ת"ז לנק' חִיצוֹנָה, מ"ר חִיצוֹנִים, חִיצוֹנוֹת, — א) מה שהוא חוץ מדבר, r. äussere; extérieur; exterior:  וישב אתי דרך שער המקדש הַחִיצוֹן הפנה קדים (יחזק' מד א).  ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי וּבַחִיצוֹן מדות (שם מא יז).  ופטורי צצים מלפנים וְלַחִיצוֹן (מ"א ו כט).  אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג (ערלה א א).  ר' שמעון אומר כותל החיצון הוא החומה (ירוש' מעשר' סוף ג). — ולנק':  ואחרי כן בנה חומה חִיצוֹנָה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל (דהי"ב לג יד).  ואת מבוא המלך הַחִיצוֹנָה הסב בית יי' (מ"ב יו יח).  וקול כנפי הכרבים נשמע עד החצר הַחִיצֹנָה (יחזק' י ה).  והמן בא לחצר בית המלך הַחִיצוֹנָה (אסת' ו ד).  שתי שורות החיצונות שהן העליונות (פסח' א א).  ניטלה אחת מן החיצונות כמה יהא ביניהם שתים כנגד שתים (תוספתא כלא' ג ג).  כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו (שבת לא:). — *וספרים חִיצוֹנִים, שלא נתקבלו לתוך התנ"ך:  ואלו שאין להן חלק לעוה"ב וכו' רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים (סנה' י א).  אמרו חכמים אסור לקרות בספרים החיצונים (מד"ר במד' טו). — ומשנה חיצונה:  פ' בתי מדרשות שהיו בירושלם כנגד פתחיה ועולמות אין מספר משנה החיצונה (מד"ר במד' יח). — ב) *כמו ש"ז, בהשאלה, אדם שאינו מתנהג בדרך המקובל:  ציפן (את בתי התפילין) זהב ונתנה על בית אונקלי שלו הרי זו דרך החיצונים (מגי' ד ח). — ג) ° בלשון המקובלים, כנוי לכחות הטֻמאה, להשדים, הקלפות:  בין הזרועות ובין השוקיים שם יש חלל ושם יש אחיזה לחיצונים שהם הקליפות (עמה"מ, רישא דז"א ז).  לא יספיקו למנוע יניקת הקליפות ואחיזת החיצונים בגבורות התקיפין (שם, קרית ארבע קיד).  להנצל מחיצונים וגזלנים (תולד' אדם, סגול' קכט).  הן מחמת כישוף או מחמת עין הרע או קיטור או מצד החיצונים הן מהחיצונים של כת האש הן של כת המים וכו' (שם קלד).  ויש ג"כ פסול וטמא שהן יניקת החיצונים דקליפת נגה מבחי' המותרות (מאמ' יקר', ברכ' חתנים א).