אֲנִי “עֲגוּנָה” –

לְגֶבֶר-יֶלֶד

וְהָעֹגֶן –

זָהָב-טָהוֹר

מְשֻׁבַּץ יַהֲלוֹמִים

וְהוּא צוֹמֵחַ –

מִקִּרְבִּי

וּקְרָבַי שָׂשִׂים לוֹ

כְּאֶל חַג –

נִצְחִי פָּשׁוּט

אֲשֶׁר רַק אִוְשַׁת-עָלִים

נִשְׁמַעַת בּוֹ

וְלַחַן רָחוֹק

שֶׁל יַלְדוּת יְרֻקָּה

עוֹלָם שָׁכוּחַ

רָדוּם-לְמֶחֱצָה

תְּדוֹבֵב

כְּשִׁירַת שַׁחְרוּרִים

אַחֲרֵי גֶּשֶׁם קַל –

•

אֲנִי לֹא נִמְצֵאת

בְּתוֹךְ גּוּפִי

רָחַקְתִּי מֵעָלָיו זֶה כְּבָר –

מִקְצֵה הָעוֹלָם

אֲנִי חוֹזָה בּוֹ:

כֵּיצָד הוּא נִשְׂרָף –

תָּג אַחַר תָּג – לְלֹא כְּאֵב

לֹא תּוּכְלוּ לְהַעֲלוֹתֵנִי לַגַּרְדּוֹם

הַגַּרְדּוֹם הוּא זְבוּלִי –

אֲנִי שׁוֹכֶנֶת עָלָיו

וְשׁוֹתֶלֶת פְּרָחִים בַּעֲרוּצָיו

יֵשׁ מַגִּיעִים לִפְרִיחָה

וְיֵשׁ נוֹבְלִים בְּאִבָּם –

•

לֹא אִירָא

גּוּשֵׁי-עֲנָנֶיךָ

הַמִּתְגַּלְגְּלִים שְׁחוֹרִים

מֵעַל לְרֹאשִׁי –

אֶמְסֹר לָהֶם אֶת נַפְשִׁי

וְהָיְתָה כְּעָלֶה

הַנִּשָּׂא בְּרוּחַ-פִּיךָ

לֹא אִירָא חַשְׁמַל בְּרָקֶיךָ

הָאוֹחֲזִים בְּצִיצִית-לִבִּי

וּמְנַעֲרִים אוֹתוֹ

מֵאֲבַק-חֻלִּין

בְּיָדְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲנִי –

עֲשֵׂה בִּי כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ

•

אֵין בְּלַאי – לָרְגָשׁוֹת

כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים –

הֵם נִשְׁלָפִים

מִקִּרְבְּךָ

וְאַתָּה אֵינְךָ

מוּדָע לָהֶם

הֵם נוֹצְצִים

וּמְאִירִים

וּמְמַלְאִים עֵינֶיךָ

דִּמְעוֹת-שִׂמְחָה

וַאֲפִלּו גַּאֲוָה.

•

הַבֹּקֶר מָצָאתִי

אֶת חֲלוֹמִי

בְּסַל נְיָרוֹת יְשָׁנִים

הוֹצֵאתִי אוֹתוֹ

הִבְרַשְׁתִּי

אֶת זְהַב-שְׂעָרוֹ

צָבַעְתִּי אֶת כְּחוֹל-עֵינָיו

גָּהַרְתִּי עָלָיו

הֶחֱיֵיתִי אוֹתוֹ

בִּנְשִׁימַת-אַפִּי

הִקַּזְתִּי דָּמִי

וְהִשְׁקֵיתִיו –

אַךְ הוּא

נִשְׁאַר כְּעָלֶה

נוֹבֵל בְּיָדִי –

•

מִתַּחַת לַדְּמָמָה

הַלְמוּת

פַּעֲמוֹנִים עֲמֻקִּים

מַרְאוֹת מְרֻמָּזִים

רְחוֹקִים

סַחַף-עָנָן

כִּכְתָב-אֱלוֹהַּ

מְנֵי מְנֵי –

מִקְצֵה שָׁמַיִם

עַד קְצֵיהֶם

אִוְשָׁה – לֹא מִכָּאן –

תַּעֲלוּמָה

מִתַּחַת לַדְּמָמָה

הַלְמוּת-לֵבָב

עֲצוּמָה.

רַחַשׁ תְּהוֹמוֹת –

•

גּוּף-נַעֲרָה פּוֹרֵחַ

מִתְפּוֹרֵר לְרָקָב

בַּנָּקִיק, בַּגַּיְא

עַל צֶלֶם-אֱלֹהִים

נִמְתָּח “גָּרַב” –

אֵפֶר דָּלוּחַ –

כְּסוּתוֹ;

מֹחוֹת נִדְלָקִים

כְּמַשּׂוּאוֹת-רַעַל –

מְאוֹתְתִים מָוֶת קָרוֹב;

חִנָּם צוֹבְעִים שׁוּלֵי עֲנָנִים

לֶחְיָם –

בֹּקֶר וָעֶרֶב;

וָרֹד עָנֹג וְתָם:

עוֹלָמוֹת רָמִים

נְמוֹגִים וְאוֹבְדִים –

וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְנִשְׁלָם.

•

אֲנִי הוֹלֶכֶת לְתֻמִּי –

אֲנִי יוֹדַעַת

הַצֶּדֶק עִמִּי

לֹא עָשִׂיתִי רַע

וְאִם שָׁגִיתִי

אֵלִי סָלַח

זְאֵבֵי עֲרָבוֹת

מְרִיחִים בִּי

בּוֹדְדָה

חַיָּה נְדִירָה אֲנִי

וּלְעוֹלָם הֵם אַחֲרַי

עוֹד אֲנִי יַלְדָּה

דָּקְרוּ בְּסִכּוֹת

בְּעוֹרִי הָרַךְ –

וּמַבָּטִי הַחוֹלֵם

הִשְׁחִיז

אֶת הַדַּרְדַּר בָּהֶם

כָּל חַיַּי

הָיוּ בְּרִיחָה מֵהֶם

אַךְ אֲנִי חַיָּה נְדִירָה

וְרֵיחִי שָׂנוּא

עֲלֵיהֶם

כָּל חַיַּי הֵם נְסִיעָה –

וְהַזְּאֵבִים אַחֲרַי

מִדֵּי פַּעַם אֶזְרֹק מַשֶּׁהוּ

שֶׁיֹּאחֲזוּ בּוֹ –

וְיַרְפּוּ

אַךְ הֵם רוֹצִים אֶת כֻּלִּי

לִטְרֹף עַד חָרְמָה –

אֵלִי אַתָּה יוֹדֵעַ

אֶת הַכַּוָּנָה –

אִם אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ

אֶת זְאֵבֵי הָעֲרָבוֹת

מֵעָלַי

אִם זֹאת אַתָּה עוֹשֶׂה

יְהֵא כֵן –

אוּלַי רַבּוּ חֲטָאַי

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי

הָלַכְתִּי לְּתֻמִּי –

לַשֶּׁבִי הוֹבִילוּנִי

בִּדְרָכִים נִפְלָאוֹת

לֹא נָלוֹז הָיָה הַדָּבָר

הֶגְיוֹנִי אָמַר זֹאת

רַק הַזְּאֵבִים

הֵם תָּמִיד בּוֹגְדִים

אֵין רַחֲמִים לַזְּאֵב

•

הִנֵּה הִיא מֻנַּחַת לְפָנֶיךָ

כְּטֶרֶף יָשָׁן אֲשֶׁר מִלֵּאתָ בּוֹ

רַעֲבוֹנְךָ הַנַּפְשִׁי

כְּשֵׂיָה שְׁסוּעָה

בְּפִי כְּפִיר צָעִיר

לֹא עוֹד תִּמְדֹּד

שׁוֹקֶיהָ הַיְשָׁרוֹת הַשְּׁזוּפוֹת

לֹא עוֹד תֹּאמַר לָהּ

“לֹא נִשְׁתַּנֵּית”

וְהִיא הִשְׁתַּנְּתָה כָּל כָּךְ – – –

כִּי מַה נִשְׁאָר מִן הַשְּׁקִיקָה

הַהוֹמִיָּה בְּעֵינֶיךָ –

דָּבָר לֹא

•

הִיא יוֹצֵאת עִמּוֹ קֶבַע

לָעוֹלָם הַכָּחֹל

וְאֶל אֲשֶׁר מֵעֵבֶר

לִשְׁתֵּי הַנְּשָׁמוֹת הָאֲחָיוֹת.

מְטַיְּלוֹת

וְעוֹלִים מַדְרֵגוֹת עֶרְגָּה

אֶל הַגַּנִּים

הַכְּחֻלִּים

•

פָּרְשָׂה זְרוֹעוֹת-שְׁבִילֶיהָ – הַמּוֹלֶדֶת

עֲטוּרֵי “שֵׁן-אַרְיֵה” וְכַלָּנִיּוֹת

בְּשַׁלֶּכֶת-כְּרָמִים הַשִּׁקְמָה עוֹד עוֹמֶדֶת,

וְגִזְעָהּ בֶּן-דּוֹרוֹת מְכֻרְכָּם,

אֶקָלִפְּטִים, אַדִּירִים, אֲרֻכֵּי-שְׁבָטִים,

מְאַוְּשִׁים וְהוֹמִים:

“הַאַתְּ זֹאת הַבַּת?”

וְאֵי הַצַּמָּה? וְאֵי הַמַּבָּט?

שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתַי וְרֹאשִׁי הַשָּׂב

בְּקִפּוּלֵי אַדַּרְתֵּךְ אָלִיט

אַדֶּרֶת-הָדָר: כֶּרֶם וְגַן רַךְ…

כְּאָז יִרְעֲפוּ הַשָּׁמַיִם

אֶת כּוֹכְבֵיהֶם בַּלֵּילוֹת,

וּכְאָז יִסְתַּחְרֵר הָרֹאשׁ

בֵּין רְקִיעִים רָמִים –

עַד הֱיוֹתוֹ אֲבַק-עוֹלָמוֹת.

1955

שְׁתֵּי אֲנָפוֹת לְבָנוֹת, רַגְלֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת,

מֵאָחוֹר מוּשָׁטוֹת – עָפוֹת, מְחַפְּשׂוֹת

פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה;

שְׁנֵי נִצִּים בָּאֲוִיר קוֹפְאִים:

מְרַפְרְפִים כַּנְפֵיהֶם,

רוֹעֲדִים וְעוֹמְדִים;

שְׁנֵי עוֹרְבִים בִּמְשׁוֹטִים שְׁחוֹרִים

אֶל רֹאשׁ הַבְּרוֹשׁ חוֹתְרִים;

שְׁנֵי שְׁחָפִים מַחֲלִיקִים כְּחוֹלְמִים

מוּל הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּם הָרָחוֹק.

1956

כָּבוּ פַּנָּסִים

אֲפֵלָה יָרְדָה לָעוֹלָם

טְעוּנַת רֹךְ כָּבֵד

כָּל הַכּוֹכָבִים נִדְלְקוּ בַּשָּׁמַיִם

קְטַנִּים גְּדוֹלִים

בַּעֲרֵמוֹת וּבִשְׁבָלִים

בִּיחִידוּת מַלְכוּתִית

וּבְעַנְוַת צַוְתָּא מְהַבְהֶבֶת

כֻּלָּם לְפֶתַע מַבִּיטִים

אֶל קִרְבֵּנוּ

מוֹתְחִים מֵיתָרִים שְׁכוּחִים

בֵּינֵינוּ וּבֵינָם

שְׁכַחְנוּם לְאוֹר פַּנָּסֵי-רְחוֹב

עַתָּה הֵם חוֹפְרִים בָּנוּ

בּוֹחֲשִׁים עַד תַּשְׁתִּית הַיֵּשׁוּת

כָּכָה רָקְמוּ

פִּטְרִיַּת-הוֹד

וְשַׁלְוָה

בְּחוּטֵי נֶצַח

עַל מוֹלַדְתִּי שֶׁבַּחוֹלוֹת

שֶׁבַּסְּלָעִים

וּבַמְּחִלּוֹת –

•

חֶרְמֵשׁ יָרֵחַ

נִבָּט

אֶל עוֹלָם פָּגוּם

עֵצִים נוֹשְׁמִים

עֶצֶב

עֵצִים לְלֹא רוּחַ –

וְחַיִּים נִּמְלָטִים

וְרוֹעֲדִים

בִּמְחִלּוֹת אֲפֵלוֹת – – –

מִי טָרַף

אֶת מִי?

הָעוֹלָם אֶת יָפְיוֹ?

אוֹ הַכִּעוּר אֶת הָעוֹלָם –

מִישֶׁהוּ הָרַג

אֶת אֱלֹהָיו?

אֵי שָׁם מְשַׁסֵּעַ –

צָבוּעַ שְׁאֵרִית

הַגְּוִיָּה

אֵי שָׁם הוֹלֶכֶת וְכָבָה

בְּקִרְבְּךָ

עֵין הַבּוֹרֵא כֹּל –

לֹא כֻּלָּם נוֹשְׂאִים

כַּפֵּיהֶם לַשָּׁמַיִם

לֹא רַק מַלְאָכִים

אוֹמְרִים שִׁירָה

יֵשׁ גַּם שִׁירַת שֵׁדִים

•

הַפָּנִים בַּשִּׁמְשָׁה

הֵם פְּנֵי “הַקּוֹצֵר”

מֵצִיץ וְנֶעְלָם

נֶעְלָם וּמֵצִיץ

מִשְׂחַק-מַחֲבוֹאִים לוֹ

עִמָּנוּ.

יַעֲדוֹ:

הוֹד שֵׂיבָתֵנוּ

עֲטֶרֶת חַיֵּינוּ

•

אֲשֶׁר יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת

וְאֵינֶנּוּ:

אֵלֶּה הֵם חַיַּי –

הַחַכָּה הִיא בְּיָדִי:

אֲחֵרִים, שׁוֹנִים.

לִי יֵשׁ צִפֳּרֵי-שָׁמַיִם

וַעֲנָנִים

מִתְלַכְּדִים וְשָׁטִים

וּנְמוֹגִים בִּן-רֶגַע

•

לנעמי גלבע

עֲלֵה בִּכְנָפֶיךָ

בַּסֻּלָּם

הַכֵּה וַחֲתֹר

חֲתֹר וַעֲלֵה

גַּם אִם

דּוֹאֶבֶת הַפְּצוּעָה

הִיא לֹא תְּשַׁקֵּר

רוּחַ מֵעַל

שׁוּרָה עָלֶיהָ

חֲתֹר הִיא

לֹא תְּשַׁקֵּר

הִיא רַק דּוֹאֶבֶת

עוֹד שְׁנִיָּה אַחַת

וַאֲוִיר מְרוֹמִים לְךָ

וְרַגְלֶיךָ מְיֻתָּרוֹת

•

1966