שי לישי

1

אסתר ראב

בְּלִיל הָאַשְׁלָיוֹת

אסתר ראב

בְּלִיל הָאַשְׁלָיוֹת

פְּקַעַת-הַוֶּרֶד

בְּאֵפֶר-קְבָרִים –

גַּלֵּי-חַיִּים

גּוֹאִים –

לְהִבָּלַע בִּתְהוֹם צְפוּיִים –

שְׁתַּיִם נָשִׁים:

גּוֹסְסוֹת,

תְּלוּיוֹת בְּפֶקַע-וֶרֶד:

קוֹשְׁרוֹת בּוֹ מַבְּטֵי-חֲנִינָה

פֶּקַע-וֶרֶד

עַל סַף קֶבֶר

נָח –

קוֹרֵן חַיִּים

אֶל תּוֹךְ אֵפֶר-הַתְּהוֹם

•

סוכות, תשל"א

1970

2

אסתר ראב

לְיִשַׁי

אסתר ראב

לְיִשַׁי –

אֲשֶׁר עָמַד עַל דָּפְקִי

בֹּקֶר, בֹּקֶר;

אֲשֶׁר הִרְעִיף טַל-מַרְפֵּא –

לְעֵינַי הָעֲיֵפוֹת;

וּלְעֵת-עֶרֶב –

הֶעֱלָה חֲלֵב-צִפֳּרִים

אֶל מְאוּרָתִי הַדַּלָּה

תּוֹדָה!

•

22.11.1970

בי"ח יפה-נוף, הכרמל

סְתָו בַּגַּן

אסתר ראב

עֲשַׁן-קוֹצִים –

בָּאֲוִיר

עַנְנֵי-חַמְסִין

קְלוּשִׁים

הָעֵצִים סְחוּפִים

מֵאָבָק

מְשַׂחֲקִים בְּיָרֹק

מְדֹרָג

מִתְכּוֹנְנִים לַשַּׁלֶּכֶת –

עֶגְלוֹת-יְלָדִים

אֲדֻמּוֹת

חוֹפְזוֹת בִּידֵי

נְעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת

וְהַחַיִּים מְגַלְגְּלִים

בְּאִחוּר זְמַן

שְׁלֹשָׁה יְשִׁישִׁים –

רְקוּבִים

עַל כָּרֵי-דֶּשֶׁא

צוֹנְנִים לַחִים –

הֵם צוֹחֲקִים

וְלוֹעֲסִים חָצָץ

שִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת –

בְּפִיהֶם

וְרֵיחַ-יֶזַע רַע

עוֹלֶה מֵהֶם

•

הַזָּקֵן

אסתר ראב

פְּתִיל הַחַיִּים דַּק

וְהֶחָזֶה לָחוּץ

וְאִשְׁתִּי שְׂנֵאתַנִי

לוּ מְעַט אַהֲבָה

לִי הִגִּישָׁה

כִּי אָז הֶחֱיַתְנִי

קֹר חוֹדֵר עַצְמוֹתַי

פְּתִיל הַחַיִּים דַּל

חֲזִיז וָרַעַם!

אֶשְׁזֹר בּוֹ חוּט בַּרְזֶל

אֶצֹּק בּוֹ הָעֶשֶׁת

לְהַכְעִיס:

אָטִּיל בַּלִיסְטְרָאוֹת

אָטוּס לַיָּרֵחַ

אַצְמִיד לְלִבִּי

נַעֲרָה רַכָּה

עַד צֵאת נִשְׁמָתָהּ

•

הָעִדָּן

אסתר ראב

עַל אֶדֶן-הַחַלּוֹן

שְׁתֵּי נְמָלִים מִתְלַחֲשׁוֹת:

הִנֵּה הִיא שָׁם

בַּמִּטָּה,

הַזְּקֵנָה הַמְּרוּטָה,

זוֹ שֶׁנְּעָרִים תּוֹקְעִים

סַכִּינִים

בְּצַלְעוֹתֶיהָ,

חוֹטְפִים אַרְנָקָהּ

מִיָּדֶיהָ

בְּפִנַּת הַסִּמְטָה,

– הֵיי, סַבְתָּא!

אֵיפֹה הַבָּחוּר שֶׁלָּךְ?

כְּבָר יָבְשׁוּ הָעֲשָׂבִים

בְּלִסְתוֹתָיו, –

וְאַתְּ?

שׁוֹתָה מֵימֵינוּ,

שׁוֹאֶפֶת אֲוִירֵנוּ –

הֵיי!

אָנוּ שִׁנֵּי-הַזְּמַן,

אָנוּ עֲדַת נְמָלִים

מְכַרְסְמוֹת, מְכַתְּשׁוֹת…

•

מוֹשַׁב זְקֵנוֹת

אסתר ראב

נָשִׁים כַּשּׁוֹשַׁנִּים –

בָּאֲגַרְטָל נִתְיַבְּשׁוּ

מַשִּׁירוֹת עָלִים נוֹבְלִים

נִמְחוּ צִבְעֵיהֶם

עַיִן נִפְקַחַת וְנִסְגֶּרֶת

בֵּין שְׁמוּרוֹת

עַפְעַפַּיִם נְפוּחוֹת

בֵּין קְמָטִים

עוֹד מְהַבְהֵב

מַוְרִיד –

כֶּתֶם זָעִיר

כְּהֵד נְשִׁיקוֹת

רְחוֹקוֹת –

גֻּמַּת-חֵן

שֶׁהִשְׁחִירָה

מְחַיֶּכֶת פֶּתַע

כִּגְבִיעַ

פֶּרַח עָמֹק

שֶׁהִשְׁחִיר –

יָדַיִם

אֲרֻכּוֹת

בְּרֶשֶׁת גִּידִים

כְּחֻלִּים

מְסַפְּרוֹת עַל

פִּנַּת פְּסַנְתֵּר

בְּצֵל וִילוֹנוֹת כְּבֵדִים

בָּאָזְנַיִם סוֹבֵב

וַלְס שׁוֹפֶּן –

סָפוּג דְּמָעוֹת וְחִיּוּכִים

צָף מִסָּבִיב –

בּוֹחֵשׁ זִכְרוֹנוֹת

סוֹבֵב בִּשְׁבִילֵי גַּן

לַחִים מִגֶּשֶׁם

בַּמּוֹלֶדֶת הַיְּשָׁנָה –

כָּאן הֵן יוֹשְׁבוֹת

וְאוֹסְפוֹת

שְׁאֵרִית שְׁנוֹתֵיהֶן

קוֹפְצוֹת אֶגְרוֹפֵיהֶן

עֲלֵיהֶן

בְּעַקְשָׁנוּת;

שְׂעָרָן הַדָּלִיל

בּוֹכֶה –

כְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ –

בְּבֹקֶר סְתָו

לְאוֹר שֶׁמֶשׁ חִוֶּרֶת

הֵן מְלַקְּקוֹת

עַצְמוֹתֵיהֶן הַכּוֹאֲבוֹת

כַּעֲדַת חֲתוּלוֹת

צְנוּמוֹת קֵרְחוֹת

לְאַחַר לֵיל יְלָלוֹת יַחַד

•

טְיוּטוֹת מִבֵּית-חוֹלִים

אסתר ראב

נָגְעוּ בִּי גּוֹרָלוֹת

אסתר ראב

נָגְעוּ בִּי גּוֹרָלוֹת

כְּכוֹכְבֵי שָׁבִיט נִתָּזִים –

מַזָּלוֹת מִתְעוֹפְפִים

שׁוֹרְקִים –

חוֹרְתִים קַוֵּי-אֵשׁ

עַל רֶקַע שָׁחוֹר;

הַנָּבִיא הַצּוֹלֵעַ

אֲשֶׁר בִּקֵּר אֶת

הַיְשִׁישָׁה

הוּא דִבֵּר אֵלֶיהָ –

מֵעֵבֶר…

וְהִיא בִּקְצֵה גּוֹרָלָהּ:

חוֹלָה –

וְהַמַּבָּט נִבָּט אֵלֶיהָ

וְאֶל יַלְדָּהּ הַמִּתְפַּתֵּל

מִיִּסּוּרִים –

הַזְּקֵנָה הַצְּנוּמָה

הַמְסֻגֶּרֶת:

הֶחֱזִיקָה חוּט בְּיָדָהּ

וְהוּא נִמְשַׁךְ אֶל

מֵעֵבֶר

וּלְפֶתַע הוּאֲרוּ חַיֶּיהָ וְהִיא

נִצְּלָה וּבְנָהּ עִמָּהּ – –

הִיא רָצְתָה לִדְרֹס אוֹתִי

אסתר ראב

הִיא רָצְתָה לִדְרֹס אוֹתִי

כִּי הִיא שָׁטָה –

בְּמִרְכֶּבֶת נִצָּחוֹן

מְדֻמָּה…

וּסְבִיבָהּ מְרִיעִים

מַעֲרִיצִים מְחֻשְׁמָלִים

וּמְסֻכָּנִים

וְהִיא עַצְמָהּ

מְסֻכֶּנֶת:

מְלֵאַת-מַיִם

עַד הִתְבַּקֵּעַ –

וְהֵם אֵינָם נִפְלָטִים

מִגּוּפָהּ

וְנַפְשָׁהּ מַרְקִיבָה

בְּתוֹכָהּ

וּשְׁרָצִים נוֹלָדִים מִמֶּנָּה:

מִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר,

תּוֹבְעִים מָה בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת –

וְהִיא שַׁלֶּטֶת עַל כָּל הַחֶדֶר

עַל כָּל בֵּית-הַחוֹלִים –

הִיא מְלֵאָה מַיִם:

חֵמֶת שֶׁל מַיִם

נוֹטֶפֶת רַעַל – – –

הִיא מַחֲלִיפָה

אסתר ראב

הִיא מַחֲלִיפָה –

שְׂמָלוֹת:

אָפְנָה אַחֲרוֹנָה,

הִיא עֲשׂוּיָה –

גִּיר לָבָן:

גּוּפָה מְגֻדֶּלֶת

נְפוּחַת-שֻׁמָּן –

וְיָפָה בְּכָל זֹאת:

כְּצֶמַח רָעִיל

שֶׁעוֹמֵד בְּשִׂיא פְּרִיחָתוֹ;

אֲבָל הִיא כּוֹרַעַת,

שׁוֹקַעַת וּפָנֶיהָ:

בָּצֵק טָפֵל,

שְׁנֵי גְּבָרִים

מְהֻקְצָעִים סְבִיבָהּ,

וְהֵם לָשִׁים

אֶת בְּשַׂר-הַגִּיר,

וּמַטְבִּיעִים בָּהּ חוֹתָמָם,

הֵם רוֹצִים לְהַבְרִיאָהּ

לְעַצְּבָהּ מֵחָדָשׁ:

לְרֶגַע הִיא מִתְעוֹרֶרֶת

וְשׁוּב מִתְפּוֹרֶרֶת –

לְגִיר לָבָן וְטָפֵל.

1980

שִׁיר הַלֵּל לְאִירֶנָה

אסתר ראב

הִנֵּה הִיא הוֹלֶכֶת הַבְּהִירָה

הַזְּהֻבָּה

כֻּלָּהּ צָפוֹן וְהִיא בְּמַעֲרָב,

הָאַף הַקָּטָן סוֹלֵד בַּפָּנִים הָעֲגֻלִּים

הַנָּאִים – הָעֵינַיִם יוֹשְׁבוֹת יָפֶה בַּמֵּצַח

וְהִלָּה שֶׁל שֵׂעַר בְּלוֹנְדִי בָּהִיר בָּהִיר

עוֹטֵר אֶת הַפָּנִים – גּוּפָהּ הַמָּלֵא

וְהַמְהֻקְצָע שָׁר עַל אֶרֶץ

רְחוֹקָה וּדְשֵׁנָה

יָפָה, וְגַם נָאֶה מְדַבֶּרֶת

וְחִין-עֶרְכָּהּ מִתְרוֹנֵן

בְּכָל אֵבָרֶיהָ

בְּרוּכָה תִּהְיִי

בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי!

•

אביב 1981 מאי