לזכר גלותמן

אֵלֶם-בְּרוֹשׁ

וְסוֹד פֹּארוֹת

וְעַל סוּס שָׁחוֹר

אֶל שְׂדֵה-תַּעֲלוּמוֹת

יָצוֹא יָצָא עֶלֶם,

יָדוֹ שְׁלוּחָה לְחֶרְמֵשׁ-יָרֵחַ

בּוֹ יִקְצֹר בִּדְמָמָה שָׂדֵהוּ,

וְהָיָה כִּי קָצַר

וְאִלֵּם אֲלֻמּוֹת –

בְּשָׂדֵהוּ לֹא עָלָה הַשַּׁחַר…

וּמִן הָאֲגוּדָל וְעַד הַזֶּרֶת

וּמִכָּל אֶצְבַּע שֶׁבָּרֶגֶל

עָלֹה עָלְתָה חֲבַצֶּלֶת:

וּבַשָּׂדֶה לֹא עָלָה בּוֹ שַׁחַר

גּוּפַת עֶלֶם פֶּתַע זוֹרַחַת.

1936

הֲנִפְתַּח צֹהַר בַּשָּׁמַיִם

וְהֵרִיק עֶדְנֵי-הָרֵיחוֹת?

הֲנָשַׁר שְׁבִיל הֶחָלָב אַרְצָה

בִּמְטַר-פִּרְחֵי-כְּלוּלוֹת?

פֵיוֹת אֲרֻכּוֹת-כָּנָף

בְּאַפִּרְיוֹן לָבָן מְנַפְנְפוֹת

וְתוֹךְ הַנֵּצַח טִפּוֹת דָּם מְטַפְטְפוֹת:

וְכַלוֹת חַיּוֹת וּמֵתוֹת,

בִּנְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה אַחֲרוֹנָה,

אֶל שְׁמֵי הָאָבִיב

נִשְׁמָתָן הַזַּכָּה מַפְרִיחוֹת

1936

כָּעֵת אֶתֹּץ

כָּל אֱלִילֵי-שָׁוְא –

בְּמוֹ יָדַי עִצַּבְתִּי –

הַבְרִיכִינִי, אַרְצִי,

שַׁטְּחִינִי – כִּשְׂדֵה בַּבּוֹנָג צַח

עַל עֲמָקַיִךְ

וְקִטְרִי קְרָבַי –

לַשָּׁמַיִם

עַד יִכְלֶה בֹּשֶׂם

צִמְאוֹנִי –

כְּחִטָּה הוֹמָה לְרוּחַ;

שַׁלְּחִינִי כְּאֵשֶׁל

עַל-פְּנֵי חוֹלוֹת;

עִם שְׁרַקְרַקִּים עוֹלְזִים –

אֶחֱצֶה עַנְנֵי-צְחוֹר

וְאֶהֱמֶה בְּזֵיתַיִךְ –

כְּיוֹנַת-בָּר.

1950