רִאשׁוֹן1, רִאשֹׁן, רִאישׁוֹן, רִישׁוֹן, ת"ז מ"ר רִאשׁוֹנִים, רִאשֹׁנִים, נק' רִאשׁוֹנָה, רִאשֹׁנָה, רִאישֹׁנָה, רִאשֹׁנוֹת — שם מספר סדורי, א) במשמ' זמנית, מי שהוא קודם וקדום לכל אדם או דבר אחר, בנגוד אל אחרון, ; frühester, erster; promier; first: החדש הזה לכם ראש חדשים רִאשׁוֹן הוא לכם לחדשי השנה שמות יב ב. ותהי המכה הָרִאשׁוֹנָה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש ש"א יד יד. והנה באתי היום רִאשׁוֹן2 לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך ש"ב יט כא. אני יי' רִאשׁוֹן ואת אחרנים אני הוא ישע' מא ד. אביך הָרִאשׁוֹן3 חטא ומליצך פשעו בי שם מג כז. אני רִאשׁוֹן ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים שם מד ו. אני הוא אני רִאשׁוֹן אף אני אחרון שם מח יב. הֲרִאישׁוֹן4 אדם תולד ולפני גבעות חוללת איו' יה ז. והצפיר והשעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הָרִאשׁוֹן דני' ח כא. ויצא הגורל הָרִאשׁוֹן ליהויריב וכו' דהי"א כד ז. על המחלקת הָרִאשׁוֹנָה לחדש הראשון ישבעם בן זבדיאל שם כז ב. — החֹדֶשׁ הראשון, היום הראשון, השנה הראשונה, החדש, היום, הקודם לשאר חדשי השנה, לשאר ימי החג, השנה שבה התחילה מלכותו של מלך: שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הָרִאשׁוֹן5 תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הָרִאשֹׁן עד יום השביעי וביום הָרִאשׁוֹן מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם שמות יב יה-יו. ביום החדש הָרִאשׁוֹן באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד שם מ ב. ויהי בחדש הָרִאשׁוֹן בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן שם שם יז. בחדש הָרִאשׁוֹן בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליי' ויקר' כג ה. ביום הָרִאשׁוֹן מקרא קדש יהיה לכם שם שם ז. ביום הָרִאשׁוֹן וביום השמיני שבתון ולקחתם לכם ביום הָרִאשׁוֹן  פרי עץ הדר וכו' שם שם לט-מ. ויהי המקריב ביום הָרִאשׁוֹן את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה במד' ז יב. בחדש הָרִאשׁוֹן הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש אסת' ג ז. מן היום הָרִאשׁוֹן אשר נחת אל לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך דני' י ב. בשנה הָרִאשׁוֹנָה למלכו בחדש הָרִאשׁוֹן פתח את דלתות בית יי' ויחזקם דהי"ב כט ג. — ובקצור, רִאשׁוֹן במשמ' החדש הראשון: ויהי באחת ושש מאות שנה בָּרִאשׁוֹן באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ בראש' ח יג. בָּרִאשֹׁן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת שמות יב יח. ויעשו את הפסח בָּרִאשׁוֹן בארבעה עשר יום לחדש במד' ט ה. ויהי בעשרים ושבע שנה בָּרִאשׁוֹן באחד לחדש יחזק' כט יז. ויורד לכם גשם מורה ומלקוש6 יוא' ב כג. — ראשונים, במשמ' ימים ראשונים: והם המתו בימי קציר בָּרִאשֹׁנִים תחלת קציר שערים ש"ב כא ט. — במשמ' מגבלת יותר, קודם לאחר בזמן, ואף בנגוד אל אחרון במשמ' יחסית של מי שבא אחרי קודמו, früherer; anterieur; prior7: והנה תומם בבטנה ויצא הָרִאשׁוֹן אדמוני כלו כאדרת  שער בראש' כה כד-כה. ויהי רעב בארץ מלבד הרעב  הָרִאשׁוֹן אשר היה בימי אברהם שם כו א. ויצו את הָרִאשׁוֹן לאמר וכו' שם לב יח. ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הָרִאשׁוֹן אשר היית משקהו שם מ יג. ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הָרִאשׁנוֹת הבריאת שם מא כ. והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הָרִאשׁוֹן והאמינו לקל האת האחרון שמות ד ח. פסל לך שני לחת אבנים כָּרִאשֹׁנִים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הָרִאשֹׁנִים אשר שברת שם לד א. והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הָרִאשׁוֹן ויקר' ד כא. ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כָּרִאשׁוֹן שם ט יה. והזיר ליי' את ימי נזרו וכו' והימים הָרִאשֹׁנִים יפלו כי טמא נזרו במד' ו יב. כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הָרִאשׁוֹן ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן שם כא כו. ואפסל שני לחות אבנים כָּרִאשֹׁנִים דבר' י ג. ויכתב על הלחת כמכתב הָרִאשׁוֹן את עשרת הדברים שם שם ד. ואנכי עמדתי בהר כימים הָרִאשֹׁנִים ארבעים יום וארבעים לילה שם שם י. כי יקח איש אשה וכו' ושלחה מביתו וכו' והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון וכו' ושלחה מביתו וכו' לא יוכל בעלה הָרִאשׁוֹן אשר שלחה לשוב לקחתה שם כד א-ד. ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הָרִאשׁוֹן שפט' כ כב. אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הָרִאשֹׁנָה שם שם לט. וישבהו העם דבר כדבר הָרִאשׁוֹן ש"א יז ל. אני ראה את מרוצת הָרִאשׁוֹן כמרצת אחימעץ בן צדוק ש"ב יח כז. ומדוע הקלתני ולא היה דברי רִאשׁוֹן לי להשיב את מלכי שם יט מד. הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הָרִאשֹׁנִים ואת חמשיהם מ"ב א יד. כעת הָרִאשׁוֹן8 הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ישע' ח כג. שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הָרִאשֹׁנִים אשר היו על המגלה הָרִאשֹׁנָה אשר שרף יהויקים מלך יהודה ירמ' לו כח. שה פזורה ישראל  אריות הדיחו הָרִאשׁוֹן אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל שם נ יז. אלכה ואשובה אל אישי הָרִאשׁוֹן כי טוב לי אז מעתה הוש' ב ט. ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הָרִאשֹׁנָה ממלכת לבת ירושלם מיכ' ד ח. מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הָרִאשׁוֹן חגי ב ג. גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הָרִאשׁוֹן שם שם ט. צדיק הָרִאשׁוֹן בריבו ובא רעהו וחקרו משלי יח יז. ברוכה את ליי' בתי היטבת חסדך האחרון מן הָרִאשׁוֹן רות ג י. ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הָרִאשׁוֹן דני' יא יג. ורבים וכו' אשר ראו את הבית הָרִאשׁוֹן ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול עזר' ג יב. והפחות הָרִאשׁוֹנִים אשר לפני הכבידו על העם נחמ' ב יה. ודברי דויד המלך הָרִאשֹׁנִים והאחרנים הנם כתובים על דברי שמואל הראה וכו' דהי"א כט כט. והנה דברי אסא הָרִאשׁוֹנִים והאחרונים הנם כתובים וכו' דהי"ב יו יא. — בנים רִאשׁוֹנִים הקודמים בגיל לאחיהם: וימליכו וכו' את אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל הָרִאשֹׁנִים הרג הגדוד שם כב א. — ג) במשמ' יחסית כלפי זמנו של המדבר, קדמון, קודם לזמננו, לפני הזמן הזה: כי שאל נא לימים רִאשֹׁנִים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ דבר' ד לב. עד היום הזה הם עשים כמשפטים הָרִאשֹׁנִים מ"ב יז לד. ולא שמעו כי אם כמשפטם הָרִאשׁוֹן הם עשים שם שם מ. כי נשכחו הצרות הָרִאשֹׁנוֹת וכי נסתרו מעיני וכו' ולא תזכרנה הָרִאשֹׁנוֹת ולא תעלה על לב ישע' סה יו-יז. שבו על עונת אבותם הָרִאשֹׁנִים ירמ' יא י. בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הָרִאשֹׁנִים אשר היו לפניך כן ישרפו לך שם לד ה. אל תהיו כאבותיכם אשר קראו אליהם הנביאים הָרִאשֹׁנִים9 לאמר וכו' זכר' א ד. משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יי' צבאות ברוחו ביד הנביאים הָרִאשֹׁנִים שם ז יב. לא כימים הָרִאשֹׁנִים אני לשארית העם הזה שם ח יא. אל תזכר לנו עונת רִאשֹׁנִים תהל' עט ח. איה חסדיך הָרִאשֹׁנִים אדני נשבעת לדוד באמונתך שם פט נ. כי שאל נא לדור רִישׁוֹן וכונן לחקר אבותם איו' ח ח. אל תאמר מה היה שהימים הָרִאשֹׁנִים היו טובים מאלה קהל' ז י. — ובלא שם עצם, רִאשׁוֹנִים במשמ' בני האדם שהיו לפָנים: וזכרתי להם ברית רִאשֹׁנִים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ויקר' כו מה. לא תסיג גבול רעך אשר גבלו רִאשֹׁנִים בנחלתך אשר תנחל דבר' יט יד. ובנו חרבות עולם שממות רִאשֹׁנִים יקוממו ישע' סא ד. אין זכרון לָרִאשֹׁנִים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון קהל' א יא. — ונק' מ"ר רִאשׁוֹנוֹת, במשמ' הענינים, המאֹרעות שנבאו עליהם ובאו מקדם או שעתידים לבוא קדם לאחרים: הָרִאשֹׁנוֹת מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו ישע' מא כב. הָרִאשֹׁנוֹת הנה באו וחדשות אני מגיד שם מב ט. מי בכם יגיד זאת וְרִאשֹׁנוֹת ישמיענו שם נג ט. אל תזכרו רִאשֹׁנוֹת וקדמניות אל תתבננו הנני עשה חדשה עתה תצמח שם שם יח-יט. זכרו רִאשֹׁנוֹת מעולם שם מו ט. הָרִאשֹׁנוֹת מאז הגדתי שם מח ג. — מֵרִאשׁוֹן, מזמן קדום, מלפנים: כסא כבוד מרום מֵרִאשׁוֹן מקום מקדשנו ירמ' יז יב. — ד) בעל ערך וחשיכות יתרה: והנה מיכאל אחד השרים הָרִאשֹׁנִים בא לעזרני דני' י יג. — ובתו"מ: אלו הן בין הפרקים, בין ברכה ראשונה לשניה, בין שניה לשמע וכו' ברכ' ב ב. חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון וכו' מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא, אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שחתן פטור מק"ש בלילה הראשון שם שם ה. המדיר את חבירו שיאכל אצלו וכו' אוכל אצלו בשבת הראשונה (לנישואין) ובשבת שנייה וכו' לא יאכל עד שיעשר דמאי ד ב. הבית הראשון (שהגיע אליו בעיר) הוא ביתו ר' יהודה, מעשר' ב ג. ישב האחד על הפתח ולא מלאהו, ישב השני ומלאהו, השני חייב, ישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב בצידו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור שבת יג ז. מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי (ליום) הראשון למזרח ו(ליום) השני למערב, הראשון למערב והשני למזרח, עירובי הראשון והשני כבני עירי, עירובי השני והראשון כבני עירי עירוב' ג ו. מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני, וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני ר' יהודה שם שם ח. הפסח נשחט בשלש כיתות וכו' נכנסו כת הראשונה וכו' יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה וכו' כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית פסח' ה ה-ז. יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית שניה בחיל  והשלישית במקומה עומדת שם שם י. הלכה רגל ראשון10 לעשות בבית אביה, שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה, תאכל במקום שהיא רוצה שם ח א. הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים שם שם ג. מזגו לו כוס ראשון וכו' שם י ב. ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון יומ' ב ב. אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתיה היתה נקראת שם ה ב. מיקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה שם ו ד. אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד סוכ' ב ו. מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון ישלים בלילו יום טוב האחרון ר' אליעזר, שם שם. העובר לפני התיבה ביום טוב ראשון של ראש השנה השני מתקיע' ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל ר"ה ד ז. הראשונים (שכל זוג מזוגות החכמים) היו נשיאים, ושניים להם אבות בתי דינין חגי' ב ב. כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים שאם נטמאו הראשונים יביאו שנים תחתיהן שם ג ח. ואח"כ ייבם השני את אשת אחיו ומת, הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשנייה משום צרתה יבמ' ב א. ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון יוציא והולד כשר שם ד ב. שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון שם שם ד. ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה ר' שמעון, שם י א. אמרו לה מת בעליך ונישאת, ואחר כך אמרו לה קיים היה ומת תצא, והולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר שם שם ג. מותר בראשונה בשלישית ובחמישית ופוטרות צרותיהן ואסור בשנייה וברביעית וכו' ואם בא על השנייה לאחר מיתת הראשונה מותר בשנייה וברביעית ופוטרות צרותיהן וכו' שם שם ה. הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה שם יא ב. העורר על השדה והוא חתום עליה בעד וכו' יכול הוא שיאמר השני נוח לי והראשון קשה הימנו אדמון, כתוב' יג ו. קונם אשתי נהנית לי, ואמר לא נדרתי אלא מאשתי הראשונה שגרשתי נדר' ב ה. (אמר קונם) שאיני נהנה לזה ולזה, הותר הראשון הותרו כולן שם ט ז. אם טמא הייתי, העולה הראשונה נדבה וזו חובה, ואם טהור הייתי העולה הראשונה חובה וזו נדבה שם ח א משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים סוט' עט יב. האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים, שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קבל וקרע, אפילו הן הראשונים והן האחרונים או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן גיט' ו ב. המקדש שתי נשים בשוה פרוטה או אשה אחת בפחות משוה פרוטה אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שלח קידוש' ב ו. שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון, הראשון חייב בנזקי השני ב"ק ג ד. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים, אלו ואלו זוממין, הראשונים משלמים תשלום כפל והאחרונים משלמין תשלומי שלשה שם ז ג. אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים ב"מ ד י. קבלה (את השדה) הימנו לשבע שנים, שנת ראשונה יזרענה פשתן שם ט ט. הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה ב"ב ה ג.וג' שורות של ת"ח יושבין לפניהן וכו', היו צריכין לסמוך סומכין מן הראשונה, אחד מן השניה בא לו לראשונה, ואחד מן השלישית בא לו לשניה סנה' ד ד. באו עליה שנים, הראשון בסקילה והשני בחנק שם ז ט. שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא עדי' ח ו. וכהן שהקריב מחצה בשחרית ומת ומינו כהן אחר תחתיו, לא יביא חצי עשרון מביתו ולא חצי עשרונו של ראשון אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה מנח' ד ה. (יוצא דופן והבא אחריו) הראשון לנחלה והשני לחמש סלעים ר' שמעון, בכורות ח ב. (האשה שהביאה חטאתה תור ועולתה בן יונה) הולכין אחר הראשון בן עזאי, קנ' ב ה. ארבעה מראות (נגעים) האלו מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר, להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון וכו' נגע' א ג. הבתים מיטמאין וכו' בירקרק ובאדמדם בתחלה ובסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני וכו' שם ג ח. העומד בראשון יכבס ויסגיר שם יא ה. הזייה ראשונה ר' יהודה, פרה יב ב. ובמה אמרו דיה שעתה בראייה ראשונה, אבל בשנייה מטמאת מעת לעת, ואם ראתה הראשונה מאונס אף בשניה דיה שעתה נדה א ו. נותנין לה לילה ראשון ב"ש, שם י א. הזב והזבה שבדקו עצמן ביום ראשון ומצאו טהור ובשביעי מצאו טהור וכו' שם שם ג. על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו מכי' יתרו א. צרות אחרונות משכחות את הראשונות רב יוסף, ברכ' יג.. מקיש (מלכים) ראשונים לאחרונים, מה אחרונים לא עשו ותלה בהם לשבח אף ראשונים לא עשו ותלה בהן לגנאי שבת נו:. אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה רב יהודה, יבמ' סג:. כמשתה ראשונים משתה אחרונים יהודה בר נחמני, כתוב' ח:. כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון ר' יוחנן, גיט' נט:. ולא היה להם לאחרונים ללמוד מן הראשונים מדר' תהל' ב. — *אדם הראשון, האדם שבראו אלהים במעשה בראשית: ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחבירו סנה' ד ה . כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא נתישבה ר' יוסי בר' חנינא, ברכ' לא.. כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין ר' ירמיה בן אלעזר, עירוב' יח:. אדם הראשון חסיד גדול היה ר' מאיר, שם שם. — *אֲדָר ראשון, בנגוד לאדר שני בשנה מעברת: קראו את המגילה באדר ראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני, אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים  מגי' א ד. קונם יין שאיני טועם וכו' עד ראש אדר הראשון, עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון נדר' ח ה. — *והיום הרִאשׁוֹן, יום ראשון בשבוע, היום שאחר השבת: ביום הראשון (קוראים) בראשית ויהי רקיע, בשני יהי רקיע ויקוו המים תעני' ד ג. השיר שהיו הלוים אומרים במקדש, ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה וכו' תמי' ז ד. — *אַשְׁמוּרָה ראשונה,  השליש הראשון של הלילה: (קוראים שמע) עד סוף האשמורה הראשונה ברכ' א א. בכל יום תורמים את המזבח בקריאת הגבר וכו' וברגלים מאשמורה הראשונה יומ' א ח. משמרה ראשונה חמור נוער, שנייה כלבים צועקים, שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה ר' אליעזר, ברכ' ג.. — *פֶּסַח ראשון,  פסח שבחדש ניסן, בנגוד לפסח שני בי"ד באיר; מה בין פסח ראשון לשני, הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא והשני מצה וחמץ עמו בבית פסח' ט ג. — *מַיִם ראשונים,  המים שנוטלים בהם את הידים לפני הסעודה: מוסיפין על השניים ואין מוסיפין על הראשונים ידים א א. נטל את הראשונים למקום אחד ואת השניים למקום אחר ונפל ככר של תרומה על הראשונים טמא, ועל השניים טהור שם ב ב. מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה רב יצחק בר אשיין, חול' קה.. מים ראשונים ואחרונים חובה, אמצעיים רשות שם שם. ראשונים נוטלין בין בכלי ובין ע"ג קרקע, אחרונים אין נוטלין אלא בכלי שם שם. מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן אחרונים אין נוטלין אלא בצונן שם שם. מים ראשונים האכילו בשר חזיר, אחרונים הוציאו את האשה מבעלה רב דימי, שם קו.. — *ומַעְשֵׂר ראשון,  המעשר הנתן ללוי, בנגוד למעשר שני הנאכל בירושלם: אכל דמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו וכו' מזמינין עליהן, אבל אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו וכו' אין מזמנין עליהם ברכ' ז א. אם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום דמאי א ד. המקדים תרומה לבכורים, מעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון וכו' מה שעשה עשוי וכו', יקדמו בכורים שהם בכורים לכל ותרומה לראשון שהיא ראשית ומעשר ראשון לשני שיש בו ראשית תרומ' ג ו-ז. אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות מע"ש ה יא. — וראשון, נק' ראשונה, בשמוש מקֻצר כתה"פ במשמ' כשהוא ראשון, עד שהיא ראשונה11 וכדו': יתנה (את הפאה) לעני שנמצא ראשון פאה ד ט. הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים פסח' ח ג. אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלים עמו משלו, ואם שלהן נשחט ראשון הם אוכלין עמשלהן והוא אוכל משלו ואם אין ידוע איזה מהן נשחט ראשון או ששחטו שניהם כאחד, הוא אוכל משלו והם אינם אוכלים עמו שם ט ט. זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון ר"ה ב ו. נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע איזה מהן מת ראשון, צרתה חולצת ולא מתיבמת יבמ' ז ד. שור שחור שיצא מביתו ראשון הרי הוא הקדש וכו', דינר זהב שיעלה בידה ראשון הרי הוא הקדש וכו' חבית של יין שתעלה בידי ראשונה הרי הקדש נזי' ה א-ב. כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל גיט' ה ח. נפל הבית עליו ועל אשתו, יורשי הבעל אומרים האשה מתה ראשונה ואחר כך מת הבעל, יורשי האשה אומרים הבעל מת ראשון ואחר כך מתה האשה וכו' ב"ב ט ט. יחיד שמלא ה' חביות לקדשן קדוש אחד ונמלך לקדשן חמשה קדושין, אין כשר אלא זה שקידש ראשון פרה ז א. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטל מנה יפה ראשון תנא דבי ר' ישמעאל, גיט' נט:. — *ראשון ראשון, כל הקודם, בזה אחר זה, אף בנגוד אל אחרון אחרון: הקפת החנות אינה משמטת, ואם עשאה מלוה משתמטת, ר' יהודה אומר הראשון הראשון משמט  שביע' י א. האומר לאשה התקדשי לו בזו (בתמרה זו) ובזו ובזו, אם יש שוה פרוטה בכולן מקודשת וכו' היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה קידוש' ב א. ואומר (החכם) על הראשון ראשון ועל האחרון אחרון אבו' ה ז. אבותיך לא נתחייבו עד שעה שקנו כולה, אבל אתם ראשון ראשון קונה ומתחייב ר' יוסי בר' חנינא, ירוש' שביעי ו א. מעביר ראשון ראשון12 תנא דבי ר' ישמעאל, ר"ה יז.. המערה יין נסך מחבית לבור אפי' כל היום כולו ראשון ראשון בטל ר' יוחנן, ע"ז עג.. *ראשון שבראשון, שבשני וכדו': הראשון שבראשון אין  למעלה ממנו, השני שבראשון והראשון שבשני שוין, השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי שוין, השלישי שבשלישי אין למטה ממנו מנח' ח ה. — *ראשון לטֻמאה,  התולדה הראשונה במעלה לאב הטמאה: האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמאו בולד הטומאה מצטרפין זה עם זה לטמא כקל שבשניהן, כיצד, כחצי ביצה אוכל ראשון וכחצי ביצה אוכל שני שבללן זה בזה שני, וכו', כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה ראשון טהר' א ה. כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה ראשון, חלקן זה שני וזה שני, שאף השלישי שנגע בראשון נעשה שני שם שם ו. ר"א אומר האוכל אוכל ראשון ראשון, אוכל שני שני, אוכל שלישי שלישי, ר' יהושע אומר האוכל אוכל ראשון ואוכל שני שני שם ב ב. הראשון והשני שבתרומה טמאים ומטמאים, השלישי פוסל ולא מטמא, והרביעי נאכל בנזיד הקדש שם שם ד. הראשון שבקדש ושבתרומה ושבחולין מטמא שנים ופוסל אחד בקדש, ומטמא אחד ופוסל אחד בתרומה, ופוסל את החולין שם שם ז. — *וראשון בדרגת הקרבה במשפחה: אמר רב, אחי אבא לא  יעיד לי הוא ובנו וחתנו, אף אני לא אעיד לו אני ובני וחתני, ואמאי, הו"ל שלישי בראשון, ואנן שני בשני תנן, שלישי בראשון לא תנן סנה' כח. — *וראשון, במשמ' הגדול, ראשון שבגנבים, הגדול שבהם: שבעה גנבין הם, הראשון שבגנבים גונב דעת הבריות מכי', מסכ' דנזיקין יג. — *כלי ראשון13, כלי הבא   ישר מן האש: מתקיף רב ששת סוף סוף צונן בצונן הוא, אמר אביי גזירה שמא יעלה באילפס רותח, סוף סוף כלי שני הוא וכלי שני אינו מבשל, אלא גזירה שמא יעלה באילפס ראשון חול' קד:. — ובצרופים, *חסידים הראשונים, דורות הראשונים במשמ' בני הדורות הקודמים שבימי הבית: חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים ברכ' ה א. לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים וכו' ר"ש בן יוחי, עירוב' סד:. בוא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים, דורות הראשונים מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר משום ר' יהודה בן אילעי גיט' פא.. דורות הראשונים ב"ש, דורות האחרונים ר' דוסא משמו, שם שם. — *רִאשׁוֹנִים במשמ' זו: תורת הראשונים לא היה לא ה"א שלהם ולא מ"מ שלהם סתום ר' ירמיה בשם ר' חייה בר בא ורבי סימון, ירוש' מגי' א ט. אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים, ולא כחמורו של ר' חנינא בן דוסא ושל ר' פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים רבא בר זימונא, שבת קיב:. לבם של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל וכו' ראשונים ר"ע, אחרונים ר' אלעזר בן שמוע ר' יוחנן, עירוב' נג.. טובה צפורנן של ראשונים מכריסן של אחרונים הוא, יומ' ט: ראשונים גדולים או אחרונים גדולים שם שם. הראשונים חרשו וזרעו וכו' ואנו אין לנו פה לאכול ר' שמואל בר נחמן, שקל' יג:. — *מִשְׁנָה ראשונה,  ההלכה כפי שנשתנתה בראשונה: היבם אינו מאכיל (את יבמתו לפני הנשאה לו) בתרומה וכו' זו משנה ראשונה, ב"ד של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה כתוב' ה ג. ואינו חייב (הנזיר) עד שיאכל מן הענבים כזית, משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין נזי' ו ח. לקח מסיקריקון וחזר ולקח מב"ה מקחו בטל וכו' זו משנה ראשונה, ב"ד של אחריהם אמרו הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע גיט' ה ו. זו משנת ר"ע, אבל משנה ראשונה וכו' ר' יוסי, סנה' ג ד. העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור, שמשנה ראשונה חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו צירן עדי' ז ב. — *לשון ראשון, בנגוד אל לשון אחרון, מה שנאמר קדם14: אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון מכי' מס' דפסחא ב ; שם שם ג; שם שם ח; שם בחדש ח; ספרי במד' כג; שם שם קכט. אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון מכי' מס' דפסחא ה; ספרי במד' כד. באומר תחול זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון ר' יוחנן, תמור' כו.. ועי' אחרון. — *רִאשׁוֹנוֹת, במשמ' שלש הברכות הראשונות בתפלת עמידה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות אלא באמצעיות רב יהודה, ברכ' לד.. ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו, אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו ר' חנינא, שם לד.. — *דברות ראשונות, עשרת הדברים שבספר שמות: בדברות הראשונות נאמר עבדך ואמתך ובהמתך, ובדברות האחרונות נאמר ושורך וחמורך וכל בהמתך ר' יוסי בשם ר' ישמעאל, ב"ק נד:. — ונק' רִאשֹׁנָה תה"פ, במשמ' מקומית, בראש כלם, לפניהם, voran; en avant; in front: וישם את השפחות ואת ילדיהן  רִאשֹׁנָה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים בראש' לג ב. שבעה שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים רִאשֹׁנָה במלכות אסת' א יד. — ובמשמ' זמנית קדם לכל, zuerst; avant tout; first: זה יצא רִאשֹׁנָה בראש' לח כח. והביט אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת רִאשׁוֹנָה ויקר' ה ח. כל הפקדים למחנה יהודה וכו' רִאשֹׁנָה יסעו במד' ב ט. ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל רִאישֹׁנָה יהוש' כא י. בחרו לכם הפר האחד ועשו רִאשֹׁנָה כי אתם הרבים מ"א יח כה. — ועם ב היחס, בָּרִאשׁוֹנָה במשמ' זו: ויסעו בָּרִאשׁוֹנָה על פי יי' ביד משה במד' י יג. ויסע דגל מחנה בני יהודה בָּרִאשׁוֹנָה לצבאתם שם שם יד. כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בָרִאשׁוֹנָה להמיתו ויד כל העם באחרנה דבר' יג י. יד העדים תהיה בו בָרִאשׁוֹנָה להמיתו ויד כל העם באחרנה שם יז ז. אך עשי לי משם עגה קטנה בָרִאשֹׁנָה והוצאת לי ולבנך תעשי באחרנה מ"א יז יג. ויצאו נערי שרי המדינות בָּרִאשׁוֹנָה שם כ יז. והושע יי' את אהלי יהודה בָּרִאשׁוֹנָה זכר' יב ז. — ובמשמ' יחסית, קדם לזמנו של המדבר: וילך למסעיו וכו' אל מקום המזבח אשר עשה שם בָּרִאשׁוֹנָה בראש' יג ב-ג. והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בָּרִאשׁוֹנָה ונסנו לפניהם יהוש' ח ה. ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בָּרִאשׁוֹנָה ש"ב ז י.  כל אשר שלחת אל עבדך בָּרִאשׁוֹנָה אעשה מ"א כ ט. לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בָּרִאשׁוֹנָה  ירמ' ז יב. — לְמַבָּרִאשׁוֹנָה, במשמ' כזו: כי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה15 לא אתם פרץ יי' אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט דהי"א יה יג. — לָרִאשׁוֹנָה במשמ' זו: ויקרא שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לָרִאשׁוֹנָה בראש' כח יט. ואולם ליש שם העיר לָרִאשׁוֹנָה  שפט' יח כט. — ובהשואה לזמן הקודם, כָּארִשׁוֹנָה כְּבָרִאשׁוֹנָה: ואתנפל לפני יי' כְּרִאשֹׁנָה ארבעים יום וארבעים לילה דבר' ט יח. נגפים הם לפנינו כְּבָרִאשֹׁנָה שפט' כ לב. ותשב יד המלך אליו ותהי כְּבָרִאשֹׁנָה מ"א יג ו. ואשיבה שפטיך כְּבָרִאשֹׁנָה ויעציך כבתחילה ישע' א כו. והשבתי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כְּבָרִאשֹׁנָה ירמ' לג ז. כי אשיב את שבות הארץ כְּבָרִאשֹׁנָה שם שם יא. למועד ישוב ובא כנגב ולא תהיה כָּרִאשֹׁנָה וכאחרונה דני' יא כט. — ובתו"מ, בָּרִאשֹׁנָה: בראשונה היוא אומרים,  מלקט אדם עצים וכו' משרבו עוברי עבירה התקינו שיהא זה מלקט וכו' שביע' ד א. בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים וכו' עד שבא ר' עקיבא ולמד וכו' ר' יהודה, מע"ש ה ח. בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו, נמנעו מלהביא, התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע בכורים ג ז. בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם, משקלקלו המינין התקינו וכו' ר"ה ב א. בראשונה היה עושה בית דין במקום אחר ומבטלו, התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהיו עושין כן גיט' ד ב. בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה, ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה וכו' בכורות א ז. בראשונה היו אומרים, שלשה כלים ניטלין בשבת וכו' שבת קכג:. בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה רב יהודה, כתוב' פב:. בראשונה כל מי שמצא אבידה היה מכריז עליה שלשה רגלים ב"מ כח:. — ובסהמ"א: כל מקום שיש ראשון בראשון ושני בשני פסולין (לעדות) מן התורה, שלישי בראשון פסול מן החכמים, שלישי בשני כשר והזהיר, ויקר' כז., צו. וכן פסק רב שרירא גאון משום הראשונים שהלכה כר' יוסי רי"ף, שבת פרק ד, וילנה כב:. כמו שהיה אומר סקארט הראשון לעם ר"י א"ת, כוזרי ה יד . והנה אם שמת תנועה באות הראשון תסובבנו עם כל התנועות ראב"ע, ספר השם, פרק ז, קבוצ' קונטר'. האחים זה עם זה וכו' הרי דן ראשון בראשון, ובניהם זה עם זה שני בשני רמב"ם, עדות יג ג. ובחרו ג"כ מדעות הפילוסופים הראשונים ר"ש א"ת, מו"נ א עא. כל המדברים הראשונים מן היונים המתנצרים ומן הישמעאלים וכו' שם שם. כי כל מזג מקבל התוספת והחסרון והוא יתחדש ראשון ראשון והצורות אינם כן שהם לא יתחדשו ראשון ראשון שם ב יב. מתוך שרדף אחריהם גלגל עליו המקום ראשונות ואחרונות מדה"ג, שמות יג יז, הופמן 130. וכבר אמרו הראשונים שהקנאי רע מן החמדן רי"א מודינה, צמח צדיק ז. שהיה נשוי לבת בן אחותי שהיה עמי שלישי בראשון ע"י בעל כאשתו פרחייא, שו"ת תורת חסד קיט. — ואמר הפייטן: אנובב בפה ולשון הלל ביום ראשון להעריץ לאל אחרון וראשון ר"א קליר, אנובב, קרוב' א סכות. לחדשו לראשון כמראשון לנצורי כאישון אהלל בפה ולשון למרום וקדוש הוא, לחדשי, קרוב' ב סכות. — ואמר המשורר: השם אשר נכתב ולא נקרא הוסף בתוכו אות כמספרו, האחרון דודי והראשון בו שם שמו הרם לאמירו ראב"ע, חידה על שם יהודה, כהנא א', 103. לא הוא שמו נקרא אחרון ולא ראשון כי אם למבראשונה בלי לשון הוא, מידה, שם שם, 105. — °רגלים ראשונות, במשמ' רגלים קדמיות של בהמה: בהמה שיש לה חמש רגלים או שלש אם חסר ויתר ברגליה אחרונות טריפה ואם בראשונות16 כשר הלכ' פסוק' לתלמיד' רב יהודאי גאון, 146. — °וראשון מ"ר ראשונים, בנגוד אל אחרון, אחרונים, פוסק מפוסקי ההלכה המסֻכמים שקדמו לשלחן הערוך, נוהג בספרי ההלכה. — °ונביאים ראשונים במשמ' ספרי המקרא הספּוריים, יהושע שפטים שמואל ומלכים נוהג בספרות17. — °ובפילוסופיה, ראשון בתאר לאלהים שהוא ראשון לכל דבר: שמה שעמד עליו דעת הפילוסופיא האמיתית בתארי הראשון ית' וכו' אמו"ר לראב"ד ב ו א, 81. אמנם הראשון ית' וית' הנה אין דבור בו שם שם 90. ויטיח דברים ושבושים עצומים נגד הראשון ית' וית' שם שם. — °איכויות ראשונות, חֹם קֹר לחות ויֹבש עי' איכוּת.— °הַנָּחָה ראשונה, המשמעות העקרית, המקורית, של המלה כמונח, וענין ראשון, עקר המֻשג שמדֻבר עליו: עבר, עינינו הראשון הוא בענין העתק הגוף במקום, ועיקר הנחתו הראשונה לתנועת בעלי חיים על רוחק אחד ישר ר"ש א"ת, מו"נ א כא. °חֹמר ראשון, החמר שממנו נתהותה כל המציאות, Hyle, עי' א. חֹמֶר. — °ידיעות ראשונות, כמו מֻשכלות ראשונים: אחר כן יגיע בהדרגה אל הידיעות הראשונות אמו"ר לראב"ד ג ד א. — ובקצור, ראשונות: וכבר הסכימו העם לקרוא שכל האדם קודם הגיעו הראשונות אליו שכל בכח, ולקראת אותו אחר הגיע לו הראשונות שכל בפועל שם א ז, 37. — °כַּוָּנָה ראשונה: כאלו הם תחבולה שעשה השם לנו להגיע אל כוונתו הראשונה ר"ש א"ת, מו"נ ג לב. — °מַנִיעַ רִאשׁוֹן, כנוי לאלהים, עי' מֵנִיעַ. — °מָצוּי רִאשׁוֹן, כנוי לאלהים, עי' מָצוּי. — °מֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן  מה שאין לפקפק בו ושאינו צריך לראיות, (Axiom(e עי' מֻשְׂכָּל. — °מָשָׁל רִאשׁוֹן, כמו הנחה ראשונה: שהנביאים וכו' ידברו בשמות המשתתפים ובשמות שאין הכוונה בהם מה שיורו במשלם הראשון ר"ש א"ת, מו"נ ב כט. — °סִבָּה ראשונה עִלָּה ראשונה,  עי' סִבָּה,  עִלָּה. — °עֶצֶם ראשון, עי' עֶצֶם. — °שֵׂכֶל ראשון, עי' שֵׂכֶל. — °רִאשׁוֹן במשמ' הַנָּחָה קודמת: והוא שיהיה ענין סתום קשה לציירו, יצטרך לזכרו או ללקחו הקדמה בביאור ענין קל הציור, צריך שיוקדם בלמוד לפני הראשון ההוא ר"ש א"ת, מו"נ, פתיח'. — °רִאשׁוֹנֵי הכמות: ראשוני הכמות לא יתחלקו, כלומר הנקודה הקו והשטח רש"ע פלקירא, הנפש, 14. — °דַּק ראשון, ובקצור  רִאשׁוֹן במשמ' אחד מששים במעלה ממעלות הזוית או בשעה: וכל מעלה ששים דקים  ראשונים וכל ראשון ששים שנים וככה עד עשיריים ראב"ע, ראשית חכמה א. והנה אם היה מחץ השלישית י' שהוא ג' מעלות ושלישית מעלה יהיה מרובע חצי היתר כ"ב מעלות גם י"ג ראשונים ושליש ראשון, ושרשו ד' מעלות גם מ"ב ראשונים נו"ן שניים ול"ד שלישיים הוא ספר השם ו, קבוצ' קונטר'. והנה אין בינינו ובין חכמי המדות רק ראשון א' באלכסון שהוא ק' וכו' שם שם. — °רִאשׁוֹן לְצִיֹוֹן, תאר לראש הרבנים הספרדיים בארץ ישראל. — °בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה, במשמ' בראש הכל, נוהג בדבור.