סָרָד
*, ש"ז, מ"ר סְרָדים, סרדין, — מי שעוסק בעשית שְׂבָכוֹת, רְשָׁתוֹת וכדומ' — Netzmacher; fabricant de rets; net-maker: וכבר היה ר' ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך ולוי הסרד1 ורבו ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן (יומ' פה.). — ומ"ר: כל שעיסקן עם הנשים כגון הסרדין2 והסרוקות והגרדיים והרוכלין וכו' (תוספת' קידוש' ה יד).
1 [כך גרסת הערוך, והוסיף וז"ל: פי' גאון יש אומרים שהיה עושה בגדי סרד לפיכך נקרא סרד או שהיה עושה כלי שרד כגון המצודות, ע"כ. ובדפוס הסדר, ואמר רש"י וז"ל: לא פורש לי מהו, ע"כ. ועי' גם ד"ס )הערה ט).]
2 [בהוצ' צוק"מ הסדרין, וס"א הסרידין, הסדידין.]