אֵיכוּת

° 1, אַיְכְּ- ש"נ, מ"ר אֵיכוּיוֹת, - מה שעושה דבר כך או כך, Eigenschaft; qualité; quality: כשם שכל דברים שמתחייבים ונעשים בעולם בהשתנות עקרם מהבריאה ומן היצירה הנבראת מששת ימי בראשית מארבעה טבעים ומן איכיות ואותות שמן האש והאויר והמים והארץ נצמדים   נסי ב"ר נח הקראי, לקוטי קדמ' נספח' ג. ותראה פעולתו בו ובאיכות פעולתו והתפעלותו ראב"ע, ספר העצמ'.  ואחר כך יאמרו (הסוברים שהעולם נעשה במקרה) איך היו (החלקים) מקדם זה הקבוץ העל מה שהם או על זולתו ואם היה ענינם בהפך מה שהם עליו איך חושבים האיכות ההיא  ר"י אבן תבון, או"ד א. האיכות בכלל היא שם לתכונה אשר בהם יאמר לאישים כלומר הפרטים איך הם נשאים והם אשר בהם יענה שאלת השואל על איש איך היא ר"ש אבן תבון, באור מלים זרות במו"נ. והמשל השלישי בתארך האדם באיכות המתפעלת והפעליות באמרך פלוני הכעסן או הקוצף או הפחדן או הרחמן הוא, מו"נ א נב. אבל היה זה האור איכות מתפשט[ת] באויר בלתי מושפע[ת] מניצוצות גשם מאיר ר"י אברבנל, בראש' ויהי אור. ואחרי שסדרנו איכות השגותינו לדברים נבאר עכשיו אנה ימצאו הדברים יוסף צדיק, עולם קטן שער א. הפרק הב' באיכות הולד הליחות קאנון א א ד. וכן במהות הנכסים אם הם קרקעות או מטלטלים וכן באיכותם ר"ל אם נפלו לו בירושה ר"י בר ששת, תש' תסח. לא נודע לך אופן השטר ואיכותו אלא נאמר לך בסתם שיש לו שטר מתנה הר"י קולון תש' קסא. עוד הבדל אחר בין ספר משלי לספר הזה בענין איכות המליצות בן זאב, הקד' בן סירא. —  ומ"ר: בכל צורה מהן נמשכו אחריה שתי איכיות ר"ש אבן תבון מו"נ ב יט. בהיותינו משיגים מציאותם (של היסודות הפשוטים) ומספרם ואיכיותיהם המיוחד' הנה לא ידענו צורותיהם העצמיות אשר מהם ימשכו אותם האיכיות ר"י אברבנל, פרוש מ"א ג. וזה שהגשמים אמנם יפעלו קצתם בקצתם ויתפעלו קצתם מקצתם באיכויותיהם לא בצורותיהם העצמיות רלב"ג, מלחמות, מאמר ה, ג ב. אין ראוי לדמות לו (לאל) דמויים שהם איכיות שבב"א ר"מ קורדיוירו, אילימה ב ב. והאויר והדם מתדמים בשתי איכיותיהם רד"ק יחזק' יד יח. ואלה הכחות הטבעיים הארבעה יעבדום איכיותיהם הד' הראשונים ר"ל החום והקור והלחות והיובש קאנון א א ו ג. —  ומצוי הדבור קטן הכמות ורב האיכות הקד' חזות קשה, ר"י ערמאה. —  ובחכמת החשבון כמו אַיכָה, המספר התחתון בשברים ספר' עובר לסוחר, ה. ומ"ר, איכותים שם ו



1 בנוהו המתרגמים מלשון ערבי' עפ"י השם כַּיְפִיַּה کَيفِيَّة בלשון זו מן כַיּף - איך.  ובמחזור קרובץ ארג'יל מנֻקד אַיְכּוּת: מהות וכמות וְאַיְכּוּת ראשון שבת וחוה"מ פסח, אערוך בשבח', וכן קריאת הספרדים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים