אִיטָן
*1, ש"ז, — עשב, אחד ממיני הגמי הגדלים באפר2, Lieschgras; laîche; cat's tail: החשיפה והאיטן3 והגמי וכל הגדילין באפר מיני דשאין (תוספתא כלא' ה ח).
1 מקור השם לא ידוע. -
2 ר' שמואל גמע בהאגור ויתר המבארים. והר"ש בובר פרשו כמהים ופטריות מלשון יונית ἴτον ונמשך אחריו ש' קרויס, אך כבר דחה זה החכם ע' לֶו בהערותיו לספרו של קרויס. -
3 בספרי הדפוס, ובתוספתא צוקרמן אוטן.