לַעֲמֹד כָּךְ אֵיתָן עִם כָּל הַכֵּלִים,

עִם כָּל הַמַּרְאוֹת בְּעִתָּם, וּבְשֶׁפַע;

עִם סוֹד הַדְּרָכִים הָעוֹלוֹת לָאֵלִים,

עִם מֶתֶק הַדְּבַשׁ וְעִם אֶרֶס הַצֶּפַע, –

עִם לֵב מְיֻתָּם הַנִּשְׂרָף בְּמַכְאוֹב

וּפוֹרֵץ מִסְגְּרוֹת הַתְּבוּנָה וְהַפַּיִט,

וְיָד שֶׁמַּדְלֶקֶת בַּלֵּב וּברְחוֹב

כּוֹכָבִים בַּחוּץ וּבַבַּיִת.

– – אוֹ אֵלֶם כָּבֵד כְּאִלְּמִי הַלּוֹהֵב

וְרָצוֹן כִּי נִשְׁלַף – וְהַזְּרוֹעַ אֵינֶנָּה!

כֶּאֱמֹר הָרוֹאֶה לָעִוֵּר הָרָעֵב:

הַקָּמָה נְכוֹנָה, לֵךְ קָצְרֶנָּה!

הַקָּמָה נְכוֹנָה וְהַפֶּרַח בָּשׂוּם

וּמַרְאוֹת יִשְׁטְפוּךָ רַבִּים מִלִּגְמֹעַ,

וְאֶחָד מְדַדֶּה כְּאַשָּׁף וְעַכּוּם

וְאֵינֶנוּ יָכוֹל בָּם לִנְגֹּעַ…

אַךְ יֵשׁ עוֹד מִפְגָּשׁ בְּמֶרחַב הַזְּמַנִּים

שָׁם עוֹרְכִים הַמִּשְׁתֶה לַנְּשָׁמָה הַמְשׁוֹרֶרֶת.

וְאֵם יְחִידָה וְאַחַת לַבָּנִים

אֶת חִידַת בְּדִידוּתָם פּוֹתֶרֶת…

t בָּאתִי כְּאֶחָד מִיַּעַר...

בָּאתִי כְּאֶחָד מִיַּעַר

אֶל הַדְּמִי – לְמוּד-רוּחוֹת!

פֹּה הַשֶּׁקֶט – בִּי הַסַּעַר

עוֹד פּוֹרֵעַ פֹּארוֹת!

עוֹד פּוֹרֵעַ וּמַבְלִיחַ

אֵשׁ תָּמִיד בַּאֲמִירַי.

שֶׁקֶט לֵילוֹתַי יַצְרִיחַ

וְזוֹעֵק מִתּוֹךְ שִׁירַי!

וְאַלְבִּישׁ גוּפִי כְּסוּת-שֶׁלֶו

וְאֶלְמַד לִבִּי סִגּוּף.

עִיר וּמְתִים – שְׁפֵלַת-הַשֶּׁלֶף

בְּעוֹד נַפְשִׁי טְרוּפַת-לִבְלוּב.

אַךְ אָשׁוּב, אָבִי הַיַּעַר,

עֹז קוֹלְךָ בְּסַעֲרִי.

וָאֱהִי עַמּוּד-הַשַּׁעַר

הַסּוֹגֵר עַל יַעְרִי!

t זוֹ דַרְכִּי תָמִיד...

/ יחיאל מר

זוֹ דַרְכִּי תָמִיד: עִם לַחַן שִׁיר לָלֶכֶת

מֶרְחַקִּים בָּעַיִן וּבַלֵּב חֲלוֹם,

מִשְׁבִילֵי-אָבִיב אֶל נְתִיבֵי-שַׁלֶּכֶת,

מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד רֶדֶת יוֹם.

זוֹ דַרְכִּי תָמִיד בְּדוּמִיָּה וָסַעַר

שִׁיר אֶחָד לִשְׁמֹעַ, זֶמֶר לֹא נִלְכָּד;

עַד בּוֹאִי מֶרְחָבָה – יַאַסְפֵנִי יַעַר

וּמִשְׁכָּב יַצִּיעַ לֶעָיֵף הַנָּד.

אֵרָדֵם בַּשֶּׁקֶט, אֶחֱלֹם: גָּבוֹהַּ

הַסֻּלָם נִצָּב וְהוּא כֻּלּוֹ זָהָב.

אֶעֱלֶה בַּזֹּהַר, וְנוֹפִים אָבוֹאָה,

בֶּן-תְּמוּתָה מֵהֵמָּה מֵעוֹלָם לֹא שָׁב.

t בְּאֵלֶם כָּבוֹד

לְאַבָּא

בְּאֵלֶם כָּבוֹד לַעֲנֹד

עֲטֶרֶת הַצַּעַר,

לִשְׁזֹר חִיּוּכִים לִדְמָעוֹת

כְּפִתּוּי נְעָרוֹת

מוּל הַנַּעַר.

וְעַד חֶנֶק לָדַעַת הַסְתֵּר

מַחְשַׁכֵּי-הַמַּבּוּעַ.

בְּקַלּוּת שֶׁתַּפְלִיא לְגַדֵּר

אֶת הַלֵּב הָאַחֵר

עֲדֵי גַעְגּוּעַ – –

עֲדֵי תִּקְרָא לַלֵּילוֹת

וְתִקְרַע אֶת הַשַּׁעַר!

יִכְבְּשׁוּךָ גַלֵּי אֲפֵלוֹת,

יַעֲלוּ תְּפִלּוֹתֶיךָ בְּשֵׁלוֹת,

וְאוֹרוֹ בְּצַעַר!

t עִם עֲנִיִּים

אֶשָּׂא עֵינַי לִמְרוֹמֵי-הַתְּכֵלֶת,

אָזִין נַפְשִׁי בְּטָהֳרָם –

אֲשֶׁר פָּרְעוּ רוּחוֹת בְּסַעֲרָם,

שׁוּב הִתְלַקֵּט לַאֲמִירִים שְׁקֵטִים

וּמְצַפֶּה ללֶטֶף יָד גּוֹאֶלֶת.

הוֹלֵךְ אֲנִי עִם עֲנִיִּים לִסְעֹד,

בּוֹצֵעַ פַּת לְכָל שָׁבוּר בַּחֶלֶד.

וְכֹה אֹמַר: הֵן פַּעַם הָיִיתָ יֶלֶד,

בּוֹא נְחַלֵּק חֲלוֹמוֹתֵינוּ לְכֻלָּם –

נִשָּׂא עֵינֵינוּ וְנָבוֹא בְּסוֹד…

כָּךְ נַעֲמֹד – יִשּׁוֹרוּ הַבְּלוֹאִים!

וְעֵירֻמִּים, צְנוּמִים, כִּבְיוֹם צֵאתֵנוּ רֶחֶם!

לֹא נְשַׁוֵּעַ: כְּסוּת! לֹא נִוָּשַׁע מִלֶּחֶם –

נוֹשִׁיט לִבֵּנוּ הַשּׁוֹתֵת אֶל עָל –

לְמוּל עֵינֵי הָאֱלֹהִים!

t מֵהֵיכָן?

שֶׁפַע כֹּחוֹת מֵהֵיכָן

לָלֶכֶת זָקוּף בַּתֵּבֵל?

עִם כָּל הַפְּגָעִים לְיַחֵל,

הֱיוֹת בְּכָל רֶגַע מוּכָן?

וְאֵיךְ אֶת נַפשִׁי אֲנַחֵם

בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא-לִי.

וְכָל מִכְשׁוֹלֵי-מִשְׁעוֹלִי

אֵין לִי בַּמֶּה לְקַדֵּם?

אֵי חֶרֶב, מָתְנַי אֲשַׁנֵּס

וְכָל רְכוּשִׁי – שִׁירִי!

וְכָל יכָלְתִּי – עֲרִירִי

לְשַׁוֵּעַ לְנֵס!

t בסוד השלמות

בְּסוֹד הַשְׁלֵמוּת / יחיאל מר

שָׁקְטוּ הָרוּחוֹת וּצְלִיל לַדְּמָמָה,

שֶׁמֶשׁ תַּרְעִיף זָהֳרֵי-נֶחָמָה.

לֹא קֶצֶף-שִׂנְאָה, לֹא עֶצֶב קִנָּה –

שָעָה מְבֹרֶכֶת עַל סַף הַשְׁכִינָה.

לֵב לְלֹא קֶרַע, נֶפֶשׁ אֵין חַיִץ,

אֶחָד עִם אִילָן בְּרוּחַ קַיִץ.

תָּמִים עִם הַדֶּרֶךְ כְּהֵלֶךְ פָּשׁוּט,

מְזֻמָּן לְלַבְלֵב, מוּכָן לָמוּת.

וְעַיִן זַכָּה נוֹהָה וְנוֹהֶרֶת

מֵעֹמֶק הַתְּכֵלֶת, מִסֹּמֶק הַוֶּרֶד.

וְקַל וְחָפְשִׁי מֵהָעֹמֶס הָרַב

לכַוֵּן צַעַד בַּשְּׁבִיל לַמֶּרְחָב.

בְּסוֹד הַשְּׁלֵמוּת שֶׁעָלָה וְצָלַל,

הַלֵּב הַבּוֹעֵר לֹא אֻכָּל!

t כָּל שֶׁמֻּגָּשׁ

כָּל שֶׁמֻּגָּשׁ לֹא לָקַחַת,

כָּל עוֹד הַלֵב יַעֲצֹר

כֹּחַ, אוֹרָה מִנּוֹף פַּחַד

בִּכְנַף יוֹם עָכוּר לִשְׁזֹר.

הוֹד-עֶרֶב – שִׁיר לֹא יַבִּיעַ

יָפְיוֹ הַנּוּגֶּה, הַנִּרְעָשׁ.

יֵין-שֶׁמֶשׁ אָדֹם בַּגָּבִיעַ

הַשַּׁחַק הַצַּח, הַמְלֻטָּשׁ!

שָׁעָה יְחִידָה מְבֹרֶכֶת

שִׁרְיוֹן הַלֵּבָב כִּי מָשׁ,

וְנֶפֶשׁ, כָּעֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת,

קְשׁוּבָה אֱלֵי עֹמֶס חָדָשׁ.

כָּל שֶׁמֻּגָּשׁ לֹא לָקַחַת,

כָּל עוֹד הַלֵּב יַעֲצֹר

כֹּחַ, אוֹרָה מִנּוֹף פַּחַד

בִּכְנַף יוֹם עָכוּר לִשְׁזֹר.

t הנח לסהרורי

[הַנַּח לַסַּהֲרוּרִי…] /יחיאל מר

הַנַּח לַסַּהֲרוּרִי בְּצֵאתוֹ

עַל חֶבֶל מָתוּחַ.

אַל תִּקְרָא לוֹ בְּקוֹל,

כִּי הוּא בָּטוּחַ.

וְאַתָּה רַק אֵידוֹ –

גַּע בּוֹ – וְיִפֹּל!

רַק כְּסִיל יָחִישׁ סַעַד

לְעוֹבֵר תְּהוֹמוֹת בְּקַלּוּת,

עֲצוּם עֵינַיִם – –

תַּחְתֶּיךָ הָאָרֶץ תָּנוּט,

וּבִשְׁתֵּי רַגְלֶיךָ – הַמַּעַד!

הַנַּח לַחוֹלֵם בַּשָּׁמַיִם –

וְזֹה יָדוֹ הַמְגַשֶּׁשֶׁת

לֹא יָדְךָ תְּחַפֵּשׂ – –

שְׁלוּחָה הִיא לַחוֹף,

שֶׁמֵּעֵבֶר לַנֵּס – – –

אַל גַּעַת! אַל גֶּשֶׁת!

הוּא שֶׁמָּתַח אֶת הַקֶּשֶׁת,

בָּה יַעֲבֹר עַד הַסּוֹף.

t [רק זעקות קטועות]

רַק זְעָקוֹת קְטוּעוֹת, וְזֵכֶר שִׁירִים לֹא יָדַעְתִּי

וְעֵרָגּוֹן לְלֹא שַׁחַר לְשַׁחַר בָּדוּי וְרָחוֹק.

וַדַּאי נֶחֱרַץ מִשְׁפָּטִי, וְרַק אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי,

עוֹדֶנִּי מוֹסִיף בְּהָקִיץ דְּבָרִים שֶׁחָלַמְתִּי לַחֲבֹק!

פִּי שִׁבְעָה מֻכֵּה סַנְוֵרִים, מֵאֵשׁ שֶׁעָלְתָה וְאֵינֶנָּה,

הָלוּם וְהָמוּם תַּדְהֵמוֹת, עַל הַנֵּס לֹא אִירָא! אַל אִירָא!

חֵרֵשׁ מֵאִמּוּץ הַחוּשִׁים לִצְלִילִים שֶׁלֹּא בָּאוּ עֲדֶנָּה –

מְגַשֵּׁשׁ בַּיָּדַיִם קִירוֹת, כְּשָׁבוּי בְּמַרְתֵּף-הַטִּירָה!

תֵּבֵל זוֹהֶרֶת מֶרְחָב! עוֹלָם בַּזָּהָב וּבַסֹּמֶק!

וְכָל נִדּוֹנֵי-הַחַיִּים שֶׁנּוֹפְלִים בֵּין וְחֲלוֹם לַחֲלוֹם!

הַצְמִידוּ לִבְּכֶם אֶל לִבִּי! הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל מִן הָעֹמֶק:

הֵן זָע עוֹד רְתוּק-הַכְּבָלִים, וְחַי אֶת הַמָּוֶת יוֹם-יוֹם!

t נר של חנוכה

נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה / יחיאל מר

הַנֵּר שֶׁהִדְלַקְנוּ – עוֹדֶנִּי זוֹכֵר –

הֵצִיף אַהֲבָה אֶת הַלֵּב.

הַנֵּר הָרִאשׁוֹן בְּיַד אַבָּא הִבְהֵב,

הֵאִירָה שַׁלְהֶבֶת הַנֵּר…

מֵאָו, מֵאָז לֹא הִדְלַקְתִּי הַנֵּר,

אָטוּם חַלּוֹנִי וְאָפֵל.

נְשָׁמָה נָשַׁמָּה – לֵב גְּדוּש-לֵיל,

וְנֵרוֹ שֶׁל הַנֵּס לֹא הֻדְלַק בַּתֵּבֵל –

חֲלוֹם שֶׁל יַלְדוּת מתְפּוֹרֵר!

אךְ הַלַּיְלָה אַצִּיב לְבָבִי הַלּוֹהֵט,

אַחֲרוֹן נֵרוֹת חֲנֻכָּה!

תְּבָרְכֵהוּ אִמִּי בִּבְכִיָּה חֲנוּקָה!

וּבְאֵלֶם אָבִי יַהֲפֹךְ אֲבוּקָה

לְאָחִי, לְאָחִי הָאוֹבֵד!

t כוחות

כֹּחוֹת / יחיאל מר

אָחוּשׁ אֶתְכֶם כְּמוֹ, כֹּחוֹת נֶעְלָמִים,

צִיַּת הַלֵּב צוֹפָה לַזֶּרֶם כִּי יַרְוֶנָּה.

דּוֹהֶרֶת עֶגְלָתִי פְּרוּקַת הַבַּלָּמִים,

זוֹהֶרֶת זְרִיחָתִי וְאֵין מָנוֹס מִמֶּנָּה.

עָקוּד לְזֶרַע-אֵל, פָּרוּשׂ כְּמִכְמָרוֹת,

כְּרֶשֶׁת-צַיָּדִים שֶׁרוֹעֲדָה לָרֶשׁת,

נַפְשִׁי דְרוּכַת זִנּוּק, וְעַד עֶרְוַת-הַסּוֹד

חֲשׂף יָפְיָהּ וּנְגֹס עַד דָּם הַמִּתְפַּלֶשֶׁת.

יְפִי-הַחֲוָיָה, זֶה רֶגַע שֶׁל זִוּוּג,

פְּרִיחַת הָאֲבִיבִים שֶׁלִּבְלְבוּ אֵי-פַּעַם.

וְכָל שֶׁיְּטֻלְטַל בֵּין תַּאַו וְסִפּוּק

וּמְעוֹרֵר סְלִידָה בַּאֲנִינֵי-הַטַּעַם.

זֶה גוֹרָלוֹ שֶׁל אִישׁ. הֱיוֹת בִּמְחִי אֶחָד

גַּם זֶרַע-אוֹן לוֹפֵת, יוֹנֵק וְגַם מֵינֶקֶת;

שְׁמָמָה וְרוֹדָנָה, הַמַּיִם וְהַכָּד,

וְעֶצֶב צַצְצָפָה עַל מַעיַן הַשֶּׁקֶט…

אָחוּשׁ אֶתְכֶם כֹּחוֹת, קְרֵבִים בִּסְעָרָה,

וְנֵזֶר כְּנִיעַתְכֶם נָכוֹן לְכָל יֻכְתַּר בּוֹ,

אַךְ אוֹי לָאִישׁ מַחֲטִיא כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה,

וְהוּא חֲדַל-אוֹנִים בְּיוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בּוֹ!

t הנוכרי

הַנָּכְרִי / יחיאל מר

הוּא עָמַד מוּל הַבַּיִת, חָצֵר וָגַן

וְסָפַג אֶת הַצֶּבַע, הָרֵיחַ, הַקַּו – –

הוּא רָאָה אֶת הַכֶּלֶב יָשֵׁן עַל מִפְתַּן,

הָעֵץ שֶׁהַקַּיִץ הִשִּׁיר לִבְלוּבָיו,

וְהִשְׁקִיעַ נפְשׁוֹ בַּשַּׁלְוָה שֶׁבְּכָאן,

וְנָשָׂא אֶת רַגְלָיו…

אִישׁ לֹא רָאָהוּ. רְדוּמָה הֶחָצֵר.

אִשָּׁה בַּמִּטְבָּח בָּחֲשָׁה בַּמַּחֲבַת;

וְהִקְשִׁיבָה לִבְנָהּ בְּגוּפָה הַמְזַמֵּר,

וְחָשָׁה זְרוֹעוֹת בַּעֲלָהּ, וַתִּרְעַד.

שָׁלְחָה מַבָּטָהּ לַשָּׂדֶה הַזּוֹהֵר,

בְּחִיּוּךְ, עוֹד מְעַט…

רַק יֶלֶד בַּחַלּוֹן פָּסַק מֵרֹן,

רָאָה אֶת הַהֵלֶךְ, נִפְעַם, וְהִרְגִּישׁ

הַיַּתְמוּת הַגְּדוֹלָה, זֶה יָם-הַיָּגוֹן,

הַדְּמוּת הַשְּׁחוֹרָה שֶׁבְּלֹבֶן הַכְּבִישׁ!

וְיָדַע – הַמָּוֶת הוֹלֵךְ בַּחַלּוֹן,

וַיִּזְעַק: הוֹי, אִמָּא, הָאִישׁ!

t בְּדִידוּת

זֹה הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה הָאוֹכְלָה אֶת הַלֵּב

הַיּוֹרְדָה בְּחֶשְׁכַת-הַלֵּילוֹת וְכוֹבֶשֶׁת עֲדֵי אֵין מִפְלָט.

תְּהוֹם אֵין אוֹרוֹת פְּעוּרָה, מִמֶּנָּה אָדָם לֹא נִמְלַט,

אֶלָּא דֹּם יְצַפֶּה לְבוֹאָהּ, וּבָהּ בְּבוֹאָהּ יִתְעַטֵּף!

זֹה הַשָּׁעָה בָּה שׁוֹקְעִים עָבָר וְעָתִיד גַּם יַחַד,

וּכְסוּת תִּשֹּׁר אַחַר כְּסוּת, וְחוֹמַת חֲלוֹמוֹת נֶהֱרֶסֶת –

וְעֵין-אֱלֹהִים נוֹרָאָה בְּנֶפֶשׁ אָדָם מְחַפֶּשֶׂת

עֹז לָשֵׂאת בְּדִידוּת, וּבְסֵתֶר לִבָּה, אֶת הַלַּהַט!

שְׁעַת אֵין עֵדִים לָאָדָם זוּלַת הַכּוֹכָב בַּמָּרוֹם –

וְזָר הַכּוֹכָב וְעוֹיֵן, וְאִילָן מִתְפַּלֵּץ בְּאוֹת “לָאו”!

מִרְמַת הָעֵדִים הָאִלְּמִים! אַתֶּם הַחוֹזִים בַּקְּרָב

בּוֹ אוֹר הַנֶּפֶשׁ דּוֹעֵךְ בְּמַחְנַק הַבְּדִידוּת הָאָיֹם!

וְאִם זְעָקָה תִּתְפָּרֵץ בְּלֵיל הַמִּבְחָן הַלּוֹהֵט,

קוֹל פְּחָדִים אַחֲרוֹן מִגְּרוֹנוֹת נֶחְנָקִים:

זֶה זַעַק הַלֵּב הַבּוֹדֵד הָעוֹלֶה שַׁעֲרֵי-שְׁחָקִים!

וְזֹה דוּמִיַּת הַשְׁחָקִים הַדּוֹחָה אֶת הַלֵּב הַבּוֹדֵד!

t יַד מִי

יַד מִי נָגְעָה בִּדְמִי-אֲגַם,

מַעְגָּלִים גַּלִּים יָחֹגּוּ…

אוֹר מִי נָגַע בִּדְמִי הַנֶּפֶשׁ

לָעַד צְלִילֶיהָ לֹא יִמּוֹגוּ…

שְׂפַת מִי נָשְׁקָה לְחִי-אִשָּׁה,

כְּחוֹן חַמָּה נוֹגַהַת-רֶגֶב…

יַד מִי צִיְּרָה אִילָן עִם עֶרֶב

עַל עַנְוָתוֹ רַבַּת-הַשֶּׂגֶב?..

וּמִי הוֹמֶה מִסֵּתֶר יַעַר,

בּוֹכֶה מִלֵּיל וְרָן מֵאֶשֶׁד,

עֵין-מִי הִשִּׁירָה דִמְעַת-טַל,

יַד מִי פָתְחָה שַׁעַר הַקֶּשֶׁת?

וּמִי שׁוֹלֵחַ לַחַשׁ רוּחַ

מִכָּר לַנִּיר מִנִּיר לַשִּׁיר?

ומִי לַשִּׁיר בּוֹרֵא הַצְּלִיל

וְלֵב אֱנוֹשׁ לַצְּלִיל אָסִיר?

נָגְעָה הַיָּד בִּדְמִי-אֲגַם

וּמַעְגַּל-גַּלִּים יִרְעַד –

נָגַע הָאוֹר בִּדְמִי הַנֶּפשׁ –

וְגִיל צְלִילֶיהָ – עַד!

t לְפֶתַח הַפַּחַד...

לְפֶתַח הַפַּחַד תִּשְׁכֹּן אַהֲבָה

וְחֶדְוַת הַנְּשָׁמוֹת.

גִּלּוּיֶיהָ בַּסֵּתֶר, בְּאֵין רַאֲוָה

עָמְקוּ מִלָּמוֹד…

מֻקֶּפֶת אִלְּמוּת הַרְגָּשַׁת הָאַלְמוּת

וְיִפְעַת הַדְּבָרִים.

בְּשֶׁקֶט נוֹשְׂאִים אֶת שִׁבְרֵי-הַשְּׁלֵמוּת

הַלְּבָבוֹת הַבָּרִים…

בְּנִיעַ רִשּׁוּם הֶגְיוֹנוֹת קַדְמוֹנִים

חֹרְשָׁה מְסַיַּעַת…

הַבַּיִת זוֹהֵר מֵעִקְּבוֹת-הַבּוֹנִים

בַּאֲנַךְ-הַדַּעַת…

כֹּה יַעַל הַזֶּמֶר בְּאוֹר הַתִּפְרַחַת

מִלֵּב וּמֵעֵץ…

שַלוַת הַסּוֹדוֹת לְפֶתַח הַפַּחַד,

וְזֶרַע הַקֵּץ!

t בלילה

בַּלַּיְלָה / יחיאל מר

אֶלֶף פָּנִים לַלַיְלָה

אֶלֶף פָּנִים לְפָנַי

יֵשׁ וְרַנִּים בַּלַּיְלָה

כָּל הַדְּרָכִים לְפָנַי.

כָּל שֶׁהֵאַרְתִּי בַּלַּיְלָה

שָׁקַע וְנִבְלעַ בְּמַחְשָׁךְ.

רְאֵה, נוֹתרְתִּי עִם לַיְלָה

יְחִידִי עִם דָּמִי הַנִּשְׁפָּךְ!

אֶלֶף קוֹלוֹת לַלַּיְלָה

מוּל הֹלֶם הַלֵּב הָאֶחָד.

כָּל שֶׁאָבַד לִי בַּלַּיְלָה

הֲיִזְרַח לִי בְּיוֹם הַמִּפְקָד?

t לֹא נִתַּן עוֹד לוֹמַר

לֹא נִתַּן עוֹד לוֹמַר:

הֵן הַכֹּל רַק בִּצְחוֹק,

שְׁעַת-מְבוּכָה – וְנִקְרָא לְאָבִינוּ!

אֵיךְ לֹא הִרְגַּשְׁנוּ – הִפְלַגְנוּ רָחוֹק,

וְרָחֲקוּ הַדָּבָרִים שֶׁרָצִינוּ!

לֹא נִתַּן עוֹד לוֹמַר: מֵחָדָשׁ! מֵחָדָשׁ

נָשִׂים פְּעָמֵינוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת!

וְאֵימַת-יְדִיעָה: לֹא יִפְרַח שֶׁכָּמַשׁ,

זוֹ פְּגִישַׁת הַוִּתּוּר וְהַמֶּרֶד.

אֵיךְ אָמַרְנוּ לָשִׁיר וְזִמַּרְנוּ בְּאוֹן –

הִתְיַמַּרְנוּ לִכְבּשׁ וְחָתַרְנוּ לָרֶשֶׁת.

אֵיךְ דִּמִּינוּ תָּמִיד – זֶה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן,

וּבָאנוּ עַד לֵיל וְעַד אוֹר אַחֲרוֹן –

וְיָדֵנוּ רֵיקָה וּמְבֻיֶּשֶׁת.

t [וַאֲנִי כְּפַסָּל]

וַאֲנִי כְּפַסָּל,

יָדִי לֹא מַגַּעַת

גַּלּוֹת אֶת הַסּוֹד

שֶׁל רֶטֶט וְרַעַד

בְּחֹמֶר הַדַּל

בְּיָדַי!

הָעֹמֶס – לַשָּׁוְא!

יָדִי לֹא נִשְׁמַעַת

לַצַּו שֶׁבַּנֶּפֶשׁ

נִשְׂרֶפֶת בְּלַהַט

קְרָבוֹת הַלֵבָב

הַדַּוַּי!

לֹא דָם וְלֹא הֹלֶם

שֶׁל לֵב בִּיקוֹד!

הַאוּכַל? הַאֶגְדַּל

לְחוֹקֵק אֶת הָאוֹת

עַל מֵצַח הַגֹּלֶם

וְחַי??

t יֶלֶד יִשְׁלַח יָד

יֶלֶד יִשְׁלַח יָד

לְפֶלֶא מַגָּע.

פֶּה יְשַׁרְבֵּב,

בְּפֶלֶא מַבָּע.

יֶלֶד יִשְׁלַח יָד…

וְהִיא לֹא תִּרְעַד

לִקְרַאת הַבָּא!

יֶלֶד יִשָּׂא עַיִן

וְלֹא יֹאמַר: אוֹר.

וְלֹא יֵדַע: צִפּוֹר.

יֶלֶד יִשָּׂא עַיִן…

וְאוֹר הוּא, וְרָן,

וְשִׁיר וְנָגַן,

רַעַד-צְלִיל בַּמָּקוֹר!

עֵין-יֶלֶד דּוֹמַעַת –

אַלְפֵי שָׁנִים בּוֹכוֹת.

שַׁלֶּכֶת אָדָם בָּרוּחוֹת – –

עֵין יֶלֶד דּוֹמַעַת…

זַעַק אוֹרוֹת שֶׁכָּבוּ,

יְדֵי חֲלוֹמוֹת שֶׁגָּוְעוּ,

מִקְּבָרִים שְׁלוּחוֹת.

יֶלֶד סוֹדוֹת יְחַיֵּךְ – –

פֶּתַע עוֹלָם מִתְנַעֵר.

פֶּרַח בַּשֶּׁמֶשׁ זוֹהֵר – –

יֶלֶד סוֹדֹות יְחַיֵּךְ…

שֶׁקֶט הַלֵב מִתְפַּעֵם,

יָבוֹא יוֹם וְיַשְׁלִים לְשַלֵּם,

מְחִירוֹ שֶׁל הַחוֹף הָאַחֵר!

t שַׁחַר דְּבָרִים

בְּבַת-צְחוֹק שֶׁל יַלְדִּי וּבְחֵן מְגֻמְגָּם,

בְּמָאוֹר שֶׁל מַבָּט הַזּוֹרֵחַ מוּל אִמָּא –

עוֹלָה יַלְדוּתִי כַּעֲלוֹת מִן הַיָּם

עֲנָנָה – לְהִמּוֹג לֹא הִשְׁלִימָה…

זֶה שַׁחַר דְּבָרִים שֶׁכֻּסָּה בְּאָבָק,

נָתִיב רִאשׁוֹנִי שֶׁאָבַד בַּשַּׁלֶּכֶת.

מַעֲשֵׂה-נִפְלָאוֹת שֶׁל ינוּקָא רַב-מָג,

אֲשֶׁר לֹא לָמַד עוֹד לָלֶכֶת!

וְנִגּוּן הָעַצְבוּת שֶׁנִּגְנַב בְּהִרְהוּר

עַל דְּבָרִים יְדוּעִים שֶׁל הֶמְשֵׁךְ

וְשֶׁל פַּחַד –

נִבְלָע וְאוֹבֵד בְּקִסְמֵי הַגִּרְגּוּר,

כְּעֵין “אַבָּא וְאִמָּא” בְּיַחַד..

זֶה אֲנִי, זֶה אֲנִי הַמּוֹשִׁיט אֶת הַיָּד

אֶל הָאֵשׁ הַזָּרָה, הַקְּרוֹבָה, הַמּוֹשֶׁכֶת –

הֲנִכְוֵיתָ, יַלְדִּי? בֵּין הָאֵשׁ וְהַשַּׁד

דַּרְכֵּנוּ עוֹלָה וְנִמְשֶׁכֶת…

זֶה שַׁחַר דְּבָרִים, וְאַתָּה גִּלּוּיָם,

זֶה כִּתְרִי שֶׁשָּׁמַט בִּזְהַב תַּלְתַּלֶיךָ,

וְאֵינֶנִּי בּוֹכֶה. הֵן הַכֹּל מְקֻיָּם –

יַלְדוּתִי הַפּוֹסַעַת אֵלֶיךָ!

t מגב סלע העת

מִכִּבּוּשׁ לְכִבּוּשׁ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת

בִּזְרוֹעוֹת הָעוֹרְגוֹת לְחַבֵּק.

הַמְפַזֵּר אֲמָרִים לְכִנּוּס הַדְּלֵקוֹת –

יֵשׁ מִי הַמְסַפֵּק מַחֲשַׁכִּים לַסְּפֵקוֹת

רוֹאֶה דִמְעָתִי וְשׁוֹתֵק…

ְוקַל וְקָשֶׁה הוּא אֲוִיר הַפְּסָגוֹת

וְכָבֵד מִלָּרֹן.

הָרִים דּוֹמְמִים שֶׁנּוֹצְרִים זְעָקוֹת

מְסַפְּרִים עַל רַבִּים שֶׁהִרְבּוּ כָּאן לִשְׁגּוֹת

עַד אוֹר אַחֲרוֹן.

שֶׁבַע אָקוּם לְקַלֵּל, לְבָרֵךְ,

לַאֲשֶׁר צִוָּה לַעֲלוֹת!

הִטָּה נְתִיבִי אֶת רַגְלַי לְשָׂרֵךְ

אֶל צוּרִים, וְצִוַּנִי צוּקִים לְרַכֵּךְ

בְּיָדַי הָרַכּוֹת.

מַה בֶּצַע בְּטֹרַח לָשֵׂאת וְלָשֵׂאת

טִפָּתִי אֶל הַיָּם.

הַשּׁוֹבֵת – הָעוֹבֵד – הוּא אוֹבֵד וְאוֹבֵד,

וְיָדוֹ תִּשָּׁמֵט מִגַּב סֶלַע הָעֵת

שֶׁקַּיָּם וְקַיָּם!

t הנה גשמים באים!

הִנֵּה גְשָׁמִים בָּאִים / יחיאל מר

הִנֵּה גְשָׁמִים בָּאִים, נְאוּם הָרוּחַ,

עֵת קְרָב וּמִלְחָמָה – סִיסְמַת הָאִילָנוֹת.

כִּי בָא, כִּי בָא הזְּמַן – מְשַׁל-עוֹרֵב צָרוּחַ,

הִנֵּה חַיִּים זוֹרְמִים – שִׂפְתֵי שָׂדֶה נָעוֹת.

החֹשֶׁךְ בַּדְּרָכִים וְהַחַלּוֹן פָּתוּחַ,

אֶנְקַת תִּינוֹק עוֹלָה מִטְּוִי הַחֲלוֹמוֹת…

הִנֵּה גְשָׁמִים בָּאִים, שְׁתִיקַת אִכָּר לָרוּחַ,

וְהַחֶלְקָה עַל גַּב בָּאֹפֶל תִּתְפַּלֵּשׁ.

וְלַיְלָה וְתַנּוּר, כָּל שֶׁזָּרַע יָנוּחַ –

וְאֶת אִשְׁתּוֹ יֵדַע, וַתַּהַר לוֹ חוֹרֵשׁ.

הִנֵּה חַיִּים זוֹרְמִים וּכְשָׂדֶה פָּלוּחַ

כּוֹרַעַת הָאִשָּׁה בְּעֹל מִטְרוֹת-הָאֵשׁ…

הִנֵה גְשָׁמִים בָּאִים, נְאוּם לְאִישׁ הָרוּחַ.

קִנֵּאתִי בַּשְּׁדֵמָה, קִנֵּאתִי בָּאִכָּר!

עָקָר! עָקָר! עָקָר! מְשַׁל-עוֹרֵב צָרוּחַ,

הִנֵּה חָיִּים זורְמִים, לֹא רֶגֶשׁ מְזֻמָּר!

יֵשׁ פֶרַח תַּלְאוּבוֹת לַדֶּמַע הַמָּלוּחַ –

וְשׁוֹקְקִים סָבִיב אִכָּר, אִשָּׁה, וָכָר…

t צְחוֹק הַנְּצָחִים

בְּאֶלֶף נִגּוּדִים לִקְרַאת נִגּוּן אֶחָד!

מִזֶּבַח הַזְּוָעוֹת לֹא יַעֲלֶה הַזִּיו.

מִדֶּלֶף הַדְּמָעוֹת יֵשׁ וְחִיּוּךְ יִרְעַד,

מֵאֵלֶם עוֹלָמוֹת לֹא יְגֻנַּב הַנִּיב.

עֵינַיִם רְעֵבוֹת! וְהַבָּרָק בַּלֵּב!

אִשָּׁה כִּפְרִי בָּשֵׁל, וְעֲנִיגוּת אִילָן –

וְיָד שֶּׁכֹּה חָפְנָה אֶת כָּל אוֹצְרוֹת-הַכְּאֵב

לֹא הֶעֶלְתָה פְּנִינִים בְּזַכּוּתָן.

תְּפִלַּת פַּיְטָן פָּעוּט, תְּפִלָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ,

וְכָל שֶׁיְּהַלֵּל – רַק לְעַצְמוֹ שְׁבָחִים!

וְאַרְמְנוֹת-דִּמְיוֹן – וְחֶלְקָתוֹ שַׁמָּה –

וְלֹא יִשְׁמַע מֵעָל אֶת צְחוֹק הַנְּצָחִים!

t עם כל אחי

[עִם כָּל אַחַי…] / יחיאל מר

עִם כָּל אַחַי בְּדֶרֶךְ לֹא נוֹדַעַת,

עִם פַּיְטָנֵי-דוֹרוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ,

אֲנִי נוֹשֵׁק לַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,

אֲנִי שׁוֹתֵק עַל אֹזֶן לֹא שׁוֹמַעַת

מוּל שְׁעָרִים לֹא נִפְתְּחוּ…

עִם כָּל הָעֲמֵלִים אֲשֶׁר כָּרְעוּ אֵין-כֹּחַ

מוּל גֹּבַהּ הַבִּנְיָן וּמִגְדָּלָיו,

אֲנִי רָצִיתִי אֶל צְרִיחִים לִצְרֹחַ,

אֲנִי דִמִּיתִי עִם זִיזִים לִזְרֹחַ

עַל עוֹלָמִי אֲשֶׁר חָרַב…

הָיֹה הָיָה אָדָם… סִפּוּר גָּרוּעַ,

וְטוֹב לְשַׁעֲשׁוּעַ שֶׁל טְרַקְלִין!

וְהַמָּשָׁל יָשָׁן – הַכַּד וְהַמַּבּוּעַ,

וַחֲרָסִים מִסְפָּר וְעֹבֶשׁ דַּף קָרוּעַ –

אָחִי בַעֲתִידוֹת יָבִין…

עַל קֶבֶר חֲלוֹמוֹת יָד פֶּרַח לֹא נוֹטַעַת,

לֹא יַעֲלוּ גַם אִילָנוֹת תְּמִירִים.

אוּלַי אֵי-מִי יִכְרַע בַּמַּצֵּבָה לָגַעַת,

וְכֹה יֹאמַר: – וְהַדְּמָמָה שׁוֹמַעַת –

הוּא גַם כָּתַב שִׁירִים!

t זַמָּר זָקֵן

#/ יחיאל מר

בְּחֵיק דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תְּקוּמָה

יוֹשֵׁב לוֹ אִישׁ בֵּין הֲרִיסוֹת הַבַּיִת –

אֲשֶׁר קִוָּה שׁוֹשָׁן וּבָא לוֹ שַׁיִת,

וְנַעֲלוֹ בָּלָה וְכֻתָּנְתּוֹ פְּרוּמָה…

וְיָד חוֹפֶנֶת חוֹל, וְכַד-אָזְלוּ-מֵימָיו

לְמַרְגְּלוֹת הָאִישׁ – וְהֵם דּוֹמִים, עַד פַּחַד

הַגַּן מִמּוּל צוֹחֵק שִׁירֵי-תִּפְרַחַת

וְאֶבֶן – לְבָבוֹ חָתוּם עַל מִגְדָּלָיו…

הֵן הוּא כִּתֵּר כְּתָרִים כְּזֵר מַרְגָּנִיּוֹת

לְכָל תְּמִימֵי-הַלֵּב וּמַצְנִיעֵי-הַלֶּכֶת,

וּבְזַמְּרוֹ אָבִיב – שְׁמָעוּהוּ בַּשַּׁלֶּכֶת,

וְקוֹל שֶׁל רְעָמִים כְּהֵד שֶׁל מַנְגִּינוֹת…

עִם עֶרֶב קָם – וְעַל מַקֵּל בַּיָּד

עוֹבֵר וּמְחַיֵּךְ לַהֲרִיסוֹת הַבַּיִת.

וְאֶל שְׁכוּנָה דַלָּה; בִּמְעוֹנוֹת-הַפַּיִט

בִּמְחִיר שֶׁל אֲגוֹרָה יִישִַׁן בִּמְעֻמָּד.

t וְטוֹב לִי

וְטוֹב לִי בְּעוֹלָמְךָ הַיָּפֶה וְהָרַע,

הַמְשַׁעֲמֵם וּמוֹתֵחַ!

וּמָתוֹק הַיֵּאוּשׁ הַהוֹלֵךְ וְהַבָּא,

בְּחֵן-הַגִּמְגּוּם וּשְׁלֵמוּת-הַמַּבָּע –

אֻשְׁפִּיזִין לָאוֹרֵחַ!

וְטוֹב לִנְשֹׁם אֲוִיר בְּאוּשִׁים

וְצַחְנַת-הַזֶּבֶל!

וְעַד לִהְיוֹת לַחַיִּים הַקְּלוּשִׁים,

הפָּרִים וְרָבִים וּפוֹרְצִים וּפוֹשִׁים –

בְּשִּׂמְחָה וּבְסֵבֶל!

וְטוֹב לְהִתְהַלֵּךְ יַחַד עִם כֻּלָּם

וְלִשְׁקֹעַ בַּיָּוֵן!

הֱיוֹת אֶחָד עִם עוֹבְדֵי-הַדָּם

הַחַיִּים בְּלֹא-עֵת, אַפְסוּתָם בְּיָדָם,

וּמֵתִים בְּלֹא חֵן!

וְטוֹב לִי כָּךְ לְהַחֲנִיק אֶת הַלֵּב

הַשּׁוֹאֵף תַּעֲלוּמָה!

וְחָלִילָה לִי אֶת עֵינַי לְהָסֵב

אֶל גְּבָהִים אֲחֵרִים – שָׁם אוֹרְךָ מְהַבְהֵב

בִּבְדִידוּת אֲיֻמָּה!

t בפתח היום החדש

בְּפֶתַח הַיּוֹם הֶחָדָשׁ… / יחיאל מר

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת הַשֵׁנִי לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל

רְאֵה, אֵיךְ נִצַּבְנוּ בְּפֶתַח הַיּוֹם הַגָּבוֹהַּ

הַשַּׂגִּיא בְּיָפְיוֹ וְתוֹבֵעַ הֶגְיוֹן-פְּלָאָיו,

רְאֵה אֵיךְ נָבִיא אֶת הַלֵּב הֶחָרוּשׁ – לָשׁוּב וְלִנְטֹעַ

מוּל שֶׁמֶשׁ עוֹלָה – וְהַלַּיְלָה חָרַת סִמָּנָיו!

רְאֵה, אֵיךְ קָטֹנּוּ, בַּחֲנֹט הַפְּלִיאָה אֶת פַּגֶּיהָ,

עִם בֹּקֶר נִשְׁאַף צְלָלִים, בְּאֵין כֹּחַ לָשֵׂאת אוֹרוֹתָיו.

כִּי אָשַׁמְנוּ מְאֹד, וּכְאֵשֶׁת-מַקְבֶּת הָרוֹחֶצֶת יָדֶיהָ

נִטְבֹּל אֶת נַפְשֵׁנוּ בִּשְׁמֵי-הַזְרִיחוֹת – וְלַשָּׁוְא!

רְאֵה אֶת עָנְיֵנוּ עַתָּה, שֶׁלְפֶתַע אֻשַּׁרְנוּ

וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ כִּשְׁרוֹן-הַשִׂמְחָה הַבָּרָה הַבּוֹנָה!

וְעֵינֵינוּ בּוֹהוֹת בִּמְבוֹאוֹת, כִּי לִכְמֹהַּ אָמַרְנוּ,

וְהִטַּלְנוּ עַל סְדַן הַכְּמִיהָה אֶת יְקָר-הָאֻמָּה וְאוֹנָהּ!

הַבֹּקֶר לַיּוֹם הֶחָדָשׁ! וְעַיִן תְּפַךְ מִן הַסֶּלַע,

וְאַל יְרֻסַּק זֶה הַנֵּס לִקְרָעִים בִּידֵי-הַבּוֹנִים!

נֵדַע נָא לִהְיוֹת גְּדוֹלִים בְּשָׁעָה גְּדוֹלָה אֵין דּוֹמֶה לָהּ

נָבוֹאָה בְּשַׁעַר הַיּוֹם, קְרוּעֵי-לְבָבוֹת, וּנְכוֹנִים!!

t בכתב חיוור מאד

בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד… / יחיאל מר

בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד חוֹרֵט לוֹ בֶּן-אֱנוֹשׁ

אֶת גִּמְגּוּמֵי חַיָּיו עַל דַּף-הַהוָיָה.

דּוֹמֶה לֹא יִמָּחֵק, אַךְ בַּמּוֹעֵד תִּתְלֹשׁ

הַיָּד הַנִּשְׂגָּבָה – וְדַף כְּלֹא הָיָה.

וְרַק אֶחַד מִדּוֹר יוֹדֵעַ סוֹד חוֹצֵב

בְּפַטִּישֵׁי-פְּלָדָה מִסֶּלַע הַחַיִּים.

הָה, אִישׁ לֹא נֶאֱהָב! מַדְלִיק בְּדַם הַלֵּב

בָּעֶרֶב אוֹר-לְמוֹת… אוֹר לְדוֹרוֹת בָּאִים…

זֶה פֶּלֶא הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּרְבָבָה,

אֶחָד לְמוּל עַצְמוֹ – מַרְאָה בִּפְנִים מַרְאָה.

הֵדִים מֵעֲבָרִים מִזֶּמֶר יְחִידִי…

כִּי זֶה הַגְּבוּל, עַד כָּאן… אַךְ יֵשׁ וּנְדָבָה

תִּשֹּׁר מִיַּד-אִשָּׁה – נַחְשׁוֹל שֶׁל אַהֲבָה…

וּבַמִּגְדָל קוֹרֵן הַשָּׁר בְּלֵב הַדְּמִי…

t חִזָּיוֹן

וְכָל אֲשֶׁר נִרְאֶה, וְכָל קְצִיר הָעַיִן

וּמִשְׂחֲקֵי-גַוָּן בָּעֹמֶק וּבְמֵמַד

הַנִּצָּבִים מוּלְךָ – לֹא מִצְטָרְפִים עֲדַיִן

לְצֶמֶד שֶׁל צְלִילִים, לְחִזָּיוֹן אֶחָד…

וְלֹא גְנֵבַת מַבָּט, וְלֹא נִיבֵי-הַתֹּאַם,

דַּיָּם לָתֵת מַבָּע לָאֶשֶׁד הַנִּסְעָר.

בַּתְּהוֹמוֹת זוֹרְמָה, מִתַּחַת לוּט הַנֹּעַם,

אֱמֶת שֶׁנּוֹהֲמָה בַּעֲרוּצֵי-הַגְּזָר!

עַלְמָה הַשׂוֹחֲקָה – פְּנִינִים בִּסְגוֹר הַוֶּרֶד –

בְּקֶרֶן הָרְחוֹב אוֹרֵב הָרִקָּבוֹן!

אֲנִי חוֹבֵק אוֹתָךְ, חוֹבֵק וְאַתְּ אַחֶרֶת –

פִּרְחֵי-כְּמִישָׁה עֲלֵי מַגַּש-הָעִצָּבוֹן…

עֵצִים וְקַרְדֻּמִּים – אֲנִי אֶחָד מֵהֵמָּה.

נוֹפֵל עַל כִּלְיוֹנוֹת, כַּסּוֹת אֶת גִּלּוּיָם!

וּמִלְבַב שְׁחָקִים צוֹנֵחַ אֵגֶל דֶּמַע,

וּמִלְבַב שְׁחָקִים נוֹטֵף נוֹטֵף הַדָּם…

t [אֲנִי...]

אֲנִי דוֹלֵק לָעַד מֵרֶגַע אֱלֵי רֶגַע,

אֲנִי שׁוֹתֵק כַּצּוּר מַבִּיט אֶל תְּהוֹמוֹת.

וּכְאִילָן בָּרָק, אֲנִי מוֹשֵׁךְ כָּל פֶּגַע,

וְכַדְּבוֹרָה הַדְּבַשׁ, אֶת אֹפֶל הַשָׁעוֹת

אֶגְמַע עַד כְּלוֹת, עַד חַלְחָלַת הַשֶּׁגַע,

אֲשֶׁר זוֹעֵק בִּי: עוֹד!

בַּת-שְׂחוֹק מְלֻמָּדָה אֲנִי תּוֹלֶה כְּשֶׁלֶט,

לֵאמֹר: כָּאן גָּר אֶחָד שׁוֹגֶה בְּדִמְיוֹנוֹת!

וְאוֹי לְזוֹ אַחַת אֲשֶׁר פָּתְחָה הַדֶּלֶת

שְׂנֵאתִיהָ, אַהַבְתִיָּה חֲלִיפוֹת!

כִּי שְׁאוֹל חָטְאָה עַל שֶּקָּרְאָה לִי יֶלֶד, –

עַל שֶּצָּדְקָה מְאֹד…

כִּי אֵין לְזוּלָתִי רְשׁוּת לְעַנּוֹתֵנִי,

וּלְהָסִיר מַסְוֶה מֵהַנְּקֻדָּה הַהִיא!

מִי כָּאן אֲדוֹן נַפְשִׁי? וּמִי יֹאמַר לָהּ: תֵּנִי?!

וְהֶרֶף מִלִּבְנוֹת הַגֶּשֶׁר אֶל הָאִי!

כִּי רַק אֶחָד יָכוֹל בְּשֶׁקֶט לְהָרְסֵנִי –

וְזֶה אֲנִי, אֲנִי!

t שִׁיר חָדָשׁ

נִיבִים יָנוּבוּ וְיַפְלִיאוּ

עוֹד יִצְהֲלוּ צְלִילֵי-הַסּוֹד.

אַדְמוֹת הַבּוּר שֶׁלִּי יַדְשִׁיאוּ

וּשְׂדוֹת-הַבָּר שֶׁלִּי יָנִיעוּ

שִׁבֳּלֵיהֶם – מָלְאוּ מְאֹד…

הוֹמִים הוֹמִים עִמְקֵי כַוֶּרֶת,

עַזִּים הָעֹקֶץ וְהַדְּבַשׁ!

וְאִם גָּוְעוּ גְּבִיעֵי-הַוֶּרֶד,

שָׁמוּר רֵיחָם לְעֵת אַחֶרֶת

נָצוּר לֵיחָם לְשִׁיר חָדָשׁ!

נִצָּב הַשַּׁחַר דְּרוּךְ-הַקֶּשֶׁת

עַל כָּל צְבָעָיו וְצִבְאוֹתָיו.

עוֹד תַּאַסְפֵם יָדִי עִקֶּשֶת

וְתִסְחְטֵם עַד מוֹר וָלֶשֶׁד –

וְהֵם כַּטַּל בִּכְלִי-זָהָב…

נִיבִים יָנוּבוּ וְהַנֵּבֶט

כְּעֵץ-עֲנָק עָלַי יִפְרַח!

וְהַמּוֹשֵׁל נִמְשַׁל לְעֶבֶד,

וְיַד אוֹסֵף רֵיקָה מוּשֶׁבֶת

וְשִׁיר כַּבֹּקֶר הַנִמְתָּח.

t שִׁיר הַהֵמְשֵׁךְ

אֲנִי מִן הָאֶבֶן, קַדְמוֹנִים סִתְּתוּהָ,

בְּפַלְגֵי-הַהוֹוֶה תְלֻטַּשׁ וְתִיקוֹד.

יְדֵי-לֹא-בְּרוּאִים בְּמָקוֹם יָעֲדּוּ לָהּ,

יַנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּחוֹמַת הַדּוֹרוֹת!

כִּי אָכֵן יֵשׁ חוֹמָה וְיֵשְׁ דֶּרֶךְ לָבוֹא בָּהּ,

גַּם הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת רְצוּפָה לְבָבוֹת,

מֵאַבְנֵי-הַמַּסָּד עַד לְקֶשֶׁת הַגֹּבַה,

מִצּוּרוֹת הַקִּשּׁוּט עַד צוּרֵי הַיְסוֹד.

וְאֶבֶן מֵאָבֶן דּוֹלָה וְיוֹנֶקֶת

וְאֶבֶן אֶל אֶבֶן סוֹדָהּ תְּשַׁנֵּן.

אִם אוֹר בַּצְּרִיחִים – תּוֹרָם הוּא לְלֶקֶט –

גַּם סֶלַע בְּרֵאשִׁית מִתְאַפֵּק וְקוֹרֵן…

לֹא כָל אֶבֶן שֵׁישִׁית, אִם יָפָה וְזוֹהֶרֶת,

אַךְ בְּשֵׂאת אֲרִיחִים שֵׁישׁוּתָהּ תִּבָּחֵן!

וּבְתוֹם מַסַּעָהּ הִיא הֲדוֹם לְאַחֶרֶת,

וְכֹל שֶׁיַּכְבִּידוּ – תּוֹסִיף וְתִתֵּן…

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.