א. פָּרַר

קל, רק מקו' פּוֹר, — נדנד, זעזע1 rütteln; secour; to shake: רעה התרעעה הארץ פּוֹר התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ (ישע' כד יט). 

— פוֹעֵ', פּוֹרַרְתָּ, — פּוֹרֵר את הדבר, נִדְנְדוֹ וזעזעו2: אתה פּוֹרַרְתָּ בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים (תהל' עד יג). — ובסהמ"א: יפורר בתוכחותיו סלעי הלבבות ויזיל דמעות העינים (ר"י חריזי, תחכ' ב, 28). —ואמר המשורר: למי אלך ומי אביט ואל מי אני אפנה ועל שם מי אשורר, ועזבתי בנו דויד אשר הוא לכל סלע כמו פטיש מפורר (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 15). — ואמר המליץ: פוררתני בתיעבותיך פצמתני בחמאות לשון רמיה (מפו, אהבת ציון כג, 169).

— הִתפוֹ', הִתְפּוֹרְרָה, — הארץ, פוררו אותה: רעה התרעעה הארץ פור הִתְפּוֹרְרָה ארץ מוט התמוטטה ארץ (ישע' כד יט). — ובסהמ"א: מקצת הארץ משתנית ומתפוררת ונעשית מים (רמב"ם, יסודי התורה ד ה). — ואמר הפיטן: רשע הפושט עת הגיע למקום תפילין מצות ברה, צעק צעקה ונזדעזע עולם וארץ התפוררה (ארזי הלבנון, קינ' ת"ב). — ואמר המשורר: תקל בעינינו עדי יתפלצון לה מוסדי ארץ ויתפוררו (רשב"ג, בימי יקותיאל, ברודי, 15).

— פוֹעַ, °פּוֹרַר, שֶׁפּוֹרְרוּ אותו: הים וגליו בעזך פוררו הירדן הובשת וברגל עברו (רגמ"ה, איה כל, סליח' יום ד).



1 [כך פרש המחבר במלונו הקטן וזוהי גם דעת כמה מן החדשים. וכך גם (ת"י  ישע' כד יט): מנד תנוד. והשבעים תרגמו ἀποϱίᾳ ἀποϱηϑήσεται , כלו תסבל סבל קשה, ומעין זה הוולג'  contritione  contertur, והפרשנים העברים בארו במשמ' תשבר לפרורים, ובמשמ' זו נוהגת בסהמ"א.]

2 [ עי' בהערה הקודמת.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים