פ"י — קל אינו נהוג.

— פִע', חִדֵּשׁ, — חִדֵּשׁ דבר, עשה שיהיה חָדָשׁ, erneuern; renouveler; renew: ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וְחִדְּשׁוּ ערי חרב שממות דור ודור (ישע' סא ד).  ויעבר (אסא) את השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים וַיְחַדֵּשׁ את מזבח יי' (דהי"ב יה ח).  ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לְחַדֵּשׁ את בית יי' (שם כד ד).  תשלח רוחך יבראון וּתְחַדֵּשׁ פני אדמה (תהל' קד ל).  — ודברים רוחניים:  ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל וּנְחַדֵּשׁ שם המלוכה (ש"א יא יד), נכונן אותה שנית לתת לה כח חדש.  השיבנו יי' אליך ונשובָ חַדֵּשׁ ימינו כקדם (איכה ה כא), השיבה להם זהרם ותפארתם כמו שהיו לפנים.  לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חַדֵּשׁ בקרבי (תהל' נא יב), עשה לי רוח נכון אחר, לא כמו לפנים.  אמר רבי יהושע דבר חדש חִדשו סופרים ואין לי מה אשיב (כלים יג ז).  קטן שהשיאו אביו כתובתו קיימת ואם חידש נוטל מה שחידש (תוספתא כתוב' ט ז).  שער חדש ששם חידשו סופרים את ההלכה (ירוש' ערוב' ה כב ג).  למה בכה (יעקב כשנשק את רחל במקור נדפס "רבקה".) שראה האנשים מלחשים אלו לאלו מפני שנשקה מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה (מד"ר בראש' ע).  למלך שכעס על מטרונה וטרדה והוציאה מתוך פלטרין שלו לאחר זמן בקש להחזירה אמרה יחדש לי דבר ואחר כך הוא מחזירני (שם במד' יג), יתן לי דבר חדש.  על שאתה מחדשינו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלינו (שם בראש' עח). — ובמשמ' שב לעשות עוד ועוד פעם: ותשב תתפלא בי תְּחַדֵּשׁ עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי (איוב י יו-יז).  — ובמשמ' הוליד מה שלא היה קֹדם, hervorbringen; produire; to product: ואם היה תכונת החומר הנדחה אל העור רק דק יחדש חכוך ואם יהיה עב יחדש גרב (מ' אלדבי, ש"א ד).  כי המאכל הגס תגבר הליחה הדומה למזג אותו מאכל ותחדש קדחת עיפושית (שבט יהודה סד).  צריך על כל פנים אם יש שם דבר מחודש להגיע אל מחדש בלתי מחודש (ר"י חריזי, מו"נ ב יג).  שתי התחלות וסבות פועלות במציאות אחת מהן מחדשת הטובות והשנית מחדשת הרעות (ספורנו, אור עמים, אחדות).  שאין שום דבר וכו' יכול להתחדש בלי סבה אמצעית קודמת לו והיא אשר חדשתהו ר"ל שהוציאתהו לידי מעשה (שעה"ש לאבן לטיף כג).

— התפ', הִתְחַדֵּשׁ, — נעשה חָדָשׁ: המשביע בטוב עדיך תִּתחדּשׁ כנשר נעוריכי (תהל' קג ה).  חדש כשמו  הוא מתחדש מה נורא בהשתנותו (ב"ס גני' מג ח). למה קורין את ההלל כל שבעת ימי החג כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה (ירוש' סוכ' ה נה.). (שבכל יום) טעם חדש מתחדש לו (כלה רבתי ח). בעון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים (שבת לג.).  והתורה חוזרת לחדושה ומתחדשת לישראל (מד"ר שה"ש, התאנה). כשתעברו את הירדן דברים אחרים יתחדשו  לא תהיו סבורין כשם שהייתם במדבר (שם דבר' ג). — ואמר הפיטן: די מחסור תן לי מאוצרות טובך, כי לחסדיך אין קץ ואין תכלה, יתחדשו1 גילי טרפי וטובתי, תסיר יגונותי מכאב ומאפלה, הנה ימי מעשה מתחדשים תמיד, יתחדשו בהם שלום וטוב סלה (רס"ע בן יוסף המאוחר, לבי). — ובמשמ' °נתהוה מה שלא היה קודם: אי אפשר למתחדש בלי סבה שתחדשהו (כוזרי ה יח).  יודעת כי טבע היצורים להתחדש בהם פגעים ומקרים ויצברו אותם חמרים חמרים (רש"ט פלקיירא, צרי היגון ב).  והמשוש הוא התפעלות יתחדש בעור הבעלי חיים (אמונה רמה א ו).  כי האור הוא ענין באויר יתחדש בו  כשהזריח עליו גשם מאיר (שם ו ב).  שמתוך מנוחתם ורוב אכילתם יתחדש בהם אחד ממיני החליים הרעים וימותו פתאם (פי' משלי לזרח' הלוי א לב).  שאם אני עוסק כל ימי בחכמה ובמה שהוא ממנו יותר אין ספק שיתחדשו עלי ספקות ושבושים (שם ל ט).  שאין שום דבר פרטיי עצמיי או מקריי יכול להתחדש בלי סבה אמצעית קודמת לו (שעה"ש לאבן לטיף כג).

— פֻע', °חֻדַּשׁ, — שְׁחִדְּשׁוּ אותו: התורה יום נשרפה חודשו עלי יגוני, ושבתו מעיר קדש ישישי וזקני (וארץ שפל, י"ז בתמוז, ספרד').  — ובמשמ' שיצרוהו יש מאין: כי כל מחובר מוגבל וכל מוגבל מחודש (בעלי הנפש לראב"ד כה).  ויסבב עמו כל הגלגלים בשיחודשו בזה בהיולי הזאת אשר היה בחלל גלגל הירח שנויים כפי תנועת הגלגל (כוזרי ה ב).  צריך על כל פנים אם יש שם דבר מחודש להגיע אל מחדש בלתי מחודש (ר"י חריזי, מו"נ ב יג).  שאם כן יהיה הוא ית' מחובר מן המחודשים וכל המחובר מן המחודשים מחודש ולא יהיה אם כן קדמון בשלוח (העקרים ב יט).  שהתורה העידה שהעולם היה מחודש וכו' הנה לא יקרא שום אחד קדמון במוחלט כקדמות האל לפי שכאשר נעריכהו אליו הוא מחודש ואינו קדמון והקדימה הזאת אינה לבד קדימת סבה כי אם ג"כ קדימת המחדש למחודש (מפע' ה א ג).  אם נאמר שהוא (הבורא) קונה שלמות שכלי מן המחודשים ממנו יתחייב שיהיה הוא סבה למציאות עצמו (ספורנו, אור עמים, ידיעה).  — ואמר הפיטן: חדש ונושן לא נמצאת, חדשת כל ולא חֻדַּשְׁתָּ (שהי"ח ליום ג).