי אל הנשיא רוזוולט מיום 5 בנובמבר – ותשובתו – מברקי אל הגנרל סמאטס 9 בנובמבר – נאום בגילדהוֹל, 10 בנובמבר – מיזכרי אל שר־החוץ, 23 בנובמבר – סיפור הנשיא על המו“מ שלו – ה”מודוס ויוונדי" ותזכיר־עשרת־הסעיפים – החלטתו של מר האל – גבולות ידיעותיה של בריטניה – “כשפים” – מברקי מיום 30 בנובמבר 1941 – הפּוּר הוטל, 1 בדצמבר – מיזכרי מיום 2 בדצמבר 1941 – האיוּם על מיצר קרה – פרק כביר בהיסטוריה האמריקאית – אחדות המנהיגים האמריקאים - “אדוני נתנם בידינו” - אשמת יאפאן – מעלתו האחת של טירוף־דעת

בהיסטוריה הארוכה והרומנטית של יאפאן הגיע הרגע לזינוק הנורא ביותר. מאז 1592, כשהחליט אלוף־המלחמה הידיוֹשי לצאת למאבק קטלני עם סין והשתמש בכוח הימי כדי לפלוש לקוריאה, מעולם לא נעשה צעד כבד־גורל כל כך. רציפות חזקה של מסורת ומנהג הדריכה את יושבי־האיים מפילי־המורא של המזרח הרחוק במרוצת הדורות. הגבורה, המשמעת והרוח הלאומית, מעוּגנוֹת תדיר בקרקע המיסטיקה, פירנסו את חיוּתו של גזע אסיאתי תקיף וקישח זה. לראשונה נודע לאירופה על קיומם מפּי מרקו פּוֹלו בשנת 1300 לערך. דתה של האומה היאפאנית היתה מעין בּוּדהים. חדירת המיסיונרים הנוצרים לאחר מכאן, מסירות־הנפש של גריהם, והשמדתם תוך כדי מאבק נזעם, היו פרשה שכמעט לא הושם אליה לב באירופה. הטבח חסר־הרחמים באוכלוסיה הנוצרית, שמנתה למעלה מרבע מיליון, נמשך עשרים־וארבע שנים, ונסתיים בשנת 1638 בקירוב. לאחר מעשה זה שקעה יאפאן בבדילות חמוּרה, ומשך דורות רבים נשארה בלתי־ידועה כמעט עד שבאה על העולם המאה הי"ט בקריאות־התגר הנוקבות שלה. עד אז נמשך פרק־זמן של בידוד מוחלט. אמנותה של יאפאן, תרבותה ואמונתה סייעו למבנה חברתי נוקשה. המדע, המכונות ותורות הפילוסופיה של המערב לא היו בנמצא לגביה.

אבל מנוע־הקיטור שינה את ממדי כדור־הארץ, ולפני כמאה שנה צלחו אניות את מרחבי האוקינוס ובכלי־נשק ורעיונות דפקו בשעריה הפיאודליים של יאפאן, המוברחים היטב. משך זמן־מה לאחר שבא ב־1853 לבקר בחופי יאפאן אסקדרון אמריקאי בלתי־קרוא, בפיקוד הקוֹמוֹדור פּרי, היתה סירת־תותחים בריטית או אמריקאית יכולה לכפות את רצונה של ממשלה בריטית או אמריקאית על התנהגותה של המדינה היאפאנית כלפי־חוץ. עם אניות־המלחמה הנכריות בא גילוי הלהטים המופלאים שהאדם הלבן המציאם והיה מוכן ללמדם או למכרם. הציביליזציה הזעופה וכבדת־הראש של המאה הי“ג הועמדה בפני זו של הי”ט, המגחכת, המשגשגת, והחמושה היטב.

*

הדוד סם ובריטניה היו סנדקיה של יאפאן החדשה. בתוך פחות משני דורות, בלי שום רקע מלבד העבר הרחוק, התקדמו היאפאנים מחרב־הפיפיות של הסאמוראי אל האניה המצופּה ברזל, התותח המחורק, הטורפדו ומכונת־היריה; ומהפכה דומה לזו התחוללה בתעשיה. מהיר ונמרץ היה מעברה של יאפאן, בהדרכתן של בריטניה ואמריקה, מימי־הבינים אל העת החדשה. היא הדביקה את סין ונגפתה. משתאה ראה העולם ב־1905 במפלתה של רוסיה הצארית, לא רק בים כי אם גם בכוח צבאות גדולים שהועברו ליבּשת וניצחו בקרבות עצומים במנצ’וריה. עתה תפסה יאפאן את מקומה בין המעצמות הגדולות. היאפאנים עצמם תמהו גם נתמהו למראה הכבוד שנוהגים בהם. “כאשר שלחנו לכם את התוצרת היפה של אמונתנו ותרבותנו העתיקות, בזתם וצחקתם לנו; אבל מזמן שיש לנו צי מן המדרגה הראשונה וצבא בעל כלי־נשק משובחים, נחשבים אנו אומה בעלת תרבות גבוהה”. אך למעשה לא הוסיפו אלא את עדייו וכלי־זינו של המדע השימושי. הכל היה על פני השטח. מאחור עמדה יאפאן הישנה. זוכר אני איך בנעורי היו מציירי הקריקטורות הבריטיים רגילים לתאר את יאפאן כנער־שליח לבוש־מדים, זריז וממולח. פעם אחת ראיתי קריקטורה אמריקאית בסגנון אחר לגמרי. איש־מלחמה שבע־ימים ובעל מראה כוהן הזדקר, רם ונישא, ידו על פגיונו.

לא אעמיד פנים כאילו חקרתי את יאפאן, העתיקה או החדשה, אלא במידה שנצטיירה לי מתוך העתונים וספרים אחדים ומן המסמכים הרשמיים שראיתי במשרדי הממלכה הרבים בהם שימשתי. אני הייתי על צדה במלחמת רוסיה־יאפאן. שמחתי על החוזה האנגלו־יאפאני שקדם לה. בימי כהונתי באדמירליוּת בימי מלחמת־העולם הראשונה עלצתי על הצטרפותה של יאפאן לבעלי־הברית ועל דחיקת רגליה של גרמניה מן המזרח הרחוק. בצער נעשיתי ב־1921 שותף לסיוּמה של הברית הבריטית עם יאפאן, אשר ממנה הפקנו כוח ותועלת כאחד. אבל הואיל והיה עלינו לבוֹר בין ידידותה של יאפאן לזו של אמריקה, לא היה בי שום ספק מה הדרך שעלינו ללכת בה.

*

במלחמה כבמדיניות צריך אדם תמיד לנסות להעמיד עצמו על מקומו של מה שביסמרק קורא “האיש השני”. ככל שמיניסטר יכול לעשות זאת ביתר שלמות וביתר אהדה, כן ייטב סיכויו לחשוב נכונה. ככל שתרבה ידיעתו על נקודת־ההשקפה המנוגדת, פחות יתקשה לדעת מה לעשות. אבל כוח־דמיון בלי ידיעה מעמיקה ושלמה הריהו רשת מזוֹרה, ומעטים מאד מן המומחים שלנו יכלו לצייר לעצמם איזו תמונה נאמנה של הנפש היאפאנית. אכן, עמוקה היתה מחקר החברות הישנה והחדשה, על תהום הדורות הרובצת ביניהן, היו מעורבות זו עם זו ומשפיעות זו על זו בדרכים ששום זר לא יכול להבינן. אכן, ספק אם ידעה יאפאן את נפשה־היא, וספק הוא לאיזה מן הכוחות אשר בטבעה תהיה הבכורה בשעת הכרעה.

ההייררכיה של הצבא היאפאני היתה כמין שורה של עיגולים חד־מרכזיים המאוחדים על־ידי המסורת הסאמוראית, שעוררה את כל ראשיו ואת כל הכפופים להם למות למען כבודה הצבאי של יאפאן ולהתייצב איש־איש בביטחה מול חצר אבותיו ואבות־אבותיו. אבל עם שיצאה יאפאן מתוך בדילוּת ממושכה אל העולם הגדול ורחב־הידים אשר נגול סביבה ובחדוה נתן בידי לוחמיה כלי־נשק קטלניים בעלי עצמה שלא שוערה עד כה, התרקמה גם, תוך כדי צמיחה קרה ואטית, המזימה להשתלט על אסיה, ואחרי כן אולי להנהיג את היבשת הזאת לקראת כיבוש העולם כולו. היו אפילו שדיברו על “תכנית־מאת־השנים”, אף כי לא היתה זו אלא הרקע המעיר והמעורר של תנאים ומאורעות המשתנים והולכים בלי הפסק.

הריסון החזק ביותר לכוחו ולשאיפותיו של הצבא, בתקופה שלאחר פרוץ מלחמת־העולם השניה, בא מן הצי. במאה הי"ט אוּמן הצבא היאפאני על־ידי מדריכים גרמנים, והצי על־ידי בריטים. עובדה זו שיירה הבדלים במנטאליוּת, שהודגשו על־ידי תנאי החיים בשירוּת. קציני הצבא כמעט מעולם לא יצאו מחוץ לארץ – אלא אם כן יצאו להילחם – והם טיפחו רוח לאומנית שחצנית וצרת־אופק יותר מקציני הצי, שביקרו לעתים קרובות בנמלים זרים וידעו משהו על העולם שמחוץ ליאפאן. בעוד שהצבא ידע כי ביכלתו להביס או לבלום כל כוח צבאי הקיים במזרח הרחוק, או העשוי להגיע אליו, הנה הצי חש עד להכאיב בפחיתוּתו בכוח ימי לעומת ציי בריטניה ואמריקה, בפרט לצורך פעולה מחוץ למימי־המולדת של יאפאן. הנה כי כן נטה הצי להיות זהיר ומתון בהשקפתו יותר מן הצבא.

המעמד המסחרי היה חסר הכרה או ארגון רשמיים כדוגמת הצבא או הצי, ומעולם גם לא היתה לו מדיניוּת אחידה המשותפת לכל האינטרסים הממוניים, התעשייתיים והמסחריים השונים שעליהם פרנסתו. במידה ידועה הופעלה השפעתו באמצעות המפלגות הפוליטיות במורשון, ובמידה ידוע על־ידי קשרים אל חוגי החצר. דרך־כלל היו האינטרסים המסחריים מנוגדים להרפתקאות מלחמתיות רציניות, אבל קצת מהם, בפרט אלה שהיו בעלי השקעות בסין, תמכו במדיניות ההתפשטות של הצבא. בשעת משבר נטו המוני העם היאפאני לתמוך בצבא יותר מאשר במנהיגוּת הבורגנית הליבראלית, וזאת משום הפרסטיז’ה המסורתית של הצבא והאמונה העממית הרווּחה שהוא השומר על האינטרסים הלאומיים מפני מאוייהם של רכושנים פרטיים.

*

כריתת בריתות, הכרזת מלחמה ועשיית שלום היו, על פי התחוקה היאפאנית משנת 1889, מזכותו של הקיסר ולא היה למורשון פיקוח עליהן. בידי הקיסר היה גם הפיקוד העליון על הכוחות המזוינים. אכן, להלכה היה מפעיל את סמכותו על פי עצתם של ראשי מטות הצבא והצי ומנהל את מדיניות־החוץ על פי עצתו של הקבינט. לפי התחוקה היאפאנית לא היה הקבינט אחראי לפני המורשון, אף כי זקוק היה לרוב בשני בתי המורשון כדי לחוקק חוקים. הקיסר הוא שהיה צריך לבחור ולמנות את ראש־הממשלה. על פי מנהג עשה זאת בעצת חבר “מדינאים ותיקים”, הם ה“ג’נרוֹ”. בראשית המאה הנוכחית היו כמה וכמה “ג’נרו”, אך הללו מתו בלא שיבואו אחרים על מקומם, עד אשר ב־1940 נותר רק הנסיך סאיוֹנג’י. אחרי מותו של זה בסוף אותה שנה נתכנסה ועידה ומינתה את כל ראשי־הממשלות לשעבר, שנודעו בשם ה“ג’נרו החדש”, אשר שמונה היו במספר ב־1941.

המיניסטרים של הצבא והצי בקבינט הוצרכו להיות גנרל ואדמירל בשירות פעיל. אם לא יכול ראש־ממשלה למצוא גנרל או אדמירל שיחזיקו במשרות אלו לא היה יכול להקים או לקיים קבינט, וליכודם של השירותים חזק היה כדי־כך ששום גנרל או אדמירל לא היה מוכן לשמש מיניסטר הצבא או הצי בקבינט שאנשי השירוּת שלו מתנגדים בתוקף למדיניוּתו. הנה כי כן יכלו מטות הצבא והצי להפעיל השפעה מתמידה, ולעתים מכרעת, על המדיניות על־ידי שיוציאו את המיניסטרים של השירותים מן הקבינט, או יאיימו להוציאם.

ב־1936 עשתה יאפאן עם גרמניה את חוזה האנטי־קומינטרן, שמתחילה דן בו מיניסטריון־המלחמה היאפאני, עם ריבנטרופ כמייצג המפלגה הנאצית, מאחרי גבותיהם של שני שרי־החוץ בעת ההיא. עדיין לא היה החוזה ברית, אך הוא שימש בסיס לברית. באביב 1939 ניסה מיניסטר הצבא בקבינט, שבּראשו עמד הברון היראנומה, לכרות ברית צבאית מלאה עם גרמניה. הוא נכשל עקב התנגדותו של מיניסטר הצי, האדמירל יוֹנאי. באוגוסט 1939 לא די שהיתה יאפאן שקועה במלחמה בסין, שהחלה ביולי 1937, אלא שגם היתה מסובכת בפעולות־איבה מקומיות עם רוסיה על גבולה של מדינת מנצ’וקוּאו החדשה עם מונגוליה החיצונית. לאורך הגבול הזה המעלה עשן ומאחריו רבצו צבאות גדולים. כשעשתה גרמניה, ערב המלחמה האירופית, את חוזה אי־ההתקפה שלה עם רוסיה מבלי להימלך בדעתה של יאפאן, שותפתה בחוזה האנטי־קומינטרן, ואפילו מבלי להודיע לה על כך, חשו היאפאנים בצדק כי לא נהגו בהם כשורה. ריבם עם רוסיה נדחק אל מאחרי הקלעים, וטינת היאפאנים כלפי גרמניה היתה עזה. עקב תמיכתה של בריטניה בסין ואהדתה אליה התרחקנו מעל בעלת־בריתנו לשעבר, ובחדשים הראשונים למלחמה האירופית כבר לא היו יחסינו עם יאפאן ידידותיים כל־עיקר. אולם ביאפאן מעטה היתה ההתלהבות לגרמניה, או שלא היתה קיימת כלל.

הקבינט של היראנומה “נחל בושת־פנים” בגלל החוזה הגרמני־הסובייטי ונאלץ להתפטר. אחריו בא קבינט בראשוּתו של הגנרל אַבּה, שאם גם היה איש צבא (בדימוס) נחשב מן המתונים, ובינואר 1940 ירש אותו האדמירל יוֹנאי, שבהיותו מיניסטר הצי של היראנומה התנגד לברית עם גרמניה. בימי ממשלות אַבּה ויוֹנאי נקטה יאפאן קו של נייטראליות באירופה בד־בבד עם המשך מלחמתה שלה בסין. אבל לא ארכו הימים ותהפוכות נוראות הרעישו את העולם. עם נפול צרפת וארצות־השפלה תחת כובד הסתערותו של היטלר, ונוכח הסיכוי לפלישה לבריטניה ולחורבנה בסתיו 1940, צצו תכניות מזהירות ומטופחות־מכבר ועברו בבת־ראש מארץ החלומות לתחום המציאות. האם לא תרויח יאפאן מאומה ממפּלת צרפת, הולנד, ואולי גם בריטניה, על כל נחלותיהן הנרחבות במזרח־אסיה? כלום לא הגיע הרגע ההיסטורי שלה? יצרים עמוקים נסערו בחוגי הצבא ובחוגים המדיניים הלאומניים. עלתה הדרישה שתתחיל יאפאן מיד לנוע דרומה ותכבוש את הודו־סין הצרפתית, את מאלאיה ואת האיים הנכספים של מזרח־הודו־ההולנדית. על־מנת לאכוף את הקו הזה התפטר מיניסטר הצבא, הגנרל האטה, מן הקבינט, ועל־ידי כך אילץ את האדמירל יוֹנאי לפרוש מראשוּת הממשלה.

היסודות הנבונים והמיוּשבים, שלא חסרו ביאפאן מעולם, נאבקו קשה על קיום שליטתם. במקום יונאי מינה הג’נרו את הנסיך קוֹנויה, אציל במבחר שנותיו בעל קשרים הדוקים לחצר הקיסר, שהיו לו גם יחסים טובים עם מנהיגי הצבא. הנסיך קונויה החזיק במשרתו מיולי 1940 עד אוקטובר 1941. הוא היה מדינאי מכובד עד מאד וערמומי ביותר, ששיטתו היתה לתת לצבא סיפוק סמלי מבלי להרשותו לעולם לגרור את הארץ לתוך מלחמה גדולה. בימות הקיץ של 1940 השכיל הנסיך קונויה לרסן את הצבא ולמנעו מכל התקפה על נחלות בריטניה או הולנד. לעומת זאת הסכים להפעיל לחץ על צרפת כדי שתמסור בסיסי־תעופה בצפון הודו־סין, ובספטמבר עשה את החוזה המשולש עם גרמניה ואיטליה. המסמך הזה חייב את יאפאן להיכנס למלחמה האירופית על צד הציר אם תיכנס אמריקה למלחמה על צדה של בריטניה.

בינתים נסתמנו עוד מאורעות גדולים. בסוף נובמבר 1940 הוכרו ביאפאן תוצאות הקרב על בריטניה ורתיעתו של היטלר מדברי הרהב שלו על פלישה כעובדות בעלות חשיבות מן המדרגה הראשונה. ההתקפה האווירית הבריטית המוצלחת על הצי האיטלקי בטאראנטו, שהוציאה אניות־מערכה מודרניות מעוּלות מכלל פעולה למשך חדשים הרבה, עשתה רושם עמוק על הצי היאפאני והעמידתו על כוחה ואפשרויותיה של הזרוע האווירית החדשה, בפרט כשמצרטף אליה גורם ההפתעה. יאפאן שוכנעה בכך שאין בריטניה מחוסלת כל־עיקר. לא היה ספק בכך שהיא מחזיקה מעמד, ואפילו מתחזקת. רווּחה היתה ההרגשה שהחוזה המשולש היה משגה. תמיד האפיל מוראה של פעולה משותפת מצד הקיסרות הבריטית וארצות־הברית, על שילוב שני הציים האדירים ביותר שבעולם ועל משאביהן, אשר משעה שיפוּתחו שוב אין להם שיעור ודוגמה. דומה היה כי סכנה זו קרבה והולכת בתמידוּת. באביב 1941 השיג קונויה הסכמה מן הקבינט שלו לפתוח בשיחות עם ארצות־הברית על הסדר כמה בעיות בולטות השנויות במחלוקת בין שתי הארצות. ראוי לציין כי במקרה זה תמך הגנרל טוג’ו, כמיניסטר הצבא, בקו של קונויה כנגד שר־החוץ, מטסוּאוֹקה, ועל־ידי כך נסתתמו טענותיו ששׂיחות כאלו עם אמריקה תהיינה סותרות את הברית עם גרמניה.

בכל־זאת גברה והלכה התסיסה במוחות היאפאנים. מתחת לדפוסים המודרניים התקינים של חייהם המדיניים היו אלפי קצינים ואנשים התופסים עמדות אחראיות, ואם גם משניות בדרגה, מדמים לשמוע:

קולות אבות קדמונים המנבאים מלחמה.

וכי לא שוּמה עליהם להיות ראויים לאבותיהם אשר שילמו בתוספת ריבית את חוב־הנקם אשר חבו למונגולים מן המאה הי"ג, שנזדהו בעיניהם עם רוסיה של הצארים? מעשה־פלאים זה של הדור הקודם הסית את הבנים להעזה שאין למעלה ממנה. וכל העולם הנה הוא שרוי בסערה ושטף. כוחות חדשים הופיעו ונפילים חדשים. “סדר חדש” יקום באירופה. וכי לא זה הזמן להקים “סדר חדש” באסיה? בתוך כל המסגרת הזאת היו תכניות שפּוּתחו בשקידה מדוקדקת וסבלנית והותאמו לכל השינויים במהלך השוֹאה העולמית. מנהיגי הצבא טענו שהם צריכים להיות הסמכות שתבחר את הרגע בו יוּתן האות. אכן, יכול יכלו לטעון שאם אמנם צריכה יאפאן להלום, הרי שעת־הכושר הטובה ביותר – נפילת צרפת – כבר הוחמצה על־ידי פוליטיקאים זהירים או מוגי־לב.

הקיסר והנסיכים הקיסריים, שמסביבם נאספה האצולה הרמה ביותר, התנגדו למלחמת־התקפה. רב מדי הוא שיכלו לאבּד בתקופה נסערת. רבים מהם נסעו בארצות העולם ונפגשו עם שכמותם בחצרות זרות. הם העריצו את חייה של אירופה והתייראו מפני עצמתה ומפני עצמת ארצות־הברית. הם העריצו את הרוממוּת הבטוחה של המונרכיה האנגלית. הם נשענו בתמידוּת על הפרלמנטריות השטחית והרופסת שלהם, וקיווּ שיוכלו להוסיף למלוך או למשול בשלום. אבל מי יאמר מה יעשה הצבא? שום שלטון־אבות, שום קיסר, שום שושלת לא יכלו להינתק מעליו. הקיסר והנסיכים היו בעד שלום ותבונה, אבל לא היה בהם כל רצון למוּת למען ענין כזה.

ההפעלה הנמרצת של הסנקציות הכלכליות ביולי 1941 הביאה את המשבר הפנימי בפוליטיקה היאפאנית לנקודת הרתיחה. יסודות שמרניים נחרדו והמנהיגים המתונים נתקפו בהלה. הצבא היאפאני כבר נתחייב בפרסטיז’ה שלו מבּית כגורם תחוקתי בעיצוב המדיניות היאפאנית. עד כאן הפעיל הצי את כוחו המרסן. אבל האֶמבּרגוֹ שאכפו ארצות־הברית, בריטניה והולנד שלל מיאפאן כל אספקה של דלק, שבּה היה תלוי הצי, ובעצם כל הכוח המלחמתי של יאפאן. הצי היאפאני נאלץ מיד להתפרנס מעתודות הדלק שלו, ועם פרוֹץ המלחמה היאפאנית כבר הספיק למעשה לכלות מלאי של ארבעה חדשים מתוך עתודת שמונה־עשר החדשים. נראה היה בעליל כי זוהי תפיסת־חנק, וכי הברירה לפניהם להגיע לידי הסכם עם ארצות־הברית או לצאת למלחמה. אמריקה דרשה בתוך השאר שתסתלק יאפאן לא רק מתוקפנותה החדשה בהודו־סין אלא גם מסין עצמה, מקום שכבר היתה נלחמת במחיר כבד זמן כה רב. זאת היתה דרישה צודקת אך קשה. במסיבות אלו התחבר הצי עם הצבא במדיניות של מלחמה במקרה שאי־אפשר יהיה להשיג הסכם דיפלומטי שייתכן לקבלו. הואיל ועתה פיתח הצי את הזרוע האווירית שלו למדרגה גבוהה של כושר תוקפני, דבק בתוקף בקו פעולה זה.

הויכוח המתוח בחוגים המדיניים של יאפאן נמשך כל ימות הקיץ והסתיו. השאלה העליונה של עמידה בפני מלחמה עם ארצות־הברית נדונה, כידוע לנו עתה, ב־31 ביולי, ממחרת לאמברגו. ברור היה לכל המנהיגים היאפאנים כי השעה דוחקת ועוד מעט יהיה עליהם להחליט. עשויה גרמניה לנצח במלחמה באירופה בטרם תגשים יאפאן אף אחת משאיפותיה. השיחות בין ממשלות יאפאן ואמריקה נמשכו. המדינאים השמרנים היאפאנים והחצר הקיסרית קיווּ להשיג תנאים אשר יאפשרו להם לבצור את רוח דורשי המלמה מבּית. מחלקת־המדינה בוושינגטון האמינה, כמו שהאמנתי אני, שיאפאן תירתע מן־הסתם מפני כוחה, המכריע בסופו של חשבון, של ארצות־הברית.

הקורא ראה איך מן היום הראשון למלחמה לא סרו מאתנו דאגותינו ביחס ליאפאן. תאוותיה ושעת־הכושר שלפניה ברורות היו מאליהן. תמהים היינו מפני מה לא הלמה ברגע התמוטטותה של צרפת. אחרי כן שאפנו רוח ביתר קלות, אך כל הזמן היינו דחוקים בין המצרים ואנוסים להגן על האי הבריטי מחורבן ולהמשיך במלחמה במדבר המערבי. מודה אני ומתוודה כי במחשבותי היתה הסכנה היאפאנית כולה כמין נוגה־דמדומים מאוּים, בהשוואה לצרכינו האחרים. הרגשתי שאם תתקוף אותנו יאפאן הרי תיכנס ארצות־הברית למלחמה. אם לא תיכנס ארצות־הברית למלחמה, הרי אין לנו שום אפשרות להגן על איי־מזרח־הודו־ההולנדית, ובעצם גם לא על הקיסרות שלנו במזרח. אם, לעומת זאת, תגרור התוקפנות היאפאנית את אמריקה למלחמה הרי הייתי מוכן ומזומן לכך. על זאת סמכתי. וכך היו סדרי העדיפויות שלנו משך 1941: ראשית, ההגנה על האי, כולל איוּם הפלישה ומלחמת הצוללות; שנית, המאבק במזרח התיכון ובים התיכון; שלישית, אחרי יוני, האספקה לרוסיה הסובייטית; ואחרון־אחרון, התנגדות להתקפה יאפאנית. אולם מובן היה תמיד שאם תפלוש יאפאן לאוסטרליה או ניו־זילנד, יהיה עלינו להקריב את המזרח התיכון למען ההגנה על עצמנו־ובשרנו. האפשרות הזאת נראתה לכולנו רחוקה ובלתי־מסתברת בגלל השפע העצום של כיבושים קלים ומושכים יותר המזוּמנים ליאפאן במאלאיה, בסיאם, ועל הכל באיי־מזרח־הודו־ההולנדית. מובטח אני כי שום דבר שהיינו יכולים להפרישו בזמן הזה, אפילו במחיר הרס זירת המזרח התיכון או הפסקתה האספקה לסובייטים, לא היה משנה את ארחות הגורל במאלאיה. לעומת זאת הרי כניסתה של ארצות־הברית למלחמה תהיה שקולה כנגד כל הרעות גם יחד.

אל ידמה אדם בנפשו שההחלטות המקיפות האלו נתקבלו בהסח־הדעת או בלי חקקי־לב מעמיקים ומתמידים על־ידי הקבינט המלחמתי ויועציו הצבאיים.

בהמשך הזמן, ועם שעמדתי על השפעתו הכבירה של האמברגו שעליו הכריז הנשיא רוזוולט ב־26 ביולי, שאליו הצטרפנו אנחנו וההולנדים, נעשיתי מעוניין יותר ויותר להעמיד את יאפאן בפני המערך האפשרי הגדול ביותר של כוחות־צי בריטיים ואמריקאיים באוקינוס הפאציפי וההודי. לא יכולנו להפריש אלא כוחות ימיים. היטב־היטב בדקנו את משאבינו.

ב־25 באוגוסט שלחתי מיזכר ללורד־הראשון־של־הימיה על דבר הקמת צי מזרחי וגוללתי את השקפותי ביחס להרכבו. תקיף הייתי בדעה שמן הדין שנוכל בעתיד הקרוב להציב אסקדרון מרתיע באוקינוס ההודי, וכי הוא צריך למנות מספר קטן של אניות טובות ביותר. הלורד־הראשון־של־הימיה השיב לאמור כי תכניתה של האדמירליות היא לרכז בציילון בתחילת 1942 כוח שיכלול את אניות־המערכה נלסון ורודני, את סיירת־המערכה רינאון, ואת נושאת־המטוסים הקטנה הרמס. ארק רויאל תבוא אחר כך, אבל לא לפני אפריל. בינתים תישלחנה ארבע אניות־המערכה מסוג “ר” לאוקינוס ההודי כמלוות לשיירות צבא. בתזכירו עמד הלורד־הראשון־של־הימיה על החשיבות המכרעת של הזירה האטלנטית, מקום שראה הכרח להחזיק את כל שלוש אניות־המערכה החדישות שלנו מסוג המלך ג’ורג' ה־5 כנגד התפרצותה האפשרית של טירפיץ.

המערכים האלה לא ישרו בעיני. שימוש האניות הישנות מסוג “ר” למלאכת שיירות יפה הוא כנגד סיירות של שמונה אינצ’ים, אבל אם יהיה האויב מוכן להפריש אניית־מערכה חדישה מהירה למטרות פשיטה הרי הן ושיירותיהן תיעשינה טרף קל. במצבן הנוכחי תהיינה האניות הישנות האלו ארונות־מתים צפים. לכן יהיה צורך להעמיד אניה גדולה אחת או שתים כדי למנוע את היאפאנים מהפריש פושטות כבדות יחידות.

סיימתי את חליפת איגרותי עם האדמירליות בזו הלשון:

29 באוגוסט 41

…עלי להוסיף כי אינני יכול לחשוב שיאפאן תצא כנגד הצירוף של ארצות־הברית, בריטניה־הגדולה ורוסיה, המתהווה עתה כנגדה, בעוד שממילא היא שקועה ראשה ורוּבּה בסין. מתקבל מאד על הדעת שהיא תשא ותתן עם ארצות־הברית משך שלושה חדשים לפחות מבלי לצעוד שום צעד תוקפני נוסף ומבלי להצטרף אל הציר באורח פעיל. שום דבר לא ירבה את היסוסיה יותר מהופעת הכוח שציינתי, ועל הכל הופעתה של אניה מסוג המלך ג’ורג' ה־5. אכן זה עשוי להיות גורם־מניעה מכריע⁵¹.

הוחלט לשלוח בחינת גרעין ראשון של צי־המזרח־הרחוק שלנו גם את נסיך וולס גם את ריפאלס, עם ארבע משחתות, ובתורת יסוד חיוני את נושאת־המטוסים המשוריינת החדישה אינדומיטבּל. לרוע המזל הוצאה אינדומיטבּל זמנית מכּלל פעולה מחמת תאונה. אף על פי כן הוחלט להניח לשתי האניות הגדולות המהירות לצאת לדרך, בתקוה לייצב בכך את המצב הפוליטי ביאפאן, וכן על־מנת לקבוע מגע עם הצי הפאציפי של ארצות־הברית. המדיניוּת הימית הכללית שלנו היתה לכונן תחת מחסהו המרוחק של הצי האמריקאי העיקרי בפאציפי צי מזרחי בריטי שבסיסו בסינגאפור, אשר עד לאביב 1942 יכלול שבע אניות גדולות בדרגות איכוּת שונות, נושאת־מטוסים אחת ממדרגה ראשונה, עשר סיירות ועשרים־וארבע משחתות. האדמירל סיר תום פיליפּס, שעד כאן היה סגן־ראש־מטה־הצי הנאמן שלנו, נבחר לפיקוד וב־24 באוקטובר הניף את דגלו בגרינוֹק.

בסוף אוקטובר טילגרפתי אל ראשי־הממשלות של אוסטרליה וניו־זילנד, והמצאתי להם פרטים על המערכים הימיים המוּצעים שלנו במזרח הרחוק.

ראש־הממשלה אל ראשי ממשלות אוסטרליה וניו־זילנד

עדיין אני נוטה לחשוב שיאפאן לא תיכנס למלחמה עם מעצמות א. ב. ס. ה. [אמריקה־בריטניה־סין־הולנד] אלא אם כן תישבר רוסיה שבר מכריע. אפשר שאפילו אז יחכו לפלישה המובטחת לאיים הבריטיים באביב. ההתנגדות הרוסית עודנה חזקה, בפרט מול מוסקבה, והחורף קרוב עתה.

2. מערכי האדמירליות מכוּונים לרכז לקראת סוף השנה את רודני, נלסון וארבע אניות ר, בעיקר בבסיס סינגאפור. אולם תכנית זו נשתבשה מחמת הנזק שנגרם בזמן האחרון לנלסון, שתיקונו יצריך שלושה אור ארבעה חדשים.

3. בינתים, כדי להוסיף ולרפּות את ידיה של יאפאן, אנו שולחים מיד את אניית־המערכה החדשה ביותר שלנו, נסיך וולס, על־מנת שתצטרף אל ריפאלס באוקינוס ההודי. דבר זה נעשה למרות המחאות מצד המפקד־הראשי של צי־המולדת, והרי זה סיכון רציני שאנו מקבלים עלינו. בקרוב מאד יבחינו בנסיך וולס בקייפּטאון. נוסף על כך מעבירים למימי המזרח את ארבע אניות־המערכה מסוג “ר”, ככל שהכנתן מסתיימת. לאחר מכן תחליף רינאון, אשר לה רדיוס גדול יותר, את ריפאלס.

4. לדעתי תהיה נסיך וולס גורם־המניעה הטוב ביותר שבגדר האפשר, וייעשו כל המאמצים כדי להשאירה שם בקביעות. אולם עלי להבהיר כי יש לעיין מחדש בתנועותיה של נסיך וולס כשתהיה בקייפּטאון, בשל הסכנה שמא תתפרץ טירפיץ ובשל אפשרויות מיבצעיות אחרות הקיימות עד שתהיה דוכס יורק מוכנה בדצמבר.

באוקטובר הסיר הנסיך קונויה את משׂאו מעל שכמו. תחילה ביקש פגישה אישית עם הנשיא רוזוולט בהונולולו, שאליה קיוה להביא את ראשי הצבא והצי שלו, ולחייב אותם על־ידי כך על מה שיוסכם. אבל הנשיא דחה את הצעתו, וחוגי הצבא החלו למתוח בקורת יותר ויותר על המדינאי החכם הזה. על מקומו בא הגנרל טוג’ו, שנעשה ראש־הממשלה, מיניסטר־המלחמה ומיניסטר־הפנים בעת־ובעונה־אחת. הגנרל טוג’ו, שאחרי המלחמה נתלה על־ידי המנצחים בהתאם לנוהג החדש, אמר במשפטו כי הוא עצמו קיבל לידיו את מיניסטריון־הפנים משום ש“עמד בפני זרם נורא המבשר אנדרלמוסיה מבּית אם יוחלט על שלום ולא על מלחמה”. על פי מצוות הקיסר חידש את השיחות הדיפלומטיות עם ארצות־הברית, אבל לאחר שהסכים בחשאי עם אחדים מחברי ממשלתו שיאפאן תצא למלחמה אם תידחינה פניותיו של הקבינט. כשהודיעו טוג’ו וראשי־המטה־הכללי לקיסר בנובמבר 1941 כי ייתכן שיהיה צורך במלחמה, הביע הקיסר את התקוה שייתכן עוד לעשות מאמצים נוספים למניעת שואה זו, אך אמר לטוג’ו ש“אם מצב הדברים הוא כפי שתיארת הרי לא תהיה ברירה אלא להמשיך בהכנות לפעולות”.

בתחילת נובמבר קיבלתי מן הגנרל צ’אן־קיי־שק אזהרה נרגשת מפני פעולה יאפאנית נוספת בסין. הוא היה סבור שהיאפאנים נמנו וגמרו על התקפה מהודו־סין כדי לכבוש את קוּנמינג ולנתק את כביש בורמה. הוא פנה בבקשה לעזרה בריטית בדרך־האוויר ממאלאיה. בסיום דבריו אמר:

למבט ראשון אולי תחשוב שדבר זה יסבך אתכם במלחמה עם יאפאן בעוד אתם נלחמים באומץ־לב כה רב באירופה ובמזרח התיכון. לא כך אני רואה את הדברים. אינני מאמין כי יאפאן סבורה שיש בה הכוח להתקיף כל זמן שהתנגדותה של סין נמשכת. אבל ברגע שתיפּטר ממנה תתקיף אתכם כטוב בעיניה ובשעה הנוחה לה… סין הגיעה לשלב הקריטי ביותר במלחמת ההתנגדות שלה. יכלתה להגן על המבואות היבשתיים אל סינגאפור ובורמה תלויה עכשיו בראש־וראשונה בנכונותן של בריטניה ואמריקה לשתף פעולה בהגנה על יוּנאן. אם יוכלו היאפאנים להבקיע את החזית שלנו כאן נהיה מנותקים מכם, וכל המבנה של התיאום האווירי והימי שלכם עם אמריקה ואיי־מזרח־הודו־ההולנדית יהיה צפוי לסכנה חמורה מבחינות חדשות ומכיוון חדש. הייתי רוצה להביע בתוקף רב ככל אשר אוכל את ההכרה שהחכמה וראיית־הנולד דורשות את מתן העזרה אשר ציינתי לסין. שום דבר אחר לא יוכל להבטיח באותה מידה את מפלתה של יאפאן ואת הצלחת הארצות המתנגדות עתה לתוקפנות. אני מחכה בקוצר־רוח לתשובתך.

העברתי זאת אל הנשיא רוזוולט. לא יכולתי לעשות הרבה יותר מכך.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 5 בנובמבר 41

קיבלתי את קריאתו של צ’אן־קיי־שק לעזרה אווירית, המוּפנית אל שנינו. אתה יודע מה מצבנו בכוח אווירי בסינגאפור. אף על פי כן אהיה מוכן לשלוח טייסים ואפילו כמה מטוסים אם יוכלו להגיע מבעוד־מועד.

2. מה שנחוץ לנו עכשיו הוא גורם־מניעה מן הסוג הכללי והאדיר ביותר. היאפאנים לא קיבלו עדיין החלטה סופית, ודומה כי הקיסר מרסן. כשדיבּרנו על כך בפלאקנטיה דיברת על הרווחת זמן, ועד כאן הוכתרה מדיניות זו בהצלחה מזהירה. אבל האֶמבּרגוֹ המשותף שלנו מאיץ ביאפאנים להחליט אם לשלום פניהם או למלחמה.

3. עתה נראה שהם ייכנסו ליוּנאן, ינתקו בכך את כביש בורמה, ולדבר הזה תהיינה תוצאות נוראות לגבי צ’אן־קיי־שק. התמוטטות התנגדותו תהיה לא רק טרגדיה עולמית בפני עצמה אלא גם תשאיר ליאפאנים כוחות גדולים להתקיף בהם בצפון או בדרום.

4. הסינים פנו אלינו, ומן־הסתם פנו גם אליכם, בקריאה שנזהיר את היאפאנים מפני התקפה ביונאן. אני מקווה שתראה לנכון להזכירם כי התקפה כזאת, המכוּונת אל סין מאזור שמעולם לא הכרנו כי יש ליאפאנים איזו זכות להחזיק בו כוחות, יהיה בה משום התעלמות גלויה מעמדתה המרומזת בבירור של ממשלת ארצות־הברית. נהיה מוכנים, כמובן, לפנות אליהם ברוח דומה לזו.

5. שום פעולה עצמאית מצדנו בלבד לא תרתיע את יאפאן, לפי שאנו מרותקים כל־כך במקומות אחרים. אבל מובן שנעמוד לצדכם ונעשה כמירב יכלתנו לתמוך בכם בכל קו שתבחרו. כשלעצמי אני סבור שיאפאן עשויה יותר להיגרר לתוך מלחמה מאשר לקפוץ לתוכה. אנא הודיעני מה דעתך.

*

ב־9 בנובמבר השיב הנשיא ואמר כי אם גם יהיה זה משגה רציני לזלזל בחוּמרת האיוּם, הרי הוא מסופק אם הכנות למערכה יבשתית נגד קוּנמינג מעידות על התקדמות יאפאנית מיידית בעתיד הקרוב ביותר. הוא יעשה ככל אשר יוכל, על־ידי סיוע החכר־והשאל לסין ועל־ידי ארגון חיל המתנדבים האווירי האמריקאי שם. הוא סבור כי בהלך־רוחה של יאפאן הרי “כל אזהרה או נזיפה מילולית בניסוח חדש” יהיה לה לפחות סיכוי שווה לחולל את ההשפעה ההפוכה. “הבעיה כולה תזכה לתשומת־לב, עיוּן ומאמץ מתמידים ורציניים מצדנו”.

כמיטב יכלתי השתדלתי לנחם את הגנרליסימו במסרי לו את עיקר תכנה של תשובה זהירה זו.

לא היה לנו אלא להמשיך בתכניותינו הימיות במזרח הרחוק ולהניח לארצות־הברית לנסות באמצעים דיפלומטיים להשקיט את יאפאן זמן רב ככל האפשר באוקינוס השקט.

כתבתי אל הגנרל סמאטס, שעורר בעיות רחבות יותר.

ראש־הממשלה אל הגנרל סמאטס 9 בנובמבר 41

אינני סבור כי יהיה איזה טעם בכך שאֶפנה אישית בשלב זה אל רוזוולט בבקשה שייכנס למלחמה. בפגישה האטלנטית אמרתי למקורביו שהייתי בוחר בהכזרת־מלחמה אמריקאית עכשיו ובאפס כל אספקה משך ששה חדשים מאשר באספקה כפולה באפס כל הכרזה. כשמסרו לו את הדברים האלה ראה בכך מימרה קשה. אל לנו להקל ראש בקשיים התחוקתיים שלו. הוא רשאי לנקוט פעולה כראש השלטון, אבל רק הקונגרס יכול להכריז מלחמה. הוא הרחיק לכת עד כדי לומר לי, “אפשר שלעולם לא אכריז מלחמה; אפשר שאעשה מלחמה. אם אבקש את הקונגרס להכריז מלחמה, עלולים הם להתווכח על כך שלושה חדשים”. חוק־הגיוס, שבלעדיו היה הצבא האמריקאי מתפורר לגמרי, נתקבל ברוב של קול אחד בלבד. ברוב קטן העביר עכשיו בסנאט את ביטולו של חוק־הנייטראליות למעשה. אם גם הבית השני יסמוך ידיו על כך, יהיה פירוש הדבר בהכרח קרבות מתמידים באטלנטי בין אניות גרמניות ואמריקאית. דעת־הקהל בארצות־הברית התקדמה בזמן האחרון, אבל בקונגרס הרי הכל מסתכם בספירת ראשים. כמובן, אילו ראיתי איזו דרך לסייע בהעלאת המצב הזה ללמישור גבוה יותר, כי אז עשיתי זאת. בינתים עלינו להתאזר בסבלנות ולהשליך יהבנו על הגל הזורם לעברנו, ועל המאורעות.

ב־10 בנובמבר, במשתה השנתי בגילדהול (בנין עירית לונדון), שעל פי המנהג משתתף בו ראש־הממשלה, אמרתי:

עלי להודות כי כאיש שהצביע בעד הברית היאפאנית לפני קרוב לארבעים שנה, ב־1902, וכאיש שעשה תמיד כמיטב יכלתו לקידום היחסים הטובים עם קיסרוּת־האיים של יאפאן, ושהיה תמיד דורש־טוב סנטימנטלי ליאפאנים ומעריץ את סגולותיהם וכשרונותיהם המרובּים, אראה בצער עמוק את פתיחתו של סכסוך בין יאפאן לעולם דובר האנגלית.

ידועים היטב האינטרסים כבוּדי־השנים של האמריקאים במזרח הרחוק. הם עושים כמירב יכלתם למצוא דרכים לשמור על השלום באוקינוס השקט. אין אנו יודעים אם יצליחו מאמציהם, אבל אם ייכשלו ואם תסתבך ארצות־הברית במלחמה עם יאפאן, הרי חובתי היא לומר שההכרזה הבריטית תבוא בתוך כדי שעה.

בהשקיפנו על גיא־החזיון הנרחב והקודר בשׂכל קר ובוחן ככל האפשר, דומה שתהיה זו הרפתקה מסוכנת מאד לעם היאפאני לקפוץ ללא כל צורך לתוך מאבק עולמי שבּו אפשר מאד שיעמוד, בפאציפי, כנגד מדינות שהאוכלוסיה שלהן כוללת קרוב לשלושה־רבעים מן הגזע האנושי. אם הפלדה היא יסוד־היסודות למלחמה מודרנית, הרי מסוכן עד מאד יהיה זה למעצמה כיאפאן, שייצוּר הפלדה שלה הוא רק כשבעה מיליונים טונה בשנה, להביא ממש לחינם לידי מאבק עם ארצות־הברית, שייצוּר הפלדה שלה הוא עכשיו כתשעים מיליון; ובכך לא הבאנו בחשבון את התרומה האדירה שיכולה הקיסרות הבריטית לתרום. לכן אני מקווה כי השלום בפאציפי יישמר בהתאם למשאלותיהם המוּכּרות של חכמי המדינאים ביאפאן. אבל נעשו, ונעשות, כל ההכנות להגן על האינטרסים הבריטיים במזרח הרחוק, ולהגן על הענין המשותף הנתון עתה בסכנה.

ב־20 בנובמבר הגישה יאפאן לוושינגטון את “דברה הסופי”. אף כי ברור היה מתוך ההצעות האלו שלמעשה מנסה יאפאן רק להשיג את פירות הנצחון בלי מלחמה, ראתה ממשלת ארצות־הברית חובה לעצמה להגיש הצעה דיפלומטית אחת אחרונה. נמסר לנו על האיגרת היאפאנית ונשאלנו לדעתנו. ב־23 בנובמבר כתבתי במיזכר אל שר־החוץ:

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 23 בנובמבר 41

האינטרס העיקרי שלנו הוא: שום הסגות־גבול נוספות ושום מלחמה, כי מזאת האחרונה כבר שׂבענו. ארצות־הברית לא תפקיר את ענינה של סין, ויכולים אנו ללכת אחריה בביטחה בחלק זה של הענין. לא נוכל כמובן להסכים להסדר שעל פיו תהיה יאפאן בת־חורין להתקיף את רוסיה בסיביר. אני עצמי מסופּק אם דבר זה מתקבל על הדעת בשעה זו. זכוּר לי שהנשיא רוזוולט עצמו כתב לי בשעת הועידה האטלנטית, “אסור שתהיה הסגת־גבול נוספת בצפון”. אני סבור שעל כך אפשר יהיה להסכים [עם האמריקאים]. לדעתי אין צורך שתסתלק יאפאן רשמית מחוזה־הציר. עצם עמידתה מחוץ למלחמה היא אכזבה ומכה גדולה לגרמנים. אין אנו צריכים להסכים לשום וטוֹ על העזרה האמריקאית או הבריטית לסין. אבל ארצות־הברית לא תבקש זאת מאתנו.

במסגרת האמוּר למעלה, כדאי יהיה להקל על יאפאן מבחינה כלכלית כדי־כך שיחיו מן היד אל הפה – אפילו נרויח רק עוד שלושה חדשים. אולם אין אלה אלא רשמים ראשונים.

עלי לומר שמרוּצה אהיה אם אקרא שהושג בין אמריקה ליאפאן הסכם שעל פיו לא יהיה מצבנו במזרח הרחוק גרוע בעוד שלושה חדשים יותר משהוא עכשיו.

*

ב־25 בנובמבר מסר לי הנשיא טלגרפית דין־וחשבון על המשא־והמתן. הממשלה היאפאנית הביעה את נכונותה לפנות את דרום הודו־סין, עד להסדר כללי עם סין, או עד אשר יוּשב השלום הכללי בפאציפי על כנו, ואז תהיה יאפאן מוכנה לצאת לגמרי מהודו־סין. תמורת זאת על ארצות־הברית לספק דלק ליאפאן, להימנע מהתערב במאמציה של יאפאן להשיב את השלום על כנו בסין, לעזור ליאפאן להשיג את תוצרתם של איי־מזרח־הודו־ההולנדית, ולהעמיד את היחסים המסחריים בין יאפאן וארצות־הברית על בסיס תקין. שני הצדדים צריכים להסכים ביניהם שלא לבצע שום “התקדמות מזוינת” בצפון־מזרח אסיה ובדרום הפאציפי.

הממשלה האמריקאית מצדה אומרת להגיש הצעה נגדית, המקבלת בקווים כלליים את תנאי האיגרת היאפאנית, עם שהיא מתוה תנאים מסוימים שיצורפו ליציאתם של היאפאנים מדרום הודו־סין ואינה מזכירה כלל את המצב בסין. ארצות־הברית מוכנה לקבל הסדר כלכלי מוגבל הממתיק את צו־ההקפאה המקורי. למשל, אפשר יהיה לשלוח דלק על בסיס חדשי לצרכים אזרחיים בלבד. ההצעה האמריקאית הזאת תעמוד בתקפה משך שלושה חדשים על סמך ההנחה כי משך תקופה זו יידוֹן הסדר כללי המקיף את כל האזור הפאציפי.

כשקראתי את טיוֹטת התשובה, שנקראה, ועודה נקראת, ה“מודוס ויוונדי”, סבור הייתי שאינה מניחה את הדעת. גם ממשלות הולנד ואוסטרליה, ועל הכל צ’אן־קיי־שק, ששלח מחאה נזעמת לוושינגטון, היו שותפים לרושם הזה. אולם רגיש הייתי עד מאד לסייגים שעלינו להקפיד עליהם בחווֹתנו דעה על המדיניות האמריקאית בשאלה שבה היא לבדה צריכה לפעול פעולה מכרעת. הבינותי את הסכנות המלוות את המחשבה, “הבריטים מנסים לגרור אותנו לתוך מלחמה”. לכן הנחתי את הענין במקום היאה לו, לאמור, בידיו של הנשיא, ובצייני את הצד הסיני בלבד, שלחתי לו את המברק הבא:

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 26 בנובמבר 41

מברקך על יאפאן נתקבל הערב. כן גם דו"חות מלאים מאת הלורד הליפקס על הדיונים ותכניתך הנגדית ליאפאן… ודאי שעליך לטפל בעסק הזה, ואנחנו ודאי שאין רצוננו במלחמה נוספת. יש רק נקודה אחת המטרידה את מנוחתנו. מה בדבר צ’אן־קיי־שק? כלום לא נגזרה עליו תענית קשה? לסין אנו חרדים. אם הם יתמוטטו, תגדלנה הסכנות המשותפות שלפנינו בשיעור עצום. ברי לנו שדאגתה של ארצות־הברית לענין הסיני תקבע את פעולתך. נראה לנו שאין היאפאנים בטוחים בעצמם כל־עיקר.

תשדורת זו הגיעה כמובן לוושינגטון בשחר אותו יום שתאריכו רשום עליה.

מר האל אומר בזכרונותיו:

במשך הלילה נתקבל מברק לנשיא מאת מר צ’רצ’יל בו הוא מחווה דעה על המודוס־ויוונדי שלנו. ראש־הממשלה, שנראה בעליל כי הושפע ממברקו של צ’אן־קיי־שק אליו, תמה אם לא “נגזרה תענית קשה” על הגנרליסימו על פי המודוס־ויוונדי. הוא אמר כי סין היא הסיבה לחרדתו, והתמוטטותה של סין תוסיף במידה עצומה על הסכנה המשותפת שלפנינו. לאחר שדנתי שוב בדבר עם המומחים למזרח הרחוק של מחלקת־המדינה הגעתי למסקנה שעלינו לבטל את המודוס־ויוונדי. תחת זאת עלינו להעמיד לפני היאפאנים אך ורק את ההצעה בת עשרת הסעיפים להסדר כללי, שמתחילה היה המודוס־ויוונדי אמוּר לשמש לה מעין מבוא. אף כי ההצעות של המודוס־ויוונדי כללו רק מעט “פתפוי ביצים” בצורת כותן, דלק ועוד כמה מצרכים בכמויות מוגבלות מאד בהשוואה לאותן כמויות בלתי־מוגבלות שדרשו היאפאנים, גלוי וברור היה שתהיה התנגדות נרחבת מצד דעת־הקהל האמריקאית לאספקת דלק ליאפאן אפילו בכמויות מוגבלות. הסינים גילו התנגדות נזעמת, שאר הממשלות המעוניינות נקטו עמדה בלתי־חיובית או פושרת… הסיכוי הקל לכך שיאפאן תסכים למודוס־ויוונדי לא הצדיק, אפוא, את קבלת הסיכונים

עד לרגע זה לא שמענו על “איגרת־עשרת־הסעיפים”, אשר לא די שסיפקה את משאלותינו ואת משאלות הממשלות השותפות, אלא שאף הרחיקה לכת למעלה מכל מה שהעזנו לבקש. באותו יום ה־26 בחודש קיבל מר האל את השלוּחים היאפאנים במחלקת־המדינה. הוא אף לא הזכיר להם את המודוס־ויוונדי שעליו טילגרף אלי הנשיא ב־23 בחודש. להיפך, הוא הגיש להם את “איגרת־עשרת־הסעיפים”. שנים מסעיפיה היו כלהבא:

ממשלת יאפאן תוציא את כל כוחות הצבא, הצי, התעופה והמשטרה מסין והודו־סין.

ממשלת ארצות־הברית וממשלת יאפאן לא תתמוכנה – מבחינה צבאית, מדינית, כלכלית – בשום ממשלה או משטר בסין מחוץ לזה של הממשלה הלאומית של הרפובליקה הסינית, שבּירתה נמצאת באורח זמני בצ’ונקינג.

השלוּחים היו “מוּכּי־אלם”, ופרשו להם בעגמת־נפש מרובּה ביותר. אפשר מאד שהיתה עגמת־נפשם כנה. במידה רבה נבחרו בזכות תהילתם כאנשים מתונים ושוחרי־שלום אשר ישרו על ארצות־הברית הרגשת בטחון מרדימה עד שיוחלט ויוכן הכל. אך מעט ידעו על כלל הלך־מחשבותיה של ממשלתם. הם לא העלו בחלומם כי למר האל יש על כך ידיעות טובות הרבה יותר מאשר להם. החל מסוף 1940 גילו האמריקאים את כתבי־הסתר היאפאניים החיוניים, והיו מפענחים הרבה והרבה מן המברקים הצבאיים והדיפלומטיים שלהם. בחוגי האמריקאים החשאיים היו מכנים אותם בשם “כשפים”. הם היו מוסרים לנו את ה“כשפים”, אבל היה עיכוב בלתי־נמנע – לפעמים יומים או שלושה – עד שהיינו מקבלים אותם. בשום רגע לא ידענו אפוא כל מה שידעו הנשיא או מר האל. אינני מתלונן על כך.

אותו יום אחר־הצהרים שלח הנשיא את התשדורת הבאה לנציב־העליון בפיליפינים:

מתחוורות והולכות ההכנות… לתנועה תוקפנית קרובה כלשהי, אף כי עדיין לא ברור מה תהיה עצמתה ואם תהיה מכוונת נגד כביש בורמה, תאילנד, חצי־האי מאלאיה, איי־מזרח־הודו־ההולנדית או הפיליפינים. דומה כי מסע על תאילנד מתקבל ביותר על הדעת. לפי דעתי ייתכן שהתוקפנות היאפאנית הבאה הזאת תגרום התפרצות פעולות־איבה בין ארצות־הברית ליאפאן…

*

כשביקר שגרירנו הלורד הליפקס ב־29 בנובמבר במחלקת־המדינה אמר לו מר האל כי הסכנה מצד יאפאן “תלויה ממש מעל ראשינו”.

הצד הדיפלומטי ביחסינו עם יאפאן נסתיים עתה למעשה. עתה יעבור הענין לידי פקידי הצבא והצי, שאתם שוחחתי… יאפאן עשויה לזוז פתאום ובתכלית ההפתעה… סברתי היא שהיאפאנים מכירים כי קו הכיבושים־ללא־סייג שלהם, שנתחדש עתה לאורך כל הקו, קרוב לודאי שהוא הימוּר נואש והוא דורש את מירב ההעזה וההסתכנות. [הוא הוסיף:] כשקיבל צ’רצ’יל את מחאתו הקולנית של צ’אן נגד המודוס־ויוונדי מוטב היה לוּ שלח לצ’אן מברק נמרץ שידרוך עוז ויילחם באותה קנאוּת שמגלים היאפאנים והאמריקאים. תחת זאת העביר לנו את המחאה בלי שום התנגדות מצדו..

אני לא ידעתי שיאפאן כבר הטילה את הפּוּר וכן לא ידעתי עד היכן הגיע הנשיא בהחלטתו.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 30 בנובמבר 41

נראה לי כי נשארה עדיין דרך אחת חשובה ובלתי מנוצלת למניעת מלחמה בין יאפאן לשתי ארצותינו, לאמור, הכרזה פשוטה, חשאית או פומבית כפי שנעדיף, שכל מעשה תוקפנות נוסף מצד יאפאן יביא מיד לידי תוצאות חמורות ביותר. אני מבין את הקשיים התחוקתיים שאתה נתון בהם, אבל טראגי יהיה הדבר אם תיסחף יאפאן לתוך מלחמה על ידי הסגת־גבול בלא שיעמידוה בבירור ובפשטות על האופי החמור של צעד תוקפני נוסף. אני מבקשך לשקול בדעתך אם ברגע שתראה לנכון, שהוא אולי קרוב מאד, לא מן הראוי שתאמר כי “כל תוקפנות יאפאנית נוספת תאלץ אותך להביא את השאלות החמורות ביותר לפני הקונגרס”, או דברים ברוח זאת. אנחנו כמובן נמסור הצהרה דומה או נצטרף להצהרה משותפת, ועל כל פנים נעשים סידורים לתאם את פעולתנו עם שלכם. סלח לי, ידידי היקר, על שאני מעז פנים לדחוק בה שתנקוט קו כזה, אבל אני משוכנע בכך שהוא יכול לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה ולמנוע את הרחבתה העגומה של המלחמה.

גם הוא גם טוג’ו כבר הרחיקו לכת הרבה יותר מכך. וכמוהם גם המאורעות.

ב־30 בחודש, שעה קלה אחר הצהרים (לפי השעון האמריקאי), ביקר מר האל אצל הנשיא, שעל שולחנו היה מברקי מאותו תאריך, שנשלח בלילה⁵². סבורים היו שהצעתי לאזהרה משותפת ליאפאן לא תועיל. גם אין אנו יכולים להיות מופתעים מכך, הואיל וכבר היה לפניהם מברק שיירטוהו מטוקיו לברלין, גם הוא מתאריך 30 בנובמבר, ובו נצטווה השגריר היאפאני בברלין לפנות אל היטלר וריבנטרופ בדברים הבאים:

אמוֹר להם בסודי־סודות כי יש סכנה מופלגת שתפרוץ פתאום מלחמה בין האומות האנגלו־סכסיות ויאפאן עקב איזו התנגשות מזוינת, והוסף כי שעת התפרצותה של מלחמה זו עשויה לבוא מהר יותר מכפי שמעלה אדם בחלומו.

קיבלתי את פיענוח המברקים ב־2 בדצמבר. לא נדרשה שום פעולה מיוחדת מצד בריטניה. אין לנו אלא לחכות. צי נושאות־המטוסים היאפאני הפליג למעשה ב־25 בחודש עם כל כוח התעופה של הצי שעתיד היה להתקיף את פרל־הארבור. מובן שעדיין היה הדבר כפוף לפקודות מרסנות מטוקיו.

*

במועצה קיסרית בטוקיו ב־1 בדצמבר נתקבלה ההחלטה לצאת למלחמה על ארצות־הברית. לדברי עדותו של טוג’ו במשפטו לא הוציא הקיסר הגה מפיו. משך השבוע שלאחר מכן ירדה דממת־מוות על האוקינוס השקט. נתמצו האפשרויות להסדר דיפלומטי. לא אירע עדיין שום מעשה של תוקפנות צבאית. יותר מכל פחדתי שמא יתקיפו היאפאנים אותנו או את ההולנדים. וכי קשיים תחוקתיים ימנעו את ארצות־הברית מהכריז מלחמה. אחרי ישיבת קבינט ארוכה ב־2 בדצמבר שלחתי אל שר־החוץ מיזכר בו נתגלמו מסקנותינו:

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 2 בדצמבר 41

המדיניות הנקוטה בידינו היא שלא לפעול לפני ארצות־הברית. פרט למקרה שינסו היאפאנים לתפוס את מיצר קרה, תהיה לארצות־הברית שהות להתייצב כהלכה מול מעשה חדש של תוקפנות יאפאנית. אם יצעדו, נצעד אנחנו מיד לעזרתם. אם לא יצעדו, שומה יהיה עלינו לעיין מחדש בעמדתנו…

התקפה יאפאנית על נחלות ההולנדים יכולה לבוא בכל עת ובכל שעה. זאת תהיה התגרות ישרה בארצות־הברית, לאחר המו"מ שלה עם יאפאן. עלינו לומר להולנדים שלא נמנע כלל את ארצות־הברית מעמוֹד על מלוא משמעותה של התקפה יאפאנית זו בחינת שאלה הטעונה הכרעה במישרים בינה לבין יאפאן. אם תכריז ארצות־הברית מלחמה על יאפאן, הרי אנו באים אחרי בתוך כדי שעה. אם, לאחר שהות מתקבלת־על־הדעת, יתברר שארצות־הברית אינה מסוגלת לנשוט פעולה החלטית כלשהי, אפילו בתמיכתנו המיידית, נעשה בכל־זאת, הגם שנהיה לבדנו, יד אחת עם ההולנדים.

כל התקפה על נחלות בריטיות פירושה כמובן מאליו מלחמה עם בריטניה־הגדולה.

שירות־המודיעין והסיורים האוויריים הבריטיים, שעמדו על המשמר, הבחינו עד־מהרה בתנועות ובפעולות המראות כי “יאפאן עומדת להתקיף את סיאם, וההתקפה הזאת תכלול משלחת ימית לתפיסת נקודות אסטרטגיות במיצר קרה”. מסרנו על כך לוושינגטון. שורה של מברקים ארוכים הוחלפה בינינו לבין המפקד־הראשי שלנו במזרח הרחוק, וכן בינינו לבין ממשלות אוסטרליה וארצות־הברית, בשאלה אם מן הראוי שננקוט פעולות מוקדמות להגנה על מיצר קרה. בצדק הוחלט, מטעמים צבאיים ומדיניים כאחד, שאין לנו לסבך את מהלך המאורעות על־ידי שנהלוֹם ראשונים בזירה משנית־בדרגה. ב־6 בדצמבר ידוע היה גם בלונדון גם בוושינגטון כי צי יאפאני המונה כשלושים־וחמש אניות־תובלה, שמונה סיירות ועשרים משחתות נע מהודו־סין על פני מפרץ סיאם. גם ציים יאפאניים אחרים נמצאו בלב ים במשימות אחרות.

*

חקירה קונגרסאית מדהימה פירסמה את גילוייה ב־1946, ובדו"ח זה נגולו כל פרטי המאורעות שגרמו את המלחמה בין ארצות־הברית ליאפאן וכן העובדה שלא נשלחו באמצעות המשרדים הצבאיים פקודות “התראה” מפורשות לציים ולחילות־המצב של ארצות־הברית בנקודות צפויות לסכנה. כל הפרטים, כולל פיענוחם של מברקים יאפאניים חשאיים וגוף נוסחם, נתגלו קבל־עולם בארבעים כרך. כוחה של ארצות־הברית הספיק לה לעמוד במבחן הקשה הזה הנדרש על־ידי רוחה של התחוקה האמריקאית.

בדפים אלה אין בכוונתי לנסות להוציא משפט על פרק כביר זה בהיסטוריה האמריקאית. ידוע לנו שכל האמריקאים הגדולים שמסביב לנשיא ובמחיצתו חשו, בחריפות לא־פחות ממני, בסכנה הנוראה שמא תתקוף יאפאן נחלות בריטיות או הולנדיות במזרח הרחוק, ותימנע בקפידה מהתקיף את ארצות־הברית, וכי מתוך כך לא יסמוך הקונגרס את ידו על הכרזת־מלחמה אמריקאית. המנהיגים האמריקאים הבינו כי דבר זה אפשר שיהיה פירושו כיבושים יאפאניים עצומים, אשר אם ישולבו עם נצחון גרמני על רוסיה ואחרי־כן עם פלישה לבריטניה־הגדולה, ישאירו את אמריקה לבדה נוכח צירוף מכריע־במשקלו של תוקפנים עטורי־נצחון. לא די שהאידיאלים הרוחניים הגדולים המוטלים בכף יישלכו אחר־גו אלא אפשר שגם יישברו עצם חייהם של ארצות־הברית ובניה, שעדיין לא נתעוררו כל־צרכם לעמוד על הסכנות הנשקפות להם. הנשיא וידידיו המהימנים תפסו מכבר את הסכנות החמורות שבנייטראליות האמריקאית במלחמה נגד היטלר וכל מה שהוא מסמל, ופירפרו בכבלי־אזיקיו של קונגרס שחדשים אחדים קודם לכן קיבל ברוב של קול אחד בלבד את חידושו הנחוץ של שירות־החובה בצבא, שבלעדיו היה הצבא האמריקאי מתפרק כמעט בעיצומה של התהפוכה העולמית. רוזוולט, האל, סטימסון, נוֹקס, הגנרל מרשל, האדמירל סטארק, וכחוליה מקשרת בין כולם, - הארי הופקינס, אך רוח אחת פיעמה בהם. הדורות הבאים של האמריקאים ובני־החורין בכל הארצות יודו לאלוהים על כוח־החזון של האנשים הללו.

התקפה יאפאנית על ארצות־הברית היתה בבחינת פישוט עצום לבעיותיהם ולחובתם. איך נוכל לתמוה על שעצם צורתה של ההתקפה, ואפילו הקפה, חשובים היו בעיניהם פחות לאין־ערוך מן העובדה שכל האומה האמריקאית תהיה מאוחדת על משמר בטחונה־היא בענין צודק במידה שלא היתה כמוה מעולם? כמוני כך גם הם סבורים היו כי התקפה ומלחמה על ארצות־הברית תהיה בגדר התאבדות לגבי יאפאן. ולא זו בלבד אלא שגם ידעו, קודם שנוכל אנחנו בבריטניה לדעת, את מלוֹא חפצו הקרוב של אוֹיבם. זכוּר לנו איך קרא קרומוול בשמחה כשהתבונן אל הצבא הסקוטי ברדתו מן הגבעות מעל דונבאר, “אדוֹני נתנם בידינו”.

כן גם אל לנו לראות את יאפאן, מתוך פירוט חליפות האיגרות הדיפלומטיות, בחינת מדינה תמימה ועשוקה, שלא ביקשה לה אלא מנה מתקבלת־על־הדעת של שטחים או ביזה מן המלחמה האירופית, ועתה העמידה לפניה ארצות־הברית הצעות שאי־אפשר היה לצפות לכך שיקבלון היאפאנים, הנלהבים בקנאוּתם ומוכנים עד תום. שנים על שנים עינתה יאפאן את סין בפלישותיה ובשעבּוּדיה הנפשעים. עתה, משתפסה את הודו־סין, שיתפה את גורלה עם מעצמות הציר, למעשה כמו גם להלכה, על־פי החוזה המשולש. תעשה־לה מה שתעז לעשות, ותשׂא בתוצאות.

נראה היה כי לא ייתכן כלל שתבקש יאפאן להביא חורבן על עצמה במלחמה עם בריטניה וארצות־הברית, ולבסוף מן־הסתם עם רוסיה. הכרזת־מלחמה מצד יאפאן אי־אפשר היה ליישבה עם שוּרת ההגיון. מובטח הייתי כי קפיצה כזאת תביא עליה חורבן לימי דור, והתברר שצדקתי. אבל ממשלות ועמים לא תמיד הם מקבלים החלטות שהשכל מחייבן. יש והם מקבלים החלטות של טירוף, או שמשתלטת קבוצת אנשים אחת המאלצת את כל האחרים לציית לה ולסייעה במשוגותיה. לא היססתי לחזור ולכפור באפשרות שיאפאן תצא מדעתה. עם כל שאנו מנסים בכנוּת להעמיד עצמנו במצבו של הזולת, אין אנו יכולים להביא בחשבון את פעולוּת הנפש והדמיון האנושיים שאין השכל ממציא להן פתרון.

אולם טירוף־הדעת הוא חולי שבמלחמה יש בצדו יתרונה של הפתעה.

 

פרק שלושים־ושנים: פרל הארבור!    🔗

יום־א', 7 בדצמבר, בצ’קרס – אורחי האמריקאים – החדשות של שעה תשע בראדיו – יאפאן מתקיפה את ארצות־הברית – אני מטלפן אל הנשיא – תשדרתי אל מר דה־ואלרה – אני שמח – ודאוּתו של הנצחון – אני מחליט לצאת לוושינגטון – מכתב אל המלך – חרדתו של הנשיא לנסיעה בחזרה – הכרזת־המלחמה הבריטית על יאפאן – מכתבי אל השגריר היאפאני – הפרלמנט מאשר פה־אחד את הכרזת־המלחמה – מינויו של מר דאף־קופר – עוצם שברה של אמריקה – המהלומה בפיליפינים – פליאתו של היטלר – אנו דנים בהפעלתן של “נסיך וולס” ו“ריפאלס” – תכניתו ההרפתקנית של האדמירל פיליפס – הסיוע האווירי חסר – האדמירל נסוג – מנסה שוב – ההתקפה היאפאנית הקטלנית – “הכל טבעו תחת הגלים” – הבוקר הבוקר מביא ידיעות נוראות – הכנותי ליציאה – הודעתי לבית־הנבחרים, 12 בדצמבר – מר אידן יוצא בשליחותו למוסקבה – אני מוסר לו אי־אלו חדשות

היה יום־א' בערב, ה־7 בדצמבר 1941. ויינאנט ואוורל הרימן היו לבדם אתי אצל השולחן בצ’קרס. הדלקתי את מקלט הראדיו הקטן שלי קצת לאחר שהחלו החדשות של שעה תשע. היו כמה ידיעות על הקרבות בחזית הרוסית ובחזית הבריטית בלוב, ובסיומן הושמעו כמה משפטים ביחס להתקפה מצד היאפאנים על אניות אמריקאיות בהאוואי, וכן על התקפות יאפאניות על אניות בריטיות באיי־מזרח־הודו־ההולנדית. אחרי־כן באה הודעה כי לאחר החדשות נשמע פרשנות מפי מר פלוני, ואחר־כך תתחיל התכנית של טרוסט־המוחות, או משהו מעין זה. כשלעצמי לא קלטתי שום דבר ברור ומפורש, אבל אוורל אמר כי היה משהו על התקפה יאפאנית על האמריקאים, ואם כי היינו עייפים ונופשים נזקפנו כולנו על מושבותינו. לעת הזאת נכנס לחדר המשמש, סוֹירס, ששמע את הדברים, ואמר, “אמת־ויציב. אנו עצמנו שמענו בחוץ. היאפאנים התקיפו את האמריקאים”. היתה שתיקה. בארוחת־הצהרים בגילדהול ב־11 בנובמבר אמרתי שאם תתקיף יאפאן את ארצות־הברית תבוא הכרזת־מלחמה בריטית “תוך כדי שעה”. קמתי מאצל השולחן ועברתי באולם ונכנסתי ללשכה, שהיתה פעילה תמיד. ביקשתי שיחה טלפונית עם הנשיא. השגריר יצא אחרי, ומתוך שדימה בנפשו שאני עומד לעשות איזה צעד שאין לו תקנה, אמר, “אינך סבור שמוטב יהיה לך לקבל אישור תחילה?”

עברו שתים או שלוש דקות ונשמע קולו של מר רוזוולט. “אישי הנשיא. מה הדברים האלה על יאפאן?” “נכון בהחלט”, השיב. “הם התקיפו אותנו בפרל הארבור. עכשיו כולנו בסירה אחת”. מסרתי את הטלפון לויינאנט והוחלפו כמה משפטים, כשהשגריר אומר בתחילה, “יפה”, “יפה” – ואחר־כך, בנעימה חמורה יותר כפי הנראה, “אה!” שוב חידשתי את השיחה ואמרתי, “דבר זה ודאי שהוא מפשט את הדברים. יהי האלוהים אתך”, או מלים אחרות ברוח זו. אז חזרנו שוב לאולם וניסינו לסגל מחשבותינו למאורע העולמי העליון שאירע, שכּה מדהים היה בטבעו עד שאפילו הקרובים למרכז עצרו בנשימתם. שני ידידי האמריקאים קיבלו את המהלומה בעוז־רוח למופת. לא ידענו כלל שנגרמו אבידות רציניות לצי האמריקאי. הם לא ייללו ולא קוננו על שארצם נמצאת במלחמה. הם לא שיחתו מלים לריק בתוכחות או ביגונים. לאמיתו של דבר אפשר היה לחשוב כמעט שנגאלו מכאב ממושך.

*

הפרלמנט לא היה עתיד להתכנס אלא ביום־ג', והצירים היו פזורים בכל רחבי האי, נוכח כל קשיי התחבורה של הימים ההם. הפעלתי את הלשכה כדי לצלצל אל יושב־ראש הבית, המצליפים ושאר הנוגעים בדבר, על־מנת לכנס את שני הבתים יחד למחרת היום. טילפנתי למשרד־החוץ שיתכונן לתת תוקף בלי רגע של דיחוי להכרזת מלחמה על יאפאן, דבר המצריך אי־אלה גינוני רשמיות, בטרם יתכנס הפרלמנט, ושידאג לכך שיזעיקו את כל חברי הקבינט המלחמתי או שימסרו להם ידיעות, והוא הדין בראשי־המטות והמיניסטרים של השירותים, אשר, כפי שהנחתי בצדק, כבר קיבלו את הידיעה.

כיון שנעשה הדבר פנו מחשבותי מיד אל מה שהיה קרוב ללבי תמיד. אל מר דה ואלרה שלחתי את התשדורת הבאה:

8 בדצמבר 41

זהו הסיכוי שלכם. עתה או לעולם לא! אומה שוב־פעם! אני מוכן להיפגש אתך בכל מקום שתחפוץ.

זכרתי גם את סין הנאבקת, וטילגרפתי אל צ’אן־קיי־שק:

8 בדצמבר 41

הקיסרות הבריטית וארצות־הברית הותקפו על־ידי יאפאן. תמיד היינו ידידים: עכשיו אנו עומדים מול אויב משותף.

שלחנו גם את המברק הבא:

ראש־הממשלה אל מר הארי הופקינס 8 בדצמבר 41

מרבים לחשוב עליך ברגע היסטורי זה.

וינסטון, אוורל

*

שום אמריקאי לא יחשוב לי זאת לחטא אם אצהיר כי העובדה שארצות־הברית ניצבת על צדנו גרמה לי שמחה שאין למעלה ממנה. לא יכולתי להינבא על מהלך המאורעות. אינני מעמיד פנים כאילו אמדתי במדויק את כוחה הלוחם של יאפאן, אבל עתה בעצם הרגע הזה ידעתי שארצות־הברית היא במלחמה, עד־צואר ועד־מוות. אם כן ניצחנו אחרי ככלות הכל! כן, אחרי דונקרק; אחרי נפילת צרפת; אחרי הפרק האיוֹם של אוֹראן; אחרי איוּם הפלישה, שעה שמחוץ לתעופה ולצי היינו עם שכמעט אין לו נשק כלל; אחרי המאבק הקשה כשאול של מלחמת הצוללות – הקרב הראשון על האטלנטי, שבּו אך כפשׂע היה בינינו ובין המפלה; אחרי שבעה־עשר חודש של לחימה בדד ותשעה־עשר חודש בהם נשאתי באחריות במצוקה עזה, נצח ניצחנו במלחמה. אנגליה תחיה; בריטניה תחיה; חבר־העמים והקיסרות יחיו. כמה תימשך המלחמה וכיצד תסתיים, זאת לא יכול איש לדעת, גם לא היה איכפת לי הדבר ברגע זה. שוב פעם אחת בהיסטוריה הארוכה של האי שלנו נצא, כל כמה שלא נהיה מחוּצים ורסוקי־אברים, בשלום ובנצחון. לא נימחה. ההיסטוריה שלנו לא תגיע אל קצה. אפילו אנו כיחידים אפשר לא נגזר עלינו למות. גורלו של היטלר נחרץ. גורלו של מוסוליני נחרץ. אשר ליאפאנים, הללו יישחקו עד־דק. כל השאר אינו אלא ענין שבּהפעלה נאוֹתה של כוח מכריע. הקיסרות הבריטית, ברית־המועצות, ועתה ארצות־הברית, קשורות יחדיו בכל קורט של חייהן וכוחן, חזקות היו, לפי מה שנראה לי, פי־שנים או אפילו פי־שלושה מיריביהן. בלי ספק יימשך הדבר זמן רב. ציפּיתי לקרבנות נוראים במזרח; אבל כל זה לא יהיה אלא שלב חולף. במאוחד נוכל לרעוץ ולהכניע את כל זולתנו בעולם. עדיין צפויים לנו פגעים מרובים, אסונות ומצוקות לאין שיעור, אבל שוב אין מקום לספק ביחס לאחרית הדברים.

כסילים – והם היו רבים, לא רק בארצות האויב – עשויים היו לזלזל בכוחה של ארצות־הברית. היו שאמרו כי רכּים הם האמריקאים והיו שאמרו שלעולם לא יהיו מאוחדים. הם יעמדו מנגד, בחיבוק־ידים, ממרחק. לעולם לא יבואו לידי התמודדות. לעולם לא יוכלו לעמוד בהקזת־דמים. הדמוקרטיה שלהם ושיטת הבחירות החוזרות־ונשנות שלהם תשתקנה את המאמץ המלחמתי שלהם. הם יהיו רק בהרת מטושטשת באופק לגבי ידיד ושונא כאחד. עתה נראה בחולשתו של העם הזה המרוּבּה־במספר אך הרחוק, העשיר והפטפטן. אבל אני למדתי את קורות מלחמת־האזרחים האמריקאית, שנמשכה עד השעל הנואש האחרון. דם אמריקאי זרם בעורקי. זכרתי דברים שאמר לי אדוארד גריי קודם יותר משלושים שנה – שארצות־הברית משוּלה כ“דוּד ענק. כיון שמדליקים את האש מתחתיו, אין גבול לכוח שהוא יכול לחולל”. רווּי־ומרוּוה התרגשות וסערת־רוח עליתי על משכבי וישנתי שנת איש נושע ומכיר־טובה.

*

אך הקיצותי, מיד החלטתי לצאת ולהתראות עם הנשיא רוזוולט. העליתי את הענין לפני הקבינט כאשר התכנסנו בצהרים. כיון שקיבלתי את הסכמת עמיתי, כתבתי אל המלך.

8 בדצמבר 1941

אדוני,

הגעתי לכלל הכרה שחייב אני לבקר בוושינגטון בלי דיחוי, על תנאי שיישר הדבר בעיני הנשיא רוזוולט, וכמעט אין לי ספק שיישר בעיניו. יש לתאֵם לאור המציאות את כל תכנית ההגנה וההתקפה האנגלו־אמריקאית. כן גם עלינו לדאוג שמנת התחמושת ושאר סוגי העזרה שאנו מקבלים מארצות־הברית לא תיפּגע יותר מכפי ההכרח, כמו שאני חושש. העובדה שמר אידן יהיה במוסקבה בעת היותי בוושינגטון תקל על פתרון הבעיות המקיפות שבין שלושת בעלי־הברית הגדולים.

נימוקים אלה נתקבלו על דעת עמיתי בישיבת הקבינט היום פה־אחד, ולפיכך אני מבקש את רשות הוד־מלכותך לצאת את הארץ. רוצה הייתי להפליג בהקדם, באניית־מלחמה, ולהיעדר משך כשלושה שבועות בסך־הכל. אקח אתי סגל כשיעורו של זה שלקחתי לפגישה האטלנטית.

בשעת העדרי יפעל בשמי הלורד־שומר־החותם, שיסתייע בלורד־נשיא־המועצה, שר־האוצר ואחרים מחברי הקבינט המלחמתי. הייתי מציע שמשך תקופה זו יישבו שלושת המיניסטרים של השירותים הלוחמים באורח זמני עם הקבינט המלחמתי. בעת העדרי ימסור משרד־החוץ את דו"חותיו ללורד־נשיא־המועצה, וּועדת־ההגנה תמסור ללורד־שומר־החותם. אני אעמוד כמובן במגע מתמיד בדרך האלחוט עם כל המתרחש, ואוכל לתת החלטות כל־אימת שיהיה צורך בדבר. הייתי רוצה לקחת אתי את הלורד־הראשון־של־הימיה ואת ראש־המטה של חיל־האוויר, כי תיאום כל סידורינו עם האמריקאים בדרג גבוה הוא חשוב ביותר.

אני תקוה שאוכל לקבל את אישורו של הוד־מלכותך לקו הזה. את כוונתי אני שומר, כמובן, בסוד.

בהכרת־חובה ענווה, הנני

משרתו ונתינו המסור והנאמן ביותר של הוד־מלכותך,

וינסטון ס. צ’רצ’יל

נ. ב. אני מניח שגרמניה ואיטליה תכרזנה שתיהן מלחמה על ארצות־הברית, לפי שהתחייבו על פי חוזה לעשות כן. לא אציע את ביקורי לנשיא אלא לאחר שיובהר המצב הזה יותר.

המלך נתן את הסכמתו.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 9 בדצמבר 41

אסיר־תודה הנני על מברקך מיום 8 בדצמבר. עתה שהננו “בסירה אחת”, כדבריך, האם לא בחכמה נעשה אם ניועד עוד פעם? לאור המציאוּת והעובדות החדשות נוכל לסקור את כל התכנית המלחמתית, וכן גם את בעיות הייצור והחלוקה. נדמה לי שכל הענינים האלה, שאחדים מהם מדאיגים אותי, אפשר לפתרם על הצד הטוב ביותר בדרג השלטוני הגבוה ביותר. יהיה זה גם עונג גדול בשבילי להיפגש אתך עוד פעם, וכל המקדים הרי זה משובח.

2. אם יהיה הדבר רצוי נוכל להפליג מכאן בעוד יום־יומים, ולבוא באניית־מלחמה לבלטימור או אנאפּוליס. הנסיעה תימשך כשמונה ימים, ואני אשתדל לשהוֹת שבוע, כדי שנוכל ליישב בינינו כל דבר של חשיבוּת. אביא את פאוּנד, פוֹרטאל, דיל וביוורברוק, עם סגל העוזרים הדרוש.

3. הודיעני בבקשה בתכלית ההקדם מה דעתך על כך.

הנשיא חשש שהנסיעה בחזרה תהיה מסוכנת. אני הרגעתיו.

אישיות ימית לשעבר אל הנשיא רוזוולט 10 בדצמבר 41

אין אנו סבורים כי יש איזו סכנה רצינית ביחס לנסיעה בחזרה. אולם סכנה גדולה טמונה בכך שלא נקיים דיוּן מלא בדרג הגבוה ביותר בדבר חוּמרתו המופלגת של המצב הימי, כמו גם בדבר כל בעיות הייצור וההקצבות הכרוכות בכך. אני מוכן בהחלט להיפגש אתך בברמודה, או לטוס מבּרמודה לוושינגטון. נדמה לי כי אסון יהיה זה אם נחכה עוד חודש ימים עד שנחליט בדבר פעולה משותפת נוכח המצב הבּיש החדש, בפרט בפאציפי. קיויתי להפליג מחר בערב, אבל אדחה את החלטתי עד שתודיעני מה המיפגש. מעולם לא הייתי בטוח כל־כך בנצחון הסופי, אבל רק בפעולה מתוֹאמת נשיג אותו. מיטב האיחולים.

למחרת שוב שמעתי דבר מאת הנשיא. הוא אמר שהוא שמח על שאני בא להתאכסן בבית הלבן. נדמה לו שהוא עצמו אינו יכול לעזוב את הארץ. מתנהל גיוס, והמצב הימי בפאציפי מעורפל. הוא בטוח שנוכל לפתור את כל הקשיים הקשורים בייצור ובאספקה. הוא הטעים שוב את הסיכון האישי שבנסיעתי, שלדעתו הוא מצריך שיקול־דעת קפדני.

*

הקבינט המלחמתי סמך ידיו על הכרזת־המלחמה המיידית על יאפאן, שכבר נעשו כל הסידורים הרשמיים לקראתה. מר אידן יצא כבר לדרכו למוסקבה ואני הייתי הממונה על משרד־החוץ, ולפיכך שלחתי את המכתב הבא אל השגריר היאפאני:

משרד החוץ, 8 בדצמבר

אדוני,

ב־7 בדצמבר בערב נודע לממשלת הוד־מלכותו בממלכה־המאוחדת כי בלי שום אזהרה קודמת, לא בצורת הכרזת־מלחמה ולא בצורת אולטימטום עם הכרזת־מלחמה על תנאי, ניסו כוחות יאפאניים לנחות על חוף מאלאיה והפציצו את סינגאפור והונג־קונג.

נוכח מעשי־הפקר אלה של תוקפנות ללא התגרות שבּוּצעו מתוך הפרה מחוצפת של החוק הבינלאומי, ובמיוחד של סעיף 1 באמנת האג השלישית ביחס לפתיחת פעולות־איבה, שעליה חתמו יאפאן והממלכה־המאוחדת כאחת, נצטווה שגריר הוד־מלכותו בטוקיו להודיע לממשלה הקיסרית היאפאנית בשם ממשלת הוד־מלכותו בממלכה־המאוחדת כי מצב מלחמה קיים בין שתי ארצותינו.

הנני מתכבד להיות, בהוקרה רבה,

אדוני,

עבדך הנאמן,

וינסטון ס. צ’רצ’יל.

היו אנשים שהסגנון החגיגי הזה לא ישר בעיניהם. אבל, אחרי הכל, כשעליך להרוג בן־אדם לא יהלוֹך ממך לנהוג בנימוס.

*

הפרלמנט התכנס ב־3 אחה"צ, ועל אף קוצר השהוּת שניתנה לצירים היה הבּית מלא. בהתאם לתחוקה הבריטית מכריז הכתר מלחמה על פי עצתם של מיניסטרים, ואת הפרלמנט מעמידים בפני העובדה. לפיכך היה ביכלתנו לקיים היטב את הבטחתנו לארצות־הברית, ובעצם הכרזנו מלחמה על יאפאן בטרם יספיק הקונגרס לפעול. גם הממשלה המלכותית ההולנדית הכריזה את הכרזתה. בנאומי אמרתי:

נאומו של מר צ’רצ’יל בפרלמנט, 8 בדצמבר 1941

חשוב הוא ביותר שלא יזלזל איש בחוּמרת הסכנות החדשות הצפויות לנו, הן כאן הן בארצות־הברית. האויב התקיף אותנו בהעזה הנובעת אולי מפּחזוּת, אך אפשר גם שהיא נובעת מהכּרת־כוח. המבחן הנשקף לעולם דובר־האנגלית ולבעלי־בריתנו הגיבורים ברוסיה ודאי שיהיה קשה, בפרט בתחילה, ומן־הסתם יהיה ממושך, אולם, כשאנו משקיפים סביבנו על נופו הקודר של עולם, אין לנו כל יסוד להטיל ספק בצדקת עניננו או בכך שעצמתנו וכוח־רצוננו יספיקו לנו לעמוד בו.

לפחות ארבע־חמישיות מישובו של כדור־הארץ ניצבים על צדנו. אנחנו אחראים לבטחונם ולעתידם. לשעבר היה לנו אור מהבהב, כיום האור לוהב, ולעתיד־לבוא יהיה אור המאיר על כל הארץ והים.

שני בתי הפרלמנט הצביעו פה אחד בעד ההחלטה.

*

בשלב זה ראיתי צורך בכך שמר דאף־קופר, שחזר כבר לסינגאפור, יתמנה מיד מיניסטר־המדינה לעניני המזרח הרחוק.

ראש־הממשלה אל מר דאף קופר 9 בדצמבר 41

הנך מתמנה מיניסטר־הקבינט הקבוע בסינגאפור לעניני המזרח הרחוק. אתה תשמש תחת הקבינט המלחמתי, ותמסור דו"חות אליו במישרים, באמצעות מזכירו. אתה מוסמך להקים מועצה מלחמתית, עם שתודיע תחילה על הרכּבה ועל האזור הגיאוגרפי אשר תקיף. אזור זה יחפוף מן־הסתם את האזור הגיאוגרפי של המפקד־הראשי של הצבא. תפקידך העיקרי יהיה לסייע לניהול המוצלח של פעולות במזרח הרחוק (א) על־ידי שתשחרר את המפקדים־הראשיים ככל האפשר מן התפקידים המוּספים הללו שרבצו עליהם עד כה; (ב) על־ידי שתתן להם הדרכה מדינית רחבה.

2. תפקידיך יכללו גם ישוב ענייני חירום במקום, כשאין שהות לפנות למולדת. אתה תפתח בית־סילוקים מקומי לישובם המהיר של עניני־שיגרה פעוטים שלולא כן יהיה צורך להפנותם למשרדים נפרדים כאן. בכל הענינים שבהם דרושה לך הדרכה מיוחדת תפנה בענין המדוּבּר למולדת, אם אך תהיה שהות לכך. על־כל־פנים תתמיד למסור דו"חות לממשלת הוד־מלכותו.

*3. כשנתמנה הקפיטן אוליבר ליטלטון מיניסטר־המדינה בקאהיר נקבע שדבר זה אינו נוגע בתפקידים הקיימים של נציגי הוד־מלכותו במזרח התיכון, גם לא ביחסיהם הרשמיים עם המשרדים המקבילים במולדת. אותו דין יהיה נוהג במזרח הרחוק. הקמתו המוצלחת של מנגנון זה תלויה במידה רבה בצורת טיפולך בכך בימים הגורליים הראשונים האלה.

4. הואיל ואתה מכיר את המשרדים הציבוריים השונים ואת הנוהל של הקבינט, מן הדין שתוכל להפעיל השפעה אדירה של תיאום מיידי על הענינים של המזרח הרחוק. טלגרף אלי מיד את הצעותיך הממשיות ובאיזו צורה רצונך שיגדירו ויפרסמו את מינויך ואת הקפו. ברכת הצלחה שלמה ומיטב האיחולים. שוּמה עלינו לעמוד במלחמה הזאת בכל מקום עד הסוף.

דאף־קופר ניגש לתפקידים החדשים האלה במרץ ובמחשבה צלולה, אבל הסידורים שעשינו בוושינגטון עם ארצות־הברית למינוי מפקד־עליון במזרח הרחוק גרמו לצערי ששוב לא היה צורך בכהונתו במזרח הרחוק, וכעבור קצת יותר משבועים נתתי לו הוראות לחזור הביתה. הוא הצטער על שלא הרשוהו להילחם עד רדתו.

*

עבר זמן־מה עד שנמסרו לנו פרטים על מה שהתרחש בפרל הארבור, אך בינתים כבר זכתה הפרשה לתיאור ממצה.

עד לראשית 1941 היתה תכניתם הימית של היאפאנים למלחמה נגד ארצות־הברית מבוססת על כך שהצי העיקרי שלהם יילחם בים סמוך לפיליפינים כאשר יצלחו האמריקאים את הפאציפי, כפי שאפשר היה לצפּות, כדי להחיש ישע לחיל־המצב שלהם במוּצב זה. מקור הרעיון של התקפת־פתע על פרל הארבור היה במוחו של האדמירל יאמאמוטו, המפקד־הראשי היאפאני. ההכנות למהלומה הבוגדנית הזאת קודם להכרזת המלחמה התנהלו בתכלית הסודיות, וב־22 בנובמבר כבר היה כוח־המחץ של שש נושאות־מטוסים, עם כוח־עזר של אניות־מערכה וסיירות, מרוכז במעגן נידח באיים הקוּריליים, מצפון ליאפאן גופה. תאריך ההתקפה כבר נקבע ליום־א', 7 בדצמבר, וב־26 בנובמבר (תאריך קו־האורך המזרחי) הפליג הכוח תחת פיקודו של האדמירל נאגוּמו. בשוּטו הרחק צפונה מהאוואי, בתוך הערפל והסופות של קווי־הרוחב הצפוניים האלה, התקרב נאגומו אל מטרתו בלא שיגלוהו. לפני עלוֹת השמש ביום הגורלי ההוא החלה ההתקפה מנקודה שבמרחק כמאתים־ושבעים־וחמישה מיל צפונית לפרל הארבור. השתתפו בהתקפה שלוש־מאות־וששים מטוסים, בהם מפציצים מכל הסוגים, מלוּוים מטוסי־קרב. ב־7.55 לפה"צ נפלה הפצצה הראשונה. תשעים־וארבע אניות של צי־ארצות־הברית נמצאו בנמל. שמונה אניות־המערכה של הצי הפאציפי שבתוכן שימשו מטרות ראשיות. נושאות־המטוסים, עם כוחות גדולים של סיירות, נעדרו, לטוּב־המזל, מהיותן בתפקידים ובמקומות אחרים.

תכופות ניתן תיאור חי לפרשת ההתקפה הזאת. כאן די לנו לקבוע את העובדות העיקריות ולציין את היעילות חסרת־הרתיעה של הטייסים היאפאנים. ב־8.25 לפה“צ כבר הנחיתו הגלים הראשונים של מפציצי־טורפדו ומפציצי־צלילה את מהלומתם. ב־10 לפה”צ תם הקרב והאויב חזר כלעומת שבא. מאחריו היו צי מנופץ חבוּי בלוֹט אש ועשן, וחמת־נקמתה של ארצות־הברית. אניית־המערכה אריזונה התפוצצה, אוקלאהומה התהפכה על פיה, וסט וירג’יניה וקליפורניה טבעו במעגניהן, וכל שאר אניות־המערכה, חוץ מפנסילבניה, שהיתה במבדוֹק, נזוקו קשה. למעלה מאלפיים אמריקאים נספו, וקרוב לאלפיים נפצעו. השליטה על הפאציפי עברה לידי היאפאנים, והמאזן האסטרטגי של העולם נשתנה לפי־שעה מיסודו.

*

עוד שורה של פגעים באה על בעלי־בריתנו האמריקאים.

בפיליפינים, מקום שהיה הפיקוד בידי הגנרל מקארתור, נתקבלה ב־20 בנובמבר אזהרה המרמזת על מפנה חמור ביחסים הדיפלומטיים. האדמירל הארט, שפיקד על הצי־האסיאתי־האמריקאי הצנוע, כבר נועץ עם השלטונות הימיים הסמוכים של בריטניה והולנד, ובהתאם לתכניתו המלחמתית החל לפזר את כוחותיו דרומה, מקום שהתכוון לכנוֹס כוח־מחץ במים הולנדיים במחוּבּר עם בעלי־בריתו לעתיד־לבוא. עמדו לרשותו רק סיירת אחת כבדה ושתים קלות, חוץ מתריסר משחתות ישנות וכמה וכמה ספינות־עזר. עיקר כוחו היה רק בצוללות, שמהן היו לו עשרים־ושמונה. ב־3 לפה"צ ב־8 בדצמבר קלט האדמירל הארט תשדורת המוסרת את הבשורה המהממת של ההתקפה על פרל הארבור. מיד, מבלי להמתין לאישור מוושינגטון, הודיע לכל הנוגעים בדבר שהחלו פעולות־איבה. עם שחר הלמו מפציצי־הצלילה היאפאניים, ומשך כל הימים שלאחר כך נמשכו ההתקפות האוויריות בקנה־מידה גדל והולך. ב־10 בחודש הוּשׂם הבסיס הימי בקאוויטה למאכולת־אש, ואותו יום ביצעו היאפאנים את נחיתתם הראשונה מצפון ללוּזוֹן. האסונות רבּו והלכו במהירות. רוב הכוחות האוויריים האמריקאיים הושמדו בקרב או על פני הקרקע, וב־20 בדצמבר הופנו הנותרים לפורט־דארווין באוסטרליה. אניותיו של האדמירל הארט החלו להתפזר דרומה ימים אחדים לפני כן, ורק הצוללות נותרו להילחם באויב על השלטון בים. ב־31 בדצמבר נחת כוח הפלישה היאפאני העיקרי במפרץ לינגאיין, כשהוא מאיים על מאנילה עצמה, ולאחר מכן היה מהלך המאורעות דומה למדי לזה שהתנהל כבר במאלאיה; רק שההגנה היתה ממושכת יותר.

הנה כך בקעו התכניות היאפאניות המטוּפּחות־מכבר בלהב־אש־נצחון מבּיצתן. אבל זה לא היה הסוף.

*

הודעת־הסיכום של השגריר היאפאני בברלין מספרת על ביקורו אצל ריבנטרופ. ביום שאחרי פרל הארבור בשעה אחת ביקרתי אצל שר־החוץ ריבנטרופ ואמרתי לו שרצוננו שתפרסמנה גרמניה ואיטליה מיד הכרזות־מלחמה רשמיות על אמריקה. ריבנטרופ השיב שהיטלר נמצא אז בישיבה במפקדה־הכללית [בפרוסיה המזרחית], והוא דן בשאלה איך אפשר לבצע את הצדדים הרשמיים של הכרזת־מלחמה בצורה שתעשה רושם טוב על העם הגרמני, וכי ימסור לו מיד את מבוקשך ויעשה כל מה שביכלתו כדי שימוּלא כיאות.

גם היטלר גם המטה שלו היו כנדהמים. יוֹדל מספר במשפטו איך היטלר “בא באמצע הלילה לחדר־המפות שלי כדי להעביר את הידיעה הזאת לפלד־מרשל קייטל ולי. הוא היה מופתע לגמרי”. אולם בבוקר ה־8 בדצמבר נתן לצי הגרמני פקודות לתקוף אניות אמריקאיות בכל מקום שתימצאנה. הדבר היה שלושה ימים לפני הכרזת־המלחמה הרשמית מצד גרמניה על ארצות־הברית.

*

כינסתי ישיבה, של אנשי אדמירליוּת בעיקר, בחדר־המלחמה של הקבינט בשעה עשר במוצאי ה־9 בחודש על־מנת לסקור את המצב הימי. כתריסר היינו. ניסינו לאמוד את תוצאות השינוי היסודי הזה במעמדנו המלחמתי נגד יאפאן. אבדה לנו השליטה על כל האוקינוסים מחוץ לאטלנטי. אוסטרליה וניו־זילנד וכל האיים החיוניים בתחומן היו צפויים להתקפה. רק נשק־מפתח אחד היה בידינו. נסיך וולס וריפאלס הגיעו לסינגאפור. הן נשלחו לסביבה ההיא כדי להפעיל אותו מין איוּם סתוּם, שאניות גדולות מן הרמה המעולה ביותר שמקומן בלתי־ידוע יכולות להטילו על כל החישובים הימיים של כל אויב. איך נשתמש בהן עתה? ברור שעליהן לצאת לים ולהיעלם בין האיים הרבים־מספוֹר. על כך היתה הסכמה כללית.

כשלעצמי סבור הייתי שעליהן לצלוח את הפאציפי ולהצטרף אל שרידיו של הצי האמריקאי. תהיה זו מחוה גאה ברגע זה, והיא תלכד את העולם דובר־האנגלית. ממילא כבר הסכמנו בכל לב לכך שמיניסטריון־הצי האמריקאי יחזיר את אניותיו הגדולות מן האטלנטי. בתוך חדשים מספר אפשר אפוא שיקום על חוֹפה המערבי של אמריקה צי המסוגל לאסור קרב ימי מכריע, אם יהיה צורך בדבר. קיומו של צי כזה וקיומה של עובדה כזאת יהיו המגן הטוב ביותר שבגדר האפשר לאחינו באוסטרלאזיה. קו המחשבה הזה צודד מיד את לבּות כולנו. אבל הואיל והיתה השעה מאוחרת החלטנו שנחזור ונדון בכך למחרת, ונחליט בבוקר מה לעשות בנסיך וולס וריפאלס.

בתוך שעה־שעתים היו במצולות־ים.

*

עתה יש לספר על הטרגדיה של האניות האלו, בה היה חלק גורלי כל־כך למקרה.

נסיך וולס וריפאלס הגיעו לסינגאפור ב־2 בדצמבר. ב־5 בדצמבר הגיע האדמירל תום פיליפס למאנילה בדרך האוויר לדון עם הגנרל מקארתור והאדמירל הארט באפשרויות לפעולה משותפת. האדמירל הארט הסכים שארבע משחתות אמריקאיות תיספחנה אל דגלו של פיליפס. שני האדמירלים סבורים היו כי ברגע זה לא תוכל לא סינגאפור אף לא מאנילה להיות בסיס מתאים לצי של בעלי־הברית. למחרת היום הגיעה הידיעה שמשלחת ימית יאפאנית גדולה נכנסה למפרץ סיאם. ברור היה שמאורעות מכריעים קרובים לבוא. פיליפס חזר לסינגאפור בבוקר ה־7 בחודש. שעה קלה אחרי חצות ב־8 בחודש נמסר כי למעשה מתנהלת נחיתה בקוֹטה־בארוּ, ואחרי־כן שנחיתות אחרות מבוצעות ליד סינגורה וכן גם בפאטאני. החלה פלישה גדולה למאלאיה.

האדמירל פיליפס ראה חובה לעצמו להכות באויב בעודו יורד מן האניות. בישיבה של קציניו הבּכירים הסכימו הכל שאי־אפשר לו לצי לעמוד מנגד בשלב הגורלי הזה. הוא מסר על כוונותיו לאדמירליות. הוא ביקש שהפיקוד האווירי של סינגאפור יעביר מטוסי־קרב לשדות־התעופה הצפוניים שלנו, וביקש מן הכוח האווירי הזעום שלנו את מירב העזרה – לאמור, סיוּר בריחוק מאה מיל צפונית לאסקדרון שלו ב־9 בדצמבר, סיוּר מול סינגורה החל מעת האיר היום ב־10 בדצמבר, והגנה של מטוסי־קרב בשמי סינגורה בבוקר ה־10 בדצמבר. העזרה האחרונה הזאת החשובה ביותר לא יכלה להינתן, ראשית, בגלל ההתקפה המצופה על סינגאפור, ושנית, משום שכבר אי־אפשר היה להחזיק בשדות־התעופה הצפוניים. האדמירל הפליג ביום ביום ה־8 בחודש ב־5.35 אחה"צ ועמו נסיך וולס וריפאלס והמשחתות אלקטרה, אֶכספּרס, ומפייר וטנדוס, והנה הגיעתו הידיעה על הנחיתה. לידיעה נוספה האזהרה שכוחות מפציצים יאפאניים גדולים מבוּססים בדרום הודו־סין. הואיל ומטרות־הזעם התכופים והעננים הנמוכים לא היו נוחים לפעולה אווירית, החליט פיליפס להמשיך בדרכו. ב־9 בחודש בערב טהרו השמים, ועד־מהרה היה לו יסוד להאמין שמטוסי אויב עוקבים אחריו. התקוה להפתעה היתה כלא היתה, ויש לצפות להתקפות־אוויר כבדות בבוקר המחרת ליד סינגורה. או אז סילק האדמירל פיליפס ידו בלי חמדה ממפעלו הנועז, ולאחר חשיכה פנה הביתה. אכן, הוא עשה כמיטב יכלתו, ועדיין אפשר היה שיעלה הכל יפה. אולם בחצות לערך נמסר, עקב מקרה ביש ביותר, על עוד נחיתת אויב בקוּאַנטאן, יותר ממאה־וחמישים מיל דרומית מקוֹטה־בארוּ. האדמירל פיליפס סבור היה כי אין זה מתקבל על הדעת שיצפּו לכוחו דרומית כל־כך עם האיר היום ב־10 בחודש, שהרי באחרונה הבחין בו האויב בנתיב צפוני. אחרי הכל אפשר שישיג הפתעה. הוא קיבל עליו את הסיכון והפנה את אניותיו בכיוון קוּאַנטאן.

היאפאנים ברשוּמותיהם אינם טוענים שהבחינו באסקדרון הבריטי מן האוויר ב־9 בחודש, אבל צוללת אחת מסרה ב־2 אחה“צ שהבריטים שטים צפונה. השייטת האווירית היאפאנית ה־22, שבּסיסה סמוך לסייגון, היתה טוענת פצצות להתקפה על סינגאפור. המטוסים החליפו מיד פצצות בטורפדות והחליטו לצאת להתקפת־לילה על האניות הבריטיות. הם לא מצאו מאומה, ובחצות חזרו לבסיסם. ב־10 בחודש לפני עלות השחר הודיעה עוד צוללת יאפאנית שהבריטים שטים דרומה, וב־6 לפה”צ יצא כוח־חיפוש של תשעה מטוסים יאפאנים, שכעבור שעה יצא אחריו כוח־מחץ אדיר של שמונים־וארבעה מפציצים ומפציצי־טורפדו, מאורגנים בגלים של כחמישה מטוסים כל אחד.

הידיעה על הנחיתה בקוּאַנטאן נתבדתה, אך הואיל ומסינגאפור לא נשלחה כל הודעת תיקון הוסיף האדמירל לחכות, עד שקצת אחרי האיר היום הגיעה המשחתת אֶכּספּרס לנמל ולא מצאה כל סימן לאויב. בטרם יחזור לנתיבו דרומה בילה האסקדרון זמן מה בחיפושים אחרי ספינת־גרר אחת ועוד כמה ספינות קטנות שהובחן בהן קודם לכן. אבל עתה בא המשבר והגורל הכביד אכפו. הצי האווירי היאפאני הרחיק דרומה עד סינגאפור בלא שיבחין בשום דבר. חוזר היה לבסיסו בנתיב צפוני, אשר דרך־מקרה הוליכוֹ היישר אל טרפו.

ב־10.20 לפה“צ הבחינה נסיך וולס במטוס עיקוב, וקצת אחרי 11 לפה”צ הופיע הגל הראשון של מפציצים. האויב התקיף גלים־גלים. בגל הראשון נפגעה ריפאלס פגיעה אחת בפצצה שגרמה שריפה, אבל עד־מהרה השתלטו על השריפה ומהירותה של האניה לא נפגמה. בגל השני נפגעה נסיך וולס בבת־אחת בשני טורפדות שכמדומה באו יחד, ואלה גרמו נזק חמור מאד והצפה. שני המדחפים השמאליים הוצאו מכלל פעולה, ושוב לא היתה שליטה מלאה על האניה. ריפאלס לא נפגעה בהתקפה הזאת. כעבור דקות מספר עט עוד גל על ריפאלס, ושוב ניצלה מנזק. לעת הזאת רחקו האניות במידה ידועה זו מזו, והקפיטן טנאנט, לאחר ששלח לסינגאפור מברק־חירום, “מטוסי אויב מפציצים”, הפנה את ריפאלס אל האדמירל.

ב־12.22 אחה“צ באה עוד התקפה שהביאה כליה על שתי האניות הגדולות. לאחר שחמקה בהצלחה מטורפדות אחדים, נפגעה ריפאלס באמצעיתה. חיש אחרי־כן, בהתקפה נוספת, החריב טורפדו את מנגנון־ההיגוּי שלה, ועוד שלושה טורפדות בזה אחר זה פגעו אחרי־כן במטרתם. הקפיטן טנאנט הבין כי נחתך דינה של אנייתו. הוא פקד מיד על כל המלחים לעלות לסיפון, ואין ספק כי פעולה זו שבאה בעתה הצילה נפשות רבות, ב־12.33 אחה”צ נטתה ריפאלס על צדה וטבעה. נסיך וולס נפגעה שתי פגיעות טורפדו ב־12.23 אחה“צ לערך, ועוד אחד פגע בה קצת אחרי כן. מהירוּתה פחתה כדי שמונה קשרים, וגם היא היתה עד־מהרה טובעת והולכת. אחרי עוד התקפת הפצצה, שזכתה לעוד פגיעה אחת, התהפכה וטבעה ב־1.20 אחה”צ. המשחתות הצילו אלפיים קצינים ומלחים מתוך קרוב לשלושת־אלפים. המפקד־הראשי, האדמירל סיר תום פיליפס, וקפיטן־הדגל שלו, ג’ון ליץ', טבעו.

*

בתשובה על שאלות מסוימות של ראשי־המטות שתמהו מפני מה לא נשלחו כל מטוסי־קרב מסינגאפור לעזרת האסקדרון, אוּשר ונקבע שהאדמירל פיליפס לא שידר על השינוי בתכניתו ב־9 בחודש, הואיל והיה שומר על שתיקת־אלחוט. שתיקת אלחוט. לכן לא היתה עמדתו בבוקר ה־10 בחודש ידועה בסינגאפור עד שנתקבל בצהרים מברק־החירום של הקפיטן טנאנט. אז נשלחו מיד מטוסי־קרב. כשהגיעו הספיקו רק לחזות בטביעתה של נסיך וולס.

המבקש לדון את פעולותיו של האדמירל פיליפס בימים האלה רצופי-האסונות חייב להדגיש שהיו סיבות הגיוניות לאמונתו כי התקפתו המכוּונת בקואַנטאן תהיה מחוץ לטווח היעיל של מפציצי־טורפדו של האויב מבסיסי החופים, שמפניהם חשש בעיקר, וכי יהיה עליו לטפל רק במהלומות מאורגנות בחפזה מצד מפציצים רגילים ארוכי־טווח בשעת נסיגתו. המרחק משדות־התעופה של סייגון אל קוּאַנטאן היה ארבע־מאות מיל, ועד אז לא ניסו שום מפציצי־טורפדו להתקיף במרחקים המתקרבים אף במעט לטווח הזה. בימים ההם זילזלנו מאד, גם אנחנו גם האמריקאים, בכושר־המעשה של היאפאנים במלחמה אווירית.

*

פותח הייתי את תיבות המברקים שלי ב־10 בחודש והנה צילצל הטלפון ליד מיטתי. המדבר היה היה הלורד־הראשון־של־האדמירליות. קולו היה מוזר למשמע. הוא פלט מעין שיעול וכח בגרונו, ובתחילה לא שמעתי בבירור. “ראש־הממשלה, עלי להודיע לך כי נסיך וולס וריפאלס טוּבּעו שתיהן על־ידי היאפאנים – אנו חושבים שעל־ידי מטוסים. תום פיליפס טבע”. “האם אתה בטוח שזה נכון?” “אין שום ספק”. הנה כי כן הנחתי את השפופרת מידי. טוב היה לי שאני לבדי. בכל ימות המלחמה מעולם לא פגעה בי מהלומה בלתי־אמצעית יותר מזו. קורא הדפים האלה יתפוס מה־רבים היו המאמצים, התקוות והתכניות שצללו תהומה עם שתי האניות האלו. עם שנפתלתי והתהפכתי מצד אל צד על משכבי עמדתי על מלוֹא אימתה של הידיעה. שוב אין אניות גדולות בריטיות או אמריקאיות באוקינוס ההודי או בפאציפי מחוץ לאמריקאיות ששׂרדו בפרל הארבור, ואף אלו נחפזות לחזור לקליפורניה. על פני כל מרחב־המים העצום הזה היתה יאפאן מושלת בכיפּה, ובכל מקום אנחנו רפי־כוח וחסרי־מגן.

אך התכנס בית־הנבחרים בשעה אחת־עשרה בבוקר ההוא, ירדתי שמה לספר להם בעצמי על מה שאירע.

נאומו של מר צ’רצ’יל בבית־הנבחרים, 10 בדצמבר 1941

יש בפי בשורות רעות לבּית, שלדעתי עלי למסרן לו בתכלית ההקדם. מסינגאפור נתקבלה ידיעה שא. ה. מ. נסיך וולס וא. ה. מ. ריפאלס טובעו בשעת ביצוע פעולות נגד היאפאנים בהתקפתם על מאלאיה. עדיין אין שום פרטים מלבד אלה הכלולים בהודעה הרשמית היאפאנית הטוענת כי שתי האניות טובעו על־ידי התקפה אווירית.

יורשה לי להוסיף כי בישיבה הבאה של בית־הנבחרים אשתמש בהזדמנות ואמסור הודעה קצרה על המצב הכללי במלחמה, אשר בהרבה מובנים, נוחים ובלתי־נוחים, חלו בו שינויים חשובים בימים האחרונים.

*

עתה נעשו בחשאי כל התכניות להפלגתי לארצות־הברית ב־14 בחודש. ארבע היממות שעד אז היו מלאות וגדושות. ב־12 בחודש היה עלי למסור בבית־הנבחרים הודעה מקיפה על המצב החדש. רבה היתה החרדה ולא מעטה היתה מורת־הרוח ביחס לקרב הממושך בלוב, שנראה היה בעליל שהכרעתו תלויה בשערה. לא הסתרתי כלל את הסיכוי שמלקות קשות מאד צפויות לנו מידי יאפאן. מצד שני גילו הנצחונות הרוסיים את המשגה הגורלי במערכה המזרחית של היטלר, והחורף עדיין עתיד היה להודיע את נחת־זרועו. מלחמת הצוללות נבלמה ברגע ההוא, ואבידותינו פחתו במידה גדולה. אחרון־אחרון, ארבע־חמישיות מן העולם נלחמות עתה על צדנו. הנצחון הסופי הוא בחזקת ודאי. ברוח זו דיברתי. נקטתי את הצורה הקרירה ביותר של הרצאת־דברים עובדתית, ונמנעתי מכל הבטחה להצלחות קרובות. סיימתי בזו הלשון:

כמובן לא אהיה מוכן לדון במצב שנוצר במזרח הרחוק ובפאציפי וגם לא בצעדים שצריך לנקוט כדי להשיבו על כנו. אפשר מאד שצפויות לנו מלקות הגונות, אבל אנחנו נתגונן בכל מקום בתכלית העוז מתוך שיתוף־פעולה הדוק עם ארצות־הברית והולנד. הכוח הימי של בריטניה־הגדולה וארצות־הברית היה עדיף במידה גדולה – ועדיין הוא עדיף במידה רבה – על הכוחות המשולבים של שלוש מעצמות הציר. אבל אין שום איש צריך לזלזל בחומרת האבידה שהוסבה לנו במאלאיה ובהאוואי, גם לא בכוחו של היריב החדש אשר עט עלינו, וגם לא במשך הזמן שיעבור עד שנקים, נאסוף ונצעיד במזרח הרחוק את הכוח הגדול שיהיה נחוץ להשגת נצחון מוחלט.

תקופה קשה מאד לפנינו, ותעצומות מרץ חדשות תידרשנה ותבואנה, מצד כל אדם. כפי שאמרתי, עלינו לקיים בנאמנות מה שהבטחנו לרוסיה באספקה, ובתוך כך עלינו לצפות לירידה בנפח האספקה האמריקאית המגיעה לבריטניה, על־כל־פנים בחדשים הקרובים, ובשיעור העזרה הניתנת על־ידי צי־ארצות־הברית. יש למלא את החלל, ורק מאמצינו־אנו ימלאו אותו. אולם אין לי ספק, עתה שנחלצו מאה־ושלושים מיליון האנשים בארצות־הברית למלחמה הזאת, כי משעה שיגשו לענין ברצינות ויטו שכמם – וכזאת יעשו – בחינת עיקר מטרתם בחיים, אז יעלה זרם התחמושת והעזרה מכל הסוגים במידה עצומה על כל מה שאפשר היה לקוות לו על הבסיס של ימי־שלום שהיה נקוט עד עכשיו.

הים הסיני הדרומי

עתה לא רק הקיסרות הבריטית אלא גם ארצות־הברית נלחמת על חייה; רוסיה נלחמת על חייה, וסין נלחמת על חייה. מאחרי ארבעת הציבּורים הלוחמים הגדולים האלה ניצבות כל רוחן ותקוותיהן של כל הארצות הכבושות באירופה, המוטלות למעצבה תחת שלטונו האכזר של האויב. אך תמול־שלשום אמרתי שארבע־חמישיות מן הגזע האנושי הם על צדנו. אפשר מאד שמיעטתי מדי בהערכה. רק הכנופיות והחבורות האלו של אנשים רשעים וארגוניהם הצבאיים או המפלגתיים הם שהצליחו להביא את הזוועות המחרידות האלו על האנושות. אכן כלימה תכסה את פני דורנו אם לא נלמדם לקח אשר לא יישכח בקורות שנות אלף.

בית הנבחרים היה דמוּם מאד, ונראה היה שהוא משהה את משפטו. לא ביקשתי יותר ולא ציפּיתי ליותר מכך.

*

בלילה אור ל־8 בדצמבר הפליג מר אידן מסקאפא־פלו בדרכו למוסקבה בעוד הידיעות על פרל הארבור מגיעות אלינו בפועל־ממש. היינו מספיקים להחזירו, אבל סבור הייתי ששליחותו חשובה עוד יותר עקב ההתפוצצות החדשה. היחסים בין רוסיה ויאפאן ושידוד־המערכות ההכרחי בכל אספקת התחמושת האמריקאית הן לרוסיה הן לבריטניה מעוררים שאלות גדולות, שהן גם עדינות מאד. הקבינט תמך בתוקף בדעה זו. אידן המשיך בדרכו, ואני שקדתי להמציא לו ידיעות. רבות היו הבשורות.

ראש־הממשלה אל מר אידן (בים) 10 בדצמבר 41

מאז צאתך אירעו דברים רבים. ארצות־הברית ספגה מהלומה נוראה בהאוואי, ויש לה עכשיו רק שתי אניות־מערכה של ממש בפאציפי לעומת עשר יאפאניות. הם מחזירים את כל אניות־המערכה שלהם מן האטלנטי. שנית, לפי מה שמודיעים ממקורות אמריקאיים, צפויים אנו להתקפה כבדה במאלאיה וברחבי המזרח הרחוק מצד כוחות יאפאניים הנהנים משליטה על הים. שלישית, נדמה לי כי ודאי הדבר שאיטליה וגרמניה תכרזנה מלחמה על ארצות־הברית. רביעית, הצלחות רוסיות מפוארות בלנינגראד, בכל החזית המוסקבאית, בקוּרסק ובדרום; הצבאות הגרמניים נמצאים במידה רבה בהתגוננות או בנסיגה, בתנאי־חורף נוראים ותחת לחץ התקפות־נגד רוסיות גוברות והולכות. חמישית, אוקינלק מודיע שהגלגל התהפך סוף־סוף בלוב, אבל הרבה קרבות כבדים צפויים בחזית השניה הזאת שלנו. ששית, צורך דוחק לשלוח תגבורת מטוסים מן המזרח התיכון למאלאיה.

2. בשים לב לאמוּר למעלה אינך צריך להציע עשר טייסות עתה. הכל שוטף ומשתנה ביחס לאספקה האמריקאית, ועד שאגיע לשם איני יכול לדעת היכן אנו עומדים.

3. מקווה שהוטב לך. אנחנו נהנים(!) פה מאד. מפליג לוושינגטון בים־ה'.

ואחרי כן, משירדתי באניה:

ראש־הממשלה אל מר אידן (בים) 12 בדצמבר 41

אבדן נסיך וולס וריפאלס, יחד עם האבידות האמריקאיות בפרל הארבור, נותנים ליאפאנים שליטה מלאה בצי־מערכה על הפאציפי. הם יכולים להתקיף מעֵבר לים בכל כוח שהוא ובכל נקודה שהיא. לטוּב־המזל האזור עצום כדי־כך שאין הם יכולים להפעיל את כוחם אלא באורח חלקי ומוגבל. אנו חושבים שהם יפנו אל הפיליפינים, סינגאפור וכביש־בורמה. חדשים רבים יעברו עד שייתכן לחזור ולהשיג עליונוּת של ממש על־ידי השלמת אניות־המערכה החדשות של בריטניה ואמריקה. ארצות־הברית, תחת עקת השוֹאה בפאציפי והכרזות־המלחמה, הטילה לפי־שעה אמברגו גמור על הכל. אני מקווה לרופף אותו, אבל במסיבות הקיימות, נוכח נצחון רוסי והסכנות החדשות הנשקפות לנו, לא נוכל להבטיח דבר למעלה ממכסת האספקה המוסכמת שלנו. עליך להדגיש באיזו מידה חמוּרה מדלדלת הפרשת המטוסים את כוחנו, נוכח כל הדרישות האלו למטוסי־קרב למזרח. לעומת זאת הצטרפותה של ארצות־הברית מכפרת על הכל, ואם נחכה ונתאזר בסבלנות תביא לנו בודאי נצחון…

עתה־זה הפלגתי.

 

פרק שלושים־ושלושה: נסיעה בתוך מלחמת־עולם    🔗

נסיעתנו ב“דוכס יורק” – פמליתי – שירות־הקשר שלנו ומגעינו עם המולדת – הנדחק בסובייטים שיכריזו מלחמה על יאפאן? – שיחותיו של מר אידן עם סטאלין ומולוטוב, 16/18 בדצמבר – השקפותיו של סטאלין על ההסדר לאחר המלחמה – תביעת הסובייטים לגבי המדינות הבלטיות – הקבינט תומך במחאותי – שיחות נוספות במוסקבה – רוסיה ויאפאן – פרידה ידידותית – יחסינו עם ווישי: ברכה או קללה – ההתקפה היאפאנית על הונג־קונג – מסירוּת התנגדותו של חיל־המצב – כניעה – נחיתות היאפאנים במאלאיה – מברקי אל וייוול, 12 בדצמבר – שאלה אסטרטגית חמורה – עצתו של דאף־קופר ודעותי שלי – השגי ההתקפה במדבר – רומל נסוג אל עגיילה – חיל־האוויר הגרמני חוזר לים התיכון – חששות ביחס למדיניותה של ארצות־הברית – האופטימיות של הלורד ביוורברוק – חששות ללא יסוד

מהרבה והרבה טעמים חשובים היה עלי להימצא בלונדון ברגע זה שבּו דברים כה רבים מתרקמים והולכים. מעולם לא היה לי כל ספק בכך שהבנה שלמה בין בריטניה וארצות־הברית שקולה כנגד כל השאר, ושעלי לצאת מיד לוושינגטון עם צוות חזק ככל האפשר של יועצים מומחים. סברה היתה שמסוכן הוא לנו מדי לנסוע בדרך האוויר בעונת־שנה זו בכיוון בלתי־נוח. לפיכך נסענו ב־12 בחודש אל הקלייד. נסיך וולס לא היתה עוד. המלך ג’ורג' ה־5 היתה אורבת לטירפיץ. דוכס יורק שעתה־זה נולדה תוכל להוליכנו, ובתוך כך להשתגר ולפתח את מלוא יעילוּתה. ראשי פמליתנו היו הלורד ביוורברוק, מחברי הקבינט המלחמתי; האדמירל פאונד, הלורד־הראשון־של־הימיה; מרשל־התעופה פורטאל, ראש־מטה חיל־האוויר; והפילד־מרשל דיל, שהגנרל בּרוּק ירש עתה את מקומו כראש־המטה־הכללי־הקיסרי. הייתי מעוניין שבּרוק יישאר בלונדון ויטפל בבעיות העצומות המזומנות לו. תחתיו הזמנתי את דיל, שעדיין היה במרכז ענינינו, נאמן ומכובד על הכל, לבוא אתי לוושינגטון. כאן עתידה היתה ספירה חדשה להיפתח לפניו.

אתי בא גם סיר צ’ארלס וילסון, אשר משך 1941 נעשה יועצי הרפואי התמידי. זו היתה נסיעתו הראשונה אתי, אך לימים היה מצטרף אלי בכל מסעותי. מסתבר כי לדאגתו הנאמנה והמתמדת אני חב תודה על חיי. אף כי לא יכולתי לשדלו לשמוע בקולי כשהיה הוא עצמו חולה, וגם הוא לא תמיד היה בטוח בכך שאמלא אחר כל הוראותיו, נעשינו ידידים בלב ונפש. ולא עוד אלא שנשארנו שנינו בחיים.

תקוותנו היתה שנסע במהירות ממוצעת של עשרים קשר במשך שבעה ימים, בשים לב לזגזוּגים ועקפקפות על־מנת להתחמק מן הצוללות המסומנות במפּות. האדמירליות הפנתה אותנו במורד התעלה האירית אל מפרץ ביסקאיה. מזג האוויר לא היה נוח. היתה סוּפה עזה והים סער. טלאֵי עננים כיסו את עין השמים. צריכים היינו לחצות בזרם הצוללות העוברות הלוך ושוב בין בסיסיהן שבנמליה המערביים של צרפת לבין כרי־הציד שלהן באטלנטי. כה רבות היו בסביבה עד שהאדמירליות פקדה על הקברניט שלנו שלא יעזוב את השייטת שלנו; אבל השייטת לא יכלה לעבור אלא במהירות של ששה קשרים בים הסוער, ואנחנו התנהלנו כך לאטנו משך ארבעים־ושמונה שעות סביב דרומה של אירלנד. עברנו מהלך ארבע־מאות מיל מבּרסט, ובעל־כרחי זכרתי איך הושמדו בשבוע שעבר נסיך וולס וריפאלס בהתקפה של מטוסי טורפדו שבסיסיהם בחופים. בגלל העננים לא יכול אלא מטוס בודד מן הליווי האווירי שלנו להצטרף אלינו מפעם לפעם, אבל כשיצאתי אל הגשר ראיתי פיסות גדולות של תכלת לא־קרואה מופיעות בשמים. אולם לא אירע דבר, ולכן לא היה בכך כלום. האניה הגדולה עם המשחתות המלוות אותה הוסיפו להתנהל לדרכן בעצלתים. אך לבסוף קצרה רוחנו מן האטיות הזאת. בלילה השני קרבנו אל זרם הצוללות. האדמירל פאונד, שקיבל את ההחלטה, אמר שצפויים אנו יותר לנגוח בצוללת מאשר להיפּגע בטורפדו שלה. הלילה היה שחור־משחור. הנה כי כן נטשנו את המשחתות שלנו וצלחנו לנו לבדנו במהירות הגדולה ביותר שהיתה אפשרית במזג־האוויר, שהוסיף להזעיף פנים. הסערה הכבידה אכפה עלינו ונחשולים גדולים חבטו בסיפונים. הלורד ביוורברוק התלונן וטען כי דומה עליו שהוא נוסע בצוללת.

סגל הפענוּח הגדול עד מאד אשר אתנו יכול, כמובן, לקבל באלחוט ענינים הרבה. עד גבול ידוע יכולנו להשיב. כשהצטרפו אלינו אניות־ליווי חדשות מן האיים האזוריים יכלו הללו לקבל מאתנו בשעות היום מברקי מוֹרס בצוֹפן, ואחרי־כן, בהרחיקן מהלך כמאה מיל, יכלו לשדרם מבלי לגלות את עמדתנו, אף על פי כן היתה הרגשה של קלאוּסטרוֹפובּיה אלחוטית – ועומדים היינו בעיצומה של מלחמה עולמית.

*

כל בעיותינו נסעו אתנו, ומחשבותי היו עם שר־החוץ, שגם הוא בלב ים והוא אץ לדרכו בכיוון ההפוך. השאלה הדוחקת ביותר היתה איזה קו ננקוט ביחס לפנייה אל הממשלה הסובייטית בבקשה שתכריז מלחמה על יאפאן. כבר שלחתי למר אידן את המברק הבא:

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 12 בדצמבר 41

לפני צאתך ביקשתי לדעת את השקפות ראשי־המטות בשאלה אם כדאי יהיה לנו שתכריז רוסיה מלחמה על יאפאן. ראשי־המטות הביעו את השקפותיהם כלהבא: הכרזת־מלחמה רוסית על יאפאן תהיה כדאית לנו מאד, בתנאי, אבל רק בתנאי, שהרוסים בטוחים שהדבר לא יפגע בחזית המערבית שלהם, לא עכשיו ולא באביב הבא.

אחרי־כן מנו בפירוט רב את הנימוקים בעד וכנגד. בסיכום הדגישו כי נודעת חשיבות ראשונה־במעלה למניעת שברון רוסי במערב.

בהמשך מברקי אל שר־החוץ אמרתי:

1. אם מתוך דיוניך תגיע לכלל דעה שהרוסים יהיו מוכנים להכריז מלחמה על יאפאן, הרי יש לעיין בשאלה אם לא מוטב הוא שכל לחץ שיידרש יבוא מצד האמריקאים ולא מצדנו־אנו.

ולאחר שהגיע למוסקבה, הוספתי:

נוכח רצונן העז והניכר של ארצות־הברית, סין, ומן־הסתם אוסטרליה, בכניסתה של רוסיה למלחמה נגד יאפאן, אינך צריך לעשות מאומה להכשלת צעד חיובי אם יראה סטאלין עצמו חזק עד כדי לעשות כן. אל לנו ללחוץ יותר מדי, שהרי עד כה יכולנו לתרום רק תרומה דלה כל־כך.

ולמחרת היום:

אפשר מאד שעקב ההצלחות האחרונות בחזית הרוסית יהיה סטאלין מוכן יותר לעמוד בפני מלחמה עם יאפאן. המצב משתנה מיום ליום לטובתנו, ועליך לדון במקום עד היכן ובאיזו מידה מן החכמה הוא ללחוץ עליו.

בהמשך נסיעתנו קיבלתי מאת מר אידן, שעד־מהרה היה במוסקבה, שורת מברקים המגוללים את דעות הסובייטים על עניינים אחרים שבהם נתקל בהגיעו.

את עיקר המברקים מיצה בהודעת־הסיכום המלאה, מתאריך 5 בינואר 1942, שחיבּר בחזירתו:

5 בינואר 42

…בשיחתי הראשונה עם מר סטאלין ומר מולוטוב ב־16 בדצמבר גולל מר סטאלין בפירוט־מה את השקפותיו על הגבולות הטריטוריאליים הנחוצים באירופה לאחר המלחמה, ובמיוחד את דעותיו ביחס לטיפול בגרמניה. הוא הציע לחזור ולכונן את אוסטריה כמדינה עצמאית, לנתק את חבל־הריין מפרוסיה כמדינה עצמאית או שטח־חסות, ואולי להקים מדינה באווארית עצמאית. הוא הציע גם שמזרח־פרוסיה תימסר לפולין וחבל־הסוּדטים יוחזר לצ’כוסלובקיה. הוא חיוה את דעתו כי יש להחזיר את יוגוסלביה לקדמוּתה, וכי עליה לקבל אפילו אי־אלה שטחים נוספים מאיטליה; שאלבניה תיכוֹן שוב כמדינה עצמאית, ותורכיה תקבל את הדוֹדקאנז, אגב תיקונים אפשריים לטובת יוון באיים החשובים ליוון באֵגאי. תורכיה תוכל גם לקבל מחוזות מסוימים בבולגריה, ואולי גם בסוריה הצפונית. דרך־כלל יש להחזיר את הארצות הכבושות, כולל צ’כוסלובקיה ויוון, לגבולותיהן שמלפני המלחמה, ומר סטאלין מוכן לתמוך בכל הסידורים האפשריים של הבטחת בסיסים וכו' לממלכה־המאוחדת בארצות מערב־אירופה – למשל, צרפת, בלגיה, הולנד, נורבגיה ודנמרק. באשר לאינטרסים המיוחדים של ברית־המועצות, ביקש מר סטאלין לחזור אל המצב משנת 1941, קודם להתקפה הגרמנית, ביחס למדינות הבלטיות, פינלנד ובסרביה. “קו קרזון” צריך להיות הבסיס לגבול הסובייטי־הפולני לעתיד לבוא, ורומניה צריכה לתת לברית־המועצות הקלות מיוחדות בבסיסים וכו', ואגב כך תקבל פיצוי מן השטח הכבוש עתה בידי הונגריה.

בהמשך השיחה הזאת הראשונה הסכים מר סטאלין דרך־כלל עם העקרון של שילומים בעין מצד גרמניה לארצות הכבושות, ביתר יחוּד במה שנוגע למכונות וכו', ופיצויים בממון הוציא מכלל חשבון כדבר בלתי־רצוי. הוא גילה התעניינות בברית צבאית שלאחר המלחמה בין “הארצות הדמוקרטיות”, ואמר כי לברית־המועצות אין שום התנגדות לכך שאחדות מארצות אירופה תבואנה ביניהן ביחסים פדראליים, אם תרצינה.

בשיחה השניה, ב־17 בדצמבר, תבע מר סטאלין שתכיר ממשלת הוד־מלכותו מיד בגבולות העתידים של ס. ס. ס. ר., ביתר יחוּד במה שנוגע להכללת המדינות הבלטיות בתחומי ס. ס. ס. ר. ולהחזרת הגבול הפיני־הסובייטי משנת 1941. הוא העמיד את ההסכם בנקודה זו כתנאי לעשיית כל הסכם אנגלו־סובייטי. אני מצדי הסברתי למר סטאלין כי נוכח התחייבויותינו הקודמות כלפי ממשלת ארצות־הברית אין ממשלת הוד־מלכותו יכולה בשום אופן להתחייב בשלב זה על איזה גבולות שלאחר המלחמה באירופה, אף כי קיבלתי עלי לשאול בעצתן של ממשלת הוד־מלכותו בממלכה־המאוחדת, ממשלת ארצות־הברית וממשלות הוד־מלכותו בדומיניונים לכשאחזור. שאלה זו, אשר מר סטאלין ייחס לה חשיבות יסודית, נדונה שוב בישיבה השלישית ב־18 בדצמבר.

בשורה הראשונה של התביעות הרוסיות היתה הבקשה שהמדינות הבלטיות, אשר נשתעבדו לרוסיה בראשית המלחמה, תוכללנה סופית בתחומי ברית־המועצות. היו עוד הרבה תנאים אחרים ביחס להתפשטותה הקיסרית של רוסיה, יחד עם בקשות נמרצות לאספקה בלתי־מוגבלת ולפעולה צבאית בלתי־ אפשרית. אך קראתי את המברקים, מיד הגבתי בחימה עזה כנגד בליעת המדינות הבלטיות.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 20 בדצמבר 41

דרישתו של סטאלין ביחס לפינלנד, המדינות הבלטיות ורומניה מנוגדת במישרים לסעיפים הראשון, השני והשלישי של הצ’רטר האטלנטי, שסטאלין הצטרף אליו. אין זה בא בחשבון כלל שנעשה הסכם כזה, חשאי או פומבי, במפורש או במרומז, בלי הסכם קודם עם ארה"ב. עדיין לא באה השעה להסדיר שאלות של גבולות, שתוכלנה לבוא על פתרונן רק בועידת־השלום לאחר שננצח במלחמה.

2. אסור שעצם הרצון להגיע לכלל הסכם שאפשר לפרסמו יניע אותנו לתת הבטחות עושקניות. שר־החוץ התנהג להפליא, ואל יפול רוחו בקרבו אם יהיה עליו לצאת ממוסקבה בלי שום תרועת חצוצרות. ממילא הרוסים מוכרחים להוסיף ולהילחם על חייהם, והם תלויים בנו בכמויות גדולות מאד של אספקה, שאספנוה בעמל גדול ביותר, ואשר נמסור אותה בנאמנות.

3. אני תקוה שהקבינט יסכים להודיע כדברים הנ"ל לשר־החוץ. הוא יפעל בלי ספק במידת הטקט והזהירוּת הדרושה, אך עליו לדעת בבירור גמור היכן אנו עומדים.

הקבינט היה שותף להשקפתי, וטילגרף בהתאם לכך. למר אידן השיבותי כדברים הבאים:

ראש־הממשלה (בים) אל שר־החוץ (במוסקבה) 20 בדצמבר 41

כמובן, לא תגיס לבך בסטאלין. התחייבנו כלפי ארצות־הברית שלא לבוא בשום חוזים חשאיים ומיוחדים. אם נגש אל הנשיא רוזוולט בהצעות האלו בהכרח ניענה בסירוב גמור, והדבר עשוי לגרום תלאות לאורך־ימים לשני הצדדים.

2. הבטחון האסטרטגי של רוסיה בגבולה המערבי יהיה אחד מעניניה של ועידת־השלום. המאורעות הוכיחו שמעמדה של לנינגראד מסוכן במיוחד. המטרה הראשונה תהיה למנוע כל התפרצות חדשה מצד גרמניה. הפרדתה של פרוסיה מעל גרמניה הדרומית, ועצם הגדרתה של פרוסיה גופה, תהיינה אחת השאלות הגדולות ביותר הטעונות הכרעה. אבל כל זה טמון בחובו של עתיד שהוא מפוקפק ומן־הסתם רחוק. עתה עלינו לנצח במלחמה במאבק קשה וממושך. אם נעורר שאלות כאלו בפומבי עכשיו, רק נזעיק את כל הגרמנים אל דגלו של היטלר.

3. אפילו נעוררן באורח בלתי־רשמי עם הנשיא רוזוולט בזמן הזה הרי, לדעתי, ננהג שלא בחכמה. זהו בערך הקו שאנקוט, כדי למנוע כל סיום פתאומי או סופי של פגישותינו. אל ייצר לך אם לא תוכל להביא הביתה הצהרה פומבית משותפת על פי הקווים שהותוו בתזכיר הקבינט הנמצא ברשותך. מובטח אני שביקורך הביא את מירב התועלת ועמדתך תישר בעיני הכל.

נדמה שהנסיעה הזאת ארוכה מאד.

בסיפורו מוסר מר אידן בלשונו־הוא על סיום שיחותיו עם סטאלין במוסקבה:

נפרדנו זה מזה באווירה ידידותית מאד. לאחר הסברותי נראה היה שמר סטאלין מבין אל־נכון שאין אנו יכולים להקים חזית שניה באירופה בזמן הנוכחי. הוא גילה מידת ענין ניכרת במהלך התקפתנו בלוב, וסבור היה כי רצוי ביותר למגר את איטליה, על פי העקרון שהציר יתמוטט עם הרס חוליתו החלשה ביותר.

הוא לא היה סבור שכוחו מרשה לו כבר להמשיך במערכה נגד גרמניה וגם להביא בתוך כך לידי פעולות־איבה עם יאפאן. הוא קיוה שעד לאביב הבא יחזיר את צבאו במזרח הרחוק לעצמה שהיתה לו קודם שנאלץ לשאוב ממנו לצרכי החזית המערבית. הוא לא התחייב להכריז מלחמה על יאפאן באביב הבא אלא רק לחזור ולעיין אז בשאלה, אף כי בוחר היה שהיאפאנים יפתחו בפעולות־האיבה, ודומה היה שהוא משער שכך יקרה.

*

אולם השאלה החריפה ביותר שהעסיקה את מחשבתנו ביחסי־חוץ ברגע זה היתה צרפת. מה השפעה תהיה להכרזת־המלחמה האמריקאית על גרמניה בצרפת הווישאית? בבריטניה היו לנו יחסים עם דה־גול. ממשלת ארצות־הברית – ובפרט מחלקת־המדינה – עמדה במגע הדוק ומועיל עם ווישי. פטן, לכוּד ברשתם של הגרמנים, היה חולה. היו שאמרו שהוא צפוי לניתוח בבלוטת הערמונית. וייגאן הוחזר מצפון־אפריקה לווישי והודח מפיקודו. דומה היה כי האדמירל דרלאן עומד בשׂיא עוּזו. יתר על כן, הצלחתו של אוקינלק בלוב ומעבר לה עוררה בדרג הגבוה ביותר את כל השאלות ביחס לאפריקה הצפונית הצרפתית. היטלר, שנהדף במדבר ונעצר ברוסיה, כלום יעמוד על כך שיישלחו כוחות גרמניים, עכשיו לא דרך ספרד, כי אם בדרך הים והאוויר, לטוניס, אלז’יר, מארוקו ודאקאר? האם זו, או כיוצא בזו, תהיה תשובתו על כניסתה של אמריקה למלחמה?

היו סימנים לכך שהאדמירל דרלאן יירש את פטן או ידחק את רגליו, ומשרד־החוץ נשאל בדרכי־סתר מה יהיה מעמדו בעינינו ובעיני בעלת־בריתנו הגדולה. באפשרויות המביכות האלו היה כרוך כל מצבנו הימי – הצי של טולון, שתי אניות־המערכה שלא הושלמו בקזבלנקה ובדאקאר, ההסגר, ועוד הרבה דברים. בנסיעתנו ברכבת מצ’קרס אל הקלייך שלחתי מיזכר על הצדדים הימיים של השאלה אל הלורד־הראשון־של־הימיה בתאוֹ הסמוך.

ראש־הממשלה אל הלורד הראשון־של־הימיה 13 בדצמבר 41

אני מקווה שננסח יחד הצעה משותפת של ברכה או קללה לווישי, או, אם לא נצליח בווישי, לאפריקה הצפונית הצרפתית.

עדיין לא נוכל לדעת איך השפיעה כניסתה של אמריקה על צרפת. יש גם תקוות לתגובות חיוביות על נצחון בלוב. על הכל, השוֹאה המתעצמת על צבאות גרמניה ברוסיה תשפיע על כל הרוחות. אפשר מאד שהצעה אמריקאית להעלות חיל־משלוח אמריקאי לחוף קזבלנקה, נוסף על העזרה שאנו יכולים לתת במסגרת “גימנסט”, תקבע את פעולתה של אפריקה הצפונית הצרפתית (ודרך אגב של מדגסקר). על כל פנים, כדאי לנסות. אינני רוצה בשום שינויים במערכינו ביחס ל“גימנסט” או “מקל” עד שנדע מה תהיה תשובתה של ווישי.

יש לזכור שארצות־הברית תהיה בכללו של דבר מצדדת באפריקה הצפונית והמערבית בחינת זירה ראשונה־במעלה למיבצעים האנגלו־אמריקאיים.

לגנרל סמאטס אמרתי:

ראש־הממשלה אל הגנרל סמאטס 20 בדצמבר 41

ראיתי לי לחובה לצלוח שוב את האטלנטי. ואני מקווה להיועד בעוד ימים מספר עם הנשיא רוזוולט ולדון עמו בכל ניהולה של המלחמה. אני מקווה כמובן להשיג ממנו עזרה למדיניות מפורשת באפריקה הצפונית ובאפריקה המערבית הצרפתית. וזאת בהתאם להשקפותיהם של האמריקאים, אבל אפשר מאד שהם שקועים יותר מדי במלחמה עם יאפאן. אשקוד למסור לך ידיעות.

*

בינתים נמשכו הקרבות בכל זירות המערכה, הישנות כחדשות. לא היו לי שום אשליות ביחס לגורלה של הונג־קונג תחת עקתו המכרעת של הכוח היאפאני. אבל ככל שתהיה ההתנגדות הבריטית עזה יותר, כך ייטב לכל. הונג־קונג הותקפה על־ידי יאפאן לערך באותו רגע שהותקפה פרל הארבור חיל־המצב, תחת פקודתו של המאיור־גנרל מוֹלטבּי, עמד בפני תפקיד שמתחילה היה למעלה מכפי כוחו. היאפאנים הפעילו שלוש אוגדות, שכנגדן יכולנו להעמיד ששה גדודים, מהם שנים קנדים. מלבד זאת היה קומץ של ארטילריה ניידת, חיל־ההגנה־המתנדב של אזרחים, אלפיים במספר, ותותחי־חופים ונ. מ. המגינים על הנמל. כל עת המצור נהנו היאפאנים משליטה אווירית שאין עליה עוררים. גיס חמישי פעיל מקרב האוכלוסים הילידים היה לעֵזר לא מעט לאויב.

שלושה גדודים של חיל־המצב, עם ששה־עשר תותחים, נתפרסו ביבשה כדי לעכב את המתקיפים עד שתבוצענה פעולות ההריסה בנמל קאוּלוּן. עד־מהרה הותקפו בכוח גדול, וב־11 בדצמבר נצטוו לסגת אל האי. הנסיגה בוּצעה בכשרון רב ובתנאים קשים עד מאד משך שני הלילות שלאחר כך.

ראש־הממשלה אל מושל הונג־קונג ומגיניה 12 בדצמבר 41

כולנו עוקבים יום־יום ושעה־שעה אחר ההגנה העקשנית שלכם על הנמל והמבצר של הונג־קונג. אתם שומרים על חולית־חיבּור בין המזרח הרחוק לאירופה שנודעה מכבר לתהילה בציביליזציה העולמית. ברי לנו שהגנת הונג־קונג מפני התקפה ברברית ללא התגרות תוסיף דף של תפארת לקורותיה של בריטניה.

כל לבותינו אתכם בשעת־מבחנכם הגדולה. כל יום של התנגדות מקרב את נצחוננו הסופי הודאי.

הכנותיו של האויב לצליחת כברת המים שברוחב מיל בין היבשת לאי נמשכו כמה ימים, וכל אותה עת הרעישו היאפאנים שיטתית את עמדותינו בתותחים, במטוסים ובמרגמות. במוצאי ה־18 בדצמבר ביצעו את נחיתתם הראשונה, ותגבורות שבאו בזו אחר זו חתרו אל לב האי. המגינים נאלצו להיסוג צעד־צעד נוכח התקפות גוברות והולכות, כשמספרם־הם פוחת והולך מחמת האבידות הכבדות. לא היתה להם שום תקוה לקבל תגבורת או עזרה, אך הם הוסיפו להילחם.

ראש־הממשלה אל המושל, הונג־קונג 21 בדצמבר 41

אנו דאוגים מאד לשמע הידיעות על הנחיתות שביצעו היאפאנים באי הונג־קונג. אין אנו יכולים לדוּן מכאן את התנאים שאיפשרו את הנחיתות האלו או מנעו התקפות־נגד יעילות על הפולשים. אולם אסור לחשוב על כניעה. יש להילחם על כל שעל באי ולהתנגד בקשי־עורף שאין למעלה ממנו.

יש לאלץ את האויב להקריב את מירב הקרבנות והציוד. יש להילחם בעוז בביצורים הפנימיים, ואם יהיה צורך – מבּית לבית. כל יום שביכלתכם להמשיך בהתנגדות אתם עוזרים לעניינם של בעלי־הברית ברחבי העולם כולו, ועל־ידי התנגדות ממושכת תוכלו אתה ואנשיך לזכות בכבוד־הנצחים אשר ברי לנו שתהיו ראויים לו.

הפקודות האלו מוּלאו כרוחן וכלשונן. אפשר לספר כאן על מעשה אחד מני רבים של הקרבה־עצמית. ב־19 בדצמבר הודיע הבריגדיר הקנדי לוֹסוֹן שמפקדתו נכבשה; מתנהל קרב מטווח קצר ביותר; הוא יוצא החוצה להילחם. כזאת עשה, והוא ואנשיו נהרגו. שבוע ימים החזיק חיל־המצב מעמד. כל אדם שיכול לשאת נשק, כולל אחדים אחדים מן הצי המלכותי ומחיל־האוויר־המלכותי, השתתף בהתנגדות הנואשה. עקשנותם היתה שווה לעוז־רוחה של האוכלוסיה האזרחית הבריטית. ביום חג־המולד כשל כוח־הסבל ולא היה מנוס עוד מן הכניעה. בפיקוד מושלה נחוש־ההחלטה, סיר מרק יאנג, היטיבה המושבה להילחם. אכן, היא זכתה ב“כבוד הנצחים” הראוי לה.

*

עוד שורה של אסונות נסתמנה לפנינו במאלאיה. הנחיתות היאפאניות בחצי־האי בדצמבר נתלוו התקפות הרסניות על שדות־התעופה שלנו, שחיבלו במידה חמורה בכוחות התעופה, החלשים כבר ממילא, ועד־מהרה הוציאו את שדות־התעופה הצפוניים מכלל שימוש. בקוֹטה־בארוּ, מקום שהגנה על ביצורי החוף חטיבת חיל־רגלים השׂרועה בחזית של שלושים מיל, הצליחו היאפאנים להעלות לחופים את חלקה הגדול של אוגדה, אם כי לא בלי אבידות כבדות שנגרמו הן על־ידי חילותינו בחוף הן מן האוויר. מקץ שלושה ימים של קרבות עזים התבסס האויב כהלכה ביבשה, שדות־התעופה הסמוכים היו בידיו, והחטיבה, שנגרמו לה אבידות כבדות, נצטוותה לסגת דרומה.

צפונית משם ביצעו היאפאנים אותו יום ה־8 בדצמבר נחיתות ללא התנגדות בפאטאני וסינגורה. צוללות הולנדיות, שפעלו בחירוף־נפש, טיבעו אחדות מאניותיהם. לא היו קרבות רציניים עד ל־12 בדצמבר, ואז יצא האויב באחת מאוגדותיו המעולות ביותר להתקפה מוצלחת על האוגדה ההודית ה־11 מצפון לאָלוֹר־סטאר, והסב אבידות חמורות.

לפני צאתי טילגרפתי אל הגנרל וייוול, המפקד־הראשי בהודו:

ראש־הממשלה אל הגנרל וייוול 12 בדצמבר 41

עתה עליך להביט מזרחה. בורמה הושׂמה תחת פקודתך. עליך להתנגד להתקדמות היאפאנים בכיוון בורמה והודו ולנסות לנתק את קווי־התחבורה שלהם בחצי־האי מאלאיה. אנחנו מפנים את האוגדה ה־18, המקיפה עתה את הכף, לבומביי, יחד עם ארבע טייסות מטוסי־קרב של הרא"ף, הנמצאות עתה בדרכן לקווקז ולזירת הים הכספי. אנו שולחים לך גם צרור מיוחד של תותחים נ. מ. ונ. ט., שקצתם נמצאים כבר בדרך. עליך להחזיק את האוגדה ההודית ה־17 להגנה מפני היאפאנים. זווג את הכוחות האלה כאשר ייטב בעיניך והפעל אותם בחזית־המערכה המזרחית על הצד הטוב ביותר.

2. מציעים להעביר את עיראק ופרס, ברגע מתאים בעתיד הקרוב, על פי הסדר בינך לבין אוקינלק, לפיקוד של קאהיר. הנצחונות הרוסיים והתקדמותו של אוקינלק בלוב הרחיקו לפי־שעה את הסכנה של התפרצות גרמנית לזירה סוריה־עיראק־פרס. הסכנה עשויה להתחדש, אבל יש סכנות אחרות דוחקות יותר שאנו צריכים לקדם את פניהן.

3. אני מקווה שיישרו בעיניך המערכים החדשים האלה הנובעים מן השינויים העצומים במצב העולמי בארבעת הימים האחרונים. אשתדל לכלכל אותך בשריונים, מטוסים וצבא בריטי עד קצה גבול האפשרות, בשים לב ללחץ הגדול שאתה נתון בו. אנא הודיעני במברק על כל השקפותיך וצרכיך.

וכן גם:

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם, ואל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 13 בדצמבר 41

אנא שקדו ככל יכלתכם לשגר אנשים וחמרים להודו, ולהעביר תגבורות אוויריות מן המזרח התיכון ברגע שיוכרע הקרב בלוב לטובתנו. יש לעשות מאמץ ולשלוח כלי־רכב משוריינים בהקדם האפשרי לאחר הכרעה בלוב.

ראש־הממשלה אל מושל בורמה 13 בדצמבר 41

וייוול נתמנה על ההגנה הצבאית והאווירית של בורמה. הפנינו לבומביי את האוגדה ה־18, ארבע טייסות של מטוסי־קרב, ותותחים נ. מ. ונ. ט., שהיו מקיפים את הכף, על־מנת שיעשה בהם שימוש כמיטב הבנתו. הקרב בלוב מתנהל יפה, אבל אינני יכול להעביר משם כל מטוסים עד אם תושג הכרעה סופית [בקרב]. נעשות כל ההכנות להעברת ארבע או שש טייסות של מפציצים לזירה שלכם ברגע שננצח בקרב.

מיטב האיחולים.

*

ברירה אסטרטגית חמורה נתחייבה מן ההגנה הטקטית על חצי־האי מאלאיה. היו לי דעות ברורות, שצר לי שלא יכולתי לכפותן מלב האוקינוס.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 15 בדצמבר 41

היזהרו [לבל] יבוּלוּ או ינותקו בחצי־האי מאלאיה חיילות הנחוצים להגנתם הסופית של סינגאפור האי והמבצר. שום דבר אינו משתווה בחשיבותו למבצר. האם בטוחים אתם שיהיו לכם די חיילות להגנה ממושכת? עיינו עם אוקינלק וממשלות חבר־העמים בהעברת האוגדה האוסטרלית ה־1 מארץ־ישראל לסינגאפור. הודיעו על פעולה.

שמחתי למצוא שמיניסטר המדינה, מר דאף־קופר, הגיע מצדו־הוא לאותה מסקנה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 19 בדצמבר 41

דאף־קופר מביע אותם חששות שמסרתי לכם אני בתשדרתי המתחילה במלה “היזהרו”, הצעתו של דאף־קופר להתרכז בהגנה על ג’והוֹר על־מנת להחזיק בסינגאפור הולמת בדיוק את הדעה שנוקט דיל כאן.

2. לאחר האסונות הימיים שבּאו על הכוח הימי הבריטי והאמריקאי באוקינוסים הפאציפי וההודי אין לנו כל אפשרות למנוע נחיתות בלתי־פוסקות של יאפאנים בכוח גדול בסיאם ובחצי־האי מאלאיה. לכן אי־אפשר להגן, אלא בהריסות ובפעולת־השהיה, על שום דבר שמצפון לקו ההגנה בג’וֹהוֹר, וקו זה עצמו אפשר להגן עליו רק בחינת חלק מן ההגנה הסופית על מבצר האי סינגאפור ועל הבסיס הימי.

3. למפקד־הראשי יש להגיד עתה שיצטמצם בהגנה על ג’והור וסינגאפור, וכי אסור שיגרע משהו מעצמת ההגנה על סינגאפור. אל ימנע אותו דבר זה מהפעלת טכסיסי השהיה והריסה בדרך דרומה ומבּיצוּע נסיגה מסודרת.

4. אינכם אומרים מי עכשיו המפקד־הראשי במזרח הרחוק. האם הגיע לשם פאונול? אם לא, היכן הוא? עליו לטוס לשם בהקדם האפשרי.

5. תמיד היתה הכוונה שוייוול ישתמש בכל התגבורות המופנות מן הכף להודו בהגנה על בורמה או ישלחן אל פיקוד־המזרח־הרחוק בהתאם לצרכי המצב. מאשר בהחלט פעולתכם בהפנית התותחים נ. מ. וטייסות מטוסי הקרב.

6. בדומה לכך יכול וייוול לנצל את האוגדה הי"ח לצרכיו שלו או לשם עזרה לפיקוד־המזרח־התיכון. אבל למה להיעצר שם? אם תישלח האוגדה ה־18 מזרחה, דומה שמן החכמה יהיה זה לשגר לפחות אוגדה אוסטרלית אחת להודו כדי למלא את מקומה.

7. אנא אמרו מה אתם עושים ומה בדעתכם לעשות כדי להתגבר על הקשיים המתרבּים במשלוח תגבורות לסינגאפור. וכן מה נעשה ביחס להפחתת מספרם של פיות שאין בהם צורך באי סינגאפור? מה היתה התשובה בדבר האספקה?

*

לא נוכל לגולל בכרך הזה את הפרשה עד תומה. הטרגדיה של סינגאפור תיגוֹל לעינינו עוד מעט. כאן די לנו אם נאמר כי שאר ימי החודש עמדה האוגדה ההודית בשורה של פעולות־השהיה נגד המיבקע העיקרי של האויב לאורך חופו המערבי של חצי־האי. ב־17 בדצמבר פלש האויב לפנאנג, מקום שעל אף פעולות ההריסה הצליח לתפוס מספר ניכר של ספינות קטנות בשלמוּתן. אלו האחרונות איפשרו לו שורה של התקפות־אגף שבּוּצעו על־ידי כוחות אמפיביים קטנים. בסוף החודש היו חילותינו, שעמדו כמה פעמים בקרבות עזים, בפעולה סמוך לאיפּוֹ, לא־פחות ממאה־וחמישים מיל מן העמדה בה החזיקו בתחילה, ולעת הזאת כבר נחתו היאפאנים בחצי־האי בכוח של לפחות שלוש אוגדות מלאות, כולל אנשי המשמר־הקיסרי שלהם. גם באוויר גדלה במידה מרובּה עדיפות האויב. איכות מטוסיו, שהציבם במהירות בשדות־תעופה כבושים, עלתה על כל מה ששוֹער קודם לכן. נאלצנו להתגונן ואבידותינו היו חמורות. ב־16 בדצמבר פלשו היאפאנים גם לחלק הצפוני של בורניאו וכבשוהו עד־מהרה, אך לא קודם שנצליח להרוס את מיתקני הדלק העצומים ויקרי־הערך. בכל הדברים האלה גבו הצוללות ההולנדיות את מסן מאניות האויב.

*

בעודנו שטים בים עשה הגנרל אוקינלק חיל במערכה במדבר. צבא הציר, לאחר שהתחמק בכשרון מכמה וכמה תמרוני כיתוּר, הצליח להיסוג לקו ערפי המתמשך מגאזאלה דרומה. ב־13 בדצמבר פתח המחנה השמיני בהתקפה על עמדה זו. מחנה זה כלל עתה את האוגדה המשוריינת ה־7, עם החטיבה המשוריינת ה־4 והקבוצה המסייעת, את האוגדה ההודית־הבריטית ה־4, חטיבת ה“גארדס” (ממונעת), החטיבה הניו־זילנדית ה־5, החטיבה המוגברת הפולנית, וחטיבת־הטנקים ה־32 של־הצבא. כל החיילות האלה עברו לפיקודה של מפקדת הקורפוס הי"ג. הקורפוס הל' הוצרך לטפל בחילות־המצב של האויב שנותקו וניטשו בסולום, חלפאיה וברדיה, שהיו נלחמים בקשי־עורף. האויב נלחם יפה בגאזאלה, אבל שריונינו גללו את אגפו המדברי, ורומל החל בנסיגתו דרך דרנה אל אגדאביה ועגיילה. כל העת דלקו אחריו כל החיילות שיכולנו להניעם ולספק את צרכיהם במרחקים הגדולים האלה.

בשבוע הראשון של דצמבר חלה עליה ניכרת בעצמתו האווירית של האויב. קורפוס התעופה הגרמני ה־1 הוחזר מן הזירה הרוסית והגיע לים התיכון. התעודות הגרמניות מראות שכוחם עלה מ־400 מטוסים (206 כשרים לשירות) ב־15 בנובמבר עד 637 (339 כשרים לשירות) כעבור חודש. רוב־רוּבּם של המטוסים הנוספים הלכו לסיציליה להגן על נתיב־הים אל צפון־אפריקה, אבל מפציצי־צלילה, בליווי מטוסי־הקרב היעילים ביותר מטיפוס מסרשמיט־109, החלו להופיע בשמי המדבר במספר הולך ורב. העדיפות שקנה לו חיל־האוויר־המלכותי בשבוע הראשון לקרב שוב לא היתה עוד. אחרי־כן נראה איך באו תחיית הכוח האווירי של האויב בים התיכון משך דצמבר וינואר והיעלמה של שליטתנו הימית למעשה למשך חדשים אחדים וחמסו מאוקינלק את פירות הנצחון אשר אליו חתר בעמל כה רב ולו המתין זמן רב מדי.

*

כל אנשי פמליתנו עבדו בלי הפוגות בעוד דוכס יורק מתנהלת לדרכה מערבה, וכל מחשבותינו היו נתונות לבּעיות החדשות והכבירות אשר עלינו לפתרן. ציפּינו בקוצר־רוח, אך גם בחרדת־מה, למגע הראשון הבלתי־אמצעי שלנו כבעלי־ברית עם הנשיא ויועציו המדיניים והצבאיים. לפני צאתנו ידענו שמעשה־הזוועה בפרל הארבור הסעיר את בני ארצות־הברית עד למעמקיהם. הידיעות הרשמיות ותמציות העתונות שקיבלנו עוררו את הרושם שכל חמתה של האומה תוּסב על יאפאן. חששנו שמא לא יובנו ממדיה הנכונים של המלחמה בשלמוּתה. חשנו סכנה רצינית. שמא תנהל ארצות־הברית את המלחמה נגד יאפאן בפאציפי ותניח לנו להילחם בגרמניה ואיטליה באירופה, אפריקה והמזרח התיכון.

בפרק קודם תיארתי את כוחה הקיים־ועומד של בריטניה, שעד כאן גובר היה והולך. בקרב הראשון על האטלנטי נגד הצוללות חל מפנה מפורש לטובתנו. לא היה לנו ספק ביכלתנו לשמור על פתיחוּת נתיבינו האוקיאניים. היה בנו בטחון שנוכל להנחיל מפלה להיטלר אם ינסה לפלוש לאי. שאבנו עידוד מעצמת ההתנגדות הרוסית. תלינו תקוות יתירות במסע־המלחמה שלנו בלוב. אבל כל תכניותינו העתידות היו תלויות בזרם כביר של אספקה אמריקאית מכל הסוגים, דוגמת זו שהיתה שופעת ובאה עתה מעבר לאטלנטי. בפרט סמכנו על מטוסים וטנקים, כמו גם על הבניה האמריקאית המדהימה של אניות־סוחר. עד כאן, בתורת צד בלתי־לוחם, היה הנשיא יכול ונכון למנוע כמויות גדולות של אספקה וציוד מן הכוחות המזוינים האמריקאים, הואיל והללו לא היו נתונים במלחמה. תהליך זה בהכרח יוגבל עתה כיון שארצות־הברית נמצאת במלחמה עם גרמניה, איטליה, ועל הכל יאפאן. הן לבטח תהיה הבּכורה לצרכי המולדת? לאחר שהותקפה רוסיה כבר הקרבנו בצדק, על־מנת לעזור לצבאות הסובייטיים, חלק גדול מן הציוד והאספקה שהיו מגיעים עתה סוף־סוף מבּתי־החרושת שלנו. ארצות־הברית הפנתה לרוסיה כמויות גדולות עוד יותר של אספקה, שלולא זאת היינו מקבלים אותן אנחנו. אישורנו המלא ניתן לכל זה משום ההתנגדות המזהירה שהיתה רוסיה מגלה לפולש הנאצי.

בכל־זאת קשה היה לנו לדחות את ציוד כוחותינו־אנו, ובפרט למנוע מצבאנו העומד בקרבות עזים בלוב כלי־נשק שיש בהם צורך חיוני. עלינו להניח כי “אמריקה קודמת” ייעשה העקרון הקובע אצל בעלת־בריתנו. חששנו כי יעבור פרק־זמן ממושך עד שייכּנסו כוחות אמריקאיים לפעולה בקנה־מידה גדול, וכי משך תקופה זו של הכנה בהכרח נהיה נתונים במצוקה גדולה. דבר זה יקרה בזמן שאנו עצמנו צריכים לעמוד בפני יריב חדש ונורא במאלאיה, באוקינוס ההודי, בבורמה ובהודו. נראה היה בעליל כי חלוקת האספקה תצריך תשומת־לב מעמיקה ותהיה כרוכה בהרבה קשיים ומצבים עדינים. כבר הודיעו לנו כי כל הקצבות המשלוחים במסגרת החכר־והשאל הופסקו עד לעיוּן נוסף. לטוּב־המזל היתה תפוקת מפעלי התחמושת והמטוסים הבריטיים גוברת ומתרחבת עתה, ועוד מעט תהיה גדולה מאד באמת. אבל שורה ארוכה של “צוארי בקבוק” והאפשרות שיימנעו מאתנו מוצרי־מפתח מסוימים, והשפעת הדבר על כל הקף הייצור שלנו, הסתמנו לנגד עינינו עם שהמשיכה דוכס יורק בדרכה בתוך סוּפות בלתי־פוסקות. ביוורברוק היה אופטימי, כרגיל בעתות צרה. הוא הצהיר כי משאביה של ארצות־הברית אף לא קורצפו עדיין; שאין להם שיעור, וכי משעה שישקיע העם האמריקאי את כל כוחו במאבק תושגנה תוצאות העולות פי־כמה על כל מה שתוּכנן או נצטייר בדמיון. יתר על כן, הוא היה סבור שהאמריקאים לא עמדו עדיין על גודל כוחם בשדה הייצור. המאמץ האמריקאי יעלה על כל הסטטיסטיקות הנוכחיות וישכיחן. יהיה שפע לכל. בדעתו זו צדק.

כל השיקולים האלה החוירו לנוכח הבעיה האסטרטגית העיקרית. הנוכל לשכנע את הנשיא ואת ראשי השירותים הלוחמים של אמריקה שמפלתה של יאפאן לא תביא עמה את מפלתו של היטלר, אלא שלאחר מפלתו של היטלר יהיה חיסולה של יאפאן ענין של זמן וטירחה בלבד? הרבה שעות ארוכות הפכנו בבעיה החמורה הזאת. שני ראשי־המטות והגנרל דיל עם הוֹליס וקציניו הכינו כמה וכמה תזכירים המטפלים בכל הנושא הזה ומטעימים את ההשקפה שהמלחמה היא כולה מקשה אחת. כפי שייראה, התברר שלא היה צורך ביגיעות ובחששות האלה.

 

פרק שלושים־וארבעה: תכניתה וסדרה המוצעים של המלחמה    🔗

שלושת תזכירי לנשיא – חלק א‘, החזית האטלנטית – כשלונו ואבידותיו של היטלר ברוסיה – תקוותי הרעועות לנצחונו של הגנרל אוקינלק בקירנאיקה – מיבקע גרמני אפשרי דרך הקווקז – הצורך הדחוף ברכישת אפריקה הצפונית הצרפתית – תגבורות בריטיות ואמריקאיות לאפריקה הצפונית – בקשה לצבא אמריקאי באירלנד הצפונית – בקשה לטייסות מפציצים אמריקאיות להתקפה על גרמניה מבריטניה הגדולה – אפשרות סירובה של ווישי לשתף פעולה באפריקה הצפונית – המערכה האנגלו־אמריקאית שבעקבות כך ב־1942 – יחסינו עם הגנרל דה־גול – הבעיה הספרדית – המטרות העיקריות לשנת 1942 – חלק ב’, החזית הפאציפית – העליונות הימית של יאפאן – משאביה גורם מתבּלה – חובתנו לחזור ולהשיג את העליונות בים – בריטניה מציעה את “נלסון” ו“רודני” לאמריקה – מלחמת נושאות־המטוסים – הצורך החיוני באלתוּר – הסכנה שבהקמת צבא אמריקאי גדול מדי – עמידתי על הצורך במיבצעים גדולים ביבשת – חלק ג', המערכה לשנת 1943 – המצב האפשרי בראשית 1943 – אפריקה המערבית והצפונית תחת פיקוח אנגלו־אמריקאי – כניסתה הממשית של תורכיה לחזית בעלי־הברית – דריסת־רגל באיטליה וסיציליה – הצורך להיכון לנחיתות באירופה המערבית והדרומית – הסתערות רבה ב־1943 – פעולה אמפיבית בעיקרה – הכנה ממושכת על־ידי הפצצת גרמניה ואיטליה – התקוה לסיום המלחמה ב־1943 או 1944 – הסכמת המטה עם השקפותי – כל המטרות מושגות בסופו של דבר – טוּב־המזל שבדיחוי ההסתערות הסופית

מסע שמונת הימים, שבו קוצצו בהכרח העניינים השוטפים, באין ישיבות קבינט להשתתף בהן ובאין אנשים לקבל את פניהם, איפשר לי לסקור את כל המלחמה כפי שראיתיה וכפי שחשתי בה לאור הרחבתה הפתאומית העצומה. העליתי בזכרוני את דבריו של נפוליאון על חשיבותה של היכולת לרכז את המחשבה פרק־זמן ממושך במטרות מסוימות מבלי ללאוֹת –“fixer les objets longtemps sans être fatigué”. כרגיל ניסיתי לעשות זאת על־ידי שאכתיב את מחשבותי ואעלה אותן על גבי הנייר. כדי להתכונן לפגישה עם הנשיא ולדיונים באמריקה וכדי להשיג את הסכמתם של שני ראשי־המטות, פאונד ופורטאל, והגנרל דיל, ולמען יספיקו הגנרל הוליס והמזכיר לבדוק את העובדות מבעוד מועד, חיברתי שלושה תזכירים על מהלכה של המלחמה לעתיד־לבוא, כפי שצריך היה לנהלה לפי דעתי. חיבורו של כל תזכיר הצריך ארבע או חמש שעות, משך יומים או שלושה. הואיל וכל התמונה היתה לפני עלו הדברים בנקל, אך באטיוּת רבה. לאמיתו של דבר אפשר היה לכתוב את הדברים פעמיים או שלוש בכתב־יד באותו פרק־זמן. עם שהושלם כל מסמך לאחר שנבדק, שלחתי אותו לעמיתי אנשי החיילות כביטוי הכּרוֹתי האישיות. באותה עת היו הם מחברים תזכירים משלהם לישיבות המטות המשולבים. שמחתי למצוא כי, אף שהנושא שלי כללי יותר ואילו נושאיהם טכניים יותר, היתה בינינו ההרמוניה הרגילה בעקרונות ובערכים. לא נתבטאו שום חילוקי־דעות שהביאו לידי ויכוח, ומעט מאד מן העובדות היו זקוקות לתיקון. ככה, אף כי איש לא התחייב במדוּיק או בנוּקשה, הבאנו אתנו הלכה קונסטרוקטיבית שבה כולנו מאוחדים בקווים כלליים.

התזכיר הראשון מנה את הטעמים לכך שמטרתנו העיקרית למערכה של 1942 בזירה האירופית צריכה להיות כיבוש כל קו־החוף של אפריקה והלבאנט מדאקאר עד הגבול התורכי על־ידי כוחות בריטיים ואמריקאיים. התזכיר השני עסק באמצעים שצריך לנקטם כדי לשוב ולזכות בשליטה על הפאציפי, וקבע שבמאי 1942 ייתכן להשיג זאת. הוא עמד במיוחד על הצורך להרבות את מספר נושאות־המטוסים על־ידי אלתוּרן במספר רב. התזכיר השלישי הצהיר שהמטרה הסופית היא לשחרר את אירופה על־ידי הנחתת צבאות אנגלו־אמריקאיים גדולים בכל מקום שייחשב הדבר לטוב בשטח הכּבוש בידי גרמניה, וקבע את שנת 1943 כמועד המהלומה העליונה הזאת.

נתתי את שלושת התזכירים האלה לנשיא לפני חג־המולד. הסברתי כי הגם שאלו הן השקפותי האישיות, אין הן מבטלות את הצורך בשום מגע־ומשא רשמי בין המטות. ניסחתי אותן בצורת תזכירים לועדת ראשי־המטות הבריטיים. יתר על כן, אמרתי לו שהם לא נתחברו במפורש בשבילו, אלא שלדעתי חשוב הדבר שיידע מה אני חושב ומה רצוני לעשות, וככל שהדברים אמורים בבריטניה־הגדולה, אנסה להביאם לידי פעולה. הוא קרא אותם מיד לאחר שקיבלם, ולמחרת היום שאל אם יוכל להשאיר העתקים מהם ברשותו. לכך הסכמתי בשמחה.

אף כי עדיין לא קיבלתי שום תשובה רשמית על מכתבי מיום 20 באוקטובר בנושאים אלה, שמר אטלי הגישוֹ, ובעצם גם לא ציפיתי לתשובה כזאת, נדמה היה לי שהנשיא הוגה במידה רבה מאד על פי אותם הקווים שלי בדבר פעולה באפריקה הצרפתית הצפונית־המערבית. באוקטובר יכולתי להגיד לו רק מה תכניותיה ורעיונותיה של בריטניה כל זמן שאנו נשארים לבדנו. עתה היינו בעלי־ברית, ושוּמה עלינו לפעול במשותף ובקנה־מידה גדול יותר. היה בי בטחון שהוא ואני נמצא בינינו מידה מרובּה של הסכמה וכי הקרקע הוכשרה היטב. לפיכך הייתי שרוי במצב־רוח אופטימי.

חלק א'

החזית האטלנטית

16 בדצמבר 1941

כשלונותיו ואבידותיו של היטלר הם העובדה הראשונה־במעלה במלחמה בזמן הזה. לא נוכל לדעת מה־גדול יהיה אסונם של הצבא הגרמני והמשטר הנאצי. עד כה נזון המשטר הזה מהצלחות שהושגו בנקל ובזול. במקום מה שנצטייר כנצחון מהיר וקל, צפוי לו עתה ההלם של חורף של טבח ובזבוז דלק ואספקה בקנה־המידה הגדול ביותר.

לא בריטניה־הגדולה ולא ארצות־הברית אין להן שום תפקיד למלא במאורע הזה, פרט לכך שעליהן להבטיח שנשלח, בנאמנות ובדייקנות, את האספקה שהבטחנו. רק בדרך זו נוכל לקיים את השפעתנו על סטאלין ונוכל לשזור את המאמץ הרוסי האדיר במסכת הכללית של המלחמה.

2. בשיעור פחות מזה פוגע נצחונו הקרב של הגנרל אוקינלק בקירנאיקה בעצמתה של גרמניה. רשאים אנו לצפות לכך שהשמדתו הכוללת של כוח האויב בלוב תתגלה לעין לפני תום השנה. דבר זה לא די שהוא מנחית מהלומה כבדה על הגרמנים והאיטלקים, אלא שהוא גם גואל את כוחותינו בעמק־הנילוס מן האיוּם הראשון־במעלה של פלישה מן המערב, אשר נשקף להם זה זמן רב. כמובן, הגנרל אוקינלק יגש במהירות האפשרית למיבצע הנקרא “אקרובט”, הצריך להעניק לו את השליטה על טריפולי, ועל־ידי כך להביא את חלוץ השריון שלו אל גבולה הצרפתי של טוניס. אפשר שיוכל להמציא תחזית לפני תום דיונינו בוושינגטון⁵³.

3. אבידות הגרמנים ומפלתם ברוסיה ועקירתם מלוב אפשר, כמובן, שתאלצנה אותם לעשות מאמץ עליון באביב כדי לשבור את הטבעת המתהדקת עליהם על־ידי מיבקע דרומי־מזרחי דרך הקווקז או אל אנאטוליה, או בשתי הדרכים האלו. אולם אין לנו להניח בהכרח שיהיה בהם המרץ המלחמתי הדרוש למשימה זו. הצבאות הרוסיים, שיחליפו כוח בימות החורף, יעיקו עליהם היטב־היטב מלנינגראד עד קרים. אפשר מאד שייאלצו לצאת מקרים. כרגע אין כל יסוד להניח שהצי הרוסי לא ישלט בים השחור. כן גם אין להניח שכוח־חיוּתה הנוכחי של גרמניה יספיק לה כדי־כך שהמשטר הנאצי יגש להתקפה על תורכיה ולמסע דרך אנאטוליה במסיבות הנוכחיות. לתורכים יש חמישים אוגדות; כשרם הקרבי והמכשולים הפיזיים של ארצם ידועים היטב. אף כי כל הזמן ביקשה תורכיה לשמור על בטחונה, הנה שליטתם של הרוסים בים השחור וההצלחות הבריטיות בלבאנט ולאורך חוף אפריקה הצפונית, יחד עם חולשתו המוּכחת של הצי האיטלקי, תצדקנה כל מאמץ מצדנו להכניס את תורכיה לתלם, ובודאי מספיקות הן לעודדה להתנגד לחדירה גרמנית.

אף כי לא מן החכמה יהיה זה לחשוב שסרה סכנתו של מיבקע גרמני דרומה־מערבה נגד חית פרס־עיראק־סוריה, הרי ודאי הוא שסיכוייה פחתו עד מאד.

4. לכן יהיה עלינו לעמול קשה כדי לרכוש לצדנו את אפריקה הצפונית הצרפתית, וזהו הרגע להשתמש בכל פיתוי וכל צורת לחץ שברשותנו לגבי ממשלת ווישי והשלטונות הצרפתיים באפריקה הצפונית.

הכשלון הגרמני ברוסיה, ההצלחות הבריטיות בלוב, ההתמוטטות המוסרית והצבאית של איטליה, ועל הכל חילופי הכרזות־המלחמה בין גרמניה וארצות־הברית, בודאי ישפיעו השפעה חזקה על הלך־הרוח של צרפת והקיסרות הצרפתית. זאת השעה להציע לווישי ולאפריקה הצפונית הצרפתית לבוֹר בין הברכה והקללה. הברכה תתבטא בהבטחה מצד ארצות־הברית ובריטניה־הגדולה לשוב ולכונן את צרפת כמעצמה גדולה שלא ייגרע מאומה משטחיה. לכך צריכה להתלוות הצעת עזרה פעילה מצד חילות־משלוח בריטיים ואמריקאיים, הן מן החוף האטלנטי של מארוקו הן בנקודות נחיתה נוחות באלז’יר ובטוניס, כמו גם מצד כוחותיו של הגנרל אוקינלק המתקדמים ממזרח. צריך יהיה להעמיד שפע אספקה לרשות הצרפתים והילידים הנאמנים. צריך יהיה לבקש את ווישי שתשלח את הצי שלה מטולון לאוראן וביזרטה ותכניס את צרפת שוב למלחמה.

פירוש הדבר יהיה שהגרמנים יטלו בידיהם את כל צרפת וימשלו בה כבשטח כבוש. דומה כי התנאים בשטח הכבוש ובשטח שלא נכבש עד כה, אין ביניהם הבדל רב. יקרה מה שיקרה, מכל־מקום תהיה צרפת האירופית נתונה בהכרח להסגר גמור. קיים כמובן תמיד הסיכוי שהגרמנים, המסובּכים ברוסיה, לא יחפצו ליטול לידיהם את צרפת הבלתי־כבושה, אפילו תעמוד אפריקה הצפונית הצרפתית במלחמה כנגדה.

5. אם נוכל להשיג אפילו הסכמה בשתיקה מצד ווישי לכך שאפריקה הצפונית הצרפתית תעבור אל צדנו, הרי עלינו להיות מוכנים לשלוח בהקדם האפשרי כוחות ניכרים.

חוץ מכל מה שיוכל הגנרל אוקינלק להביא ממזרח, אם יצליח בטריפוליטניה, הרי מוכנים אתנו בבריטניה (מיבצע “גימנסט”) כחמישים־וחמישה אלף איש, שהם שתי אוגדות ויחידה משוריינת אחת, יחד עם האניות הנחוצות. כוחות אלה יוכלו להיכנס לאפריקה הצפונית הצרפתית על פי הזמנה ביום העשרים־ושלושה אחרי הינתן הפקודה להעלותם לאניות. כוחות־חלוץ וכוחות־תעופה ממלטה יוכלו להגיע לביזרטה תוך זמן קצר מאד. רצוי שבד־בבד עם זאת תבטיח ארצות־הברית להביא, בדרך קזבלנקה ושאר נמלים אטלנטיים שבאפריקה, לא־פחות ממאה־וחמישים אלף איש משך ששת החדשים הבאים.

הכרח שכמה יסודות אמריקאיים, נאמר עשרים־וחמישה אלף איש, ייצאו בהקדם האפשרי מיד לאחר שתושג הסכמה צרפתית, בין מווישי בין מאפריקה הצפונית.

6. ארצות־הברית מתבקשת גם לשלוח כשיעור שלוש אוגדות ואוגדה משוריינת אחת לאירלנד הצפונית. אם יהיה צורך בדבר תוכלנה אוגדות אלו להשלים את אימוניהן באירלנד הצפונית. מציאותם של כוחות אמריקאיים שם תיודע לאויב, ואפשר להביאו לידי כך שיגזים בהערכת מספרם הממשי. מציאותם של חיילות אמריקאיים באיים הבריטיים תהיה גורם־מניעה אדיר נוסף כנגד נסיון פלישה מצד גרמניה. היא תאפשר לנו לכלכל את המערכה באפריקה הצפונית הצרפתית בעוד שתי אוגדות ואוגדה משוריינת שלמה. אם אפשר יהיה להוסיף כוחות כשיעור זה על הצבא הצרפתי הנמצא כבר באפריקה הצפונית, עם סיוע אווירי מתאים, יהיה על הגרמנים לנהל מערכה קשה ויקרה מאד על פני ימים שאין להם שליטה עליהם כדי לשעבד את אפריקה הצפונית. הזירה של אפריקה הצפון־מערבית היא זירה הנוחה ביותר למיבצעים אנגלו־אמריקאיים, שהרי גישתנו ישרה ונוחה על פני האטלנטי, בעוד אשר מעבר האויב בים התיכון יופרע במידה חמורה, כפי שקורה בקיבּוֹלת שלו בלוב.

7. אפשר לציין כאן שאנו רוצים מאד בטייסות מפציצים אמריקאיות שתפעלנה מן האיים הבריטיים נגד גרמניה. בניית המפציצים שלנו לא מילאה את תקוותינו. היא אדירה, היא גדלה והולכת, אבל פיתוחה המלא נתעכב. יש לזכור שאנו תולים תקוות גדולות בערעור הייצור הגרמני והמוראל הגרמני על־ידי הפצצה קשה ומדויקת יותר ויותר של עריהם ונמליהם, וכי דבר זה, יחד עם מפלותיהם ברוסיה, עשוי לחולל השפעות חשובות על רצונו של העם הגרמני להילחם, ולכך תהיינה השפעות פנימיות על הממשלה הגרמנית. אם תגענה לממלכה־המאוחדת עשרים טייסות מפציצים אמריקאיות, למשל, יטעים הדבר את התהליך ויזרזוֹ, ותהיה זו תשובה בלתי־אמצעית ויעילה ביותר על הכרזות־המלחמה מצד גרמניה על ארצות־הברית. בבריטניה־הגדולה תיעשינה הכנות להגביר את התהליך הזה ולפתח את ההפצצה האנגלו־אמריקאית על גרמניה בלי שום סייג מעתה ועד סוף המלחמה.

8. אולם עלינו להביא בחשבון שווישי תסרב לפעול כמבוקשנו, ולא עוד אלא שתעורר את אפריקה הצרפתית להתנגדות פעילה. עלולים הם לעזור לצבא גרמני להיכנס לאפריקה הצפונית; הגרמנים אפשר יפלסו להם דרך בכוח או שיקבלו רשות־מעבר בספרד; הצי הצרפתי בטולון אפשר שיימסר לפיקוח גרמני, וּוישי אפשר שתניע את צרפת ואת הקיסרות הצרפתית לשתף פעולה באורח פעיל עם גרמניה נגדנו, אף כי אין זה מתקבל־על־הדעת שהדבר יבוּצע ביעילות. רוּבּם המכריע של הצרפתים הם לצד בריטניה־הגדולה, ורוב גדול עוד יותר מכך עומד עכשיו לצד ארצות־הברית. אין זה ודאי כל עיקר שהאדמירל דרלאן יוכל להסגיר את צי טולון בשלמותו לגרמניה. רחוק הוא ביותר מן השכל שיילחמו חיילים ומלחים צרפתים ביעילות נגד ארצות־הברית ובריטניה־הגדולה. בכל זאת אל לנו להתעלם מן האפשרות של התקשרות בלב־ולב מצד היסודות התבוסניים בצרפת ובאפריקה הצפונית אל גרמניה. במקרה זה תקשה משימתנו באפריקה הצפונית פי־כמה.

יש לאסור מערכה ב־1942 כדי לרכוש, או לכבוש את כל החוף של אפריקה הצפונית, כולל הנמלים האטלנטיים של מארוקו. את דאקאר ושאר נמלי אפריקה המערבית הצרפתית יש לכבוש לפני צאת השנה. בעוד אשר הכניסה לאפריקה הצפונית הצרפתית יש בה צורך דחוף למניעת הסתננות גרמנית, הנה אפשר גם אפשר להקצות תקופה של הכנות משך שמונה או תשעה חדשים לצורך ההשתלטות על דאקאר והמיתקנים באפריקה המערבית. יש לגשת מיד לעיבוד תכניות. אם יוקצבו זמן והכנות מספיקים ויסוּפק המנגנון המתאים, הרי אין במיבצעים האחרונים האלה משום קושי שאין להתגבר עליו.

9. צריך יהיה לעיין מחדש ביחסינו עם הגנרל דה־גול והתנועה של צרפת־החפשית. ארצות־הברית לא קיבלה עליה עד כה שום התחייבויות הדומות לאלו הכלולות בחליפת־איגרותי אתו. מסיבּה שאין הוא אשם בה במיוחד חוללה תנועתו ניגודים חדשים בלבות הצרפתים. כל פעולה שארצות־הברית תוכל לראות עכשיו אפשרות לעצמה לעשותה ביחס אליו צריכה, בתוך השאר, להגדיר מחדש את התחייבויותינו כלפיו וכלפי צרפת על־מנת שתהיינה אלו תלויות בהדוּק יותר במאמץ ההתנערות שיבוא בסופו של דבר מצדו ומצד האומה הצרפתית. אם תפעל ווישי כמבוקשנו ביחס לאפריקה הצפונית הצרפתית, הרי על ארצות־ הברית ובריטניה־הגדולה לעמול להביא לידי פיוס בין הצרפתים־החפשים (דה־גוליסטים) לשאר הצרפתים הללו שיתפסו שוב בנשק נגד גרמניה. אם לעומת זאת תתמיד ווישי בשיתוף־הפעולה עם גרמניה ואנחנו נהיה אנוסים להבקיע לנו דרך בכוח לתוך אפריקה הצפונית והמערבית הצרפתית, או אז יש לסייע לתנועת הדה־גוליסטים ולהסתייע בה במלוא המידה.

10. לא נוכל לדעת מה יקרה לספרד.

דומה כי קרוב הוא לודאי שהספרדים לא יתנו לגרמנים מעבר חפשי דרך ספרד כדי להתקיף את גיברלטר ולפלוש לצפון־אפריקה.

תוכל להיות הסתננות, אבל הדרישה הרשמית למעבר צבא תיתקל בהתנגדות. אם כך, הרי החורף יהיה הזמן הגרוע ביותר לגרמנים לנסות להבקיע להם דרך בספרד. יתר על כן, היטלר, החייב לדכא כמעט את כל אירופה בכוח מזוין נוכח מפלה ורעב־למחצה, אפשר מאד שייזהר מליטול לידיו את צרפת הבלתי־כבושה ומהסתבך במלחמת גרילה מרה עם תושביו הזעופים, הרעבים ועזי־הנפש של חצי־האי האיבּרי. בריטניה וארצות־הברית חייבות לעשות כל מה שאפשר על־מנת לחזק את רצון ההתנגדות שלהם. יש להמשיך בקו הנוכחי של אספקה מוגבלת.

ערך הנמל והבסיס של גיברלטר גדול הוא בשבילנו כדי־כך שאין להתנכל במאומה לאיים האטלנטיים כל זמן שלא פלשו הגרמנים לחצי־האי או כל זמן שלא נתנו הספרדים רשות מעבר לגרמנים.

11. לסיכום, המלחמה במערב ב־1942 כוללת, כמאמץ התוקפני העיקרי שבּה, את כיבוש כל נחלותיה של צרפת באפריקה הצפונית והמערבית ואת הפיקוח עליהן על־ידי בריטניה־הגדולה וארצות־הברית, ואת הפיקוח הנוסף מצד בריטניה על כל חוף אפריקה הצפונית מטוניס עד מצרים, דבר שיתן, אם ירשה זאת המצב הימי, מעבר חפשי דרך הים התיכון אל הלבאנט ותעלת סואץ. את המטרות הגדולות האלו ייתכן להשיג רק אם תקוּים העליונוּת הימית והאווירית הבריטית והאמריקאית באוקינוס האטלנטי, אם לא ינותקו קווי האספקה, ואם האיים הבריטיים יובטחו כהלכה מפני פלישה.

*

תזכירי השני על המלחמה הפאציפית הושלם רק לאחר שהגענו לחוף.

חלק ב

החזית הפאציפית

20 בדצמבר 1941

ליאפאנים יש עליונות ימית, המאפשרת להם להוביל צבא כמעט לכל נקודה שירצו, להשתלט עליה, ולהתקין בה בסיס תדלוּק אוויריי־ימי. משך זמן־מה לא יהיה לבעלי־הברית הכוח לעמוד בהתמודדות ציים כללית. יכלתם להעביר שיירות צבא תלויה במרחבי הים, דבר המפחית את הסיכוי ליירוּט. גם בלי כוח ימי עדיף נוכל לנחות במפתיע פה ושם, אבל לא נוכל לנהל מיבצע ממושך מעבר לים. הדעת נותנת אפוא שיטלו מאתנו אחד־אחד את נחלותינו ומעוזינו בפאציפי, ושהאויב יתבסס בהם בקלוּת רבה למדי בזה אחר זה, תוך כדי חיסול חילות־המצב המקומיים.

2. בפרק־הבינים הזה חובתנו היא לגלות התנגדות עקשנית בכל נקודה מותקפת, ולהעביר בגניבה אספקה ותגבורת כיד ההזדמנות, תוך כדי קבלת כל הסיכונים הדרושים. אם יגלו כוחותינו התנגדות עקשנית ואנו נגבירם ככל האפשר, ייאלץ האויב לקבל עליו התחייבויות גדולות יותר ויותר מעבר לים הרחק מן המולדת; משאבי הספנוּת שלו יהיו מאומצים, וקווי־התחבורה שלו יספקו מטרות נוחות־לפגיעה שכנגדן צריכים כל הכוחות הימיים והאוויריים המצויים בעין, אמריקאיים, בריטיים והולנדיים – בפרט צוללות – לרכז את מאמצם. חשוב הוא במידה שאין למעלה ממנה שלא יזכה האויב להשגים גדולים במחיר זול; שייאלץ לזוּן את כל כיבושיו ויישאר שׂרוּע, ויכלה את משאביו בתמידות.

3. משאביה של יאפאן הם גורם מתבלה. זה זמן רב עומדת הארץ במאמץ־יתר מחמת מלחמתה הבזבזנית בסין. הם עמדו בשיא כוחם ביום ההתקפה על פרל הארבור. אם אמנם, כמו שטוען סטאלין, יש להם נוסף על כוחם האווירי שלהם אלף־וחמש־מאות מטוסים גרמנים (והוא ודאי יכול לדעת איך הגיעו לשם), הרי אין להם אפשרויות למלא את הבלאי אלא מתוך הייצור המקומי הקטן שלהם, המסתכּם בשלוש־מאות עד חמש־מאות לחודש. עלינו לנקוט קו שיאלצם להחזיק בכיבושיהם מעבר לים את הכוחות הגדולים ביותר שבגדר האפשר, ולהעסיקם הרבה ככל האפשר, כדי שיוכרחו לקיים קווי־תחבורה מלאים וגדושים ולבלות מטוסים במהירות גדולה. אם נשב בחיבוק־ידים ונניח להם לנפשם יוכלו להרחיב את כיבושיהם בזול ובנקל, לפעול במיזער של כוחות מעֵבר לים, להשיג השׂגים גדולים ביותר ולקבל עליהם התחייבויות קטנות ביותר, ועל־ידי כך לגרום לנו נזק עצום. לכן ראוי ונחוץ להילחם בהם בכל נקודה בה יש לנו סיכּוי הוגן, כדי שיהיו מתבלים ושׂרועים בתמידוּת.

4. אבל עלינו לחתור בהתמדה לרכוש מחדש את העליונות בים בהקדם האפשרי. זאת אפשר להשיג בשתי דרכים: ראשית, על־ידי חיזוק האניות הגדולות שלנו. שתי אניות־המערכה היאפאניות החדשות שנבנו ללא כל סייג של חוזים יש לראות בהן גורם אדיר, המשפיע על כל הזירה הפאציפית. נראה כי שתי אניות־מערכה אמריקאיות חדשות תהיינה כשרות לפעולה במאי. כמובן כל ההתחייבויות במלחמה מוכרחות להיות מותנות בפעולת האויב, בתאונות ופגעים, אבל אם לא יקוצץ עוד יותר כוחנו באניות־מערכה, ולא תבוא שום עקה חדשה שלא נחזתה מראש, הרי נקווה להעמיד את נלסון ואת רודני לצד שתי אניות־המערכה האמריקאיות החדשות האלו, ואז תהיינה לנו ארבע אניות מודרניות חזקות ביותר בעלות תותחים של ששה־עשר אינץ'. מן הדין שמאחרי אסקדרון כזה תעמודנה לרשותנו אניות־המערכה הישנות והמשוּקמות של ארצות־הברית במספר הפותח פתח למחשבה על פעולת צי, במסיבות נוחות, בכל עת אחרי חודש מאי. חידוש עליונותנו הימית בפאציפי, אף אם לא יובא לידי מבחן של כוחות, ירגיע את כל החוף המערבי של יבשת אמריקה, ועל־ידי כך ימנע פיזור־יתר של כוחות בעלי תפקיד תוקפני במאמץ ענקי של התגוננות.

לכן עלינו להציב לעצמנו, כמטרה אסטרטגית עיקרית, הקמת צי־מערכה בעל עדיפות מוחלטת בפאציפי, ועלינו לחתור לחודש מאי בחינת התאריך שבו יושג דבר זה.

5. לא רק אז אלא גם בפרק־הבינים יש לפתח את מלחמת נושאות־המטוסים עד קצה גבול היכולת. אנו עצמנו מקימים אסקדרון בן שלוש נושאות־מטוסים, עם ליווי מתאים, לפעולה בימים שבין דרום־אפריקה, הודו ואוסטרליה. לארצות־הברית יש כבר שבע נושאות־מטוסים סדירות, לעומת העשר של יאפאן, אבל אלו של ארצות־הברית הן גדולות יותר.

לכּוח הזה של נושאות־מטוסים לוחמות סדירות עלינו להוסיף פיתוח גדול מאד של נושאות־מטוסים מאוּלתרות, גדולות כקטנות. רק בדרך כך נוכל להגביר במהירות את כוחנו הימי. אף אם תוכלנה נושאות־המטוסים להטיס תריסר מטוסים בלבד, יכולות הן למלא את תפקידן במשולב עם נושאות־מטוסים אחרות. עלינו לפתח מצבה אווירית צפה שתספיק לאפשר לנו לרכוש ולקיים משך פרקי־זמן ניכּרים עליונוּת אווירית מקומית על מטוסים שבּסיסם בחופים ולהספיק לחפות על נחיתות צבא כדי לתקוף את כיבושיו החדשים של האויב. כל זמן שלא תושג עליונות אווירית מקומית זו במפורש, הרי אפילו יהיה לנו צי עדיף במידת־מה נלחם יהיה כשידו על התחתונה במידה רצינית. לא נוכל לקבל אניות־מערכה יותר מן המספר הנחזה עתה לשנת 1942, אבל יכולים אנו וחייבים אנו להשיג יותר נושאות־מטוסים. בניית אניית־מערכה צריכה חמש שנים, אבל אפשר לאַלתר נושאת־מטוסים בששה חדשים. הנה כאן אפוא כר נרחב לתושיה וכוח־המצאה בדומה לאלה שחוללו את הציים והשייטות היוצאים־מגדר־הרגיל שנלחמו במיסיסיפי במלחמת־האזרחים.

יש להשלים עם העובדה שהעדיפות שתינתן למטוסים מוּבלים בים מטיפוס מתאים תהיה כרוכה בהשהית התקפת ההפצצה המלאה נגד גרמניה שבּה ראינו את אחת הדרכים העיקריות לניהול מלחמה. אולם דבר זה הוא ענין של זמן ושל קצב. לא נוכל לקוות להגיע ב־1942 לשיעורי הטלת הפצצות שקבענו לשנה זו בגרמניה, אבל נעלה עליהם ב־1943. תכניתנו המשותפת אפשר שתתאחר, אבל נתון תתן את אותותיה. ובינתים לא תיעלמנה עריה של גרמניה ושאר המטרות. אף כי יש לעשות את כל המאמצים כדי להחיש את קצב הטלת הפצצות על גרמניה עד שיושגו הממדים הגדולים שנקבעו ל־1943 ו־1944, בכל־זאת אפשר שצרכים אחרים יאלצונו להשלים עם דיחוי בלוּחות־הזמנים שלנו. לכן חשוב יהיה פי כמה שבתוך פרק־זמן זה יפעל כוח, ולו אך סמלי, של טייסות מפציצים אמריקאיות מן האיים הבריטיים נגד עריה ונמליה של גרמניה.

הסעיפים הבאים, המטפלים ברכישת בסיסי־תעופה, בהתערבות הרוסית, בהגנת שיירות בפאציפי, ובשימוש שייעשה בסינגאפור, אין צורך להביאם כאן. ולבסוף:

1. אין אנו צריכים לחשוש שהמלחמה הזאת בפאציפי תבלע, אחרי חלוֹף ההלם הראשון, חלק גדול יותר מדי של הכוחות האמריקאיים. מספר החיילות שנבקש מהם להפעיל באירופה ב־1942 לא יהיה גדול כדי כך שימנעום מיבצעיהם הפאציפיים, שממילא יהיו מוגבלים בהכרח.

הדבר שיזיק לנו יהיה הקמת צבא אמריקאי עצום בן עשרה מיליון, אשר לפחות משך שנתים, כל זמן שהוא מתאמן, יבלע את כל האספקה הבאה בחשבון ויעמוד בטל כשהוא מגן על יבשת אמריקה.

הדרך הטובה ביותר למנוע התהווּת מצב כזה ולהשיג את השימוש הנאות בכוחות הגדולים ובשפע אספקת התחמושת שיבואו בקרוב היא לאפשר לאמריקאים לחזור ולרכוש להם את עצמתם הימית בפאציפי ולא להניאם מאותם מיבצעים משניים מעבר לים שאולי הם הוגים בהם.

*

כה רבות המעשיות שפורסמו על סלידתי המושרשת מפני פעולות בממדים גדולים ביבּשת עד כי חשוב הוא להדגיש את האמת. תמיד סבור הייתי שהסתערות מכרעת על הארצות הכבושות בידי הגרמנים בקנה־המידה הגדול ביותר היא הדרך היחידה בה ייתכן לנצח במלחמה, וכי יש לבחור בקיץ 1943 בחינת תאריך המטרה. הקורא יראה שעוד לפני סוף 1941 הגיתי בפעולה המקיפה ארבעים אוגדות משוריינות ומיליון אנשי־צבא אחרים בשלב הפתיחה. כשאני נותן דעתי על מספר הספרים שנכתבו על יסוד הנחה מוטעית ביחס לעמדתי בשאלה זו, רואה אני חובה לעצמי להסב את תשומת־לבו של הקורא אל התעודות המהימנות והאחראיות שנתחברו בזמנו, שדוגמות נוספות להן תובאנה בהמשך הדברים.

חלק ג'

המערכה של 1943

18 בדצמבר 1941

אם הפעולות שהותוו בקווים כלליים בחלקים א' וב' תצלחנה משך 1942, אפשר שבתחילת 1943 יהיה המצב כזה: (א) ארצות־הברית ובריטניה־הגדולה תרכושנה מחדש עליונות ימית ממשית בפאציפי, וכל ההתחייבויות של היאפאנים מעבר לים תהיינה צפויות לסכנת התקפה על קווי־התחבורה שלהם ולסכנת משלחות בריטיות ואמריקאיות היוצאות לכבוש בחזרה מקומות שאבדו. (ב) האיים הבריטיים לא ייפגעו ויהיו מוכנים הרבה יותר לקראת פלישה. (ג) כל החופים של אפריקה המערבית והצפונית הצרפתית מדאקאר עד תעלת סואץ והלבאנט עד הגבול התורכי יהיו בידים אנגלו־אמריקאיות.

תורכיה, גם אם לא תהיה לוחמת דווקה, תוכלל במפורש בחזית האמריקאית־הבריטית־הרוסית. מעמדה של רוסיה ייוּצב במידה מרובּה, ואספקת החמרים הבריטית והאמריקאית כפי המובטח תשמש פיצוי חלקי על איבוד הכושר הרוסי לייצור תחמושת. אפשר שכבר תושג אחיזה בסיציליה ואיטליה, ואולי יהיו לכך הדים רצויים ביותר בתוך איטליה.

2. אבל כל זה עדיין לא יהיה בו כדי לסיים את המלחמה. אין לסיים את המלחמה על־ידי שתיהדף יאפאן בחזרה אל תחומיה ויובסו כוחותיה מעבר לים. אפשר לסיים את המלחמה רק על־ידי הבסת הצבאות הגרמניים באירופה, או על־ידי תהפוכות פנימיות בגרמניה שתבואנה עקב מהלכה השלילי של המלחמה, מצוקות כלכליות והתקפת ההפצצה של בעלי־הברית. עם שיתפתח כוחן של ארצות־הברית, בריטניה־הגדולה ורוסיה, ועם שיתחילו הגרמנים לעמוד עליו, יש תמיד אפשרות להתמוטטות מבפנים, אבל אל לנו לסמוך על כך. עלינו לעבד את תכניותינו על יסוד ההנחה שהתנגדות הצבא וחיל־האוויר הגרמניים תימשך ברמתה הנוכחית וכי מלחמת הצוללות שלהם תנוהל על־ידי שייטות מרובּות יותר ויותר.

3. לכן עלינו להתכונן לשחרור הארצות השבויות של אירופה המערבית והדרומית על־ידי נחיתות של צבאות בריטיים ואמריקאיים בנקודות מתאימות, בזו אחר זו או בעת־ובעונה־אחת, בכוח המספיק לאַפשר לאוכלוסיות הנכבשות להתמרד. כשלעצמן לא תוכלנה להתמרד לעולם, שכן יופעלו כנגדן אמצעים חסרי־רתיעה, אבל אם יונחתו כוחות מספיקים ומצוידים כיאות בכמה מן הארצות הבאות – נורבגיה, דנמרק, הולנד, בלגיה, חופי התעלה הצרפתיים וחופיה האטלנטיים של צרפת, כמו גם באיטליה ואולי בבלקנים – יתברר שחילות־המצב הגרמניים אין די בהם להתמודד עם כוחם של חילות השחרור ועם חמת־זעמם של העמים המתמרדים. כל זמן שבידינו הכוח הימי הדרוש כדי לבחור במקום או במקומות של ההתקפה, לא יוכלו הגרמנים להחזיק בכל אחת מן הארצות צבא המספיק להתנגדות יעילה. בפרט אין הם יכולים להוליך את שריוניהם מצד אל צד, מן הצפון אל הדרום או ממערב למזרח; מוכרחים הם לחלקם בין הארצות הכבושות השונות – ובמקרה זה יתפזרו לאין תקוה – או שעליהם להחזיקם בעמדה מרכזית בגרמניה, ובמקרה זה יגיעו רק לאחר שנבצע נחיתות גדולות וחשובות מעבר לים.

4. עלינו לעמוד כאן בפני ההתנגשות הרגילה בין תכניות לזמן קצר ותכניות לזמן ארוך. מלחמה היא מאבק מתמיד ויש לאסרה מיום ליום. רק בדי־עמל ובגבולות מסוימים אפשר לדאוג לעתיד. הנסיון מלמד כי נבואות סופן שהן מתבדות דרך־כלל וההכנות מפגרות תמיד. בכל־זאת, יש הכרח בתכנית ודרך להביא את המלחמה לידי סיום של נצחון בתוך פרק־זמן מתקבל־על־הדעת. על אחת כמה וכמה הדבר נחוץ מכיון שבתנאי זמננו אי־אפשר לפתוח בשום פעולת התקפה בקנה־מידה גדול בלא להכין מנגנון טכני מסובך.

5. לפיכך עלינו לעמוד עתה לא רק בפני הבעיות של גירוש יאפאן לתחומי מולדתה וחידוש שליטה שאין־עליה־עוררים בפאציפי, אלא גם של שחרור אירופה הכבושה על־ידי הנחתת צבאות אמריקאיים ובריטיים בחוֹפיה משך הקיץ של 1943. יש להכין תכניות לנחיתה בכל הארצות שצוּינו למעלה. את עצם בחירת השלוש או הארבע יש לדחות ככל האפשר, כדי להפיק תועלת ממהלך המאורעות ולהבטיח את הסודיוּת.

6. מבחינה עקרונית יש לבצע את הנחיתות בכוחות משוריינים וממוכּנים המסוגלים לרדת לא בנמלים כי אם בחוֹפים, בין על־ידי אסדות־נחיתה בין מתוך אניות אוקיאניות המותאמות לכך במיוחד. חזית ההתקפה הפוטנציאלית מורחבת, אפוא, עד כדי כך שהכוחות הגרמניים המדכאים את הארצות השונות האלו אינם יכולים להיות חזקים די־הצורך בכל הנקודות. יש להכין מערכת ציוּד אמפיבי שתאפשר את ביצוע ההורדות הגדולות האלו במהירות ובבטחון. את יחידות־החלוץ של המשלחות הבריטיות והאמריקאיות השונות יש לאסוף באביב 1943 באיסלנד, באיים הבריטיים, ואם אפשר, במארוקו הצרפתית ובמצרים. הכוח העיקרי יבוא במישרים מעֵבר לאוקינוס.

7. אין צורך להניח כי דרוש מספר רב של אנשים. אם תצליח חדירתן של העוּצבּות המשוריינות, הרי התקוממות האוכלוסים המקומיים, שצריך להביא להם כלי־נשק, היא שתעמיד את חיל התקפת השחרור. ארבעים אוגדות משוריינות, בנות חמישה־עשר אלף איש כל אחת, או שוות־ערכן בחטיבות־טנקים, שבריטניה־הגדולה תנסה להעמיד קרוב למחצית מהן, מסתכמות בשש־מאות אלף איש. מאחרי השריונים האלה די יהיה בעוד מיליון איש מכל השירותים על־מנת להפקיע שטחים עצומים מתחום שליטתו של היטלר. אבל מערכות־המלחמה האלו, כיון שיוּחל בהן, תהיינה זקוקות לפיטוּם בקנה־מידה בזבזני ורב. מן הדין הוא שתעשיותינו ובסיסי־האימונים שלנו יפעלו עד לסוף 1942 בהקף מספיק.

8. מלבד השליטה על הים, שבלעדיה אין שום דבר בגדר האפשר, הרי הצד החיוני לכל הפעולות האלו הוא כוח אווירי עדיף, ולמטרות נחיתה יידרש פיתוח רחב של מטוסים המוּבלים בנושאות־מטוסים. אולם דבר זה דרוש ממילא למלחמה ב־1942. על־מנת להתיש את כוחותיו של האויב ולהפריע את הכנותיו הנגדיות, הרי התקפת ההפצצה על גרמניה מאנגליה ועל איטליה ממלטה, ואם אפשר – מטריפולי וטוניס, צריכה להגיע לשיא העצמה האפשרית. בשים לב לעובדה שהכוח האווירי הבריטי מקו־ראשון עדיף כבר קמעה על זה של גרמניה, שחיל־האוויר הרוסי כבר ביסס לו עליונות בחלק גדול מן החזית הרוסית ואפשר להניח שכוחו עולה כדי שלוש־חמישיות מן הכוח הגרמני לקו־ראשון, וכי נוספים על כך משאביה של ארצות־הברית ופיתוחם לעתיד, אין כל מניעה להשגת שליטה מכרעת באוויר עוד לפני הקיץ של 1943, ובינתים תלקה גרמניה מלקות קשות ובלתי־פוסקות. בשים לב לעובדה שהתקפת ההפצצה היא בהכרח ענין של התפתחות וכי המטרות אי־אפשר לסלקן, ראוי יהיה לקבוע עדיפות למטוסי־קרב ולמטוסים נושאי־טורפדות הנחוצים למספר הרב של נושאות־המטוסים הקיימות והמאוּלתרות המצויות בעין או שצריך להקימן.

9. אם נעמיד לפנינו את המשימות האלו עכשיו, תוך שנקפיד שלא תפגענה יותר מדי בצרכים השוטפים, נוכל לקוות, אפילו לא תבוא התמוטטות גרמנית קודם לכן, לנצח במלחמה בסוף 1943 או 1944. אולי כדאי יהיה שנצהיר עכשיו על כוונתנו לשלוח צבאות שחרור לאירופה ב־1943. דבר זה יתן תקוה לעמים המשועבדים וימנע כל מגע־ומשא ביניהם לפולשים הגרמנים. עצם העובדה שנפעיל בכיוון זה את מחשבתם של עשרות מיליונים כה רבים, היא כשלעצמה השפעה אטמוספרית אדירת־כוח.

קראתי את התזכיר הזה בשעת נסיעתנו לפני ראשי־המטות ביום שנתחבר. הדברים הבאים לקוחים מתוך הפרטיכל של ישיבתנו:

ראש־הממשלה אמר שרצונו כי ראשי־המטות יבחנו את כל התזכיר הזה, שהוא מתכוון לעשותו בסיס לשיחותיו עם הנשיא. הוא סבור כי חשוב להעמיד לפני אנשי הקיסרות הבריטית וארצות־הברית כאחת את הפלישה ליבשת אירופה בחינת מטרה לשנת 1943. בכללו של דבר אפשר לתאר את שלושת שלבי המלחמה כ־(1) הידוק הטבעת. (2) שחרור האוכלוסיות. (3) הסתערות סופית על המצודה הגרמנית.

מצאתי שעמיתי אנשי השירותים מסכימים הסכמה שלמה עם ההשקפות האלו, ודרך־כלל עם אותן שפּוֹרשו בתזכירים האחרים, אשר באמת סיכמו את תוצאות עיוּנינו ודיונינו המשותפים בבעיות המלחמה כפי שנתעצבה עכשיו.

*

אגב עיוּן מחודש בשלוש התעודות האלו, אשר באור שלאחר־מעשה, ובכללוּתן, אני מרוצה מהן, נראה כי קרובה מאד זיקתן אל מה שעשו בריטניה וארצות־הברית בפוֹעל־ממש בעת הקרבות של 1942 ו־1943. בסופו של דבר השגתי את הסכמתו של הנשיא למשלחת לצפון־מערב אפריקה (מיבצע “לפיד”), שהיתה התקפתנו האמפיבית המשותפת הגדולה הראשונה. אדיר חפצי היה שצליחת התעלה ושחרורה של צרפת (המיבצע שנקרא אז בכינוי “ביעור”, ואחרי־כן הוחלף כינויו ב“אוֹברלוֹרד”) יבואו בקיץ 1943.

אף כי יש הכרח חיוני לתכנן את העתיד, ולפעמים ייתכן לחזותו מראש במובנים מסוימים, אין איש יכול למנוע את שיבושו של לוח־הזמנים של מאורעות אדירים כאלה מחמת הפעולות ומכות־הנגד של האויב. כל המטרות המנויות בתזכירים האלה הושגו על־ידי כוחות בריטניה וארצות־הברית כפי הסדר שנקבע כאן. תקוותי לכך שהגנרל אוקינלק יטהר את לוב בפברואר 1942 עלו בתוהו. באה עליו שורה של תקלות חמורות שעוד מעט נתארן. היטלר, שהצלחה זו אולי עודדה אותו, גמר אומר לעשות מאמץ גדל־ממדים להילחם על טוניס, ולא ארכו הימים והוא העביר שמה כמאתים־אלף חיילים חדשים דרך איטליה ועל פני הים התיכון. צבאות בריטניה וארצות־הברית הסתבכו אפוא באפריקה הצפונית במערכה גדולה וממושכת יותר מזו שעלתה במחשבתי. מתוך כך נאכף על לוח־הזמנים דיחוי של ארבעה חדשים. בעלי הברית האנגלו־אמריקאיים לא זכו לשליטה על “כל נחלותיה של צרפת באפריקה הצפונית והמערבית, ולפיקוח הנוסף מצד בריטניה על כל חופה של אפריקה הצפונית מטוניס עד מצרים”, עד לסוף 1942 השגנו את התוצאות האלו רק במאי 1943. התכנית העליונה לצלוח את התעלה על־מנת לשחרר את צרפת, אשר לה קיויתי ועמלתי בכל לב, אי־אפשר היה אפוא לגשת לביצועה בקיץ ההוא, ובהכרח נדחתה לשנה תמימה, עד לקיץ 1944.

ההרהורים שלאחר־זמן והידיעות השלמות המצויות עתה ברשותנו משכנעים אותי בכך שאכזבה זו אך לטובה היתה. דיחוי המשלחת בשנה אחת הציל אותנו מן הדבר אשר בזמן ההוא היה, במקרה הטוב ביותר, מפעל רצוּף סכנות מופלגות, וקרוב לודאי – שואה מחרידת־תבל. לוּ היה מוחו של היטלר בקדקדו כי אז השלים עם הפסדו באפריקה הצפונית והיה מקדם את פנינו בצרפת בכוח כפול מזה שהיה לו ב־1944, בטרם יגיעו הצבאות והמטות האמריקאיים שהוקמו זה מקרוב למלוא הבשלוּת והכושר המקצועי, וזמן רב בטרם ייבנו במיוחד הארמאדות העצומות של אסדות־נחיתה והנמלים הצפים (“תותים”). עתה ברי לי כי אף אילו נסתיים מיבצע “לפיד” ב־1942 כפי שקיויתי, ואף לוּלא ניסינו בו מעולם, היה הנסיון לצלוח את התעלה ב־1943 מביא לידי מפלה עקובת־דמים מן המדרגה הראשונה, ויכלו להיות לה תגובות לא־תשוערנה לגבי תוצאתה של המלחמה. החילותי לעמוד על כך יותר ויותר משך כל שנת 1943, ולפיכך קיבלתי כהכרח בלתי־נמנע את דיחוי “אוברלורד”, עם שהבינותי אל־נכון את רוּגזם וכעסם של בעלי־בריתנו הסובייטים.

כיון שהוברר לבטח שלא נוכל לצלוח את התעלה לפני 1944, ברור היה הצורך לפתוח במערכה בים התיכון. רק על־ידי נחיתות בסיציליה ובאיטליה יכולנו להתגרות מלחמה באויב בקנה־מידה גדול ולמגר לפחות את החלש מבין שותפי הציר. למטרה המפורשת של הבטחת החלטה זו השגתי במאי 1943 את הסכמתו של הנשיא לכך שיבוא אתי הגנרל מרשל מוושינגטון לאלז’יר. כל זה יסופר בפרוטרוט עם בוא המאורעות עצמם.

 

פרק שלושים־וחמישה: וושינגטון ואוטאוו    🔗

אני בא לבית הלבן – קבלת־פנים לבבית – צניפה של ענינים – התערבות אנגלו־אמריקאית באפריקה הצפונית הצרפתית – הדו“ח שלי לקבינט המלחמתי על דיוננו הראשון – תכנית הברית הגדולה – מר האל והצרפתים־החפשים – מר נוקס והאי וייק – חששות אוסטרליה – הדו”ח שלי למר קרטין מיום 25 בדצמבר – חג־המולד בבית הלבן – אני נואם לפני הקונגרס – חוויה עזת־רושם בחג־המולד – הפיקוד של דרום־מערב הפאציפי – מינוי הגנרל וייוול – תפקיד בלתי מרנין – אני מאריך את שהותי – נסיעה לאוטאווה – נאום בפרלמנט הקנדי, 30 בדצמבר – סיר הארי לודר – חזות עתידה של המלחמה – ערב ראש־השנה ברכּבת

הכוונה היתה שנסע באניה במעלה הפוטומאק ונגיע במכונית לבית הלבן, אבל לאחר קרוב לעשרה ימים בלב ים להוּטים היינו כולנו לסיים את מסענו. לכן טסנו מהאמטון־רוֹדס, וירדנו לאחר חשיכה ב־22 בדצמבר בשדה־התעופה של וושינגטון. הנשיא חיכה לנו שם במכוניתו. מעוּדד ושבע־רצון לחצתי את ידו החזקה. עד־מהרה הגענו לבית הלבן, אשר משך שלושת השבועות הבאים נעשה ביתנו בכל המובנים. כאן קידמה את פנינו מרת רוזוולט, שנתנה דעתה על כל העשוי להנעים לנו את ישיבתנו.

מודה אני ומתוודה שמוחי היה טרוּד כל־כך בצניפת המאורעות והמשׂימות האישיות שהיה עלי לבצען עד שלימים נשתמר בזכרוני מן הימים האלה רק רושם מעורפל שהוצרכתי לרענן אותו. הקו הבולט ביותר היה, כמובן, מגעי עם הנשיא. התראינו זה עם זה שעות אחדות בכל יום, ותמיד אכלנו את ארוחת־הצהרים יחדיו, עם הארי הופקינס כשלישי לשולחן. לא שוחחנו אלא על הענינים, והגענו למידה רבה של הסכמה בנקודות רבות, גדולות כקטנות. ארוחת־הערב היתה מסיבה חברותית יותר, אך אינטימית וידידותית באותה מידה. הנשיא שקד להכין בעצמו את הקוקטיילים שקודם סעודה, ואני הייתי מסיעוֹ על כסא־הגלגלים שלו מן הטרקלין אל המעלית כסימן של כבוד, וכשאני הוגה גם בסיר וולטר ראלי השוטח את אדרתו לפני המלכה אליזבת. בשלה בי חיבּה עזה מאד, שגברה בהמשך שנות ידידותנו, לפּוליטיקאי המצוין הזה אשר משך קרוב לעשר שנים כפה את רצונו על הזירה האמריקאית, ואשר דומה היה כי לבו עונה הד להרבה מן הרגשות המפעמים בלבי־אני, הואיל ושנינו, מתוך צורך או הרגל, נאלצנו לעשות הרבה ממלאכתנו במיטה, היה מבקרני בחדרי כל־אימת שחשק בכך, ועודדני לנהוג כך גם עמו. הופקינס היה מתגורר בחדר שמול חדר־משכבי, וסמוך אליו נקבע עד־מהרה חדר־המפות הנודד שלי. הנשיא מצא עניין רב במוסד הזה, שהקפיטן פּים הביאוֹ לידי שלמוּת. אוהב היה לבוא ולעיין בשׂוֹם־לב במפות הגדולות של כל זירות־המלחמה שעטו עד־מהרה את הכתלים, ואשר תנועתם של ציים וצבאות היתה נרשמת בהן במדויק ובמהירות כל־כך. לא ארכו הימים והוא העמיד חדר־מפות מעוּלה ביותר משלו.

חיש מהר נתברר לי כי מיד לאחר חג־המולד עלי לנאום לפני הקונגרס של ארצות־הברית וימים אחדים אחרי־כן לפני הפרלמנט הקנדי באוטאווה. ההופעות הגדולות האלו העמידו לפני דרישות מכבידות, ונוספו על כל המועצות היומיומיות ושיפעת הענינים השוטפים. לאמיתו של דבר אינני יודע איך יצאתי חי מכל זה.

*

נשתמרו רשומות מדיוננו הראשון במוצאי העשרים־ושנים בחודש. מיד העליתי לפני הנשיא והאנשים שהזמינם להילוות אלינו את התכנית להתערבות אנגלו־אמריקאית באפריקה הצפונית הצרפתית. לעת הזאת עדיין לא קרא הנשיא, כמובן, את התזכירים שחיבּרתי על סיפּון האניה, שלא יכולתי לתתם לו אלא למחרת היום. אבל נראה היה בעליל שחשב הרבה על מכתבי מיום ה־20 באוקטובר. הנה כי כן נמצאנו כולנו עומדים לערך באותו מקום. הדו"ח שלי למולדת מראה שנכנסנו בעבי־הקורה בערב הראשון אחרי בואי.

ראש־הממשלה אל הקבינט המלחמתי וּועדת־ראשי־המטות 23 בדצמבר 41

הנשיא ואני דנו אמש (22 בדצמבר) במצב בצפון־אפריקה. מר האל, מר וולס, מר הופקינס, הלורד ביוורברוק והלורד הליפקס השתתפו גם הם בדיון.

2. היתה הסכמה כללית שאם היטלר ייעצר ברוסיה חייב הוא לנסות במשהו אחר, וכי הקו המתקבל ביותר על הדעת הוא ספרד ופורטוגל בדרך לאפריקה הצפונית. הצלחתנו בלוב והסיכוי להתחבר עם השטח של אפריקה הצפונית הצרפתית הוא נימוק נוסף לכך שהיטלר ירצה, אם יוכל, להשתלט על מארוקו במהירות האפשרית. בתוך כך דומה שאין הידיעות מרמזות כי האיוּם קרוב ביותר, אולי משום שממילא ידיו של היטלר מלאות עבודה ברגע זה.

3. היתה הסכמה כללית כי חיוני הדבר להקדים את הגרמנים בצפון־מערב אפריקה ובאיים האטלנטיים. מלבד כל שאר הטעמים, הרי שתי אניות־המערכה הצרפתיות, ז’אן באר ורישליה, הן שלל של ממש לכל מי שיזכה בהן. לפיכך לא נדונה השאלה אם אלא השאלה כיצד.

4. הועלו הצעות שונות:

(א) ממשלת ארצות־הברית תדבר בלשון רצינית והחלטית מאד אל ווישי, ותאמר כי זה הסיכוי האחרון בשבילם לחזור ולעיין בעמדותיהם ולהתייצב על הצד שהתחייב להשיב את צרפת לקדמוּתה. כסמל לכך אפשר יהיה לבקש את פטן שישלח את וייגאן ליצגוֹ בועידה של בעלי־הברית בוושינגטון.

(ב) אפשר יהיה לפנות אל וייגאן, לאור המצב באפריקה הצפונית שנשתנה מן היסוד על־ידי ההתקדמות הבריטית ועל־ידי כניסתה של ארצות־הברית למלחמה ונכונותה לשגר כוח לאפריקה הצפונית.

5. לעומת זאת נשמעה הדעה שפעולה כזאת תוכל להשיג הבטחות חלקלקות מפטן וּוייגאן, ובינתים ימסרו לגרמנים על כוונותינו, ולפיכך, אם אמנם נפנה אליהם ברוח זו, רצוי יהיה שתעוּבּדנה כל התכניות לכניסה לאפריקה הצפונית, בין על פי הזמנה בין בלעדיה⁵⁴. אני הדגשתי את ההשפעה הפסיכולוגית העצומה שתוּשׂג מן־הסתם גם בצרפת גם בקרב חילות צרפת באפריקה הצפונית עקב הצטרפותה של ארצות־הברית למפעל הזה. מר האל חיוה את הדעה כי אפשר מאד שיופיע מנהיג באפריקה הצפונית עם שיתפתחו המאורעות. הנשיא אמר שהוא מעוניין בכך שכוחות יבשה אמריקאיים יתנו את סיועם במהירות האפשרית בכל מקום שיוכלו להועיל ביותר, וצידד ברעיון של הכנת תכנית לכניסה לאפריקה הצפונית לשתי האפשרויות. ז. א., בין על פי הזמנה בין בלעדיה.

6. הוסכם למסור את העיוּן בתכנית למטות, על יסוד ההנחה שחיוני הדבר להקדים את הגרמנים באזור ההוא ושהמערכה בלוב תוכתר בהצלחה שלמה, כפי המצוּפּה. הוּכר כי שאלת הספנות היא, כמובן, גורם חשוב ביותר.

7. מסרתי דין־וחשבון על מהלך הקרבות בלוב, וברור היה שהתיאור עשה רושם רב על הנשיא ושאר האמריקאים ועוֹדדם מאד.

8. בהמשך השיחה ציין הנשיא כי באחת הועידות הבאות יציע שארצות־הברית תחליף את חילותינו באירלנד הצפונית, ודיבר על שיגור שלוש או ארבע אוגדות לשם. קידמתי זאת בברכה חמה, ואמרתי שאני מקווה כי אחת מן האוגדות תהיה משוריינת. סבורים שאין דבר זה צריך להתנגש עם הכנתו של כוח אמריקאי בשביל אפריקה הצפונית.

*

התכנית הגדולה הראשונה שהגיש לפני הנשיא כעבור יום־יומים היתה ניסוח הצהרה חגיגית שעליה תחתומנה כל האומות העומדות במלחמה עם גרמניה ואיטליה, או עם יאפאן. הנשיא ואני, בחזרנו על שיטותינו בניסוח הצ’רטר האטלנטי, הכינונו טיוטות של ההצהרה ומיזגנון יחד. בעקרונות, בהרגשה, ובעצם גם בלשון, היתה בינינו הסכמה גמורה. במולדת הופתע הקבינט המלחמתי ונפעם בעת־ובעונה־אחת למראה ההקף בו מתכננים את הברית הגדולה. היתה חליפת־איגרות מהירה ומסועפת, והתגלעו אי־אלו נקודות מוּקשות בשאלה מי הממשלות והרשויות הצריכות לחתום על ההצהרה, וכן גם בשאלת סדר החתימה. בשמחה הועדנו את המקום הראשון לארצות־הברית. בצדק גמור לא ביקש הקבינט המלחמתי לכלול את הודו כמדינה ריבּונית נפרדת. מר האל התנגד להכנסת המלה “רשויות” בה התכוונתי להניח מקום לצרפתים־החפשים, שבזמן ההוא נבאש ריחם בעיני מחלקת־המדינה.

זאת היתה הפעם הראשונה שנפגשתי עם מר קורדל האל, שאתו היו לי שיחות אחדות. נראה היה לי כי בעת ההיא לא היתה לו גישה מלאה אל הנשיא. התמיהתני העובדה שבעיצומם של מאורעות ענקיים דומה היה כי מחשבתו נתונה בראש־וראשונה למקרה אחד פעוט. לפני צאתי מאנגליה מסר לי הגנרל דה־גול שרצונו לשחרר את האיים סן־פייר ומיקלוֹן, המוחזקים על־ידי המושל הווישאי, האדמירל רוֹבּר. כוחות הצי של צרפת־החפשית היו מסוגלים בהחלט לעשות זאת, ומשרד־החוץ לא ראה כל טעם להתנגד לכך. אולם, כפי שנראה אחרי כן, מחלקת־המדינה האמריקאית רצתה שהכיבוש יבוּצע על־ידי משלחת קנדית. לכן ביקשנו את דה־גול להימנע מכך, ואכן אמר כי יעשה כן. בכל־זאת פקד על האדמירל מיזלייה שלו לכבוש את האיים. התושבים קיבלו בהתלהבות את המלחים של צרפת־החפשית, ומשאל־עם העיד על רוב של תשעים־למאה נגד ווישי.

דבר זה לא עשה שום רושם על מר האל. כסבור היה שהעזו פנים במדיניותה של מחלקת־המדינה. ביום חג־המולד פירסם הודעה לאמור, “הדו”ח המוקדם שלנו מלמד כי הפעולה שננקטה על ידי המכונים⁵⁵ צרפתים־חפשים ואניותיהם בסן־פייר ומיקלוֹן היתה פעולה שרירותית המנוגדת להסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, ובודאי נעשתה בלי ידיעתה ובלי הסכמתה המוקדמת של ממשלת ארצות־הברית". הוא רצה לגרש את הצרפתים־החפשים מן האיים אשר שיחררו מידי ווישי. אבל דעת־הקהל האמריקאית היתה מנוגדת לכך בתכלית. האמריקאים עלצו בשעה חמורה זו על ששוחררו האיים, ועל שתחנת־שידור משוקצת שהיתה מפיצה את שקריה וארסה של ווישי ברחבי העולם, ואפשר מאד שתתן אותות־סתר לצוללות המרדפות עתה את האניות האמריקאיות, הושתקה. הביטוי “המכוּנים צרפתים־חפשים” עורר תרעומת כמעט בקרב הכל.

מר האל, שהכרתי בסגולותיו המצוינות, ואשר הגיתי אליו יראת־כבוד שאין למעלה ממנה, הפריז לדעתי לאין־שיעור על ממדיה של נקודה, שלא היתה אלא משרדית בלבד. בשיחותינו היומיומיות דומה היה כי הנשיא פוטר את העניין כולו במשיכת־כתף. אחרי הכל, הרבה והרבה דברים מרגיזים אחרים היו מעסיקים אותנו או צפויים לנו. בהמרצתו העזה של משרד־החוץ שלנו תמכתי בגנרל דה־גול ובזו “המכוּנה” צרפת־החפשית. על הפרשה הזאת נכתב הרבה בכמה וכמה ספרים אמריקאיים וצרפתיים, אך היא לא השפיעה כלל על עיקר דיונינו.

*

יום אחד אחר־הצהרים נכנס אל חדרי מר נוקס, מזכיר הימיה, כשהוא שרוי בעגמת־נפש מרובּה. הוא אמר, “הרבה אסונות פגעו בכם. רוצה הייתי שתגיד לי איך אתה מקבל את הדבר הזה. הנה, פקדנו על הצי שלנו לאסור קרב עם היאפאנים כדי לגאול את האי וייק, ועתה, שעות אחדות לאחר הפלגתו, החליט האדמירל לחזור בו. מה היית עושה באדמירל שלך במקרה כזה?” עניתי: מסוכן הוא להתערב בעניניהם של אדמירלים כשהם אומרים שאינם יכולים לעשות דברים. תמיד הם יכולים להיתלות במזג־האוויר או בדלק או במשהו אחר". האי וייק נפל ביום ההוא, לאחר שהגן עליו נואשות קומץ אנשי חיל־הים האמריקאי, שהסבו ליאפאנים אבידות מרובּות הרבה מכפי מספרם־הם עד שנהרגו או נפלו בשבי.

*

אכן, מן הראוי הוא להבין כהלכה את הלך־הנפש שתקף את ממשלת אוסטרליה נוכח יעילותו המחרידה של המנגנון המלחמתי היאפאני. השליטה על הפאציפי אבדה; שלוש האוגדות הטובות ביותר שלהם היו במצרים ורביעית בסינגאפור. הם הבינו כי סכנה קשה־כשאוֹל צפויה לסינגאפור, והם חששו לפלישה בפועל־ממש לאוסטרליה עצמה. כל עריה הגדולות, אשר בהן יותר ממחצית ישובה של היבשת, היו על חוֹף הים. נשקפו להם יציאת המונים אל לב הארץ וארגונה של מלחמת־גרילה ללא בתי־נשק ואספקה. עזרת ארץ־האם היתה רחוקה, ואך בהדרגה תוכל עצמתה של ארצות־הברית להתבסס במימי אוסטרליה. כשלעצמי לא האמנתי שהיאפאנים יפלשו לאוסטרליה ממרחק שלושת־אלפים מיל של אוקינוס, בו בזמן שכה רב הטרף מושך־הלב אשר בתחום השג־ידם באיי־מזרח־הודו־ההולנדית ובמאלאיה. הקבינט האוסטרלי לא כך ראה את הדברים, וחששות כבדים העיקו על כל חבריו. אפילו במצוקה הזאת שמרו בקפידה על פילוגיהם הסיעתיים. ממשלת הלייבּור נשענה על רוב של שני קולות בלבד. היא התנגדה לשירות־חובה אפילו להגנת המולדת. אף כי האופוזיציה נתקבלה למועצה המלחמתית, לא הוקמה כל ממשלה לאומית.

טילגרפתי אל מר קרטין בזו הלשון:

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 25 בדצמבר 41

עם שנכנסה יאפאן למלחמה הפנינו מיד, ברשותו של הנשיא, את האוגדה הבריטית ה־18, שהיתה מקיפה את הכף באניות־תובלה אמריקאיות, לבומביי וציילון, ומר רוזוולט הסכים עכשיו שהחטיבה [הבריטית] החלוצה באניית־התובלה האמריקאית מאונט ורנון תמשיך בדרכה היישר לסינגאפור. ביטלנו את העברתה של האוגדה ההודית ה־17 מהודו לפרס, והאוגדה הזאת יוצאת עכשיו למאלאיה. לפני שבוע טילגרפתי מן האניה ללונדון והצעתי שתחזירו אוגדה אוסטרלית אחת מארץ־ישראל להודו על־מנת להחליף חיילות אחרים שיישלחו קדימה או שתצא במישרים, אם ייתכן אם ייתכן לסדר זאת, לסינגאפור. העמדתי את השלטונות הצבאיים על חשיבות הדבר שלא יבזבזו את הכוחות הנחוצים להגנה על סינגאפור ומבואות ג’וֹהוֹר בנסיון להגן על צפונו של חצי־האי מאלאיה. הם יסוגו לאטם, תוך כדי פעולות השהיה והריסת קווי־תחבורה.

2. האבידות הימיות הכבדות שנגרמו לארצות־הברית ולנו מאפשרות ליאפאנים להנחית תגבורות גדולות, אבל אין אנו שותפים להשקפה שהוּבּעה במברקך אל מר קייסי מיום 24 בדצמבר, שצפויה סכנה לכיבושו הקרוב של מבצר סינגאפור, שמנוי־וגמור אתנו להגן עליו במירב העקשנות.

3. סוּפּר לך על הסיוע האווירי הנמצא כבר בדרך. לא מן החכמה יהיה זה שנחליש את לחצנו על רומל ולוב על־ידי שנטוֹל מן הגנרל אוקינלק כוחות בניגוד לשיקול־דעתו דווקה ברגע שהנצחון הוא בתחום השׂג־ידנו. נתנו הוראות למפקדים־הראשיים במזרח התיכון לתאם תכנית לשיגור מטוסי־קרב וטנקים לסינגאפור מיד לאחר שירשה זאת המצב בלוב.

4. אני וראשי־המטות עומדים בהתייעצות קרובה עם הנשיא ויועציו, והתקדמנו במידה מעודדת. לא די שהם התרשמו מחשיבות החזקתה של סינגאפור, אלא שגם מעוניינים הם להעביר זרם מתמיד של צבא ומטוסים דרך אוסטרליה לשם סיוּע לאיי הפיליפינים, אם יהיה הדבר אפשרי. אם יפּלו איי הפיליפינים הרי הנשיא מוכן להפנות צבא ומטוסים לסינגאפור. כן גם מוכן הוא בהחלט לשלוח כוחות אמריקאיים ניכרים לאוסטרליה, מקום שהאמריקאים מעוניינים להקים בסיסים חשובים למלחמה נגד יאפאן. הגנרל וייוול קיבל את הפיקוד על בורמה כמו גם על הודו, וניתנו לו הוראות לשלוח את התגבורות המגיעות להודו לחזיתות של מאלאיה ובורמה. בדומה לכל אדם זולתו, מכיר הוא בחשיבותה העליונה של סינגאפור. הגנרל פאוּנוֹל הגיע עכשיו. הריהו קצין־צבא מוכשר ביותר.

5. יהי לבך סמוך ובטוח שאעשה כל מה שאפשר לחיזוק כל החזית מראנגון עד פורט־דארווין. אני זוכה לשיתוף־פעולה מצד בעלי־בריתנו האמריקאים. אטלגרף דברים ברורים יותר בעוד יום־יומים.

*

חג־המולד שלנו עמד בסימן של חגיגות צנועות. אילן חג־המולד המסורתי הוצב בגן הבית הלבן, והנשיא ואני נשאנו נאומים קצרים מן המרפסת להמונים העצומים שנקהלו באפלולית. עורב אני את לבי להדפיס כאן את המלים שהשמעתי, לפי שדומה היה כי נובעות הן מתוכי באורח טבעי כל־כך בשעה זו ובסביבה הזו.

נאומו של מר צ’רצ’יל ממרפסת הבית הלבן, וושינגטון, ערב חג המולד 1941

אני מבלה את יום־הזכרון ויום־החג הזה הרחק מארצי, הרחק ממשפחתי, ואף־על־פי־כן אינני יכול לומר באמת שאני מרגיש עצמי רחוק מביתי. אולי בגלל קשרי הדם מצד אמי, או בגלל קשרי הידידות שרקמתי כאן משך שנים רבות של חיי פעולה ומעשׂ, או בגלל רגש האחוה השורר בעניין המשותף של עמים גדולים הדוברים בלשון אחת, הכורעים אצל אותם המזבחות, והעובדים במידה רבה מאד לאותם האידיאלים, מכל־מקום אינני יכול להרגיש עצמי זר ונכרי פה, במרכזה ובפסגתה של ארצות־הברית. אני חש רגש של אחדות וברית־אחים אשר, נוסף על חביבות קבלת־הפנים שלכם, הוא משכנע אותי בכך שרשאי אני לשבת אל תנורכם ולחלוק עמכם בשמחות חג־המולד.

הרי זה ערב־חג מוזר. כמעט כל העולם נתון במאבק לחיים ולמוות, ובכלי הנשק הנוראים ביותר שיכול המדע להמציא האומות יוצאות זו כנגד זו. רע היה לנו הדבר בעת חג־המולד הזה לולא היינו בטוחים בכך שלא תאוה לאדמתו או לאשרו של איזה עם אחר, שלא שאפה המונית וגסה, שלא תשוקה בזויה לרווח חמרי על חשבונם של אחרים, לא הן הביאונו לשדה־הקרב. כאן, בעיצומה של מלחמה, הגועשת ורועשת על פני כל הארצות והימים, הקרבה יותר ויותר אל תנורינו ובתינו, כאן, בעצם כל ההמולה, שורה הערב שלות־הרוח בכל נוה ובכל לב נדיב. לכן רשאים אנו להתנער לפחות למשך הלילה הזה מן הדאגות והסכנות האופפות אותנו, ולערוך לילדים ערב של אושר בעולם של סערה. כאן אפוא, ללילה אחד בלבד, יהיה כל בית ובית ברחבי העולם דובר־האנגלית אי מוּאר באור חדוה של אושר ושלוה.

תנו לילדים את ליל השעשועים והצחוק אשר להם. תשמחנה מתנותיו של אבא־חג־המולד את משחקם. הבה נחלוק אנחנו המבוגרים עמהם עד־תום בתענוגיהם התמימים בטרם נפנה שוב אל המשׂימה הזעופה והשנים הנוראות אשר לפנינו, כשמנוי־וגמור אתנו כי, בקרבנותינו ובהעזתנו, לא תיגזל מורשתם של הילדים האלה עצמם ולא תישלל מהם זכותם לחיות בעולם חפשי ומהוּגן.

ובכן, בחסד האלוהים, חג שמח לכולכם.

הנשיא ואני הלכנו יחד לכנסיה ביום־חג־המולד, ואני מצאתי מנוח ושלוה בתפילה הפשוטה ונהניתי לשיר את המזמורים הידועים, וכן מזמור אחד, “הוֹי עיר בית־לחם הקטנה”, שלא שמעתיו מימי לפני כן. אכן, רב היה החיזוק לאמונתם של כל המאמינים בשלטונו המוסרי של היקוּם.

*

בלב נסער נעניתי להזמנה לנאום לפני הקונגרס של ארצות־הברית. השעה היתה חשובה לדבר שהייתי בטוח בו כי הוא הברית המנצחת־כל של העמים דוברי־האנגלית. מעולם לא נשאתי דברי קודם־לכן לפני פרלמנט זר. אף על פי כן הרי אני, היכול להתייחס מצד אמי על חמישה דורות של אבות אמריקאיים, החל מקצין ששימש בצבאו של ג’ורג' וושינגטון, יכולתי לראות זכות־מוצא לעצמי לדבר אל נציגי הרפובליקה הגדולה בענייננו המשותף. ודאי מוזר היה הדבר שהכּל בא על מקומו בצורה זו; ושוב היתה בי ההרגשה, שייסלח לי על שאני מזכירה, שעם כל היוֹתי בלתי־ראוי הריני משמש באיזו תכנית מגבוה.

ביליתי חלק הגון מיום־חג־המולד בהכנת נאומי. הנשיא איחל לי הצלחה כשיצאתי ב־26 בדצמבר תחת חסות מנהיגי הסנאט ובית־הנבחרים מן הבית הלבן אל הקאפּיטול. דומה היה כי המונים גדולים צובאים לאורך המבואות הרחבים, אבל האמצעים הבטחוניים, שבארצות־הברית הם מופלגים הרבה יותר מכפי המנהג הבריטי, הרחיקום מרחק רב, ושתים או שלוש מכוניות מלאות שוטרים מזוינים בבגדים אזרחיים סבּוּנו גם סבבוּנו במשמר־ליווי. בצאתי רציתי לגשת אל ההמונים המריעים בהלך־רוח של אחוה עזה, אך דבר זה לא הורשה. בפנים היתה התמונה עזת־רושם ונוראת־הוד, והאולם הגדול שכּעין־מעגל, שנראה לי מבעד לסבכה של רמקולים, היה מלא מפה לפה.

עלי להודות שהרגשתי עצמי ממש כבתוך שלי, ובטוח בעצמי יותר משהייתי לפעמים בבית־הנבחרים. הדברים שאמרתי נתקבלו במירב החביבוּת וההקשבה. זכיתי לצחוק ולתשואות בדיוק ברגעים שציפיתי להם. ההיענוּת הרמה ביותר באה כאשר שאלתי, בדבּרי על מעשה־התועבה היאפאני, “איזה מין בני־אדם אנו, לדעתם?” הרגשת העצמה וכוח־הרצון של האומה האמריקאית שפעה ובאה אלי מן העצרת הרוממה. מי יכול להטיל ספק בכך שהכל יעלה לטובה?

וכך סיימתי:

נאומו של מר צ’רצ’יל בקונגרס, 26 בדצמבר 1941

חברי הסנאט וחברי בית־הנבחרים, אני פונה לעוד רגע אחד מן הריתחה והתהפוכות של ההווה אל הבסיס הרחב יותר של העתיד. הנה עומדים אנו יחד מול קבוצה של אויבים אדירים המבקשים את חורבננו; הנה מגינים אנו יחד על כל היקר לבני־חורין. פעמיים בתוך ימי דור אחד באה עלינו השוֹאה של מלחמת עולם; פעמיים בימי חיינו שוּלחה זרועו הארוכה של הגורל אל מעבר לאוקינוס והכניסה את ארצות־הברית לחזית הקדמית של הקרב. אילו נשארנו יחדיו אחרי המלחמה שעברה, אילו נקטנו אמצעים משותפים לבטחוננו, לא היתה המאֵרה הזאת צריכה להתחדש עלינו כלל.

האם אין עלינו החובה כלפי עצמנו, כלפי ילדינו, כלפי האנושוּת המעוּנה, להבטיח שלא יציפונו האסונות האלה בשלישית? הוּכח כי בעולם הישן עלולות לפרוץ מגפות שפּגעיהן וחורבנן יגיעו אל העולם החדש, ומשעה שהן מתחילות שוב אין העולם החדש יכול להינצל מהן בשום פנים. החובה והתבונה כאחת מצוות, ראשית, לסקור בתמידות ובדריכות את מרכזי־הנגף של השנאה והנקם ולטפל בהם מבעוד־מועד, ושנית, להקים ארגון מספיק שיבטיח את הדברת המגפה בעצם ראשיתה בטרם תפשׂה ותשתולל ברחבי הארץ כולה.

לפני חמש או שש שנים קל היה לארצות־הברית ולבריטניה־הגדולה, מבלי שפוך אף טיפת דם, לעמוד על מילוי סעיפי פירוק־הנשק שבחוזים אשר גרמניה חתמה עליהם אחרי המלחמה הגדולה; זאת גם יכלה להיות שעת־הכושר להבטיח לגרמניה אותם חמרי־גלם שהכרזנו בצ’רטר האטלנטי שלא יימנעו משום אומה, בין מנצחת בין מנוצחת. ההזדמנות הזאת חלפה. היתה ואיננה עוד. מהלומות־פטישים עצומות היו דרושות כדי לאחדנו שוב, או, אם תרשוני לנקוט לשון אחרת, הרי אומר שבאמת סוּמא הוא האיש שאינו יכול לראות שנרקמת כאן למטה איזו תכנית גדולה ותכלית גדולה, שיש לנו הכבוד להיות עבדיהן הנאמנים. לא ניתן לנו להציץ לתוך רזי העתיד. אף־על־פי־כן הריני מצהיר על תקוותי ואמונתי, הבטוחות והניצחות, שבימים־יבואו יצעדו עמי בריטניה ואמריקה יחד, למען בטחונם־הם ולמען טובת הכלל, זה בצד זה, בהדר, בצדק ובשלום.

אחרי כן יצאו אתי המנהיגים אל ההמונים שהקיפו את הבנין, כדי שאוכל לברכם ברכת־שלום אינטימית; ואחרי כן סגרו עלי אנשי השירות החשאי ומכוניותיהם והחזירוני לבית הלבן, מקום שאמר לי הנשיא, שהאזין לנאום, כי אכן עשיתי חיל.

*

בוושינגטון שׂררה פעילות נמרצת. משך הימים האלה של מגעים ודיונים בלתי־פוסקים נמצאתי למד שהנשיא ויועציו מכינים בשבילי הצעה חשובה. בספירה הצבאית כמו גם בספירות של המסחר והייצור נתפס המוח האמריקאי באורח טבעי למסקנות רחבות, מקיפות, הגיוניות בקנה־המידה הגדול ביותר. על מסקנות אלו הם מייסדים את מחשבתם ופעולתם הלכה למעשה. נדמה להם כי משעה שתוּכנן היסוד על פי קווים נכונים ומקיפים יבואו כל שאר השלבים באורח טבעי ובלתי־נמנע כמעט. המוח הבריטי איננו פועל באורח זה דווקה. אנחנו אין אנו סבורים שההגיון ועקרונות ברורים ומפורטים הם בהכרח המפתחות היחידים למה שצריך לעשותו במצבים המשתנים במהירות ואינם ניתנים להגדרה. בפרט במלחמה אנו מייחסים חשיבות גדולה יותר לאופורטוניזם ואלתוּר, ומבקשים לחיות ולנצח בהתאם למאורעות הנגולים ולא דווקה לשלוט בהם תכופות על־ידי החלטות יסודיות. יש מקום לויכוח רב על שתי ההשקפות. החילוק הוא בהדגשה, אך יש לו שרשים עמוקים.

הארי הופקינס אמר לי, “אל תמהר לדחות את ההצעה שיציע לך הנשיא בטרם תדע מי האיש שאליו אנו מתכוונים”. מכאן ראיתי שמתקרבת השאלה של הקמת פיקוד עליון לבעלי־הברית בדרום־מזרח־אסיה ושל התוית קווי־גבול.

למחרת היום הוגד לי שהאמריקאים מציעים לבחור בוייוול. נעמה לי בחירתו של מפקד בריטי, אבל נדמה היה לי שהזירה אשר בה יפעל תיכבש עד־מהרה והכוחות שאפשר להעמידם לרשותו יישמדו בהסתערות היאפאנית. מצאתי שכך גם היתה תגובתם של ראשי־המטות הבריטיים, כשהעליתי את הדבר לפניהם.

לפי הרשוּמות אמרתי להם בישיבה ב־26 בדצמבר שאינני משוכנע כלל שהסדר זה הוא בר־ביצוע או רצוי. “המצב שם הוא כזה שהכרח להחזיק באי־אלו נקודות אסטרטגיות מיוחדות, ובכל מקום ומקום ברור למפקד בהחלט מה עליו לעשות. הקושי הוא בהפעלתם של המשאבים המגיעים לאזור. זהו ענין שרק הממשלות הנוגעות בדבר יכולות להסדירו”. בכל־זאת נראה היה בעליל שעלינו לקבל את ההשקפה האמריקאית.

*

מר אטלי שלח לי את ברכותיו ואת ברכות הקבינט לנאומי בקונגרס, ובתשובה העליתי לפניו את שאלת הפיקוד בדרום־מערב־הפאציפי.

ראש־הממשלה אל הלורד שומר־החותם 28 בדצמבר 41

אני שמח כל־כך שהיית מרוּצה. קבלת־הפנים היתה יוצאת־מגדר־הרגיל. העבודה כאן מאומצת ביותר. משך חמש שעות קיבלנו היום, הנשיא ואני, נציגים של כל שאר המדינות בעלות־הברית או הידידותיות והדומיניונים הבריטיים, ואמרנו להם דברים של עידוד. שיחותי עם הנשיא אינטימיות וידידותיות יותר ויותר. גם ביוורברוק הצליח אתו מאד בצד האספקה.

2. שאלת אחדוּת הפיקוד בדרום־מערב־הפאציפי לבשה דחיפוּת. אמש דחק בי הנשיא שאמנה קצין אחד־ויחיד לפקד על כוחות הצבא, הצי והתעופה של בריטניה, אמריקה והולנד, והבוקר בא אצלי הגנרל מרשל לפי בקשתי וטען לכך מתוך עוז־הכרה מרובּה. השלטונות הימיים האמריקאים נוקטים השקפה מנוגדת, אבל ודאי הדבר שיהיה צורך לעשות הסדר חדש מרחיק־לכת. האיש שהנשיא מתכוון אליו הוא הגנרל וייוול. מרשל העמיק כנראה בפרטי התכנית ויש לו טיוטה של מכתב־הוראות. עד כה נקטתי עמדה בקרתית כלפי התכנית, ואף כי התפעלתי מרוחב־הדעת שבהצעה הבעתי דאגה להשפעותיה על דעת־הקהל האמריקאית. ראשי־המטות עיינו בדבר כל היום, והערב אשלח לך את עצתי השקולה לאחר שאשמע את השקפותיהם.

3. אני יוצא מחר אחר־הצהרים לאוטאווה, אשהה שם יומים תמימים ואנאם ביום־ג' לפני הפרלמנט הקנדי; אחר כך בחזרה לכאן לעוד שלושה או ארבעה ימים, כי יש דברים רבים לסדרם. אנו עושים מאמצים גדולים למצוא את הספנוּת הדרושה לתנועות הצבא השונות הנחוצות. מיטב איחולי לכל העמיתים. עידוד רב הוא לפעול על בסיס בטוח שכזה.

בטרם אספיק לקבל איזו עצה שקולה מן המולדת, הכרח היה למלא את משאלותיהם הדחופות של הנשיא והגנרל מרשל. קצב המאורעות מהיר היה מכּדי להניח שהוּת לדיונים ממושכים בין שני צדי האטלנטי. משך יום ה־28 בחודש הייתי עסוק במועצות עם הנשיא ושקדתי עם אנשי הסגל שלי על ניסוח שורת המברקים הבּאים; מברקים אלה מספרים את הפרשה במלים שנשקלו בקפידה.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 29 בדצמבר 41

הסכמתי עם הנשיא, על־תנאי שיתן הקבינט הסכמתו לכך, שנקבל את הצעותיו, שהגנרל מרשל תומך בהן תמיכה נמרצת:

(א) שתיוּסד אחדות הפיקוד בדרום־מערב־הפאציפי. הגבולות לא נבחנו עדיין סופית, אבל מניח שיכללו את חצי־האי מאלאיה, כולל חזית בורמה, עד איי הפיליפינים, ודרומה עד בסיסי האספקה הנחוצים, בעיקר פורט־דארווין, וקו־האספקה באוסטרליה הצפונית.

(ב) שהגנרל וייוול יתמנה המפקד־הראשי, או המפקד־העליון, אם כך עדיף, של כל הכוחות האמריקאיים, הבריטיים, הבריטיים־הקיסריים וההולנדיים ביבשה, בים ובאוויר שיוקצו לזירה זו על־ידי הממשלות הנוגעות בדבר.

(ג) הגנרל וייוול, שמפקדתו תוקם בתחילה בסוּראבּאיה, יקבל קצין אמריקאי כממלא־מקום המפקד־הראשי. דומה כי קרוב לודאי שייבּחר הגנרל בּרט.

(ד) הכוחות הימיים האמריקאיים, הבריטיים, האוסטרליים וההולנדיים בזירה יועמדו תחת פקודתו של אדמירל אמריקאי, בהתאם לעקרון הכללי שפּוֹרש בסעיפים (א) ו(ב).

(ה) הכוונה היא שלגנרל וייוול יהיה מטה בדרום־הפאציפי, בדומה למה שהיה מטה־הפיקוח־העליון של פוש לגבּי המטות הגדולים של צבאות בריטניה וצרפת בצרפת. הוא יקבל את פקודותיו מגוף משותף מתאים, שיהיה אחראי לפני כמיניסטר־ההגנה ולפני נשיא ארצות־הברית, שהוא גם המפקד־הראשי של כל הכוחות האמריקאיים.

(ו) המפקדים העיקריים הכלולים בספירה של הגנרל וייוול יהיו המפקד־הראשי לבורמה, המפקד־הראשי לסינגאפור ומאלאיה, המפקד־הראשי לאיי־מזרח־הודו־ההולנדית, המפקד־הראשי לפיליפינים, והמפקד־הראשי לקווי־התחבורה הדרומיים בדרך דרום־הפאציפי וצפון אוסטרליה.

(ז) הודו, שצריך יהיה למנות לה מפקד־ראשי־בפועל, ואוסטרליה, שיהיה לה מפקד־ראשי משלה, תהיינה מחוץ לספירתו של הגנרל וייוול, פרט למובנים שצוּינו למעלה, והנן שני בסיסים גדולים שדרכם אפשר יהיה להעביר לאזור הקרבות חיילים וחמרים מבריטניה־הגדולה והמזרח התיכון מצד אחד ומארצות־הברית מצד שני.

(ח) צי־ארצות־הברית יישאר האחראי לכל האחראי לכל האוקינוס השקט ממזרח לאיי הפיליפינים ואוסטרלאזיה, כולל את מבואות ארצות־הברית לאוסטרלאזיה.

(ט) מנסחים מכתב־הוראות למפקד־העליון, שיערוב לאינטרסים הנותרים הנחוצים של הממשלות השונות המעורבות בדבר ויקבע את תפקידיו בקווים כלליים. נוסחה זו תגיע אליך בקרוב.

2. לא ניסיתי להעלות את הנימוקים בעד ונגד קבלת ההצעה האמריקאית הזאת רחבת־הדעת וחסרת־הפּניות, ששוכנעתי בחשיבותה לנצחון במלחמה. יש צורך דחוף בפעולה, ואפשר שיהיה הכרח לנקטה עוד לפני שוּבי מקנדה ב־1 בינואר. צריך יהיה כמובן להימלך בדעת אוסטרליה, ניו־זילנד וההולנדים, אבל הדבר לא ייעשה בטרם אשמע את השקפותיו של הקבינט המלחמתי. בינתים ישקוד המטה כאן על הפרטים מתוך ההנחה שתוּשגנה כל ההסכמות.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 29 בדצמבר 41

הדברים התפתחו במהירות רבה. הנשיא השיג את הסכמת משרדי המלחמה והימיה האמריקאיים להסדר שהוּצע במברקי האחרון, וּועדת־ראשי־המטות סמכה ידיה. לכן אני מצפה בקוצר־רוח להסכמתך. הנשיא יפנה אל ההולנדים ברגע שאגיד לו שאתה מסכים. משרד־החוץ צריך להצטרף.

עליך לשלוח גם את המברק הבא אל הגנרל וייוול. המטות כאן שוקדים על הפרטים, הן בעצמם הן עם האמריקאים. יש צורך לעיין מחדש בעמדת משלחתו של דאף־קופר, ועל־כל־פנים אין היא צריכה לסבך את הפתרונות האלה הרחבים יותר. אנא המצא לי את רעיונותיך.

עלי לסמוך עליך שתשקוד למסור ידיעות למלך מכל הבחינות ולהשיג את אישורו.

ההצעה שהוצרכתי להציעה לגנרל וייוול ודאי היתה מסוג זה שרק הרגשת־החובה הנעלה ביותר יכלה להניעוֹ לקבלה. כמעט ודאי היה הדבר שיוצרך לשאת בנטל של תבוסה על רקע של תוהו־ובוהו.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 29 בדצמבר 41

אנא שלח את הדברים הבאים אל הגנרל וייוול לאחר שיאשר הקבינט את הקו הכללי:

הנשיא ויועציו הצבאיים והימיים העמידוני על הצורך הדוחק בפיקוד מאוחד בדרום־מערב־הפאציפי, ופה־אחד הוּבּעה המשאלה, שבמיוחד עמדו עליה הנשיא והגנרל מרשל, שתיעשה המפקד־העליון של כוחות הברית המוקצים לזירה הזאת ביבשה, באוויר ובים. מנסחים את מכתב־ההוראות הנזכר, שסעיפיו יפורסמו בקרוב. אף כי אני מקווה שהסעיפים האלה ירגיעוך במה שנוגע לנקודות השונות חסרות־התקדים המעורבות בדבר, הרי כמובן אהיה מוכן לקבל את הערותיך עליהן.

2. מובטח אני שתעריך את האמון הניתן בך, ואני מבקשך שתקבל עליך את תפקידך תכף־ומיד. העניינים דחופים כדי־כך שאסור שהפרטים, אשר ועדת־ראשי־המטות מעיינת בהם, ידחו את ההודעה הפומבית, הצריכה לבוא לכל הפחות ביום־ה', ה־1 בינואר.

3. אתה הנך האיש היחיד שרכש לו נסיון בטיפול בזירות כה רבות בבת־אחת, ואתה היודע שנתמוך בך ונדאג לכך שתזכה ליחס הוגן. הכל יודעים מה־קודר וקשה הוא המצב. הנשיא יכריז שנתמנית על פי בקשתו.

4 אנא הודיעני את השקפותיך באשר למטה, שמעיקרו יהיה מטה חזיתי יותר מאשר גוף ניהול ממשי. אם רצונך לקבל את פאונול כראש־המטה שלך, יוכל פרסיבל לשמש מפקד סינגאפור ומאלאיה.

*

ב־27 בדצמבר שלחתי את המברק הבא אל מר אטלי:

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 27 בדצמבר 41

אני מודה לך כל־כך על הסכמתך להארכת ישיבתי.

ביום ג' ה־30 בדצמבר אני נואם לפני בית־הנבחרים הקנדי. אין שום אפשרות להקדים ולהטיל עוד ביצה שניה [ז. א., לשאת נאום בבית־הנבחרים] בראש־השנה.

אור ל־29 בדצמבר נסעתי ברכבת־הלילה לאוטאווה, להתארח אצל הלורד אתלוֹן, המושל הכללי. ב־29 בחודש השתתפתי בישיבה של הקבינט המלחמתי הקנדי. אחרי כן הציגני מר מקנזי קינג, ראש־הממשלה, לפני מנהיגי האופוזיציה השמרנית, והשאירני בחברתם. האדונים האלה לא היה כדוגמתם לנאמנות ולעוז־החלטה. אבל בתוך כך זועפים היו על שלא נתכבדו בעצמם בניהול המלחמה, ועל שהם צריכים לשמוע דעות כה רבות מאלו אשר לחמו להן כל ימי חייהם כשהן מוּבּעות בפי יריביהם הליבראלים.

ב־30 בחודש נאמתי לפני הפרלמנט הקנדי. הכנת שני נאומי מעבר לאטלנטי, ששוּדרו בכל רחבי העולם, בעצם כל שטף העבודה המינהלית, שלא פסקה גם רגע, היתה מאמץ קשה ביותר. נשיאת נאומים איננה נטל רציני לפוליטיקאי בקי ורגיל, אבל בחירת מה שצריך לומר ומה שאין לומר באווירה מחושמלת כזאת היא מטרידה ומייגעת. עשיתי כמיטב יכלתי. הנקודה המוצלחת ביותר בנאום הקנדי היתה ביחס לממשלת ווישי, שלקנדה היו עדיין יחסים אתה.

נאומו של מר צ’רצ’יל בפרלמנט הקנדי, 30 בדצמבר 1941

היתה זו חובתם [ב־1940] והיה זה גם מן האינטרס שלהם ללכת לאפריקה הצפונית, מקום שיכלו לעמוד בראשה של הקיסרות הצרפתית. באפריקה, בעזרתנו, יכלו ליהנות מכוח ימי מכריע. הם היו זוכים להכרתה של ארצות־הברית, ולשימוש בכל הזהב אשר טמנו מעבר לים. אילו עשו זאת כי אז אפשר מאד שאיטליה היתה מוּצאת מן המלחמה לפני סוף 1940, וצרפת היתה שומרת על מקומה כאומה במועצות בעלי־הברית ואצל שולחן־המועצות של המנצחים. אבל הגנרלים שלהם הוליכום תוֹעה. כאשר הזהרתים שבריטניה תוסיף להילחם לבדה, ויקרה מה שיקרה, אמר הגנרל שלהם לראש־ממשלתם ולקבינט המפולג שלו, “בעוד שלושה שבועות יימלק צוארה של אנגליה כצואר אפרוח”. איזה אפרוח! איזה צואר!

הדברים האלה נתקבלו יפה מאד. כדי להעלות סקירה קצרה לאחור, ציטטתי משירו של סיר הארי לודר מן המלחמה שעברה, הפותח במלים:

אִם נַשְׁקִיף אָחוֹר עַל קוֹרוֹת־עָבָר

אוֹ אָז נֵדַע הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים.

המלים “אותו קומיקן גדול” היו ברשימותי. בדרכי לשם עלו בדעתי המלים “נעים זמירות”. איזה שיפּוּר! אני שמח לדעת שהוא האזין ושׂשׂ על הזכרת דבריו. אני שמח כל־כך על שמצאתי את הביטוי הקולע לאיש אשר, בשיריו המעוֹררים ובחייו האמיצים, עשה שירות שאין־ערוך־לו לעם הסקוטי ולקיסרות הבריטית.

בסוף הנאום ערבתי את לבי לנסות ולחזות את עתידה של המלחמה:

נוכל לציין שלוש תקופות או שלבים עיקריים במאבק המזומן לפנינו. תחילה באה תקופת הגיבּוש, השילוב וההכנות הסופיות. בתקופה זו, שבודאי תעמוד בסימן הרבה קרבות עזים, עדיין נהיה אוספים את כוחותינו, משיבים אחור את התקפותיו של האויב, ורוכשים את העליונות האווירית ואת טונאז' הספנוּת המכריעים הדרושים על־מנת לתת לצבאותינו את היכולת לעבור, בכל מספר שיהיה נחוץ, את הימים והאוקינוסים המבדילים בינינו לבין שונאינו, חוץ מאשר ברוסיה. רק כאשר בניית האניות העצומה, שבּה כבר עשתה ארצות־הברית חיל כה רב, ואשר בה אתם מסייעים סיוע אדיר, תיכנס למלוא תקפה, רק אז נוכל להפעיל כנגד האויב את כל כוחם של בנינו ושל ציודנו המדעי המודרני. כמה זמן תארך תקופה זו, דבר זה תלוי בעוז המאמץ שיושקע בייצור בכל התעשיות והמספנות המלחמתיות שלנו.

השלב השני שייפּתח אז אפשר לקרוא לו שלב השחרור. משך השלב הזה עלינו לצפות לגאולת השטחים שאבדו או שאולי יאבדו עדיין, וכן גם עלינו לצפות למרידת העמים הנכבשים מן הרגע שיופיעו בתוך תחומיהם בכוח גדול הצבאות וחילות־האוויר המושיעים והמשחררים. לצורך כך מן ההכרח הוא ששום אומה ושום חבל־ארץ שנכבשו, ששום ממשלה או מדינה שנרעצו, לא ירפו מן המאמצים וההכנות המוסריים והפיזיים שלהם לקראת יום הפּדוּת. הפולשים, בין שהם גרמנים בין שהם יאפאנים, חייבים להיחשב בכל מקום אנשים נגוּעים שיש להתרחק מהם ולבודדם ככל האפשר. במקום שהתנגדות פעילה היא בגדר הנמנע יש לנהל התנגדות סבילה. מן ההכרח שירגישו הפולשים והעריצים כי חשבון נורא יבוא על נצחונותיהם החולפים, וכי הם אנשים נרדפים וענינם נדון לאבדן. עונש מיוחד יעוּד לקוויזלינגים ולבוגדים השׂמים עצמם מכשירים בידי האויב. הם יימסרו למשפט בני ארצם.

יש שלב שלישי שגם עליו צריך לתת את הדעת, והוא שלב ההסתערות על מצודותיהן ומכוֹרוֹתיהן של האומות החטאות, הן באירופה הן באסיה.

כך אני משתדל במלים ספורות להטיל קצת אור על תעלומות העתיד האפלות והעמוקות־מחקר. אבל בתחזית הזאת של הקו אשר בו עלינו לבקש להתקדם, אל לנו לשכוח לעולם שכוחו של האויב, ופעולתו של האויב, עשויים בכל שלב להשפיע על גורלנו. יתר על כן, ודאי תשימו לב לכך שלא ניסיתי לקבוע שום גבולות־זמן לשלבים השונים. גבולות־הזמן האלה תלויים במאמצינו, בהשגינו, ובמהלכה רצוף־הסכנות וחסר־הודאות של המלחמה.

שיחק לי המזל וכיוונתי כהלכה את השעה בנאומי אלה בוושינגטון ובאוטאווה. הם באו ברגע בו יכולנו כולנו לעלוץ בהקמתה של הברית הגדולה, על כוחה הפוטנציאלי המכריע, ובטרם יוּתך עלינו אשד החורבן של ההסתערות היאפאנית הממושכת, שהוכנה להפליא. עוד בעת דבּרי בנעימה של בטחון יכולתי לחוש מראש בצליפות־המגלב אשר עוד מעט תכאֵבנה את בשרנו הערום. לא רק בריטניה והולנד אלא גם ארצות־הברית הוצרכו ללקות מלקות נוראות, באוקינוסים הפאציפי וההודי, ובכל הארצות והאיים האסיאתיים שגליהם לוחכים אותם. ודאי היה שתקופה לא־תשוער של אסונות צבאיים צפויה לנו. הרבה חדשים אפלים ויגעים של תבוסה ואבידות יהיה עלינו לשׂאת בטרם יפציע האור שוב. כשחזרתי ברכבת לוושינגטון בערב־ראש־השנה נתבקשתי להיכנס לקרון המלא הרבה מן העתונאים החשובים ביותר של ארצות־הברית. בלי שום אשליות בירכתי את כולם בשנה טובה ומפוארת. “לחיי 1942. לחיי שנה של עמל – שנה של מאבק וסכנות, וצעד גדול קדימה לקראת הנצחון. מי־יתן ונצא כולנו בשלום ובכבוד!”

 

פרק שלושים־וששה: הסכמים אנגלו־אמריקאים    🔗

החתימה על אמנת־האומות־המאוחדות – חששותיו של ליטבינוב - צבא אמריקאי לאירלנד הצפונית – הדו“ח מיום 3 בינואר לקבינט המלחמתי – ועדת ראשי־המטות המשולבים – יעילותה הבטוחה – הרוסים אינם מיוּצגים בה – עמדתו המיוחדת של סיר ג’ון דיל – ה”תסס" של הלורד ביוורברוק – “ההיסטוריה של מועצת־הייצור־המלחמתי” האמריקאית – גידול עצום באספקה האמריקאית – ובייצור ספינות־הסוחר – נופש בפאם־ביץ' – סודיוּת יעילה – בשׂורות רעות מאלכסנדריה – טורפדות־האדם האיטלקיים – צי־המערכה שלנו בים התיכון מוּצא מכלל פעולה – תגבורות תעופה למצרים – הצעות שלא־בעתן ביחס למימשל־עצמי ההודי – רוסיה והמדינות הבלטיות – מברקי אל מר אידן, 8 בינואר – וונדל וילקי: מקרה מבדח – בחזרה לבית הלבן

בשובי לבית הלבן היה הכל מוכן לחתימה על אמנת־האומות־המאוחדות. הרבה מברקים הוחלפו בין וושינגטון, לונדון ומוסקבה, אבל עתה היה הכל מוסכם. הנשיא שקד וטרח בתכלית ההתלהבות לשדל את ליטבינוב, השגריר הסובייטי, שהמפנה במהלך המאורעות זיכהו שוב בחסד אדוניו, שיקבל את הביטוי “חופש הדת”. הוא הוזמן במתכוון לסעוד ארוחת־צהרים אתנו בחדרו של הנשיא. לאחר נסיונותיו הקשים בארצו היה עליו להישמר לנפשו. לאחר מכן שוחח אתו הנשיא באריכוּת וביחידוּת על נשמתו ועל סכנותיה של אש־גיהנום. בכמה הזדמנויות סיפר לנו מר רוזוולט דברים רבי־רושם על מה שאמר לו לאותו רוסי. אכן, פעם אחת הבטחתי למר רוזוולט להמליץ עליו לכהונת הארכיבישוף של קנטרבורי, אם יפסיד בבחירות הבאות לנשיאות. אולם לא הגשתי שום המלצה רשמית לא לקבינט ולא לכתר בנקודה זו, ומאחר שזכה בבחירות ב־1944 ממילא לא התעוררה השאלה. בפחד ורעדה ממש מסר ליטבינוב על המחלוקת בדבר המלים “חופש הדת” לסטאלין, שקיבל אותן בחינת דבר מובן־מאליו. הקבינט המלחמתי גם הוא השיג את שלו ביחס ל“בטחון סוציאלי”, ולכך הסכמתי בכל לב, מהיותי אבי החוק הראשון לביטוח מפני אבטלה. לאחר ששטף נהר של מברקים והקיף את העולם משך שבוע ימים הושג הסכם בכל רחבי הברית הגדולה.

הנשיא המיר את התואר “המדינות המאוגדות” ב“האומות המאוחדות”. אני ראיתי בכך שיפור גדול. הראיתי לידידי את השורות מתוך “צ’יילד הרולד” של ביירון:

כָּאן, בִּמְקוֹם שָׁלְפוּ חַרְבָּן אֻמּוֹת מְאֻחָדוֹת,

עָמְדוּ בְּנֵי־אַרְצֵנוּ בִּקְרָב בַּיּוֹם הַהוּא

וְזֶהוּ רַב – וְזֶהוּ כֹּל – שֶׁלֹא יָסוּף זִכְרֵהוּ.

הכניסו אלי את הנשיא בכסא־הגלגלים שלו בבוקר ה־1 בינואר. יצאתי מן האמבטיה שלי, והסכמתי לטיוטה. ההצהרה כשלעצמה לא יכלה לנצח בקרבות, אבל היא פירשה מי אנחנו ועל מה אנחנו נלחמים. ביום־ראש־השנה חתמנו – הנשיא רוזוולט, אני, ליטבינוב וסוּנג, המייצג את סין – על התעודה הרוממה הזאת בלשכתו של הנשיא. הנחנו למחלקת־המדינה לאסוף את חתימותיהן של שאר עשרים־ושתים האומות. יש להביא כאן את הנוסח הסופי:

הצהרה משותפת מאת ארצות־הברית של אמריקה, הממלכה־המאוחדת של בריטניה־ הגדולה ואירלנד הצפונית, איחוד־הרפובליקות־הסוציאליסטיות־הסובייטיות, סין, אוסטרליה, בלגיה, קנדה, קוסטה־ריקה, קובה, צ’כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקאנית, אל־סלוואדור, יוון, גואטמאלה, האיטי, הונדוראס, הודו, לוכסמבורג, הולנד, ניו־זילנד, ניקראגוה, נורבגיה, פאנאמה, פולין, דרום־אפריקה ויוגוסלביה.

הממשלות החתומות בזה,

היות והצטרפו למצע משותף של מטרות ועקרונות שנתגלם בהצהרה המשותפת של נשיא ארצות־הברית של אמריקה וראש־הממשלה של הממלכה־המאוחדת של בריטניה־הגדולה ואירלנד הצפונית, מתאריך 14 באוגוסט 1941, הידועה בשם הצ’רטר האטלנטי,

היות והן משוכנעות בכך שהנצחון השלם על אויביהן הוא הכרח להגנה על החיים, החופש, העצמאות וחופש הדת, ולשמירה על זכויות האדם והצדק בארצותיהן־הן כמו גם בארצות אחרות, ובכך שהן עומדות עכשיו במאבק משותף נגד כוחות פראיים ואכזריים המבקשים לשעבד את העולם, מצהירות:

(1) כל ממשלה וממשלה מתחייבת להפעיל את מלוא משאביה, צבאיים ככלכליים, נגד אותם חברי החוזה המשולש והנוהים אחריהם אשר עמהם עומדת ממשלה זו במלחמה.

(2) כל ממשלה וממשלה מתחייבת לשתף פעולה עם הממשלות החתומות בזה, ולא לכרות שביתת־נשק נפרדת או שלום נפרד עם האויבים.

אל ההצהרה שלמעלה רשאיות להצטרף אומות אחרות המגישות, או העשויות להגיש, עזרה חמרית ותרומות חמריות במאבק לנצחון על ההיטלריזם.

*

בתוך שאר בקשות שהגשתי לנשיא נודע מקום חשוב להעברת שלוש או ארבע אוגדות אמריקאיות לאירלנד הצפונית. סבור הייתי כי בואם של ששים או שבעים־אלף חיילים אמריקאים לאוּלסטר יתן תוקף להחלטתה הנחרצה של ארצות־הברית להתערב באירופה באורח בלתי־אמצעי. החיילים האלה, שגוּיסו זה־מקרוב, יוכלו להשלים באותה הצלחה את אימוניהם באולסטר, ובתוך כך ייעשו גורם אסטרטגי. הגרמנים בודאי יראו בהעברה זו גורם־מניעה נוסף נגד הפלישה לאיים הבריטיים. אני קיויתי שיפריזו על מספר החיילות המובאים, ומתוך כך יוסיפו להקדיש תשומת־לב למערב. חוץ מזה הרי כל אוגדה אמריקאית העוברת את האטלנטי מאפשרת לנו לשגר אחת מן האוגדות הבריטיות הבשלות מן הארץ למזרח התיכון, או כמובן – ובזאת הגיתי תמיד – לצפון־אפריקה. אף כי מעטים ראו את הדבר באור זה, הרי למעשה היה זה הצעד הראשון לקראת נחיתה של בעלי־הברית במארוקו, אלז’יר או טוניס, אשר לה היה לבי נתוּן. הנשיא חש בזאת, ואף כי לא ניתן שום ביטוי מוגדר לרעיון, נדמה היה לי שמחשבותינו שוטפות באותו כיוון, אף שעדיין לא נדרש גם אחד מאתנו לדון בעצם השיטה.

מר סטימסון, מזכיר־המלחמה, ויועציו אנשי־החיילות, גם הם מצאו שהעברה זו לאירלנד חופפת את מגמתם לפלוש לאירופה בהקדם האפשרי. הנה כי כן התנהל הכל למישרים. מעוניינים היינו שיידע האויב על התנועה האסטרטגית הזאת, ועשינו פומבי לעובדה, מבלי לציין מספרים כמובן. קיוינו גם שדבר זה יעכב חיילות גרמניים במערב ובכך גם יביא מידה של תועלת למאבקה של רוסיה. לא יכולנו להביא את הציבור והעתונאים של בריטניה בסוד נימוקינו, ונשמעו הרבה דברי בקורת חסרי־שחר. “למה”, שאלו למשל, “שולחים צבא אמריקאי לאולסטר? וכי לא ישמשו הללו היטב הרבה יותר בסינגאפור?” כשנתחוורה לי נקודת־השקפה זו לאחר מכן, עלו בזכרוני השורות של פּוֹפּ:

אֵלִים, לוּ אַךְ תַּכְחִידוּ אֶת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם

וְהֶאְשַׁרְתֶּם הָאוֹהֲבִים הַשְּׁנַיִם.

כמובן לא היתה כל אפשרות פיזית לשלוח בדרך הרחוקה ההיא צבא שיספיק להביא תועלת כלשהי.

הודעתי על כל ההחלטות האלו לקבינט המלחמתי.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 3 בינואר 42

ודאי קיבלת את שני מברקי על דבר מה שעשינו אתמול. הנשיא בחר בתואר “אומות מאוחדות” לכל המדינות המשתפות פעולה עכשיו. הרי זה טוב הרבה יותר מ“ברית”, המעמידה אותו בקשיים תחוקתיים, או מ“מדינות מאוגדות”, שהוא נבוב.

2. לא יכולנו להכניס את המלים “או הרשויות” לסעיף האחרון של ההצהרה, שהרי ליטבינוב הוא סתם אוטומאט, המבוהל כנראה עד לאיבּוד־החושים אחרי מה שעבר עליו. את החסרון הזה אפשר למלא בחליפת־איגרות שתבהיר כי המלה “אומות” כוחה יפה לגבי רשויות דוגמת הצרפתים־החפשים, או ארגוני־מרי העשויים לקום בספרד, באפריקה הצפונית, או בגרמניה עצמה. ההסדר היה הכרחי, כי מאחר שממילא נמסרו ידיעות לשלושים מדינות בקירוב היתה הדליפה בחזקת ודאי. הנשיא גם היה מעוניין מאד בתאריך של 1 בינואר.

3. הכרח היה גם להזדרז בסידור מכתב־ההוראות לוייוול. גם כאן היה צורך לקבל את ההשקפות האמריקאיות, בהתחשב בכך ששוב אין אנו רווקים כי אם נשואים. כשלעצמי הריני בעד זה שיכללו את בורמה בתחום הפעולות של וייוול; אבל מובן שבסיסו של המפקד־הראשי המקומי בבורמה יהיה בבהודו ותהיה לו מלאכה משלו לעשותה. יהיה עליו לבוא במגע ידידותי עם צ’אן־קיי־שק, אשר וייוול וברט לא עשו עליו כנראה רושם טוב ביותר.

4. התנועות הנרחבות של צבא וכוחות־תעופה אמריקאיים לאירלנד הצפונית עומדות להתחיל מיד, ואנו מתרוצצים עכשיו ומחפשים את הספנוּת הנחוצה על־מנת להתחיל ב“סוּפּר־גימנסט”, אם אפשר, משך עת ביצוען.

5. אנו חיים כאן כמשפחה גדולה, במידה הגדולה ביותר של אינטימיות וחוסר־רשמיות, והתעוררו בי הוקרה והערצה שאין למעלה מהן לנשיא. רוחב־השקפתו, עוז־החלטתו ונאמנותו לענין המשותף הם למעלה מכל שבח. אין כאן סימן קל־שבקלים להתרגשות או לדאגה בשל פגעי ההתחלה, שרואים בהם דבר המובן־מאליו שתימצא לו תקנה בגיוס כוחות מכריעים מכל הסוגים.

6. אנא הודה לקבינט המלחמתי על מברק הברכה החביב ביותר ששלח לי לראש־השנה. אני שמח כל־כך על כי ישרו בעיניכם הדברים שאמרתי בקנדה. קבלת־פני שם היתה נוגעת עד הלב.

*

היסטוריונים שלעתיד־לבוא אפשר מאד שיחשבו שהתוצאה רבת־הערך ובת־הקיים ביותר של ועידתנו הוושינגטונית הראשונה – “ארקדיה”, כפי שנתכנתה בלשון־הצופן – היתה הקמת “ועדת ראשי־המטות־המשולבים”, המפורסמת עתה. מושבה היה בוושינגטון, אבל מאחר שראשי־המטות הבריטיים הוצרכו לשבת בסמוך לממשלתם־הם הרי יוצגו על־ידי קצינים גבוהים שעשו את ישיבתם שם קבע. נציגים אלה עמדו במגע עם לונדון יום־יום, ואפילו שעה־שעה, ועל־ידי כך היה ביכלתם למסור ולהסביר לעמיתיהם האמריקאיים את ההשקפות של ראשי־המטות הבריטיים על כל בעיה מבעיות המלחמה בכל שעה משעות היום והלילה. בועידות התכופות שנערכו בחלקים שונים של העולם – קזבלנקה, וושינגטון, קוויבק, טהרן, קאהיר, מלטה וקרים – היו המנהיגים עצמם מתכנסים לפעמים משך לא־פחות משבועים. מתוך מאתים הישיבות הרשמיות שנערכו על־ידי ועדת ראשי־המטות המשולבים בימות המלחמה נתקיימו לא־פחות משמונים־ושמונה בועידות האלו; ובישיבות המלאות האלו נתקבלו רוב ההחלטות החשובות ביותר.

הנוהל הרגיל היה זה שבבוקר השכם היתה כל אחת מועדות־ראשי־המטות מתכנסת לחוד. בהמשך היום נועדו שני הצוותים והיו לאחדים; ולעתים קרובות היו מתכנסים לישיבה משותפת נוספת בערב. הם דנו בכל מהלך המלחמה, והגישו המלצות מוסכמות לנשיא ולי. בינתים מתנהלים היו, כמובן, דיונינו שלנו במישרים בשיחות או במברקים, ועמדנו במגע אינטימי עם הסגל שלנו. אחרי־כן היו הצעותיהם של היועצים אנשי־החיילות נדונות בישיבות מליאה, ובהתאם לכך היו ניתנות פקודות לכל המפקדים בשדה־הקרב. כל כמה שחריפים היו ניגודי ההשקפות בישיבות של ראשי־המטות־המשולבים, כל כמה שהיה הויכוח גלוי־לב ואפילו מורתח, הרי הנאמנוּת הכנה לענין המשותף היתה עליונה על אינטרסים לאומיים או אישיים. כיון שהגיעו ראשי־הממשלות לכלל החלטות ואישרוּן, היו הכל מגשימים אותן בתכלית הנאמנות, ובפרט הללו שבּוּטלו דעותיהם המקוריות. מעולם לא אירע שלא הושג הסכם של ממש לפעולה, או שלא נשלחו הוראות ברורות למפקדים בכל זירה. כל קצין מבצע ידע כי בפקודות שהוא מקבל מתגלמות התפיסה המשותפת והסמכות הבדוקה של שתי הממשלות. מעולם לא היה מנגנון מלחמתי יעיל יותר בין בעלי־ברית, ואני שׂשׂ בעובדה שלמעשה אם גם לא להלכה הוא קיים ועומד עד היום הזה.

הרוסים לא היו מיוצגים בועדת ראשי־המטות־המשולבים. היתה להם חזית רחוקה, יחידה ועצמאית, ולא היו לא צורך ואף לא אמצעים לליכוד המטות. די היה שנדע את ההקף הכללי והתזמוּן הכללי של תנועותיהם ושהם יידעו את שלנו. בענינים האלה עמדנו אתם במגע הדוק ככל אשר הרשו. למועד הנכון אתאר את הביקורים האישיים שביקרתי במוסקבה. ובטהרן, ילטה ופוטסדאם נפגשו ראשי־המטות של כל שלוש האומות מסביב לשולחן.

השיתוף בלשון היה כמובן יתרון ממדרגה ראשונה בכל הדיונים של הבריטים והאמריקאים. נמנעו אותם עיכובים ותכופות אותן אי־הבנות חלקיות, החלים שעה שמזדקקים לתורגמנים. אכן, היו הבדלים בביטויים, שבימים הראשונים הביאו לידי תקלות מבדחות.

*

תיארתי איך בא אתנו המרשל דיל בדוכס יורק, אף כי שוב לא היה ראש־המטה־הכללי־הקיסרי. עוד לפני כן תרם תרומתו המלאה לכל הדיונים, לא רק בלב ים כי אם עוד יותר מכך כשנפגשנו עם המנהיגים האמריקאים. ראיתי מיד שקנה לו מעמד מרוֹמם ביותר בעיניהם והשפעה גדולה ביותר עליהם. שום קצין בריטי ששלחנו אל מעבר לאטלנטי בימות המלחמה לא רכש לו מעולם במידה כזאת את הערכתם ואמונם של האמריקאים. אישיותו, תבונתו ונימוסיו קנו לו כמעט מיד את אמונו של הנשיא. בתוך כך יצר אחוות־אמת וידידות אישית עם הגנרל מרשל.

*

ניתנו פקודות להרחבה עצומה בשטח הייצור. בכל אלה היה ביוורברוק כוח־דוחף אדיר. ההיסטוריה האמריקאית הרשמית של התגייסותם התעשיתית למלחמה⁵⁶ מעידה על כך עדות נדיבה. דונלד נלסון, מנהל הייצור המלחמתי האמריקאי, כבר עיבד לפני כן תכניות־ענק. “אבל”, נאמר בהרצאת־הדברים האמריקאית, “הלורד ביוורברוק הוא שהעמיד את נלסון ב־29 בדצמבר באורח דרמתי על הצורך בהעזה…” מה שאירע מתוֹאר על הצד הטוב ביותר בלשונו של מר נלסון עצמו:

הלורד ביוורברוק הטעים את העובדה שעלינו להגביה את כוונות הייצור שלנו הרבה יותר מאשר לשנת 1942, כדי להתמודד עם אויב רב־תושיה ונחוש־החלטה. הוא הדגיש שעדיין אין לנו שום נסיון באבידות בחומר הכרוכות במלחמה מסוג זו שאנו עומדים בה עתה… הוא הטעים וחזר והטעים את העובדה שעלינו להגביה את כוונותינו, בתכנוּן ייצוּרם של חמרי־המלחמה הנחוצים. למשל, סבור הוא שעלינו לעבד תכניות לייצור ארבעים־וחמישה אלף טנקים ב־1942 לעומת אומדן שלושים־האלף של מר קנודסן.

בהמשך התיאור האמריקאי נאמר:

את התסס שהיה הלורד ביוורברוק מחדיר במחשבתו של נלסון מאציל היה גם על הנשיא. בתזכיר אל הנשיא פירט הלורד ביוורברוק את הייצור של 1942 של ארצות־הברית, הממלכה־המאוחדת וקנדה לעומת הצרכים הבריטיים, הרוסיים והאמריקאיים. ההשוואה חשׂפה גרעונות עצומים בייצור המתוכנן ל־1942. בטנקים היו הגרעונות האלה 10,500; במטוסים 26,730; בתותחים 22,600; וברובים 1,600,000. הכרח היה להגדיל את מטרות הייצור, כתב הלורד ביוורברוק, והוא תלה את תקותו להגשמתן ב“האפשרויות העצומות של התעשיה האמריקאית”. מטרות הייצור ל־1942 צריכות לכלול 45,000 טנקים, 17,700 תותחים נ.מ., 24,000 מטוסי־קרב, ותותחים נ.ט. בכמות כפולה מזו שתוּכננה, כולל כל התוספות המכוּונות.

התוצאה היתה שורת מטרות־ייצור שבגדלן עלו אפילו על אלו שהציע נלסון. הנשיא היה משוכנע כי יש לשנות מן היסוד את תפיסת הכושר התעשיתי שלנו… הוא נתן הוראות להגשים תכנית ייצור נשק הדורשת 45,000 מטוסים לוחמים, 45,000 טנקים, 20,000 תותחים נ.מ., 14,900 תותחים נ.ט., ו־500,000 מכונות־יריה ב־1942.

מסרתי את כל הבשורות הטובות האלו הביתה.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 4 בינואר 42

נערכה שורת ישיבות בבעיות אספקה. הנשיא עצמו וסגן־הנשיא ישבו ראש. המו"מ התקדם ובכל יום נערכו דיונים בפרטים. אחר כך נערכה ביום־ו' ישיבה בה ישבו ראש הנשיא ואני. היו שתי ישיבות ביום־השבת. המסקנות הסופיות היו:

הוחלט להגדיל את ייצור אניות־הסוחר האמריקאי ב־1942 כדי 8,000,000 טונה, וב־ 1943 כדי 10,000,000 טונה. התכנית החדשה לשנת 1942 מגדילה את הייצור בשליש.

התכניות לנשק מלחמתי ל־1942 ו־1943 נקבעו כלהבא:

התכנית החדשה משנת 1942 מגלמת את התוספות הבאות לגבי התכנית ל־1942, שנקבעה אחרי כניסת ארצות־הברית למלחמה:

לכל המשרדים הנוגעים בדבר נמסרו הנחיות [מטעם הנשיא]. בנאום לקונגרס השבוע יימסר דו"ח מקוּצר על התכנית. התקציב יכלול את הסעיפים הכספיים הנחוצים.

מכּס היה נהדר והופקינס מתנה־מן־השמים. מקווה שתשמח על ההגדלה הכבירה של התכנית שהושגה כתוצאה מכך.

עד לסוף 1943 הושגו המספרים הגדולים האלה ואף יותר מהם. בספנוּת, למשל, היה הטונאז' החדש שנבנה על־ידי ארצות־הברית כלהבא:

*

המשך ריכוז המחשבה במלחמה בכללוּתה, דיוּני המתמידים עם הנשיא ויועציו הראשיים ועם יועצי שלי, שני נאומי ונסיעתי לקנדה, יחד עם הזרם הכביר של ענינים דוחקים המצריכים החלטה ועם כל המברקים שהחלפתי עם עמיתי במולדת, גרמו שתהיה תקופה זו בוושינגטון לא רק מאומצת ויגעה כי אם אפילו מתישת־כוחות. ידידי האמריקאים סבורים היו שאני נלאֶה למראֶה וחייב להינפש. הנה כי כן העמיד מר סטטיניוס לרשותי בחביבוּתו הרבה את חווילתו הקטנה והמופרשת סמוך לים ליד פאם־ביץ', וב־6 בינואר טסתי לשם. בלילה לפני צאתי נשתבש זמנית מיזוג־האוויר בחדרי בבית הלבן, החום נעשה מדכא, ובנסותי לפתוח את החלון אימצתי את לבי קמעה, והדבר גרם הרגשות בלתי־נעימות שנמשכו ימים אחדים. אולם סיר צ’ארלס וילסון, יועצי הרפואי, החליט שאין לדחות את הנסיעה דרומה. הגנרל מרשל נתלווה אלינו במטוס כל הדרך, וגילגלתי אתו כמה שיחות טובות מאד. חמישה ימים בילינו בחווילה של סטטיניוס, רובצים בכה־ובכה בצל או בשמש, רוחצים בגלים הנעימים, אף שפעם אחת הופיע כריש גדול למדי. אמרו שאין הוא אלא “כריש קרקע”; אבל אני לא נרגעתי כל־צרכי. להיאכל על־ידי כריש־קרקע הרי זה ענין ביש לא־פחות מאשר להיות לאָכלה לכל כריש אחר. הנה כי כן שהיתי מאז והלאה במים הרדוּדים.

תנועותי נשמרו בסודי־סודות, ומן הבית הלבן נמסרה הודעה לעתונות שכל תנועות הנשיא ותנועותי־אני צריכות להיחשב כאילו היו תנועותיהן של אניות־מערכה אמריקאיות. לפיכך לא הופיעה אף מלה. לעומת זאת קיבלו רבים את פני בפלורידה, והרבה עתונאים וצלמים, שאתם היו לי חליפות־דברים נעימות, המתינו ליד הכניסה לנוונו; אבל אף מלה לא נדפסה.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 5 בינואר 42

אני יוצא דרומה לכמה ימים, מקווה להישאר ביחידות גמורה, והנשיא ייצא להייד־פארק. בינתים המטות עובדים קשה, ובשוּבנו נטפל בתוצאות. צריך להתגבר על הרבה קשיים בעיבוד תכניות להתקפה, אבל עלינו להתמיד. ההעברה הגדולה של צבא אמריקאי לאירלנד כולה מסודרת מן הצד הזה. עליך לדאוג לכך שהכל יוּכן מצדנו. אנא ראה שתיעשה כאן מלאכה נאה, וילמדו את מזונותיהם המיוחדים וכו'.

2. אני מניח שאתה מבין שאנו מנסים לא רק לספק את הצרכים המיידיים אלא גם לעשות תכנית להפעלתם היעילה של הצבאות האמריקאיים בחזיתות האויב בכל מקום שהדבר אפשרי. הספנות היא הגורם המגביל.

3. אשמח אם יישלח אלי כל הדרוש, הואיל ואעמוד במגע טלגרפי מתמיד. כאן מנסים לשמור בסוד את מקום הימצאי. ראוי יהיה שלא לעודד בעתונות שלנו ניחושים ביחס לחזירתי או לתנועותי.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 7 בינואר 42

נח בדרום על פי הצעתו של צ’ארלס וילסון⁵⁷ ימים אחדים אחרי פרק־זמן מאומץ ביותר. הנשיא מונע כל דיבּורים בעתונות האמריקאית. אנא דאג לכך שלא תפורסם שום הודעה באנגליה, כדי שלא תרגז העתונות האמריקאית, וכדי שלא יציקוני העתונאים והתיירים.

*

בעודי שוכב סרוח באור־השמש הרך של פאם־ביץ' ומכתיב את כל המברקים והתזכירים האלה, הגיעתני הידיעה על התקפת “טורפדות־האדם” האיטלקיים בנמל אלכסנדריה, שהוציאו מכלל פעולה את המלכה אליזבת וואליאנט. הדבר תוֹאר כבר בפרק קודם. אסון זה, שבא לאחר כל שאר אבדותינו הימיות בזמן הזה, היה מרגיז ומדאיג ביותר. מיד עמדתי על חוּמרתו. לפי־שעה שוב לא היה צי־המערכה של הים התיכון בנמצא, וכוחנו הימי להגן על מצרים מפני פלישה ישרה מעֵבר לים היה מוטל בספק. במצב־חירום זה דומה היה כי יש צורך לשלוח את כל מטוסי־הטורפדו שאפשר לאספם מן החוף הדרומי של אנגליה. כפי שייראה עוד מעט, היה לכך המשך בלתי־נעים.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות, ומזכיר־הממלכה לעניני־תעופה 7 בינואר 42

נוכח המצב הימי בים התיכון ברור כי דחוף וחשוב הדבר לשלוח תגבורות אוויריות חזקות, בפרט מטוסי־טורפדו, מפיקוד־החופים או פיקוד־המפציצים. בד־בבד עם כך יש להשלים עם החלשת ההפצצות נגד גרמניה וכו', ונגד הספנות. הגנרל ארנולד⁵⁸ אומר לי שהוא שולח בהקדם האפשרי שני להקי מפציצים, ז.א., שמונים מפציצים, כמו גם מספר טייסות של מטוסי־קרב לאולסטר. נא להודיעני מה אתם עושים ואם התנחם האדמירל קנינגהם.

חששתי גם פן יישנה המיבצע האיטלקי בסקאפּא־פלוֹ.

ראש־הממשלה אל הלורד־הראשון־של־הימיה 9 בינואר 42

המקרה באלכסנדריה, שהיה בלתי־נעים כל־כך, עורר בי את השאלה של בטחון סקאפא־ פלו מפני צורה זו של התקפה. האם באמת מפטרלים אנו במבואות בפצצות־עומק מדי עשרים דקות? אין ספק שהזרמות החזקות נותנות הגנה גדולה הרבה יותר מן המים הרוגעים של אלכסנדריה.

מה מעמד הדברים?

על הכל חשוב היה שלא ייוודע לאויב מצבן האמיתי של שתי אניות־המערכה הגדולות שלנו, שהיו במבדוק בנמל אלכסנדריה.

*

עתה מצאתי פנאי לטפל בכמה וכמה שאלות קשות שלא נתנו לי מנוח. גם המשנה־למלך גם הקבינט חזרו כמובן והעלו את הרעיון של מתן תחוקה חדשה להודו כדי שתיחלץ מפלגת־הקונגרס להגנה על הענין המשותף ועל בטחונה של הודו עצמה. בכרך אחד נראה כי היתה זו אשלית־שווא.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 7 בינואר 42

אני מקווה שעמיתי יעמדו על הסכנה שבהעלאת הבעיה התחוקתית בהודו, ואין צריך לומר – של ביצוע שינויים תחוקתיים, ברגע שהאויב עומד על הגבול. הדעה שנוכל “להפיק יותר מהודו” על־ידי שנתן בשלב זה את המושכות בידי הקונגרס, דומה שיסודותיה רעועים. הכנסת גורמים מדיניים עוינים למנגנון ההגנה תשתק כל פעולה. עצם ברירתם ובחירתם של הודים ידידותיים לא תזיק במיוחד, אבל בשום פנים לא ימלא הדבר את הדרישות הפוליטיות. הליבראלים ההודים, אף כי מוחם בקדקדם, מעולם לא היו מסוגלים לפעול מאומה. הצבא ההודי מפליא להילחם, אך יש לזכור שנאמנותו נתונה למלך ולקיסר, וכי עם לוחם לא יסבול לעולם את שלטון מנגנון הקונגרס והכּהוּנה ההינדוסית.

2. אינני סבור שיהיו לכם קשיים מצד דעת־הקהל האמריקאית. כל דברי העתונות שראיתי על הודו היו מאוּפּקים להפליא, בפרט מזמן שנכנסו למלחמה. המחשבה כאן מרוכּזת בהשגת הנצחון במלחמה במהירות האפשרית. חובתם הראשונה של מועמדי ה“קונגרס” שזכו למימשל הגלילי היא לחזור לתפקידיהם האחראיים כמיניסטרים, ולהראות שיוכלו להצליח בתפקידים העצומים שנמסרו לידיהם בשעת־חירום זו. אנא מסוֹר את ההשקפות האלו לקבינט. אני מאמין שלא נסטה מן העמדה אשר נקטנו מתוך מחשבה תחילה.

*

הידיעות שהביא אתו מר אידן ממוסקבה על השאיפות הטריטוריאליות של הסובייטים, בפרט במדינות הבלטיות, הדאיגוני מאד. אלה היו כיבושיו של פטר הגדול, ומשך מאתים שנה היו כפופים לשלטון הצארים. מאז המהפכה הרוסית היו מוצביה הקדמיים של אירופה נגד הבּולשביזם. מדינות אלו היו מה שקוראים עכשיו “סוציאל־דמוקרטיות”, אך ערות ושׂשׂות־קרב ביותר. היטלר השליכן ככלי־משׂחק בעיסקה שלו עם הסובייטים לפני פרוץ המלחמה ב־1939. חל טיהור רוסי וקומוניסטי חמור. כל האישים והיסודות הראשונים־במעלה חוסלו בדרך זו או אחרת. מכאן והלאה התנהלו החיים של העמים החזקים האלה במחתרת. לא ארכו הימים והיטלר חזר, כפי שנראה, בטיהור־שכנגד נאצי. לבסוף, בנצחון הכללי, שוב השתלטו עליהן הסובייטים. הנה כך עבר מסרק־ההרג אנה ואנה, וחוזר־חלילה, באסתוניה, לטביה וליטא. אולם לא היה כל ספק בשאלה הצדק היכן הוא. המדינות הבלטיות צריכות להיות עצמאיות וריבוניות.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 8 בינואר 42

מעולם לא הכּרנו בגבולות 1941 של רוסיה אלא דה־פאקטו. הם נרכשו על־ידי מעשי תוקפנות בקנוניה מחפירה עם היטלר. העברת עמיהן של המדינות הבלטיות לרוסיה הסובייטית כנגד רצונם תהיה מנוגדת לכל העקרונות שבעבורם אנו נלחמים במלחמה הזאת ותעטה כלימה על עניננו. הוא הדין גם ביחס לבסרביה ולבוקובינה הצפונית, ובמידה פחוּתה מזו ביחס לפינלנד, שלפי מה שנמצאתי למד אין הכוונה לשעבדה ולבלעה עד־תום.

2. מטעמים אסטרטגיים תוכל רוסיה לטעון למבואות לנינגראד, שהפינים ניצלו אותם כדי להתקיפה. יש איים בים הבלטי שאולי הם חיוניים לבטחונה של רוסיה. אפשר לעורר את שאלת הבטחון האסטרטגי בכמה נקודות על גבולות בוקובינה או בסרביה. במקרים אלה צריך יהיה להציע לתושבים פינוי ופיצוי, אם ירצו בכך. בכל שאר המקרים יש להסדיר העברת שטחים אחרי המלחמה על פי משאלי־עם שינוהלו בחופש ובהגינוּת, בנבדל מאד ממה שמציעים עכשיו. על־כל־פנים לא ייתכן כלל לקבוע גבולות קודם לועידת־השלום. אני יודע שהנשיא רוזוולט תקיף בדעה זו לא־פחות ממני, וכמה פעמים הביע לפני את קורת־רוחו מן הקו התקיף שנקטנו במוסקבה. לא אוכל להיות מליץ־יושר לקבינט בריטי שיחליט על קו כזה.

3. אני סבור שכּנוּתנו מחייבת לקיים את העקרונות של הצ’רטר האטלנטי, שסטאלין הצטרף אליו. בו אנו תלויים גם מצד זיקתנו לארצות־הברית…

5. באשר להשפעה שתושפע רוסיה מסירובנו להקדים את שיחות־השלום בשלב זה במלחמה, או מסירובנו לסטות מן העקרונות של הצ’רטר האטלנטי, יש להעיר שהם נכנסו למלחמה רק כשהותקפו על־ידי גרמניה, לאחר שקודם־לכן גילו שויון־נפש גמור לגורלנו, ובעצם הוסיפו על הנטל שעלינו ברגעים שבהם היינו נתונים בסכנה הקשה ביותר. צבאותיהם נלחמו באומץ רב מאד וגילו כוח עצום ובלתי־משוער בהגנה על אדמת מולדתם. הם נלחמים על שמירתם־העצמית ומעולם לא הקדישו לנו אף הרהור. אנחנו, כנגד זאת, מסייעים להם כמירב יכלתנו מפני שאנו מתפעלים מהגנתם על ארצם ומפני שהם עומדים כנגד היטלר.

6. אין איש יכול לחזות מראש מה יהיה מאזן־הכוחות והיכן יעמדו הצבאות המנצחים בתום המלחמה. אולם הדעת נותנת שארצות־הברית והקיסרות הבריטית, רחוקות מאפיסת־ כוחות, תהיינה הגוש המזוין והכלכלי החזק ביותר שראה העולם מעודו, וכי הרבה יותר משנהיה אנחנו זקוקים לעזרתה תהיה ברית־המועצות זקוקה לעזתרנו בשיקום.

7. אתה הבטחת שנבדוק את תביעותיה אלו של רוסיה יחד עם ארצות־הברית והדומיניונים. עלינו לקיים את ההבטחה הזאת. אבל אל יהיה כל מקום לטעוּת ביחס לדעתה של כל ממשלה בריטית שאני עומד בראשה, לאמור, שהיא דבקה באותם עקרונות החופש והדמוקרטיה שנקבעו בצ’רטר האטלנטי, וכי יש להפעיל את העקרונות האלה במיוחד כל־ אימת שמתעוררת איזו שאלה של העברת שטחים. לכן אני סבור כי עלינו להשיב כי יש להניח את כל השאלות של גבולות טריטוריאליים להכרעתה של ועידת־השלום.

מבחינה משפטית כך הוא מעמד הדברים עכשיו.

*

בעת היותי בפאם־ביץ' עמדתי, כמובן, במגע טלפוני מתמיד עם הנשיא והמטות הבריטיים בוושינגטון, ובעת הצורך יכולתי כמובן גם לדבר אל לונדון. אירע מקרה מבדח, ואם גם מעורר־דאגה בזמנו. מר וונדל וילקי ביקש לראותני. בזמן ההוא היו היחסים בינו לבין הנשיא מתוחים. דומה היה שרוזוולט איננו מעוניין כלל שאיפגש עם אנשים בולטים מאנשי האופוזיציה, ולפיכך עדיין לא עשיתי זאת. אולם בשים לב לביקורו של וונדל וילקי באנגליה שנה קודם לכן, בינואר 1941, ובהתחשב ביחסים הלבביים שנרקמו ביני לבינו, נראה היה לי שאיני צריך לעזוב את חופיה של אמריקה בלא שאתראה אתו. כך גם היתה עצת השגריר שלנו. הנה כי כן ביקשתי להתקשר אליו בטלפון במוצאי ה־5 בחודש. לאחר שהוּת־מה אמרו לי, “קבל את שיחתך”. אמרתי, “אני שמח כל־כך לדבר אליך. אני מקווה שנוכל להתראות. אני חוזר ברכבת מחר בערב. האם לא תוכל לעלות לרכבת באיזה מקום ולנסוע אתי שעות אחדות? היכן תהיה בשבת הקרובה?” הקול העונה אמר: “מה זאת אומרת, במקום שאני נמצא עכשיו, ליד שולחן־הכתיבה שלי”. על כך השיבותי, “אינני מבין”. “אל מי, סבור אתה, הנך מדבר?” עניתי: “אל מר וונדל וילקי, לא כן?” “לא”, היתה התשובה, “אתה מדבר אל הנשיא”. לא שמעתי זאת היטב ביותר, ושאלתי, “מי?” “אתה מדבר אלי”, באה התשובה, “אל פרנקלין רוזוולט”. אמרתי, “אני לא התכוונתי להטרידך ברגע זה. אני ניסיתי לדבר אל וונדל וילקי, אבל המרכזיה שלך טעתה, כנראה”. “אני מקווה שאתה בכי־טוב שם למטה ורואה את עולמך בחייך”, אמר הנשיא. אחרי־כן באה שיחה קצרה ונעימה על נסיעות ותכניות אישיות, ובסיומה שאלתי, “אני מניח שאינך מתרעם על שביקשתי לדבר אל וונדל וילקי?” על כך אמר רוזוולט, “לא”. ובזאת נסתיימה שיחתנו.

יש לזכור כי היה הדבר בראשית ימי ידידותנו, וכאשר חזרתי לוושינגטון ראיתי לנכון לברר אצל הארי הופקינס אם נגרם עלבון כלשהו. לכן כתבתי אליו:

אני סומך עליך שתודיעני אם רצוני זה לדבר אל האיש הנזכר נחשב בלתי־מהוגן באיזה מובן שהוא, כי אני בהחלט סברתי שאני נוהג כפי חוֹבתי להסביר פנים לאישיוּת ציבורית חשובה, ואם לא תעוץ לי עצה הפוכה הרי עדיין בדעתי לעשות זאת.

הופקינס אמר כי לא נעשתה כל רעה.

*

הגיעה השעה לשוב הביתה.

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 9 בינואר 42

ודאי ראית מתוך המברקים שעברו שלא ישבתי כאן בחיבוק־ידים. אכן, הבדידות בה הייתי שרוי איפשרה לי לראות דברים ביתר בהירות מכפי שניתן לי בהמולה של וושינגטון. אני עומד בעצם הכנתו של תזכיר ניכּר על שיתוף־הפעולה האנגלו־אמריקאי, ובו אדון עם המטות ואחר־כך עם הנשיא מיד אחרי שוּבי.

אני שמח כל כך על שהויכוח של ה־8 בחודש עבר בשלום, ושבּית־הנבחרים היה מוכן לדחות את הפולמוס בשאלה העיקרית. כמובן נמסרו לכאן ידיעות שלמות על הריטונים והריגונים, ואפשר לחשוב שהם מבטאים את דעתו של בית־הנבחרים. הודיעו על כמה וכמה הערות שאינן מועילות ביותר לדעת־הקהל האמריקאית, ואני מטעים לפני הנשיא שאין אנו יכולים לבלום את ביטוין של דעות תמהוניות מצד צירים בודדים ממש כשם שאין הוא יכול לבלום את הבעת דעותיהם של יוצאי־הדופן בקונגרס. השתדל להמציא לי את תמצית מה שאמרתם, אתה ואנתוני.

אולי כדאי יהיה שאמסור את דברי ביום־ג' בבחינת הודעה, ואת ההצעה לדחיית הדיון יעלה מישהו אחר מיד אחר־כך. בדרך זו אפשר יהיה להשמיע את דברי הבקורת הרגילים בלא שאמצה אני את זכותי להשיב. אולם אפשר שלא תראה צורך בדבר. אינני יכול שלא להרגיש כי סיפור נאה יש בפינו, אף כי לא נוכל למסור את חלקו הטוב ביותר.

יצאתי ברכבת לחזור לוושינגטון ב־9 בחודש בערב, וב־11 בחודש הגעתי לבית הלבן. העסקים ארחו עמי לחברה.

 

פרק שלושים־ושבעה: שיבה אל סער    🔗

עוד אי־אלה תזכירים על המלחמה אחרי הדיונים האנגלו־אמריקאיים – הרחבת צבא ארצות־הברית – וחיל־האוויר שלה – התפוקה הגדלה בתחמושת ובספנוּת – חשיבות שיגורו של צבא אמריקאי לאירלנד הצפונית – התנגדותו העקשנית של רומל ודיחוי התכניות לצפון־אפריקה – הצורך לבלות את העצמה האוירית הגרמנית בקרבות מתמידים – ההתנגדות הרוסית המוצלחת בדרום מביאה ישועה – סכנות־בכוח לקווקז – המלחמה נגד יאפאן - הצורך לחזור ולנקוט את היזמה – כוח־מחץ נייד להתקפה על כיבושי היאפאנים – הישיבה הסופית בבית הלבן ב־12 בינואר – הסכמה אנגלו־אמריקאית שלמה – שאלתו של הגנרל מרשל – אנו יוצאים הביתה – חששותיו של הנשיא – ה“בּוֹאינג קליפר” – רצוני להשתמש בו – עצתם הלמדנית של פורטאל ופאונד – אני נואם במורשון של ברמודה – ההחלטה לטוס ולא להפליג ב“דוכס יורק” – טיסה ארוכה מאד – רגע קריטי עם שחר – מגיעים לפלימות, 17 בינואר

בעת מנוחתי בפלורידה הכינותי תזכיר רביעי בשני חלקים המופנה אל ועדת־ראשי־המטות ואל ועדת־ההגנה של הקבינט המלחמתי. מכוּון היה גם לעיני האמריקאים. שונה היה משלושת התזכירים הראשונים לפי שנתחבר אחרי שיחות־הפתיחה בוושינגטון ביני ובין הנשיא ויועציו לבין ראשי־המטות־המשולבים. לאחר זמן, בחזירתי ללונדון, העברתי את כל המסמכים האלה לידיעתו של הקבינט המלחמתי. ממילא כבר הושגה מידה גדולה מאד של הסכמה בין ארצותינו, והקבינט המלחמתי סמך את ידיו למעשה במידה רבה מאד על הניהול אשר ניתן לענינינו. אני מביא כאן רק את הצדדים הכלליים יותר⁵⁹.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות וּועדת־ההגנה 10 בינואר 42

ניצלתי כמה ימים של שקט ובדידות על־מנת לעיין מחדש בעובדות העיקריות שבמלחמה, כפי שהן נראות אחרי דיוני כאן.

ארצות־הברית הותקפה ונכנסה למלחמה עם שלוש מעצמות הציר, ורצונה להפעיל את חילותיה המאומנים במהירות וביעילות ככל האפשר בחזיתות הקרב. בגלל המחסור בספּנות לא יתאפשר דבר זה בקנה־מידה גדול ביותר משך 1942. בינתים מגדילים את צבא ארצות־הברית משיעור קצת יותר משלושים אוגדות וחמש אוגדות משוריינות כדי כוח כולל של כששים אוגדות ועשר אוגדות משוריינות. 3,750,000 איש לערך מוחזרים עתה או עומדים להתגייס לצבא ולחיל־האוויר (המונה יותר ממיליון). עתודות כוח־האדם הן בלתי־מוגבלות למעשה, אבל יהיה זה משגה בניהולו של המאמץ המלחמתי לגייס מספר גדול יותר לכוחות המזוינים בשלב הנוכחי.

2. איו זה מסתבר שייתכן להעביר יותר מרבע עד שליש מן הכוחות האמריקאיים הנ"ל לחזיתות־קרב ממשיות משך שנת 1942. אולם התוספות הגדולות על טונאז' הספנות שתבואנה עקב תכניות הבּניה הקודמות והחדשות מן הדין שתאפשרנה ב־1943 להעביר גייסות גדולים הרבה יותר מעבר לאוקינוסים, והקיץ של 1943 אפשר שיעמוד בסימנן של פעולות־התקפה גדולות, אשר בינתים יש לחקרן בקפידה.

3. חיל־האוויר של ארצות־הברית, האדיר והגדל והולך במהירות, ייתכן להפעילו בקנה־מידה נרחב משך 1942. מציעים כבר שכּוחות מפציצים חזקים, שבסיסיהם יהיו באיים הבריטיים, יתקיפו את גרמניה ואת נמלי הפלישה. טייסות של מטוסי־קרב אמריקאים יכולות להשתתף בהגנה על בריטניה־הגדולה ובשליטה על אותם מחלקי החוף הצרפתי שבמטחוויהם של מטוסי־הקרב.

4. ההצהרה שמסר הנשיא לקונגרס על הגידול העצום בתפוקת התחמושת והאניות האמריקאית, שיימשך ב־1942 ויגיע למלוא עיצומו ב־1943, מאלצת את היטלר להביא את המלחמה לכלל הכרעה ב־1942, בטרם ייתכן להפעיל במלוא המידה את עצמתה של ארצות־הברית.

5. להיטלר היתה השהוּת להכין, אולי במספר רב מאד, כלים להעברת טנקים המסוגלים לנחיתה בכל חוף. אין ספק שהוא פיתח התקפה מוטסת על־ידי מטוסים, ועוד יותר מכך על־ידי דאונים, בשיעור שלא קל לאמדו. הנשיא, בבטאוֹ השקפות שחשובי האסטרטגים האמריקאים שותפים להן, הצהיר שבריטניה־הגדולה היא מבצר חיוני של האומות־ המאוחדות. אכן, זה המקום היחיד בו ייתכן להפסיד במלחמה במערכה הגורלית של 1942 העומדת להיפּתח. יהיה זה דבר נוֹאל ביותר להעמיד בסכנה את ההגנה המוצלחת על האיים הבריטיים…

6. שיגור ארבע אוגדות אמריקאיות (אחת משוריינת) לאירלנד הצפונית הוא אפוא צעד מלחמתי נחוץ ביותר, שאסור שימנעוֹ דבר כלשהו. החלפת החיילות הבריטיים באיסלנד משחררת אוגדה בריטית נוספת. אולם הסברה היא שצריך לבקש מן השלטונות האמריקאיים לעיין באימונם של חיילים רבים ככל האפשר באיסלנד בפעולה בהרים ובתנאי שלג, כי רק מציאוּתם של חילות־הרים־ומגלשים מאוּמנים כאלה במספר ניכּר יכולה לאַפשר את הכנתה של פעולת שחרור בסקנדינביה לעתיד־לבוא…

7. ההתנגדות העקשנית של האויב בקירנאיקה, האפשרות שהגנרל רומל יסוֹג, או שיוכל להימלט עם חלק מצבאו, התגבורות שהגיעו מן־הסתם לטריפולי, והתגבורות הנוספות שצריך לצפות להן משך תקופת השהייה, ועל הכל קשיי האספקה לחילותינו המתקדמים – כל אלה ידחו, ואפשר אפילו שימנעו, את השלמתו הגמורה של “אקרובט” [טיהורה של טריפולי]. לכן יש ביכלתנו לעיין ביתר יסודיוּת ב“סוּפּר־גימנסט” [הכיבוש האנגלו־אמריקאי של אפריקה הצפונית הצרפתית], ולגשת ל“מגנט” [העברת צבא אמריקאי לאירלנד הצפונית], בתכלית המהירות.

8. …הכוח האווירי הגרמני של קו־ראשון חזק כבר פחות מן הבריטי מבחינה מספרית. חלק ניכּר ממנו יש להשאיר עתה מול רוסיה. אבל הכרח לרתק את רוב־רוּבּו של חיל־האוויר הבריטי למולדת, כשהוא עומד, כרגע, בפני ריכוז קטן הרבה יותר של מפציצים ומטוסי־קרב גרמניים, ואף־על־פי־כן אין להזיזו בגלל קווי־התחבורה הפנימיים הטובים אשר לאויב ויכלתו לבצע העברות מהירות. נוסף על כך יש לתת את הדעת על חיל־האוויר האיטלקי.

11. המטרה שעלינו להציב לפנינו היא התשתו של חיל־האוויר הגרמני על־ידי קרבות מתמידים. דבר זה נעשה בחזית הרוסית. בחזית הבריטית אפשר לעשותו רק בקנה־מידה מצומצם, אלא אם כן יחדש האויב את התקפת ההפצצה או את התקפתו לאור־היום. אבל בים התיכון מגלה האויב נטיה לפתח חזית, ועלינו לקדם כאן את פניו באותה עדיפות־כוח שרק בואם של כוחות־תעופה אמריקאיים יכול להמציאה. חשוב הוא ביותר להניע את חיל־האוויר הגרמני להילחם בלי הפסק בכל הזדמנות אפשרית, ובכל נקודה של התקפה. אנו יכולים לשאת בהפסדים הרבה יותר מהם. אכן, בדומה לגנרל גראנט במערכה האחרונה שלו, כמעט ויכולים אנו להרשות לעצמנו לאבּד שנים כנגד אחד, בשים לב לאספקה העצומה הצפויה עתה לבוא. כל מטוס או טייס גרמני היוצא מכלל פעולה ב־1942 שקוּל כנגד שנים מהם ב־1943. רק על־ידי הלחץ של קרב אווירי מתמיד נוכל לאלצם לבלות את כוחם האווירי בממדים שלמעלה מכושר ההספק של מפעלי המטוסים ובתי־הספר לתעופה אשר להם. בדרך זו נוכל לשוב ולזכות ביזמה, כי האויב יהיה עסוק עד למעלה ראש, כמו שהיינו אנחנו עד כה, במילוי הצרכים היומיומיים ובהחזקת ראשו מעל למים.

12. עלינו לשבח את ההקלה הגדולה מאד שניתנה לנו עקב ההתנגדות הרוסית המוצלחת לאורך הדוֹן ובקרים, שהודות לה יכולים הרוסים להוסיף ולשלוט בים השחור. לפני שלושה חדשים היינו מוכרחים לצפות להתקדמות גרמנית דרך הקווקז אל הים הכספי ושדות־הנפט של באקוּ. סכנה זו נבלמה כמעט בודאוּת למשך ארבעה או חמישה חדשים עד תום החורף, והמשך ההתנגדות הרוסית המוצלחת בדרום מובן שימציא לנו הגנה מלאה.

13. אולם הסכנה יכולה לחזור ולהתעורר בשלהי האביב. מחמת המחסור בדלק, שהוא רציני כבר בגרמניה ובארצות הכבושות בידיה, תיעשה תפיסת באקוּ ושדות־הנפט הפרסיים מטרה בעלת חשיבות חיונית לגרמניה השניה רק לצורך לפלוש בהצלחה לאיים הבריטיים… כוחו העצום של הצבא הגרמני אפשר שיוכל לתת אותותיו ברגע שישתפרו תנאי מזג־האוויר. במקרה זה אפשר מאד שיסתפקו בנקיטת עמדת התגוננות לאורך הגזרות הצפונית והמרכזית של החזית הרוסית־הגרמנית, ויתקעו ראש־מחץ תוקפני דרומה־מזרחה בדרך הקווקז אל שדות־הנפט אשר מעֵבר.

המלחמה נגד יאפאן

17. דרך־כלל מוסכם הוא שעקב מפלתה והתמוטטותה של גרמניה תעמוד יאפאן מול כוח מכריע, ואילו מפלתה של יאפאן בשום פנים לא תביא את המלחמה העולמית אל קצה. יתר על כן, המרחקים העצומים בפאציפי ונקודות־המפתח הקדומניות והכדאיות שכבר נכבשו או העשויות להיכּבש בידי היאפאנים יגרמו שהפלישה הרצינית למולדת היאפאנית תהיה עסק ממושך מאד. ממושכת לא־פחות תהיה גאולתם ההדרגית של האיים, שדות־התעופה ובסיסי הצי בדרום־מערב־הפאציפי, באזור שניתן עתה בידי הגנרל וייוול, על־ידי צבאות שבסיסיהם בעיקר באוסטרליה ובהודו. אכן, דומה כי מסתבר יותר שהכרעה נגד גרמניה תושג במוקדם יותר מאשר הכרעה נגד יאפאן. על־כל־פנים, משך זמן ניכּר אין אנו יכולים לקוות לפתח עליונות ימית, אווירית וצבאית מספיקה באזור הנ"ל, בשים לב לדרישות האחרות העומדות בפנינו ולצמצום בספנות.

18. אף כי נכון הוא אפוא להועיד את הבכורה למלחמה נגד גרמניה, יהיה זה משגה לדבר על “עמידת התגוננות” מול יאפאן; נהפוך הוא, הדרך היחידה בה נוכל לחיות משך תקופת־הבינים במזרח הרחוק עד שתוּבס גרמניה היא שנחזור ונטול את היזמה בידינו, ולוּ גם בקנה־מידה קטן ביחס.

19. בזירה של אלף איים, שרבים מהם אפשר להפוך לבסיסי־תעופה־וצי ארעיים, עומדת ההתגוננות הסבילה בלבד בפני בעיות שאין לפתרן. היות והיאפאנים השיגו את השליטה הזמנית על הים, ואת העליונות האווירית על פני שטחים ניכּרים, יש ביכלתם לכבוש כמעט כל נקודה שירצו בה, חוץ ממבצר סינגאפור, כפי שמקווים. יכולים הם ליסוב ולחסל את כל חילות־המצב המקומיים שיכולנו אנחנו או ההולנדים להחזיקם עד כה. הם יבקשו להבטיח את שליטתם ברשת מחושבת היטב של בסיסי־תעופה, ואין ספק שהם מקווים להשיג, בתוך מספר חדשים, את השליטה במבצר סינגאפור. כיון שיחזיקו במבצר זה כמו גם במאנילה, ובסיסי התעופה שלהם ייקבעו בנקודות־מוקד, הרי יארגנו מערכת של הגנה אווירית וימית המסוגלת להתנגדות ממושכת… העליונות הימית של ארצות־הברית, אשר בריטניה־הגדולה תתרום לה כמיטב יכלתה, מן הדין שתוחזר בקיץ 1942.

20. או אז, ועל־כל־פנים בהקדם האפשרי, צריך יהיה לארגן פשיטות לאיים או לנמלים שכּבשום היאפאנים. אני נמצא למד שהנשיא פקד להקים על חוֹפה המערבי של אמריקה חיל הדומה לקוֹמנדו. חיל כזה, בשל תכונותיהם של אנשיו, יהיה בעל ערך שאין למעלה ממנו על־ידי שיתפוס נקודות־מפתח ומינחתים במיבצעים אמפיביים. צריך יהיה לסייעו בכמה חטיבות מוגברות קטנות, שניידוּתן וציוּדן יותאמו בדיוק למשימה המיוחדת המעוּתדת להן, וכל משימה תהיה משנה בפני עצמה. כל זמן שלא יידרש הדבר מטעמים אסטרטגיים, אין כל צורך להישאר באיים הכבושים או הנכבשים מחדש. די יהיה להשמיד את חיל־המצב או לקחתו בשבי, להרוס את כל המיתקנים המועילים, ולהסתלק. הרכבם המדויק של הכוחות לכל קיבּוֹלת ומיבצע הוא ענין לעיון נפרד. על סמך לקח נסיונותינו, דומה כי יהיה הכרח בחיפוי מספיק של מטוסים מוּבלים בים וביחידות של טנקים ואסדות־ להנחתת־טנקים. אי־אפשר לאויב להיות מוכן, והוא בודאי נוח ביותר לפגיעה בהרבה נקודות. אפילו לאחר מספר מפעלים מוצלחים מסוג זה, שכּולם הם נסיונות חשובים לחיילים ולמפקדים לצרכי הדרכה, תפול עליו אימה עד שלא ירשה לעצמו להחזיק במקומות רבים החזקה רפוּיה וייאלץ להתרכז במספר מסוים של מעוזים. אז אפשר שנוכל להבטיח בקלוּת־יתר איים מתאימים, בתנאי שלא ננסה להחזיק ברבים יותר מדי, שבהם אפשר לאַלתר בסיסי תעופה ותדלוּק ארעיים או קבועים. הטלת משטר־אימים בקרב חילות־המצב המבוּדדים של האויב תהיה, כמדומה, אקדמה רבת־ערך ביותר לפעולות הגדולות יותר לכיבושם של בסיסים חזקים מחדש ולחיזוקם כאבני־דרך מאוסטרליה צפונה.

את התזכיר הזה נתתי לנשיא.

*

משחזרתי לבית הלבן מצאתי שראשי־המטות־המשולבים עשו חיל רב, וכי בעיקרו של דבר הם מסכימים עם השקפותי. הנשיא כינס ישיבה ב־12 בינואר, ובה היתה הסכמה מלאה על עקרונותיה הרחבים של המלחמה ועל מטרותיה. חילוקי־הדעות נצטמצמו במה שנוגע לדרגות עדיפוּת והטעמה, והכל נקבע על פי אותו גורם זעֵף ועריץ, הספנוּת. “הנשיא”, נאמר ברשומות הבריטיות, “תלה חשיבות מרובּה בארגון ‘סוּפּר־גימנסט’ – ז.א., משלחת אמריקאית־בריטית מאוחדת לאפריקה הצפונית. עוּבּד לוח־זמנים נסיוני להעברת תשעים־אלף חיילים אמריקאיים ותשעים־אלף חיילים בריטיים, יחד עם כוח אווירי ניכּר, לאפריקה הצפונית”. הוסכם לשלוח שתי אוגדות של צבא אמריקאי לאירלנד הצפונית, למטרות שתוֹארו. הנשיא אמר לי באורח בפרטי שהוא ישלח, אם יהיה צורך בדבר – בתכלית המהירות, חמישים־אלף חיילים אמריקאיים לאוסטרליה ולאיים המחפים על הגישה אליה. עשרים־וחמישה אלף ייצאו במהירות האפשרית לתפוס את קאלדוניה־החדשה ושאר אבני־דרך בין אמריקה לאוסטרלאזיה. באשר ל“אסטרטגיה הגדולה” הסכימו המטות כי “יש להטוֹת מן הפעולות נגד גרמניה רק את מיזער הכוחות הדרושים להבטחת אינטרסים חיוניים בזירות אחרות”. שום איש לא תרם יותר מן הגנרל מרשל להשגת ההחלטה המכרעת הזאת.

ערב אחד בא אלי הגנרל והעמיד לפני שאלה קשה. הוא הסכים לשלוח קרוב לשלושים־אלף חיילים אמריקאיים לאירלנד הצפונית. אנחנו העמדנו, כמובן, לרשותו את שתי ה“מלכות” – האניות היחידות בעולם בנפח 80,000 טונה – לצורך זה. הגנרל מרשל שאל אותי כמה אנשים צריכים אנו להכניס לאניות, בשים לב לעובדה שאפשר יהיה לספק סירות, דוברות ושאר אמצעי־שיט רק לשמונת־אלפים בערך. אם נתעלם מדבר זה, תוכלנה להוביל ששה־עשר אלף איש. נתתי את התשובה הבאה: “יכול אני לומר לך רק מה היינו אנחנו עושים. עליך לדון בעצמך את הסיכּונים שתקבל עליך. אילו היה זה חלק בלתי־אמצעי של מיבצע ממשי, כי אז היינו מעלים לאניות ככל אשר תוכלנה לשאת. אם המדוּבּר רק בשאלה של העברת חיילות בפרק־זמן מתקבל־על־הדעת, הרי לא היינו עוברים את הגבולות של סירות־הצלה, דוברות וכו'. עליך להחליט בדבר”. הוא קיבל זאת בשתיקה ושיחתנו נסבּה על ענינים אחרים. בנסיעותיהן הראשונות הוליכו האניות האלו רק את המספר הקטן ביותר של אנשי־צבא, אבל אחרי־כן מלאו אותן עד שׂפתן. במקרה האיר לנו המזל פנים.

*

עתה הגיעה שעתי לעזוב את האווירה המחייה ומכניסת־האורחים של הבית הלבן ושל האומה האמריקאית, הניצבת זקופה ונזעמת נגד עריצים ותוקפנים. לא אל אופק שקוּי־שמש היה עלי לחזור. עם כל שקצרה רוחי לשוב ללונדון, ועם כל בטחוני בנצחון הסופי, לא זזה ממני ההרגשה שקרובה לבוא תקופת פגעים עצומים הצריכה להימשך חדשים רבים. תקווֹתי לנצחון במדבר המערבי, שבּו יושמד רומל, נמוגו. רומל ניצל. תוצאות הצלחותיו של אוקינלק בסידי־רזג ובגאזאלה לא היו מכריעות. הפרסטיז’ה שהעניקו לנו הצלחות אלו בעיבּוד כל תכניותינו לנחיתה האנגלו־אמריקאית באפריקה הצפונית הצרפתית התרופפה בהחלט, ונראה היה בעליל כי מיבצע זה נדחה למשך חדשים.

*

ראש־הממשלה אל הלורד־שומר־החותם 12 בינואר 41

הואיל ובקרוב אשתתק לזמן־מה, אם גם לא לעולם, אני מקווה, אנא טלגרף אלי הלילה את כל הנקודות העיקריות הצריכות החלטה כאן לפני צאתי.

*

ב־14 בחודש נפרדתי מן הנשיא. דומה היה שהוא חושש לסכנותיה של הנסיעה. ישיבתנו בוושינגטון היתה ידועה ימים רבים לעולם כולו, והמפות העידו על מציאותן של יותר מעשרים צולללות בנתיבי חזירתנו למולדת. טסנו במזג־אוויר נהדר מנורפולק לברמודה, מקום שחיכּתה לנו דוכס יורק, עם משחתות מלוות, בתוך כפי האלמוגים. נסעתי בסירת־טיס עצומה מסוג “בּוֹאינג”, שעשתה עלי רושם חיובי ביותר. משך שלוש שעות המסע התיידדתי עם הנווט הראשי, הקפיטן קלי רוֹג’רס, שנראה אדם דגוּל ורב־נסיון. לשעה קלה נטלתי לידי את מכשירי הפיקוח, על־מנת לחוש במכונה כבדה זו של שלושים טונה ויותר באוויר. התקשרתי יותר ויותר לסירת־הטיס. לבסוף שאלתי את הקפיטן, “מה דעתך על טיסה מברמודה לאנגליה? האם תוכל הסירה לשאת די דלק?” מתחת לחיצוניוּתו האטוּמה ניכּר היה בו שרוחו נסערה. “מובן שנוכל לעשות זאת. לפי תחזית מזג־האוויר הנוכחית תהיה לנו רוח של ארבעים מיל לשעה מאחרינו. נוכל לעבור את הדרך בעשרים שעות”. שאלתי מה המרחק, והוא אמר, “כשלושת־אלפים וחמש־מאות מיל”. או אז שקעתי בהרהורים.

ואולם כשירדנו בשדה־התעופה העליתי את הענין לפני פּורטאל ופאונד. מאורעות כבירים היו מתרחשים במאלאיה; כולנו חייבים לחזור בהקדם האפשרי. ראש־מטה חיל־האוויר אמר מיד שלפי דעתו הסיכּון הוא בלתי־מוצדק בהחלט, והוא לא יוכל לקבל עליו את האחריות. הלורד־הראשון־של־הימיה תמך בעמיתו. הנה לפנינו דוכס יורק, עם משחתותיה, מוכנה ומזומנה לקראתנו, ובה נוחוּת וּודאות. אמרתי, “מה בדבר הצוללות שהצבעתם לפני עליהן?” האדמירל פטר אותן בתנועה של בוז, שגילתה את דעתו האמיתית על איוּם כזה לאניית־מערכה מהירה ומלוּוה כראוי. עלה בדעתי כי שני הקצינים האלה סבורים שאני אמור לטוס בעצמי ולהניח להם לחזור בדוכס יורק, ולכן אמרתי “כמובן, יהיה מקום לכולנו”. לשמע הדברים האלה נשתנתה הכרת־פניהם מיד. לאחר שתיקה ממושכת אמר פורטאל כי אפשר לעיין בדבר, וכי הוא ידון בכך בהרחבה עם הקברניט של סירת־הטיס ויבדוק את סיכויי מזג־האוויר עם הרשויות המטאורולוגיות. כאן הנחתי לדבר.

כעבור שעתים חזרו שניהם, ופורטאל אמר כי לדעתו הדבר בר־ביצוע. המטוס בודאי יוכל למלא את התפקיד בתנאים מתקבלים־על־הדעת; תחזית מזג־האוויר נוחה במידה יוצאת־מן־הכלל בגלל רוח־העקב החזקה. בלי ספק חשוב הוא מאד לחזור הביתה במהירות. פאונד אמר כי הקברניט של המטוס עשה עליו רושם גדול ביותר, ואין ספק שהוא בעל נסיון שאין כדוגמתו. כמובן יש סיכּון, אך לעומת זאת יש להביא בחשבון את הצוללות. הנה כי כן הסכמנו להמריא, אלא אם כן יוּרע מזג־האוויר. מועד ההמראה היה 2 אחה"צ ביום המחרת. נמצא צורך להפחית את מטעננו כדי ארגזים אחדים של מסמכים חיוניים. דיל היה צריך להישאר בוושינגטון כנציגי הצבאי האישי אצל הנשיא. חבורתנו תכלול רק אותי, את שני ראשי־המטות, ואת מכס ביוורברוק, צ’ארלס וילסון והוליס. כל היתר יפליגו בדוכס יורק.

אותו יום אחר־הצהרים נאמתי לפני המורשון של ברמודה, שהוא המוסד הפרלמנטרי העתיק ביותר בחצי־הכדור המערבי. הפצרתי בהם שיתנו את הסכמתם ואת כל עזרתם להקמת בסיסי הצי והתעופה האמריקאיים באי, שגרמו להם מידה של עגמת־נפש. חיי הקיסרות כולה מוטלים בכּף. פעולתה השוטפת של בריתנו עם ארצות־הברית היא הנותנת שיהיה נצחוננו הסופי בחזקת ודאי, כל כמה שלא תארך הדרך. הם לא רטנו. המושל, הלורד נוֹליס, ערך אותו ירב משתה לנכבדי האי ולאורחיהם הפורחים. כולנו היינו שרויים במצב־רוח מרומם. רק תומי⁶⁰, מפקד־הדגל שלי, כפי שקראתי לו, התיירא פן לא יימצא מקום בשבילו. הוא הסביר עד כמה פוגע בו הרעיון של נסיעה הביתה בדרך הים. הזכרתי לו את מסירותו בשירות הצי, ואת מנעמיהם של החיים על גלי האוקינוס לגבי ימאי קשוּח. עמדתי על הסיכונים שאין להכחישם מצד הצוללות. הוא לא אבה להתנחם. ואולם היתה לו תכנית. הוא שידל את אחד הדיילים של סירת־הטיס שימסור לו את מקומו; הוא ידיח את הכלים בעצמו. אבל מה יאמר הקפיטן, שאלתי. תוֹמי סבור היה שאם יעמידו את הקפיטן ברגע האחרון בפני הסידור הזה הרי לא יתנגד כלל. הוא בדק ומצא שמשקלו פחות מזה של המשרת. משכתי בכתפי, ואחרי־כן עלינו על משכבינו בשעות הקטנות של הבוקר.

השכמתי קוּם שלא לצורך מתוך הכרה שבודאי לא אירדם שוב. עלי להודות כי חשתי פחד דווקה. חשבתי על מרחבי האוקינוס, ועל כך שלא נהיה כלל במטחווי אלף מיל מיבשה עד שנתקרב אל האיים הבריטיים. חשבתי שאולי נהגתי בפחזות וכי ביצים רבות מדי נמצאות בסל אחד. תמיד ראיתי מתוך אימה כל טיסה באטלנטי. אבל הפוּר הוּטל. אף־על־פי־כן עלי להודות שאילו בעת ארוחת־הבוקר, או אפילו לפני ארוחת־הצהרים, היו באים ומוסרים לי שמזג־האוויר נשתנה ועלינו להפליג בים, הרי בנקל הייתי משלים עם נסיעה באניה הנהדרת שבאה ממרחק כה רב לקחתנו.

אור־שמש אלוהי קפח את האי, והסיכּויים הנוחים של מזג־האוויר נתאשרו. בצהרים הגענו בסירה אל סירת־הטיס. משך שעה התעכבנו על הרציף מפני שסירת־משמרת שיצאה אל דוכס יורק להביא אי־אלה חפצים נשתהתה יותר מכפי המשוער. תוֹמי עדיין היה שרוי בפחי־נפש. הקברניט דחה את תכניתו וביטלה, כדרכם של קברניטים. הדייל היה איש מאוּמן מאנשי הצוות; אין הוא יכול לקחת אפילו איש אחד יותר; כל המיכלים ממולאים דלק עד שׂפתם. ממילא קשה יהיה למדי להמריא מעל המים. היה כי כן החלקנו־לנו אל קצהו הרחוק של המפרץ, והשארנו את תומי מקונן מרה בדומה ללורד אוּלין בשיר⁶¹, אבל מסיבּות אחרות. לא לפני כן ולא אחרי כן לא נפרדנו מעולם במסעות האלו.

כמו שניבא הקברניט היתה זו מלאכה יגעה להמריא מעל פני המים. אכן, סבור הייתי שכמעט לא נוכל להגביה מעל לגבעות הנמוכות הסוגרות על המפרץ. לאמיתו של דבר לא היתה כל סכנה; היינו בידים נאמנות. סירת־הטיס התנשאה בכבדוּת בריחוק רבע מיל מן הכף, והיה לנו עודף גובה של כמה מאות רגל. אין ספק בנוחוּתן של סירות־הטיס הגדולות האלו. היתה לי מיטה רחבה וטובה בחדרי־הכּלוּלות מאחור עם חלונות גדולים משני הצדדים. צריך היה לעבור מרחק ניכר למדי שלושים או ארבעים רגל, בירידה דרך התאים השונים אל הטרקלין וחדר־האוכל, מקום שלא נעדר דבר במאכל ובמשקה. התנועה היתה נוחה, הרטט לא היה בלתי־נעים, ובילינו שעות נעימות אחר הצהרים ואכלנו פת־ערבית עליזה. סירות אלו יש להן שתי קומות, ובגרם־מעלות כהלכתו עולים אל חדר הפּיקוח. החושך רד, וכל הידיעות היו טובות. טסים היינו עתה בתוך ערפל סמיך בגובה שבעת־אלפים רגל לערך. אפשר היה לראות את שוליהן של הכנפים, על מפלטיהן הלוהבים הגדולים השופכים מימיהם על פני הכנפים. בזמן הזה היתה במטוסים האלה שפופרת גומי ארוכה המתפשטת ומתכווצת לסירוגים ותכליתה למנוֹע הגלדה. הקפיטן הסביר לי איך היא פועלת, ומזמן לזמן ראינו את רסיסי הקרח עפים ופורחים עם שהשפופרת מתפשטת. עליתי על משכבי וכמה שעות ישנתי שנת־ישרים.

*

הקיצותי שעה קלה לפני עלוֹת השחר, וניגשתי לחדר־הפיקוח. אורו של יום גבר והלך. מתחתינו היתה רצפת עננים בלתי־פוסקת כמעט.

לאחר שישבתי כשעה על מושבו של נווט־המשנה חשתי בהרגשת חרדה סביבי. להלכה היינו מתקרבים לאנגליה מצד דרום־מערב וכבר היינו צריכים לעבור מעל איי סקילי, אך הם לא נראו עדיין אף מבעד לאחת מן הפרצות ברצפת העננים. הואיל וטסנו יותר מעשר שעות בתוך ערפל ורק פעם אחת ראינו כוכב, אפשר מאד שסטינו מעט מנתיבנו אחרי טיסה ממושכת שכזאת. הקשר האלחוטי הצטמצם, כמובן, מחמת הכללים הרגילים לימות מלחמה. מתוך השיחות המתנהלות נראה היה בעליל שאין אנו יודעים היכן אנחנו. פורטאל, שמעיין היה במעמדנו, לקח דבר עם הקפיטן ואחר כך אמר אלי, “אנחנו נפנה צפונה מיד”. הדבר נעשה, ולאחר עוד חצי שעה בתוך העננים ומחוצה להם ראינו את אנגליה, ולא ארכה העת והגענו אל מעל פּלימות, ושם עקפנו את הבאלונים, שהיו מבהיקים כולם, ונחתנו בכי־טוב.

בצאתי מן המטוס העיר הקברניט, “מעולם לא חשתי הרווחה כה רבה כבשעה שהורדתיך בשלום בנמל”. אותו רגע לא עמדתי על מלוא משמעותה של הערתו. לאחר מכן נודע לי שאילו המשכנו בנתיבנו עוד חמש או שש דקות לפני פנוֹתנו צפונה כי אז היינו מעל לסוללות הגרמניות בברסט. משך הלילה נטינו יותר מדי דרומה. יתר על כן, עקב התיקון המכריע שנעשה הגענו לא מצד דרום־מערב כי אם מצד מזרח־דרום – לאמור, מן הכיוון של האויב ולא דווקה מן הכיוון בו ציפו לנו. והוא שגרם, כמו שסיפרו לי כעבור שבועות אחדים, שהודיעו עלינו כעל מפציץ אויב הבא מבּרסט, וששה האריקיינים מפיקוד־מטוסי־הקרב נשלחו להפילנו. אכן, הם נכשלו במילוי תפקידם.

לנשיא רוזוולט טילגרפתי, “הגענו הנה בקפיצה נאה מברמודה וברוח של שלושים מיל לשעה”.

סוף כרך ג'

 

נספחות    🔗

נספח ראשון    🔗

המיזכרים והמברקים האישיים של ראש־הממשלה

ינואר – יוני 1941

ינואר

ראש־הממשלה אל סיר אדוארד בריג’ס, הגנרל איזמי, ומר סיל 1.1.41

עם תחילת השנה החדשה יש לנהל מסע נמרץ חדש ולהבטיח יתר סודיוּת בכל הענינים הנוגעים לניהולה של המלחמה. ועליכם להקדיש תשומת־לב לנקודות הבאות. עליכם לעיין בהן יחד ולמסור לי דו"ח.

לחדש את אמצעי־הזהירות והאזהרות שניתנו לפני שנה מפני רכילוּת ופטפוט על ענינים של השירותים הלוחמים. מן־הסתם יש צורך בצורה חדשה של כרזות כדי להסב תשומת־לב.

2. לחדש את הפקודות שניתנו אז לכל המשרדים.

3. להטיל עוד הגבלות חמורות על תפוצתם של מסמכים סודיים, בפרט אלה הנוגעים למיבצעים, עצמת הכוחות המזוינים, מדיניות־חוץ וכו'. יש לבקש כל משרד שיגיש הצעות להגבלת תפוצת המסמכים. דבר זה חשוב במיוחד בגלל ההסתעפות הגדלה והולכת בתמידות של משרדי הממשלה ואוכלוסית וייטהול.

4. יש להטיל הכרח להשתמש בארגזים בעלי מנעולי־תפס לצורך כל המסמכים הסודיים באָפים. מיניסטרים ומזכיריהם הפרטיים מן הדין שיהיו להם ארגזים עם מנעול־תפס על מכתבותיהם, ולעולם לא ישאירו תעודות חשאיות במגשים כשאינם נמצאים בחדר.

5. הארגזים צריכים תמיד להיות מוּגפים כשאינם נמצאים בשימוש מיידי. בכל מקום שאפשר יש להגביל את הגישה לחדרים שבהם עובדים מזכירים חשאיים ומיניסטרים, ולקבוע חדרי־המתנה שאליהם אפשר להכניס את המבקרים.

6. תוית קטנה של כוכב אדום צריכה להיקבע על תעודות חשאיות ביותר – למשל, אלו המטפלות במיבצעים ובעצמת הכוחות המזוינים. אין צורך בכך שכּל המזכירים הפרטיים במשרד יקראו את המסמכים האלה, המצוינים בכוכב. תמיד יש להעבירם בארגזים נעולים, ולהכניסם מיד לארגזים נעולים אחרים, לשימושי ולשימושם של מיניסטרים.

7. יש לצמצם את מספר המברקים הנוגעים למיבצעים עתידים. בזמן האחרון אני מקבל לפעמים תיאור מיבצעים עתידים המציין את שם המקום כמו גם את שם־הצופן שלו לעתיד־לבוא. דבר זה אירע במקרה של “אינפלאקס” אתמול. כל התעודות מסוג זה, המכילות את שם המקום ואת שם־הצופן, יש לאספן ולהשמידן באש או לשימן בקופת־ברזל.

8. יש לבקש את המיניסטרים לצמצם ככל האפשר את החוג בו יש צורך לדון בענינים סודיים. אין צורך להודיע למזכירים פרטיים פרלמנטאריים (אלא אם כן הם חברי מועצת־המלך) יותר ממה שדרוש להם למילוי תפקידיהם הפרלמנטאריים והמדיניים.

9. יש לנו צרות בגלל פעולותיהם של כתבי־חוץ משני המינים. הגילויים של אֶנגל שנתפרסמו בעתוני היום הם דוגמה מובהקת. יש להגיש הצעות לצמצום האפשרויות שנותנים להם להשגת אינפורמציה חשאית. יש לזכור כי כל מה שאומרים בעתונות האמריקאית נמסר מיד לגרמניה, ואין לנו שום אפשרות למצוא תקנה לכך.

10. יש לשים סייג לתפוצה הרחבה של דו“חות מודיעין ולמגמה הכללית להכביר דו”חות מכל הסוגים. כל משרד הקשור במלחמה יש לבקשו שימסור דו“ח המראה על הצמצומים וההגבלות הנוספים שהוא אומר להנהיג בשנה החדשה. לפני זמן־מה החליט הקבינט הקודם שמיניסטרים שאינם בקבינט המלחמתי צריכים למסור מראש למיניסטר המודיעין נאומים על המלחמה, או דיבורים על המלחמה בנאומיהם. נראה הדבר ששוב אין נוהגים כך. נא להמציא לי דו”ח על המתרחש. שיטה כדאית יותר תהיה אולי זאת שמיניסטרים המבקשים לגעת בנושאים האלה יימלכו מראש בדעתו של הגנרל איזמי, כמייצג מיניסטר־ההגנה. פקידים שהיו בשליחות בחוץ־לארץ, למשל, אסור שיאמרו בפומבי דברים הנוגעים בעבודתם בלי אישור מוקדם מטעם המיניסטריון.

11. טיפלתי כבר במסירת ידיעות חשאיות לנספחים ידידותיים, ואנחנו צימצמנו את אָפין של הידיעות האלו. יש להמשיך בתהליך הזה – במקום רוּבּם של המסמכים המוּפצים אפשר לתת פיטומי דברים מענינים מסוג מה שיכול בהחלט להופיע בעתונים.

12. העתונים חוזרים ומפרסמים – על הרוב בלי שום כוונה רעה – עובדות בדבר המלחמה והמדיניות שיש בהן כדי להזיק. במקרה שלא צוּנזרו אלו מראש, יש להגיש אחרי־כן תלונה בכל מקרה. מיניסטריון־המודיעין צריך למסור דו"ח על מעשיו.

נא לעיין בכל העניינים האלה ולהודיעני על ענינים אחרים העולים בדעתכם, ולעוּץ לי איך, ובאיזה צינורות, להעמיד עליהם את השלטונות השונים הנוגעים בדבר.

ראש־הממשלה אל סיר אדוארד בריג’ס 4.1.41

נא להמציא לי רשימה של כל הועדות בעלות אופי מיניסטריוני שהן חלק מן הממשלה המרכזית, על כל ההסתעפויות האפשריות.

2. בקש כל משרד להמציא רשימה של כל הועדות המיניסטריוניות באָפין הקיימות כרגע.

3. ידיעות אלו הן האקדמה למאמץ של השנה החדשה לקצץ במספרן של ועדות כאלו.

ראש־הממשלה אל סיר אדוארד בריג’ס 4.1.41

הועדה־למטרות־המלחמה כבר השלימה במידה מרוּבּה את מלאכתה בטיוטת ההצהרה אשר ניסחה, ואשר יש למסרה עתה לחברי הקבינט. על־כל־פנים, מטרות המלחמה הן ענין שונה בתכלית משיקוּמה של הארץ הזאת, שהופקד בידיו של המיניסטר בלי תיק… עלינו להישמר מאד שלא להניח לבעיות הרחוקות האלו שלאחר המלחמה לבלוע מרץ הדרוש, אולי למשך שנים אחדות, להמשכה של המלחמה.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־חוץ המיניסטר־למלחמה־כלכלית 5.1.41

שידורי לאיטליה היה מכוּון במחשבה־תחילה להפריד את העם האיטלקי מן המשטר הפאשיסטי וממוסוליני; ועתה שצרפת נמצאת מחוץ למלחמה יש בדעתי בהחלט לדבּר יותר על הנאצים והרבה פחות על הגרמנים. אל נניח לשנאה שתקדיר את ראייתנו ולרגשות שיערפלוה.

קו פורה הרבה יותר הוא לנסות להפריד את הפּרוסים מעל בני גרמניה הדרומית. לא זכוּר לי שהרבו להשתמש בזמן האחרון במלה “פרוסיה”. הביטויים שאני מייחס להם חשיבות ומתכוון להטעימם הם “העריצות הנאצית” ו“המיליטריזם הפרוסי”.

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל המיניסטר־לעבודות־ציבוריות־ולבנינים 6.1.41

(להראות למיניסטר־הבריאות)

הגידול הרב בהרס ובנזק שנגרמו לנכסים לא־נדים מטעימים את הצורך בכך שתחשוב על עבודות חירום של עזרה ראשונה לבנינים שנזוקו נזק קל ותראה בהן את המשׂימה החשובה ביותר. נא להמציא לי דו"ח שבועי על מה שאתה עושה במובן זה. עדיין אני רואה מספר רב של בתים שבהם הקירות והגגות בסדר גמור אלא שהחלונות לא תוקנו, ולפיכך אינם כשרים למגוּרים. כרגע אני רואה בכך את תפקידך המלחמתי מס. 1. אל תניח לתכניות מרהיבות לעולם חדש להסיח את מרצך מהצלת מה שנותר מן העולם הישן.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־חוץ 11.1.41

תמול־שלשום דיברת אתי על אריכותם של מברקים. נדמה לי כי זאת קלקלה שצריך להפסיקה. צירים ושגרירים בחוץ־לארץ דומה שהם סבורים כי ככל שיגדל נפח דו"חותיהם הביתה כך ייטיבו למלא את תפקידם. שולחים כל מיני שמועות ודברי־רכיל, מבלי שים לב באיזו מידה אפשר לתת בהם אמון. נראה לי כי הכוונה היא להתמיד בלהג בלתי־פוסק שאין איש מנסה מעולם לקצרו. אני מציע שתוציא הוראה כללית, אלא שמלבד זאת יש למתוח בקורת על מברקים שהם מרבי־להג יותר מדי או דלי־ערך כשלעצמם, ולהגיד למחבריהם כי “מברק זה היה ארוך שלא לצורך”. הרי זו עצלוּת סתם שלא לדחוס את המחשבה בתוך שטח מתקבל על הדעת. אני מנסה לקרוא את כל המברקים האלה, ונדמה לי שנפחם גדל מיום ליום.

נא להודיעני מה אפשר לעשות.

ראש־הממשלה אל שר־הפנים 12.1.41

אין לסבול סוג זה של תעמולה⁶², הואיל והוא מנוגד במישרים לרצונו של הפרלמנט, והוא מפריע את המשך ההתנגדות לאויב. אינני רואה מפני מה לא יושׂמו חתרנים וקומוניסטים במאסר ממש כמו שהושׂם מוזלי במאסר. יש להפעיל את החוק ואת התקנות נגד אלה המחבלים במאמץ המלחמתי שלנו, בין שהם מן הימין הקיצוני ובין שהם מן השמאל הקיצוני. זאת היא העמדה שנוקטת המפלגה השמרנית, ונראה לי שזאת עמדה חזקה מאד, שהארץ בכללותה תסמוך עליה את ידיה. יודע אני שרצונך שלא לנהוג איפה ואיפה, ואם תביא את הענין לפני הקבינט מובטח אני שתזכה לתמיכה שלמה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 13.1.41

אינני סבור כי מן החכמה יהיה זה לתקוף את האיים הזעירים האלה שבדודקאנז. כשלעצמם אין בהם מועיל; עתה שאנו מחזיקים בכרתים, אין הם דרושים להתקפה על האיים הגדולים יותר. אם נסעיר את הסביבה הזאת יתחיל האויב לעמוד על המשמר, והדבר יחריף את המחלוקת בין יוון לתורכיה, שנתגלתה בעליל היטב־היטב כאשר בדקנו דרך־נסיון את הנושא הזה. ועדת־ההגנה לא אישרה את הפעולות האלו.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 18.1.41

אם אתה מסכים, הייתי רוצה שתיקרא ליבורנו באנגלית לגהורן; ואיסטנבול באנגלית קונסטנטינופול. כמובן, כשאנו מדברים או כותבים תורכית נוכל להשתמש בשם התורכי; ואם בזמן מן הזמנים תנהל שיחה נעימה עם מוסוליני באיטלקית, יהיה ליבורנו השם הנכון.

ומדוע זה קוברים את סיאם תחת השם תאילנד?

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 22.1.41

רוצה הייתי לחוש בטחון בכך שראשי־המטות עיינו בשׂוֹם־לב בשאלה אם המיבצע הזה נגד איי לוֹפוֹטן⁶³ עשוי להסעיר את החוף הנורבגי ולהביא לידי הגברת הכוחות הגרמניים בחצי־האי. נדמה לי כי מאחר שההתקפה היא על איים, וברור שהיא קשורה באמצעי ההסגר, אנו נחלצים מסכּנה זו. לא יהיה שום צורך להמשיך במשלחת אל היבשת, לפי מה שאני מבין את המיבצע.

נא להמציא לי חות־דעת.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הדומיניונים 31.1.41

אני מסכים עם הקו הכללי של שיחתך [עם מר דוּלנטי]. בשום פנים לא הייתי יכול לתת את הערובה המבוקשת, ומן הסיבות אשר נקבת.

באשר לנשק. אילו הובטח לנו כי כוונתה של אירלנד הדרומית היא להיכּנס למלחמה הרי היינו משתפים אותם כמובן, אם אפשר – מראש, בכלי־הנשק נ. מ. שלנו, והיינו עושים אתם בחשאי את כל הסידורים האפשריים הדרושים להגנתם. כל זמן שלא הובטח לנו דבר זה, אין רצוננו שיהיה להם יותר נשק, ובודאי לא נתן להם אותו בעצמנו.

הויתור ביחס ללוֹך־סווילי הוא חשוב והוא מראה להיכן הרוח מנשבת. אין צורך לנסות ולהסתיר ממר דה־ואלרה את עמקם ועוזם של הרגשות נגד מדיניות הנייטראליות האירית. סבלנו אותה והשלמנו אתה, אבל מבחינה משפטית לא הכרנו מעולם שאירלנד הדרומית היא מדינה ריבונית עצמאית, והיא עצמה כפרה במעמד של דומיניון. מעמדה הבינלאומי הוא בלתי־מוגדר ובלתי־נורמלי. אם יימשך המצב הנוכחי עד סוף המלחמה, דבר שאינו מתקבל על הדעת, הרי תיפּער בין אירלנד הצפונית לדרומית תהום שאי־אפשר יהיה לגשרה בימי הדור הזה.

פברואר

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 4.2.41

אנא ראֵה את הטיימס מיום 4 בפברואר. האם אמת נכון הדבר שמירוץ של שבעה מילים הוא גזירה על הכל באוגדה הזאת, מגנרלים ועד טוראים? האם המועצה הצבאית סבורה שזה רעיון טוב? בעיני הרי זה מוגזם ביותר. קולונל או גנרל אינו צריך להתיש את כוחותיו בנסיון לתחרוֹת עם הנערים העוברים בריצה מהלך שבעה מילים מדי פעם. אין ספק שחובה על קצינים לשמור על כשרם הגופני, אבל עוד יותר מכך חובה עליהם לחשוב בשביל אנשיהם, ולקבל החלטות הנוגעות בבטחונם או בנוחוּתם. מי הגנרל של האוגדה הזאת, והאם הוא עצמו עובר את שבעת המילים בריצה? אם כך הדבר, אפשר שיהיה מועיל יותר לכדורגל מאשר למלחמה. האם יכול היה נפוליאון לעבור בריצה שבעה מילים באוסטרליץ? אולי את הצד־שכנגד הכריח לרוץ. מתוך נסיוני, המיוסד על הסתכלות של הרבה שנים, ידוע לי שקצינים בעלי סגולות אתלטיות מעולות אינם מצליחים דרך־כלל בדרגות הגבוהות.

ראש־הממשלה אל המיניסטר לחקלאות 6.2.41

רואה אני שאתה חושש שאולי יהיה צורך להשמיד כמות של עד 500,000 טונה תפוחי־אדמה מאירלנד הצפונית לפי שאינם ניתנים למכירה, מאחר שהירידה הגדולה באוכלוסית החזירים צימצמה את הביקוש לפיטום בעלי־חיים.

אני רואה שהעלית תקוות לפני הכּנס החמישי של הועדה־למדיניות־המזון, אבל הגשת הצעות ממשיות רק ביחס ל־200,000 טונה, ובכך אינך פותר את הבעיה אלא לחצאים.

דומה כי חבל מאד שחלה ירידה גדולה זו במספר החזירים בגלל הפחד מפני מחסור בצרכי פיטום, אם אמנם קיים העודף הגדול הזה. אני מאמין שתימצא איזו דרך לנצלו. אין אנו יכולים להרשות לעצמנו לזרוק בימים אלה מאות־אלפי טונה חמרי־מאכל.

ראש־הממשלה אל משרד־החוץ 12.2.41

הצענו לוייגאן הצעות גדולות, שלא קיבלנו עליהן שום תשובה. ברור שיניעוהו רק כוחות שיופעלו על־ידי לחץ הנאצים על ווישי. עמדתנו כלפיו כרגע אינה צריכה להיות עמדה של תחנונים. כל זמן שלא יענה בצינור זה או אחר על המברק ששלחתי לו, אין לתת לו אספקה. עד כה לא גילו האנשים האלה אף קורטוב של אצילות או אומץ־לב, ומוטב שיהדקו את חגורתם עד אשר יתעשתו.

יש להגשים את הקו של הסגר לסירוגים ככל שיעמדו לרשותנו האמצעים הימיים.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 17.2.41

מהם הסידורים בקולומביה הבריטית לטיפול במושבה היאפאנית שם במקרה שתצא יאפאן להתקפה? מובן שעל הממשלה הקנדית לטפל בכך, אבל מעניין יהיה לדעת אם עומדים לרשותה כוחות מספיקים בחלק זה של הדומיניון. לפני כשלושים שנה, כשהתחוללו מהומות אנטי־יאפאניות, התברר שהיאפאנים היו חזקים ומאורגנים כדי־כך שיכלו ליטול לידיהם את השלטון הגמור במקום.

ראש־הממשלה אל ועדת־ראשי־המטות, מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה, וסגן ראש־המטה־הכללי־הקיסרי 17.2.41

המונח “אוגדה” אל ייעשה אבן־נגף. אוגדה היא יחידה טקטית של כל כלי־הנשק הצריכה לשמש בשלמוּתה נגד האויב. מצרפים אוגדות יחד לקורפוסים, גייסות וקבוצות־גייסות, עם מספר מתאים של חיילות לעוצבות הגדולות יותר. תכונות אלו אינן מופיעות במקום שאין סיכּוי להשתמש באוגדה בשלמותה, או בבחינת חלק מעוצבה גדולה יותר. אף כי למטרות מינהליות אפשר להעניק פיקוד אוגדתי למספר חיילים השווה לאוגדה, שמייחדים להם תפקידים מיוחדים, הרי אין דבר זה צריך להוליכנו שולל.

2. אנו מדברים, למשל, על “אוגדה” באיסלנד, אבל הבל יהיה זה לראות באוגדה זו משהו דומה לאוגדות שתפעלנה נגד הגרמנים. עתה ידוע לנו מה על האוגדה הזאת לעשות, ואיך היא מחולקת. היא חלוקה לחילות־מצב של עמדות אחדות במקומות־נחיתה בשטח־ארץ ניכּר, ואין ספק שצריכים להיות בה מספר טורים ניידים היכולים לצאת במהירות לכל נקודה הצפויה לסכנה. את הארטילריה שלה ואת החיילות האוגדתיים הנוספים ושירותי קווי־התחבורה אשר לה יש לארגן ולנהל באמת־מידה ההולמת את תפקידם הממשי של חיילות אלה באיסלנד. מן הראוי לקרוא להם “חיל איסלנד”, ובשום פנים לא יהיה חיל זה דומה למצבה השיגרתית של אוגדה. אפשר שדבר אחד יידרש לה יותר ומשנהו פחות.

3. האוגדות הקולוניאליות האפריקאיות ודאי שאין לקרוא להן אוגדות כלל. אין איש מצייר לעצמו שתהיינה עומדות בקו נגד צבא אירופי. הן מורכבות מספר רב של רוֹבאים מאפריקה המערבית והמזרחית המאורגנים בגדודים, ופה ושם, בעיקר מסיבּות מינהליות, בחטיבות. עתה יכולים אנו לקוות שבתוך חדשים ספורים יחוסלו האיטלקים בצפון־מזרח אפריקה. איזה אויב יעמוד אז מול שלוש האוגדות האפריקאיות הקולוניאליות האלו? כל מי שמכיר את הארצות הנרחבות האלו יכול לראות שה“אוגדות” האפריקאיות האלו תפוּזרנה בעמדות ובחילות־מצב קטנים, יחד עם מספר טורים ניידים הכוללים מכוניות משוריינות וכו'. הרעיון שיספקו להם ארטילריה אוגדתית וקורפוסית, יחד עם אחוז חיילות של קווי־תחבורה על פי המתכונת הבריטית, אין בו הגיון. אי־אפשר להשתמש בהן הרחק צפונה בלוּב בגלל הקור. אין אנו יכולים לחשוב על החזקת חבּש מרגע ש“תשוחרר”. אכן, יכול אדם לתאר לעצמו שכל אפריקה הצפון־מזרחית תחזור חיש־מהר לתנאים של ימי שלום. לכן אינני יכול לקבל את שלוש האוגדות הקולוניאליות האפריקאיות האלו כאוגדות. לאמיתו של דבר אין הן אלא יחידות מעורבות של חיל־ההגנה־האפריקאי.

ראש־הממשלה אל סיר א. קאדוגאן 23.1.41

מכל זה אתה למד שעלינו להוסיף ולתת תמיכה גוברת והולכת לגנרל דה־גול. אינני יכול להאמין שהאומה הצרפתית תתן את אמוניה לאדם המגיע אל ראשוּת המדינה משום שהוא טוב בעיני הגרמנים. עלינו לטעון באורך־רוח עם וושינגטון נגד מתן מזונות לצרפת הבלתי־כבושה ולאפריקה הצפונית. למטרה זו יש להמציא לשגרירנו בוושינגטון את כל הידיעות על מורת־הרוח ביחס לחזיון של ווישי־וייגאן. מובטח אני שדרלאן הוא נבל שאפתני. הוקעתו של זה וחולשתו של וייגאן, עם שתתגלינה לעין כל, שתיהן תוספנה על קרנו של דה־גול.

מרס

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־המושבות 1.3.41

הגנרל וייוול, כמוהו כרוב קציני־הצבא הבריטיים, הוא פרו־ערבי עד מאד. בזמן שניתנו הרשיונות למהגרים הבלתי־חוקיים שנטרפה ספינתם שלח מברק נמרץ לא־פחות מזה, בו ניבּא לאסון מרחיק־לכת בעולם הערבי, יחד עם אבדן הנתיב בצרה־בגדאד־חיפה. יש לבדוק ולמצוא את המברק ההוא, וכן גם את תשובתי, בה ביטלתי את דעתו של הגנרל והסברתי לו את הנימוקים להחלטת הקבינט. הכל עבר בשלום, וכלב לא חרץ לשונו.

מן האמוּר למעלה נובע שכל ההבלים האלה אינם משכנעים אותי כל־עיקר. הערבים, תחת רושם הנצחונות האחרונים, לא יגרמו עכשיו שום צרות. אולם נוכח המדיניות של “נוֹגה” [יוון] אינני רוצה להטריד עכשיו את הגנרל וייוול בויכוחים ארוכים על ענינים שאין להם כל חשיבות צבאית מיידית. לכן יש לומר לדוקטור וייצמן כי מן ההכרח הוא לדחות את תכנית הצבא היהודי לששה חדשים, אבל בעוד ארבעה חדשים אפשר שיעיינו בה מחדש. אין לנמק זאת אלא בחוסר ציוד.

ראש־הממשלה אל משרד־החוץ 15.3.41

מהיותי מלוכני תקיף הרי מבחינה עקרונית אני בעד מלכויות תחוקתיות כסייג לרודנוּיות, ומעוד הרבה והרבה טעמים. טעות תהיה זו מצד בריטניה־הגדולה אם תנסה לכפות את שיטותיה על ארצות אחרות, והדבר רק ייצור משפטים־קדומים והתנגדות. אולם הקו העיקרי של משרד־החוץ צריך להיות יחס של נדיבות לתנועות טבעיות של שאיפה למלוכה בקרב האוכלוסים של ארצות שונות. ודאי שאין אנו צריכים להפריע להן, אם לא נוכל לעזור.

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המזון 21.3.41

אני מקווה שלא יקבלו את המונח “מרכזי תזונה ציבוריים”. זהו ביטוי משוקץ, המזכיר את הקומוניזם ואת בית־התמחוי־לעניים. אני מציע שתקראו להם “מסעדות בריטניה”. הכּל מקשרים במחשבה את המלה “מסעדה” בארוחה טובה, וראויים הם לפחות לקבל את השם אם לא יוכלו לקבל דבר זולתו.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות והמפקד־הראשי של כוחות־המולדת 30.3.41

בתרגיל הפלישה “ויקטור” היתה ההנחה שהאויב העלה על חוֹפה של נורפולק שתי אוגדות משוריינות, אחת ממונעת ושתים של חיל־רגלים, נוכח התנגדות עזה. בקרב הבקיעו להן דרך אל החוף, ולפי ההנחה היו כולן בפעולה בתום ארבעים־ושמונה שעות.

2. אני משער שהמטה הנוגע בדבר עיבּד את פרטי המפעל המופלא הזה. רצוני לראותם. למשל, כמה אניות ואניות־תובלה הוליכו את חמש האוגדות האלו? כמה כלי־רכב משוריינים היו בהן? כמה מכוניות־משא, כמה תותחים, כמה תחמושת, כמה אנשים, כמה טונות של אפסניה, עד היכן התקדמו בארבעים־ושמונה השעות הראשונות, כמה אנשים וכלי־רכב הונחתו לפי ההנחה בשתים־עשרה השעות הראשונות, איזה אחוז של אבידות זקפו לחובתם? מה היה על אניות־התובלה ואניות־האפסניה בעוד הקרבות נמשכים בארבעים־ושמונה השעות הראשונות? האם גמרו להריק את מטעניהן, או שמא עדיין היו מול החופים? איזה ליווי ימי היה להן? האם הגן האויב על הנחיתה בנקודה זו על־ידי עוּצבּות עדיפות של מטוסי־קרב יומיים? אם כך הדבר, כמה מטוסי־קרב היה על האויב להפעיל כדי לחפות על מקומות הנחיתה?

כל החומר הזה יהיה רב־ערך ביותר למיבצעינו התוקפניים לעתיד־לבוא. אשמח מאד אם אותם הקצינים יעבדו תכנית לנחיתת כוח דומה בדיוק לזה על החוף הצרפתי באותו הקף מופלג של הגנת־מטוסי קרב, ומתוך ההנחה שלגרמנים תהיה עליונוּת ימית בתעלה. מפעל מעין זה שיוגשם בתוך ארבעים־ושמונה שעות ייצוֹר היסטוריה, ואם המטות יתחייבו במפורש על ההרפתקה ויוכלו להראות איך תעוּבּד לפרטי־פרטיה, הייתי רוצה מאד להביאה לפני ועדת־ההגנה לשם פעולה בהקדם האפשרי.

אפריל

ראש־הממשלה אל שר־הפנים 2.4.41

רואה אני ידיעה בדיילי טלגרף שאתה עומד למסור בקרוב הודעה לפרלמנט על עתידם של מירוצי־הסוסים. התואיל בטוּבך להודיעני מראש מה אתה חושב לומר? אם ייעשה איזה דבר המאיים לשים קץ למירוצי־סוסים בזמן מלחמה או להרוס את הגזע, יהיה צורך לדוש תחילה בעניין כולו בקבינט.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 8.4.41

אנו מוכרחים לקבל את הידיעות המקיפות ביותר בדבר טוברוק. תוּכן תכנית בקנה־מידה גדול, ובהקדם האפשרי יוּכן דגם, הכוללים לא רק את טוברוק אלא גם את אזור אל־עדם. בינתים נא להמציא לי את התצלומים הטובים ביותר שברשותנו, הן מן האוויר הן מן הקרקע.

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל הרמטכל"ק 18.4.41

אחרי כיבוש בנגאזי ב־6 בפברואר נצטוותה האוגדה המשוריינת ה־7, שהצטיינה כל־כך בשירותה ובעמלה, לחזור לקאהיר לשם בדק. דבר זה היה כרוּך בנסיעה של יותר מארבע־מאות מיל, ובודאי השלימה את התבּלוּת זחליהם של הרבה מן הטנקים. היה זה מעשה ביש־מזל לשלוח את כל האוגדה בחזרה לכל אורך הדרך הזאת, בשים לב לעובדה שכּבר נמסר על מציאותם של מבנים גרמניים בטריפולי. אי־אפשר שכל הטנקים כאחד באוגדה זו היו במצב המצריך תיקונים מקיפים וממושכים. צריך היה לאַלתר סדנות בחזית לצורך תיקונים קלים יותר, ולהחיש עובדי־שירותים. הנה כך יכלו להיות לנו, מחוץ לחטיבה המשוריינת ה־3, חלקים ניכּרים מן החטיבות המשוריינות באוגדה ה־7. אולם דומה כי הגנרל וייוול וקציניו חשבו שלא תוכלנה להתעורר שום צרות לפני סוף מאי. זאת היתה טעות־חשבון רצינית מאד, שנבעו ממנה תוצאות מרגיזות.

2. אחרי הנסיעה בחזרה נכנסו לפחות 114 טנקים כבדים ו־48 טנקים של חיל־רגלים, סך־הכל 162, לסדנות במצרים, ועדיין הם נמצאים שם, ומקווים שלכל המוּטב ייצאו 40 עד ל־15 במאי ו־41 עד ל־30 במאי. לכאורה פשוט לא יאומן שטנקים שיכלו לנסוע בחזרה בכוח עצמם מצריכים כולם פרק־זמן ארוך זה, וכי רק קומץ הטנקים שבטוברוק ייצאו מן הסדנות. נא להמציא לי רשימה המראה בדיוק באיזה תאריכים נכנסו הטנקים הכבדים והטנקים של חיל־הרגלים לסדנות במצרים, ובאיזה תאריכים ייצאו אחדים מהם ומתי מצפים לצאת היתר. דומה כי יש מידה של רישול ומידה רצינית של בטלנות במלאכת התיקונים הזאת.

3. מהם בדיוק ששים הטנקים הכבדים מ. 3, שאומרים שיגיעו מארצות־הברית בסוף מאי? עד כאן לא שמענו עליהם.

ראש־הממשלה אל הרמטכל"ק 23.4.41

אני מדמה בנפשי שבעתיד הקרוב תסבול מעודף טנקים [במולדת]. אתה מדבר על מהירותם וטווחם של כלי־רכב אלה. למעשה אין הדברים מסתברים ככה. רק לעתים רחוקות מאד צריך כוח הומוגני גדול לבצע מסע או תמרון ממושך. על הרוב מבזבזים שעות רבות בכל פעולה בעוד הכל עומדים בכה־ובכה ורק אחדים יכולים להמשיך בפעולה. לפיכך אפשר להביא הרבה יותר נימוקים בזכות “תבשיל מעורב”, ואינני יכול להעלות בדעתי שום דבר מטוּפּש יותר מזה שיטלו מחמש אוגדות את הטנקים הכבדים שלהן על־מנת שתהיה אוגדה אחת שכל הטנקים שלה הם מסוג אחד. זהו אחד הענינים שצריך לדון בהם בפרלמנט־הטנקים, שעליו אני שולח לך תזכיר. יש לכנס ישיבה בעתיד הקרוב. באנגליה המרחקים קצרים מאד והשטחים מגודרים, וההבדלים בין טנק כבד לטנק של חיל־רגלים יהיו נוטים לפחוֹת וללכת עד שייעלמו כמעט. ארגונים אחידים אינם צריכים להיות מקיפים יותר מחטיבה. הטנקים צריכים להתחלק חלוקה שווה יותר בין היחידות בפרק ההפוגה הזה.

מאי

ראש־הממשלה אל שר־האוצר 4.5.41

האם נכון הדבר שאלמנתו של איש־צבא שנהרג בפעולת אויב בהיותו בחופשה מקבלת רק את מחצית הקיצבה שהיתה מקבלת אילו נהרג בעלה בתפקיד?

ראש־הממשלה אל שר־האוצר 10.5.41

האם אתה סבור כי יש צידוק להבדלה זו? האם יש כאן הרבה כסף? סיפרו לי על מקרה של מלח אחד שהיה שתוּי בעת מילוי תפקידו ולפיכך נקבע שאלמנתו מקבלת קיצבה מלאה. ואילו מלח אחר שהיה בחופשה המגעת לו בהחלט, שנהרג בפעולת אויב, אשתו שלו זכתה ליחס גרוע הרבה יותר. אני מסוּפק מאד אם יעלה לך הדבר ביוקר אם תקבע כי חופשה שזכה לה אדם בשירות כמוה כשירות מבחינות אלו, והדבר יוריד מן הפרק קובלנה שלדעתי היא מיוּסדת היטב.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 8.5.41

עתה שלקחנו את ברדיה, טוברוק, מאסאוה, עסבּ, קיסמאיוּ ושאר נמלים אפריקאיים איטלקיים. אנא המצא לי דו"ח מדויק על כּמוּת כלי־הנשק להגנה חופית ואווירית שנמצאה שם, והשווה זאת לאומדנות המודיעין שלנו קודם־מעשה. אפשר להקצות שבועים להכנת מסמך זה. קודם כל רוצה אני לקבל את העובדות, ואין המודיעין צריך לדעת כי ישוו את הסיכומים למספרים שלו.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 26.5.41

מעניין לראות כמה מוגזמות היו האומדנות שקבע שירות־המודיעין שלנו להגנה החוֹפית של הנמלים האיטלקיים השונים שנפלו עתה בידינו. מכּבר חשדתי שהאיטלקים, ומן הסתם גם הצרפתים, רוצים שיחשבו כי ביצוריהם לצד הים הם בעלי ממדים גדולים מאד. אומרים לנו, למשל, שמאסאוה היתה מוגנת על־ידי ארבעה תותחים של שמונה אינצ’ים, עשרה בעלי קוטר גדול, ותשעה־עשר של ששה אינצ’ים, בסך־הכל שלושים תותחים בעלי עצמה רבה. אף אחד לא היה בנמצא. נוכח הגילוי הזה צריכים אגפּי המודיעין של המשרדים השונים לעיין מחדש בשום־לב באומדנותיהם לביצורי־החופים הזרים, שאם לא כן אפשר שיהיו מניעה לפעולה⁶⁴.

יוני

ראש־הממשלה אל מיניסטר־המודיעין 1.6.41

מסוכן הוא ביותר להודיע לאויב שהפרלמנט יושב באיזה יום מסוים כל זמן שיש שהוּת לעריכת התקפה. מובטח אני כי ידיעותיו של האויב מועטות ממה שמייחסים לו.

ראש־הממשלה אל ראש ממשלת אוסטרליה 9.6.41

אי־אפשר להחזיק בקפריסין בלי שליטה על שדות־התעופה של סוריה. לכן ראינו למוּטב לנו לנסות ולכבוש את אלה, ואחר־כך נוכל לתת לקפריסין עזרה יעילה יותר. בינתים יש רגימנט־פרשים אוסטרלי אוגדתי ממוּכּן וגדוד בריטי אחד עם חיילות מקומיים וששה האריקיינים. הם יכולים למנוע כל דבר מחוץ להתקפת אויב בקנה־מידה הגון למדי. אם ייכנס האויב בכוח גדול בטרם נשתלט על סוריה, יוצרכו אלף־וחמש־מאות האיש בקפריסין לצאת להרים, שהם גבנוניים וגבוהים, ולנהל שם מלחמת גרילה כל זמן שאפשר. אם לא נוכל להשתלט על סוריה, או אם ימגרו הגרמנים את הגרילה בהרים, מסתבר שנחלץ הרבה והרבה. ראשי־המטות אינם רואים בכך משימה שלמעלה מכּוחם של חיילים מאומנים. יש הרבה תפקידים גרועים מאלה במלחמה. אין לפנינו שום דרך אחרת מחוץ לפינוי מיידי, הפותח פתח לפלישה ללא התנגדות. אני מעוניין לעזור לך בקשייך, ואם תרצה אדאג לכך שיוּצאו החיילות האוסטרליים מקפריסין, בין שתהיה להם החלפה ובין שלא תהיה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 27.6.41

נא להמציא לי רשימת מספרם, ושמותיהם, של המפקדים־הראשיים שבּיקרו בחדר במיניסטריון־ההגנה על־מנת לקרוא את התיקים בכל שבוע, כדי שאראה מי הפיק מהם תועלת. נא להראותני גם את תיק־הדוגמה הראשון שהועמד לרשותם לעיוּן.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־תעופה 28.6.41

אני נמצא למד שכמעט אין דואגים, או שאין דואגים כלל, להגנתם של שדות־תעופה מן התאריך בו הם כשרים לשימוש מיבצעי עד לתאריך בו מפעילים אותם למעשה, וכי תכופות פרק־זמן זה הוא ארוך, בפרט אם יש לבצע אי־אלה תיקונים קטנים לאחר השלמת עיקר העבודה. נראה לי כי זאת פירצה רצינית בהגנתנו. נא להודיעני מה המצב.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־תעופה וראש־מטה חיל־האוויר 29.6.41

בהמשך למיזכרי מיום 20 ביוני, בדבר אחריוּתו של חיל־האוויר להגנה המקומית והסטאטית של שדות־תעופה, כל איש במדי חיל־האוויר צריך להיות מזוין במשהו – רובה, טומיגאן, אקדח, אֵת או קלשון; וכל אדם, בלי שום יוצא־מן־הכלל, צריך לקבל לפחות שעה אחת תירגול ואימונים בכל יום. כל איש־תעופה צריך שיהיה לו מקום משלו במערכת ההגנה. לפחות פעם בשבוע יש לתת אזעקה בבחינת תרגיל (ולהבהיר מראש בתשדורת שזהו תרגיל), וכל אדם צריך להימצא במקומו. תשעים־למאה צריכים להימצא בעמדות־הקרב שלהם בתוך חמש דקות לכל היותר. בני כל הדרגות צריכים להבין כי חזקה עליהם שיילחמו וימותו בהגנה על שדות־התעופה שלהם. יש להכין כל בנין המשתלב בתכנית ההגנה, כדי שהצנחנים או החיילים המוּדאים של האויב יוצרכו לכבשם אחד־אחד. יש למנות מנהיג לכל אחת מן העמדות האלו. בתוך שעתים־שלוש יגיע הצבא; בינתים צריכה כל עמדה לגלות התנגדות ולהחזיק מעמד – אפילו תהיה רק בקתה או חדר־אוכל – כדי שייאלץ האויב להשתלט על כל אחת ואחת. זהו תהליך אטי ויקר בשבילו.

2. ההמון העצום של בלתי־לוחמים, המטפלים בטייסים הגיבורים המועטים מאד, שבּמסיבות רגילות רק הם לבדם עומדים בכל הקרבות, הוא קושי הטמוּן בעצם טיב ארגונו של חיל־האוויר. הנה כאן ההזדמנות לפני ההמון הגדול הזה להוסיף כוֹשר קרבי על השירותים הנחוצים שהם ממלאים. כל שדה־תעופה צריך להיות מעוז של עובדי־קרקע לוחמים, ולא מחסה של אזרחים לובשי־מדים במבחר שנותיהם המוגנים על־ידי יחידות חיילים.

3. כדי שאוכל ללמוד את העניין הזה לאשוּרו, נא להמציא לי את מצב־השדה המדויק של שדה־התעופה נורתהולט, ולהראות על כל סוגי האוויראים, העבודה שהם עושים, כלי־הנשק שבידם, וחלקם בתכנית ההגנה. פשוט אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להחזיק את חלקם הגדול של חצי מיליון לובשי־מדים, על כל הילת הזוהר של חיל־האוויר־המלכותי החופפת עליהם, בלא שיהיה להם ערך קרבי מוגבר מלבד השירותים ההכרחיים שהם עושים לטייסים.

נספח שני    🔗

יולי – דצמבר 1941

יולי

ראש־הממשלה אל המאיור מורטון 6.7.41

נא לדאוג לכך שינוהל רישום של הצרפתים הצעירים הנדונים למאסר על־ידי בתי־הדין הווישאיים בצרפת או במארוקו בשל אהדה לדה־גול, כדי שאפשר יהיה לטפל בהם אחר כך.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 9.7.41

משהו מעין זה צריך לשלוח למיניסטר־המדינה, לידיעתו:

הבּאות מאת ראש־הממשלה. אישי וסודי. מתחיל. סוכן בטוח לדעתנו בא לפני שבועים ליצור קשר בינינו לבין ווישי. שיחותינו אתו הגיעו למבוי סתום. עכשיו הוא שולח לנו את הדברים הבאים, מתאריך 5 ביולי:

(1) הממשלה הצרפתית נתנה את ההוראות הכלליות הבאות לגנרל דנץ: כאשר יכבשו הבריטים את סוריה, על פקידי הממשלה הצרפתיים להישאר במקומותיהם ולהמשיך במילוי תפקידיהם תוך שיתוף־פעולה עם כוחות צרפת־החפשית.

(2) נתבקשתי לבקשך שתביא את ההוראות האלו בחשבון ברצינות הגדולה ביותר. רצון טוב מצדכם במקרה זה יעשה את הרושם הטוב ביותר.

(3) אם לא תתמלא משאלה זו, שהיא הראשונה שהוּבּעה על־ידי ממשלתי זמן כה קצר אחרי שובי, תהיה לדבר השפעה אומללה ביותר על פעולותי לעתיד־לבוא".

יש לשקול את הדבר ביחס לבקשה הרשמית לשביתת־נשק הידועה לך כבר ממילא. אנו אומרים להשיב לסוכן תשובה ברוח זו בשביל פטן והונציגר:

(1) ענינה היחיד של אנגליה בסוריה הוא לנצח במלחמה.

(2) העצמאות הערבית היא הכרח ראשון ושום דבר אינו צריך לסתור אותה.

(3) במסיבות הנוכחיות חייב כמובן דה־גול לייצג את האינטרסים הצרפתיים בסוריה בפרק־הבינים. כך תתקיים העובדה שמבלי להזיק לעצמאות הערבית יהיה לצרפת המעמד המכריע של זכויות־יתר בסוריה מבין כל אומות אירופה.

(4) יש לעשות הכל על מנת לרכּך (adoucir) את היחסים בין תומכי דה־גול לתומכי צרפת בפרק־הבינים. כולנו התחייבנו על עצמאות הערבים, אבל סבורים אנו שצרפת יכולה לחתור להשיג בסוריה אחרי המלחמה מעמד מאותו סוג שקבענו לנו בבין־המלחמות בעיראק.

(5) אל תשכחו שכאשר ננצח, ונצח ננצח, לא נסבול כל הפרדה של אלזס־לורן או מושבה צרפתית כלשהי מצרפת. לפיכך נסו ועשו כמיטב יכלתכם לגשש לכם דרך בתוך הקשיים העגומים המכבידים כרגע על שתי ארצותינו.

ראש־הממשלה אל סיר אדוארד בריג’ס 11.7.41

קח את רשומות הפרלמנט מויכוח־היומים על הייצור, הוצא את כל הקטעים הנוגעים במשרד זה או אחר ושלח אותם למשרדים הנוגעים בדבר בצירוף בקשה לתשובה עד ל־19 ביולי.

כן גם תבחר את כל הקטעים הנוגעים בניהולה המרכזי של המלחמה והמציאם לי.

נדמה לי שהושמעו הרבה והרבה טענות נכוחות מאד.

ראש־הממשלה אל שר־הפנים 19.7.41

רוצה הייתי להודיע את דעתי כי פסק הדין הזה [של חמש שנות עבודת־פרך למיס אלזי אורין על שאמרה לשני חיילים שהיטלר הוא מושל טוב, אדם טוב יותר ממר צ’רצ’יל] הוא חמור הרבה מדי להבעות־דעה, כל כמה שלא תהיינה מזיקות, שאינן מלוּווֹת בקשירת קשר. אין במצבה הפנימי של הארץ שום דבר שיצדיק חומרה מופרזת ובלתי־טבעית שכזאת. סבור אני שפעולה מופרזת מעין זו מחבלת בעצם המטרות אליהן נתכוונה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי והקולונל הוליס, לועדת־ראשי־המטות 26.7.41

יש להחשיב מאד את סיפוקן של סוללות נ.מ. ניידות במספר גדול הרבה יותר, בפרט של תותחים לגובה נמוך, למפקד־הראשי של כוחות־המולדת, לשם פעולה עם אוגדות־השדה וליווי הצבא והטורים המשוריינים.

הגרמנים צודקים בהחלט בזה שהם מצעידים את הנ.מ. שלהם תמיד קדימה. שום כוח צבאי גדול אינו צריך להיאסף או להיות בקו המסע בלי סוללות ניידות של תותחי בּוֹפוֹרס, לתת להם הגנה.

האומנם יופעלו מאתים־ושמונה־עשר התותחים בצורה זו? אם כך הדבר, הרי הסידור נראה לי הגיוני מאד. אם לא, רוצה הייתי שראשי־המטות יתנו דעתם על נקודה זו.

פרט לכך הריני מסכים בהחלט להיערכוּת המחודשת המוצעת.

אוגוסט

ראש־הממשלה אל הלורד־נשיא־המועצה 9.8.41

אני נמצא למד כי יש הצעה שכל בעל רכב המקבל מנת דלק נוספת ואינו מנהל יומן שבּו נרשמת כל נסיעה, ייחשב לו הדבר עבירה פלילית.

ליצור ולהרבות עבירות שאין דעת־הקהל דנה אותן לחובה, שקשה לגלותן ואפשר להענישן רק בצורה גחמנית, הרי זה מעשה שאין בו משום חכמה מדינית. קביעת עונש פלילי על אי ניהול יומן יכולה להיחשב בגדר פעולה זו, מה־גם שהמדובר הוא רק בחלק־עשרים־וחמישה מתצרוכת הדלק שלנו.

אני נמצא למד כי יש הצעה אלטרנטיבית לומר לבעלי רכב שאם לא יוכלו להראות יומן יהיו צפויים לסכנה שימנעו מהם את מנתם הנוספת או יקצצוה. כלום לא די יהיה בכך?

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל מיניסטר־האספקה 20.8.41

עיין־נא בהודעה הרצופה בזה [על גז וכלי־נשק גזיים] שהכין הלורד צ’רוול על פי הוראתי. עלינו לצפּות למלחמת גזים בקנה־מידה עצום. היא עשויה לפרוץ בכל רגע. ראה־נא את ההגבלה המחרידה שהכרח היה להטילה על ייצור גז־החרדל; וכן את ההסבר לכך. מה כוונתו של מיניסטריון־התעופה בהפסיקו את מילוּין של פצצות מאתים־וחמישים־הליטרה? נראה לי כי זה מעשה ביש־מזל ביותר, והוא מנוגד לכמה וכמה מהחלטות הקבינט, שבאו להורות כי יש לייצר את הגז הרבה ככל האפשר ולטענו במיכלים מתאימים, או לאחסנו בצורות אחרות.

אני מבקשך שתקדיש תשומת־לב אישית לבעיה החדשה הזאת. הענין כולו מסוכן ודחוף במידה שאין למעלה ממנה.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 27.8.41

בכמה מקומות יש סימנים לצעד גרמני נגד מורמנסק. נראה כי אף על פי שלא נמצאו שום אניות־תובלה כשערכנו את התקפת־הנפל שלנו, הנה עתה נמצאות אניות כאלו בתנועה במספר ניכר. מה נעשה עכשיו בענין זה? האם הוחלט שאין אנו יכולים לעשות יותר בצפון? מתי תגענה שתי הטייסות שלנו למורמנסק? האם לא יוכל הצי לחבל במאומה בתנועתן של אניות־תובלה גרמניות?

ראש־הממשלה אל שר־האוצר 28.8.41

כמה זהב נשאר לנו למעשה באי הזה או תחת פיקוחנו בדרום־אפריקה? אל תיבּהל: אינני אומר לבקש ממך כלום.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 30.8.41

אף כי כשלעצמי הריני מרוצה בהחלט מחמרי־הנפץ הקיימים, נראה לי שאין אנו צריכים לעמוד לשטן על דרך השכלולים, ולכן אני סבור כי יש לנקוט פעולה מעין זו שמציע הלורד צ’רוול, וכי מיניסטר־הקבינט האחראי צריך להיות סיר ג’ון אנדרסון⁶⁵.

אשמח לדעת מה חושבת ועדת־ראשי־המטות.

ספטמבר

ראש־הממשלה אל הרמטכל"ק 8.9.41

נא להמציא לי דו"ח קצר על המצב הקיים במרעוֹמים של השהיה.

בסוף המלחמה שעברה השתמשו בהם הגרמנים בקנה־מידה גדול שעה שנסוגו בצרפת, כדי למנוע את השימוש במסילות־הברזל, וכן בשביל מוקשי־מגע.

תקופות ההשהיה צריכות להיות שונות, החל בימים מספר וכלה בחדשים אחדים, כדי שתמיד תהיה אי־ודאוּת והתקלות בקווים לא תיפּסקנה. אני נמצא למד כי השיטה היתה קופסת מתכת קטנה, שאינה גדולה הרבה יותר מקופסת סיגרים, שבּה חומצה מאכּלת מעט־מעט חוּט של מתכת, ועל־ידי כך היא יוצרת מגע או פותחת פתחוֹן. אין ספק שמאז חלו שיפורים רבים.

כל בדיקת מערכינו במזרח מניעה אותי לחשוב שאספקת האמצעים האלה בקנה־מידה ניכר מאד היא צו־השעה. אנו מקימים שדות־תעופה באנאטוליה, סוריה, פרס, קפריסין וכו', ומשפרים ומאריכים מסילות־ברזל וכבישים. מן הדין שיהיו בידינו האמצעים למנוע מן האויב את השימוש בהם לפרק־זמן ניכר אם ניאלץ לסגת. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת תהיה לטמון את המוקשים מראש, ולהשאיר מעבר קטן חתוּם בו אפשר יהיה להעביר את המרעוֹם המתאים, אם ייוצר הצורך להפעיל את המוקשים האלה. בכל שדה־תעופה מן הראוי לטמון עשרים או שלושים מוקשים. אם יהיה צורך לצאת, אפשר יהיה להטמין את המרעומים ו“להחליק” מלמעלה. תקופת הסכנה ודאי שהיא צריכה להימשך לפחות ששה חדשים, ובמסילות־ברזל (על־כל־פנים בקטעיהן הקדומניים) צריכים להיות לפחות שלושה או ארבעה מוקשים על כל מיל, ויש למקש את כל הגשרים והנהרות. הספק מתי ייצאו מסילה או כביש מכלל פעולה גורם מבוכה עוד יותר מאשר חורבן נרחב, המסתיים פעם אחת לתמיד.

אנא הודיעני מה דעתך על כך.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי, לועדת־ראשי־המטות 12.9.41

אי־אפשר יהיה לו לצבא הבריטי כולו (מחוץ לנמצאים במזרח התיכון) להישאר סביל וחדל־מעש עד בלי די כחיל־מצב נגד פלישה באי הזה. קו כזה, מבלי להביא כלל בחשבון שיקולים צבאיים, יעטה קלון על הצבא. איני צריך להרחיב את הדיבור על כך.

2. יש לארגן חיל־משלוח כשיעור שש אוגדות לפעולה מעבר לים.

3. אם אך לא יבואו מאורעות בלתי־צפויים ויפתחו זירה חדשה בספרד או במארוקו, ואם לא תיעשה הפלישה קרובה, הרי יהיה עלינו לנסות לשחרר את נורבגיה ברגע המתאים המוקדם ביותר.

4. יש להכין תכנית לפעולה בכל מקום שייחשב טוב ביותר. יש להביא תכנית זו לפני ועדת־ההגנה לפני תום חודש זה.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 20.9.41

(העתק למזכיר־הממלכה לעניני־תעופה)

אני סבור שבזמן הזה ייתכן להפיק תועלת מהטלת עלונים על איטליה: העלונים יגעו במיוחד בעובדה שמאות־אלפי איטלקים נשלחו מבּתים שקוּייי־שמש למוּת ברפש הקפוא של אוקראינה. נא למסור ענין זה לעיוּנה של הנהלת המלחמה הפוליטית.

אני שולח העתק מן המיזכר הזה למזכיר־הממלכה לעניני־תעופה, כדי שאפשר יהיה לעיין גם בצד המיבצעי.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 25.9.41

עתה ידוע לנו שהמופתי הגדול נמצא בצירות היאפאנית בטהרן. דומה כי חשוב הוא ביותר להשיג את הסגרתו, ואני מניח שבינתים ננקטים כל האמצעים כדי למנוע את הסתלקותו. האם תואיל לעשות כל מה שבגדר האפשר?

ראש־הממשלה אל הלורד־הראשון־של־האדמירליות והלורד־הראשון־של־הימיה 25.9.41

מדוע לא לתת את הצוללת גראף, אחרי שתתוּקן, לצי היוגוסלבי? יש להם צוות־צוללת שהגיע לאלכסנדריה, אבל הצוללת שלהם היתה במצב גרוע כדי־כך שהאדמירל לא הרשה לה לרדת לים. הרעיון שיהיו היוגוסלבים מפעילים צוללת גרמנית שנלכדה מוצא דווקה חן בעיני⁶⁶.

אוקטובר

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל הקולונל הוליס, לועדת־ראשי־המטות 4.10.41

בעיני חשוב הוא ביותר שיגיעו הטנקים והמטוסים לארכנגלסק בתחילת אוקטובר. חיוני הדבר שיוחל במסירה מיד. נא להגיש מיד את ההצעות ולעשות את ההכנות לכך בלי דיחוי, ולהמציא לי דו"ח ליום־ב' בערב. מן־הסתם יהיה צורך בשיירה מיוחדת.

כל כמה שלא אדגיש את חשיבותה החיונית ודחיפותה היתירה של העברה זו לא אהיה מגזים.

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 6.10.41

אני חושש מעט ביחס לתכנית שמנהלת הלשכה הצבאית החדשה לעניני השעה. המבחן צריך להיות בשאלה אם דיונים בעניינים כאלה בניהול קציני־רגימנטים יחלישו או יחזקו אותה משמעת מחושלת אשר מבלעדיה לא יוכלו צבאותינו להתמודד עם הכוחות המאומנים ביותר של גרמניה. הסגולות הנדרשות לניהול דיונים מן הסוג המרומז אינן דווקה אלו המתאימות לפיקוד בשדה־הקרב. האם לא יהיו דיונים כאלה רק ממציאים הזדמנויות לתעמלן המקצועי הטח טפל בלשון זריזה? דומה כי דיונים כאלה שונים בסוגם מהרצאות חינוכיות על־ידי מורים או מומחים מאומנים.

אנא עיין בדבר הזה והמצא לי את השקפותיך האישיות. בינתים נא להפסיק את הפעולה.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה ומזכיר־הממלכה לעניני־תעופה 8.10.41

(העתק למזכיר הממלכה לעניני־הדומיניונים)

אני סבור שהזמן בשל עתה להקמת חטיבה אירית, כמו גם כנף או טייסת אירית ברא"ף. אם יתחילו לטפל בהם, הכרח יהיה להצליח בכך מאד. הטייס פיניוּקיין יוכל להיות דמות גדולה⁶⁷.

נא להמציא לי הצעות. אפשר שתהיינה לתנועה השפעות מדיניות חשובות לאחר זמן.

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה והרמטכל"ק 9.10.41

נא להמציא לי את השקפותיכם, ואם אפשר את תכניותיכם, להקמת חטיבה אירית.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 10.10.41

רואה אני שהעתונים מספרים על כמה מקרים משונים של משפטים צבאיים. ראשית, סמל שאמר לקצין של משמר־המולדת, “אז מה יש?” ו“אני מצפצף עליך”, במעמד חיילים, אלא שיצא פטור בנזיפה בלבד. ודאי שהיה צריך להורידו לדרגת טוראי. שנית, כמה חיילים ששמעו אותם קוראים לסמלים “ממזרים בעלי שלושה פסים”, אלא שכפי הנראה קיבלו זיכּוי בכבוד משום שזאת מלה שגורה בפי כל בצבא. המאיור שמסר עדות אמר כי לעתים קרובות אטם אזנו כשהשמיעוה עליו.

בניגוד בולט לכך הרי שני קנדים שערקו בקנדה, ועשו דרכם הנה אחרי הרפתקאות רבות על־מנת להילחם, קיבלו ששים יום מאסר.

נדמה לי שכל זה מצריך הדרכה ברורה מאד ממך ומן השלטונות הצבאיים.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־הודו 15.10.41

הואל בטובך להודיעני כמה מלים טילגרף נציג הוד־מלכותו בקאבּוּל מזמן שמסרו לו בפעם הראשונה על שאלת גירוש הגרמנים מאפגניסתאן.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 17.10.41

אינני מסכים לשיטה הזאת של עידוד ויכוחים פוליטיים בצבא בין חיילים בתור שכאלה. החומר שסוּפּק להדרכת הקצינים ברשימות הקצרות הוא נמוך עד כדי ליאש מן הרמה של חומר זה המצוי בעתונות היומית. דיונים שפּולמוס אינו רצוי בהם הם הבל ורעוּת־רוח. לא יוכל להיות פולמוס בלא שיפגע הדבר במשמעת. העקרון היחיד המתקבל על הדעת הוא “אין פוליטיקה בצבא”.

אני מקווה שתשים קץ לעסק הזה במהירות ובהגינות ככל האפשר ותכניס את האנשים המעורבים בו לעבודה מועילה.

ראש־הממשלה אל נציג הוד־מלכותו בקאבול 19.10.41

נהניתי מאד מן הצורה בה טיפלת בשאלת גירושם של הגרמנים והאיטלקים, אבל סבור אני שעליך לדעת שמאז ה־11 בספטמבר, כשהופקדה משימה זו בידיך, עד ל־17 באוקטובר, שלחת 6639 קבוצות־צופן. לעולם אין לשכוח את העמל והמחיר המושקעים בשפע מברקים זה ואת ההשפעה המחניקה של תשדורות ארוכות כאלו על השלטון העליון. מובטח אני כי אפשר ליישב בהירוּת ותכליתיוּת עם יתר קיצור.

ראש־הממשלה אל מנהל־המודיעין־הצבאי 24.10.41

הרושם הכללי שלי הוא שהקף הקרבות [ברוסיה] פחת בשני הצדדים, וכי עתה מועסקות בכל יום אוגדות מועטות הרבה יותר מאשר לפני חודש. מה אתה אומר על כך?

באיזה תאריך מצפים לתחילת החורף ברצינות באזור מוסקבה?

האם יש סימן להתחפרות באיזה מחלקי החזית?

מה, לדעתך, הסיכויים לכיבוש מוסקבה לפני החורף? הייתי נוטה לומר שהסיכויים הם שקולים.

נובמבר

ראש־הממשלה אל המשנה־למלך הודו 12.11.41

נדהמתי לשמוע עד היכן הרחקת לכת בשחרור האסירים הסאטיאגראהים הנותרים. כידוע לך סבור הייתי תמיד שאדם כמו נהרו יש לנהוג בו כמו בעציר פוליטי ולא כמו בפושע, וקידמתי בברכה כל המתקה בגורלו. אבל הרושם הכללי שאני מקבל מן השחרור הסיטוני הזה הוא רושם של כניעה ברגע הצלחה. אין ספק שעל שחרור האסירים האלה בתורת מעשה של רחמים יכריזו כעל נצחון למפלגתו של גנדי. נהרו והאחרים יבצעו עבירות חדשות, ואז צריך יהיה לחזור שוב על כל התהליך של שפיטה ומאסר. לא תזכה לתודה משום צד. אין לדחות כלאחר־יד את טענותיהם של הוֹפּ והאלט.

2. הקבינט, שסיפרתי לו על כך הערב, סבור היה כי עליו לקבל יתר שהוּת לעיין בדבר לאחר שיקבל את הדרכתך הרשמית. לא נוכל לשלוח תשובה לפני יום־ב' לכל המוקדם, ולכן פניתי אל מזכיר־הממלכה שיבקשך לדחות לימים אחדים את הגשת ההצעה ב־17 בחודש. אנו עושים זאת לעתים קרובות בבית־הנבחרים כשצריך לחכות לתשובות מאת ממשלות אחרות.

3. מיטב האיחולים.

ראש־הממשלה אל שר־הפנים 15.11.41

אשמח לדעת איזו פעולה נקטת על־מנת לאפשר לשנים־עשר הזוגות של עצורים נשואים להיות עצורים יחדיו. עתה שהוּשב הסדר על כנו באי מאֵן ודאי אין כל מניעה מיוחדת לכך שיילכו שמה. אם לא הרי ודאי יש באנגליה כמה בתי־כלא שאפשר יהיה לעשות בהם סידורים לשיכון מתקבל־על־הדעת של בעלים ונשיהם.

האם נכון הדבר שכאשר שׂמים זרים במעצר עוצרים את הבעלים ואת נשיהם במקום אחד? אם כך הוא, דומה כי עוול הוא להפלות לרעה אנשים בעלי לאומיוּת בריטית.

הכעס על 18ב גדול מאד, ואני לא אהיה מוכן לתמוך בתקנה הזאת עד בלי די אם יגשימו אותה בצורה מכבידה כל כך. המדובר היה על מעצר ולא על מאסר.

רעייתו של סיר אוסואלד מוזלי נמצאת כבר שמונה־עשר חודש בבית־כלא בלא שיהיה כנגדה צל צלה של האשמה, והיא מופרדת מבעלה.

האם נדונה השאלה של שחרור כמה מן העצירים האלה בהן־צדק, או על תנאי שימציאו ערובּות להתנהגות טובה וכו'?

אשמח אם תגיש הצעות לקבינט קודם שייערך הויכוח בבית־הנבחרים.

ראש־הממשלה אל שר־החוץ 30.11.41

לדעתי חשוב הוא ביותר שתמשיך ארצות־הברית לפי־שעה בצינעה ביחסיה עם ווישי ובאספקה שלה לאפריקה הצפונית ובכל המגעים האחרים. תהיה זו שגיאה גדולה לאבד מגעים כלשהם בטרם נדע את תוצאות הקרב בלוב והדיו. תמיד יש פנאי להפסיק מגעים, אבל קשה יותר לחדשם.

דצמבר

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל מיניסטר־העבודה 10.12.41

רואה אני בעתונים שאתה אומר כי אפשר לגייס צירי פרלמנט ממש ככל אדם אחר. הכלל שקבעתי, שנהג במלחמה שעברה והוא חייב לנהוג במלחמה הזאת, הוא ששירות בבית־הנבחרים כמוהו כשירות הנעלה ביותר בממלכה. כל ציר־פרלמנט וכל לורד־של־הפרלמנט יש לו זכות להחליט על פי שיקול־דעתו שלו אם ימלא את השירות הזה או יתן אותו באיזו צורה אחרת. חברי שני בתי־הפרלמנט הם בני־חורין, אם יחשבו בזמן מן הזמנים שחובותיהם המדיניות דורשות זאת, ואם יתנו הודעה בהקדם מתקבל על הדעת, לפרוש מן הכוחות המזוינים או מכל צורה אחרת של שירות ולהשתתף בישיבות הפרלמנט.

בשום פנים לא אוכל להסכים לביזוּיו של עקרון זה.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 21.12.41

מיזכרך בדבר הדו"ח של בווריג'.

התזכיר שיפרסם משרד־המלחמה בה בעת שיפורסם הדו"ח של בווריג' על ניצולם של בעלי־מקצועות בשירותים הלוחמים צריך להיות תכליתי ומדויק יותר מן המוּצע כרגע.

2. משרד־המלחמה צריך גם לנקוט עמדה בהסתמך על כך שמחובתו הוא ליצור מנגנון מלחמתי יעיל ולא מוסד תעשיתי מנוהל כהלכה. לכן אסור לעשות שום דבר שישבור במידה רצינית את ליכודן של כתה, מחלקה ופלוגה, ונוכח סכנת הפלישה אין לסבול כל הפרעה כללית בסדרי הצבא בנמלי המולדת.

3. אולם יש להראות בבירור איך מנצלים אנשים בעלי־מקצועות ביחידות, כפי שהן קיימות כיום, ובאיזו מידה ישופר ניצולם עוד יותר. התזכיר צריך לדחות אפוא אותם רמזים בדו"ח של בווריג' העשויים להשפיע על ליכודו ויעילותו הצבאית של הצבא.

4. אין פירוש הדבר שמשרד־המלחמה יכול להיאחז בתואנה של יעילות צבאית ולחפּות בכך על הליקויים החמורים שהדו“ח נוסך עליהם אור. אסור שהתזכיר ייראה בחינת מסמך של זיכוי בלבד, ועליו להראות שעושים מאמץ רציני באמת לתקן את המגרעות. הפרלמנט והציבור יירגעו רק אם יוכל משרד־המלחמה למסור ממשית, ולא סתם על דרך המופשט, איך מבצעים את התיקונים. לכן צריך התזכיר לטפל במפורש ובצורה שהאדם מן הרחוב יבין אותה על־נקלה בנקודות העיקריות שבדו”ח.

5. ואלו הן: (א) שהמלאי של כושר מקצועי בלתי־מנוצל בצבא די בו למלא את כל הדרישות העתידות לבוא לבעלי־מקצוע, מחוץ להרשי־נשק. (ב) שסקר המצבה של הרבה יחידות־שדה יוכל להבטיח חסכון בבעלי־מקצועות. (ג) שייתכן לנקוט צעדים ממשיים יותר לניצול הכושר המקצועי של אותם אנשים שיחידותיהם תידרשנה בחזית אלא שכרגע אינן עומדות בקרב. (ד) ששיפורים גדולים אפשריים במנגנון לבחינתם, כיוונם והעברתם של בעלי־מקצוע. (ה) שצריך להקים קורפוס מיוחד של מהנדסים ממוּכּנים כדי לשים קץ לכפילוּת הנוכחית. (ו) שצריך לגייס אנשים לצבא בכלל ולא לקורפוסים או יחידות מיוחדים.

6. על־מנת שתעשה תשובתו של משרד־המלחמה את הרושם הראוי צריך יהיה לנסחה בקפידה. יהיה עליך להקים לצורך הכנתה ועדה קטנה, שלפי הצעתי תוכל לכלול את המזכיר הכספי, סיר ג’יימס גריג, ואת קצין־המינהלה־הראשי. רוצה הייתי שתוגש לי התשובה ב־10 בינואר לערך, כדי שאם יהיה צורך בדבר אפשר יהיה להביאה לפני הקבינט מבעוד־מועד.

נספח שלישי    🔗

טנקים למזרח התיכון

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה ומיניסטר־האספקה 11.08.41

מתוך 1441 טנקים של חיל־רגלים וטנקים כבדים הנמצאים עם החיילות [במולדת] 391 הם “בלתי כשרים לפעולה”. זהו מספר גדול הרבה מדי, ומובטח אני שאפשר להפחיתו אם ייקבעו סידורים הדומים לסידורי התיקונים שהונהגו בחיל־האוויר אשתקד.

הואילו בטובכם להיועץ יחד ולהגיש לי הצעה לטיפול הזריז יותר בתיקונים אלה. מספר הטנקים שמחוץ לכלל פעולה לעולם אל יעלה על עשרה־למאה מן הנמצאים בארץ הזאת. כך הדין ביתר יחוד נוכח תקופת הכּוננות העליונה הקרבה עתה והולכת.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־מלחמה 19.8.41

מיזכרך מיום 15 ביולי 1941 [על תיקון טנקים במולדת] מפרט מספר צרכים שאילו אפשר היה למלא את כולם כי אז היו החיים קלים מדי. יש לעשות כל מה שבגדר האפשר למלא את המשאלות השונות, אבל התרומה העיקרית צריכה להתבטא במאמץ כן ובניהול טוב. אני נחרד לראות שלאחר חודש עדיין עשרים־וחמישה למאה מן הטנקים של חיל־רגלים הם מחוץ לכלל פעולה וכי מתוך 400 טנקים כבדים לא־פחות מ־157 הם בלתי כשרים לפעולה. אין לי שום ספק שייתכן למצוא המון תירוצים לכשלון כזה, ואף על פי כן הרי זה כשלון.

אל נא יתעורר הרושם שאתה שבע־רצון מתוצאה כזאת. אם תנקוט פשוט את העמדה של לימוד סניגוריה הרי לא תהיה כל תקוה לשיפור.

ראש־הממשלה אל מזכיר־הממלכה לעניני־תעופה 27.8.41

מיזכרך מיום 6 באוגוסט מראה שכּלי־הנשק המבטיח ביותר הנשקף לנו כרגע להתקפה אווירית על טנקים הוא פצצת ג’פריס, ואני שמח לראות שהזמנת חמישים אלף מאלו.

כפי שאני נמצא למד נכנסים כלי־הנשק האלה לתוך המיכל של הפצצה הקלה הרגילה, ולכן מן הדין שאפשר יהיה להכניסם לשימוש מיד, ואני הייתי מצדד בדחיית המשך ייצורה של הפצצה הדביקה וחלק מתחמושת ה“בּומבּארד” כדי להשיג מיד מלאי מספיק של פצצות־תעופה אלו. הדעת נותנת שלאחר שיעבּדו את הטקטיקה והטייסים יקנו להם נסיון־מה, אפשר נסיון מה, אפשר יהיה לצפות לשיפור ניכּר בסיכויי הפגיעה, כפי שהראו הניסויים הראשונים, עלינו להגיע מיד למלאי גדול של פצצות־סרק ולתת לקבוצה נבחרת של טייסים אימון מרובּה נגד מטרות קרקע. אם יושג השיפּור המצוּפּה יהיה עלינו לחקור מיד באפשרות לשלוח באניית־מלחמה דרך הים התיכון במועד קרוב מלאי מספיק עם הטייסים שהתאמנו בפצצות־הסרק.

כדאי יהיה גם לעיין בשאלה אם יוכלו הרוסים לאלתר את הפצצות האלו במהירות, ואם כך הדבר יש לתת להם את הפרטים המלאים.

*

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל מיניסטר־האספקה והרמטכל"ק 27.8.41

עלינו לנסות לפעמים להשקיף קדימה. הגרמנים הופיעו בלוב כשתותחים של שש ליטראות בטנקים שלהם, ואף־על־פי־כן אני מניח שהשׂכל מחייב שהיינו צריכים לצייר לעצמנו שיעשו משהו כדי לשבור את טנק חיל־הרגלים הרגיל. דבר זה גרם מבוכה לאיטלקים בברדיה וכו'. דוגמות ממנו היו ברשות הגרמנים מדונקרק, כמו גם כמה טנקים כבדים, ולכן לא קשה היה להם להכין כלי־נשק שיביסו את הטנקים שלנו.

2. אני מנסה עכשיו להשקיף קדימה מצדנו, להקים צבא אלפּיני בשביל נורבגיה, ולהגיע לידי כך שנוכל להפתיע בטנקים את האויב בלוב. מיד מנסים הכל ליצור קשיים, ובעוד שלושה או ארבעה חדשים, אם אמנם נרצה לצאת לפעולה, נעמוד בפני השלילה חסרת־הישע הרגילה. מן הדין שעד ינואר או פברואר לכל המאוחר יהיה ביכלתנו להעמיד לפחות מאה א. 22 במצב של כושר מדברי בשדה. כדי לעשות זאת יש להתגבר על כל התיקונים הפחותים הנחוצים ללוחמת מדבר. מדוע לא יתנהל הדבר הזה בד־בבד עם ביצוע השיפורים הסופיים בטנק עצמו? האנשים במצרים לעולם לא יאמינו שהטנק הוא בעל כושר מדברי אלא אם כן ינסוהו במקום המעשה. את השכלולים השונים שנעשו במולדת אפשר לשלוח בדרך האוויר או להסביר במברק. תחת זאת נגזר עלינו לחכות עד ראשית 1942, ואז לשגר שני טנקים, שאחר כך ירחרחו וינסו בהם, ושלטונות הנילוס ימצאו בהם אז המון מומים חדשים.

3. מה שביקשתי הוא זה: ששנים מן הטנקים האלה ייצאו עכשיו עם מספר מסוים של אנשי־מקצוע וחלפים; שהאנשים האלה יעמדו במגע הדוק ומתמיד עם השכלולים הנעשים כאן, ובתוך כך יטפלו בצד “הכושר המדברי”, וימסרו לנו על תוצאות כל השכלולים שיעשו. הייתי מוכן להרשות לנהל את התהליך הכפול במולדת, אבל אם יימשך הדבר ממילא עד 1942 במולדת, ואחר כך יהיה צורך לחזור עליו מתחילה במזרח התיכון, הרי נראה לי שדעתי המקורית היתה צודקת.

נא להושיט לי קצת עזרה בענין זה.

היכן ילחמו הטנקים האלה, לפי הסברה, באביב 1942, אם לא במזרח התיכון?

[שני הטנקים האלה מדגם צ’רצ’יל נשלחו למזרח התיכון בסוף ספטמבר והגיעו ב־12 בדצמבר. הגנרל אוקינלק הבטיח להקדיש את תשומת־לבו האישית לבדיקותיהם במדבר, ולכן הזדעזעתי כשקיבלתי ממנו את המברק הבא ב־25 בחודש:]

"כלי־רכב אלה אוחסנו על הסיפון הקדמי, בלתי־מחוּפים ובלתי־מוגפים. מתוך כך היו כלי־הרכב מגולים בפני מי־ים, וכשנתקבלו שני הטנקים היו מים על רצפותיהם וסימני חלודה נראו בהם בגובה תשע זרתות על הקירות.

“נזק ניכר לציוד החשמלי והאלחוטי, המצריך ארבעה־עשר יום של טיפול מומחי בטרם יוכלו הטנקים לנסוע. שיטת המשלוח והאחסנה בלתי־משביעת־רצון ביותר. במשלוחים האמריקאיים החרכּים והדלתות של כל הטנקים אטומים בסרט־הדבקה…”

מיד ביקשתי את כבוד־השופט סינגלטון לנהל חקירה. הוא מסר דו"ח ב־10 במרס 1942: “המקרה מגלה ניהול ביש במידה מדהימה”. הטנקים הוטענו על הסיפון הפתוח, בלי שימון, מבלי להגיף את דלתותיהם, ומבלי לחפותם אפילו במעטים אטימי־מים. “הנזק”, אמר, “נגרם משום שלא הוכנו למשלוח בצורה התקינה. במידה גדולה אפשר היה למנעו אילו נלוו שני המתקינים אל הטנקים”. דבר זה היה כמובן בדיוק מה שהלורד ביוורברוק ואני ביקשנו לעשותו ומה שפקד משרד־המלחמה. כבוד־השופט סינגלטון אמר כי קשה לקבוע מי האחראי, הואיל והגנרל הנוגע בדבר במשרד־המלחמה מת. הוא המשיך בזו הלשון: “הסידור שנעשה שוּנה במסיבּות מוזרות קצת שלא קל להתחקות אחריהן. המנהל־בפועל של מפעל הייצור והמאיור־גנרל נפגשו לארוחת־צהרים במלון סאבוי ב־15 בספטמבר, והראשון שאל אז אם לא יוכל לשלוח את מתקיניו למזרח התיכון בדרך האוויר, הואיל ואפשר יהיה למצוא להם שם עיסוק מועיל והם יוכלו לעמוד במגע עם השכלולים. אחרי־כן נתן הגנרל למיניסטריון־האספקה הוראה לדאוג לכך שיוטסו שני האנשים למזרח התיכון על־מנת שלא יבזבזו כמה שבועות על סיפון האניה”.

אף אחד ממפעל הייצור לא ראה אפילו בהטענת הטנקים לאניה. קצין־האפסנאוּת בנמל לא נכנס לתוך אף אחד מהם ולא ידע דבר על מצבם. רב־הסמל שלו נכנס לאחד מהם והעיר שאין הוא “משומן” כהלכה, אך לא הודיע על עובדה זו לשום איש.

[אולם בשעה שנסתיימה החקירה כבר שטפה לה המלחמה הלאה בדרכה, וב־1 ביוני 1942 אמרתי במיזכר לגנרל איזמי: “חבל שאני טרוד מכדי שארדוף אחר הארנבות האלו כראוי להן, ושום איש זולתי לא יעשה מאומה”].

*

(לפעולה היום)

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 21.10.41

נא לבדוק את הדבר הזה ולהטעימו לפני קודם הישיבה הערב: המברקים מן המזרח התיכון צריכים הבהרה. הגנרל אוקינלק אומר שמאה־וחמישים הטנקים שציפה להם בספטמבר רק הגיעו בין ה־4 ל־14 באוקטובר. למעשה הגיעו ב־2 באוקטובר, רק יום אחד לאחר המועד בו ציפה להם. שנים־עשר יום נמשכה פריקת כל הטנקים האלה. מה אירע להם אז? אומרים לנו שהיה צורך לפרקם עד היסוד כדי להכשירם לתנאי המדבר ולחזק את ציריהם הקדמיים. עתה ידוע לנו שלא היה צורך בדבר ככל שהמדובּר בצירים, וכי תוספות הכושר המדברי אפשר היה לבצען כולן ביחידה בתוך יום־יומים. אולם לא ידוע לנו מה עשה המזרח התיכון. האם באמת פרקו כבר את הטנקים האלה לחלקיהם והחלו לחבר את הצירים? אם כך הדבר הרי אפשר שלא יהיה מנוס מן הדיחוי של שלושה שבועות שעליו הם מדברים, הגם שלא היה צורך במעשה. איך קרה הדבר ששום איש לא יצא עם הטנקים כדי לספר עליהם לאנשים הנמצאים שם?

2. מתוך מברקים ודיונים אחרים ידוע שחטיבה או אוגדה משוריינת צריכה להימצא חודש ימים עם כלי־הרכב החדשים שלה כדי לירות בתותחים ולבצע תרגילים משולבים. עד היכן יפה דין זה לגבי החטיבה המשוריינת ה־22, שקיבלה אימון מלא בטנקים האלה עצמם כאשר יצאה לדרך? אני מניח שיגידו שהם זקוקים לקצת אימון מדברי נוסף, ונראה שהדבר מתקבל על הדעת.

3. אבל אם מאה־וחמישים הטנקים האלה רק יצאו מן הנמל ב־14 באוקטובר ואחר כך צריכה לעבור תקופה של שלושה שבועות עד שיכשירום לתנאי המדבר, הרי נגיע ל־7 בנובמבר. מה היה איפוא על החודש, או אולי פרק־הזמן הקצר מעט יותר, הדרוש כדי שיתאמנו בהם החיילים ויפעלו במדבר עם מפקדיהם? הסיפור שסוּפר לנו, כפי שהוא מצטרף עכשיו, אינו עומד בפני הבקורת, אפילו לפי לוח־הזמנים המתוקן. חייבים אנו לברר (1) מה עשו או מה עושים מבחינה מכנית ומה המצב הנוכחי של כל אחד ממאה־וחמישים הטנקים; (2) מה שינויים ייעשו בטיפול בהם כתוצאה מן המברק של משרד־המלחמה על דבר הצירים, והאם ייתכן להקדים את המועד באיזו מידה; (3) מה בדבר תקופת האימון המדברי של החטיבה המשוריינת ה-22?

דאג לכך שיוכנס סדר בכל הפרשה הזאת והמברק הנחוץ ינוסח לעיוּני הערב.

ראש־הממשלה אל הגנרל איזמי 24.11.41

אנא המצא לי את הדו"ח המלא שלך על שארית האוגדה המשוריינת ה־1. מתי הגיעה, ומה מצב הטנקים שלה? באיזו מידה יש להם כושר מדברי? מה בדבר הצירים שלהם? באיזו מידה היא מאומנת? הייתכן לעשות משהו כדי לזרזם או לזרז את פריקתם?

*

[אני מביא את הפרטים האלה כדי להראות עד מה קשה להשיג את ביצועם של דברים אפילו כשבידך תוקף מרוּבּה, כשהצורך ברור לכל ולצדך עוזרים מוכנים ומזומנים].