הִתְחַסְּדוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְחַסֵּד: זה מאבד חלקו במרדותו וזה ישיא בני אדם בהתחסדותו (פניני המליצ', גנז' פטר"ב גורלנד ד).

חיפוש במילון: