אֱיָל

1, ש"ז, מ"ר °אֳיָלִים.  –— כח ועז, Kraft; force; might: כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין אֳיָל2  (תהל' פח  ד-ה).  —  ופשט השמוש הזה בספרותנו: לך הצור לך נאוה תהלה ואתה אל ומידך אֳיָלִים  (ר"ש  הנגיד, הלי  תעש).  כגבור אין אֳיָל וכאורח נס ובורח ומר צורח  (שיר היחוד  יום  ד).  אבל אחרי אשר למצא חפץ להשׂיג אֳיָל ולהוסיף עילוי ותלוי ראש לא חמלת  (ר'  ידעיה  בדרשי,  בחי"ע  טז).  ראשית גבורה אֳיָל ותוכה גבורה ואחריתה תלאה  אסף  ב  סו  יד.  —  ועי' אֳיָלוּת.  —  וגזרו מזה הפעל °אָיַל, °אִיַּל שלקמן.



1 ממשקל זה ממש לא נמצא בתנ"ך אלא עוד שם אחד והוא אֳסָר.  ויש בחטף פתח אֲנָךָ.  ורבים ע"מ פְּעָל: יְקָר, כְּפָר, שְרָד.  ואין למלה זו אחות בשאר לשונות השמיות, זולתי אולי בסורית אילא במשמעת עזר, אך לא באשורית.  ובערבית בין המלים הרבים שיש בה למושג הכח אין אף אחת שתדמה קצת לְאֶיָל, וזה קצת תמוה במושג יסודי קדמון כזה.  ולכן יש חשדים מלה זו שהיא אחת מאותן המלות בלשוננו שנוצרו בטעות.  אך אין בודקין ביחס המלים שבתנ"ך, וְאֱיָל נולדה במערכה טובה וחבה מיוחדה נודעה לה מהפיטנים והסופרים יתר מלמלים אחרות שאין שום פקפוק ביחוסן השמי.

2 תרגום חילא.  מנחם בן סרוק: כגבר אין איל וכו' ענין כח ומעוז הוא.  וכן ר"י בן גנאח, רש"י, ראב"ע ורד"ק וכו', וכן החדשים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים