אִיטָן

*1, ש"ז, — עשב, אחד ממיני הגמי הגדלים באפר2, Lieschgras; laîche; cat's tail:  החשיפה והאיטן3 והגמי וכל הגדילין באפר מיני דשאין (תוספתא כלא' ה ח).



1 מקור השם לא ידוע. - 

2 ר' שמואל גמע בהאגור ויתר המבארים.  והר"ש בובר פרשו כמהים ופטריות מלשון יונית ἴτον ונמשך אחריו ש' קרויס, אך כבר דחה זה החכם ע' לֶו בהערותיו לספרו של קרויס. - 

3 בספרי הדפוס, ובתוספתא צוקרמן אוטן.

חיפוש במילון: