, פ"י, עבר דָּר, דַּרְתִּי, עת' אָדוּר, צווי דּוּר, — דָּר את העצים תחת הסיר וכדומה, שמם והדליקם לבשל בהם מה שבסיר: שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא מבחר הצאן לקוח וגם דּוּר 1 העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה יחזק' כד ג=ה. — ו°שֵׁם, כמו מדורה: גם אש לבי עדי רום תעלה מִדּוּר (רמב"ע, תרשיש ז).
1 הקדמונים ראו במלה זו שם, וכן גם קצת החדשים, אבל כבר הרגישו קצתם כי לפי הענין וסגנון כל הכתוב דור זה הוא צווי כמו שאר הפעלים שבפסוקים הללו: שפֹת יצֹק אסֹף ורתּח, וכבר הרגישו קצת המפרשים כמו"כ כי במקום העצמים שאחרי המלה דור צריך לקרא העצים, ר"ל דוּר העצים תחתיה, והשם מדורה מעיד כי היה גם פעל דור לענין עשיית המדורה, ועי' זה הערך. בלשונות האחיות אין חבר לפעל זה כמו שאין חבר להשם מדורה, אך במשמעתו של דור אין לפקפק.