1, ש"ז, בכנ' חָדְשׁוֹ, מ"ר חֳדָשִׁים, חָדְשֵׁיכֶם, — א) מולד הלבנה, התראות אור הלבנה בכל ארבעה שבועות ויותר אחר הסתרו מעיני שוכני הארץ, Neumond; nouvelle lune; new moon: הנה חֹדֶשׁ מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול (ש"א כ הׂ).  מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חֹדֶשׁ ולא שבת (מ"ב ד כגׂ).  לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבת היא לי חֹדֶשׁ ושבת קרא מקרא לא אוכל (ישע' א יג).  שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום הַחֹדֶשׁ יפתח (יחזק' מו א).  מתי יעבר הַחֹדֶשׁ ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר (עמו' ח ה).  תקעו בַחֹדֶשׁ שופר בכסה ליום חגנו (תהל' פא ד).  אב ובנו שראו את החדש ילכו (להעיד) לא שמצטרפים זה עם זה אלא שאם יפסל אחד מהן יצטרף השני עם אחר (ר"ה א ז).  מי שראה את החדש ואינו יכול להלך מוליכין אותו על החמור (שם ט).  אין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד (תוספתא נדה א ה).  זאת עלת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי השנה (במד' כח יד).  והיה מדי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני (ישע' סו כג).  והשבתי כל משושה חגה חָדְשָׁהּ ושבתה וכל מועדה (הוש' ב יג).  ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים וּבֶחֳדָשִׁים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל (יחזק' מה יז).  ולעולת התמיד השבתות הֶחֳדָשִׁים למועדים ולקדשים ולחטאות (נחמ' י לד). העלות עלות ליי' לשבתות לֶחֳדָשִׁים ולמעדים (דהי"א כג לא).  חָדְשֵׁיכֶם ומועדיכם שנאה נפשי (ישע' א יד).  — ב) מדת הזמן בין מולד הלבנה למולדה, שהוא קצת יותר מתשעה ועשרים יום, Monat; mois; month : וישב עמו חֹדֶשׁ ימים (בראש' כט יד).  וכלכלו (הנצבים) את המלך ואת ביתו חֹדֶשׁ בשנה יהיה על אחד לכלכל (מ"א ד ז).  בשנה הרביעית בְּחֹדֶשׁ זו הוא הַחֹדֶשׁ השני למלך שלמה על ישראל (שם ו א).  בַּחֹדֶשׁ הראשון בארבעה עשר לַחֹדֶשׁ בין הערבים פסח ליי' (ויקר' כג ה .  וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה וכו' איש חָדְשׁוֹ לא יעדרו דבר (מ"א ה ז).  — * וחדש העבור: מעשה בציפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו בי"ב זהובים לשנה מדינר זהב לחדש ובא מעשה לפני רשב"ג ולפני ר' יוסי ואמרו יחלוקו את חודש העיבור (ב"מ ח ח).  לא נצרכה אלא לחדש מעובר רב אשי אמר אפילו תימא לחדש חסר (תענ' יח.).  — ומ"ר: ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חֳדָשִׁים ואלכה וירדתי על ההרים וכו' ויהי מקץ שנים חֳדָשִׁים ותשב אל אביה (שופט' יא לז-לט).  ושלשה חֳדָשִׁים מלך בירושלם (מ"ב כג לא).  אם חרוצים ימיו מספר חֳדָשָׁיו אתך חקו עשית ולא יעבר (איוב יד ה).  שמות חדשים עלו בידם מבבל (ירוש' ר"ה  א נו ד).  אין כל חדשי השנה שוין (שם נז.).  וגדר החדש הוא מדת מהלך הלבנה מעת שהיא נדבקת בחמה עד שהיא נדבקת עמה פעם אחרת (ר"א הנשיא, העבור ב א).  ואשר אומרים חדשי חמה או חדשי שנת החמה היא הרחבת הלשון (שם).  כי יש חדשים אמצעיים ויש כנגדם ולעומתם חדשים אמתיים וכי החדש האמצעי הוא הזמן הנמשך מרגע מולד האחד ועד רגע מולד שני סמוך לו ושהחדש האמיתי הוא הזמן הנמשך מרגע קיבוץ אמיתי אחד ועד רגע קבוץ אמיתי שני סמוך לו וכו' שיש לפי זה כמה חדשים אמתיים כל אחד מהם הוא גדול במדתו מכדי מדת חדש האמצעי שכבר ידעתו ועודף עליו בכמה שעות וחלקים וכל חדש זה יקרא חדש ארוך ויש כזה חדשים אמתיים נגדם שכל אחד מהם הוא קטן במדתו מכדי חדש האמצעי בכמו שעות כמו כן וחלקים וכל חדש כמה זה יקרא חדש קצר (יסו"ע לר"י ישראלי ג יא).  דע שאין לחמה חדש כלל כי החדוש דוקא ללבנה כמו שהתבאר ומפני זה יקרא חדש שהוא מלשון חדוש ואיננו רק ללבנה המתחדשת וכו' ומה שאומרים חדשי חמה כתב הר"ר דוד אבודרהם שהוא ע"ד השאלה (נחמ' ונעים, דוד גנז צג).  סדר החדשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה כך הוא תשרי לעולם מלא וחדש טבת לעולם חסר ןמטבת ואילך אחד חסר ואחד מלא על הסדר (סמ"ג, מ"ע מז).  — ומ"ז °חָדְשַׁיִם: אם מת לו מת חדש או חדשים קודם המועד לא יערער (רש"י מו"ק ח.).  ואם היו מוחכרין או מושכרין הם או בהמתם אצל אחרים למהלך חדש או חדשים הרי אלו יעש הם לעצמן ולא יפסידו כל שכרן (שם יא:).  ודבר זה צריך אומנות גדולה לגלח לקטן בן חודש כי בשרו רוטפש ושמא עד חדשיים יניחוהו שיתקשה בשרו במעט (פי' מס' משק' לר"ש בן היתום).

איתנים, חדש האיתנים.  —  יֶרַח.  —  *מולַד.  —  *מלא.  —  *חסר.  —  *עִבּוּר, הוספת חדש אחד פעם בשתים או שלש שנים להשוות שנת הלבנה עם שנת החמה.  — *עִבֵּר, עשה עִבּוּר.  —  *קְבִיעַת חדשים.  —  *קִדּוּשׁ החדש.  —  *ראייה. - שנה, זמן של שנים עשר חדש: ניסן ,אייר, סיון, תמוז, אב, אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אשר (א' וב').