*, ת"ז,  לנק' וַדָּאִית, מ"ר וַדָּאִים, וַדָּאות, – שאין בו ספק, gewiss; certain; sure: חטאת ואשם וודאי מכפרין (יומ' ח ח). שאינו נערך אלא זכר ודאי ונקבה ודאית (ערכ' א א). האל הגדול הגבור והנורא וכו' והאמיץ והודאי והנכבד (ברכ' לג:). אם אמר הריני תורם תורם ומחשב זו היא תרומה ודאית (תוספתא תרומ' ה ו). נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס (ערכ' ד:). ובלבד שתהא תר"מ ודאית (רמב"ם תרומ' ג טז). שמא יאמר הרואה חיה ודאית היא (הוא, יו"ט ג). ספק דרוסה אסורה עד שתבדק כדרוסה ודאית (הוא, שחיט' ה יא). – ומ"ר: מניין למחוייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהם יום הכפורים שחייבין להביא אחר יוה"כ (ירוש' שבוע' א לג:). היו עליה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד (ב"ב קסו.). אומרים לנתבע או תן לו כל מה שגלגל עליך מטענות ודאיות או השבע והפטר (רמב"ם טו"נ א יג).  – וכמו שֵׁם: אין מעשרין את הודאי (שבת ב ז). על ודאי מגען שהוא ספק טומאתן שורפין את התרומה (טהר' ד ה). עד שלשה ימים ודאי מכן ואילך ספק (תוספתא תרומ' ד ח). ישראל שהיו לו עשרה פטרי חמורים ודאי בתוך ביתו שנפלו מבית אבי אמו כהן (בכור' יא.). סוטה ספק היא ועשאוה כודאי (נדה ג.). כל שודאי מטמא חולין גזרו על ספיקו (שם ז.). ואין ספק מוציא מידי ודאי (ע"ז מא:). אם היתה לו טענת ודאי משביעו עליה ומגלגל בה כל מה שירצה (רמב"ם, שלוח' ושותפ' ט ז).  ודאן (של האסורים לבוא בקהל) בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בספיקן אסור (קדוש' ד ג). אין לי אלא ודאיהם ספקותיהם ואנסיהם ושגגותיהם מנין ת"ל עונות לכל עונות (ספרא, אחרי קסג). התרומה ודאה אוסר במאה וספיקה אוסר בחמשים (רמב"ם, תרומ' יד ח).  – ובמשמ' תה"פ: (יצא) כוכב אחד ודאי יום שנים ספק לילה שלשה ודאי לילה (ירוש' ברכ' א א). אשה ודאי מדליקה (נר חנכה) (שבת כג.). ראשונים ודאי יין אחרונים ודאי חומץ אמצעיים ספק (ב"ב צו.). אמר יהודה ודאי זה ירא שמים הוא (מד"ר בראש' צג). אמר (סמאל) ודאי שאין המלאכים יכולין ליטול נשמתו של משה (שם דבר' יא). אחריתו כנחש ישך ודאי כנחש מה הנחש קלל האדמה בשבילו שנאמר ארורה האדמה בעבורך כך היין נתקלל שלישו של עולם בשבילו (תנחומא שמיני ז).  – ועם ב בראשו, בודאי: וכיון שראה הקב"ה את בית המקדש אמר בוודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי שבאו אויבים ועשו בו כרצונם (מד"ר איכה, פתיח'). שתי כתי עדים המכחישות זו את זו וכו' אין כאן עדות שהרי בודאי אחד מהן שקר ואין ידוע מי הוא משניהן (רמב"ם, עדות כב א), ועי' עוד וַדַּי, וַדַּיי.