* 1, פ"י, — קנח הרטב שבקערה על ידי חתיכת לחם וכדומה: כאדם האומר לחבירו גידפתה2 הקערה כרית' ז:. כאדם שגודף מן הקערה ערוך, ערך גדף. — °ולמשל המים במשוט: כמלח הגודף את המים ר"ש גאון, תשו' הגא', הרכבי כה.
— פִע', *גִּדֵּף, — א) כמו קל בחזק הפעולה, גִּדֵּף את הקערה, קנח אותה בפת לחם: כאדם שהוא אומר לחבירו גידפתה את כל הקערה ולא שיירתה בה כלום ירוש' סנה' יד כה:. לשנים שהיו יושבין וקערה של גיריסין ביניהן פשט אחד את ידו וגידף את כל הקערה ולא שייר בה כלום שם. וכמו שמגדף בפתו מה שיש בקערה ר"ש גאון, תשו' הרכבי כה. — ב) בהשאלה, *עשה תנועה באויר בידו לסימן תמיהה: מגדף בה ר' אבהו אלא מעתה תהא סנהדרי גדולה צריכה מאה וארבעים ואחד וכו' סנה' ג:. כשמתמיה אדם על דבר ומראה התמהה אומרים מגדף ר"ש גאון, תשו' הגא', הרכבי כה.
1 בערב' גדפ جَدَف היה העוף בכנפים קטועות והתאמץ לעוף בהן, ובהשאלה, המלח את אניתו במים, דחף אותה בתנועת המשוט במים, על דמיון העוף בכנפו באויר. והנה במלונים הערבים כל זה כלול בשרש אחד עם א. גדף הקודם, אך אין הסתעפות משמעה זו טבעית ביותר.
2 גרסת רב שרירא גאון תשו' הגא', הרכבי כה ורגמ"ה והערוך. ובנוסחאותינו גירפתה.