*, לז', ולנק' אֵיזוּ, — מלה להודיע אחד מרבים ולשאלה welcher; lequel; who : היו לפניו מינים הרבה וכו' מברך על איזה מהם שירצה (ברכ' ו ד).  שכך היו כותבין על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו (שבת יב ג).  רשב"י אומר אין קורין מעות אלא למי שהיה מתוקן מתחילה ונתעות ואיזה זה ת"ח הפורש מן התורה (חגיגה א ז).  נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין יודע איזה מהם מת ראשון (יבמ' ז ד).  יזה המרכב המיוחד (ספרא מצורע, פ' זבים ג).  כלי שמקבל טומאה דרך פתוחו ואיזה זה כלי חרס (ספרי חקת קכו).  — וגם בפעול: גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם (ב"מ ג ד).  גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה זה אומר אותי גזל וזה אומר אותי גזל (גמ' שם לז).  — ועם בכל"ם: באיזה שלחן אמרו (שאסור להעלות בשר בחלב) בשלחן שאוכל עליו (חול' ח א).  א"ר יוסי וכי באיזה מדרס נגע זה (כלי' כז ט).  באיזה לשון הם מדברים (ספרי דבר' כ).  באיזה דרך נלך לעיר (עירובין נג:).  — גזל אחד מחמשה ואינו יודע מאיזה גזל (יבמ' טו ז).  פ"א הייתי מהלך בדרך וכו' אמר לי רבי מאיזה מקום אתה אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים (אבו' ו ט).  בא לו לכתוב את המגילה מאיזה מקום הוא כותב מאם לא שכב איש וכו' (סוט' ב ג).  אמר ר"ש מצאני ר"י בר' ציידין ואמר לי וכו' מאיזה טעם אמרתי לו לפי שא"א לעבודה בלא שחיטה (תוספתא זבחים א ה).  — ובאיזה צד, כאיזה צד, במקום כיצד: באיזה צד סדר הסעודה אורחין נכנסין ויושבין ע"ג ספסלים (תוספתא ברכות ד ח).  איני יודע באיזה צד אוהבים את הקב"ה (ספרי ואתחנן לג).  רבי יונתן אומר מצינו נדר שאינו מתחלל על ידי אחרים אלא בו הרי הוא מפר כאיזה צד אמר קונם פירות העולם עלי הרי זה יפר (ספרי מטו' קנה).  באיזה צד היו עושין (מד"ר במדב' פ"ד).  — ולנקבה אי זו: ואי זו היא קולנית כל שהיא מדברת בתוך ביתה ושכניה שומעין קולה (כתובות ז ו).  רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם (אבות ב א).  א"ר יוסי וכי מי מודיעני איזו היא גדולה ואיזו היא קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה (כלים יז ו).  איזו היא מחלוקת שהוא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי (אבו' ה יז).  מר להם (ריב"ז לח' תלמידיו) צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם (שם ב ט).  — ופעול: קדש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קדש (יבמות טו ז).  הרי עלי מנחה יביא איזו שירצה (מנח' יג א).  — היו בודקין אותן (את העדים) בשבע חקירות וכו' באיזו שנה וכו' באיזו שעה (סנהד' ה א).  — ועם ל בראשה: רבי שמעון אומר מיבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה (יבמ' ב ב).  יתר מכן אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו (גיט' ג א).  — ויש שהשתמשו בו במשמעת קצת גם לרבים, אעפ"י שאיננו נכון: שאלו תלמידיו את ריב"ז באיזו כלים פרה נעשית אמר להם בבגדי זהב (ספרי חקת קכג:).  איזו מים כשרים ואיזו פסולים לנטילה (או"ח קם א).  — וכמו"כ במלת איזה1: נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב ואין אנו יודעין איזה מהן חביבים (ירוש' מגילה ב עד ד).  על איזה הוצאות חייב מן התורה (או"ח שמז א).  ור' אליה טוען שאם דודו ר' משה הנז' לקח איזה מעות (שו"ת מהרשדם חו"מ טו).  כי איזה רשימות הן בהכרח לא נכונות (ש"י רפפורט, הקד' תש' ג"א דוד קסל).  ואיזה מכתבי מסחר (מ"א גנזבורג, הקד' קרית ספר).  מוצא לנחוץ לעשות בו (בהמאמר) איזה השמטות קטנות (יל"ג, אגרות, ב ה).  — ובמשמעת יהי מה שיהיה: שמא יחשב ויאמר איזה דבר היה במקומה (ר"י אבן תבון, או"ד לרס"ג א ד).  ושהמלך יתן איזה כסף (יוסף הכהן, דה"י למלכי צרפת ועותמן מד).  ותלמי המקדוני היה איש חכם ונבון ואוהב לקרא בספרים מאיזה חכמה יהיו ומאיזה דת ומאיזה עם יהיו (מעשיות, ביה"מ ילינק יז).  והם רעות הבאות לפעמ' על האדם לטוב לו למרק איזו זוהמא או טומאה שבנפשו וכו' וכשהקב"ה מביא יסורין וכו' למרק איזה חטא שצריך כפרה (מרפא לנפש רפאל מנירצי יז:).