רחל שפירא
חלק בעולם: מלים לשירים
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1993

הִיא נָתְנָה לוֹ מַרְאָה מְכֻשֶּׁפֶת

וְאָמְרָה לוֹ לִפְנֵי שֶׁנָּסְעָה

לְעוֹלָם אֶהְיֶה מְחַפֶּשֶׂת

אֶת פָּנֶיךָ מִתּוֹךְ הַמַּרְאָה.


וְאַתָּה תִּסְתַּכֵּל עֶרֶב עֶרֶב

כְּנִכְנָע לְצִוּוּי אַפְלוּלִי

כָּךְ לֹא תִּשְׁכַּח

שֶׁאַתָּה שֶׁלִּי.


הוּא חָשַׁב שֶׁהִיא סְתָם מְדַבֶּרֶת

כִּי הוּא לֹא הֶאֱמִין בִּקְסָמִים

וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ אוֹתוֹ עֶרֶב

מִסְתַּכֵּל בָּהּ פָּנִים אֶל פָּנִים.


וְעָבַר בְּגוּפוֹ זַעְזוּעַ

לֹא יָדַע אִם לִבְכּוֹת אוֹ לִצְחֹק

מָה עוֹלְלָה

הִיא מָצְאָה תַּחְבּוּלָה

לְהַחֲזִיק מֵרָחוֹק.


וְכָל עֶרֶב

בְּכָל מַצַּב רוּחַ

הוּא חָזַר לְהַבִּיט, לֹא חָדַל

אִם רָצָה מִדֵּי פַּעַם לִבְרֹחַ

הוּא גִּלָּה שֶׁהוּא לֹא מְסֻגָּל.


הִיא נָסְעָה לִתְקוּפָה לֹא מֻגְדֶּרֶת

וְהִפְקִידָה אֶצְלוֹ אֶת צִלָּהּ

כָּךְ לֹא שָׁכַח

וְנִשְׁאַר שֶׁלָּהּ.

t מלח

הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי הַמֶּלַח

שֶׁדָּבַק טַעֲמוֹ בִּשְׂפָתֶיךָ

הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי הַקֶּרַח

הַמַּפְשִׁיר לְאִטּוֹ בְּעוֹרְקֶיךָ

הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי תַּלְתַּל בְּיָדְךָ

מִסְתַּלְסֶלֶת לָנֶּצַח


אוֹ לְחִישָׁה מְעֻרְבֶּבֶת

וּמֵעֵבֶר לַבּוּשָׁה

כְּמוֹ הָאִשָּׁה שֶׁבַּגֶבֶר

וְהַגֶּבֶר שֶׁבָּאִשָּׁה


שֶׁדָּבַק טַעֲמִי בִּשְׂפָתֶיךָ

בִּנְשִׁיכַת הַתַּעֲנוּג.

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לִי, הִיא אָמְרָה

אֲבָל חָשְׁבָה – כֵּן מְשַׁנֶּה

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לִי, הִיא אָמְרָה

וְהִיא יָדְעָה מִי מְרַמֶּה.


כִּי הִיא קִוְּתָה שֶׁהוּא יַחְשֹׁד

בַּצְּלִיל הַמְּזַיֵּף

אוֹ יְנַחֵשׁ מַה שֶּׁשָּׁתְקָה

וְהוּא דַוְקָא קָלַט אוֹתָהּ

אֲבָל כְּבָר הִתְעַיֵּף

וְלֹא שִׂחֵק אֶת מִשְׂחָקָהּ.


הִיא צִפְּתָה לְמַשֶּׁהוּ

קְצָת אַבִּירִי

לְמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ

הֲבָנָה חֲבֵרִית.


הִיא צִפְּתָה וְלֹא רָצְתָה

כְּלָל לְוַתֵּר

צָרִיךְ לְאַתֵּר

אֶת כּוֹתֵב הַתַּסְרִיט.


כִּי הִיא אָמְרָה מַה שֶּׁאָמְרָה

אֲבָל הִמְּרָה עָלָיו

שֶׁלֹּא יִקְנֶה אֶת הַמִּלִּים

וְהוּא שָׁמַע, אֲבָל סֵרֵב

לִרְקֹד לַחֲלִילָהּ

וְכָךְ שָׁבַר אֶת הַכֵּלִים.


הִיא צִפְּתָה לְמַשֶּׁהוּ

קְצָת אַבִּירִי

לְמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ

הֲבָנָה חֲבֵרִית


הִיא צִפְּתָה וְלֹא רָצְתָה

כְּלָל לְוַתֵּר

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר

צָרִיךְ לְאַתֵּר.


הִיא צִפְּתָה לְמַשֶּׁהוּ

קְצָת אַבִּירִי

צָרִיךְ לְהַזְעִיק

אֶת כּוֹתֵב הַתַּסְריט.

וַעֲדַיִן כְּלוּם

לֹא שָׁבַרְתָּ

חֲפָצֶיךָ פְּזוּרִים

כְּמוֹ אֶתְמוֹל, כְּמוֹ שִׁלְשוֹם

וּלְשׁוּם מָקוֹם

לֹא נָסַעְתָּ

אֲבָל כַּמָּה דְּבָרִים

מַפְרִיעִים לִי לִישֹׁן.


וּכְאִלּוּ בִּי

לֹא פּוֹגֵעַ

וְאוּלַי בִּגְלַל זֶה,

קְצָת קָשֶׁה לִי לִנְשֹׁם

עַל יָדִי עוֹבֵר

לֹא נוֹגֵעַ

מַה שֶּׁלֹֹא נֶאֱמַר

לֹא נוֹתֵן לִי לִישֹׁן.


בִּזְרוֹעוֹתַי

אַתָּה חָבוּק, אֲבָל חָסֵר לִי

בִּזְרוֹעוֹתַי

אַתָּה עוֹזֵב אוֹתִי פִּתְאֹם

בִּזְרוֹעוֹתַי

אַתָּה חָבוּק וּמְשַׁקֵּר לִי

בִּזְרוֹעוֹתַי

אַתָּה מַשְׁאִיר אוֹתִי כָּל יוֹם

כְּמוֹ אִשָּׁה נְטוּשָׁה.

לוּ הָיִיתִ הָהָר שֶׁנִּשְׁאַר

וְרֹאשׁוֹ גָּר בָּעֲנָנִים

לוּ הָיִיתִי נָהָר לֹא נִגְמָר

מַעְיָן, יָם הָרַחֲמִים.


צְלִיל חַיִּים מִתְגַּלְגֵּל

מְצַלְצֵל בָּעוֹלָם

לְהָעִיר רַחֲמִים וְחֶמְלָה

כְּהִמְנוֹן וּתְפִלָּה

עַל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ

לֹא תִּהְיֶה לַמָּוֶת מֶמְשָׁלָה.


לוּ הָיִיתִי הָעִיר הַהוֹמָה

הֲמֻלָּה, קֶצֶב, פְּעִימָה

לוּ הָיִיתִי הַשִּׁיר שֶׁנִּשְׁמַע

וּמָנַע רֶצַח נְשָׁמָה.


שִׁיר חַיִּים מִתְגַּלְגֵּל

מְצַלְצֵל בָּעוֹלָם

לְהָעִיר רַחֲמִים וְחֶמְלָה

כְּהִמְנוֹן וּתְפִלָּה

עַל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ

לֹא תִּהְיֶה לַמָּוֶת מֶמְשָׁלָה.

זְרֹם נָהָר שֶׁל בֶּכִי

אֶל חוֹף לְלֹא שִׂנְאָה

בְּכֵה נָהָר עַל כָּל אֵלֶּה

שֶׁכְּבָר הָלְכוּ וְאֵינָם.


בְּכֵה נָהָר גַּם עַל אֵלֶּה

שֶׁכְּבָר יָבְשָׁה עֵינָם

אֶת רֹאשָׁם הֵם הֵסֵבוּ

אַתָּה תִּבְכֶּה בִּמְקוֹמָם.


בְּכֵה נָהָר עַל הַהֶרֶס

אֵיבָה בֵּין אָח לְאָח

בְּכֵה מָרָה עַל הָאָרֶץ

וְעַל הַדָּם שֶׁנִּשְׁפָּךְ.


פֶּרַח צָף עַל הַמַּיִם

שָׁטוֹת סִירוֹת שֶׁל נְיָר

בְּכֵה נָהָר יוֹם וָלַיְלָה

כִּי לֹא לָמַדְנוּ דָּבָר.

צִיּוּר עַל הַשָּׁטִיחַ

גַּן עֵדֶן מִזְרָחִי

עִם מַעְיָן קוֹלֵחַ

וּמְטַפְּסִים פּוֹרְחִים

שְׁלֵוִים שְׁלֵוִים

בְּחֵיק הָעֲשָׂבִים

שׁוֹכְבִים הָאוֹהֲבִים.


נַעֲרָה שָׁם מְרַסֶּנֶת

אֶת חַיּוֹת הַבָּר

וַאֲנִי בָּן מִתְבּוֹנֶנֶת

וְקוֹלִי נִשְׁבָּר.

חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ

בִּלְהִיטוּת שֶׁל מְהַמֵּר

מְקָרֶבֶת לְחַיֶּיהָ

לַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁל הַנֵּר


חַיָּה בְּחַיֶּיהָ

מַה שֶּׁאֲחֵרִים הוֹזִים

יֵשׂ כָּאֵלֶּה שֶׁקַּדִּים לָהּ

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁבָּזִים.


חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ

וְלֹא פַּעַם נִשְׁאֲלָה

אֵיךְ עַל גּוּף כָּל כָּךְ קוֹדֵחַ

לֹא בּוֹעֶרֶת הַשִּׂמְלָה.


חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ

לִבְרָכָה אוֹ לִקְלָלָה

וּדְרָכֶיהָ הֵן דְּרָכֶיהָ

וְאָפְיָהּ הוּא גּוֹרָלָהּ.


חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ

בִּלְהִיטוּת שֶׁל מְהַמֵּר

אִם זֶה טוֹב לַהּ, אִם זֶה רַע לַהּ

הַכְּאֵב בָּהּ מְזַמֵּר.


חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ

וְאוֹמֵר מִי שֶׁאוֹמֵר

הִיא סִפְּרָה לִמְאָרְחֶיהָ

זֶה כְּמוֹ פִּיקְנִיק עִם נָמֵר.

אֶת שְׂעָרִי מְסָרְקִים הַגַּלִּים

וּזְרוֹעוֹתַי יְצוּרִים שֶׁל הַמַּיִם

וְרַעַשׁ הַיָּם מַאְדִּיר אֶת קוֹלִי

בַּלֵּילוֹת הַכְּסוּפִים בְּיוֹתֵר


בִּי מְהַלְּכוֹת הַסִּירוֹת הַטְּרוּפוֹת

עִיר אֲבוּדָה מְפֻסֶּלֶת בַּמַּיִם

עִם רַעַשׁ הַיָּם אֶתְאַבֵּל עַל הַחוֹף

בַּלֵּילוֹת הַכְּסוּפִים בְּיוֹתֵר.


פִּי שֶׁדִּבֵּר וּבָכָה וְצָחַק

עוֹד מַעֲלֶה מִלְמוּלִים מִן הָעֹמֶק

נוֹשֵׁק אֶת שְׂפָתֶיךָ כְּשִׁיר לֹא נִמְחָק

בַּלֵּילוֹת הַכְּסוּפִים בְּיוֹתֵר.


אֵין מְנוּחָה לִי וְאֵין נַחֲלָה

מַיִם רַבִּים מְעִידִים עַל הַפֶּשַׁע

וְרַק אֵימָתְךָ הַכְּמוּסָה לִי שָׁלָל

בַּלֵּילוֹת הַכְּסוּפִים בְּיוֹתֵר.


קֶצֶף נִצְחִי מִסְתַּלְסֵל מִמִּצְחִי

כִּי אָנֹכִי הֲוָיָה שֶׁל הַמַּיִם

אַתָּה וַאֲנִי לָעוֹלָם נִמְשָׁכִים

בַּלֵּילוֹת הַכְּסוּפִים בְּיוֹתֵר


פִּי שֶׁדִּבֵּר וּבָכָה וְצָחַק

עוֹד מַעֲלֶה מִלְמוּלִים מִן הָעֹמֶק

נוֹשֵׁק אֶת שְׂפָתֶיךָ כְּשִׁיר לֹא נִמְחָק

בַּלֵּילוֹת הַכְּסוּפִים בְּיוֹתֵר.

הוּא אָדָם מְאֹד פָּסִיבִי

לֹא נִלְחָם עַל שׁוּם דָּבָר

הוּא רָצָה לִהְיוֹת פַּעַם מַשֶּׁהוּ

זֶה עָבַר.


הוּא מוֹשֵׁךְ אֶת הַשָּׁמַיִם

הַשְּׂמִיכָה הֲכִי שְׁלֵמָה

וְנִרְדָּם עַל בֶּטֶן אִמָּא

אֲדָמָה.


הֵם יָשְׁבוּ צְפוּפִים בַּלַּיְלָה

עִם טְרַנְזִיסְטוֹר קוֹלָנִי

הַזַּמָּר הִבְטִיחַ עֹשֶר

פִּתְאֹמִי.


וְאַחַר כָּךְ בָּא הַבֹּקֶר

עִם הָאוֹר הַנַּשְׁכָנִי

וְגִלָּה פִּנּוֹת שֶׁל עֹנִי

עִירוֹנִי.


הִיא נוֹגַעַת בְּיָדֶיהָ

בְּעוֹרָהּ הַשַּׁמְנוּנִי

זֶה הַלִּפְּסְטִיק שֶׁצּוֹחֵק לָהּ

בַּפָּנִים.


יָאלְלָה יָאלְלָה הִיא אוֹמֶרֶת

לְבַמַּאי שְׁאַפְתָּנִי

שֶׁעוֹשֶׂה כְּבָר אֶת הַסֶּרֶט

הַשֵּׁנִי.


הֵם יָשְׁבוּ צְפוּפִים בַּלַּיְלָה

עִם טְרַנְזִיסְטוֹר קוֹלָנִי

הַזַּמָּר הִבְטִיחַ עֹשֶר

פִּתְאֹמִי.


וְאַחַר כָּךְ בָּא הַבֹּקֶר

עִם הָאוֹר הַנַּשְׁכָנִי

וְגִלָּה פִּנּוֹת שֶׁל עֹנִי

עִירוֹנִי.

זָר יָקָר, זָר מֻכָּר

אִם נִפְגַּשְׁנוּ בַּכִּכָּר

זָר יָקָר, זָר מֻכָּר,

לְהַגִּיד שָׁלוֹם מֻתָּר.


עוֹד מְעַט יֵרֵד פֹּה גֶּשֶׁם

וְיָצָאתִי בְּלִי מְעִיל

וְאַתָּה עָטוּף כַּהֹגֶן

יֵשׁ לְךָ מַה לְּהַשְׁאִיל.


מַרְגִּישָׁה בְּךָ מִין אֹפֶל

שֶׁאוֹתִי קְצָת מְסַנְוֵר

בַּבְּדִידוּת הַמְּטָרֶפֶת

עוֹד אֶרְאֶה בְּךָ חָבֵר…


אַף לְרֶגַע לֹא שׁוֹכַחַת

שֶׁיָּצָאתִי בְּלִי מְעִיל

לִהְיוֹת זָקוּק לְיַחַס

לִפְעָמִים זֶה דַּי מַשְׁפִּיל.


כִּי אֲנִי הֲרֵי פּוֹחֶדֶת

לֹא לוֹקַחַת בְּקַלּוּת

הַחַיִּים יִהְיוּ מוֹלֶדֶת

כְּשֶׁאֶחְדַּל לָחוּשׁ גָּלוּת.


מַה שֶׁמֵּרָצוֹן תִּתֵּן לִי

לֹא אוּכַל מִמְּךָ לִגְנֹב

וְאַחֲרֵי שֶׁאֶתְחַמֵּם לִי

תַּעֲזֹב, אִם תַּעֲזֹב.


זָר יָקָר, זָר מֻכָּר

אִם נִפְגַּשְׁנוּ בַּכִּכָּר

זָר יָקָר, זָר מֻכָּר

לְהַגִּיד שָׁלוֹם מֻתָּר.

הַיַּלְדוּת שֶׁל הָעוֹלָם

עוֹד תּוֹעָה לָהּ בְּסִפּוּר יָשָׁן

זֶה סִפּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד

יְלָדִים הוֹלְכִים בְּיַּעַר עַד


אַתֶּם זוֹכְרִים – אַחַד הַהוֹרִים

הִשְׁאִיר בַּיַּעַר שְׁבִיל פֵּרוּרִים

צִפֳּרִים אָכְלוּ אוֹתָם

הַיְּלָדִים אִבְּדוּ אֶת דַּרְכָּם

דֶּרֶךְ יַעַר, דֶּרֶךְ זְמַן

יְגַלּוּ דְּבָרִים עַל עַצְמָם.


הַיַּלְדוּת שֶׁל הָעוֹלָם

הִיא כְּמוֹ אִי קָטָן בְּאֶמְצַע יָם

זֶה סִפּוּר שֶׁל כָּל אָדָם

לֹא כָּל כָּךְ מִזְּמַן הָיִינוּ שָׁם.


זוֹכְרִים פָּנִים, זוֹכְרִים מְקוֹמוֹת

שְׁמוֹת חֲבֵרִים וּשְׁמוֹת מִלְחָמוֹת

הַשָּׁנִים אָסְפוּ אוֹתָם

אֶת הַתְּמוּנוֹת מִשָּׁם וּמִכָּאן

דֶּרֶךְ צַעַר, דֶּרֶךְ זְמַן

הַדְּבָרִים חוֹזְרִים עַל עַצְמָם.

וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהִיא הִמְרִיאָה

זִהוּ אֶת הַיְּסוֹד הַזָּר

בַּקֵּן הַמְּשֻׁתָּף בָּקְעָה

וּקְצָת אַחֵר הָיָה טִבְעָהּ

קָרְאוּ לָהּ עוֹף מוּזָר.


וְכַאֲשֶׁר פָּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ

כִּמְכוּרָה לַמֶּרְחַקִּים

לַמְרוֹת שֶׁחַיָּה לְצִדָּם

רַבִּים נִקְּרוּ בָּהּ עַד זֹב דָּם

וְלַאו דַּוְקָא הַחֲזָקִים.


אַל תִּשְׁכַּח, הָיָה שָׁם יֶלֶד

שֶׁהִבִּיט בַּמַּחֲזֶה

וְהִרְגִּישׁ אֵימָה נוֹפֶלֶת

יְלָדִים עֵרִים לָזֶה.


כֵּן, אַל תִּשְׁכַּח, הָיָה שָׁם יֶלֶד

שָׁעוֹת אַחַר כָּךְ לֹא נִרְדַּם

הָיוּ בּוֹ כָּל מִינֵי דְּחָפִים

חֶצְיוֹ הָיָה עִם הַתּוֹקְפִים

חֶצְיוֹ עִם הַקָּרְבָּן.


וְהוּא חָשַׁב הַרְבֵּה עָלֶיהָ

עַל הַצִּפּוֹר הַמְּעֻנָּה

אִם תִּכָּנַע, אִם תִּתְמָרֵד

וְאֵיךְ תּוּכַל לְהִשָּׂרֵד

הִיא נִכְנְסָה לוֹ לַנְּשָׁמָה.


כַּמּוּבָן הָיָה שָׁם יֶלֶד

שֶׁהִבִּיט בַּמַּחֲזֶה

וְהִרְגִּישׁ אֵימָה נוֹפֶלֶת

יְלָדִים עֵרִים לָזֶה.

גָּרָה בְּעִיר לֹא גְּדוֹלָה

עוֹד לֹא עָשׂוּ עָלֶיהָ סֶרֶט

אַף עִתּוֹנַאי לֹא שָׁאַל

מַה דַּעְתָּהּ.


יֵשׁ לָהּ תָּכְנִית מִשֶּׁלָּהּ

הִיא כְּבָר רוֹצָה לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת

בְּדִמְיוֹנָהּ הִיא יוֹצֵאת

לְהַרְפַּתְקָה.


אוּלַי הִיא יַלְדָּה

הָעוֹלָם לְצִדָּהּ

הִיא מוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ.


וּכְשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד

וּמְרִיחִים כְּבָר אֶת הַגֶּשֶׁם

בָּא לָהּ לָרוּץ בָּרְחוֹב

בְּלִי לְהַסְבִּיר


יֵשׁ לָהּ תַּלְתַּל מִתְמָרֵד

בְּסַךְ הַכֹּל הִיא דַּי נִרְגֶּשֶׁת

הִיא מְצַפָּה לַמָּחָר

כְּמוֹ לְאַבִּיר.


זֶה שֶׁגָּרַם לָהּ לִבְכּוֹת

עוֹד לֹא יִבֵּשׁ אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ

וּבַסְּבִיבָה מַסְכִּימִים

הִיא תִּתְגַּבֵּר


הִיא מַמְשִׁיכָה לְחַכּוֹת

לֹא מַסְתִּירָה אֶת רִגְשׁוֹתֶיהָ

אִם יְצַלְצֵל הִיא תַּגִּיד

בּוֹא נְדַבֵּר


אוּלַי הִיא יַלְדָּה

הָעוֹלָם לְצִדָּהּ

הִיא מוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ.

גובר הביקוש לילדות הנחשבות עדיין “נקיות”

(מן העתונות)

הִיא עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ

מִתְכַּוֶּצֶת לִשְׁנִיָּה

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּקשִׁי

הִיא עוֹד נְקִיָּה.


הַיַּלְדוּת שֶׁבְּפָנֶיהָ

מִתְרַחֶקֶת מִגּוּפָהּ

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּקשִׁי

וְהָעִיר צְפוּפָה.


הִיא יַלְדָּה נְקִיָּה

הִיא יַלְדָּה מְבֻקֶּשֶׁת

הִיא יַלְדָּה צַיְתָנִית

שֶׁעוֹשָׂה אֶת הַכֹּל

לְיַלְדָּה עֲנִיָּה

לְיַלְדָּה מְפַרְנֶסֶת

צְעָדִים רִאשׁוֹנִים

בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל.


יֵשׁ גֻּמָּה עַל לֶחְיָהּ

עִם הָרֵיחַ שֶׁל אִמָּא

הִיא יַלְדָּה מְסוּרָה

מַבְטִיחִים הַהוֹרִים

הִיא יַלְדָּה נְקִיָּה

לֹא אִשָּׁה מְסֻכֶּנֶת

הִיא יַלְדָּה מְכוּרָה

שֶׁלּוֹקְחִים לָהּ אֶת הַפְּרִי.


וְהָאִישׁ שֶׁמֵּעָלֶיהָ

מְרֻצֶּה מִן הָעִנְיָן

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּקשִׁי

הוּא מַמָּשׁ מֻגָּן.

וְאִם תִּפְקְחִי אֶת עֵינַיִךְ

עוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה לְפָנַיִךְ

קִיר בַּרְזֶל נֶחְתָּךְ

כְּלוּב הַזָּהָב נִפְתָּח.


וְאִם אֶת עַצְמֵךְ אַתְּ שׁוֹאֶלֶת

וּמַה יֵּשׁ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת

שְׁתֵּי פְּסִיעוֹת מִכָּאן

יָם שֶׁל מַרְאוֹת

וְיָם אָדָם.


יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא פַּעַם

יָשַׁבְתְּ לְבַדֵּךְ וּבָכִית

לְפֶתַע פִּתְאֹם אַתְּ יוֹדַעַת

נִשְׁבַּר פַּעֲמוֹן הַזְּכוּכִית.


שֶׁלֹּא תְּכַבִּי אֶת עֵינַיִךְ

שֶׁלֹּא תְּכַבִּי אֶת לִבֵּךְ

דְּבַר-מָה שֶׁנִּצַּת בְּחַיַּיִךְ

לוֹקֵחַ עַכְשָׁו אֶת יָדֵךְ.


וְאִם תִּפְקְחִי אֶת עֵינַיִךְ

עוֹלָם מִתְהַפֵּךְ לְפָנַיִךְ

אַחֲרֵי הַקִּיר

יֵשׁ עוֹד סִפּוּר

וְיֵשׁ עוֹד שִׁיר.


וְאִם לִרְגָעִים תַּאֲזִינִי

יֵשׁ מִי שֶׁלּוֹחֵשׁ לָךְ – הָבִינִי

בֵּין כָּל הַשֵּׁמוֹת

אֵין עוֹד אַחַת מַמָּשׁ כָּמוֹךְ


יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא פַּעַם

יָשַׁבְתְּ לְבַדֵּךְ וּבָכִית

לְפֶתַע פִּתְאֹם אַתְּ יוֹדַעַת

נִשְׁבַּר פַּעֲמוֹן הַזְּכוּכִית


שֶׁלֹּא תְּכַבִּי אֶת עֵינַיִךְ

שֶׁלֹּא תְּכַבִּי אֶת לִבֵּךְ

דְּבַר-מָה שֶּׁנִּצַּת בְּחַיַּיִךְ

לוֹקֵחַ עַכְשָׁו אֶת יָדֵךְ.

בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ

נִשְׁאָר פֹּה אוֹתוֹ כְּאֵב

זֶה שֶׁגּוֹרֵם לִי

חוּט הַלֵּב.

וַאֲנָשִׁים זָרִים אֵינָם רוֹאִים

וַאֲנָשִׁים זָרִים אֵינָם יוֹדְעִים

כַּמָּה כְּאֵב גּוֹרֵם לִי

חוּט הַלֵּב.


זֶה חוּט מָתוּחַ בֵּין הָאוֹהֲבִים

וּבוֹ אֲנִי קְשׁוּרָה

קְשׁוּרָה בּוֹ לְטוֹב אוֹ רָע

וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ

הַחוּט נִמְתַּח מְאֹד

שׁוֹאֵף לֹא לְהִקָּרַע


בְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה זוֹכֵר

לְרֶגַע מָקוֹם אַחֵר

זֶה שֶׁעָזַבְתָּ לִכְאוֹרָה

אַתָּה מַרְגִּישׁ פִּתְאֹם בִּקְצֵה הַחוּט

אַתָּה מֵבִין פִּתְאֹם בִּבְהִירוּת

שֶׁהוּא מַכְאִיב אֲפִלּוּ אִם נִקְרַע.


זֶה חוּט מָתוּחַ בֵּין הָעוֹלָמוֹת

וּבוֹ אַתָּה קָשׁוּר

קָשׁוּר בּוֹ לְטוֹב אוֹ רָע

וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה נִזְכָּר

חוֹזֵר אוֹתוֹ כְּאֵב

וּכְמוֹ רַק אֶתְמוֹל נִקְרַע.


בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ

נִשְׁאָר פֹּה אוֹתוֹ כְּאֵב

דַּק וּמָתוּחַ חוּט הַלֵּב.

וַאֲנָשִׁים זָרִים אֵינָם רוֹאִים

וַאֲנָשִׁים זָרִים אֵינָם יוֹדְעִים

כַּמָּה כְּאֵב גּוֹרֵם לִי

חוּט הַלֵּב.


זֶה חוּט מָתוּחַ בֵּין הָאוֹהֲבִים

אֲנַחְנוּ בּוֹ קְשׁוּרִים

קְשׁוּרִים בּוֹ לְטוֹב אוֹ רָע


וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֶחָד הוֹלֵךְ

הַחוּט נִמְתָּח מְאֹד

מַכְאִיב גַּם כְּשֶׁהוּא נִקְרַע.

מחר תתעוררי - ראה שיר בשם “השפלה קטנה” בספר “אדבר איתך”
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.