*, ש"ז, —  שה"פ מן כִּהֵן:  וכבס בגדיו הכהן בכיהונו וטמא הכהן עד הערב כהן בכהונו לדורות (יומ' מג.).  ונתנו בני אהרן הכהן בכיהונו לימד על כ"ג שלבש בגדי כהן הדיוט ועבד עבודתו פסולה (זבח' יח.).  בני אהרן הכהנים וגו' הכהנים בכיהונן (שם). — ואמר הפיטן:  הדר כִּהוּן אפודיך, נעם מלכות כבודך, שני שדיך (יוצ' שבת חוהמ"פ, אלה וכאלה).  ויעורר אהבת איתנים, וכהון פאר חתונים (יוצ' ב סכות, כי אקח מועד). — °ופעולת הכהן להגיד עתידות וכדומה:  הרמב"ם כתב כי ענין הקסם והכיהון הוא שפע שופע (רשב"צ דורן, מג"א, ח"י ד).